תוכן עניינים
20 יחסים: מאהלוב, משנה, מדרשים, אמוראים, אחרונים, אברהם יצחק הכהן קוק, נתן מברסלב, נחמן מברסלב, ספר המידות (ברסלב), ספר הזוהר, סבוראים, סגולה (יהדות), ראשונים, תנ"ך, תנאים, תקע"א, תקפ"א, חסידי ברסלב, גמרא, גאונים.
מאהלוב
#הפניה מוהילב.
לִרְאוֹת שמות הצדיקים ומאהלוב
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
לִרְאוֹת שמות הצדיקים ומשנה
מדרשים
#הפניה מדרש.
לִרְאוֹת שמות הצדיקים ומדרשים
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
לִרְאוֹת שמות הצדיקים ואמוראים
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
לִרְאוֹת שמות הצדיקים ואחרונים
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
לִרְאוֹת שמות הצדיקים ואברהם יצחק הכהן קוק
נתן מברסלב
רבי נתן שטרנהרץ, המוכר גם כרבי נתן מברסלב או רבי נתן מנמירוב, או בראשי התיבות מוהרנ"ת (ט"ו בשבט ה'תק"ם – י' בטבת ה'תר"ה, 22 בינואר 1780 – 20 בדצמבר 1844) היה תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב, מפיץ תורתו המרכזי, ומנהיגה-בפועל של חסידות ברסלב אחרי מות רבו.
לִרְאוֹת שמות הצדיקים ונתן מברסלב
נחמן מברסלב
רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו"ר היחיד שלה.
לִרְאוֹת שמות הצדיקים ונחמן מברסלב
ספר המידות (ברסלב)
ספר המידות (נקרא בתחילה "ספר האלף-בית") הוא ספר שנכתב על ידי רבי נחמן מברסלב המאסף מאמרים על המידות השונות, וכן על היבטים שונים בחיי האדם.
לִרְאוֹת שמות הצדיקים וספר המידות (ברסלב)
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
לִרְאוֹת שמות הצדיקים וספר הזוהר
סבוראים
סָבוֹרָאִים (בעלי סברא) – ובספרות התורנית רבנן סבוראי – הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7).
לִרְאוֹת שמות הצדיקים וסבוראים
סגולה (יהדות)
סגולה היא מילה שמופיעה בתנ"ך שמשמעותה היא לפי ההקשר שם ולפי פרשני המקרא לאוצר ייחודי ונעלה, ובכך מתוארים עם ישראל "כעם סגולה".
לִרְאוֹת שמות הצדיקים וסגולה (יהדות)
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
לִרְאוֹת שמות הצדיקים וראשונים
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת שמות הצדיקים ותנ"ך
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
לִרְאוֹת שמות הצדיקים ותנאים
תקע"א
#הפניה ה'תקע"א.
לִרְאוֹת שמות הצדיקים ותקע"א
תקפ"א
#הפניה ה'תקפ"א.
לִרְאוֹת שמות הצדיקים ותקפ"א
חסידי ברסלב
#הפניה חסידות ברסלב.
לִרְאוֹת שמות הצדיקים וחסידי ברסלב
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
לִרְאוֹת שמות הצדיקים וגמרא
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
לִרְאוֹת שמות הצדיקים וגאונים