גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
35 יחסים: משפט (בלשנות), מורה, אוניברסיטת תל אביב, אוקראינה, אוריינות, נחמה ליבוביץ, ספר לימוד, ספרות עברית, עברית, פסקה, פילוסופיה, קייב (מחוז), שנות ה-40 של המאה ה-20, תנ"ך, תחביר עברי, חיפה, בית בירם, בית הספר הריאלי, בילה צרקווה, האוניברסיטה העברית בירושלים, העלייה הרביעית, הפנימייה הצבאית לפיקוד, הבעה בכתב, הגימנסיה העברית "הרצליה", היישוב, יצחק שפירא (איש חינוך), יונה חיה בנדיקט, יוסף עזריהו, 1 בנובמבר, 1 ביולי, 1907, 1931, 1934, 1975, 1976.
משפט (בלשנות)
משפט הוא מבע שפתי המורכב ממילה אחת או יותר.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ומשפט (בלשנות) · ראה עוד »
מורה
180px "מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19 מורה הוא אדם העוסק בהוראה.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ומורה · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ואוקראינה · ראה עוד »
אוריינות
שיעורי אוריינות בעולם לפי מדינות האוריינות כוללת בין היתר את יכולת הקריאה והבנת הנקרא. חייל קורא ספר אוֹריינות היא היכולת לקרוא ולכתוב, ובמשמעותה המרחיבה אל מעבר למיומנות הטכנית של הקריאה והכתיבה, היא היכולת של האדם להשתמש במיומנויות אלו לצורך העברה וקליטה של מסרים.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ואוריינות · ראה עוד »
נחמה ליבוביץ
נחמה ליבוביץ (ג באלול ה'תרס"ה - ה' בניסן ה'תשנ"ז; 3 בספטמבר 1905 - 12 באפריל 1997), הייתה פרשנית ופרופסור למקרא, מורה ומחנכת, כלת פרס ישראל בתחום החינוך (1956).
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ונחמה ליבוביץ · ראה עוד »
ספר לימוד
ספר לימוד להוראת השפה האנגלית ילדים קוראים מספרי לימוד ספר לימוד הוא ספר שמטרתו העיקרית היא לשמש את הקורא בעת לימודיו - לימודים במסגרת בית ספר או לימוד עצמאי.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר וספר לימוד · ראה עוד »
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר וספרות עברית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ועברית · ראה עוד »
פסקה
פִסקה היא רצף של מספר משפטים.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ופסקה · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ופילוסופיה · ראה עוד »
קייב (מחוז)
מחוז קייב (באוקראינית: Київська область) הוא מחוז במרכז אוקראינה.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר וקייב (מחוז) · ראה עוד »
שנות ה-40 של המאה ה-20
ENIAC המחשב האלקטרוני הראשון בעולם אשר נבנה בידי צבא ארצות הברית שנות ה-40 של המאה ה-20 היו העשור החמישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1940 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1949.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ושנות ה-40 של המאה ה-20 · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ותנ"ך · ראה עוד »
תחביר עברי
תחביר עברי הוא שם כולל למערכת כללי התחביר של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ותחביר עברי · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר וחיפה · ראה עוד »
בית בירם
שדרת הפרגולה ומרכז מחשבים משמאל הכניסה לבניין פרת הידוע בכינויו ״בניין 3״ קמפוס בית בירם ש הוא סניף הדגל של בית הספר הריאלי העברי בחיפה.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ובית בירם · ראה עוד »
בית הספר הריאלי
בית הספר הריאלי העברי בחיפה (ידוע בשמו המקוצר "בית הספר הריאלי" ואף "הריאלי") הוא בית ספר מוכר שאינו רשמי בחיפה.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ובית הספר הריאלי · ראה עוד »
בילה צרקווה
בִּילַה צֶרְקְווַה (באוקראינית: Біла Церква; ברוסית: Белая Церковь, "בְּיֶילַאיָה צֶרְקוֹב"; ביידיש: שווארצע טומאה; בפולנית: Biała Cerkiew, "בְּיַוַוה צֶרְקִיֶיב") היא עיר השוכנת על נהר רוֹס, 84 ק"מ דרומית לקייב, במחוז קייב שבאוקראינה.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ובילה צרקווה · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
העלייה הרביעית
בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר והעלייה הרביעית · ראה עוד »
הפנימייה הצבאית לפיקוד
כותפות הפנימייה הצבאית אותם עונדים החניכים במהלך שנות הכשרתם בפנימייה הפנימייה הצבאית לפיקוד היא מוסד חינוכי-צבאי להכשרת נוער בשנות התיכון, בתנאי פנימייה, לפיקוד על יחידות-שדה לוחמות בצבא ההגנה לישראל.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר והפנימייה הצבאית לפיקוד · ראה עוד »
הבעה בכתב
הבעה בכתב היא היכולת להעביר מידע ומסרים רצויים לטקסט כתוב, כך שיהיו ניתנים לפיענוח על ידי אדם אחר בעל יכולת הבנת הנקרא באותה שפה.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר והבעה בכתב · ראה עוד »
הגימנסיה העברית "הרצליה"
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר והיישוב · ראה עוד »
יצחק שפירא (איש חינוך)
יצחק שפירא (26 באוגוסט 1907 – 13 באפריל 1993) היה איש חינוך ישראלי, שכיהן כמנהל בית הספר הריאלי בחיפה.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ויצחק שפירא (איש חינוך) · ראה עוד »
יונה חיה בנדיקט
יונה חיה בנדיקט (תרס"א 1901 - י"ג בחשוון תשנ"ו נובמבר 1995) הייתה מהנשים הראשונות ביישוב העברי ששימשה כמורה למקרא.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ויונה חיה בנדיקט · ראה עוד »
יוסף עזריהו
יוסף ושרה עזריהו יוסף עזריהו (אוזרקובסקי) (22 בדצמבר 1873, סובאלק, רוסיה (ליטא) – 20 במרץ 1945, תל אביב) היה מורה ופעיל ציוני, ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ויוסף עזריהו · ראה עוד »
1 בנובמבר
1 בנובמבר הוא היום ה־305 בשנה בלוח הגרגוריאני (306 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ו1 בנובמבר · ראה עוד »
1 ביולי
1 ביולי הוא היום ה-182 בשנה (183 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ו1 ביולי · ראה עוד »
1907
רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ו1907 · ראה עוד »
1931
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ו1931 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ו1934 · ראה עוד »
1975
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ו1975 · ראה עוד »
1976
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמחה נהיר ו1976 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמחה_נהיר
