סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

תל בית מירסים

מַדָד תל בית מירסים

אסטלה מתל בית מירסים. דמות אלה ניצבת לובשת שמלה ארוכה ולראשה גלגל השמש ידה מורמת בתנועת ברכה לפרחי השושן. שבאוסף מוזיאון הכט, חיפה תל בית מירְסִים הוא תל הממוקם במזרח חבל לכיש כ-20 קילומטרים דרום מערבית לחברון וכ-13 קילומטר דרום מזרחית ללכיש, בגבול בין השפלה להר חברון. [1]

34 יחסים: ממלכת יהודה, מוזיאון ישראל, אתר הגבורה, צה"ל, שוד עתיקות, שכבה ארכאולוגית, תקופת הברונזה, תל, תל לכיש, חפירת הצלה, חברון, חבל לכיש, חדשות ארכיאולוגיות, חומת סוגרים, חיקסוס, בור מים, גת (בור), גדר ההפרדה, דביר (עיר עתיקה), המאה ה-10 לפנה"ס, המאה ה-13 לפנה"ס, המאה ה-16 לפנה"ס, המאה ה-19 לפנה"ס, הקו הירוק, הר חברון, השפלה, התקופה הממלוכית בארץ ישראל, התקופה הערבית בארץ ישראל, התקופה הצלבנית בארץ ישראל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, החברה להגנת הטבע, ויליאם אולברייט, 10 במאי, 1966.

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים וממלכת יהודה · ראה עוד »

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים ומוזיאון ישראל · ראה עוד »

אתר הגבורה

אתר הגבורה הוא אתר אינטרנט ישראלי שאוסף ומתעד את מורשת הקרב וסיפורי הגבורה של חיילי צבא הגנה לישראל, שוטרי משטרת ישראל ומשמר הגבול ואנשי מערכת הביטחון וקהילת המודיעין הישראלית שקיבלו את אחד מעיטורי צה"ל, עיטורי משטרת ישראל, ציון לשבח, אות הצטיינות או תעודת הערכה.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים ואתר הגבורה · ראה עוד »

צה"ל

#הפניה צבא הגנה לישראל.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים וצה"ל · ראה עוד »

שוד עתיקות

#הפניה ארכאולוגיה#שוד עתיקות.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים ושוד עתיקות · ראה עוד »

שכבה ארכאולוגית

הדגמה על שכבות ארכאולוגיות בשטח M3 החלק הצפוני מזרחי של חניון גבעתי (עיר דוד) שכבה ארכאולוגית היא יחידה ארכאולוגית מקומית שיש לה התחלה וסוף מוגדרים ויש לה מאפיינים תרבותיים.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים ושכבה ארכאולוגית · ראה עוד »

תקופת הברונזה

הפצת המטאלורגיה באירופה ואסיה, באזורים הכהים יותר הידע המטלורגי קדום יותר פגיון מתקופת הברונזה המוקדמת תקופת הברונזה היא תקופה בתולדות הציוויליזציה האנושית שבה היכולת הטכנולוגית המתקדמת ביותר אפשרה ייצור כלים העשויים מארד (ברונזה) - סגסוגת מתכת המתקבלת מעירוב של נחושת עם בדיל.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים ותקופת הברונזה · ראה עוד »

תל

בקצה התמונה נראה תל בית שאן. תֵּל (ברבים: תִּלִּים) הוא שטח קרקע מוגבה, אשר נוצר כתוצאה מבניית יישובים באותו מקום במשך דורות רבים, כשכל שכבה נבנתה מעל חורבותיו של יישוב הקודם.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים ותל · ראה עוד »

תל לכיש

קטע מתבליט לכיש. המוזיאון הבריטי תל לכיש (בערבית: تل الدوير, תל אֶ-דֻּוֵיר) הוא תל מרכזי בשפלת יהודה.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים ותל לכיש · ראה עוד »

חפירת הצלה

#הפניה חפירה ארכאולוגית#חפירת הצלה.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים וחפירת הצלה · ראה עוד »

חברון

חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים וחברון · ראה עוד »

חבל לכיש

אריה אליאב מציג לפני דוד בן-גוריון ולוי אשכול את תוכנית חבל לכיש, אפריל 1954 אמציה צבי ארץ ישראלי בחבל לכיש. מושב לכיש חבל לכיש הוא גוש התיישבות בדרום, בין הרי יהודה במזרח ובין אשקלון במערב.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים וחבל לכיש · ראה עוד »

חדשות ארכיאולוגיות

חדשות ארכאולוגיות הוא כתב עת היוצא לאור מאז 1961 על ידי רשות העתיקות וכולל סקירות על חפירות ארכאולוגיות שבוצעו על ידי אנשי הרשות בישראל.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים וחדשות ארכיאולוגיות · ראה עוד »

חומת סוגרים

קטע מחומת הסוגרים בחצור. הקטע מחובר לצד הדרומי של שער התאים בעיר חומת סוּגרים היא מערך הגנתי המורכב משתי חומות, חיצונית ופנימית.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים וחומת סוגרים · ראה עוד »

חיקסוס

יבנה" בע"מ. חֶקַאוּ־חַ'אסוּת (במצרית קדומה: ḥḳꜣw-ḫꜣswt, "שליטי הארצות הזרות"; ביחיד 𓋾𓈎𓈉 – ḥḳꜣ-ḫꜣswt), חיקסוס או היקסוס (ביוונית: Ὑκσώς או Ὑξώς, היקסוס; או Ύκουσσώς, היקוסּוס) הוא כינוי למערב אסיאתים שהשתלטו על מצרים העתיקה עם התרופפות כוחה של הממלכה התיכונה, בתקופה המכונה "תקופת הביניים השנייה".

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים וחיקסוס · ראה עוד »

בור מים

שכונות חצר "אין הבור מתמלא מחולייתו". חוליית בור. ההבדל בין בור מים לבאר - מקור המים בור מים (באנגלית: cistern) הוא אמצעי מסורתי לאגירת מים.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים ובור מים · ראה עוד »

גת (בור)

#הפניה גת (משטח דריכה).

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים וגת (בור) · ראה עוד »

גדר ההפרדה

תוואי גדר ההפרדה המאושר והלא מעודכן, נכון למאי 2005 גדר ההפרדה במבט משכונת משכנות שאננים לכיוון דרום מזרח באוקטובר 2005 גדר ההפרדה בדרום הר חברון, מאי 2006 הגדר מדרום לבת חפר. מעבֶר לה נראית טולכרם רחוב השומרון בבת חפר שלאורכו טיילת המקבילה לגדר כביש לעיר בית לחם שער חקלאי המפריד בין הכפר בית איג'זא לאדמותיו החקלאיות. ברקע נראית גבעת זאב הגדר בין אלפי מנשה לראס א-טירה גדר ההפרדה באבו דיס, יוני 2004 קטע של גדר ההפרדה בצידי כביש 443, סמוך לצומת גבעת זאב. קטע זה בנוי ממספר קומות של גדר תלתלית ("גדר תַיל") גדר ההפרדה (גם חומת ההפרדה או גדר הביטחון; לעניין השם ראו בהמשך) היא גדר גבול שהוקמה על ידי ישראל, בעיקר לאורך הקו הירוק ומקצתה בתוך שטחי יהודה ושומרון, לשם מניעת מעבר בלתי מורשה של פלסטינים למרכזי אוכלוסייה ישראליים, במטרה למנוע חדירת מחבלים פלסטינים, ובכללם מחבלים מתאבדים.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים וגדר ההפרדה · ראה עוד »

דביר (עיר עתיקה)

שמאל דְּבִיר (נקראה גם קִרְיַת סֵפֶר ואולי גם קִרְיַת-סַנָּה) הייתה עיר כנענית חשובה ביותר מדרום לחברון, במעמד דומה לזה של חברון ולכיש.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים ודביר (עיר עתיקה) · ראה עוד »

המאה ה-10 לפנה"ס

המאה ה-10 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1000 לפני הספירה והסתיימה בשנת 901 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים והמאה ה-10 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-13 לפנה"ס

המאה ה-13 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1201 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים והמאה ה-13 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-16 לפנה"ס

המאה ה-16 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1501 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים והמאה ה-16 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-19 לפנה"ס

המאה ה-19 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1900 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1801 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים והמאה ה-19 לפנה"ס · ראה עוד »

הקו הירוק

גבולות הקו הירוק: יהודה ושומרון היו בשליטת ירדן ורצועת עזה נמצאה בשליטת מצרים הקו הירוק הוא קו שביתת-הנשק של מדינת ישראל עם מצרים, עם ירדן, עם סוריה ועם לבנון, כפי שנקבע בהסכמי שביתת הנשק שנחתמו בשנת 1949, לאחר מלחמת העצמאות, עם חריגות מסוימות שנתקבעו בראשית שנות ה-50 ועד מלחמת ששת הימים בשנת 1967.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים והקו הירוק · ראה עוד »

הר חברון

סוסיא הר חברון (בערבית: جبل الخليل, ג'בל אל-ח'ליל) הוא החלק המרכזי של רצועת הרי יהודה הנמשך מירושלים עד ערד ויוצר במת הר ששיאה, 1,026 מטר, בעיירה חלחול.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים והר חברון · ראה עוד »

השפלה

#הפניה שפלת יהודה.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים והשפלה · ראה עוד »

התקופה הממלוכית בארץ ישראל

התקופה הממלוכית בארץ ישראל היא התקופה שבין השנים 1260–1517 בה שלטו הממלוכים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים והתקופה הממלוכית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הערבית בארץ ישראל

#הפניה התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים והתקופה הערבית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הצלבנית בארץ ישראל

#הפניהממלכת ירושלים.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים והתקופה הצלבנית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הביזנטית בארץ ישראל

קווי המתאר של ירושלים הביזנטית במפת מדבא פסיון מרצפת הכנסייה התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים והתקופה הביזנטית בארץ ישראל · ראה עוד »

החברה להגנת הטבע

כלניות בשמורת פורה במסגרת "הפנינג" שערכה החברה להגנת הטבע בפברואר 2011. הקמפיין של החברה להגנת הטבע כנגד קטיפת פרחי בר, הביא להתחדשות הצמיחה של פרחים רבים, ובין השאר ליצירת מרבדי ענק אדומים של כלניות. החברה להגנת הטבע, שנוסדה בשנת 1953, היא ארגון הסביבה (ללא כוונת רווח) הוותיק והגדול בישראל, ואחד מארגוני שמירת הטבע והסביבה הוותיקים בעולם.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים והחברה להגנת הטבע · ראה עוד »

ויליאם אולברייט

#הפניה ויליאם פוקסוול אולברייט.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים וויליאם אולברייט · ראה עוד »

10 במאי

10 במאי הוא היום ה-130 בשנה (131 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים ו10 במאי · ראה עוד »

1966

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל בית מירסים ו1966 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תל_בית_מירסים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »