גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
41 יחסים: מצרים, מקהלה, מרים הנביאה, משתה, משה, מגילת הסרכים, מוסד ביאליק, אקלים, אלגוריה, אלוהים, אלכסנדריה, אגם מריוט, אוסביוס, אוכריסטיה, נום (מצרים העתיקה), סמל, סוזן דניאל-נטף, על חיי העיון, עלות השחר, עזרת נשים (בית כנסת), פילון האלכסנדרוני, קהילה, רפואה, ריקוד, שירת הים, תקופת בית שני, לחם הפנים, חיבור אבוד, חיי נצח, בדידות, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התבודדות, הברית החדשה, היסטוריה כנסייתית (אוסביוס), כת, כיבוש היצר, ים סוף, ירושלים, ישו, יהדות, יוונית.
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: תרפויטים ומצרים · ראה עוד »
מקהלה
מקהלת הנערים של וינה מקהלת הצבא האדום, יוסיף קובזון, ורשה 2009 חולצות רוסיות, בכנס של הבונדס, בהולנד, 1974 מקהלה היא קבוצה של זמרים, המבצעים יחד מוזיקה ווקאלית.
חָדָשׁ!!: תרפויטים ומקהלה · ראה עוד »
מרים הנביאה
מִרְיָם הנביאה היא דמות מקראית, בת עמרם ויוכבד, משבט לוי, אחות אהרן ומשה.
חָדָשׁ!!: תרפויטים ומרים הנביאה · ראה עוד »
משתה
סצנת משתה בפרסקו מפומפיי אטרוסקי מסביבות 520 לפנה"ס המתאר משתה משתה יווני בפרסקו מהמאה ה-5 לפנה"ס מאזור קמפניה ג'ורג' הרביעי "משתה נובל" בטקס הענקת פרס נובל 2005 מִשְׁתֶּה הוא ארוחה חגיגית, הנערכת לרוב למטרה מוגדרת כגון טקס, התרמה, ציון לאירוע.
חָדָשׁ!!: תרפויטים ומשתה · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: תרפויטים ומשה · ראה עוד »
מגילת הסרכים
#הפניה מגילות מדבר יהודה#המגילות שנתגלו.
חָדָשׁ!!: תרפויטים ומגילת הסרכים · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: תרפויטים ומוסד ביאליק · ראה עוד »
אקלים
אזורי אקלים בעולם אקלים הוא אוסף של מאפיינים מטאורולוגיים, ובעיקר טמפרטורות ומשקעים, ועננות הקובעים את סיווגו של אזור גאוגרפי מסוים מבחינת מזג האוויר השורר בו לאורך השנה.
חָדָשׁ!!: תרפויטים ואקלים · ראה עוד »
אלגוריה
אלגוריה היא יצירה שיש לה משמעות מעבר לתוכן הגלוי והמפורש שמצוי בה.
חָדָשׁ!!: תרפויטים ואלגוריה · ראה עוד »
אלוהים
אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.
חָדָשׁ!!: תרפויטים ואלוהים · ראה עוד »
אלכסנדריה
אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.
חָדָשׁ!!: תרפויטים ואלכסנדריה · ראה עוד »
אגם מריוט
אגם מַרְיוּט (בערבית: بحيرة مريوط) הוא אגם מים מליחים בצפון מצרים שמופרד מהים התיכון על ידי לשון היבשה עליה בנויה אלכסנדריה.
חָדָשׁ!!: תרפויטים ואגם מריוט · ראה עוד »
אוסביוס
#הפניה אוסביוס מקיסריה.
חָדָשׁ!!: תרפויטים ואוסביוס · ראה עוד »
אוכריסטיה
קנקן יין וכוסות, וצלוחיות עם קרומי לחם, בכנסייה בפטיסטית בגרמניה. אֶוּכַרִיסְטִיַה (מיוונית: Ευχαριστία, "הודיה"; בארמית: ܩܘܪܒܢܐ ܩܕܝܫܐ, "קורבנא קדישא" - הקורבן הקדוש; בעברית: הוֹחָדָה) היא טקס נוצרי, בו מקודשים ונאכלים לחם ויין, המייצגים את בשרו ודמו של ישו.
חָדָשׁ!!: תרפויטים ואוכריסטיה · ראה עוד »
נום (מצרים העתיקה)
מפת הנומים במצרים התחתונה מפת הנומים במצרים העליונה נום (מיוונית: Νομός "נוֹמוֹס", "מחוז") היה יחידה גאוגרפית אדמיניסטרטיבית של מצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: תרפויטים ונום (מצרים העתיקה) · ראה עוד »
סמל
סמלים של דתות שונות סמל הוא ייצוג של מושג כלשהו, כמו רעיון, חפץ, איכות ועוד.
חָדָשׁ!!: תרפויטים וסמל · ראה עוד »
סוזן דניאל-נטף
סוזן (ריקה) דניאל-נָטָף (Suzanne R. Daniel-Nataf; 3 באפריל 1916 - 21 ביוני 2004) הייתה חוקרת היהדות ההלניסטית, פרופסור באוניברסיטת ליל ובאוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: תרפויטים וסוזן דניאל-נטף · ראה עוד »
על חיי העיון
על חיי העיון (ביוונית: Περί βίουθεωρητικού, בלטינית: De Vita Contemplativa, בתרגומים אחרים מופיע כ"על חיי ההתבוננות" וגם "על חיי ההגות") הוא קונטרס המהווה חלק מכתביו האפולוגטיים של פילון האלכסנדרוני.
חָדָשׁ!!: תרפויטים ועל חיי העיון · ראה עוד »
עלות השחר
השמיים בהירים לאחר שקיעת השמש, באופן דומה נראים השמים בעלות השחר. זריחת השמש עלות השחר או עַמוּד הַשַׁחַר הוא זמן תחילת היום בהלכה.
חָדָשׁ!!: תרפויטים ועלות השחר · ראה עוד »
עזרת נשים (בית כנסת)
קורדובה, ספרד מיניאטורה של נשים מתפללות בעזרת הנשים בבית הכנסת בקורדובה; מתוך המוזיאון לתולדות אנדלוסיה, קורדובה, ספרד עזרת הנשים היא המקום בבית הכנסת שנועד לנשים המתפללות, בנפרד מהמקום המיועד לגברים.
חָדָשׁ!!: תרפויטים ועזרת נשים (בית כנסת) · ראה עוד »
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני (ביוונית: Φίλων ὁ Ἀλεξανδρεύς, בעברית מכונה ידידיה; נולד בין השנים 20–13 לפנה"ס לערך, ונפטר לא לפני שנת 45) היה פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית.
חָדָשׁ!!: תרפויטים ופילון האלכסנדרוני · ראה עוד »
קהילה
קהילה היא קבוצה של בני אדם שיצרו ביניהם קשרים ויחסים חברתיים, הפועלים בגבולות מסוימים, מקושרים למקום/מרחב (פיזי או וירטואלי), ויש להם מאפיין, רצון או עניין משותפים.
חָדָשׁ!!: תרפויטים וקהילה · ראה עוד »
רפואה
אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.
חָדָשׁ!!: תרפויטים ורפואה · ראה עוד »
ריקוד
פרנץ יוזף הראשון רוקד, ציור של וילהלם גאוז (Wilhelm Gause) לומדים לרקוד במעגל מונומנט ריקוד סרדנה בברצלונה ריקוד הוא תנועה של גוף האדם תוך יצירת תבניות תנועתיות הנושאות משמעות או מידע (אסתטי, רגשי, חברתי), בדרך כלל באופן קצבי ולצלילי מוזיקה, המתבצעת או כאומנות מול קהל או למטרות בילוי, טקסים חברתיים, מסורתיים או דתיים, פולחן, ספורט, ריפוי וכדומה, בנוסף ריקוד הוא ספורט.
חָדָשׁ!!: תרפויטים וריקוד · ראה עוד »
שירת הים
שִירַת הַיָּם היא אחת משלוש השירות שבתורה (האחרות הן שירת הבאר, ושירת האזינו).
חָדָשׁ!!: תרפויטים ושירת הים · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תרפויטים ותקופת בית שני · ראה עוד »
לחם הפנים
שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע איור משנת 1871 המציג את הכוהנים מחליפים את לחם הפנים לחם הפנים הוא מאפה אשר סודר בכל יום שבת על שולחן הפנים במשכן אוהל מועד ובבית המקדש.
חָדָשׁ!!: תרפויטים ולחם הפנים · ראה עוד »
חיבור אבוד
חיבור אבוד הוא יצירה ספרותית או עיונית שידוע כי התקיימה, אך לא שרדה.
חָדָשׁ!!: תרפויטים וחיבור אבוד · ראה עוד »
חיי נצח
מצרים הקדומה חיי נצח (או אלמוות) הוא הרעיון של חיים בצורה גופנית, נפשית או רוחנית לאורך זמן אינסופי, ללא מוות.
חָדָשׁ!!: תרפויטים וחיי נצח · ראה עוד »
בדידות
"בדידות", ציור מעשה ידי פרדריק לייטון בדידות, ציור מעשה ידי האנס תומה בדידות היא מצב חברתי-רגשי המבטא חוסר השתייכות, ריחוק מאנשים או סביבת אנוש ולרוב כמיהה עזה להתחברויות עם אחרים, עקב מחסור בתקשורת או במגע גופני.
חָדָשׁ!!: תרפויטים ובדידות · ראה עוד »
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
פסל אלברט איינשטיין בגן האקדמיה נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם נשיאי האקדמיה למדעים לשעבר (עומדים) לקראת חילופי תפקידים, יושבות נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים היוצאת, פרופ' רות ארנון (מימין לנשיא) ומחליפתה פרופ' נילי כהן מדע בישראל. בתמונה: מימין פרופ' דן שכטמן, התלמידה ליזה ריסיץ מבית הספר "און" לחינוך מיוחד בתל אביב, נשיא המדינה, פרופ' מונא חורי-כסאברי, נחמה ריבלין, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים פרופ' נילי כהן והתלמידה הידאיה זיאדנה מבית ספר למצוינות במדעים בחורה, מרץ 2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא תאגיד סטטוטורי ישראלי הפועל לקידום המחקר והפעילות המדעית בישראל.
חָדָשׁ!!: תרפויטים והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים · ראה עוד »
התבודדות
266px התבודדות או לְבַדּוּת היא צורת התנהגות שבה מתרחק אדם, מתוך בחירה, מהאנשים הסובבים אותו ושוהה עם עצמו לבד.
חָדָשׁ!!: תרפויטים והתבודדות · ראה עוד »
הברית החדשה
הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: תרפויטים והברית החדשה · ראה עוד »
היסטוריה כנסייתית (אוסביוס)
#הפניה תולדות הכנסייה (אוסביוס).
חָדָשׁ!!: תרפויטים והיסטוריה כנסייתית (אוסביוס) · ראה עוד »
כת
חברי כת הקו קלוקס קלאן שורפים צלב. תצלום משנת 1921המונח כַּת (ברבים: כִּיתוֹת ולא כַּתּוֹת) תיאר בעבר קבוצת אנשים, שאמונתם הדתית נפרדת לגמרי מהדתות הגדולות או הוותיקות יותר, או נדחית על ידי הזרמים המרכזיים של הדתות הללו.
חָדָשׁ!!: תרפויטים וכת · ראה עוד »
כיבוש היצר
כיבוש היצר הוא מושג ביהדות העוסק בשליטה והכנעה של כוחות הנפש, או יצר הרע של האדם.
חָדָשׁ!!: תרפויטים וכיבוש היצר · ראה עוד »
ים סוף
ים סוּף, המכונה גם הַיָּם הָאָדוֹם (בערבית: اَلْبَحْرُ الْأَحْمَر; תעתיק מדויק: אַלְבַּחְר אלְאַחְמַר), הוא ים בין-יבשתי המהווה שלוחה של האוקיינוס ההודי.
חָדָשׁ!!: תרפויטים וים סוף · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: תרפויטים וירושלים · ראה עוד »
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: תרפויטים וישו · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: תרפויטים ויהדות · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: תרפויטים ויוונית · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תרפויטים
