תִקשׁוֹרֶת

1827 יחסים: NCR Voyix, מ"ג אסירי ההגנה, מ.ט.ק. בודפשט, ממשל צבאי, ממשלת ישראל, ממלכתיות, מאניה ביאליק, מאתיים ימי חרדה, מאורעות אוקטובר 1933, מאורעות תר"פ, מאורעות תרפ"ט, מאיר מרגלית, מאיר מרדור, מאיר אליטוב, מאיר פלסנר, מאיר רוזין, מאיר שפירא (ראש מועצה), מאיר תאומי, מאיר לניאדו, מאיר זורע, מאיר גורביץ, מאיר וילקנסקי, מאיר וייסגל, מאיר יערי, מאירוביץ, מנן אספאו, מנשה מאירוביץ, מנשה רבינא, מנחם מנדל מקאמיניץ, מנחם מלצקי, מנחם אמיר, מנחם ארבר, מנחם אוסישקין, מנחם שמואלי (ממשי), מנחם שינקין, מנחם בגין, מנגד, מנדל קרמר, מנהלת העם, מנורת הכנסת, מסע המושבות, מספנת חיל הים, מספר אישי (צה"ל), מסדה (פואמה), מסדה (הוצאת ספרים), מעמד האישה בישראל, מעמד האישה ביהדות, מערכות (כתב עת), מעבר לים (שיר), מעוז חביב, ..., מפא"י, מפקד, מפקד העם, מפלגת אל-איסתקלאל, מפלגת פועלים השומר הצעיר, מפלגת העבודה הישראלית, מפלגת השומר הצעיר, מפלגת ההגנה הלאומית, מצעד צה"ל, מצדה (פירושונים), מצודת ביריה, מצודת כ"ח, מציאת עצמותיו של אבשלום פיינברג, מקהלת נוגנים, מקומות מרכזיים, מרטין בובר, מרגלית שילה, מרגליות (פירושונים), מרד הגנרלים, מרד הגנרלים (1948), מרדכי מקלף, מרדכי אליאב, מרדכי סלומון (פתח תקווה), מרדכי עליאש, מרדכי שטנר, מרדכי בן הלל הכהן, מרדכי ברנשטיין (מו"ל), מרדכי ברכיהו, מרכז רפואי רבין, מרכז הכרמל, מרים רפ-ינובסקה, מרית (כלי עבודה), משמר המולדת, משמר העמק, משמר הרכבת, משפט אייכמן, משפט עפולה (1925), משפחת אהרנסון, משפחת פוליאקוב, משפחת פוטוצקי, משפחת רוטשילד, משפחת שניאורסון, משפחת שלוש, משפחת זועבי, משפחת חוסייני, משפחת בג'איו, משק פועלות, משל העגלה המלאה והעגלה הריקה, משלט, משטרת המנדט, משטרת היישובים העבריים, משחקי הקק"ל, משה מונטיפיורי, משה אטיאש, משה איינהורן, משה נחשון, משה פרלמן, משה ריבלין, משה שרת, משה חיים מבגדאד, משה בן אלול, משה בן בצלאל, משה ברמן, משה בתיבה (שיר), משה ביק, משה גליקין, משה וילנסקי, משה יגר, מתנדבי היישוב לצי המסחרי המגויס, מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי, מתנדבי היישוב בבאפס, מתתיהו רוזין, מתתיהו דגן (קורנפלד), מתוך קרירות ואיתנות, מלך זגורודסקי, מלחמת איטליה–יוון, מלחמת העצמאות, מלחמות ישראל, מלון ניו אימפריאל, מלון פאלאס, מלון פלטין, מלון המלך דוד, מלכת היופי, מזרחים, מזל מוצרי, מח"ל, מחנה המעצר קרתגו, מחנות המעצר בקפריסין, מחצבות מגדל צדק, מחתרות עבריות בארץ ישראל, מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט, מחברות לספרות (הוצאת ספרים), מחיינו (כתב עת), מבצע מייקלברג, מבצע איגלו, מבצע נחשון, מבצע על כנפי נשרים, מבצע עוגן, מבצע פולי, מבצע חמץ, מבצע בלק, מבצע היפופוטם, מבצע כריש, מבצע יפתח, מבצעי צה"ל במלחמת העצמאות, מבשרי הציונות, מגש הכסף, מגבית ההתגייסות, מגילת העצמאות, מגילת הגדוד, מדי צה"ל, מדינה עברית עלייה חופשית, מדינה פלסטינית, מדיניות לשונית בישראל, מדיניות ההבלגה, מהלל העדני, מונטי גרין, מוסלמים תומכי ישראל, מוסטפא כבהא, מועצת העם, מועצה אזורית, מועצה למחקר מדעי ותעשייתי, מוראד פרג, מורגנשטרן, מוריס פישר, מושב, מושבה, מוטי זעירא, מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון בית שטורמן, מוזיאון החאן, מוזיאון ההעפלה וחיל הים, מוזיאון ההגנה, מוחמד אל-חאמד, מודי בר-און, מכתב השמיניסטים, מכבי מוצרי-מני, מכבי ראשון לציון (כדורגל), מכבי חשמונאי ירושלים, מכבי חיפה (פירושונים), מכון לבון, מכון ז'בוטינסקי, מי יבנה בית, מימון בן-עטר, מינהל מקרקעי ישראל, מיקרו-היסטוריה, מיקוש משאית חברי רמת הכובש, מירי דור, מיגור מגפת הגרענת בארץ ישראל, מיהו העם הנבחר?, מיכאל פולק, מיכאל קארה, מיכאל הלפרן, מייקל מקדונל, א. גיטלין, אמנון (זיסט) ברמן, אמנות חזותית בישראל, אמנות יהודית, אמפל - אמריקן ישראל קורפוריישן, אמין אל-חוסייני, אמיל ברלינר, אם אשכחך, אנצו סרני, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, אנטישמיות מוסלמית, אנחנו שרים לך, אנג'לו לוי-ביאנקיני, אנה רגינסקי, אנה טיכו, אניטה מילר-כהן, אניטה שפירא, אספת הנבחרים, אסתר ראב, אסתר שפירא גינזבורג, אסתר זמורה, אסתר גמליאלית, אסתר המלכה העברייה, אסתר כרמל-חכים, אסון הפאטריה, אסכולת ארץ ישראל, אפרים אלימלך אורבך, אפרים אילין, אפרים טובנהויז, אפרים בן ארצי, אפרים דקל, אפרים ושיץ, אפרים כהן-רייס, אפריקה ישראל להשקעות, אקורדיון, ארמון תוצרת הארץ, ארנסט סטפורד, ארנסט ריצ'מונד, ארנסט בווין, ארץ ישראל, ארצ'יבלד ג'יימס האלקט קסלס, ארתור סטיבן מאברוגורדאטו, ארתור פרדריק ג'יילס, ארתור רופין, ארתור ווקופ, ארלוזורוב, ארטימיזיה, ארבעת הגיסים, ארגון צבאי לאומי, ארגון צבאי יהודי, ארכיון המדינה, ארי שביט, אריך מנדלסון, אריך אקמן, אריאל שרון, אריק לואי בולס, אריה מורגנשטרן, אריה אבישר, אריה אבילאה, אריה נבון, אריה ל. אבנרי, אריה לייב מקלף, אריה טרטקובר, אריה בן-אליעזר, אשנב (עיתון), אשר לייב בריסק, אתר הזיכרון למשה שרת, אתר הגלעד, אתיקה צבאית, אל ארצי, אל ההר, אל יבנה הגליל, אל-מצבאח, אל-ח'אלצה, אלן סונדרס, אלעזר רוקח, אלק קירקברייד, אלטנוילנד, אלטלנה, אלברט מוצרי, אלברט אדוארד קונקווסט, אלברט איינשטיין, אלברט וונדרליך, אלון גל (גולדברג), אלוני אבא, אלכסנדר עזר יבזרוב, אלכסנדר ברוולד, אלכסנדר דושקין, אלכסנדר הלוי צדרבוים, אליאס סוראסקי, אליאב (פירושונים), אליאב ליואי, אליס כדורי, אליעזר מנסבך, אליעזר ארלוזורוב, אליעזר פקטורובסקי, אליעזר שמאלי, אליעזר שושני, אליעזר ז'ורבין, אליעזר ילין, אליהו מזור, אליהו לויצקי, אליהו בן חור, אליהו ברלין, אליהו גלעדי, אליהו גולומב (פירושונים), אטלס ישראל, אחמד ג'מאל פאשה, אחדות, אחדות העבודה, אחוה (תקליטים), אבא נאמן, אברמוביץ', אברהם משה לונץ, אברהם מלניקוב, אברהם מינדלין, אברהם אלמליח, אברהם אלברט ענתבי, אברהם אלברט טיכו, אברהם איכר, אברהם סוסקין, אברהם עץ-הדר, אברהם קמרון, אברהם קריניצי, אברהם ריבוצקי, אברהם שפירא (זקן השומרים), אברהם שרון, אברהם שטרן (יאיר), אברהם זאב ליפקיס, אברהם חיים גרין, אברהם ב. יהושע, אברהם ברוך, אברהם גורלי, אברהם האפט, אברהם וולפנזון, אברהם וינשל, אברהם יעקב ברור, אברהם יערי, אברהם יצחק הכהן קוק, אברהם ישעיהו קרליץ, אבשלום, אבשלום פיינברג, אבו כישכ (שבט בדואי), אביאסף ברנע, אבישלום דרורי, אביטל ענבר, אביגדור מנדלברג, אביגדור גרין, אביגדור המאירי, אגרות ארץ ישראל, אגד, אגודת אמנים עברית, אגודת אחוה, אגודת החרשים בישראל, אגודת הים, אגודת ישראל, אגודת יורדי ים זבולון, אדמונד מאיירס, אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, אדם שליין, אדריכלות בתל אביב, אדוארד קית'-רואץ', אהרן מנחם מנדל גוטרמן, אהרן מסקין, אהרן אמיר, אהרן אברהם קבק, אהרן אהרנסון, אהרן רמז, אהרן חיים כהן, אהרן בונדי, אהרן כהן (מפ"ם), אהרון פולונסקי, אהל (תיאטרון), אהל שם (מפעל תרבות), אהובת הטמפלר מעמק רפאים, אהוד אפרת, אהוד אבריאל, אהוד גרף, אום רשרש, אוסטן סיינט בארב הריסון, אוסטר אוטוקרט, אוסטרליה, אופנה בקיבוץ, אורנשטיין, אורד צ'ארלס וינגייט, אורד וינגייט (אוניית מעפילים), אורי מילשטיין, אורי צבי גרינברג, אורי ביאלר, אות ההתנדבות, אולגה חנקין, אולימפיאדת ברלין (1936), אולימפיאדת הפועלים הבין-לאומית, אוטובוסים בישראל, אוגוניוק, אוון קורי, אוולין יו בארקר, אווירון, אווירון (חברה), איניאציו סילונה, אירה יאן, אירוין שינדלר, איריס יוטבת, איתן אבישר, איתמר דוד, אילקה רווה, איוואן מאיסקי, איינזצגרופן, אייזיק רמבה, נמל אשדוד, נמל סלוניקי, נמל תל אביב, נמל יפו, נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי, נאום הדגל, נסים מלול, נסים פרץ, נסים בכור אלחדיף, נעדרי מלחמת העצמאות, נפתלי לובינצ'יק, נפתלי וייץ, נפגע פעולת איבה, נפילתה של ניל"י, נקדימון רוגל, נשים בפוליטיקה הישראלית, נתן אקסלרוד, נתן אלתרמן, נתן גורן, נתן דטנר, נתניה, נלי שטראוס-מושנזון, נח בשבע שגיאות, נחמן אלכסנדרון, נחשוני החולה, נחשולים, נחל הדר, נחום מליץ, נחום קוק (רופא), נחום גולדמן, נחום וילבוש, נבחרת ארץ ישראל בכדורגל, נבון, נוקטה, נורמן בנטוויץ', נורית בת יער, ניסיונות ההתיישבות היהודית בחורן, ניל"י, ניל"י (פירושונים), סמינר בית יעקב תל אביב (שצ'רנסקי), סעדיה שושני, ספרדים ועדות מזרח (מפלגה), ספרות, ספרות בלשית, ספרות השואה, ספטון דלמר, סקונר, סרבנות בישראל, סליק, סטן, סטניסלב קוט, סטף ורטהיימר, סטטוס קוו (ישראל), סגר (שבט בדואי), סדום במלחמת העצמאות, סוניה קולודני, סופיאן אבו זיידה, סוריה הגדולה, סולם (כתב עת), סולל בונה, סוזן טרוורס, סימה ארלוזורוב, סיפור בהמשכים, סיר פלא, סיגריות מספרו, סידי ורונסקי, עמנואל (פירושונים), עמנואל לנדאו, עמנואל טובים, עמנואל גלבר, עמנואל הרוסי, עמק בית שאן, עמוד האש (סדרת טלוויזיה), עם (פירושונים), עם עובד, עם שחר, עם ואדמתו, ענת הלמן, עניינם של היהודים, עץ או פלסטיין, עקרה (שיר), עקיבא ליברכט, ערביי ארץ ישראל, ערביי ארץ ישראל במלחמת העצמאות, ערביי ישראל, עתיד (פירושונים), על דעת עצמו, על הגורן, על הדרך עץ עומד, על כפיו יביא, עלילת דם בדיר-יאסין - הספר השחור, עליות מראשית הציונות ועד קום מדינת ישראל, עלייה לארץ ישראל, עלייה חדשה, עלייה ב', עז א-דין אל-קסאם, עזר שרקי, עזרא אהרון, עזרא איכילוב, עזרא חדד, עזרא דנין, עזריאל קרליבך, עבר הדני, עברות, עברי (פירושונים), עברים, עברית, עבד אל-אילה, עבדאללה הראשון, מלך ירדן, עבודה סוציאלית בישראל, עדלאידע, עדה אמיכל ייבין, עונג שבת (אגודה), עולם קטון, עולי הגרדום, עוז אלמוג, עובד אייזנברג, עובדיה פורת, עווני עבד אל-האדי, עיתונות מפלגתית בישראל, עיתונות עברית, עיתונות בישראל, עיתונות יהודית היסטורית, עיור בישראל, עיירתי בלז, פמיניזם בישראל, פאול פון לטו-פורבק, פאוזי קאוקג'י, פאיז ביי אל-אידריסי, פנחס מאירי, פנחס אברמוביץ, פנחס רוטנברג, פנחס שניאורסון, פנחס גינזבורג, פנחס דשבסקי, פנינה זלצמן, פניה שרגורודסקה, פסח בר אדון, פעולת האצ"ל בעיראק, פעילות נוער בהגנה, פקודות המבנה הארצי, פרנסיס קטאני, פרנץ רייכרט, פרנק שרשל, פרסי בראמלי, פרעות פטליורה, פרץ ברנשטיין, פרץ גולדשטיין, פרשת קלאדובו-שאבאץ, פרשת לזרוביץ-קירז'נר, פרשת גבריאל תירוש, פרשת דיר יאסין, פרשת הסרג'נטים, פרשת הרצח בחולות תל נוף, פרדריק גרוניך, פרדריק גורדון-סמית, פרדי רוקם, פרומין, פרימוס, פריץ לאופר, פתרון שתי המדינות, פתרון המדינה האחת, פתח תקווה, פתילייה, פתיחה לקדיש, פלמ"ח, פלוגת ההובלה 178, פלינדרס פיטרי, פליקס דנציגר, פזמון ליקינתון, פה בארץ חמדת אבות, פוסט-ציונות, פועלי ציון, פועלי ציון שמאל, פורדהאוז בן-ציסי, פולמוס הנאמנות הכפולה, פולוניה (ספינה), פוליטרוק, פוליטיקה של ישראל, פוגרום, פיסול ישראלי, פיצוץ תחנות הרדאר, פישל, פילוסופיה של החינוך, פיליפ לנגסטף אורד גיא, פיליפ יוסף, פיטר מנטן, פיין און גבורה, פייר ניראק, פייבל פולקס, צ'רקסים בישראל, צ'כוסלובקיה, צמח פלדשטיין, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר), צאנה צאנה, צנטרל, צנחני היישוב, צניעות (יהדות), צפורה שרת, צרפת החופשית, צליפה, צליפה בישראל, צבא הג'יהאד הקדוש, צבי אורון, צבי נחמיה בוטקובסקי, צבי ניסנוב, צבי פרנקל (בן עמרם), צבי רוזנבלט, צבי שטיינמן, צבי שור, צבי ברנר, צבי ג'וריני, צבי יהודה קוק, צדקיהו הרכבי, צדוק שלוש, ציר הזמן של אנטישמיות במאה ה-20, ציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל, צילה פיינברג שוהם, ציונה תג'ר, ציונות, ציונות סוציאליסטית, ציונות רוויזיוניסטית, ציונות ברוסיה, ציוניוני הדרך (קובץ שירים), קן ציפור, קפא"י, קפה גרופי, קרן תל חי, קרמין (פירושונים), קרנארו (אונייה), קרנבל, קרל פרידריך גרדלר, קרב משמר העמק, קרב אל-עלמיין השני, קרב ענבתא, קרב עזה השני, קרב פנים אל פנים (שיטה), קרב צומת מסמיה, קרב טירת צבי, קרב גזאלה, קרב הראל (שיר), קרביץ, קריית שרת, קלמן כצנלסון, קלמנט אטלי, קלוב התעופה לישראל, קטה דן, קטי אנטוניוס, קבוצת אינטרס, קבוצת העבודה, קבוצת השרון, קבורה זמנית במלחמות ישראל, קדמת צבי, קדימה (שיר), קהליתנו, קהילת ציון אמריקאית, קומוניזם, קונסול דיפלומטי, קונגרס יריחו, קופת חולים אסף, קופוסט, קורס טיס (צה"ל), קורפוס ספרטום, קול ירושלים, קול ישראל (ההגנה), קולנוע ישראלי, קולה (יישוב), קולוניאליזם התיישבותי, קינגפישר (אונייה), קיבוץ, קיבוץ גלויות, קיבוצים בישראל, ר' בנימין, רמת החייל, רמת הכובש, רמתיים, רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם, ראע'ב נשאשיבי, ראש השנה למלכים ולרגלים, ראשית התעופה העברית בארץ ישראל, ראלף בודילי, ראי אדמה, רננה לשם, רפאל אלשיך, רפאל רוזוב, רפאל רייס, רצח ארלוזורוב, רצח אלכסנדר רובוביץ, רצח נערי לח"י ברעננה, רצח העם הארמני, רצח הלורד מוין, רצח יוחנן שטל וסליה זוהר, רצועת עזה תחת שלטון מצרים, רשת ה', רשימת פועלי ישראל, רשימת הפועלת והאשה הדתית, רלף גולדמן, רחף (אונייה), רחל (שיר), רחל מרקובסקי לנדאו, רחל בן ארי, רחל דייטש, רחל ינאית בן-צבי, רחוב ארלוזורוב (תל אביב), רחוב הנביאים, רחוב הרצל (חיפה), רחובות תל אביב-יפו, רב צבאי, רבקה זיו, רבקה גרבובסקי, רבחי כמאל, רבותי ההיסטוריה חוזרת, רגע קלפהולץ, רדינג (הממלכה המאוחדת), רוני איכר, רוסלאן, רופוס דניאל אייזקס, המרקיז הראשון מרדינג, רות קליגר-עליאב, רות בקי-קולודני, רותי (שיר), רוטשילד, רוז'קה קורצ'אק, רוזה גינוסר, רוזיטה פורבס, רוברט ביטקר, רודריק כריסטופר מסגרייב, רודולף גוטשלק, רודי ויסנשטין, רוי ספייסר, רוי פאראן, רכש ביטחוני במלחמת העצמאות, רכבת העמק, ריצ'רד לוי-הארשר, ריצ'רד ג'וזף מנינג, ריכארד קאודר, ריכרד קאופמן, ריכרד ליכטהיים, ריימונד אוסוואלד קפראטה, ש"י, שמאל וימין בפוליטיקה, שמעון אבידן, שמעון סאמט, שמעון קושניר, שמעון ברמן, שמעון דוד יפה, שמעוני, שמלת השבת של חנה'לה, שמחה אסף, שמחה נהיר, שמחה לב, שמחה בלאס, שמואל מיקוניס, שמואל אלישיב, שמואל צ'ארלס פסמן, שמואל צייטלין, שמואל רודנסקי, שמואל שמעון בן-ציון, שמואל שרירא (שרייר), שמואל שריג, שמואל גולן, שמואל דותן, שמואל דיבון, שמואל דיין, שמואל הכהן וינגרטן, שמואל כהן (חלוץ), שמואל יוסף פבזנר, שמואל יוסף שוויג, שמואל ייבין, שמונה בעקבות אחד, שמות הכיתות בבית הספר התיכון בישראל, שאול פרידלנדר, שם פרטי, שם שועלים יש, שנות ה-20 של המאה ה-20, שנות ה-30 של המאה ה-20, שניאור זלמן פוגצ'וב, שניאורסון, שערי תורה (תלמוד תורה ביפו), שפלת יהודה, שרפת ספרים בגרמניה הנאצית, שרגא נצר, שרגא קדרי, שרה עזריהו, שרה שפירא, שרה טהון, שרה, גיבורת ניל"י, שריונית, שלמה אלקיים, שלמה אהרונסון (היסטוריון), שלמה נקדימון, שלמה שבא, שלמה שילר, שלמה לביא, שלמה חזן, שלמה בן אלקנה, שלמה בן-יוסף, שלמה גור, שלמה המלך ושלמי הסנדלר, שלמה ישראל שיריזלי, שלמה יחזקאל יהודה, שלום מאיר, שלום עליכם (ברכה), שלום שטרייט, שלום דובער שניאורסון, שלום הורוביץ, שחפת, שחייה בישראל, שבתאי לוז'ינסקי (אוניית מעפילים), שבתי טבת, שבתי זכריה, שבח ולקובסקי, שבועות, שבויי היישוב במלחמת העולם השנייה, שביתת הנהגים (1931), שביל קליפות התפוזים, שגרירות ישראל בלונדון, שגרירות ישראל בוורשה, שד"ר, שדרות ארלוזורוב, שדרות רוטשילד, שדרות הרצל (ירושלים), שדרות הילד, שדרות ירושלים (יפו), שדה התעופה רמלה, שומר (פירושונים), שואת יהודי הונגריה, שוש סיטון, שושנה פרסיץ, שושנה שרירא, שולמית איתן, שולמית רופין, שולמית לסקוב, שולמית וולקוב, שי גור, שיר עבודה (נח שפירא), שיר בוקר, שיר העבודה והמלאכה, שיר הדגל, שירה בציבור, שירה בציבור (ישראל), שירות נשים בצה"ל, שירות הקשר, שירותי כיבוי והצלה בתל אביב, שירים ופזמונות לילדים, שיש (פירושונים), שיטת הזרמים בחינוך, שיירת חולדה, תמר פיש נחשון, תמול שלשום, תאו מים, תנועת המרי העברי, תנועת העם למדינה עברית, תנועת העבודה, תנועת הפועלות, תנועת הבריחה, תערוכה קולוניאלית, תערוכות מגדל דוד, תעשייה בישראל, תקנות העברת קרקעות, תקנות ההגנה (שעת חירום), תקשורת הספורט בישראל, תקופת מגדל דוד, תקופת היישוב, תקוותנו, תרבות (רשת חינוך), תל ארזה, תל אביב (אונייה), תל אביב במלחמת העצמאות, תל אביב בראשיתה: 1909–1934, תל אביב הקטנה, תל אביב-יפו, תל חי, תל יוסף, תחפושת, תחיית הלשון העברית, תחיית ישראל, תגובת ערביי ארץ ישראל לעליית הנאצים ולשואה, תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה, תדי איתן, תוצרת הארץ (שיר), תוצרת הארץ (טרטקובר), תולדות מלחמת העצמאות (ספר), תולדות עם ישראל - ארכיונים, תוכנית מוריסון גריידי, תוכנית ד', תוכנית המבצר האחרון, תוכנית האו"ם להקמת מיליציה יהודית, תוכנית הספר הכחול, תוכנית החלוקה, תכול המטפחת, תיאטרון בישראל, תיאודור מנקס, תיקוף, למתנדבים בעם, לאה דגנית, לטרון (אוניית מעפילים), לחיים חדשים, לבוש מסורתי ביישוב הישן, לביב חוסיין אבו רוכן, לדיסלאוס פרקש, לה ליברטה, להק תובלה אווירית, להקה צבאית, להקות צבאיות בישראל, לואי ג'ין בולס, לואיס אנדרוס, לוח אחיאסף, לוחמי חרות ישראל, לודוויג מיס ון דר רוהה, לוי בנימין, לוי הנדרסון, לוי יצחק שניאורסון (ניל"י), לי-לה-לו, ליאו הרמן, לירה ארץ-ישראלית, ליל המשטרות, ליל הרכבות, לילך רוזנברג-פרידמן, לילה לילה, ליגת נשים למען ישראל, ליגה V, ליידי דאונס, ט"ז באדר, ט"ו בשבט (מועד), ט' בטבת, טמפלרים (תנועה), טנטורה, טרור פלסטיני, טרייצ'ו קוסטוב, טבע עירוני בישראל, טורעאן, טוב למות בעד ארצנו, טובה סנהדראי, טובה פירון, טובה חסקינה, טירה (פירושונים), טיבור שיין, טייגר היל, ז'אק מוצרי, ז'קלין כהנוב, זמר לספינה, זאב אברבוך, זאב רבן, זאב לקויר, זאב ז'בוטינסקי, זאב ברנדה, זאב דובנוב, זאב הים (רב חובל), זרבבל גלעד, זלמן דוד ליבונטין, זלמן וויט, זלמן יצחק אנכי, זלמן יוסף הלוי סולובייצ'יק, זליג אקסלרוד, זהר שביט, זו הדרך (שיר), זובור, זכרונות ארץ ישראל, זכות בחירה לנשים, זכות הצעקה, זכויות האישה, זית אירופי, ח' בחשוון, חנה ספרן, חנה קפרא, חנה טרגר (ברנט), חנה בבלי, חנה הלנה טהון, חנה וייץ, חנה יהודית לנדאו, חנינא מזרחי, חסמבה, חץ בערפל, חקלאות ימית, חקיקה דתית בישראל, חתירה (ספורט), חלל מערכות ישראל, חללי ישראל במלחמת העצמאות, חלומותיהם החדשים, חלוץ, חלוץ (אונייה), חטיבת גבעתי, חטיבת גבעתי (תש"ח), חזקי שוהם, חבצלת (כתב עת), חברת עזרה של יהודי גרמניה, חברת החשמל לישראל, חברה לשירות ימי עתיד, חברות תעופה עבריות ביישוב, חג (שיר), חגיגות נבי מוסא, חגיגות יום הניצחון בארץ ישראל, חדשות מהארץ הקדושה, חומעת האווירון, חומה ומגדל, חוסיין בן עלי, חופיה, חוק מגן דוד אדום, חורבן ותלישות, חושו אחים חושו, חולון, חוה סמואל, חוה ורבה, חוות השומר, חוות כנרת, חי"ש, חינה רוזובסקה, חינוך מיני, חינוך בישראל, חיפה, חיפוש הנשק ברמת הכובש, חיל המשטרה הצבאית, חיל האוויר המלכותי, חיל האוויר הישראלי במלחמת העצמאות, חיל הספר העבר-ירדני, חיל העזר לנשים, חיל העזר האווירי לנשים, חיל הלוגיסטיקה, חיל ההנדסה הקרבית, חיל הים, חילונים, חיה זיידנברג, חיה ורד, חיותה בוסל, חיי מלחמה, חיים ארלוזורוב, חיים אלקון, חיים אברבאיה, חיים נחמן ביאליק, חיים פזנר, חיים קרישפין, חיים ליב חריפאי, חיים לייבוביץ, חיים זאב הירשברג, חיים בן-עטר (עיתונאי), חיים בוגר (בוגרשוב), חיים גליקסברג, חיים הרצוג, חיים ולירו, חיים ויצמן, חיים יסקי, חיים יערי, חייקה קלינגר, ב' בניסן, ב' בכסלו, בן חנניה, בן יעקב, בן-ציון מוסינזון, בן-ציון קאודרס, בן-ציון טרגן, בארטלי קראם, באוהאוס, בנק מזרחי טפחות, בנק אנגלו-פלשתינה, בנק אוצר החייל, בנק קרדיט, בנק קופת עם, בנק זרובבל, בנק דיסקונט לישראל, בני משה (אגודה ציונית), בני ברק, בנימין צ'ייקין, בנימין זאב הרצל, בנימין ברנר, בנימין ברלוי, בנימין כהנא, בערבות הנגב, בעלי התוספות, בצלאל יפה, בקעת הבטיחה, בר גיורא (ארגון), ברל רפטור, ברל בלטי, ברל כצנלסון, ברלין (פירושונים), ברטולד שטורפר, ברוך עמרמי, ברוך פפירמייסטר, ברוך קרוא, ברוך קימרלינג, ברוך ויינשטיין, ברורית אונא, ברכה פולד (שיר), ברכה חבס, בריר, ברית הקנאים, ברית החשמונאים, בריכת רמב"ם, בשדמות בית לחם, בתי ספר חקלאיים בישראל, בתיה גוטספלד, בלאק אנד טאנס, בלד א-שייח', בחמדון, בחירות אזוריות, בומבוס האדמה, בוריס סניור, בוריס גוריאל, בין גבולות, ביקור אייכמן בארץ ישראל (1937), ביר אל-מכסור, ביריה, ביריה (אוניית מעפילים), בית משפט השלום העברי, בית מושב הזקנים והזקנות הספרדי, בית אליעזר ותלמה ילין, בית אורי צבי, בית איל, בית נבולסי, בית שיזופולי, בית בירם, בית המאירי, בית המחנה, בית המוסדות הלאומיים, בית האמנים בנגב, בית האוטונומיה הרוסית, בית הספר לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית, בית הספר לקציני ים עכו, בית הספר המרכזי להכשרת עובדים לשירותי הרווחה, בית הספר העמלני, בית הספר הריאלי, בית הספר החקלאי כדורי, בית הספר הימי זבולון, בית הקברות טרומפלדור, בית הקברות הצבאי נחלת יצחק, בית הקברות הצבאי ברביבים, בית הקברות הצבאי בהר הרצל, בית הקברות היהודי בהר הזיתים, בית הבטון, בית הגדודים, בית הכנסת ישורון, ג'מיל מרדם, ג'ניה אוורבוך, ג'פרי מורטון, ג'ק צ'רצ'יל, ג'ון מורי ריימר-ג'ונס, ג'ון צ'נסלור, ג'ון קמחי, ג'ון רוי קרלסון, ג'ון בול, ג'ון האתורן הול, ג'וערה, ג'וליאן דה-פרייטס, ג'ודית ברין-אינגבר, ג'יימס רוטשילד, ג'יימס לסלי סטרקי, גן הבנים (תל אביב-יפו), גאורג קארסקי, גאורג לשניצר, גאורג הרליץ, גאולה (אוניית מעפילים), גאי אונסלו ליידקר, גנזך הציונות הדתית, גנות הדר, גצל קרסל, גרמניה המזרחית, גרשון ק' גרשוני, גרשון גרא, גרשון ירצקי, גרוש, גרין, גלויות האחים אליהו, גלידה, גליונות, גזזת, גבולות מדינת ישראל, גדעון (ההגנה), גדר הצפון, גדוד מגיני השפה, גדוד חרב, גדוד העבודה, גורדון הולמס אלכסנדר מקמילן, גולדה מאיר, גוטהילף וגנר, גוזל (אונייה), גירון, גירוש תל אביב, גיל קיסרי, גילברט קלייטון, גיוס בני ישיבות, דן (קיבוץ), דן פתיר, דן רוזן, דן בן אמוץ, דן וולמן, דמעות של אש, דאריין 2, דאגלס דאף, דני כספי, דני יעקובי, דניאל אוסטר, דניאל סמבורסקי, דניה (חיפה), דקדוק עברי - מונחים, דרך שופט בירושלים, דרוזים, דרוזים בישראל, דלק (אצ"ל), דב חביב לובמן, דב הררי, דבקות, דבר (עיתון), דבר הפועלת, דבר השבוע, דבורה עומר, דגל עברי, דגל המנדט הבריטי, דגל ישראל, דו"ח ריפתין, דו-חיים של ארץ ישראל, דואר היום, דורה (פירושונים), דורה וקרולה, דורון יזרעאלי, דורותי דה רוטשילד, דוגמנות בישראל, דוד מוסינזון, דוד מויאל, דוד מילר (איש חינוך), דוד אבולעפיה, דוד אידר, דוד סיטון, דוד קמחי, דוד קורנגרין, דוד רמז, דוד רזיאל, דוד שמעוני, דוד שאלתיאל, דוד שפירא (מדען), דוד שוב, דוד תדהר, דוד זכאי, דוד בן סלימאן צמח, דוד בן-גוריון, דוד בית לחמי, דוד גויטיין, דוד הכהן (חבר הכנסת), דוד ילין, דימיטרי שומסקי, דיפלומטיה צבאית, דיג בארץ ישראל, ה' בכסלו, ה'תרנ"ח, ה'תרע"ג, ה'תרצ"ט, ה'תרל"ט, ה'תש"ח, ה'תש"ב, ה'תשמ"ד, ה'תשי"א, הן אפשר, הממשלה הזמנית, המאורעות, המנדט הבריטי, המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה, המערכה במזרח התיכון במלחמת העולם השנייה, המערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה, המפלגה הערבית הפלסטינית, המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה, המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מפלגה היסטורית), המצור על טוברוק, המצור על גבעת חיים, המצודה הבריטית בנווה צוף, המרד הערבי הגדול, המרכז הרפואי שערי צדק, המרכז החקלאי, המשמר האזרחי (הראשון), המשמר הנע, המשפט בישראל, המשקיף, המת החי, המלחמה האנגלו–עיראקית, המלווה הלאומי, המטאטא, המטבח היהודי, המזרח התיכון, המזכיר הראשי של ממשלת המנדט, המחלקה הערבית, המחלקה הגרמנית, המוסד לעלייה ב', המוסד להשתלמות, המועדון המסחרי והתעשייתי, המושבה האמריקאית בירושלים, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, המכון ליהדות זמננו, האמונה (שיר), האנציקלופדיה של השואה, האנדרטה לזכר חללי המח"ל, האנדרטה לזכר דב גרונר, הארץ, הארכיון לתולדות ההגנה, הארכיון הציוני המרכזי, הארי סאקר, הארי רייס, הארי לוק, הארי הרברט טראסטד, האריה השואג, האשה, האל שהכזיב, האגודה למען ירושלים, האגודה לאספרנטו בישראל, האומנם, האורקסטרה של ראשון, האיגוד למען תוצרת הארץ, הנס לודוויג שטרים, הנצחת חללי מערכות ישראל, הנציב העליון, הנרי כהן (רב), הנרייטה דיאמונד, הנג'אדה, הנוקמים (ציידי נאצים), הנכבה, הניה פקלמן, הספנות העברית בתקופת המנדט, הספר הלבן (1930), הספר הלבן (1939), הסרט הראשון של פלשתינה, הסתדרות המורים, הסתדרות האזרח, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הסתדרות הפועלים החקלאיים, הסליק ביגור, הסגנון הבין-לאומי, הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל, הסגר (מלחמה), הסדר החדש, הסוכנות היהודית, הסכמי בן-גוריון–ז'בוטינסקי, הסכם העברה, הסכם ירושלים 1940, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, העם (עיתון ארץ ישראלי), העפלה מארצות המזרח, העשור השני של המאה ה-20, העת החדשה, העליות בשנים 1700–1881, העלייה לביריה, העלייה השנייה, העלייה השנייה (ספר), העלייה השלישית, העלייה החמישית, העלייה ההמונית, העברה (חברה), העדה החרדית, העומר (כתב עת), העולם (שבועון), הפרלמנט, הפרטה בישראל, הפריצה לכלא עכו, הפועל הצעיר (עיתון), הצנחנית שלא שבה, הצהרת בלפור, הצי הישראלי, הציונים הכלליים, הקרב על תל חי, הקו הירוק, הקומקום, הקונגרס האסלאמי העולמי, הקונגרס הציוני העולמי, הקונגרס הציוני העולמי ה-15, הקונגרס הציוני העולמי ה-18, הקונגרס הציוני העולמי ה-19, הקונגרס הציוני העולמי הרביעי, הקיבוץ, הקיבוץ המאוחד, הרמן שטרוק, הרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, הרצאת הרב, הרצח בגן הוואי, הרברט סמואל, הרברט סמואל (פירושונים), הרברט זוננפלד, הרברט בנטוויץ', הרברט דאוביגין, הרולד מקמייקל, הרולד בילי, הרובע היהודי, הרכבת הצבאית העות'מאנית, השסע העדתי בישראל, השרון, השל פרומקין, השלטון הישראלי ביהודה ושומרון, השבת השחורה, השומר, השומר החדש, השומרים, השואה, השואה – מונחים, השילוח (כתב עת), השיח העדתי בישראל, השיירות לירושלים, התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל, התאחדות הצלמים המקצועיים בארץ-ישראל, התאחדות התימנים בישראל, התאחדות הימאים בארץ ישראל, התאגדות עובדים בישראל, התנגדות יהודית בשואה, התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, התנועה לאחדות העבודה, התנועה הקיבוצית, התנועה הלאומית הפלסטינית, התערוכה הארץ-ישראלית, התערוכה העולמית של ניו יורק (1939), התעת'מנות, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים, התקווה, התחדשות יהודית (ישראל), התוכנית לארץ ישראל שלאחר כיבוש (1941), התיאטרון הארץ-ישראלי, התיכון ליד האוניברסיטה, התיישבות, הלל קוק, הלל כהן, הלל יפה, הלויד הימי הארץ-ישראלי, הליגה למניעת כפייה דתית, הליכה לקיסריה, הליכוד, הטור השביעי, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, הז'נדרמריה הבריטית, הזנות בירושלים בימי מלחמת העולם הראשונה, הזירה הימית במלחמת העצמאות, החקלאות בישראל, החרות, החלוץ (פירושונים), החזית הסורית במלחמת ששת הימים, החברה לאסדות וספנות חופית, החברה הכלכלית לארץ ישראל, החבל הימי לישראל, החופש הגדול, החיפוש אחר מחסני הנשק של ההגנה (1940), החייל העברי (אוניית מעפילים), החיילים היהודים בחיל הספר העבר-ירדני, הבריגדה היהודית, הבלתי מפלגתיים, הבחירות לאספת הנבחרים השנייה, הבחירות לאספת הנבחרים השלישית, הבחירות לאספה המכוננת, הבחירות לכנסת, הבחירות לכנסת הרביעית, הבחירות לכנסת התשיעית, הגניוס היהודי, הגלגל, הגליל, הגדעונים (ארגון), הגדה קיבוצית לפסח, הגדה של פסח, הגדודים העבריים, הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה, הד-המזרח, הדסה סמואל, הדסה פרלמן-קלוורי-רוזנבליט, הדר (הוצאת ספרים), הדרשה, הדיוויזיה המוטסת השישית (בריטניה), ההנהלה הציונית, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, ההעפלה, ההתקפה על אוטובוס 2094, ההתיישבות העובדת, ההגנה, ההיסטוריונים החדשים, הוא הלך בשדות, הונגריה, הוצ'קיס H39, הוצאת א. לוין אפשטיין, הוראס סמואל, הורה (ריקוד), הוועד האודסאי, הוועד הפועל הציוני, הוועד הלאומי, הוועד היהודי האנטי-פשיסטי, הוי, ארצי! מולדתי!, הכנענים, הכרזת העצמאות, הכשרת הישוב, הכשרה מגויסת, הכח עמידר רמת גן, הכח וינה, הימים חולפים, היאחזות נח"ל, היסטוריה, היסטוריה של ממלכת ירדן, היסטוריה של מערך ההגנה האווירית, היסטוריה של מדינת ישראל, היסטוריה של ארץ ישראל, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של רכבת ישראל, היסטוריה של תל אביב, היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל, היסטוריה של הקולנוע הישראלי, היסטוריה של הקולנוע הישראלי: תקופת היישוב ושנות החמישים, היסטוריה של הרשות הפלסטינית, היסטוריה של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, היסטוריוגרפיה ישראלית, הירדן (כתב עת), הישוב החדש, הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים, הילדא לוטן, הילכו שניים יחדיו, היו לילות, היישוב העברי בארץ ישראל, היישוב החדש, היישוב הישן, היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה, היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם השנייה, היישוב היהודי ביפו בעת החדשה, ואדי חרמיה, ואולי לא היו הדברים..., ועד שליחי הקהילות, ועד העדה הספרדית בירושלים, ועד הצירים, ועד ההצלה של הסוכנות היהודית, ועדת פיל, ועדת המצב, ועדת המוסדות לענייני ירושלים, ועדת העורכים, ועדה מסדרת, ועידת בלודאן (1937), ורה סלומונס, ולנטין בק, ולטר נוריס קונגריב, ולטר צדק, ולוס (אוניית מעפילים), וינסטון צ'רצ'יל, וינדהאם דידס, וילהלם הקר, ויליאם אורמסבי-גור, ויליאם ניקול גריי, ויליאם רוברט פיל, ויליאם ג'יימס פיצג'רלד, ויליאם דניס באטרשיל, ויטולד הולאניצקי, כ"א בחשוון, כ"ט בנובמבר, כ"ט בסיוון, כ"ח באייר, כ"ב בכסלו, כ"ג באייר, כ"ג יורדי הסירה, כן, לשבור!, כאן על פני אדמה, כנס מחולות העם בדליה, כנסת ישראל (ארגון), כנרת (שיר), כרמל (פירושונים), כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל, כרונולוגיה לתולדות הישוב היהודי בארץ-ישראל, כתריאל כ"ץ, כתריאל יפה, כל כבודה בת מלך פנימה, כלנית (פירושונים), כלניות (שיר), כלכלת ישראל, כבאות והצלה לישראל, כביש 402, כומתה, כופר היישוב, כולל הולנד ודויטשלנד, כולה שלי, כוח המגן העברי, כוכבי שמים רחוקים, כימים אחדים, כיבוש העבודה, כיכר מסריק, י"א באייר, י"ב בשבט, י"ג באייר, י' בניסן, י. שרברק, י.א. מיטווך ובניו, ימי ביאליק, יאיר שפירא, יאיר זיינפלד, ינס בורכרד, יעקב מימון, יעקב אורלנד, יעקב עמרמי, יעקב קצין, יעקב קדמי (שופט), יעקב קורץ, יעקב רזניק, יעקב רחביה, יעקב רבינוביץ, יעקב שלמה כהן, יעקב שיף, יעקב טהון, יעקב טימן, יעקב חורגין, יעקב גולדמן (רב בתי הסוהר), יעקב גולומב, יעקב האפט, יעקב הכהן, יעקב כ"ץ (חבר הכנסת), יעקב כלאב, יעקב ישראל דה האן, יעקב יהושע, יעקבי, יעקובה כהן, יעל גילעת, יעל דר, יפה נוף (יפו), יצאנו אט, יצחק אביגדור אורנשטיין, יצחק איש-שלום, יצחק ניסנבוים, יצחק סירקין, יצחק עגן, יצחק פרחי, יצחק פירוז'ניקוב, יצחק רפופורט, יצחק ריבקינד, יצחק שמעוני, יצחק שמי, יצחק שדה, יצחק לוי (לויצה), יצחק טריואקס, יצחק בן ימיני, יצחק בן-צבי, יצחק בן-יעקב, יצחק בן-יעקב (פירושונים), יצחק באדהב, יצחק דנציגר, יצחק יחזקאל יהודה, יקבי ראשון לציון (שיר), יקיר גירון, ירדן, ירושלים, ירושלים בתקופת המנדט הבריטי, יריד המזרח, ישעיה אורנשטיין, ישראל, ישראל (עיתון), ישראל משה זיו, ישראל פורת, ישראל קסטנר, ישראל קפלן (מחנך), ישראל קפלן (פירושונים), ישראל רוקח, ישראל רובין-רבקאי, ישראל טייבר, ישראל במלחמת סיני, ישראל בנימין רוזוב, ישראל בר, ישראל ברטל, ישראל בלקינד, יששכר-דב בר-דרורא, ישי קולביאנסקי, ישיבת בית יוסף, ישיבת היישוב החדש, ילקוט הכזבים, ילין, יזכור (אתר אינטרנט), יזכור (ספר, 1916), יחסי ארצות הברית–ישראל, יחסי אוסטרליה–הממלכה המאוחדת, יחסי גרמניה המזרחית–ישראל, יחסי החוץ של סוריה, יחסי החוץ של צרפת, יחסי החוץ של טורקיה, יחסי ירדן–ישראל, יחסי ישראל–סוריה, יחסי ישראל–עיראק, יחסי ישראל–צרפת, יחזקאל דנין (סוכובולסקי), יחזקאל המאירי, יחיאל צבי צימרינסקי, יחיאל לנגר, יחיעם במלחמת העצמאות, יחיעם ויץ, יחיעם ויץ (לוחם הפלמ"ח), יחידת הקומנדו 51, יחידות מידה עות'מאניות, יגאל אלון, יגאל עילם, יגור, יד יצחק בן-צבי, ידידיה אדמון, יהדות מצרים, יהדות ארצות הברית, יהדות אוסטריה, יהדות אודסה, יהדות אירופה במאה ה-19, יהדות בריטניה, יהדות דרום אפריקה, יהדות התפוצות, יהושע אלוף, יהושע פראוור, יהושע פרידמן, יהושע שטמפפר, יהושע לוף, יהושע חנקין, יהושע בן חנניה, יהושע גורדון, יהודה אסיא, יהודה שנהב-שהרבני, יהודה שפירא, יהודה ליב ברגר, יהודה לייב מאגנס, יהודה באואר, יהודה ברנר, יהודה בוסקלה, יהודה הר-מלח, יהודה ווהל, יהודי המזרח בארץ ישראל (ספר), יהודים-ערבים, יהודית מרקה-קראוזה, יהודית הררי, יו צ'ארלס סטוקוול, יומן קולנוע, יומני כרמל, יואל אנגל, יואל פלגי, יואל ברשד, יואב גלבר, יואב היימן, יום אבל לאומי, יום בשורה, יום האישה הבין-לאומי, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יום החייל היהודי, יום הים, יונת דואר, יונתן שפירא (סוציולוג), יונתן בן-נחום, יונה חיה בנדיקט, יוסף משה ולירו, יוסף מיוחס, יוסף אהרונוביץ', יוסף אוריון, יוסף נויפלד, יוסף ספיר, יוסף פרסמן (קצין), יוסף קסטיין, יוסף קרמין, יוסף קריב, יוסף קלארווין, יוסף קיסרי, יוסף רוס, יוסף שפרינצק, יוסף שלמון, יוסף לנג, יוסף לישנסקי, יוסף טרומפלדור, יוסף זריצקי, יוסף זלצמן, יוסף חזנוביץ, יוסף חכמי, יוסף בן עוליאל, יוסף בס, יוסף ברלין, יוסף ברוורמן, יוסף גולנד, יוסף הפטמן, יוסף ויניצקי, יוסף ויץ, יוסף כצנלסון, יוסף יואל ריבלין, יוסוף אבו דורה, יוליוס יעקובי, יוחנן פלץ, יין, יין בארץ ישראל, יישוב, יישוב (פירושונים), 1 באוקטובר, 10 באוגוסט, 11 באוגוסט, 11 הנקודות, 12 במאי, 12 בדצמבר, 13 באוקטובר, 15 באפריל, 15 בפברואר, 15 ביולי, 16 ביוני, 17 במאי, 17 באפריל, 17 באוגוסט, 18 באפריל, 1860, 19 במאי, 19 בנובמבר, 19 בפברואר, 1921 בארץ ישראל, 1928 בארץ ישראל, 1930 בארץ ישראל, 1933 בארץ ישראל, 1938 בארץ ישראל, 1939 בארץ ישראל, 1941 בארץ ישראל, 1944 בארץ ישראל, 1946 בארץ ישראל, 1948 בארץ ישראל, 1984 בישראל, 2 במאי, 2 ביוני, 20 במרץ, 27 במרץ, 27 באוגוסט, 29 ביוני, 3 במאי, 3 בינואר, 30 בינואר, 5 באוקטובר, 5 בפברואר, 6 ביולי, 7 בינואר, 8 בדצמבר, 9 בינואר. להרחיב מדד (1777 יותר) » « הפסיכולוג מדד

NCR Voyix

תאגיד NCR Voyix (באנגלית: NCR Voyix Corporation), לשעבר תאגיד NCR ו-National Cash Register (בעברית: קופה רושמת לאומית), הוא חברת חומרה ותוכנה אמריקאית המייצרת, מסופים ל, מערכות לעיבוד המחאות ו, ובעבר ייצרה גם מחשבים, ומספקת שירותי ייעוץ וטכנולוגיה.

חָדָשׁ!!: היישוב וNCR Voyix · ראה עוד »

מ"ג אסירי ההגנה

מ"ג אסירי ההגנה מ"ג אסירי ההגנה (או בקיצור המ"ג), היו 43 חברי ההגנה שנעצרו ונכלאו על ידי שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1939 בפרשה שזעזעה בשעתו את היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומ"ג אסירי ההגנה · ראה עוד »

מ.ט.ק. בודפשט

מ.ט.ק.

חָדָשׁ!!: היישוב ומ.ט.ק. בודפשט · ראה עוד »

ממשל צבאי

ממשל צבאי הוא שלטונו המאורגן של צבא באוכלוסייה אזרחית, בדרך כלל לאחר מלחמה וכיבוש.

חָדָשׁ!!: היישוב וממשל צבאי · ראה עוד »

ממשלת ישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וממשלת ישראל · ראה עוד »

ממלכתיות

ממלכתיות הייתה כינויה של גישת דוד בן-גוריון - בתמיכת מפא"י ומפלגות הימין והמרכז - שצידדה בהעברת מרכז הכובד של ההכרעות שעניינן אופייה והתנהלותה של המדינה, ממוסדות המפלגות, התנועות וההסתדרות אל מוסדות מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וממלכתיות · ראה עוד »

מאניה ביאליק

חיים נחמן ואשתו מאניה (אוורבוך) ביאליק בארץ ישראל, 1925 מאניה ביאליק (לבית אוורבוך; 11 בדצמבר 1876 – 10 בספטמבר 1972) הייתה אשתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: היישוב ומאניה ביאליק · ראה עוד »

מאתיים ימי חרדה

בונקר על הר הכרמל, שעל פי הסברה היה אמור להיות מפקדתו של יצחק שדה במסגרת תוכנית "מצדה על הכרמל" מאתיים ימי חרדה הוא כינוי שטבע חביב כנען, לתקופה בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם השנייה, מאביב 1942 עד 3 בנובמבר 1942, שבה התקדמו יחידות הצבא הגרמני בפיקודו של הגנרל ארווין רומל בצפון אפריקה, כשמגמת פניהם מזרחה לכיוון תעלת סואץ.

חָדָשׁ!!: היישוב ומאתיים ימי חרדה · ראה עוד »

מאורעות אוקטובר 1933

הפגנה פלסטינית בכיכר השעון ביפו, 27 באוקטובר 1933 הפגנה ערבית בכיכר השעון ביפו, 29/10/1933. שוטרים בריטים מתכוננים לפזרה. שוטר ערבי מזהיר את המפגינים לאחר פיזור ההפגנה הערבית ביפו, 29/10/1933 מאורעות אוקטובר 1933 (המכונים גם מאורעות תרצ"ד) החלו על ידי ערביי ארץ ישראל באוקטובר 1933, עם תחילתה של העלייה החמישית, עלייתם של יהודי גרמניה בעקבות עלייתו של היטלר לשלטון.

חָדָשׁ!!: היישוב ומאורעות אוקטובר 1933 · ראה עוד »

מאורעות תר"פ

חגיגות נבי מוסא בירושלים בתחילת חודש אפריל 1920, שבהן התרכז ההמון שיצא לאחר מכן לביצוע הפרעות. הפוגרום בבית המדרש של ישיבת תורת חיים. דו"ח על הנרצחים בפרעות בירושלים רשימת הנפצעים הראשונים במאורעות תר"פ דיווח של "הטיימס" הבריטי, 8 באפריל 1920 מכתב לבני ישמעאל, לגנות את הפרעות הפגנה של ערבים בשער שכם בירושלים ב-8 במרץ 1920. המלל בכרזות תומך בסיפוחה של ארץ ישראל, באותה העת רובה תחת משטר צבאי בריטי וחלקה הצפוני בשליטה צבאית צרפתית, לממלכה הערבית של סוריה שזה עתה קמה בראשותו של המלך פייסל מאורעות תר"פ היו גל התקפות של ערבים על היישוב היהודי בגליל (מאורעות תל חי), ועל שכונות יהודיות בירושלים, שאירעו בסתיו ובאביב של שנת תר"פ, 1920-1919.

חָדָשׁ!!: היישוב ומאורעות תר"פ · ראה עוד »

מאורעות תרפ"ט

הר-טוב עולה באש במהלך מאורעות תרפ"ט הלוויות ההרוגים שנפלו בהגנת תל אביב (כ' באב ה'תרפ"ט, 26 באוגוסט 1929) קינה על מאורעות תרפ"ט שחיבר הרב נח גד וינטרוב מאורעות תרפ"ט (1929; בפי הערבים: ثورة البراق, תעתיק: תַ'וּרַת אל-בֻּראק, "מהפכת אל-בוראק", כינוי ל, או: אַחְדאת', "מאורעות"; השם הרשמי באנגלית: The Disturbances of August 1929, "מהומות אוגוסט 1929") היו סדרה של פרעות אלימות, מעשי טרור ורצח מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שאירעו בין י"ז - כ"ג באב ה'תרפ"ט, 23 - 29 באוגוסט 1929.

חָדָשׁ!!: היישוב ומאורעות תרפ"ט · ראה עוד »

מאיר מרגלית

שדרות סמאטס 12 בתל אביב מאיר מרגלית בתפקיד החייל האמיץ שווייק, ציור מאת חיים טופול מאיר מרגלית (3 במאי 1906 – 30 בינואר 1974) היה שחקן תיאטרון "האהל" ומגדולי שחקני הבמה בארץ בתקופת היישוב ובימי המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב ומאיר מרגלית · ראה עוד »

מאיר מרדור

מוניה מרדר מקובל ללבוב בדרכו ארצה, 1933 על נהר הטוריה בעיר קובל, מוניה שני מימין, 1932 מאיר (מוניה) מרדור (21 בנובמבר 1913 – 29 במרץ 1985) היה מבכירי ההגנה ומערכת הביטחון הישראלית ומנכ"ל רפא"ל הראשון.

חָדָשׁ!!: היישוב ומאיר מרדור · ראה עוד »

מאיר אליטוב

הרב מאיר אליטוב (ה' באייר ה'תרצ"א, אפריל 1931 - ט' בניסן ה'תשכ"ד, מרץ 1964) היה מייסד וראש ישיבת בני עקיבא תקוות יעקב בשדה יעקב במשך שנתיים, מייסד וראש ישיבת מתיבתא בית הראש"ל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומאיר אליטוב · ראה עוד »

מאיר פלסנר

מאיר (מרטין) פלסנר (בגרמנית: Martin Plessner; 30 בדצמבר 1900, פוזן – 27 בנובמבר 1973, ירושלים) היה מזרחן ופילולוג יהודי-גרמני אשר חקר את תולדות המדעים באסלאם ומחברו של ספר הלימוד הראשון לערבית לבתי ספר עבריים.

חָדָשׁ!!: היישוב ומאיר פלסנר · ראה עוד »

מאיר רוזין

משחיז סכינים, רישום של רוזין מאיר רוזין (תרל"ו, 1876, ויטבסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – י"ח באייר תרע"ז, 1917, ירושלים) היה אמן ביישוב, צייר, יצרן מזכרות, צייר שלטים, ליטוגרף ובונה מודלים של מבנים מפורסמים בירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב ומאיר רוזין · ראה עוד »

מאיר שפירא (ראש מועצה)

מאיר שפירא (2 ביולי 1878 – 10 בינואר 1962) היה מראשוני המתיישבים בעפולה.

חָדָשׁ!!: היישוב ומאיר שפירא (ראש מועצה) · ראה עוד »

מאיר תאומי

מאיר תאומי לוחית זיכרון על ביתו של מאיר תאומי ברח' פינסקר 64 בתל אביב מאיר תאומי (טימן) (15 ביולי 1898 – 10 באוגוסט 1947) היה שחקן תיאטרון ביישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומאיר תאומי · ראה עוד »

מאיר לניאדו

מאיר לניאדו (1900 – 25 במאי 1966) היה איש ציבור ירושלמי, עורך דין, עורך עיתון החרות, נשיא ועד העדה הספרדית, חבר וועד אספת הנבחרים השנייה, המושל הצבאי של יפו, מחבר ספרי חוקים וחוקר דתות.

חָדָשׁ!!: היישוב ומאיר לניאדו · ראה עוד »

מאיר זורע

מאיר (זרו) זורע (זארודינסקי) (14 במרץ 1923 - 24 ביוני 1995) היה קפטן במלחמת העולם השנייה ואלוף בצה"ל, איש ציבור וחבר הכנסת, ממייסדי ד"ש.

חָדָשׁ!!: היישוב ומאיר זורע · ראה עוד »

מאיר גורביץ

מאיר גורביץ. מציג את "בית הספר הימי זבולון" "תערוכת הימאות העברית" ב'יריד המזרח' עם פתיחתו באפריל 1932 רחוב הרצל, הראשון בתל אביב מאיר גורביץ (1890 – 3 בפברואר 1950) היה מהנדס, מחנך ואיש ציבור ביישוב היהודי בארץ ישראל, יזם בתחומי התעופה והימאות, הוגה ומחדש הימאות העברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומאיר גורביץ · ראה עוד »

מאיר וילקנסקי

מאיר וילקַנְסקי (א' בסיוון תרמ"ב, 1882, איישישוק, פלך וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא* - י"ד בתשרי תש"י, 7 באוקטובר 1949, כפר ויתקין) היה חלוץ, איש העלייה השנייה וסופר עברי בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ומאיר וילקנסקי · ראה עוד »

מאיר וייסגל

מאיר וייסגל (1915-1925) מאיר וולף וייסגל (Meyer Wolfe Weisgal, על פי רוב Meyer W. Weisgal; 10 בנובמבר 1894 – 29 בספטמבר 1977) נחשב לאחד מן האבות המייסדים של מכון ויצמן למדע, כיהן כנשיאו ויו"ר הוועד הפועל שלו.

חָדָשׁ!!: היישוב ומאיר וייסגל · ראה עוד »

מאיר יערי

מאיר יערי (וולד) (24 באפריל 1897 – 21 בפברואר 1987) היה פעיל ציוני ופוליטיקאי ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפ"ם ומראשי תנועת הנוער השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי, מפלגת השומר הצעיר ומפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם) וממעצבי דרכן האידאולוגית.

חָדָשׁ!!: היישוב ומאיר יערי · ראה עוד »

מאירוביץ

מאירוביץ' או מאירוביץ (רוסית: Меерович או Меирович, פולנית: Mayerowicz, אנגלית: Meirovitch או Meyrowitz) הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי שפירושו "בן מאיר".

חָדָשׁ!!: היישוב ומאירוביץ · ראה עוד »

מנן אספאו

מנן אספאו ב-1933 מנן אספאו (באנגלית: Menen Asfaw;‏ 25 במרץ 1889 - 15 בפברואר 1962) היא הבת הזוג הקיסרית של האימפריה האתיופית, ואשת הקיסר היילה סלאסי.

חָדָשׁ!!: היישוב ומנן אספאו · ראה עוד »

מנשה מאירוביץ

קברם של מנשה ומרים מאירוביץ בבית הקברות הישן בראשון לציון מנשה מאירוביץ (תר"ך, 1860 – י"ב בתמוז תש"ט, 9 ביולי 1949) היה מאנשי ביל"ו, אגרונום, סופר ומראשי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה ואחריה.

חָדָשׁ!!: היישוב ומנשה מאירוביץ · ראה עוד »

מנשה רבינא

מנשה רבינא (רבינוביץ') (22 בינואר 1899 – 4 בדצמבר 1968) היה מוזיקאי, מלחין ומשורר, וחוקר ומבקר מוזיקה, ספרות עברית ומחול ביישוב ובתקופת המדינה, מחנך ומנחיל של תודעה מוזיקלית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומנשה רבינא · ראה עוד »

מנחם מנדל מקאמיניץ

מנחם מנדל (מנדלבוים) מקאמיניץ דליטא ("מנחם-מנדל ב"ר אהרן (בוים) קאמיניץ"; בריסק, 1800 - 10 במאי 1873, י"ג באייר תרל"ג) היה המלונאי הראשון בארץ-ישראל ובעליו של מלון קאמיניץ שפעל בירושלים בתקופה העות'מאנית בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומנחם מנדל מקאמיניץ · ראה עוד »

מנחם מלצקי

מנחם (מנדל) מלצקי ("אריה") (1922 - 22 באוקטובר 2007) היה לוחם, מפקד באצ"ל וסופר.

חָדָשׁ!!: היישוב ומנחם מלצקי · ראה עוד »

מנחם אמיר

מנחם אמיר (20 ביולי 1930 – 21 במאי 2015) היה חוקר בתחום הקרימינולוגיה וממייסדי התחום בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומנחם אמיר · ראה עוד »

מנחם ארבר

מנחם ארבר מנחם ארבר (19 במאי 1898 – ז' באייר תשכ"א, 23 באפריל 1961) היה פעיל ציוני רוויזיוניסטי, ממייסדי תנועת בית"ר ונציבה בארץ ישראל, מראשוני הצה"ר והאצ"ל, ציר מטעם הצה"ר באספת הנבחרים השנייה והשלישית.

חָדָשׁ!!: היישוב ומנחם ארבר · ראה עוד »

מנחם אוסישקין

אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומנחם אוסישקין · ראה עוד »

מנחם שמואלי (ממשי)

מנחם שמואלי (גם מנחם שמואליביץ', מנחם שמואלביץ, שם לידה: מנחם מנדל סומילוביץ) (1879 – כ"ז באייר, ה'תרע"א, 25 במאי 1911), הידוע בשם העט והכינוי ממש"י (או ממשי) ובקיצורים מ.

חָדָשׁ!!: היישוב ומנחם שמואלי (ממשי) · ראה עוד »

מנחם שינקין

קברו של מנחם שינקין בבית הקברות טרומפלדור (לאחר שיפוץ) הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל לימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין מנחם שֶׁיְנְקִין (בכתיב יידי: שיינקין; תרל"א, 1871, אוּלַה (בלארוס), פלך ויטבסק, האימפריה הרוסית – ה' בחשון תרפ"ה, 2 בנובמבר 1924, שיקגו, ארצות הברית) היה מנהיג ציוני, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: היישוב ומנחם שינקין · ראה עוד »

מנחם בגין

מנחם בגין (16 באוגוסט 1913, י"ג באב ה'תרע"ג – 9 במרץ 1992, ד' באדר ב' ה'תשנ"ב) היה פוליטיקאי, מדינאי ואיש צבא ישראלי, שכיהן כראש ממשלת ישראל השישי.

חָדָשׁ!!: היישוב ומנחם בגין · ראה עוד »

מנגד

קבר המשוררת רחל. על המצבה חקוק הבית האחרון מהשיר "מנגד" "מִנֶּגֶד" הוא שיר מאת רחל המשוררת, אשר נכתב בחורף תר"ץ.

חָדָשׁ!!: היישוב ומנגד · ראה עוד »

מנדל קרמר

מנדל קרמר עונד מדליות הצטיינות טורקיות מנחם מֶנְדֶל קרמר (1869? – 5 בפברואר 1938) היה בעל בית מרקחת בשכונת מאה שערים, כתב בעיתוניו של אליעזר בן-יהודה "השקפה" ו"הצבי", אשר שימש גם כסוכן עבור המשטרה העות'מאנית, ומאוחר יותר עבור המשטרה הבריטית בירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב ומנדל קרמר · ראה עוד »

מנהלת העם

מנהלת העם בישיבה, 1948 מִנְהֶלֶת העם הייתה הקבינט של היישוב שהוקם לקראת הכרזת המדינה לנהל את ענייני היישוב והמלחמה.

חָדָשׁ!!: היישוב ומנהלת העם · ראה עוד »

מנורת הכנסת

מנורת הכנסת תבליטי המנורה בנו אלקן בסטודיו בלונדון במהלך עבודתו, 1953 ההזמנה לטקס חנוכת מנורת הכנסת, 1956 טקס חנוכת המנורה, 1956. משמאל - יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק הסקיצה שצירף אלקן לתדפיס שמסר לכנסת, המתאר את החלל שבתוכו על המנורה להיות מוצגת מנורת הכנסת היא אנדרטת ברונזה בגובה כחמישה מטרים, הניצבת בקצה גן הוורדים, מול משכן הכנסת בירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב ומנורת הכנסת · ראה עוד »

מסע המושבות

הרב קוק, יוזם מסע הרבנים הרב זוננפלד, עמד בראש מסע הרבנים יחד עם הרב קוק "מסע המושבות" או "מסע הרבנים" הוא כינוי למסע שערכה קבוצת רבנים ביישובים החדשים בצפון הארץ: המושבות והקבוצות אשר הוקמו בארץ ישראל על ידי אנשי העליות הראשונות, משנת תרמ"ב 1882.

חָדָשׁ!!: היישוב ומסע המושבות · ראה עוד »

מספנת חיל הים

תג כתף, מספנת חיל הים תג כתף, לאנשי מספנת חיל הים עד דצמבר 2021. מספנת חיל הים היא מספנה המהווה גוף טכני-הנדסי של זרוע הים של צה"ל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומספנת חיל הים · ראה עוד »

מספר אישי (צה"ל)

יאיר לפיד ביום הגיוס בבקו"ם עם המספר האישי מספר אישי הוא מספר מזהה הניתן לכל חייל בצה"ל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומספר אישי (צה"ל) · ראה עוד »

מסדה (פואמה)

הצללית הודפסה לראשונה בספר '''החלוצים''' של מאיר גור אריה, בעריכתו של מרדכי נרקיס. הוכנה לערב הקראה של הפואמה שנערך על ידי חניכי קן "השומר הצעיר" באירופה, 1929 250px מימין "https://www.zemereshet.co.il/m/song.asp?id.

חָדָשׁ!!: היישוב ומסדה (פואמה) · ראה עוד »

מסדה (הוצאת ספרים)

לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

מעמד האישה בישראל

מעמד האשה בישראל כולל את תפיסתה של האישה בחברה הישראלית, אצל נשים ואצל גברים, מקומן של נשים ויכולת ההשפעה שלהן, בשלבי התמקצעות ובמסגרות התעסוקה, ביצירה הספרותית והמדעית בישראל, ובציבוריות ובפוליטיקה הישראלית.

חָדָשׁ!!: היישוב ומעמד האישה בישראל · ראה עוד »

מעמד האישה ביהדות

מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.

חָדָשׁ!!: היישוב ומעמד האישה ביהדות · ראה עוד »

מערכות (כתב עת)

מערכות הוא דו-ירחון עיוני המשמש כביטאון צה"ל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומערכות (כתב עת) · ראה עוד »

מעבר לים (שיר)

מֵעֵבֶר לַיָּם הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: היישוב ומעבר לים (שיר) · ראה עוד »

מעוז חביב

מעוז חביב (נולד ב-18 ביוני 1941) הוא סופר ילדים ונוער עברי, מורה ומחנך.

חָדָשׁ!!: היישוב ומעוז חביב · ראה עוד »

מפא"י

מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָּא"י) הייתה מפלגת שמאל ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.

חָדָשׁ!!: היישוב ומפא"י · ראה עוד »

מפקד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב ומפקד · ראה עוד »

מפקד העם

250px מפקד העם היה מערכת לגיוס כללי ביישוב סמוך להקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומפקד העם · ראה עוד »

מפלגת אל-איסתקלאל

מפלגת אל-איסתקלאל (בערבית: حزب الاستقلال العربي, מילולית: מפלגת העצמאות הערבית) הייתה מפלגה פוליטית לאומית פאן-ערבית חילונית שהתקיימה בקרב הציבור הפלסטיני בתקופת המנדט בין השנים 1932–1947.

חָדָשׁ!!: היישוב ומפלגת אל-איסתקלאל · ראה עוד »

מפלגת פועלים השומר הצעיר

מפלגת פועלים השומר הצעיר בארץ ישראל הייתה מפלגת פועלים ציונית מרקסיסטית ביישוב שהוקמה בפברואר 1946 כאיחוד בין מפלגת השומר הצעיר לבין מפלגת הלוויין שלה הליגה הסוציאליסטית.

חָדָשׁ!!: היישוב ומפלגת פועלים השומר הצעיר · ראה עוד »

מפלגת העבודה הישראלית

מפלגת העבודה הישראלית היא מפלגת שמאל סוציאל-דמוקרטית ציונית ישראלית.

חָדָשׁ!!: היישוב ומפלגת העבודה הישראלית · ראה עוד »

מפלגת השומר הצעיר

מפלגת השומר הצעיר הייתה מפלגת פועלים ציונית מרקסיסטית ביישוב בהנהגת מאיר יערי ויעקב חזן, שפעלה במסגרת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ובשיתוף מלא עם תנועת השומר הצעיר.

חָדָשׁ!!: היישוב ומפלגת השומר הצעיר · ראה עוד »

מפלגת ההגנה הלאומית

מפלגת ההגנה הלאומית (בערבית: حزب الدفاع الوطني, חִזְב א-דִפָע אל-וַטַנִי) הייתה מפלגה לאומית בציבור הפלסטיני בתקופת המנדט בין השנים 1944-1934.

חָדָשׁ!!: היישוב ומפלגת ההגנה הלאומית · ראה עוד »

מצעד צה"ל

חיל נשים במצעד צה"ל בשנות השישים תל אביב, יום העצמאות 1965 מצעד צה"ל הוא מצעד צבאי כללי של צבא ההגנה לישראל שהיה נהוג לעורכו במהלך עשרים וחמש שנותיה הראשונות של מדינת ישראל, ביום העצמאות.

חָדָשׁ!!: היישוב ומצעד צה"ל · ראה עוד »

מצדה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב ומצדה (פירושונים) · ראה עוד »

מצודת ביריה

מצודת ביריה היא מצודה שנבנתה בשנות המנדט הבריטי בסמוך למקום בו מצוי בימינו מושב ביריה, שהיה זירת האירוע המכונה "העלייה לביריה" בשנת 1946, ומשמשת בימינו כמוזיאון המוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך.

חָדָשׁ!!: היישוב ומצודת ביריה · ראה עוד »

מצודת כ"ח

מצודת כ"ח (שמה נֶהֱגֶה "מצודת כוח"; נקראת גם "מצודת ישע" ו"נבּי יושע", על שם חורבות הכפר הערבי הסמוך, נבי יושע) היא מצודת טגארט באזור הצפון בקרבת קריית שמונה.

חָדָשׁ!!: היישוב ומצודת כ"ח · ראה עוד »

מציאת עצמותיו של אבשלום פיינברג

אבשלום פיינברג פרשת מציאת עצמותיו של אבשלום פיינברג מקיפה את הניסיונות לזהות את מקום הירצחו של חבר ניל"י, אבשלום פיינברג, בהיתקלות עם בדואים כשהיה בשליחות ניל"י, את מציאת עצמותיו על ידי רב-סרן שלמה בן אלקנה, ואת הבאתו לקבר ישראל בטקס צבאי ממלכתי בחלקת עולי הגרדום שבבית הקברות הצבאי בהר הרצל, מקום אליו הועברו מאוחר יותר גם שרידי גופתו של יוסף לישנסקי.

חָדָשׁ!!: היישוב ומציאת עצמותיו של אבשלום פיינברג · ראה עוד »

מקהלת נוגנים

מקהלת נוגנים הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: היישוב ומקהלת נוגנים · ראה עוד »

מקומות מרכזיים

תאוריית המקומות המרכזיים (באנגלית: Central place theory) היא תאוריה גאוגרפית המבקשת להסביר את מספרם, גודלם ומיקומם של יישובים שונים במערכת אחת.

חָדָשׁ!!: היישוב ומקומות מרכזיים · ראה עוד »

מרטין בובר

מרטין (מרדכי) הלוי בּוּבֶּר (Martin Buber; 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה – 13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי-אוסטרי.

חָדָשׁ!!: היישוב ומרטין בובר · ראה עוד »

מרגלית שילה

מרגלית שילה (נולדה ב-1942) היא היסטוריונית ישראלית, פרופסור אמריטוס במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין זוס באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: היישוב ומרגלית שילה · ראה עוד »

מרגליות (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: היישוב ומרגליות (פירושונים) · ראה עוד »

מרד הגנרלים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב ומרד הגנרלים · ראה עוד »

מרד הגנרלים (1948)

"מרד הגנרלים" הוא כינוי שניתן להתפטרותם של ראשי האגפים במטה הכללי של ההגנה במאי 1948 בעקבות פיטורו של ישראל גלילי, ששימש אז כראש המפקדה הארצית (רמ"א) כממלא מקומו של יעקב דורי, שנעדר מתפקידו עקב מחלה.

חָדָשׁ!!: היישוב ומרד הגנרלים (1948) · ראה עוד »

מרדכי מקלף

נקורה, מרץ 1949 דיין, דצמבר 1953 תמונה נוספת) מרדכי מקלף (19 בינואר 1920, כ"ח בטבת תר"פ – 22 בפברואר 1978, ט"ו באדר א' תשל"ח) היה הרמטכ"ל השלישי של צה"ל, בשנים 1952–1953.

חָדָשׁ!!: היישוב ומרדכי מקלף · ראה עוד »

מרדכי אליאב

מרדכי אליאב (28 בספטמבר 1920 – 20 בספטמבר 2016) היה היסטוריון של עם ישראל, חוקר תולדות היהודים בגרמניה, תולדות היישוב והציונות.

חָדָשׁ!!: היישוב ומרדכי אליאב · ראה עוד »

מרדכי סלומון (פתח תקווה)

מרדכי סלומון מרדכי סלומון (ה' בחשוון ה'תרכ"ט, אוקטובר 1868, ירושלים – ה'תשי"ז, 26 בינואר 1957, פתח תקווה) היה פעיל ציבור וחקלאי ישראלי, חוקר תולדות היישוב וסופר.

חָדָשׁ!!: היישוב ומרדכי סלומון (פתח תקווה) · ראה עוד »

מרדכי עליאש

הרב הראשי קוק, בכינוס בבית הכנסת ישורון, 1934. מאחורי הרב קוק עו"ד מרדכי לבנון ובנו יהודה מרדכי עליאש (אֶליאש) (כ"א בתמוז תרנ"ב, 16 ביולי 1892 - כ"ב באדר תש"י, 11 במרץ 1950) היה משפטן, איש ציבור ודיפלומט בימי היישוב וראשית מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומרדכי עליאש · ראה עוד »

מרדכי שטנר

דוד הכהן, משה שרת ומרדכי שטנר, עם העיתונאי האמריקאי יוברט ניקרבוקר מרדכי שטנר ובנו דוד משמאל, ליאונרד ברנשטיין במרכז, בעת ביקורו בקיבוץ עין-חרוד, 1947 מרדכי שַטנֶר (1904 – 16 באפריל 1964) היה חבר קיבוץ עין חרוד (לפני הפילוג), עסקן תנועת העבודה, שליח היישוב באירופה, יו"ר מועצה אזורית גלבוע, נציג מפא"י בהנהלת הוועד הלאומי מ-1945, חבר מועצת העם (שהפכה למועצת המדינה הזמנית עם הקמת המדינה) ומחותמי מגילת העצמאות, ולאחר קום המדינה כיהן כנציג משרד האוצר בירושלים (הממונה על פיתוח ירושלים) (1949–1952) וכמנהל החברה הכלכלית לירושלים, בתפקיד האפוטרופוס על נכסי נפקדים (1952–1953), כמנהל רשות הפיתוח (1953–1955) וכממונה על החיסכון במשרד האוצר (1955–1964).

חָדָשׁ!!: היישוב ומרדכי שטנר · ראה עוד »

מרדכי בן הלל הכהן

מרדכי בן הלל הכהן (רביעי מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: היישוב ומרדכי בן הלל הכהן · ראה עוד »

מרדכי ברנשטיין (מו"ל)

מרדכי ברנשטיין (15 במאי 1893, כ"ט באייר ה'תרנ"ג – 28 במרץ 1983, י"ד בניסן ה'תשמ"ג) היה סופר, מחזאי, מו"ל ואיש ציבור ביישוב ובתקופת המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב ומרדכי ברנשטיין (מו"ל) · ראה עוד »

מרדכי ברכיהו

מרדכי ברכיהו (בורוכוב; נכתב גם: ברוכוב, בורכוב) (פורים תרמ"ב, מרץ 1882 – 8 בדצמבר 1959) היה רופא ארצישראלי, איש העלייה השנייה, מניח היסודות להחדרת המודעות להיגיינה ורפואה מונעת בארץ.

חָדָשׁ!!: היישוב ומרדכי ברכיהו · ראה עוד »

מרכז רפואי רבין

הסמליל הקודם של המרכז, בעיצוב דן ריזינגר טקס הנחת אבן הפינה לבית החולים ע"ש בילינסון של שירותי בריאות כללית בית החולים ע"ש בילינסון בשנת 1944 מרכז רפואי רבין הוא מרכז רפואי בבעלות שירותי בריאות כללית, נמצא בפתח תקווה ומורכב מבית חולים בילינסון ומבית חולים גולדה השרון.

חָדָשׁ!!: היישוב ומרכז רפואי רבין · ראה עוד »

מרכז הכרמל

שדרות הצבי - מרכז הכרמל מרכז הכרמל (או כרמל מרכזי) שבחיפה, היא שכונה, אזור תרבות ופנאי על רכס הכרמל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומרכז הכרמל · ראה עוד »

מרים רפ-ינובסקה

מרים רָפּ-יָנוֹבְסְקָה (ראפ-יאנובסקה) (Miriam Rap-Janowska; לעיתים ינובסקי (Janowski) 13 בינואר 1891, דינבורג, רוסיה (לטביה) – 6 באפריל 1992, תל אביב) הייתה זמרת סופרן (סופרן קולורטורה) אופראית ועממית ומורה לזמרה ממוצא יהודי-רוסי שפעלה בגרמניה, בישראל ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: היישוב ומרים רפ-ינובסקה · ראה עוד »

מרית (כלי עבודה)

מרית (שפכטל) תקרת גבס לאחר שטויחה בחלקה בעזרת שפכטל מָרִית, מוכרת גם כשְפַּכְטֶל (בגרמנית: Spachtel), היא כלי עבודה המשמש בעיקר בעבודות בנייה, בין השאר לטיוח.

חָדָשׁ!!: היישוב ומרית (כלי עבודה) · ראה עוד »

משמר המולדת

משמר המולדת הוא חיל מתנדבים שהוקם ביישוב בתקופת סכנת כיבוש ארץ ישראל על ידי הנאצים.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשמר המולדת · ראה עוד »

משמר העמק

מִשְׁמַר הָעֵמֶק הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר במערב עמק יזרעאל, הממוקם לצד כביש 66, בתחום השיפוט של מועצה אזורית מגידו.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשמר העמק · ראה עוד »

משמר הרכבת

קרון בונקר מבטון מלווה רכבת נוסעים בימי המאורעות משמר הרכבת - או, בשמה המלא, מחלקת מסילת הברזל של משטרת ארץ ישראל (PPRD - Palestine Police Railway Department) הייתה יחידה של נוטרים, שעסקה באבטחת המסילות והרכבות של הרכבת המנדטורית בתקופת המרד הערבי (1939-1936).

חָדָשׁ!!: היישוב ומשמר הרכבת · ראה עוד »

משפט אייכמן

משפט אייכמן. גדעון האוזנר עומד, לשמאלו רוברט סרווציוס. אייכמן יושב בתא הזכוכית משפט אייכמן הוא משפט שהתנהל בישראל בשנת 1961, ובו הועמד לדין הפושע הנאצי אדולף אייכמן על פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, בגין מעשיו בשואה, שבסיומו נידון למוות והוצא להורג בתלייה, לאחר שערעורו ובקשת החנינה שלו נדחו.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשפט אייכמן · ראה עוד »

משפט עפולה (1925)

משפט עפולה (שנקרא גם "מאורע עפולה") היה השם שניתן בעיתונות התקופה למשפט מתוקשר מתקופת העלייה על הקרקע של העיר עפולה.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשפט עפולה (1925) · ראה עוד »

משפחת אהרנסון

אפרים (פישל) ומלכה אהרנסון בית אהרנסון רבקה. משפחת אהרנסון (בלועזית: Aaronsohn) היא משפחה יהודית ידועה בתולדות היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשפחת אהרנסון · ראה עוד »

משפחת פוליאקוב

סמל האצולה של משפחת פוליאקובמשפחת פּוֹליאקוב (ברוסית: Поляков) הייתה משפחה יהודית נודעת ברוסיה בתקופת האמנציפציה.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשפחת פוליאקוב · ראה עוד »

משפחת פוטוצקי

סמל האצולה של משפחת פוטוצקי ארמון לנצוט שהיה בבעלות משפחת פוטוצקי ראדזין משפחת פוטוצקי (בפולנית: Potocki, Potoccy, Potocka, Patoka) היא משפחת אצולה (שְלַכְטַה) פולנית, מהגדולות והמשפיעות לאורך השנים.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשפחת פוטוצקי · ראה עוד »

משפחת רוטשילד

Frankfurter Judengasse מאיר אנשל רוטשילד מייסד השושלת סמל משפחת רוטשילד בכניסה לגן רמת הנדיב ליד זכרון יעקב משפחת רוֹטשילד היא שושלת של בנקאים יהודים באירופה.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשפחת רוטשילד · ראה עוד »

משפחת שניאורסון

ציור של רבי שניאור זלמן מלאדי אבי המשפחה משפחת שניאורסון (ביידיש; שניאורסאהן) היא משפחה יהודית גדולה ומפורסמת, צאצאי הרב שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון שלה, ששם המשפחה נקרא על שמו.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשפחת שניאורסון · ראה עוד »

משפחת שלוש

אהרן שלוש – אבי המשפחה משפחת שְׁלוּשׁ היא משפחה יהודית ממוצא פורטוגזי, שענפיה התפזרו בגלות באירופה ובצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשפחת שלוש · ראה עוד »

משפחת זועבי

משפחת זועבי (בערבית: زعبي) היא חמולה ערבית-ישראלית-מוסלמית שמוצאה מעבר הירדן המזרחי, המרוכזת בנצרת ובמספר כפרים בגליל התחתון.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשפחת זועבי · ראה עוד »

משפחת חוסייני

בני משפחת חוסייני, סביבות 1912. בשורה האמצעית שלישי משמאל אמין אל-חוסייני, לימים המופתי של ירושלים משפחת חוסייני היא משפחה ערבית-פלסטינית ותיקה, מן המבוססות והמכובדות במשפחות הערביות בירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשפחת חוסייני · ראה עוד »

משפחת בג'איו

משפחת בג'איו היא משפחת יהודים פורטוגזים אנוסים שמוצאם מהעיר בז'ה בפורטוגל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשפחת בג'איו · ראה עוד »

משק פועלות

שנות השלושים השדה''', 1928 משקי פועלות היו משקים חקלאיים לנשים פועלות וחלוצות ביישוב העברי בארץ-ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשק פועלות · ראה עוד »

משל העגלה המלאה והעגלה הריקה

משל העגלה המלאה והעגלה הריקה הוא טיעון שהעלה רבי אברהם ישעיהו קרליץ ("החזון איש") בפני ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון בפגישה שנערכה ביניהם ב-20 באוקטובר 1952, להמחשת היחסים הראויים בין חילונים לדתיים.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשל העגלה המלאה והעגלה הריקה · ראה עוד »

משלט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשלט · ראה עוד »

משטרת המנדט

תג כובע של משטרת המנדט '''משטרת פלשתינה (א"י) – תעודת מינוי'''שלאחר שמינויו נתאשר בהתאם לפקודת המשטרה נתמנה בזה לחבר המשטרה של פלשתינה (א"י) ולפי זאת ממלאים את ידו בכוח, ברשויות ובזכויות של קצין המשטרה משטרת פלשתינה (א"י) (באנגלית: Palestine Police Force; בערבית: قوة بوليس فلسطين), או בשם הנהוג לה לאחר הקמת מדינת ישראל, משטרת המנדט, הייתה משטרה שפעלה בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל־1948, וקדמה למשטרת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשטרת המנדט · ראה עוד »

משטרת היישובים העבריים

נוטר "גפיר" בדרגת קורפורל במשטרת היישובים. קיבוץ מעלה-החמישה שנת 1942. סמל כובע של גפיר. משטרת היישובים העבריים (Jewish Settlement Police) הייתה כוח משטרה יהודי חוקי שפעל בחסות הבריטים בתקופת המנדט, והיה חלק ממערך הנוטרות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשטרת היישובים העבריים · ראה עוד »

משחקי הקק"ל

משחקי הקק"ל היו משחקי קופסה שנוצרו בידי הקרן הקיימת לישראל החל משנות העשרים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשחקי הקק"ל · ראה עוד »

משה מונטיפיורי

משה מונטיפיורי בגיל 100 סר משה חיים מונטיפיורי (באנגלית: Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784, ח' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, טוסקנה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשה מונטיפיורי · ראה עוד »

משה אטיאש

משה אטיאַש (Attias; 9 בינואר 1898, ט"ו בטבת תרנ"ח – 20 באפריל 1973, י"ח בניסן תשל"ג) היה עיתונאי וסופר, מחנך, עסקן ופולקלוריסט ישראלי, המזכיר הכללי של הוועד הלאומי בשנות המנדט, מנהלה הראשון של מחלקת החינוך של עיריית ירושלים (1949–1973), חוקר הפולקלור של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשה אטיאש · ראה עוד »

משה איינהורן

ד"ר משה איינְהוֹרְן (בכתיב יידי: איינהאָרן; באנגלית: Moses Einhorn; 17 בפברואר 1896, וולקוביסק, פלך גרודנו, רוסיה – 9 בפברואר 1966, ניו יורק) היה רופא גסטרואנטרולוג יהודי אמריקאי, מייסדו ועורכו של כתב העת "הרופא העברי".

חָדָשׁ!!: היישוב ומשה איינהורן · ראה עוד »

משה נחשון

משה נחשון (קִיפֶּר) (כ"ו בתשרי תרמ"ט, 1 באוקטובר 1888, אנאנייב, פלך חרסון, רוסיה (אוקראינה) – 14 במאי 1977, תל אביב) היה פדגוג עברי, מייסד הגימנסיה העברית "תרבות" ברובנה ומנהלה הראשון, ומורה למתמטיקה בגימנסיה העברית "הרצליה" במשך 35 שנה.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשה נחשון · ראה עוד »

משה פרלמן

משה (מויש) פֶּרְלמן (23 במרץ 1911 – 5 באפריל 1986) היה עיתונאי וסופר ישראלי, דובר צה"ל הראשון במלחמת העצמאות, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, ראש שירותי המודיעין (ההסברה) במשרד ראש הממשלה וראש שירות השידור "קול ישראל", שגריר ישראל בקונגו.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשה פרלמן · ראה עוד »

משה ריבלין

הרב משה ריבלין (מכונה משה מגיד ריבלין; אלול ה'תק"ם, קיץ 1780 - כ"ח באלול ה'תר"ו, 19 בספטמבר 1846) היה מגיד מישרים ומנהיג הקהילה האשכנזית בירושלים בשנים תר"א - תר"ו (1841–1846).

חָדָשׁ!!: היישוב ומשה ריבלין · ראה עוד »

משה שרת

עומדים בימין התמונה למעלה: משה שרתוק בן יעקב, ויצחק בן-צבי, אברהם אלמליח עומד שני משמאל, בפגישה של ראשי הסוכנות עם נכבדים ערבים במלון המלך דוד בירושלים, 1933 (עוד בתצלום: יישובים במרכז: חיים ארלוזורוב ומשמאלו חיים ויצמן) ועדה האנגלו אמריקאית, 1946 משה שרת חותם על מגילת העצמאות, 14 במאי 1948 שרת מבקר בעיר לוד משה שרת מבקר בעיר לוד ומכובד בסנדקאות בברית מילה משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (ברוסית: Моисей Черток; 15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשה שרת · ראה עוד »

משה חיים מבגדאד

הרב משה חיים מבגדאד (ה'תקי"ב, 1752 - ח סיוון ה'תקצ"ו, 11 ביוני 1836) היה פוסק ודרשן ממנהיגי הקהילה היהודית בעיראק בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשה חיים מבגדאד · ראה עוד »

משה בן אלול

דוד כהן, 1934 משה בן אלול (רייכרודל) (18 באוגוסט 1901 – 24 ביולי 1981) היה עיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשה בן אלול · ראה עוד »

משה בן בצלאל

משה בן בצלאל (1911 – 19 בנובמבר 1946) היה חבר בארגון ההגנה, ששירת במשטרת המנדט ובבולשת הבריטית, והוצא להורג על ידי אנשי הלח"י.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשה בן בצלאל · ראה עוד »

משה ברמן

משה ברמן (נולד בחצי האי קרים ברוסיה בסוף המאה ה-19 - נפטר בחו"ל (לא ידוע מתי)), היה אגרונום ביישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשה ברמן · ראה עוד »

משה בתיבה (שיר)

מֹשֶׁה בַּתֵּבָה (ידוע במילותיו הראשונות: דּוּמָם שָׁטָה) הוא שיר ילדים עברי מאת קדיש סילמן.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשה בתיבה (שיר) · ראה עוד »

משה ביק

משה בִּיק (1899 – כ"ח בניסן תשל"ט, 25 באפריל 1979) היה מלחין עממי, מורה לזמרה, מעבד מוזיקלי ומנצח מקהלות ישראלי, איש חיפה, מחברם של עשרות לחנים עממיים ומאבות מקהלות הפועלים בארץ.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשה ביק · ראה עוד »

משה גליקין

משה גליקין, 1902 משה גליקין, 1914 משה גְליקין (19 בנובמבר 1874 – 2 ביולי 1973) היה מייסד חוות מגדל, חבר הוועד הלאומי באספת הנבחרים הראשונה, ציר לקונגרסים הציוניים, ממייסדי שכונת הדר הכרמל בחיפה ואזרח כבוד של העיר.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשה גליקין · ראה עוד »

משה וילנסקי

משה וילנסקי ושושנה דמארי בהופעה במחנה המעפילים בקפריסין וילנסקי מימין עם שושנה דמארי ויוסף גולנד משמאל בארצות הברית בעת מסע ההופעות המשותף, 1949 שנת פטירתו בלוח זיכרון זה שגויה, הנכון הוא תשנ"ז-1997 תעודת חבר בהתאחדות המנגנים בארץ ישראל, 1941 חתני פרס ישראל, ביום העצמאות ה-35 למדינה. יושבים למטה, מימין לשמאל - חיים חפר, נעמי שמר ומשה וילנסקי. משה וילֶנסקי (17 באפריל 1910 – 2 בינואר 1997) היה מלחין, מוזיקאי, מעבד ומנצח ישראלי, מגדולי המלחינים של הזמר העברי, חתן פרס ישראל לזמר עברי (1983).

חָדָשׁ!!: היישוב ומשה וילנסקי · ראה עוד »

משה יגר

משה יגר (נולד ב-30 באוקטובר 1930, בואנוס איירס) הוא דיפלומט ישראלי בדימוס, היסטוריון של האסלאם בדרום-מזרח אסיה וחוקר תולדות היישוב והציונות בתקופת המנדט הבריטי, וכן של תולדות מדיניות החוץ של ישראל ומשרד החוץ.

חָדָשׁ!!: היישוב ומשה יגר · ראה עוד »

מתנדבי היישוב לצי המסחרי המגויס

מתנדבי היישוב לצי המסחרי הבריטי המגויס לצי המלכותי הבריטי היו יהודים ארץ-ישראלים ימאים בצי המסחרי, שפעלו ברובם דרך החבל הימי לישראל ובית הספר הימי של בית"ר.

חָדָשׁ!!: היישוב ומתנדבי היישוב לצי המסחרי המגויס · ראה עוד »

מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי

סמל ההתנדבות של מתנדבי היישוב לצבא הבריטי אות ההתנדבות שהוענק למתנדבי היישוב בצבא הבריטיהזמנה של יוצאי הצי המלכותי במלאת 25 שנה להתנדבות לצי המלכותי בשנת 1968 הזמנה של יוצאי הצי המלכותי במלאת 25 שנה להתנדבות לצי המלכותי בשנת 1968 מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי היו יהודים מן היישוב העברי בארץ ישראל שהתגייסו לצי המלכותי הבריטי (RN) בשנת 1942, באמצעות המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, כדי לתרום למאמץ הכולל במלחמה בגרמניה הנאצית וכדי לרכוש ידע בנושאי הימאות.

חָדָשׁ!!: היישוב ומתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי · ראה עוד »

מתנדבי היישוב בבאפס

מתנדבי היישוב בבאפס, 1941 מתנדבי היישוב בבאפס היו יהודים שהתנדבו בעידוד המוסדות הלאומיים של היישוב בארץ ישראל לשרת בצבא הבריטי והוצבו כחיילים בתפקידי עזר ביחידת ה-"באפס" - Buffs (יחידת חיל רגלים) במסגרת התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: היישוב ומתנדבי היישוב בבאפס · ראה עוד »

מתתיהו רוזין

קברו של מתתיהו רוזין בבית העלמין נחלת יצחק מתתיהו רוזין (1916 – 1 במאי 1950) היה זמר פזמונים, בדרן, מגיש ושחקן עברי בתל אביב בימי היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ומתתיהו רוזין · ראה עוד »

מתתיהו דגן (קורנפלד)

מתתיהו (מתי) דגן (קורנפלד) (15 בדצמבר 1916, קהיר – 14 בינואר 1999, צרעה) היה שותף להקמת הצבא טרם קום המדינה, שירת ב, בנוטרות, בצבא בריטי, ב (חי"ל) ובהקמת צה"ל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומתתיהו דגן (קורנפלד) · ראה עוד »

מתוך קרירות ואיתנות

זאב זבוטינסקי אב"א אחימאיר סוניה אחימאיר עם אברהם סטבסקי משמאל וצבי רוזנבלט מימין, לאחר שחרורם מן הכלא. על השולחן דיוקנו של סנגורם הוראס סמואל. מתוך קרירות ואיתנות (המקור ביידיש: קאלט און פעסט) הוא מאמרו של זאב ז'בוטינסקי שנכתב כנגד האשמת אנשי התנועה הרוויזיוניסטית ו"ברית הבריונים" ברצח חיים ארלוזורוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ומתוך קרירות ואיתנות · ראה עוד »

מלך זגורודסקי

אלימלך (מלך) זָגוֹרוֹדְסקי (זגור) (בכתיב המקורי (היידי): זאַגאָראָדסקי; בכתב לטיני: Zagorodsky; 1 בדצמבר 1868, כ"ז בכסלו ה'תרכ"ט, פיהוסט, פלך מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 23 בספטמבר 1953, י"ד בתשרי תשי"ד, תל אביב) היה פעיל ציוני ואגרונום ארצישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ומלך זגורודסקי · ראה עוד »

מלחמת איטליה–יוון

יואניס מטאקסס ראש ממשלת יוון מלחמת איטליה–יוון (ביוונית - Ελληνοϊταλικός Πόλεμος או Πόλεμος τουΣαράντα - "מלחמת שנת 40'", באיטלקית: Guerra di Grecia - מלחמת יוון) הייתה עימות צבאי בין איטליה הפשיסטית לבין יוון שהחל ב-28 באוקטובר 1940 והסתיים ב-23 באפריל 1941.

חָדָשׁ!!: היישוב ומלחמת איטליה–יוון · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: היישוב ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמות ישראל

מיום הקמתה, נלחמה מדינת ישראל בתשע מלחמות, עברה שתי אינתיפאדות וגלי טרור פלסטיני, והייתה מעורבת במספר רב של מבצעים צבאיים, פעולות תגמול, עימותים צבאיים, וסבבי לחימה, שאינם מוגדרים כמלחמות.

חָדָשׁ!!: היישוב ומלחמות ישראל · ראה עוד »

מלון ניו אימפריאל

חזית המלון לאחר מלחמת ששת הימים, משה מרלין לוין, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית מלון אימפריאל הוא בית מלון, הממוקם בכיכר עומר אבן אל ח'טאב שליד שער יפו שבעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב ומלון ניו אימפריאל · ראה עוד »

מלון פאלאס

חזית מלון פאלאס המלון במהלך שיפוצים ב-2008. כל החלק הפנימי הוסר, ורק המעטפת נשארה שלט הסבר בכניסה למלון פאלאס - וולדוף אסטוריה מלון פאלאס הוא בניין שנבנה בירושלים בין השנים 1928 ו-1929 על פי תוכניות האדריכל נחאס ביי.

חָדָשׁ!!: היישוב ומלון פאלאס · ראה עוד »

מלון פלטין

מלון פלטין בגלויה מסוף שנות ה-20 מלון פלטין אחרי השיפוץ בעשור האחרון של המאה ה-20. דלת הכניסה הראשית, אחרי שהוסטה ימינה. כן נראה מעליה השחזור של אלמנט הכניסה המקורי. שלט הכניסה של מלון פלטין. שלט במבואת המלון המוקדש לביקורו של נשיא צ'כוסלובקיה בשנת 1927 מלון פלטין הוא בניין בתל אביב, בפינת רחוב אחד העם ורחוב נחלת בנימין.

חָדָשׁ!!: היישוב ומלון פלטין · ראה עוד »

מלון המלך דוד

מלון המלך דוד הוא בית מלון בדירוג "5+ כוכבים" בירושלים המשמש גם בתור בית הארחה רשמי של מדינת ישראל עבור אישים חשובים ומפורסמים, שראשיתו כמלון פאר בימי המנדט הבריטי, ועד היום לא הועם זוהרו.

חָדָשׁ!!: היישוב ומלון המלך דוד · ראה עוד »

מלכת היופי

סמליל תחרות מלכת היופי של ישראל, 2006 "מלכת היופי" (מכונה גם "מיס ישראל") הייתה תחרות יופי בישראל, שנערכה מדי שנה בין נשים צעירות בישראל משנת 1950 ועד שנת 2021, בחסות השבועון "לאשה" וסוכנות הדוגמנות "לוק".

חָדָשׁ!!: היישוב ומלכת היופי · ראה עוד »

מזרחים

מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.

חָדָשׁ!!: היישוב ומזרחים · ראה עוד »

מזל מוצרי

מזל-מתילדה מוצריתמונה להחלפה מזל (מתילדה) מוֹצֶרִי (25 בדצמבר 1894, חברון - 15 ביוני 1981, ירושלים) הייתה עיתונאית, אשת ציבור ופעילה ציונית.

חָדָשׁ!!: היישוב ומזל מוצרי · ראה עוד »

מח"ל

לוחמי מח"ל במהלך מבצע חורב, 1948 אנדרטת מח"ל רשימת חללי מח"ל במלחמת העצמאות לפי ארץ מוצאם-באנדרטת מח"ל מח"ל (ראשי תיבות: מתנדבי חוץ לארץ) הוא הכינוי הרשמי שניתן ליותר מ-3,000 מתנדבים, מארצות המערב ברובם, כמעט כולם יהודים, שהגיעו לארץ ישראל במלחמת העצמאות על מנת לעזור לצה"ל המתגבש, במאבק להקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומח"ל · ראה עוד »

מחנה המעצר קרתגו

מחנה המעצר קרתגו היה מחנה מעצר בריטי ששכן בצפון מזרח סודאן, בלב המדבר הנובי, כמאה קילומטר דרומית לעיר פורט סודאן.

חָדָשׁ!!: היישוב ומחנה המעצר קרתגו · ראה עוד »

מחנות המעצר בקפריסין

עצירים יהודים ממתינים לביקורה של גולדה מאיר במחנות בקפריסין, 11 בנובמבר 1947 שגרה במחנה מעצר בקפריסין, אפריל 1948 מחנה מעצר בקפריסין, 1946, ארכיון ההגנה מחנות החורף בקפריסין שחזור של מחנה מעצר בקפריסין במוזיאון ההגנה מחנות המעצר בקפריסין היו מחנות שהקימה ממשלת בריטניה בקפריסין לצורך כליאת המעפילים המגיעים לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומחנות המעצר בקפריסין · ראה עוד »

מחצבות מגדל צדק

מחצבות מגדל צדק, 2008 מחצבות מגדל צדק הן מחצבות הפועלות באזור שבין הערים ראש העין ואלעד, בסמוך לקיבוץ נחשונים.

חָדָשׁ!!: היישוב ומחצבות מגדל צדק · ראה עוד »

מחתרות עבריות בארץ ישראל

פיצוצו בידי האצ"ל ב-22 ביולי 1946. דגל הממלכה המאוחדת מתנוסס מעל חזית המלון. מתחילת המאה ה-20 ועד זמן מה לאחר הקמת המדינה פעלו בארץ ישראל מחתרות יהודיות-ציוניות, שמטרתן הייתה הגנה על היישוב היהודי מפני ערביי ארץ ישראל והתנגדות לשלטון הזר - תחילה השלטון העות'מאני ואחר כך שלטון המנדט.

חָדָשׁ!!: היישוב ומחתרות עבריות בארץ ישראל · ראה עוד »

מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט

בניין הבולשת הבריטית ביפו בפינת הרחובות אוארבך (מס' 1) ואילת (מס' 14) מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט (באנגלית: Criminal Investigation Department; בראשי תיבות: CID; ידועה גם בכינוי "הבולשת הבריטית" או "הבולשת" כשמדובר בתקופת המנדט הבריטי) הייתה אגף במשטרת המנדט שבו פעלו שוטרים ובלשים, ברובם בריטים, שעסקו בתפקידי בילוש פלילי מסורתיים, להבדיל מתפקידים אחרים להם יועדה משטרת המנדט, כגון מניעת מהומות ושמירה על הסדר.

חָדָשׁ!!: היישוב ומחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט · ראה עוד »

מחברות לספרות (הוצאת ספרים)

סמל הוצאת הספרים בגרסתה משנות ה-2000. בסמל קריקטורה בדמותו של ישראל זמורה שנות הארבעים (מימין לשמאל: א"ד שפיר, שמעון גנס, ד' פילר, אליהו טסלר, נתן אלתרמן, ישראל זמורה, צילה בינדר) מחברות לספרות היא הוצאת ספרים שפעלה ביישוב ובישראל בשנים 1940–1973, ושבה לפעול בשנת 1988 במסגרת הוצאת זמורה-ביתן.

חָדָשׁ!!: היישוב ומחברות לספרות (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

מחיינו (כתב עת)

שער '''מחיינו''', גיליון ל"ז, ראה אור בעין חרוד בכ"ה בכסלו תרפ"ג. השער כמו שאר הגיליון נכתב בעט ודיו לוגו '''מחיינו''', במספר גליונות '''מחיינו''', גיליון נ"ג (53) מֵחַיֵּינוּ, עיתון גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור היה כתב העת של גדוד העבודה.

חָדָשׁ!!: היישוב ומחיינו (כתב עת) · ראה עוד »

מבצע מייקלברג

מטוס קרטיס C-46 קומנדו בשירות חיל האוויר האמריקני, הזהה לזה שהעלה את העולים מעיראק במסגרת "מבצע מייקלברג" מבצע מייקלברג (או מבצע כנף) היה מבצע להעפלה בדרך האוויר, שיזמו אנשי המוסד לעלייה ב' בחודשים אוגוסט וספטמבר 1947.

חָדָשׁ!!: היישוב ומבצע מייקלברג · ראה עוד »

מבצע איגלו

מבצע איגלו (באנגלית: Operation Igloo) הוא שמו של מבצע הגירוש הראשון של מעפילים יהודים בלתי חוקיים לקפריסין על ידי שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל, באוגוסט 1946.

חָדָשׁ!!: היישוב ומבצע איגלו · ראה עוד »

מבצע נחשון

מבצע נחשון היה מבצע של ההגנה במלחמת העצמאות, שהחל בליל 6-5 באפריל 1948 והסתיים ב-15 באפריל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומבצע נחשון · ראה עוד »

מבצע על כנפי נשרים

מבצע על כנפי נשרים היה מבצע של מדינת ישראל להעלאת יהודי תימן ומעט מיהודי אריתריאה לארץ ישראל כחלק מעליות חיסול גלויות בשנים 1949 ו-1950.

חָדָשׁ!!: היישוב ומבצע על כנפי נשרים · ראה עוד »

מבצע עוגן

מבצע עוגן (באנגלית: Operation Anchor) נערך ביוני 1936 ביפו על ידי שלטונות המנדט הבריטי ונועד לפלס נתיבים בתוך התחום שאוכלס באותה עת על ידי האוכלוסייה הערבית של העיר.

חָדָשׁ!!: היישוב ומבצע עוגן · ראה עוד »

מבצע פולי

מבצע פולי (Operation Polly) היה פעולת הפינוי הראשונה של אזרחים בריטים מארץ ישראל לקראת סוף המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ומבצע פולי · ראה עוד »

מבצע חמץ

מבצע חמץ היה מבצע לכיבוש סביבתה של יפו במלחמת העצמאות על ידי חטיבות 'ההגנה': אלכסנדרוני, גבעתי וקרייתי.

חָדָשׁ!!: היישוב ומבצע חמץ · ראה עוד »

מבצע בלק

דאגלס C-54 סקיימאסטר, אחד מהמטוסים שנחכר למבצע בלק מבצע בלק היה מבצע רכבת אווירית של מטוסי תובלה במלחמת העצמאות להובלת מטוסים, נשק ותחמושת, שנרכשו עבור ישראל בצ'כוסלובקיה, כחלק מעסקת הנשק הצ'כוסלובקית-ישראלית.

חָדָשׁ!!: היישוב ומבצע בלק · ראה עוד »

מבצע היפופוטם

מבצע היפופוטם (באנגלית: Operation Hippopotamus) היה השם שנתנו שלטונות המנדט הבריטי להטלתו של מצב צבאי על הערים המרכזיות של היישוב היהודי בארץ ישראל בחודש מרץ 1947.

חָדָשׁ!!: היישוב ומבצע היפופוטם · ראה עוד »

מבצע כריש

בריטיים בתל אביב בעת '''מבצע כריש'''. צלם: חיים פיין, מתוך אוסף עמנואל הרוסי, מאוספי הספרייה הלאומית מבצע כריש (באנגלית: Operation Shark) היה מבצע של ממשלת המנדט הבריטי, בין התאריכים 30 ביולי עד 2 באוגוסט 1946 שמטרתו הייתה לחסל את המחתרות בארץ ישראל, אחרי פיצוץ מלון המלך דוד.

חָדָשׁ!!: היישוב ומבצע כריש · ראה עוד »

מבצע יפתח

מצודת נבי יושע, 1948 מבצע יפתח (28 באפריל 1948 עד 29 במאי 1948) היה מבצע צבאי של ההגנה בגליל המזרחי, במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: היישוב ומבצע יפתח · ראה עוד »

מבצעי צה"ל במלחמת העצמאות

הטבלה הבאה מסכמת את מבצעי היישוב העברי במלחמת העצמאות לפי סדר כרונולוגי.

חָדָשׁ!!: היישוב ומבצעי צה"ל במלחמת העצמאות · ראה עוד »

מבשרי הציונות

הרב יהודה אלקלעי הרב צבי הירש קלישר הרב אליהו גוטמכר משה הס משה מונטיפיורי מְבַשְׂרֵי הציונות הוא מושג בהיסטוריוגרפיה המתאר שורה של הוגי דעות יהודים שפעלו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 והציגו בכתביהם תפישות ותוכניות מוקדמות שכיוונו כולן להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, עוד בטרם ייסוד תנועת חובבי ציון ב-1881 ותחילת הציונות המדינית ב-1896.

חָדָשׁ!!: היישוב ומבשרי הציונות · ראה עוד »

מגש הכסף

נתן אלתרמן, בסביבות 1952 מגש הכסף הוא שיר עברי נודע של נתן אלתרמן, שפורסם במדורו "הטור השביעי" שבעיתון "דבר" ב-19 בדצמבר 1947.

חָדָשׁ!!: היישוב ומגש הכסף · ראה עוד »

מגבית ההתגייסות

מגבית ההתגייסות הייתה מפעל לאיסוף תרומות, בכסף ובימי עבודה, שפעל ביישוב העברי בארץ ישראל החל מקיץ 1942.

חָדָשׁ!!: היישוב ומגבית ההתגייסות · ראה עוד »

מגילת העצמאות

מגילת העצמאות היא המסמך המכריז על הקמתה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומגילת העצמאות · ראה עוד »

מגילת הגדוד

זאב ז'בוטינסקי אב"א אחימאיר יוסף טרומפלדור מגילת הגדוד (בניקוד: מְגִלַּת הַגְּדוּד) הוא חיבורו של המנהיג הציוני זאב ז'בוטינסקי המספר על הקמת הגדוד העברי ה-38 על ידי המחבר ויוסף טרומפלדור כיחידה שלובה בצבא הבריטי והתנהלותו במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה עד סיומה של מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: היישוב ומגילת הגדוד · ראה עוד »

מדי צה"ל

צל"ש אלוף פיקוד ואות מלחמת לבנון השנייה) מדי צה"ל הם המדים הנהוגים בצבא הגנה לישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומדי צה"ל · ראה עוד »

מדינה עברית עלייה חופשית

הביטוי מדינה עברית עלייה חופשית הוא סיסמה ידועה, בה השתמש היישוב היהודי בארץ ישראל בשנות ה-40 של המאה ה-20, במסגרת המאבק נגד הבריטים ומדיניות הספר הלבן.

חָדָשׁ!!: היישוב ומדינה עברית עלייה חופשית · ראה עוד »

מדינה פלסטינית

מדינה פלסטינית או "מדינת פלסטין" (בערבית: دَوْلَة فِلَسْطِين، "דַוְלת פִלַסטין" או دَوْلَة فِلَسْطِينِيَّة "דַוְלה פִלַסטִינִיה") מוכרת בתור מדינה ששואפים להקים חלק ניכר מהפלסטינים, ובפרט אש"ף.

חָדָשׁ!!: היישוב ומדינה פלסטינית · ראה עוד »

מדיניות לשונית בישראל

שלט במשרד הפנים/המשרד לקליטת העלייה בקריית הממשלה בחיפה. מלמעלה למטה: עברית, ערבית, אנגלית ורוסית.המדיניות הלשונית של מדינת ישראל טרם הוגדרה באופן חד-משמעי על ידי הכנסת.

חָדָשׁ!!: היישוב ומדיניות לשונית בישראל · ראה עוד »

מדיניות ההבלגה

"בצל הגרדום!" – כרזה של מתנגדי מדיניות ההבלגה מדיניות "ההבלגה" הייתה מדיניות של ארגון "ההגנה" בסוגיית התגובה לתוקפנות הערבית נגד היישוב בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ומדיניות ההבלגה · ראה עוד »

מהלל העדני

מהלל העדני ר' מהלל העדני (27 בדצמבר 1883, כ"ח בכסלו תרמ"ד - 9 באוקטובר 1950, כ"ח בתשרי תשי"א) היה איש עסקים, פעיל ציוני, סופר עברי ופרשן מקרא.

חָדָשׁ!!: היישוב ומהלל העדני · ראה עוד »

מונטי גרין

מונטי (מרדכי) גרין (באנגלית: Monty Green;20 בנובמבר 1914– 5 ביולי 1998) היה מאלופי צה"ל במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: היישוב ומונטי גרין · ראה עוד »

מוסלמים תומכי ישראל

מוסלמים תומכי ישראל הם מוסלמים התומכים בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי ובדומה לכך בקיומה של מולדת יהודית בדרום הלבנט, בארץ ישראל ולמדינת ישראל כיום.

חָדָשׁ!!: היישוב ומוסלמים תומכי ישראל · ראה עוד »

מוסטפא כבהא

מוסטפא כבהא (בערבית: مصطفى كبها; נולד ב-28 בנובמבר 1962) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה ונשיא האקדמיה ללשון הערבית.

חָדָשׁ!!: היישוב ומוסטפא כבהא · ראה עוד »

מועצת העם

פרוטוקלי הדיונים של מועצת העם - שער הכרך הראשון, 1948 מוֹעֶצֶת הָעָם הייתה המוסד העליון של היישוב שהוקם לקראת הכרזת המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב ומועצת העם · ראה עוד »

מועצה אזורית

https://www.mhh.org.il/maparea/ מפת המועצות האזוריות בישראל מתוך: אתר השלטון האזורי בישראל מועצה אזורית בישראל היא צורת שלטון מקומי המאגדת, מבחינה מוניציפלית, מספר יישובים כפריים או קהילתיים באזור גאוגרפי מסוים.

חָדָשׁ!!: היישוב ומועצה אזורית · ראה עוד »

מועצה למחקר מדעי ותעשייתי

מועצה למחקר מדעי ותעשייתי, (מלמ"ת, Board for Scientific and Industrial Resrearch) הייתה גוף שהקימה ממשלת המנדט הבריטי לשם ייעוץ והצעות תמיכה ממשלתית במחקר מדעי וטכני, באפריל 1945.

חָדָשׁ!!: היישוב ומועצה למחקר מדעי ותעשייתי · ראה עוד »

מוראד פרג

מראד פרג (משמאל) לצד הסופר מוריס שמאסתמונה להחלפה מוראד פרג (בערבית: مراد فرج; מראד פרג; 1867–1956; לפי הערבית המצרית יש לבטא את שמו פָרָג) היה משורר, עיתונאי, משפטן ותאולוג יהודי-קראי, מחשובי היוצרים היהודים במצרים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: היישוב ומוראד פרג · ראה עוד »

מורגנשטרן

מורגנשטרן (Morgenstern) הוא שם משפחה שמקורו בגרמנית ומשמעותו (נוגה).

חָדָשׁ!!: היישוב ומורגנשטרן · ראה עוד »

מוריס פישר

מוריס (משה) פישר (Maurice Fischer; 23 בינואר 1903 – 19 באוגוסט 1965) היה פעיל ב, קצין מודיעין בצבא צרפת החופשית בלבנון וסוריה, איש הקשר של הנהגת היישוב עם המודיעין הצרפתי, דיפלומט ישראלי, ציר (ושגריר) ישראל הראשון בצרפת, ציר באנקרה, סמנכ"ל משרד החוץ ושגריר באיטליה.

חָדָשׁ!!: היישוב ומוריס פישר · ראה עוד »

מושב

המושב נהלל המושב מסילת ציון המושב בית זית שדמה רחוב ראשי אופייני במושב מוֹשָׁב הוא צורת התיישבות כפרית ייחודית למדינת ישראל, אשר מאגדת קבוצה של תושבים (בעבר רובם חקלאים) במסגרת כלכלית שיתופית.

חָדָשׁ!!: היישוב ומושב · ראה עוד »

מושבה

מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.

חָדָשׁ!!: היישוב ומושבה · ראה עוד »

מוטי זעירא

ד"ר מוטי זעירא מוטי זעירא (נולד ב-1956) הוא סופר, היסטוריון, חוקר מחשבת ישראל ומחנך ישראלי, נשיא המדרשה באורנים.

חָדָשׁ!!: היישוב ומוטי זעירא · ראה עוד »

מוזיאון תל אביב לאמנות

הסמליל הישן של המוזיאון שעיצב דן ריזינגר מוזיאון תל אביב לאמנות הוא אחד ממוזיאוני האמנות החשובים בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומוזיאון תל אביב לאמנות · ראה עוד »

מוזיאון בית שטורמן

לא ממוסגר שלט ההסבר בכניסה לבית חיים שטורמן - עין חרוד מוזיאון בית שטורמן, השוכן בקיבוץ עין חרוד מאוחד, נוסד בשנת 1941 על ידי חבר הקיבוץ שמואל סבוראי כמוזיאון אזורי לטבע ולידיעת הארץ.

חָדָשׁ!!: היישוב ומוזיאון בית שטורמן · ראה עוד »

מוזיאון החאן

בית הכנסת הגדול בחצר החאן. מימין נראה חלק קטן מהאגף המערבי ההיסטורי. שבעת חדרי האגף הצפון-מזרחי נמצאים מאחורי מבנה בית הכנסת. בתכנונה של האדריכלית יהודית סגל שטולצר מוצגים במוזיאון תרשים האתר כיום מוזיאון החאן הוא מוזיאון לתולדות העיר חדרה השוכן במבנה החאן ההיסטורי של העיר.

חָדָשׁ!!: היישוב ומוזיאון החאן · ראה עוד »

מוזיאון ההעפלה וחיל הים

מפת אזור מוזיאון ההעפלה וחיל הים מוזיאון ההעפלה וחיל הים ע"ש דוד הכהן הוא מוזיאון בעיר חיפה, הסוקר את ההיסטוריה הימית הצבאית של מדינת ישראל - מימי ההעפלה - העלייה הבלתי ליגאלית לארץ ישראל בימי המנדט הבריטי ודרך ההיסטוריה של חיל הים הישראלי מאז הקמתו ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: היישוב ומוזיאון ההעפלה וחיל הים · ראה עוד »

מוזיאון ההגנה

מוזיאון ההגנה הוא המוזיאון המרכזי לתולדות ארגון ההגנה הנמצא בשדרות רוטשילד בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: היישוב ומוזיאון ההגנה · ראה עוד »

מוחמד אל-חאמד

ממוזער מוחמד אל-חאמד (ערבית: محمد الحامد; 1910–1969) היה פעיל אסלאמיסטי סורי, השייח' של מסדר הנקשבנדיה בעיר חמאת וממייסדי סניף האחים המוסלמים בעיר.

חָדָשׁ!!: היישוב ומוחמד אל-חאמד · ראה עוד »

מודי בר-און

מרדכי (מוֹדִי) בר-און (20 בספטמבר 1962 – 30 במאי 2022) היה מנחה טלוויזיה, שדרן רדיו, במאי תיאטרון, תסריטאי, סאטיריקן, עיתונאי, מחזאי, שחקן, קומיקאי ויוצר טלוויזיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ומודי בר-און · ראה עוד »

מכתב השמיניסטים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב ומכתב השמיניסטים · ראה עוד »

מכבי מוצרי-מני

מכבי מוצרי-מני (10 באפריל 1914 – 23 באפריל 1948) היה בכיר ב"הגנה" ובפלמ"ח, שליח ההגנה לאירופה וממעצבי תפיסת הביטחון בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ומכבי מוצרי-מני · ראה עוד »

מכבי ראשון לציון (כדורגל)

מכבי ראשון לציון הייתה קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר ראשון לציון.

חָדָשׁ!!: היישוב ומכבי ראשון לציון (כדורגל) · ראה עוד »

מכבי חשמונאי ירושלים

בית ישראל חרדים מהשכונות הסמוכות מנסים לעצור משחק של הקבוצה בשבת, 1932 מכבי חשמונאי ירושלים (לעיתים כונתה בר כוכבא ירושלים, מכבי חשמונאים ירושלים או מכבי ירושלים) הייתה אחת מקבוצות הכדורגל הראשונות שפעלו בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ומכבי חשמונאי ירושלים · ראה עוד »

מכבי חיפה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב ומכבי חיפה (פירושונים) · ראה עוד »

מכון לבון

מגילת היסוד של מכון לבון, תשמ"א 1980 מכון לבון או בשמו המלא המכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון, הוא ארכיון ומכון מחקר לתולדות תנועת העבודה היהודית בארץ ישראל ובפזורה היהודית.

חָדָשׁ!!: היישוב ומכון לבון · ראה עוד »

מכון ז'בוטינסקי

מכון ז'בוטינסקי בישראל הוא מכון העוסק בשימור מורשתה והסברתה של תנועת ז'בוטינסקי, אנשיה, מוסדותיה, ארגוניה ותולדותיה, ויוזם פעולות חינוכיות, מחקריות ותרבותיות להפצת המורשת הזאת.

חָדָשׁ!!: היישוב ומכון ז'בוטינסקי · ראה עוד »

מי יבנה בית

בונים וחוגגים בתל אביב, 1921 מי יבנה בית הוא שירו של המשורר לוין קיפניס אשר התחבר בשנת תרפ"ט 1929.

חָדָשׁ!!: היישוב ומי יבנה בית · ראה עוד »

מימון בן-עטר

הרב מימון בן-עטר (1867 – 1958) היה מחנך וחזן, רב בקהילה היהודית באלכסנדריה שבמצרים וחבר בית הדין שבה.

חָדָשׁ!!: היישוב ומימון בן-עטר · ראה עוד »

מינהל מקרקעי ישראל

מינהל מקרקעי ישראל הוא הגוף שניהל את קרקעות המדינה בישראל עד סוף פברואר 2013, מכוח חוק מינהל מקרקעי ישראל, תש"ך-1960.

חָדָשׁ!!: היישוב ומינהל מקרקעי ישראל · ראה עוד »

מיקרו-היסטוריה

אצי - שחזור אפשרי. אצי הוא אחד ממושאי המיקרו-היסטוריה המפורסמים בעולם מיקרו-היסטוריה היא מתודה בחקר ההיסטוריה, שהתפתחה בעשורים האחרונים של המאה העשרים כסוגה חדשה בהיסטוריוגרפיה.

חָדָשׁ!!: היישוב ומיקרו-היסטוריה · ראה עוד »

מיקוש משאית חברי רמת הכובש

שרידי המשאית שעלתה על המוקש מיקוש משאית חברי רמת הכובש התרחש ב-4 באוגוסט 1938, במהלך ימי המרד הערבי הגדול.

חָדָשׁ!!: היישוב ומיקוש משאית חברי רמת הכובש · ראה עוד »

מירי דור

שמאל משפחת הילפרין, מימין לשמאל. יושבים: האם פנינה הלפרין, האח עוזי אורנן, והאב יחיאל הלפרין. עומדים: דבורה אשת יונתן, יונתן רטוש, האחות מירי דור מרים (מירי) דור (26 במאי 1910, י"ז באייר תר"ע – 11 באוקטובר 1945) הייתה משוררת וסופרת ילדים עברייה ביישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ומירי דור · ראה עוד »

מיגור מגפת הגרענת בארץ ישראל

מיגור מגפת הגרענת בארץ ישראל החלה בתחילת מלחמת העולם הראשונה, ביוזמה של מספר רופאים שהתארגנו יחדיו לצורך המטרה המשותפת.

חָדָשׁ!!: היישוב ומיגור מגפת הגרענת בארץ ישראל · ראה עוד »

מיהו העם הנבחר?

מיהו העם הנבחר? הוא ספר שכתב ד"ר אבי בקר, לשעבר מזכ"ל הקונגרס היהודי העולמי, פרופסור אורח באוניברסיטת ג'ורג'טאון ומרצה ללימודי תואר שני בדיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב ולמשפט בינלאומי בקריה האקדמית אונו.

חָדָשׁ!!: היישוב ומיהו העם הנבחר? · ראה עוד »

מיכאל פולק

מיכאל פולק מיכאל פולק על רקע בית החרושת נשר, צולם בין השנים 1930–1945 מיכאל פולק (Michael Polak; מרץ 1864 - 21 במרץ 1954) היה איש עסקים, יזם ותעשיין בתקופת היישוב, מייסד מפעל המלט נשר, מראשי החברה להתיישבות יהודית בארץ־ישראל (פיק"א) ובעל מניות בחברת האשלג הארץ-ישראלית.

חָדָשׁ!!: היישוב ומיכאל פולק · ראה עוד »

מיכאל קארה

ציור של מיכאל קארה ששכן בתוך מבנה האנדרטה לחללי נשר במערכות ישראל, עד שנהרס במסגרת שיפוץ המבנה ב-2013 בול בעיצובו לרגל יום העצמאות השני, 1950 מיכאל קָארָה (נכתב גם: קארא, קרא; Michael Kara; 3 בספטמבר 1887 – 13 בפברואר 1964) היה פסל, צייר ומעצב גרפי יהודי שפעל בהונגריה, ברומניה, ביוגוסלביה, באיטליה ובישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ומיכאל קארה · ראה עוד »

מיכאל הלפרן

מיכאל הלפרן (1860 – 3 בדצמבר 1919 (י"א בכסלו תר"ף)) היה מחנך ופעיל ציוני, איש העלייה הראשונה, ממייסדי מפלגת "פועלי ציון", יזם של ארגוני הגנה יהודית בארץ ישראל ובמזרח אירופה, יזם תעשייה והתיישבות ותועמלן השפה העברית.

חָדָשׁ!!: היישוב ומיכאל הלפרן · ראה עוד »

מייקל מקדונל

מייקל פרנסיס ג'וזף מקדונל (באנגלית: Michael Francis Joseph McDonnell; 15 בינואר 1882 – 12 באפריל 1956) היה שופט בריטי שעמד בראש בית המשפט העליון בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי בתואר "Chief Justice" (התואר המקביל בעברית של אותה תקופה – "זקן השופטים").

חָדָשׁ!!: היישוב ומייקל מקדונל · ראה עוד »

א. גיטלין

תחנת כיבוי האש הסמוכה) אסתר (סְטוּלָה) גיטלין, בידיה מקראה עברית, בחנות הספרים של אביה אליהו גיטלין א.

חָדָשׁ!!: היישוב וא. גיטלין · ראה עוד »

אמנון (זיסט) ברמן

אמנון (זיסט) ברמן (20 בספטמבר 1926 – 7 ביולי 1948) היה טייס במלחמת העצמאות לוחם ומפקד בפלמ"ח בשירות הידיעות, פיקד על קורס טיס של ההגנה בארצות הברית ופעיל במוסד לעליה ב'.

חָדָשׁ!!: היישוב ואמנון (זיסט) ברמן · ראה עוד »

אמנות חזותית בישראל

"נען, הצייר עם מודל" (1952), מאת יוסף זריצקי, אוסף מוזיאון ישראל אמנות חזותית בישראל היא אמנות חזותית, לרבות אמנות פלסטית, שנוצרה בארץ ישראל, החל משלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: היישוב ואמנות חזותית בישראל · ראה עוד »

אמנות יהודית

"'''מזרח'''" (1910) מאת משה בן יצחק מזרחי. אמנות יהודית היא אמנות ויזואלית המזוהה עם ערכים הקשורים לדת ולתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: היישוב ואמנות יהודית · ראה עוד »

אמפל - אמריקן ישראל קורפוריישן

אמפל - אמריקן ישראל קורפוריישן בע"מ הייתה חברת החזקות המשקיעה בחברות ישראליות ובחברות ברחבי תבל שעסקיהן קשורים בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ואמפל - אמריקן ישראל קורפוריישן · ראה עוד »

אמין אל-חוסייני

מוחמד אמין אל-חוסייני (בערבית: الحاج محمد أمين الحسيني תעתיק מדויק: אלחאג' מֻחמד אמין אלחֻסֶיני, ידוע כחאג' אמין; 1895 – 4 ביולי 1974) היה מנהיג ערבי-מוסלמי בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל והמנהיג הראשי של ערביי ארץ ישראל לפני הקמת אש"ף.

חָדָשׁ!!: היישוב ואמין אל-חוסייני · ראה עוד »

אמיל ברלינר

אמיל ברלינר ואחד מהגרמופונים הראשונים אמיל ברלינר (באנגלית: Emile Berliner; בגרמנית: Emil Berliner; 20 במאי 1851 – 3 באוגוסט 1929) היה ממציא יהודי-אמריקאי, יליד גרמניה, הידוע בעיקר עקב המצאת הגרמופון והתקליט, השיטה להקלטה, שכפול, הפצה והשמעה של מוזיקה באמצעות תקליטים שטוחים.

חָדָשׁ!!: היישוב ואמיל ברלינר · ראה עוד »

אם אשכחך

אם אשכחך או ציון תמתי, הוא שירו של מנחם מנדל דוליצקי.

חָדָשׁ!!: היישוב ואם אשכחך · ראה עוד »

אנצו סרני

מצבה מעל הקבר הריק לזכרו של אנצו סרני ביד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה בהר הרצל שלט הנצחה לאנצו סרני ברחוב על שמו בפתח תקווה בקיבוץ גשר אֶנְצוֹ חַיִּים סֶרֶנִי (באיטלקית: Enzo Sereni; 17 באפריל 1905, י"ב בניסן תרס"ה – 18 בנובמבר 1944) היה סופר, פעיל ציוני ובין צנחני היישוב - צנחנים יהודים שצנחו באירופה במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואנצו סרני · ראה עוד »

אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו

דוד תדהר עם האנציקלופדיה בעריכתו אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו היא אנציקלופדיה בעריכתו של דוד תדהר המונה 19 כרכים ובהם 6,000 ערכים, המכילים חומר ביוגרפי על אודות אישים יהודים שסייעו בבניית ארץ ישראל למן המחצית השנייה של המאה ה-19 ואילך.

חָדָשׁ!!: היישוב ואנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו · ראה עוד »

אנטישמיות מוסלמית

טבח שבט בני קוריט'ה היהודי, על ידי מוחמד (ציור מהמאה ה-19) אנטישמיות מוסלמית היא שנאת יהדות ויהודים שנשזרה במוסלמים ברחבי העולם, דרך דתם האסלאם הן בפרקטיקה והם בכתובים.

חָדָשׁ!!: היישוב ואנטישמיות מוסלמית · ראה עוד »

אנחנו שרים לך

יעקב אורלנד לבוש מדים, בקפה מאור בתל אביב, קיץ 1948 אֲנַחְנוּ שָׁרִים לָךְ הוא שיר מאת המשורר יעקב אורלנד שנכתב בשנות ה-30.

חָדָשׁ!!: היישוב ואנחנו שרים לך · ראה עוד »

אנג'לו לוי-ביאנקיני

אנג'לו לוי-ביאנקיני (באיטלקית: Angelo Levi Bianchini) (4 בפברואר 1877 – 20 באוגוסט 1920), היה יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: היישוב ואנג'לו לוי-ביאנקיני · ראה עוד »

אנה רגינסקי

אנה רגינסקי (באנגלית: Anna Raginski; 1891– פברואר 1981) הייתה ממקימות ארגון הסתדרות הציונית הדסה, ומי שהקימה את השלוחה הראשונה בקנדה ולימים הנשיאה השנייה של הארגון.

חָדָשׁ!!: היישוב ואנה רגינסקי · ראה עוד »

אנה טיכו

"הרי יהודה", 1970, עיפרון ופסטל על נייר, http://www.engel-art.co.il אוסף גלריה אנגל לוח זיכרון במרכז העיר ברנו אנה טיכו (27 באוקטובר 1894 – 1 במרץ 1980) הייתה אחות מוסמכת, ציירת ישראלית וכלת פרס ישראל בתחום הציור.

חָדָשׁ!!: היישוב ואנה טיכו · ראה עוד »

אניטה מילר-כהן

אניטה מילר-כהן (בגרמנית: Anitta Müller-Cohen; 6 ביוני 1890, וינה, אוסטריה - 29 ביוני 1962, תל אביב, ישראל) הייתה עובדת סוציאלית, עיתונאית ופוליטיקאית.

חָדָשׁ!!: היישוב ואניטה מילר-כהן · ראה עוד »

אניטה שפירא

אניטה שפירא (נולדה ב-25 במרץ 1940) היא פרופסור אמריטה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב; כלת פרס ישראל לשנת תשס"ח (2008) בחקר ההיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ואניטה שפירא · ראה עוד »

אספת הנבחרים

יצחק בן-צבי פותח בנאומו את אספת הנבחרים הרביעית, ספטמבר 1944 ההגעה לאספת הנבחרים הרביעית צירי אספת הנבחרים השנייה ליהודי א"י אספת הנבחרים הייתה אחד משלושת המוסדות הלאומיים שהוקמו בארץ ישראל בשנות ה-20, יחד עם הוועד הלאומי וכנסת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ואספת הנבחרים · ראה עוד »

אסתר ראב

אסתר ראבּ (25 באפריל 1894 - 4 בספטמבר 1981) הייתה המשוררת והסופרת הבולטת הראשונה מבין ילידי ארץ ישראל ולכן היא כונתה "המשוררת הצברית הראשונה".

חָדָשׁ!!: היישוב ואסתר ראב · ראה עוד »

אסתר שפירא גינזבורג

אסתר שפירא גינזבורג (משמאל) עם ילדי גן הילדים העברי הראשון, 1898 אסתר (שפירא) גינזבורג (1881, רוסיה – 5 בינואר 1966, תל אביב) הייתה מחנכת עברייה, מייסדת גן הילדים העברי הראשון בארץ ישראל במושבה ראשון לציון והגננת הראשונה בו.

חָדָשׁ!!: היישוב ואסתר שפירא גינזבורג · ראה עוד »

אסתר זמורה

אסתר (אֶמה) זְמוֹרָה לבית הורביץ (י"ד בניסן תר"ן, 4 באפריל 1890 – 20 בספטמבר 1951, כ' באלול תשי"א) הייתה אשת העלייה השלישית, עמדה בראש "הסתדרות נשים עבריות" מ-1928, ובראש "ויצו" מ-1933 עד 1941.

חָדָשׁ!!: היישוב ואסתר זמורה · ראה עוד »

אסתר גמליאלית

אסתר גמליאלית יוסיפון (13 במרץ 1919 – 17 באוקטובר 2012) הייתה זמרת ישראלית שהייתה פופולרית בשנות השלושים והארבעים.

חָדָשׁ!!: היישוב ואסתר גמליאלית · ראה עוד »

אסתר המלכה העברייה

אסתר המלכה העברייה הייתה תחרות יופי שנערכה ביישוב בתקופת המנדט.

חָדָשׁ!!: היישוב ואסתר המלכה העברייה · ראה עוד »

אסתר כרמל-חכים

אסתר כרמל-חכים אסתר כרמל-חכים (נולדה ב-1952) היא חוקרת מגדר ונשים בתנועה הציונית וארגוניהן בתקופת היישוב במכון לחקר הקיבוץ של אוניברסיטת חיפה ומרצה באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית עמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: היישוב ואסתר כרמל-חכים · ראה עוד »

אסון הפאטריה

פאטריה שוקעת בנמל חיפה שרידי הפאטריה במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה, 2009 אסון הפאטריה הוא אסון טביעת האוניה "פאטריה", שהייתה אוניית גירוש בריטית שרוכזו עליה מעפילים משלוש אוניות שנתפסו בנובמבר 1940, ליד חופי ארץ ישראל, במטרה לגרשם למאוריציוס.

חָדָשׁ!!: היישוב ואסון הפאטריה · ראה עוד »

אסכולת ארץ ישראל

דיוקן עצמי (1924) מאת ראובן רובין, אוסף מוזיאון ישראל. אסכולת ארץ ישראל או האסכולה הארצישראלית הוא כינויה של אסכולת אמנות שפעלה בארץ ישראל בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היישוב ואסכולת ארץ ישראל · ראה עוד »

אפרים אלימלך אורבך

אפרים אלימלך אוּרְבַּךְ (Urbach; י' בסיוון תרע"ב, 26 במאי 1912 – כ' בתמוז תשנ"א, 2 ביולי 1991) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגה דעות וחוקר בתחומי היהדות.

חָדָשׁ!!: היישוב ואפרים אלימלך אורבך · ראה עוד »

אפרים אילין

אפרים אילין בשנות ה-50 אפרים אילין (20 בפברואר 1912 – 17 בספטמבר 2010) היה תעשיין ישראלי, מחלוצי תעשיית הרכב בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ואפרים אילין · ראה עוד »

אפרים טובנהויז

אפרים טובנהויז (25 במאי 1908 – 17 באפריל 1983) היה סופר, עיתונאי, מחלוצי היישוב ובוניו.

חָדָשׁ!!: היישוב ואפרים טובנהויז · ראה עוד »

אפרים בן ארצי

אפרים בן ארצי במדי לויטננט קולונל בצבא הבריטי בן-ארצי מימין עם חיים שיבא ודוד בן-גוריון באוקטובר 1948 אפרים בן ארצי (19 ביולי 1910 – 6 בפברואר 2001) היה אלוף בצה"ל וראש אגף האפסנאות בשנים 1950–1952.

חָדָשׁ!!: היישוב ואפרים בן ארצי · ראה עוד »

אפרים דקל

אפרים דקל (קרסנר) (15 בנובמבר 1903 - 22 באוגוסט 1982) היה ממפקדי ארגון ההגנה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואפרים דקל · ראה עוד »

אפרים ושיץ

אפרים ושיץ אפרים (פישל) ושיץ (וואשיץ) (Ephraim Fischel Waschitz; תרל"ט, 2 במרץ 1879 י"ד בשבט תש"ה, 31 בינואר 1945) היה משפטן, פעיל ציוני ואיש ציבור ביישוב, חבר הוועד הלאומי ויושב ראש מרכז המפלגה הרוויזיוניסטית, הצה"ר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ואפרים ושיץ · ראה עוד »

אפרים כהן-רייס

ממוזער אפרים כהן-רייס (בלועזית: Ephraim Cohen-Reiss; 14 במאי 1863, ירושלים – 1 בינואר 1943, צרפת) היה מראשוני המייסדים של חינוך מודרני בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ואפרים כהן-רייס · ראה עוד »

אפריקה ישראל להשקעות

אפריקה ישראל להשקעות בע"מ היא קונצרן השקעות והחזקות ישראלי-בינלאומי, בעל ניסיון רחב בתחום ההשקעות נדל"ן בישראל ובחו"ל.

חָדָשׁ!!: היישוב ואפריקה ישראל להשקעות · ראה עוד »

אקורדיון

אשה מנגנת על אקורדיון אָקוֹרְדִּיּוֹן (לעיתים גַּרְמוֹשְׁקָה, ולפי האקדמיה ללשון העברית מַפּוּחוֹן בעברית) הוא כלי נגינה ממשפחת כלי המקלדת.

חָדָשׁ!!: היישוב ואקורדיון · ראה עוד »

ארמון תוצרת הארץ

כיכר פלומר המגדל פסל הפועל העברי - פסל בטון של אריה אלחנני, שהוצב לפני הארמון, שסימל את רוח העבודה העברית. הפסל שוחזר בשנת 1989 על ידי עיריית תל אביב. האונייה הנורווגים "פולוכס" תקועה על חופי תל אביב לאחר הסערה של 25 בפברואר 1934. בתחתית התצלום נחל הירקון, ובין הירקון לחוף - "מגרשי התערוכה יריד המזרח", שם שוכן היום נמל תל אביב. האגף המזרחי של הבניין הוא השריד היחיד שנותר מהבניין ועבר תהליך שימור ב-2019 ארמון "תוצרת הארץ" הוא מבנה גדול בלב מגרשי התערוכה הישנים בסמוך לנמל תל אביב.

חָדָשׁ!!: היישוב וארמון תוצרת הארץ · ראה עוד »

ארנסט סטפורד

ארנסט סטפורד (באנגלית: Ernest Robert Stafford; 1896 - ?) היה קצין במשטרת המנדט בארץ ישראל בתקופת המנדט, שנטל חלק בניהול החקירה של פרשת רצח ארלוזורוב.

חָדָשׁ!!: היישוב וארנסט סטפורד · ראה עוד »

ארנסט ריצ'מונד

ארנסט ריצ'מונד (באנגלית: Ernest Richmond; 1874–1955), אדריכל ואיש ממשל בריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב וארנסט ריצ'מונד · ראה עוד »

ארנסט בווין

ארנֶסט בֶּוִוין (באנגלית: Ernest Bevin; 9 במרץ 1881 – 14 באפריל 1951) היה פוליטיקאי בריטי, מראשי מפלגת הלייבור ושר מטעמה בתקופת מלחמת העולם השנייה ומספר שנים שלאחריה.

חָדָשׁ!!: היישוב וארנסט בווין · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: היישוב וארץ ישראל · ראה עוד »

ארצ'יבלד ג'יימס האלקט קסלס

סר ארצ'יבלד ג'יימס האלקט קסלס (באנגלית: Sir Archibald James Halkett Cassels; 28 בפברואר 1907 – 13 בדצמבר 1996) היה פילדמרשל בריטי, מפקד זמני של דיוויזיית הצנחנים הבריטית ("כלניות"), שהופעלה נגד היישוב בשיא תקופת המאבק נגד שלטון המנדט.

חָדָשׁ!!: היישוב וארצ'יבלד ג'יימס האלקט קסלס · ראה עוד »

ארתור סטיבן מאברוגורדאטו

ארתור סטיבן מָאברוגורדאטו ארתור סטיבן מָאברוגורדאטו (באנגלית: Arthur Stephen Mavrogordato) (22 בנובמבר 1886 - 1 בינואר 1964) היה מפקד משטרת המנדט בארץ ישראל בין השנים 1923 ל-1931.

חָדָשׁ!!: היישוב וארתור סטיבן מאברוגורדאטו · ראה עוד »

ארתור פרדריק ג'יילס

ארתור פרדריק ג'יילס (באנגלית: Arthur Frederick Giles; 27 בדצמבר 1899 – 28 באפריל 1960) היה קצין במשטרת המנדט, מפקד הבולשת הבריטית בתקופת המאבק של ארגוני המחתרת העבריים בשלטון המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב וארתור פרדריק ג'יילס · ראה עוד »

ארתור רופין

ארתור (שמעון) רוּפִּין (Arthur Ruppin; 1 במרץ 1876 – 1 בינואר 1943) היה מנהיג ציוני, כלכלן וסוציולוג, מנהל המשרד הארצישראלי ביפו, ממעצבי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וארתור רופין · ראה עוד »

ארתור ווקופ

ארתור ווקופ, בעת שירותו ברגימנט ההיילנדרים של מסופוטמיה, 1916 סר ארתור גרנפל ווקופ (באנגלית: Arthur Grenfell Wauchope; 1 במרץ 1874 – 14 בספטמבר 1947) הנציב העליון הבריטי הרביעי של ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל ועבר הירדן (נובמבר 1931 - מרץ 1938).

חָדָשׁ!!: היישוב וארתור ווקופ · ראה עוד »

ארלוזורוב

קטגוריה:שמות משפחה יהודיים.

חָדָשׁ!!: היישוב וארלוזורוב · ראה עוד »

ארטימיזיה

ארטימיזה הייתה אוניית מעפילים שאורגנה על ידי מקורבים ל"הגנה".

חָדָשׁ!!: היישוב וארטימיזיה · ראה עוד »

ארבעת הגיסים

שלושה מהגיסים עם בני משפחה וחברים, 1930. מימין לשמאל: דוד רמז, עדה (שרתוק) גולומב (אחותו של משה שרת, אשת אליהו גולומב), דב הוז, דליה גולומב (בת אליהו), אליהו גולומב, גאולה שרתוק (אחותו של משה שרת), פניה שרתוק (אמו של משה שרת), משה שרת, יעקב שרת, חוה בורודובסקי (אחותו של דב הוז), אורה בורודובסקי (בת חוה), ריבה (מטפלת), בחזית: דקלה גולומב (בת אליהו), עדה בורודובסקי (בת חוה) "בית הגיסים" שדרות רוטשילד 23 בתל אביב קברי ראש ממשלת ישראל השני '''משה שרת''', אשתו '''ציפורה''', ואחותו '''עדה גולומב'''. שרת ציווה לקבור אותו בבית הקברות טרומפלדור, סמוך לאחיותיו וגיסיו דב הוז ואליהו גולומב, ולא בחלקת גדולי האומה בהר הרצל ארבעת הגיסים או הגיסים היה כינוים של משה שרת, דב הוז, אליהו גולומב ושאול אביגור, מראשי ההגנה ומובילי כוח המגן העברי משנות העשרים ועד שנות הארבעים.

חָדָשׁ!!: היישוב וארבעת הגיסים · ראה עוד »

ארגון צבאי לאומי

זאב ז'בוטינסקי, מתווה דרכו הרעיונית של הארגון ו"מצביא האצ"ל" כרוז "הכרזת המרד" הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים בשנת 1937.

חָדָשׁ!!: היישוב וארגון צבאי לאומי · ראה עוד »

ארגון צבאי יהודי

האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה, מעשה ידי הפסל נתן רפופורט. האנדרטה מוצבת במקום שבו עמד גטו ורשה, והעתקה מצוי ברחבת מוזיאון יד ושם בירושלים הארגון הצבאי היהודי, בקצרה אצ"י, הוא שמו העברי של הארגון Żydowski Związek Wojskowy, ŻZW (ז'.ז.ו. בפולנית) - ארגון מחתרת יהודי מזוין שהוקם במהלך מלחמת העולם השנייה ואויש ברובו על ידי אנשי בית"ר, ברית החייל והתנועה הרוויזיוניסטית בגטו ורשה. האצ"י פעל במרד גטו ורשה במקביל לארגון היהודי הלוחם (אי"ל) שהורכב בעיקרו מסוציאליסטים.

חָדָשׁ!!: היישוב וארגון צבאי יהודי · ראה עוד »

ארכיון המדינה

סמליל ארכיון המדינה כפי שהוצג בספטמבר 2014. הסמליל הוא תמונה גרפית של דגל עשוי פסיפס. צבעיו – כחול, ירוק וחום – מרמזים על נופי הארץ: החלקים החסרים בפסיפס מרמזים על מלאכת איסוף המידע שלעולם ימשיך הארכיון לבצע; צורת הדגל המתנופף מרמזת על היותו מוסד ממלכתי אולם הקריאה שנסגר בפברואר 2018 ארכיון מדינת ישראל או בקיצור ארכיון המדינה (עד 2011: גַּנְזַךְ המדינה) הוא הארכיון הממלכתי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וארכיון המדינה · ראה עוד »

ארי שביט

ארי נמרוד שביט (נולד ב-26 בנובמבר 1957) הוא עיתונאי ישראלי, פובליציסט ופרשן מדיני, בעל טור בעיתון "מקור ראשון".

חָדָשׁ!!: היישוב וארי שביט · ראה עוד »

אריך מנדלסון

אריך מנדלסון (באנגלית: Erich Mendelsohn; 21 במרץ 1887 – 15 בספטמבר 1953) היה אדריכל יהודי-גרמני בעל שם עולמי, אשר הושפע בעבודתו בעיקר מן האסכולות האקספרסיוניסטית והפונקציונליסטית באדריכלות.

חָדָשׁ!!: היישוב ואריך מנדלסון · ראה עוד »

אריך אקמן

הלוגו של רשת חנויות הכלבו של אקמן אריך (אריה) אקמן (בלועזית: Erich Eckmann; 1905–1984) היה סוחר יהודי, מקים חנות הכלבו "אקמן", חנות כלבו גדולה בתל אביב.

חָדָשׁ!!: היישוב ואריך אקמן · ראה עוד »

אריאל שרון

אריאל (אריק) שרון (26 בפברואר 1928, ה' באדר ה'תרפ"ח – 11 בינואר 2014, י' בשבט ה'תשע"ד) היה ראש ממשלת ישראל ה-11 בין השנים 2001–2006, שר בממשלות ישראל, חבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד, מייסד ויושב ראש מפלגת קדימה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואריאל שרון · ראה עוד »

אריק לואי בולס

אריק לואי בולס (באנגלית: Eric Louis Bols), מפקדה הראשון, בתקופת פעילותה בארץ ישראל, של הדיוויזיה המוטסת הבריטית השישית אשר תחת פיקודו לקחה חלק בין היתר בקרב על הבליטה והופעלה נגד היישוב בתקופת המאבק להקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ואריק לואי בולס · ראה עוד »

אריה מורגנשטרן

ד"ר אריה מורגנשטרן (נולד בשנת 1937) הוא היסטוריון של תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בעת החדשה, במיוחד של העליות וצמיחת היישוב הישן, במאות ה-18 עד ה-20.

חָדָשׁ!!: היישוב ואריה מורגנשטרן · ראה עוד »

אריה אבישר

אריה אבישר, בציור של ילד - התמונה למעלה - בדמיון של תלמידיו, שלא ידעו מה עלה בגורל אמם וירושלים היכן ? אריה אבישר (1926–1968) היה מורה ומחנך, התנדב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, והיה פעיל עלייה אחריה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואריה אבישר · ראה עוד »

אריה אבילאה

אריה אבילאה, שנות ה-30 אריה (לייב) (ליאו) אֲבִילֵאָה (ניֶיסבִיזְ'סקי) (נובמבר 1885, רוז'ינוי, פלך גרודנה, רוסיה – 1985, ירושלים) היה פסנתרן ומורה למוזיקה ישראלי, מראשוני הפסנתרנים והמורים לפסנתר בארץ, פרופסור לפסנתר בקונסרבטוריון של ז'נבה, בקונסרבטוריון 'שולמית' בתל אביב הקטנה ובאקדמיה למוזיקה בירושלים, מחלוצי המוזיקה הקלאסית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ואריה אבילאה · ראה עוד »

אריה נבון

קריקטורה של אריה נבון משנת 1949: הילד המסמל את ישראל נושא את מספר אזרחי המדינה הצעירה אריה נבון (קליגְמן) (22 במאי 1909 – 29 בנובמבר 1996) היה צייר ורשם ישראלי, הקריקטוריסט הראשון ביישוב, מעצב תפאורות, אמן קומיקס ומאייר ספרים.

חָדָשׁ!!: היישוב ואריה נבון · ראה עוד »

אריה ל. אבנרי

אריה ל.

חָדָשׁ!!: היישוב ואריה ל. אבנרי · ראה עוד »

אריה לייב מקלף

בית משפחת מקלף זמן קצר לאחר הרצח, על הגבעה ברקע נראים בתי הכפר קולוניה אריה לייב מַקלֵף (תרל"ו, 1876 – י"ח באב תרפ"ט, 24 באוגוסט 1929) היה איש העלייה הראשונה, ממייסדי מטולה, ממתיישבי פתח תקווה ומוצא.

חָדָשׁ!!: היישוב ואריה לייב מקלף · ראה עוד »

אריה טרטקובר

אריה טַרְטָקוֹבר (Tartakower; 28 בספטמבר 1897, תרנ"ז – 20 בנובמבר 1982, תשמ"ג) היה סוציולוג של עם ישראל ומנהיג ציוני.

חָדָשׁ!!: היישוב ואריה טרטקובר · ראה עוד »

אריה בן-אליעזר

אריה בן-אליעזר (זברובסקי) (י"ח בטבת ה'תרע"ד, 16 בדצמבר 1913 – כ"ב בשבט ה'תש"ל, 29 בינואר 1970) היה איש התנועה הרוויזיוניסטית, מאנשי האצ"ל, חבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: היישוב ואריה בן-אליעזר · ראה עוד »

אשנב (עיתון)

אשנב היה עיתון דו-שבועי מחתרתי שהוצא לאור בין 24 באוגוסט 1941 עד 1947 על ידי ארגון ההגנה והיה הנפוץ בעיתוני המחתרת בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ואשנב (עיתון) · ראה עוד »

אשר לייב בריסק

אשר לייב בריסק (תרל"ב 1872 - ד' בכסלו תרע"ז 29 בנובמבר 1916) היה סופר וביבליוגרף איש היישוב הישן בירושלים, ראשון הממפים והמתעדים של בית הקברות בהר הזיתים.

חָדָשׁ!!: היישוב ואשר לייב בריסק · ראה עוד »

אתר הזיכרון למשה שרת

אתר הזיכרון למשה שרת הוא אתר הנצחה לראש הממשלה השני של ישראל, הניצב ביער המגינים שבקרבת לטרון.

חָדָשׁ!!: היישוב ואתר הזיכרון למשה שרת · ראה עוד »

אתר הגלעד

אחותה אתר הגלעד בגלגולו הראשון, לאחר העברת המתים להר הזיתים, 1967 אתר הגלעד בגלגולו השני, עד 2019 אתר הגַלְעֵד הוא אתר הנצחה קטן בלב הרובע היהודי בירושלים, שהוקם לזכרם של 48 מיושבי הרובע ומגיניו, שנהרגו במהלך קרבות מלחמת העצמאות ב-1948.

חָדָשׁ!!: היישוב ואתר הגלעד · ראה עוד »

אתיקה צבאית

אתיקה צבאית עוסקת במגוון רחב של נושאים והיבטים של התנהגות צבאית: החל ביחסים של אנשי צבא עם מנהיגים אזרחיים, בשאלות אתיות הנוגעות לשימוש בכוח צבאי לצורך פתרון סכסוכים פוליטיים, ועד למוסר המלחמה בעת הקרב, ולאחריו.

חָדָשׁ!!: היישוב ואתיקה צבאית · ראה עוד »

אל ארצי

אֶל אַרְצִי הוא שירה של רחל המשוררת על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ואל ארצי · ראה עוד »

אל ההר

אל ההר הייתה חברה לרכישת אדמות בארץ ישראל המנדטורית, בעיקר באזור הר חברון, שפעלה בין השנים 1933–1940.

חָדָשׁ!!: היישוב ואל ההר · ראה עוד »

אל יבנה הגליל

אל יבנה הגליל הוא שיר נודע ביישוב היהודי בארץ ישראל, כנראה כבר מתקופת העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואל יבנה הגליל · ראה עוד »

אל-מצבאח

אל-מצבאח (בערבית: المصباح; "המנורה") הוא עיתון ספרותי, מדעי וחברתי יהודי עיראקי בשפה הערבית, שהחל להופיע ב-10 באפריל 1924.

חָדָשׁ!!: היישוב ואל-מצבאח · ראה עוד »

אל-ח'אלצה

הכפר בשנת 1937 אל-ח'אלצה (בערבית: الخالصة, קרוי גם "חלסה") היה כפר ערבי גדול באצבע הגליל שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: היישוב ואל-ח'אלצה · ראה עוד »

אלן סונדרס

אלן סונדרס (אנגלית: Alan Saunders; 1886 - 26 במרץ 1964).

חָדָשׁ!!: היישוב ואלן סונדרס · ראה עוד »

אלעזר רוקח

אלעזר רוקח או אליעזר רוקח (Eliezer Roke'ah; תרי"ד/1854 – ה' בתמוז תרע"ד/ 28 ביוני 1914), היה פעיל ציוני, פובליציסט, עורך ומו"ל ביישוב בארץ ישראל, רוכש אדמות גיא אוני ומייסד היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ואלעזר רוקח · ראה עוד »

אלק קירקברייד

אלק סית קירקברייד (באנגלית: Alec Seath Kirkbride; 19 באוגוסט 1897 – 22 בנובמבר 1978) היה איש השירות הקולוניאלי הבריטי ודיפלומט במזרח התיכון במשך כארבעים שנה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואלק קירקברייד · ראה עוד »

אלטנוילנד

כריכת הספר בהוצאת בבל; 2002, 2007 אַלְטְנוֹיְלַנְד (לעיתים כביידיש: אַלטנײַלאַנד; מגרמנית: Altneuland; מילולית: ארץ ישנה-חדשה, וכפי שתורגם לעברית על ידי נחום סוקולוב: "תל אביב") הוא רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בלייפציג בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: היישוב ואלטנוילנד · ראה עוד »

אלטלנה

אָלטָלֶנָה (באיטלקית: Altalena; פירוש: נדנדה, שמו הספרותי של ז'בוטינסקי בתקופה שבה היה עיתונאי באיטליה, לפני מלחמת העולם הראשונה) הייתה אונייה שנרכשה על ידי האצ"ל בקיץ 1947 והופגזה על ידי צה"ל ב-22 ביוני 1948, בזמן ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: היישוב ואלטלנה · ראה עוד »

אלברט מוצרי

ד"ר אברהם מוצרי ד"ר אלברט (אברהם) מוצרי (21 בדצמבר 1867 – 20 בפברואר 1933) היה רופא, עיתונאי, מעשירי קהילת יהודי מצרים ומנהיג ציוני.

חָדָשׁ!!: היישוב ואלברט מוצרי · ראה עוד »

אלברט אדוארד קונקווסט

משום מה ממוקם הלוח בהצטלבות הרחובות הלא נכונה. אלברט אדוארד קונקווסט (באנגלית: Albert Edward Conquest; 1902 – 26 באפריל 1947) היה מפקד הבולשת הבריטית בחיפה שהוצא להורג על ידי אנשי לח"י בתקופת המנדט.

חָדָשׁ!!: היישוב ואלברט אדוארד קונקווסט · ראה עוד »

אלברט איינשטיין

ממוזער פסל של אלברט אינשטיין בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם. הפסל הוא גאורגי פראנגוליאן (2015) אלברט איינשטיין (בגרמנית:; 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי יהודי-גרמני-אמריקאי, מגדולי המדענים בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: היישוב ואלברט איינשטיין · ראה עוד »

אלברט וונדרליך

אלברט (אברהם) וונדרליך (1887–1931) מראשוני הכירורגים בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, איש תנועת הנוער בית"ר ותנועת הציונות הרוויזיוניסטית.

חָדָשׁ!!: היישוב ואלברט וונדרליך · ראה עוד »

אלון גל (גולדברג)

אלון גל (גולדברג) (נולד ב-1934) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה להיסטוריה של עם ישראל, ובמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: היישוב ואלון גל (גולדברג) · ראה עוד »

אלוני אבא

אַלּוֹנֵי אַבָּא הוא מושב שיתופי בשוליים הצפוניים של עמק יזרעאל, בתחום המועצה האזורית עמק יזרעאל, כ-5 ק"מ מזרחית לקריית טבעון.

חָדָשׁ!!: היישוב ואלוני אבא · ראה עוד »

אלכסנדר עזר יבזרוב

אלכסנדר עזר-יבזרוב אלכסנדר עֵזֶר (יֶבזֶרוֹב) (ברוסית: Александр Мануилович Евзеров; 10 במאי 1894 – 25 בדצמבר 1973) היה יזם ציוני שפעל בארץ ישראל בתקופת היישוב ולאחר קום מדינת ישראל, והיה פעיל בארגון תערוכות כיריד המזרח, ותערוכות רבות נוספות.

חָדָשׁ!!: היישוב ואלכסנדר עזר יבזרוב · ראה עוד »

אלכסנדר ברוולד

אלכסנדר ברוולד תבליט לזכרו של אלכסנדר ברוולד - אדריכל מבנה הטכניון ומרצה בטכניון. התבליט נמצא בבניין ההיסטורי של הטכניון - היום מדעטק. אלכסנדר בֶּרוַולד (בגרמנית: Alexander Baerwald; י"ח באדר תרל"ז, 3 במרץ 1877, ברלין – ה' בחשוון תרצ"א, אוקטובר 1930, ירושלים) היה אדריכל וצייר יהודי-גרמני, מחלוצי האדריכלות הישראלית החדשה בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ואלכסנדר ברוולד · ראה עוד »

אלכסנדר דושקין

אלכסנדר מרדכי דוּשְקִין (Dushkin; 21 באוגוסט 1890, סובאלק – 2 ביוני 1976, ירושלים) היה מחנך עברי, מורה לחינוך והוגה דעות חינוכי.

חָדָשׁ!!: היישוב ואלכסנדר דושקין · ראה עוד »

אלכסנדר הלוי צדרבוים

אלכסנדר הלוי צֶדֶרבּוֹים (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: צעדערבוים; ברוסית: Александр Осипович Цедербаум; נודע בשם העט ארז (נכתב לעיתים אר"ז), שהוא תרגום שמו לעברית; 27 באוגוסט 1816, ג' באלול תקע"ו – 8 בספטמבר 1893, כ"ו באלול תרנ"ג) היה סופר ועיתונאי יהודי, המייסד, המו"ל והעורך של "המליץ", הביטאון הראשון בתולדות העיתונות העברית שיצא לאור ברוסיה מאמצע המאה ה-19 ועד ראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היישוב ואלכסנדר הלוי צדרבוים · ראה עוד »

אליאס סוראסקי

אליאס (אליהו) סוראסקי סלומיאנסקי (בספרדית Elías Sourasky Slomiansky; 1899, ביאליסטוק – 30 בינואר 1986, מקסיקו סיטי) היה יהודי ציוני, איש עסקים ונדבן.

חָדָשׁ!!: היישוב ואליאס סוראסקי · ראה עוד »

אליאב (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים en:Eliab.

חָדָשׁ!!: היישוב ואליאב (פירושונים) · ראה עוד »

אליאב ליואי

אליאב ליואי (28 בדצמבר 1905, ל' בכסלו ה'תרס"ו – 26 במרץ 1987, כ"ה באדר ה'תשמ"ז) היה עורך דין ופוליטיקאי ביישוב ובמדינת ישראל, ראש המועצה המקומית בת ים בין השנים 1943–1950.

חָדָשׁ!!: היישוב ואליאב ליואי · ראה עוד »

אליס כדורי

שלט הקדשה לאליהו כדורי בבית הספר החקלאי כדורי אליס (אליהו) כדורי (לעיתים נכתב כׄצׄורי בתעתיק ערבי-עברי; באנגלית: Ellis Kadoorie, בערבית: خضوري ח'צ'ורי) (1865 – 24 בפברואר 1922) היה נדבן ובן למשפחה יהודית עשירה מבגדאד.

חָדָשׁ!!: היישוב ואליס כדורי · ראה עוד »

אליעזר מנסבך

לעלות ארצה, כותב למשפחתו שנותרה בגרמניה, 1933 ווינה, 1935 אליעזר-חיים (ארווין) מנסבך (30 ביוני 1902 – 27 במרץ 1948) היה פעיל ציוני וחבר ההגנה, ממייסדי חולון, רופא שיניים במקצועו וצלם חובב, היה רופא השיניים הארצי בהסתדרות רופאי השיניים ביישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ואליעזר מנסבך · ראה עוד »

אליעזר ארלוזורוב

אליעזר ארלוזורוב (בכתיב יידי: ארלאזאראוו; ה'תר"א/ה'תר"ב, 1841/1842 - ו' באדר ה'תרס"א, 25 בפברואר 1901) היה חסיד חב"ד, רב ואב בית דין בעיר רומני.

חָדָשׁ!!: היישוב ואליעזר ארלוזורוב · ראה עוד »

אליעזר פקטורובסקי

אליעזר פקטורובסקי (שמאל) עם חברו, גיסו ושותפו לדרך אלכסנדר איג הצמח אהרונסונית פקטורובסקי הנקרא על שם הבוטניקאים אהרון אהרונסון ואליעזר פקטרובסקי אליעזר פַקטוֹרוֹבסקי (פקטורי) (6 בינואר 1897 – 14 באפריל 1926, ל' בניסן תרפ"ו) היה בוטנאי ארץ ישראלי, מאבות הבוטניקה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ואליעזר פקטורובסקי · ראה עוד »

אליעזר שמאלי

נשר של היום, שנת 1929 (מחנך הכתה הוא אליעזר שמאלי, המופיע בתמונה) משפחת שמאלי אליעזר ושושנה, הבנות שולמית הגדולה משמאל ותמר הקטנה בפתח ביתם ברמתיים ב-1953. קברו של אליעזר שמאלי ורעייתו בבית הקברות של אגודת השומרים אליעזר שׂמֹאלי (ט"ו באב תרס"א, 15 באוגוסט 1901 – ח' בניסן תשמ"ה, 30 במרץ 1985) היה מחנך וסופר ילדים נודע בתקופת היישוב ובימי ראשית המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואליעזר שמאלי · ראה עוד »

אליעזר שושני

אליעזר ודבורה אשתו, בעשור השלישי לחייהם שושני שישי מימין, יחד עם מטה הפלמ"ח, מאי 1948 קברו של אליעזר שושני בבית העלמין של קיבוץ גבת אליעזר שושני (15 בדצמבר 1905 – 8 בדצמבר 1987) היה איש ציבור בימי היישוב היהודי בארץ ישראל וראשית ימי המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואליעזר שושני · ראה עוד »

אליעזר ז'ורבין

אליעזר ז'ורבין (1924 - 1 ביוני 2013) היה פרסומאי ישראלי, ממייסדי וחלוצי ענף הפרסום בישראל, בעל משרד הפרסום ומכון הסקרים "דחף".

חָדָשׁ!!: היישוב ואליעזר ז'ורבין · ראה עוד »

אליעזר ילין

אליעזר יֶלין (כ"ב בחשוון תרמ"ט אוקטובר 1888, ירושלים – ו' בתמוז תש"ה, 17 ביוני 1945, שם) היה מהנדס ואדריכל ואיש ציבור, מראשי וראשוני בוניה של ירושלים העברית; בנו של דוד ילין ובעלה של תלמה ילין.

חָדָשׁ!!: היישוב ואליעזר ילין · ראה עוד »

אליהו מזור

אליהו מָזוּר (מאזוּר; ט' בסיוון ה'תרמ"ט, 8 ביוני 1889 – 24 בספטמבר 1973) היה מאנשי אגודת ישראל, נשיא הקהילה היהודית בוורשה, סוחר, יהלומן וחבר הכנסת בכנסת הראשונה מטעם החזית הדתית המאוחדת.

חָדָשׁ!!: היישוב ואליהו מזור · ראה עוד »

אליהו לויצקי

שנות העשרים אליהו לויצקי (כ"ג באייר תרמ"ח, מאי 1888 - ה' בחשוון תשמ"ה, 31 באוקטובר 1984) היה מאנשי העלייה השנייה, ממתיישבי עין גנים וממייסדי ירקונה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואליהו לויצקי · ראה עוד »

אליהו בן חור

אליהו בן חור (1907 – 1985) היה מאלופי צה"ל במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: היישוב ואליהו בן חור · ראה עוד »

אליהו ברלין

אליהו מאיר ברלין (Berligne; י"ד באדר תרכ"ו, 1 במרץ 1866, מוהילב, רוסיה הלבנה – י"ז באדר א' ה'תשי"ט, 25 בפברואר 1959, תל אביב) היה ממנהיגי היישוב; חבר אספת הנבחרים, הוועד הלאומי ומועצת המדינה הזמנית, זקן חותמי מגילת העצמאות.

חָדָשׁ!!: היישוב ואליהו ברלין · ראה עוד »

אליהו גלעדי

אליהו גלעדי (1915 – 7 באוגוסט 1943) היה פעיל ציוני בארץ ישראל וממנהיגי לח"י.

חָדָשׁ!!: היישוב ואליהו גלעדי · ראה עוד »

אליהו גולומב (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב ואליהו גולומב (פירושונים) · ראה עוד »

אטלס ישראל

מהדורה עברית-אנגלית 1985 מהדורת 2008 אטלס ישראל (בשמו המלא: אטלס ישראל: מכלול מפות של ארץ-ישראל ומדינת ישראל) הוא אטלס לאומי של ארץ ישראל ומדינת ישראל בשפה העברית בנושאי כרטוגרפיה, טבע, היסטוריה, אוכלוסייה, כלכלה, תרבות ועוד, שהופק כמפעל גדול של מחלקת המדידות (לימים "המרכז למיפוי ישראל") בראשות יוסף אלסטר בשיתוף מוסד ביאליק בראשות משה גרדון, ויצא לאור לראשונה בעשרה קונטרסים מאוקטובר 1956 ועד יוני 1964 (תשט"ז–תשכ"ד).

חָדָשׁ!!: היישוב ואטלס ישראל · ראה עוד »

אחמד ג'מאל פאשה

ג'מאל סוקר את הכוחות האוסטריים הנכנסים לירושלים במלחמת העולם הראשונה אחמד ג'מאל פאשה רכוב על סוס לחופי ים המלח, 1915. ג'מאל פאשא עם הגנרל אריך פון פאלקנהיין בהר הבית, 1917 אחמד ג'מאל פאשה (6 במאי 1872 – 21 ביולי 1922) (בטורקית: Ahmed Cemal Paşa) היה איש צבא ומדינאי טורקי מהטורקים הצעירים, מתכנן רצח העם הארמני, שר הימייה, שליט מחוז (וילאייט) סוריה ומפקד הארמייה הרביעית של צבא האימפריה העות'מאנית בזמן מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואחמד ג'מאל פאשה · ראה עוד »

אחדות

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב ואחדות · ראה עוד »

אחדות העבודה

אחדות העבודה (אחה"ע) (1919–1930) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית.

חָדָשׁ!!: היישוב ואחדות העבודה · ראה עוד »

אחוה (תקליטים)

אחוה הייתה חברת התקליטים הראשונה שנוסדה בתל אביב, בארץ ישראל המנדטורית, בסוף 1933 על ידי דב מייבלט.

חָדָשׁ!!: היישוב ואחוה (תקליטים) · ראה עוד »

אבא נאמן

אַבָּא נֶאֱמָן (נֶיְמָן, י"ח באדר תרל"ב, 1872, ליטא, האימפריה הרוסית – 20 בנובמבר 1960, א' בכסלו תשכ"א, תל אביב) היה תעשיין וממציא ארץ-ישראלי, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: היישוב ואבא נאמן · ראה עוד »

אברמוביץ'

אברמוביץ הוא שם משפחה מזרח אירופאי שמשמעותו בן-אברהם.

חָדָשׁ!!: היישוב ואברמוביץ' · ראה עוד »

אברהם משה לונץ

אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי. נחשב כראשון חוקרי ארץ ישראל בתקופה המודרנית.

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם משה לונץ · ראה עוד »

אברהם מלניקוב

אברהם מֶלְנִיקוֹב (16 ביוני 1892 – 27 באוגוסט 1960) היה פסל בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם מלניקוב · ראה עוד »

אברהם מינדלין

אברהם מינדלין אברהם מינְדְלין (1899 – 24 בפברואר 1961) היה מלחין עממי, זמר טנור ומנצח מקהלות ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם מינדלין · ראה עוד »

אברהם אלמליח

אלמליח (עומד שני משמאל) בפגישה של ראשי הסוכנות עם נכבדים ערבים במלון המלך דוד בירושלים, 1933 (עוד בתצלום: יישובים במרכז: חיים ארלוזורוב ומשמאלו חיים ויצמן; עומדים בימין התמונה למעלה: משה שרתוק ויצחק בן-צבי) אברהם רפאל בן־ציון אלמליח (ניסן ה'תרמ"ה, 1885 – 2 באפריל 1967) היה עיתונאי, בלשן, חוקר, היסטוריון, מתרגם, ואיש ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם אלמליח · ראה עוד »

אברהם אלברט ענתבי

אברהם (אלברט) ענתבי (Albert-Abraham Antébi; ה'תרכ"ט, 1869, דמשק – ב' באדר ב' ה'תרע"ט 4 במרץ 1919, איסטנבול) היה מהנדס ומורה, מחשובי המנהיגים והעסקנים ביישוב היהודי בארץ ישראל בתחילת המאה ה-20, בעל השפעה רבה על השלטונות העות'מאניים.

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם אלברט ענתבי · ראה עוד »

אברהם אלברט טיכו

בית טיכו לפני השיפוץ ב-2015 אברהם אלברט טיכו (27 באוקטובר 1883 – 15 באוקטובר 1960) היה רופא עיניים ביישוב בימי המנדט הבריטי ובעשור הראשון למדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם אלברט טיכו · ראה עוד »

אברהם איכר

אברהם איכר (15 באוקטובר 1899 – 16 בפברואר 1980) היה מפקד בכיר ב"הגנה".

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם איכר · ראה עוד »

אברהם סוסקין

אברהם סוסקין, הגרלת המגרשים לאחוזת בית אברהם סוסקין, צילום הצריף באום ג'וניאברהם סוֹסְקין (28 בנובמבר 1881 – 28 באוגוסט 1963) היה צלם עברי אשר תיעד את הקמת היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם סוסקין · ראה עוד »

אברהם עץ-הדר

אברהם אבא עץ-הדר (שֶיינבאום) (9 בינואר 1909 – 8 בדצמבר 1996) היה ממייסדי הש"י (שירות הידיעות, המודיעין הצבאי של ההגנה), אבי קשר היונים והיונאות בשירות "ההגנה".

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם עץ-הדר · ראה עוד »

אברהם קמרון

אברהם קִמְרוֹן (קוֹמָרוב; Kimron, Komarov; 10 במרץ 1907 – ז' באב תש"כ, 30 ביולי 1960) היה וטרינר בתקופת היישוב ומדינת ישראל, מדען בעל שם עולמי בתחום החיסון.

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם קמרון · ראה עוד »

אברהם קריניצי

קריניצי (מימין) עם סעדיה שושני לוחית זיכרון לאברהם קריניצי בכניסה לעיריית רמת גן חלקת הקבר של אברהם קריניצי, נהגו וחתנו, בפארק הלאומי ברמת גן שלט הנצחה בחלקת הקבר של אברהם קריניצי אברהם קריניצי (כ"ט בכסלו תרמ"ז, 26 בדצמבר 1886 – ד' בכסלו תש"ל, 13 בנובמבר 1969) היה מן הדמויות הבולטות ביישוב היהודי ערב הכרזת מדינת ישראל ובראשית דרכה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם קריניצי · ראה עוד »

אברהם ריבוצקי

אברהם ריבוצקי (1886–1946) היה פוליטיקאי, עיתונאי וסופר.

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם ריבוצקי · ראה עוד »

אברהם שפירא (זקן השומרים)

אברהם שפירא (ג' בתשרי תרל"א, 28 בספטמבר 1870 – ה' בטבת תשכ"ו, 28 בדצמבר 1965) היה ראש אגודת שומרים.

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם שפירא (זקן השומרים) · ראה עוד »

אברהם שרון

שבדרון, אדר א' תרצ"ב (פברואר 1932) אברהם א' שרון (שְבַדְרוֹן) (נכתב גם שוואדרון; Schwadron; י"ב באלול תרמ"ג, 10 בספטמבר 1878, בְּיֶניוּב, גליציה, אוסטריה – כ"א בתשרי תשי"ח, 17 באוקטובר 1957, ירושלים) היה הוגה דעות, מוזיקאי, מלומד ופובליציסט, מייסד אוסף האוטוגרפים (כתבי יד מקוריים וחתומים) והפורטרטים בספרייה הלאומית.

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם שרון · ראה עוד »

אברהם שטרן (יאיר)

אברהם שטרן ("יאיר") (23 בדצמבר 1907, י"ח בטבת ה'תרס"ח – 12 בפברואר 1942, כ"ה בשבט ה'תש"ב) היה לוחם מחתרת ומשורר יהודי, מייסדו ומפקדו הראשון של ארגון "לוחמי חרות ישראל" (לח"י).

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם שטרן (יאיר) · ראה עוד »

אברהם זאב ליפקיס

אברהם זאב ליפקיס (1877–1942) היה מחלוצי היישוב ומראשוני מתיישבי פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם זאב ליפקיס · ראה עוד »

אברהם חיים גרין

אברהם חיים גרין, בערך ב-1910 אברהם חיים גרין (1892 – י"ג באייר תרע"ח, אפריל 1918) היה רופא, ואיש ציבור ביישוב, פעיל ב"ועד ההגירה" לעזרת מגורשי תל אביב שהוגלו אל הגליל, רופא יחיד בתקופתו בכל אזור צפת וראש פינה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם חיים גרין · ראה עוד »

אברהם ב. יהושע

אברהם גבריאל (בּוּלִי) יהושע (שם עט: א. ב. יהושע, אברהם ב. יהושע; 9 בדצמבר 1936, כ"ה בכסלו ה'תרצ"ז – 14 ביוני 2022, ט"ו בסיוון ה'תשפ"ב) היה סופר, מסאי ומחזאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם ב. יהושע · ראה עוד »

אברהם ברוך

אברהם ברוך בשיעור מתמטיקה בגימנסיה הרצליה, 1915. בשולחן השני מימין התלמידים נחום גוטמן ורחל ויסבורד (נדיבי) אברהם ברוך בשיעור מתמטיקה בגימנסיה הרצליה, עם תלמידי מחזור י"ג, תרפ"ה 1925 אברהם ברוך (רוזנשטיין) (31 בדצמבר 1881, י' בטבת תרמ"ב, נובידבור, פלך ורשה, פולין הרוסית – 31 בדצמבר 1950, כ"ב בטבת ה'תשי"א, תל אביב) היה מורה ומטאורולוג ביישוב, מורה בגימנסיה העברית הרצליה, מנהל התחנה המטאורולוגית של עיריית תל אביב, מחבר ספרי לימוד במתמטיקה ופיזיקה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם ברוך · ראה עוד »

אברהם גורלי

אברהם גורלי, בשנת 1950 (בערך) אברהם גוֹרָלִי (בּרוֹנזַפט) (15 באוקטובר 1910 – 11 באוקטובר 1954) היה עורך דין ישראלי, ד"ר למשפטים, ראש השירות המשפטי של "ההגנה" וצה"ל (לימים הפרקליטות הצבאית).

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם גורלי · ראה עוד »

אברהם האפט

אברהם האפט (22 בפברואר 1892 – 6 בינואר 1965) היה מפעילי תנועת העבודה, ממיסדי דגניה ב' ומיוזמי כופר היישוב ומגבית ההתגייסות בתקופת היישוב וקרן המגן בתקופת המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם האפט · ראה עוד »

אברהם וולפנזון

רבי אברהם וואלפאנזאן (וולפנזון) (נולד ה'תקס"ד - תרט"ו) היה דיין של עדת הפרושים בצפת.

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם וולפנזון · ראה עוד »

אברהם וינשל

אברהם וֶיְנְשַל (27 בדצמבר 1893 – 11 בינואר 1968) היה משפטן ביישוב ובתקופת המדינה, יושב ראש לשכת הסתדרות עורכי הדין בישראל, חבר אספת הנבחרים ואזרח כבוד של חיפה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם וינשל · ראה עוד »

אברהם יעקב ברור

ד"ר אברהם יעקב ברוור בשורה התחתונה (חבוש בכובע קסקט) עם החוג לכרטוגרפיה בסמינר בית-הכרם, 1946-7 אַבְרָהָם יַעֲקֹב בְּרָוֶר (לעיתים ברוור; על פי רוב א. י. ברור; בלועזית: A. J. Brawer; ד' בניסן ה'תרמ"ד, 30 במרץ 1884 – ד' בכסלו ה'תשל"ו, 8 בנובמבר 1975) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי יליד גליציה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם יעקב ברור · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם יערי · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היישוב ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אבשלום

בקתדרלה של סיינה. בוהמי מהמאה ה-14 על פי המקרא, אַבְשָׁלוֹם היה בנו השלישי של דוד המלך.

חָדָשׁ!!: היישוב ואבשלום · ראה עוד »

אבשלום פיינברג

תמונה של אבשלום פיינברג בחצר בית פיינברג בחדרה אבשלום פיינברג (כ"ח בתשרי ה'תר"ן, 23 באוקטובר 1889 – כ"ו בטבת ה'תרע"ז, 20 בינואר 1917) היה הוגה רעיון מחתרת ניל"י ומייסדה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואבשלום פיינברג · ראה עוד »

אבו כישכ (שבט בדואי)

אברהם שפירא (זקן השומרים) ושייח' שאקר אבו כישכ, בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 עַרַבּ אַבּוּ כִּשְׁכּ (בערבית عرب أبو كشك) היה שבט בדואי בארץ ישראל שמוצאו במצרים או בצפון סיני.

חָדָשׁ!!: היישוב ואבו כישכ (שבט בדואי) · ראה עוד »

אביאסף ברנע

אביאסף ברנע (ברנשטיין) (1903, וילנה – 6 בנובמבר 1957, חיפה) היה מלחין, פסנתרן ומורה למוזיקה ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ואביאסף ברנע · ראה עוד »

אבישלום דרורי

__ללא_תוכן__ שולמית גורנגוט עם מדריך הטיִס צבּר חליל אל-כּשף (אלמאזה, קהיר); קטע מכּתבה בעיתון ''La Bourse Égyptienne'', כ28.11.35שער השירון שערך אבישלום דרורי ב-1941 "לעברים המשרתים בצבאות הוד מלכותו"אבישלום דרורי (1915, תל אביב – 1985, תלמי אלעזר) היה הארצישראלי השני ללימודי טיִס, מלוחמי הקומנדו הבריטי במלחמת העולם השנייה ורוב ימיו מורה לשפה האנגלית; בשנותיו האחרונות נודע כעורך מופעי היפנוזה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואבישלום דרורי · ראה עוד »

אביטל ענבר

אביטל ענבר (נולד ב-29 בספטמבר 1944) הוא סופר, מתרגם, עתונאי ומבקר מסעדות ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ואביטל ענבר · ראה עוד »

אביגדור מנדלברג

אביגדור (ויקטור) מַנדֶלברג (ברוסית: Виктор Евсеевич Мандельберг, ויקטור יֶווסֵיֵיביץ' מנדלברג וגם Викдор Овшиевич Мандельберг, ויקדוֹר אוֹושִיֵיביץ' מנדלברג; כינויים: Бюлов - ביוּלוֹב, Посадовский - פּוֹסָדוֹבסקִי, Панин - פָּנין; 19 בדצמבר 1870 – 15 במרץ 1944) היה רופא ואיש ציבור יהודי רוסי, מהפכן ופעיל סוציאליסטי, ציר לדומה השנייה וחבר עיריית סנקט פטרבורג, ומשנת 1920 רופא ופעיל ציבור ארץ-ישראלי, מייסד הליגה למלחמה בשחפת בארץ.

חָדָשׁ!!: היישוב ואביגדור מנדלברג · ראה עוד »

אביגדור גרין

אביגדור גרין בשנת 1929 עם בנו דוד בן-גוריון, פולה בן-גוריון, רעייתו, וילדיהם ודוד בן-גוריון. מלפנים הילדים, מימין: עמנואל, אריה, רות, יהודית, טובה, גאולה ורננה אביגדור גרין (26 בינואר 1856 – 13 במאי 1942) היה פעיל ציוני, אביו של ראש ממשלת ישראל ה-1, דוד בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: היישוב ואביגדור גרין · ראה עוד »

אביגדור המאירי

אביגדור המאירי בשנות ה-20 המאירי (בשורה התחתונה, שלשי משמאל) יחד חבורת סופרים עברים בהנהגת חיים נחמן ביאליק לפני צאתם מרוסיה הסובייטית, 1921 קברו של המאירי בחלקת הסופרים, בית העלמין קריית שאול, תל אביב. (גוש 3, אזור 2, שורה 16, מקום 40) אביגדור המאירי (5 בספטמבר 1890 – 3 באפריל 1970) היה סופר ומשורר עברי.

חָדָשׁ!!: היישוב ואביגדור המאירי · ראה עוד »

אגרות ארץ ישראל

עטיפת מגן של כריכת הספר. עיצוב: מ. ארנוןתמונה להחלפה אגרות ארץ ישראל, שכתבו היהודים היושבים בארץ לאחיהם שבגולה מימי גלות בבל ועד שיבת ציון שבימינו הוא קובץ של איגרות יומנים של 83 איגרות של אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל אל תפוצות ישראל, מאז העת העתיקה ועד העת החדשה, בעריכתו ועם ביאוריו של הביבליוגרף אברהם יערי.

חָדָשׁ!!: היישוב ואגרות ארץ ישראל · ראה עוד »

אגד

"אגד חברה לתחבורה בע"מ" (לשעבר: "אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ") המוכרת בשמה "אגד" היא חברה המפעילה תחבורה ציבורית בישראל, בייחוד אוטובוסים.

חָדָשׁ!!: היישוב ואגד · ראה עוד »

אגודת אמנים עברית

אגודת אמנים עברית (באנגלית: Jewish Artists Association) הייתה אגודה מקצועית שקמה בירושלים באוקטובר 1920, ואיגדה את ציירי ופסלי היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ואגודת אמנים עברית · ראה עוד »

אגודת אחוה

אגודת אחוה העולמית היא אגודת סתרים דתית שנוסדה בשנת תרנ"ה (1895) ומטרתה עזרה הדדית וקיום ממשי של מצוות "ואהבת לרעך כמוך".

חָדָשׁ!!: היישוב ואגודת אחוה · ראה עוד »

אגודת החרשים בישראל

סמליל האגודה בית הלן קלר, תל אביב אגודת החרשים בישראל (אח"א) היא ארגון התנדבותי של חירשים וכבדי שמיעה השולטים בשפת הסימנים הישראלית.

חָדָשׁ!!: היישוב ואגודת החרשים בישראל · ראה עוד »

אגודת הים

אגודת הים הייתה חברת ספנות עברית בתקופת היישוב, שנוסדה והחלה לפעול בשנת 1925.

חָדָשׁ!!: היישוב ואגודת הים · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

חָדָשׁ!!: היישוב ואגודת ישראל · ראה עוד »

אגודת יורדי ים זבולון

סמל אגודת יורדי ים זבולון השקת הסירה הראשונה של זבולון בחוף תל אביב על ידי זאב ז'בוטינסקי, 1928 הירקון כמעגן. משמאל גמלים בחוף הים, במקום בו נחפר נמל תל אביב בשנת 1936. במרכז מגרש מכבי לקראת המכביה הראשונה ומשמאלו "גני התערוכה יריד המזרח". צולם ב-1931-1932 "חווה רדינג" סירת המנוע של בית הספר הימי, מתנתה של ידידת האגודה, הליידי רדינג בת המרקיז הנרייטה דיאמונד גרבנוב בסיום מחזור א' ב-1931 שעורי חתירה, תלמידים ומורים ודגל זבולון בירקון 1939 "בת גלים" וצוות זבולונים חזרו משיט לקפריסין, 1943 אגודת יורדי ים זבולון היא אגודה ישראלית העוסקת בחינוך, הכשרה וטיפוח של ענף הימאות בקרב הנוער והציבור הישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ואגודת יורדי ים זבולון · ראה עוד »

אדמונד מאיירס

בריגדיר אדמונד צ'ארלס וולף מאיירס (באנגלית: Edmund Charles Wolf Myers, המוכר בכינוי "אדי" (Eddie); 12 באוקטובר 1906 – 6 בדצמבר 1997) היה קצין בחיל ההנדסה המלכותי של הצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואדמונד מאיירס · ראה עוד »

אדמונד ג'יימס דה רוטשילד

טקסט.

חָדָשׁ!!: היישוב ואדמונד ג'יימס דה רוטשילד · ראה עוד »

אדם שליין

חתימתו של אדם שליין אדם שליין (נכתב גם שלין) (14 בספטמבר 1910 – 30 במאי 1957) היה קריקטוריסט ומאייר ישראלי, מחלוצי הקריקטורה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ואדם שליין · ראה עוד »

אדריכלות בתל אביב

ההתפתחות האורבנית של העיר תל אביב החלה עם ייסוד מספר שכונות יהודיות מחוץ ליפו והמשך צמיחה כעיר מאז ייסוד אחוזת בית בשנת 1909.

חָדָשׁ!!: היישוב ואדריכלות בתל אביב · ראה עוד »

אדוארד קית'-רואץ'

קית'-רואץ' בשנות ה-20 אדוארד קית'-רואץ' בשנות ה-40 בחזית מלון פאלאס אדוארד קית'-רואץ' (באנגלית: Edward Keith-Roach; 1885–1954), איש שלטון בריטי בתקופת המנדט בארץ ישראל, שכיהן כמושל מחוז ירושלים ומושל מחוז הצפון.

חָדָשׁ!!: היישוב ואדוארד קית'-רואץ' · ראה עוד »

אהרן מנחם מנדל גוטרמן

רבי אהרן מנחם מנדל גּוּטֶרְמַן (בכתיב ארכאי: גוטערמאן; י"ח באלול ה'תר"ך – ט' באלול ה'תרצ"ד, 20 באוגוסט 1934) היה אדמו"ר פולני, השלישי מראדזימין, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בפולין בין שתי מלחמות העולם ומהאדמו"רים הבולטים בה, היה פעיל רבות בענייני ציבור ובענייני יישוב ארץ ישראל, כיהן כנשיא כולל פולין, וייסד ישיבה בראדזימין בשם "ארחות חיים".

חָדָשׁ!!: היישוב ואהרן מנחם מנדל גוטרמן · ראה עוד »

אהרן מסקין

"דיוקן אהרון מסקין" (1935) מאת זאב בן-צבי אהרן מסקין ודוד בן-גוריון, פרס ישראל, 1960 אהרן מֶסקין (22 במרץ 1898 – 11 בנובמבר 1974) היה שחקן תיאטרון ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ואהרן מסקין · ראה עוד »

אהרן אמיר

לוחית זיכרון בכניסה לביתו של אהרון אמיר בתל אביב אהרן אמיר (7 במאי 1923 – 28 בפברואר 2008) היה משורר, מתרגם, עורך וסופר עברי ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ואהרן אמיר · ראה עוד »

אהרן אברהם קבק

שלט מעלות קבק בשכונת בית הכרם בירושלים אהרן אברהם קַבָּק (א. א. קבק; גם קאבאק; כ"ט בכסלו ה'תרמ"ד, 28 בדצמבר 1881, סמורגון – ב' בכסלו התש"ה, 18 בנובמבר 1944) היה סופר עברי ארץ-ישראלי יליד רוסיה הלבנה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואהרן אברהם קבק · ראה עוד »

אהרן אהרנסון

אהרן אהרנסון (בלועזית: Aaron Aaronsohn, 21 במאי 1876 – 15 במאי 1919) היה בוטנאי, אגרונום וגאולוג, ראשון לאנשי המדע היהודים בארץ ישראל וראש מחתרת הריגול ניל"י.

חָדָשׁ!!: היישוב ואהרן אהרנסון · ראה עוד »

אהרן רמז

אהרן רמז (8 במאי 1919 – 2 באפריל 1994) היה המפקד השני של חיל האוויר הישראלי (יולי 1948 – דצמבר 1950) וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: היישוב ואהרן רמז · ראה עוד »

אהרן חיים כהן

אהרן חיים כהן אהרן חיים כהן בשנות ה-30 של המאה ה-20 אברהם שפירא. בשורה האחורית עומדים מימין לשמאל: אהרן חיים כהן, משה שרת ויצחק בן-צבי. אהרן חיים כהן (א.ח.כ., 26 בספטמבר 1906 – 1 ביוני 1962) היה איש מודיעין ופעיל ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ואהרן חיים כהן · ראה עוד »

אהרן בונדי

אהרן אלפרד בּוֹנְדִי (Aron A. Bondi; 16 בפברואר 1906, וינה – 1997, ירושלים) היה כימאי ישראלי, פרופסור לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שחקר תזונת בעלי חיים.

חָדָשׁ!!: היישוב ואהרן בונדי · ראה עוד »

אהרן כהן (מפ"ם)

אהרן כהן (3 ביוני 1910 – 29 בספטמבר 1980) היה מזרחן וחבר מרכז מפ"ם, הורשע וריצה עונש מאסר באשמת מסירת מידע לסוכן זר בטרם זכה לחנינה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואהרן כהן (מפ"ם) · ראה עוד »

אהרון פולונסקי

אהרון פולונסקי (10 ביוני 1902 – 17 באוגוסט 1989) היה מבכירי עורכי הדין בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ובשלושת העשורים הראשונים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ואהרון פולונסקי · ראה עוד »

אהל (תיאטרון)

אֹהל היה תיאטרון עברי בתקופת היישוב, שנוסד בשנת 1925 ונסגר ב-1969.

חָדָשׁ!!: היישוב ואהל (תיאטרון) · ראה עוד »

אהל שם (מפעל תרבות)

שמואל בלום נואם בוועידת היסוד של 'אוהל שם' בתל אביב, לצד י"ח רבניצקי (ראשון מימין) וחיים נחמן ביאליק (שלישי מימין) אהל שם הוא מרכז תרבות יהודית-עברית ברחוב בלפור 30 בתל אביב, שנוסד על ידי הנדבן שמואל בלום.

חָדָשׁ!!: היישוב ואהל שם (מפעל תרבות) · ראה עוד »

אהובת הטמפלר מעמק רפאים

אהובת הטמפלר מעמק רפאים הוא רומן היסטורי מאת גד שמרון המתאר סיפור אהבה בין צעירה יהודיה לבין צעיר גרמני ממושבת הטמפלרים בעמק רפאים, המתרחש בימי מלחמת העולם השנייה והתקופה שקדמה לה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואהובת הטמפלר מעמק רפאים · ראה עוד »

אהוד אפרת

אהוד אפרת (17 במרץ 1924 – 23 בדצמבר 2023) היה קצין בדרגת אלוף-משנה, שמילא תפקידים בכירים באגף המודיעין.

חָדָשׁ!!: היישוב ואהוד אפרת · ראה עוד »

אהוד אבריאל

אהוד אבריאל (19 באוקטובר 1917 - 27 באוגוסט 1980) היה פעיל מרכזי בהגנה ופעל רבות באירופה, בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, בארגון ההעפלה וברכישת נשק עבור ההגנה ועבור צה"ל בעת מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: היישוב ואהוד אבריאל · ראה עוד »

אהוד גרף

אהוד גרף (נולד בשנת 1948) הוא עיתונאי ומגיש ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ואהוד גרף · ראה עוד »

אום רשרש

אום רשרש (בערבית: أمالرشراش; בתעתיק מדויק: אם אלרשראש) היה מתחם תחנה של משטרת המנדט ששכנה בחמש בקתות חמר בחופו הצפוני של מפרץ אילת.

חָדָשׁ!!: היישוב ואום רשרש · ראה עוד »

אוסטן סיינט בארב הריסון

אוסטן סיינט בארב הריסון (באנגלית: Austen St. Barbe Harrison, 23 בספטמבר 1891 – 11 בפברואר 1976) היה אדריכל ומתכנן ערים בריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ואוסטן סיינט בארב הריסון · ראה עוד »

אוסטר אוטוקרט

אוסטר J1 אוטוקרט או גרסתו הצבאית AOP 5 (ראשי תיבות של Air Observation Post, עמדת תצפית אווירית) הוא דגם של מטוס קל, חד מנועי, בעל כנף עילית.

חָדָשׁ!!: היישוב ואוסטר אוטוקרט · ראה עוד »

אוסטרליה

מדינות אוסטרליה אוסטרליה (באנגלית: Australia), או הקהילייה של אוסטרליה (באנגלית: Commonwealth of Australia) היא פדרציה המאגדת בתוכה שש מדינות ועוד עשר טריטוריות, ששלוש מהן הן חלק מהיבשת עצמה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואוסטרליה · ראה עוד »

אופנה בקיבוץ

שנות השלושים האופנה בקיבוץ הייתה תולדה של תהליכים היסטוריים וזרמים רעיוניים, שהשפיעו על היישוב העברי מראשיתה של התנועה הקיבוצית והרבה לאחר הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ואופנה בקיבוץ · ראה עוד »

אורנשטיין

אורנשטיין הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי שמקורו בשם העברי אהרן.

חָדָשׁ!!: היישוב ואורנשטיין · ראה עוד »

אורד צ'ארלס וינגייט

אורד צ'ארלס וינגייט (באנגלית: Orde Charles Wingate; 26 בפברואר 1903 – 24 במרץ 1944) היה קצין בצבא הבריטי, שהתמחה בלוחמה זעירה (גרילה) וציוני נלהב.

חָדָשׁ!!: היישוב ואורד צ'ארלס וינגייט · ראה עוד »

אורד וינגייט (אוניית מעפילים)

"אורד וינגייט" מסלול ההפלגה של "אורד וינגייט" האונייה אורד וינגייט בנמל חיפה לאחר לכידתה, 1946 אורד וינגייט הייתה אוניית מעפילים.

חָדָשׁ!!: היישוב ואורד וינגייט (אוניית מעפילים) · ראה עוד »

אורי מילשטיין

אורי מילשטיין (נולד ב-29 בפברואר 1940) הוא היסטוריון ותאורטיקן צבאי ישראלי שפיתח את הפילוסופיה של השרידות.

חָדָשׁ!!: היישוב ואורי מילשטיין · ראה עוד »

אורי צבי גרינברג

אסתר שומיאטשר-הירשביין, מנדל אלקין, פרץ הירשביין, אורי צבי גרינברג, חנה קציזנה, אלתר קציזנה ואסתר אלקין אוּרי צבי גרינברג (בראשי תיבות: אצ"ג; ובשמו העברי אורי צבי טור מלכא; 22 בספטמבר 1896 – 9 במאי 1981) היה משורר, סופר ועיתונאי ישראלי, מגדולי המשוררים האקספרסיוניסטים בשירה העברית בכל הזמנים, חבר הכנסת הראשונה מטעם סיעת חרות.

חָדָשׁ!!: היישוב ואורי צבי גרינברג · ראה עוד »

אורי ביאלר

אורי ביאלר (נולד ב-24 במרץ 1944) הוא חוקר ומרצה ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: היישוב ואורי ביאלר · ראה עוד »

אות ההתנדבות

תעודה הנלווית לאות ההתנדבות אות ההתנדבות הוא אות שירות ישראלי המוענק על ידי משרד הביטחון מכוח החלטות ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים.

חָדָשׁ!!: היישוב ואות ההתנדבות · ראה עוד »

אולגה חנקין

אולגה (עלקא חיינה) חנקין לבית (י"ז בטבת תרי"ב, 9 בינואר 1852, בלארוס – ט"ו בניסן תש"ב, 2 באפריל 1942, עמק יזרעאל), אשת העלייה הראשונה, מיילדת ידועה בראשית ההתיישבות הציונית בתקופת היישוב העברי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ואולגה חנקין · ראה עוד »

אולימפיאדת ברלין (1936)

הלפיד האולימפי בוער בברלין. באולימפיאדה זו נוצרה מסורת הלפיד האולימפי. אדולף היטלר וראשי הוועד האולימפי הבינלאומי נכנסים לאצטדיון בפתיחת האולימפיאדה סמלים נאציים מעטרים את האולימפיאדה ג'סי אוונס מצדיע לדגל ארצות הברית לאחר שזכה, ב-4 באוגוסט 1936 במדליית הזהב בתחרות הקפיצה לרוחק. מאחוריו לוץ לונג הגרמני, זוכה מדליית הכסף, המצדיע במועל יד אולימפיאדת ברלין (1936) היא האולימפיאדה ה-11 בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואולימפיאדת ברלין (1936) · ראה עוד »

אולימפיאדת הפועלים הבין-לאומית

אולימפיאדות פועלים בין-לאומיות היו אירוע ספורט בינלאומי שאורגן בין השנים 1925–1937 על ידי SASI – ארגון ספורט-פועלים סוציאליסטי, שנתמך על ידי מפלגות סוציאל-דמוקרטיות והפדרציה הבינלאומית לאיגודים מקצועיים.

חָדָשׁ!!: היישוב ואולימפיאדת הפועלים הבין-לאומית · ראה עוד »

אוטובוסים בישראל

אוטובוסים ישנים של חברת אגד. כולם יצאו מהשירות. אקסטרה במערך התחבורה הציבורית בישראל פועלים (נכון לסוף 2013) מעל ל-14,000 אוטובוסים ציבוריים, מתוך כ-17,000 אוטובוסים, והם משמשים ככלי התחבורה הציבורית העיקרי.

חָדָשׁ!!: היישוב ואוטובוסים בישראל · ראה עוד »

אוגוניוק

אוגוניוק (ברוסית: Огонёк) הוא שבועון רוסי, שמופיע ברציפות (למעט הפסקה בימי מהפכת אוקטובר ומלחמת האזרחים) זה שלוש תקופות היסטוריות: בשלהי תקופת האימפריה הרוסית, תקופת ברית המועצות ותקופת הפדרציה הרוסית שלאחר פירוק ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: היישוב ואוגוניוק · ראה עוד »

אוון קורי

אוון קורי (באנגלית: Owen Cecil Kirkpatrick Corrie; 1882–1965) היה שופט בריטי בכיר בארץ ישראל במערכת המשפט בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ואוון קורי · ראה עוד »

אוולין יו בארקר

אוולין יו בארקר (באנגלית: Evelyn Hugh Barker; 22 במאי 1894 - 23 בנובמבר 1983) היה גנרל בריטי, מפקד הכוחות הבריטיים בארץ ישראל בתקופת המאבק של היישוב בבריטים.

חָדָשׁ!!: היישוב ואוולין יו בארקר · ראה עוד »

אווירון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב ואווירון · ראה עוד »

אווירון (חברה)

דב הוז ויצחק בן-יעקב משוחחים עם הטייס הראשי של חברת אווירון ליד מטוסו הרכבת מטוס במוסך המטוסים של חברת אוירון, 1939, ארכיון ההגנה אווירון (במקור: אוירון חברה ארצישראלית לתעופה בע"מ או Aviron Aviation Company LTD) הייתה חברת התעופה הראשונה שהוקמה ביישוב למטרת טיסות פנים ולמעשה כזרוע האוויר הביטחונית של היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ואווירון (חברה) · ראה עוד »

איניאציו סילונה

סילונה ביריד הספרים הבינלאומי בירושלים, 1969, לוחץ את יד ראש העיר טדי קולק איניאציו סילונה (באיטלקית: Ignazio Silone; 1 במאי 1900 – 22 באוגוסט 1978) הוא שם העט של סקונדו טרנקווילי, סופר איטלקי ופעיל נגד שלטון איטליה הפשיסטית.

חָדָשׁ!!: היישוב ואיניאציו סילונה · ראה עוד »

אירה יאן

ירושלים החדשה, הקומונה הירושלמית שליד בצלאל. אירה יאן יושבת משמאל, בלבן. עוד בתמונה: רחל ינאית בן-צבי (עומדת מימין), בוריס שץ (לידה), יצחק בן-צבי (יושב מימין). ציור של אירה יאן שאבד, הצילום מאוסף רחל ינאית ממוזער אִירָה יאן (ברוסית: И́ра Ян; לעיתים נכתב יַן) הוא שם העט של הציירת והסופרת אסתר יוֹסֶלביץ' סלֶפּיַאן (Эсфи́рь Иосиле́вич Слепя́н; 2 בפברואר 1869 – כ"ה בניסן תרע"ט, 24 באפריל 1919), שנודעה כאהובתו של חיים נחמן ביאליק וכחברה בקומונת האמנים "בצלאל".

חָדָשׁ!!: היישוב ואירה יאן · ראה עוד »

אירוין שינדלר

אירוין שינדלר (באנגלית: Irvin R. Schindler; 25 באוקטובר 1915 – 22 בספטמבר 2007) היה טייס יהודי אמריקאי שסייע בימי מלחמת העצמאות ברכישת מטוסים לחיל האוויר הישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ואירוין שינדלר · ראה עוד »

איריס יוטבת

איריס יוטבת (נולדה ב-26 באוגוסט 1949) היא יועצת לענייני זוגיות, מיניות, לידה ואמהות.

חָדָשׁ!!: היישוב ואיריס יוטבת · ראה עוד »

איתן אבישר

איתן אבישר (19 בנובמבר 1892 – 3 בינואר 1964) היה איש צבא והיסטוריון צבאי אוסטרי-ישראלי, שהגיע לדרגת אלוף בצה"ל ולפני כן שימש כקצין בצבא האוסטרי.

חָדָשׁ!!: היישוב ואיתן אבישר · ראה עוד »

איתמר דוד

איתמר דוד (בלועזית: Ismar David; 27 באוגוסט 1910, ברסלאו, גרמניה – 26 בפברואר 1996, ניו יורק) היה מאייר, גרפיקאי, טיפוגרף ומעצב גופנים יהודי גרמני-ישראלי-אמריקאי, מעצב גופן "דוד" הפופולרי.

חָדָשׁ!!: היישוב ואיתמר דוד · ראה עוד »

אילקה רווה

הלל (אילקה) רווה (17 בדצמבר 1916 – 17 באוגוסט 2002) היה זמר וחלילן ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ואילקה רווה · ראה עוד »

איוואן מאיסקי

איוואן מאיסקי, 1932 איוואן מאיסקי (ברוסית: Иван Михайлович Майский; (19 בינואר 1884 – 3 בספטמבר 1975) יהודי במוצאו שהיה דיפלומט סובייטי, אשר בעת מלחמת העולם השנייה שימש כשגריר ברית המועצות בבריטניה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואיוואן מאיסקי · ראה עוד »

איינזצגרופן

האַיְינְזַצְגְרוּפֶּן (מגרמנית: Einsatzgruppen – "קבוצות משימה"), או עוצבות המבצע, הוא השם הכולל ל"עוצבות המבצע של האס דה והסיפּ"וֹ (משטרה)", אשר שימשו גורם מרכזי בהשמדת יהודי אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: היישוב ואיינזצגרופן · ראה עוד »

אייזיק רמבה

אייזיק רֶמְבָּה (בכתיב יידי: רעמבאַ; י"ח בטבת תרס"ח 23 בדצמבר 1907 – י"ח באב תשכ"ט 1 באוגוסט 1969) היה עיתונאי ופובליציסט בתקופות היישוב והמדינה, עורך העיתונים "המשקיף" ו"חרות".

חָדָשׁ!!: היישוב ואייזיק רמבה · ראה עוד »

נמל אשדוד

נמל אשדוד הוא הנמל הגדול בישראל מבחינת מספר אוניות המטען שעוברות דרכו והיקף שינוע המטענים.

חָדָשׁ!!: היישוב ונמל אשדוד · ראה עוד »

נמל סלוניקי

נמל סלוניקי (ביוונית: Λιμάνι της Θεσσαλονίκης) הוא נמל הנמצא לחופי העיר סלוניקי שבמחוז מרכז מקדוניה ביוון.

חָדָשׁ!!: היישוב ונמל סלוניקי · ראה עוד »

נמל תל אביב

נמל תל אביב הוא נמל על חוף הים התיכון שפעל בשפך הירקון בצפון-מערב תל אביב בשנים 1938–1965 וכונה "הנמל העברי הראשון".

חָדָשׁ!!: היישוב ונמל תל אביב · ראה עוד »

נמל יפו

נמל יפו מהאוויר נמל יפו נמל יפו הוא נמל בחופה של יפו.

חָדָשׁ!!: היישוב ונמל יפו · ראה עוד »

נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי

נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי (או בשמו המלא "נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי אחר ליל הורדה") הוא שיר העוסק בהעפלה שפרסם נתן אלתרמן במסגרת "הטור השביעי" בעיתון "דבר" מיום 15 בינואר 1946.

חָדָשׁ!!: היישוב ונאום תשובה לרב-חובלים איטלקי · ראה עוד »

נאום הדגל

נאום הדגל הוא נאום שנשא משה שרת, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, ב-3 באפריל 1945, בפני לוחמי הבריגדה היהודית בחזית באיטליה בסופה של מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: היישוב ונאום הדגל · ראה עוד »

נסים מלול

נִסים יעקב מָלוּל (ט"ז בניסן ה'תרנ"ב, אפריל 1892 – כ"ה באדר א' ה'תשי"ט, 5 במרץ 1959) היה היסטוריון, מחזאי, מתרגם, עיתונאי ופעיל ציוני בתקופת היישוב ולאחר הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ונסים מלול · ראה עוד »

נסים פרץ

הרב נסים פרץ (ו' בתשרי תש"ז; 10 באוקטובר 1946 - כ"ח בשבט תשע"ב 21 בפברואר 2012) היה מקובל, מוהל, רב.

חָדָשׁ!!: היישוב ונסים פרץ · ראה עוד »

נסים בכור אלחדיף

דיוקנו של נסים בכור אלחדף בית אלחדיף בייסוד המעלה (2011) נסים בכור אלחדֵיף (לעיתים נכתב אלחדף; תרי"ז, 1857 - י"ג בתשרי תרע"ג, 24 בספטמבר 1912) היה אגרונום ארץ ישראלי, הבוגר הראשון של בית הספר החקלאי מקוה ישראל וממתיישבי המושבה יסוד המעלה.

חָדָשׁ!!: היישוב ונסים בכור אלחדיף · ראה עוד »

נעדרי מלחמת העצמאות

שמות נעדרי מלחמת העצמאות בגן הנעדרים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל מספרם של נעדרי מלחמת העצמאות עמד בתום המלחמה על מאות רבות של חיילי צה"ל ואנשי היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ונעדרי מלחמת העצמאות · ראה עוד »

נפתלי לובינצ'יק

נפתלי לובינצ'יק (19 בנובמבר 1913 - 20 באפריל 1946) היה איש לח"י שנודע בכך שיצא בימי מלחמת העולם השנייה לפגישה עם נציג דיפלומטי גרמני בביירות על מנת להציע לו שיתוף פעולה בין הלח"י לבין מדינות הציר (גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית) במלחמתן בבריטניה.

חָדָשׁ!!: היישוב ונפתלי לובינצ'יק · ראה עוד »

נפתלי וייץ

נפתלי וייץ בביתו בירושלים, שנות ה-20 בית הרופאים נפתלי וחנה וייץ בירושלים נפתלי וייץ (21 בינואר 1866 – 12 בפברואר 1935) היה רופא ומחלוצי היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת סוף השלטון העות'מאני ותחילת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ונפתלי וייץ · ראה עוד »

נפגע פעולת איבה

האנדרטה המרכזית לזכר נפגעי פעולות האיבה והטרור בהר הרצל בירושלים בישראל, נפגע פעולת איבה או חלל פעולת איבה הוא מי שנפגע כתוצאה מפעולת איבה של כוחות צבאיים, צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, או מפעולות איבה של ארגון עוין לישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ונפגע פעולת איבה · ראה עוד »

נפילתה של ניל"י

ערך זה מפרט את נפילתה של ניל"י בידי השלטונות העות'מאניים, החל מראשית מלחמת העולם הראשונה ועד סופה.

חָדָשׁ!!: היישוב ונפילתה של ניל"י · ראה עוד »

נקדימון רוגל

נייר עבודה בכתב ידו של נקדימון רוגל בארכיון ההקלטות של קול ישראל, רשות השידור אולפן נקדי שנקרא על שמו נַקְדִימוֹן (נקדי) רוֹגֵל (11 באוגוסט 1925 – 8 בדצמבר 2011) היה סופר עברי, עיתונאי, מתרגם, שדרן וחוקר תולדות היישוב בארץ.

חָדָשׁ!!: היישוב ונקדימון רוגל · ראה עוד »

נשים בפוליטיקה הישראלית

מראשית המפעל הציוני, היו מעורבות נשים בתפקידים שונים בהנהגה ובפוליטיקה, מספר הנשים שהובילו מפלגות בישראל היה מועט ביחס למפלגות באירופה.

חָדָשׁ!!: היישוב ונשים בפוליטיקה הישראלית · ראה עוד »

נתן אקסלרוד

יצחק כץ. תצלום מעזבון בת שבע ויצחק כץ, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים נתן אקסלרוד ורעייתו לאה, שנות ה-50 לערך נתן אקסלרוד (7 באפריל 1905 – 6 באוקטובר 1987) היה מאבות תעשיית הקולנוע בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ונתן אקסלרוד · ראה עוד »

נתן אלתרמן

נתן אלתרמן (14 באוגוסט 1910, ט' באב ה'תר"ע – 28 במרץ 1970, כ' באדר ב' ה'תש"ל) היה משורר, פזמונאי, עיתונאי, פובליציסט, מחזאי, סופר ומתרגם ישראלי, מחשובי משוררי השירה העברית המודרנית, שהשפעתו עליה הייתה ניכרת.

חָדָשׁ!!: היישוב ונתן אלתרמן · ראה עוד »

נתן גורן

חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: היישוב ונתן גורן · ראה עוד »

נתן דטנר

נתן צבי דטנר (נולד ב-17 באפריל 1956) הוא שחקן, זמר, מנחה, קומיקאי, מדבב, שדרן רדיו, במאי תיאטרון, מנהל ומפיק ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ונתן דטנר · ראה עוד »

נתניה

כיכר העצמאות במיקומה הראשון (2010) כיכר העצמאות. במהלך 2012 היא הועתקה מערבה ובמקומה הוקמה מזרקה אלקטרונית אינטראקטיבית. צילום של חוף סירונית מכיוון דרום לכיוון צפון בעיר חוף הים בנתניה – מבט מכיוון צפון נְתַנְיָה היא עיר במחוז המרכז, בשרון, השישית באוכלוסייתה בערי מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ונתניה · ראה עוד »

נלי שטראוס-מושנזון

נלי שטראוס-מושנזון (Nellie Straus-Mochenson; 16 במאי 1892 - 8 ביולי 1933) הייתה פעילה ציונית יהודית אמריקאית, עורכת עיתונות ופעילת זכויות נשים.

חָדָשׁ!!: היישוב ונלי שטראוס-מושנזון · ראה עוד »

נח בשבע שגיאות

"נֹחַ בשבע שגיאות" הוא ביטוי המתאר כתיבה רצופת שגיאות.

חָדָשׁ!!: היישוב ונח בשבע שגיאות · ראה עוד »

נחמן אלכסנדרון

נחמן אלכסנדרון (1907–1971) היה מראשי קרן קיימת לישראל ואיש אמונו של יוסף ויץ.

חָדָשׁ!!: היישוב ונחמן אלכסנדרון · ראה עוד »

נחשוני החולה

נחשוני החולה – 'תולדות יסוד-המעלה ומיסדיה' תרמ"ג-תשי"ח 1883–1958 הוא ספר מאת א.מ.

חָדָשׁ!!: היישוב ונחשוני החולה · ראה עוד »

נחשולים

מוזיאון המזגגה לארכאולוגיה ולזכוכית חדר האוכל בקיבוץ חדרי הארחה בקיבוץ נחשולים צילום אוויר של נחשולים ודור נַחְשׁוֹלִים הוא קיבוץ באזור הצפון ליד זכרון יעקב השייך למועצה אזורית חוף הכרמל.

חָדָשׁ!!: היישוב ונחשולים · ראה עוד »

נחל הדר

נחל הדר זורם לאחר גשמי סתיו, לרקע הר הזבל הישן, בדרום הוד השרון נַחַל הָדָר הוא נחל אכזב (נחל עונתי) ואחד מיובלי נחל הירקון, ראשיתו של הנחל באזור מושב גבעת חן דרומית לרעננה, עיקרו בתחום הוד השרון והוא נשפך לירקון באזור תל קנה מול שפך נחל שילה, מקור השם נחל הדר הוא בפרדסים הרבים שהיו בסביבה.

חָדָשׁ!!: היישוב ונחל הדר · ראה עוד »

נחום מליץ

נחום מליץ (מֶלצַן) (כ' באייר תרנ"א, 28 במאי 1891 – 16 בנובמבר 1964) היה עיתונאי ומתרגם ישראלי, חבר מערכת "דבר".

חָדָשׁ!!: היישוב ונחום מליץ · ראה עוד »

נחום קוק (רופא)

נחום הכהן קוק (דצמבר 1902 – 16 באוגוסט 1990) היה רופא ותיק בתקופת היישוב ובמלחמות ישראל, מנתח בבית החולים האוניברסיטאי - הדסה בירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב ונחום קוק (רופא) · ראה עוד »

נחום גולדמן

נחום גולדמן (יושב באמצע) נחום גולדמן בשיחה עם חיים ויצמן בשנת 1935 משמאל: משה שרת, מרים פרוינד, לואי ליפסקי ונחום גולדמן נחום גולדמן (10 ביולי 1895 – 29 באוגוסט 1982) היה מנהיג יהודי וציוני, ממייסדי הקונגרס היהודי העולמי ונשיאו שנים רבות, ומן הפעילים הבולטים למען השגת רוב בעצרת האו"ם להחלטת החלוקה והסכם השילומים.

חָדָשׁ!!: היישוב ונחום גולדמן · ראה עוד »

נחום וילבוש

דיוקנו של נחום וילבוש נחום וילבוש (21 בנובמבר 1879 - 18 באפריל 1971) היה פעיל ציוני ויזם כלכלי, מחלוצי התעשייה המודרנית בארץ ישראל בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ונחום וילבוש · ראה עוד »

נבחרת ארץ ישראל בכדורגל

נבחרת ארץ ישראל בכדורגל הייתה נבחרת לאומית, שייצגה את ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, על אף שהאזור לא היה מדינה עצמאית וריבונית.

חָדָשׁ!!: היישוב ונבחרת ארץ ישראל בכדורגל · ראה עוד »

נבון

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: היישוב ונבון · ראה עוד »

נוקטה

נוקטה בקיבוץ רוחמה, 2011 נוקטה (בערבית: نقطة, באנגלית: Nukta) היא נקודה או נקודה מרכזית; וגם נקודת משמר: תחנת נוטרים, או תחנת משטרה בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ונוקטה · ראה עוד »

נורמן בנטוויץ'

נורמן (נחמן מתתיהו) בנטוויץ' (הוא היה כותב את שמו "בנטביטש") (28 בפברואר 1883 – 8 באפריל 1971) היה משפטן יהודי-בריטי ששימש כיועץ המשפטי של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ונורמן בנטוויץ' · ראה עוד »

נורית בת יער

נורית בת יער (16 במרץ 1940 - 12 בדצמבר 2012) הייתה כתבת אופנה, היסטוריונית של האופנה בארץ ישראל ודוגמנית לשעבר.

חָדָשׁ!!: היישוב ונורית בת יער · ראה עוד »

ניסיונות ההתיישבות היהודית בחורן

קושאנים המקוריים על אדמות הברון רוטשילד בחורן מודעה על טיול למחוזות מולדת בהובלת זאב וילנאי עם הופעת הציונות בסוף המאה ה-19, החלה העלייה הראשונה, במסגרתה נעשה ניסיון התיישבות יהודית בחבל החורן, שבדרום סוריה.

חָדָשׁ!!: היישוב וניסיונות ההתיישבות היהודית בחורן · ראה עוד »

ניל"י

ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, מתוך) היה ארגון מחתרתי שהוקם בשנת 1915 ופעל ב בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: היישוב וניל"י · ראה עוד »

ניל"י (פירושונים)

ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, שמואל א' ט"ו כ"ט) קטגוריה:פירושון ראשי תיבות.

חָדָשׁ!!: היישוב וניל"י (פירושונים) · ראה עוד »

סמינר בית יעקב תל אביב (שצ'רנסקי)

סמינר בית יעקב-תל אביב (נקרא גם סמינר שצ'רנסקי) הוא סמינר חרדי המהווה תיכון וסמינר למורות, נוסד בתל אביב בשנת 1933.

חָדָשׁ!!: היישוב וסמינר בית יעקב תל אביב (שצ'רנסקי) · ראה עוד »

סעדיה שושני

סעדיה שושני (י"ט באדר א' ה'תרמ"ט, 20 בפברואר 1889 – כ"ה בכסלו ה'תשל"ב, 13 בדצמבר 1971) היה איש ציבור מימי היישוב וראשית ימי מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וסעדיה שושני · ראה עוד »

ספרדים ועדות מזרח (מפלגה)

ספרדים ועדות מזרח הייתה מפלגת מרכז עדתית-ספרדית בישראל, אשר כיהנה בכנסת הראשונה והשנייה, וכן באסיפות הנבחרים שבימי המנדט.

חָדָשׁ!!: היישוב וספרדים ועדות מזרח (מפלגה) · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.

חָדָשׁ!!: היישוב וספרות · ראה עוד »

ספרות בלשית

פסל בדמותו של שרלוק הולמס ספרות בלשית היא ענף ספרותי שהתפתח מאמצע המאה ה-19 והגיע לשיא שגשוגו בעשורים הראשונים של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: היישוב וספרות בלשית · ראה עוד »

ספרות השואה

ספרות השואה היא כלל היצירות הספרותיות המתארות את השמדת היהודים בידי הנאצים בתקופה השואה ובמיוחד בין השנים 1939–1945.

חָדָשׁ!!: היישוב וספרות השואה · ראה עוד »

ספטון דלמר

ספטון דלמר (באנגלית: Sefton Delmer; 24 במאי 1904 – 4 בספטמבר 1979) היה עיתונאי בריטי שהפעיל בימי מלחמת העולם השנייה שידורי "תעמולה שחורה" לגרמניה הנאצית.

חָדָשׁ!!: היישוב וספטון דלמר · ראה עוד »

סקונר

יכטה מלכותית הולנדית (מימין), המאה ה־17. הסקונר האמריקני ''Fleetwing''כ, בעל מפרשי גף עיליים אורכיים. הסקונר האמריקני "Lynx"כ, בעל מפרש עילי רוחבי. סְקוּנֶר (באנגלית: schooner) הוא סוג של ספינת מפרשים בעלת שני תרנים או יותר ומעטה אורכי, המניפה מפרש־גף על כל אחד מתרניה, מפרשי־קדמה משולשים ומפרשי גף עיליים (אורכיים) או מפרש עילי (רוחבי) על התורן הקדמי.

חָדָשׁ!!: היישוב וסקונר · ראה עוד »

סרבנות בישראל

בישראל, סַרְבָנוּת היא בעיקר סירובו של חייל בצה"ל למלא פקודות חוקיות מסוימות שניתנו לו על ידי מפקדיו, ולעיתים סירוב מלא לשירות בו, כתוצאה מחוסר הסכמה עם מדיניות ממשלת ישראל, שאותה מבצע הצבא, או מתוך פציפיזם.

חָדָשׁ!!: היישוב וסרבנות בישראל · ראה עוד »

סליק

סליק ההגנה בכפר גלעדי פתח הכניסה לסליק ההגנה בכפר גלעדי סליק 'הקיבוץ' בכפר גלעדי "סְלִיק" הוא מחבוא מחתרתי לנשק ולמסמכים סודיים.

חָדָשׁ!!: היישוב וסליק · ראה עוד »

סטן

סְטֵן (באנגלית: Sten) הוא תת-מקלע בריטי, שיצורו החל במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: היישוב וסטן · ראה עוד »

סטניסלב קוט

סטניסלב קוט (בפולנית: Stanisław Kot; 22 באוקטובר 1885 - 26 בדצמבר 1975) היה היסטוריון פולני ושר בממשלה הפולנית הגולה בלונדון בעת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: היישוב וסטניסלב קוט · ראה עוד »

סטף ורטהיימר

זאב סטף ורטהיימר (נולד ב-16 ביולי 1926, ה' באב ה'תרפ"ו) הוא תעשיין ופוליטיקאי ישראלי, מייסדם של המפעלים "ישקר", "טכנולוגיית להבים" וקבוצת IMC, זוכה פרס ישראל וחבר הכנסת התשיעית מטעם התנועה הדמוקרטית לשינוי (ד"ש).

חָדָשׁ!!: היישוב וסטף ורטהיימר · ראה עוד »

סטטוס קוו (ישראל)

הסדר הסטטוס קוו בישראל התבסס במסגרת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל בתקופת היישוב והוא נמשך עד ימינו.

חָדָשׁ!!: היישוב וסטטוס קוו (ישראל) · ראה עוד »

סגר (שבט בדואי)

בדואים משבט סגר בבית אלפא, 1934 סגר או ערב אל סגר, היה שבט בדואי גדול, אשר נטה את אוהליו בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וסגר (שבט בדואי) · ראה עוד »

סדום במלחמת העצמאות

היישוב בסדום, 1948 סדום, ובה חלקם הדרומי של מפעלי ים המלח, הייתה מבודדת במשך כל מלחמת העצמאות, והייתה מנותקת למעשה מיתר חלקי היישוב במשך חלק גדול מאותה מלחמה: מאפריל עד נובמבר 1948.

חָדָשׁ!!: היישוב וסדום במלחמת העצמאות · ראה עוד »

סוניה קולודני

סוניה קוֹלוֹדְנִי (1901 – 1999) הייתה הצלמת הראשונה בחדרה וסביבתה ונחשבת גם לאחת מהצלמות העבריות הראשונות.

חָדָשׁ!!: היישוב וסוניה קולודני · ראה עוד »

סופיאן אבו זיידה

סופיאן אבו זיידה (נולד ב-1960) הוא בכיר בארגון פת"ח, ששימש כשר לענייני אסירים ברשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: היישוב וסופיאן אבו זיידה · ראה עוד »

סוריה הגדולה

סוריה הגדולה או סוריה רבתי (ביוונית: Συρία; בערבית: سوريا الكبرى, בתעתיק מדויק: סוריא אלכברא, נהגה: סוריה אל-כּוּבְּרה; האזור מכונה בערבית גם: بلاد الشام, בלאד א-שאם, "ארץ הצפון") היא חבל ארץ קדום המקביל בקירוב ללבנט.

חָדָשׁ!!: היישוב וסוריה הגדולה · ראה עוד »

סולם (כתב עת)

סולם (סֻלָּם) היה ביטאון שהוציא לאור ישראל אלדד, מראשי לח"י, לאחר קום מדינת ישראל, בין השנים 1949–1963.

חָדָשׁ!!: היישוב וסולם (כתב עת) · ראה עוד »

סולל בונה

לוגו סולל בונה לשעבר סולל בונה היא מחברות הבנייה הגדולות בישראל, והוותיקה שבהן.

חָדָשׁ!!: היישוב וסולל בונה · ראה עוד »

סוזן טרוורס

סוזן טרוורס (באנגלית: Susan Travers; 23 בספטמבר 1909 - 18 בדצמבר 2003) הייתה חיילת בריטית ששירתה במסגרת לגיון הזרים הצרפתי במלחמת העולם השנייה והייתה האישה היחידה שלחמה בשורות הלגיון מאז ומעולם.

חָדָשׁ!!: היישוב וסוזן טרוורס · ראה עוד »

סימה ארלוזורוב

סימה ארלוזורוב (26 בדצמבר 1901 – 2 במרץ 1976) הייתה אשתו של חיים ארלוזורוב, שהייתה עדת ראייה לרצח ארלוזורוב.

חָדָשׁ!!: היישוב וסימה ארלוזורוב · ראה עוד »

סיפור בהמשכים

כריכת הקובץ השנים עשר של הרומן "דייוויד קופרפילד" מאת צ'ארלס דיקנס, אפריל 1850, כשפורסם במתכונת של סיפור בהמשכים סיפור בהמשכים הוא רומן או נובלה, המופיע כסדרה מתמשכת בכתב עת או באתר אינטרנט, כאשר כל פרק מופיע זמן מה לאחר הפרק הקודם.

חָדָשׁ!!: היישוב וסיפור בהמשכים · ראה עוד »

סיר פלא

סיר פלא פתוח, לשמאלו - המכסה סיר פלא, מכוסה במכסה, על הכיריים טבעת המתכת הרחבה, שהונחה בין הכיריים לסיר. סיר פלא הוא המצאה מקומית לפני קום מדינת ישראל של כלי לאפייה על גבי פתילייה וסוגי כיריים אחרים, ששימש בישראל של תקופת היישוב ועד שנות ה-70 של המאה ה-20, במטבחים שטרם היו מצוידים בתנורי אפייה.

חָדָשׁ!!: היישוב וסיר פלא · ראה עוד »

סיגריות מספרו

קולנוע בשנת 1942 סיגריות מַסְפֶּרוֹ הן סיגריות מתוצרת ארץ-ישראלית שהיו מקובלות בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב וסיגריות מספרו · ראה עוד »

סידי ורונסקי

סידי (שרה) וְרוֹנסקי (בגרמנית: Siddy 'Sidonie' Wronsky; 20 ביולי 1883, ברלין – 8 בדצמבר 1947, ירושלים) הייתה מחלוצות העבודה הסוציאלית בגרמניה וביישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב וסידי ורונסקי · ראה עוד »

עמנואל (פירושונים)

עמנואל הוא שם שמקורו עברי, המשמש כשם פרטי (הן לגברים והן לנשים) וכשם משפחה.

חָדָשׁ!!: היישוב ועמנואל (פירושונים) · ראה עוד »

עמנואל לנדאו

עמנואל (אמיל) לנדאו (10 בנובמבר 1928 – 17 במרץ 1948) היה חייל בפלמ"ח שעוטר באות גיבור ישראל על מעשה גבורה שעשה במהלך תקיפת שיירת הנשק הערבית בקריית מוצקין במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: היישוב ועמנואל לנדאו · ראה עוד »

עמנואל טובים

טובים על סיפון אניית הלימוד "אופק" בנמל תל אביב, 1939 עמנואל טובים (משמאל) עם קפטן גאי אונסלו ליידקר מפקד הצי הבריטי בגזרת הלוואנט. ממנו ומפקודיו קיבל טובים עזרה בהערכה רבה האונייה צ'טבורטי בפריקתה מול חוף תל אביב, מאורעות 1936 עמנואל טובים (1897 - 25 בפברואר 1950) היה מהנדס, תעשיין, יזם ואיש ציבור בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ועמנואל טובים · ראה עוד »

עמנואל גלבר

עמנואל גֶלבֶּר (25 בספטמבר 1917 – 19 ביוני 1987) היה מפקד חיל ההספקה בצה"ל (קצין ההספקה הראשי) בשנים 1949–1957, בדרגת אלוף-משנה, ודיפלומט ישראלי, שכיהן כשגריר בניז'ר, בסיירה לאון, בקמבודיה ובסווזילנד.

חָדָשׁ!!: היישוב ועמנואל גלבר · ראה עוד »

עמנואל הרוסי

עמנואל (ינון) הרוסי (שם המשפחה במקורו היה נוֹבוֹגְרֵבֶּלְסְקִי) (19 באוגוסט 1903, כ"ו באב ה'תרס"ג – 22 בפברואר 1979, כ"ה בשבט ה'תשל"ט), היה סופר, משורר ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: היישוב ועמנואל הרוסי · ראה עוד »

עמק בית שאן

חפירות בית שאן עמק בית שאן, המכונה גם בקעת בית שאן, היא בקעה בצפון ארץ ישראל, חלק מבקעת הירדן והיא חלק מהשדרה המזרחית וחלק מהשדרה הכפולה המתוכננת של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ועמק בית שאן · ראה עוד »

עמוד האש (סדרת טלוויזיה)

כריכת האלבום המפואר "עמוד האש" שליווה את הסדרה וראה אור בהוצאת שקמונה וכתר הוצאה לאור עמוד האש היא סדרת טלוויזיה תיעודית של רשות השידור ששודרה ב על תולדות הציונות.

חָדָשׁ!!: היישוב ועמוד האש (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

עם (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב ועם (פירושונים) · ראה עוד »

עם עובד

ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: היישוב ועם עובד · ראה עוד »

עם שחר

המשוררת רחל בלובשטיין-סלע "עם שחר" הוא שירה של המשוררת רחל, אשר נכתב בתל אביב בתר"ץ 1930.

חָדָשׁ!!: היישוב ועם שחר · ראה עוד »

עם ואדמתו

מוצגים בתערוכת "עם ואדמתו" ב-1947 (צילום: אברהם מלבסקי) עם ואדמתו הייתה סדרה של 3 תערוכות של הקרן הקיימת לישראל, שנערכו בתל אביב, בירושלים ובחיפה בשנים 1945, 1947 ו-1951–1952 (בשלהי תקופת המנדט ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל).

חָדָשׁ!!: היישוב ועם ואדמתו · ראה עוד »

ענת הלמן

ענת הלמן היא מרצה בחוג להיסטוריה של עם ישראל והמכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב וענת הלמן · ראה עוד »

עניינם של היהודים

עניינם של היהודים – מבוא להיסטוריה ישראלית אחרת הוא ספרו השני של ד"ר משה ברנט.

חָדָשׁ!!: היישוב ועניינם של היהודים · ראה עוד »

עץ או פלסטיין

עץ או פלסטיין הוא סרט תיעודי ישראלי, שהופק בשנת 1962 ובוים בידי נתן אקסלרוד, יואל זילברג ואורי זוהר.

חָדָשׁ!!: היישוב ועץ או פלסטיין · ראה עוד »

עקרה (שיר)

רחל המשוררת שם.

חָדָשׁ!!: היישוב ועקרה (שיר) · ראה עוד »

עקיבא ליברכט

עקיבא ליברכט (22 בנובמבר 1876 - 3 במרץ 1958) היה מחלוצי היישוב ומראשוני מתיישבי פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: היישוב ועקיבא ליברכט · ראה עוד »

ערביי ארץ ישראל

מפת ארץ ישראל הביזנטית במאה ה-7, בעת הכיבוש הערבי ערביי ארץ ישראל, ערביי דרום-סוריה או ערביי פלשתינה (באנגלית: Arabs of Palestine; בערבית: عرب فلسطين) היו השמות המקובלים לערבים תושבי ארץ ישראל טרם השתרשות הלאומיות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: היישוב וערביי ארץ ישראל · ראה עוד »

ערביי ארץ ישראל במלחמת העצמאות

מנדטורית משנת 1936 ועד לתום מלחמת העצמאות מחסום שהניחו ערבים בשער הגיא נגד שיירות יהודיות. 1948 פליטים פלסטינים, 1948 עֶרֶב מלחמת העצמאות מנו הערבים כשני שלישים מכלל התושבים בשטח המנדט הבריטי (ביום הכרזת תוכנית החלוקה).

חָדָשׁ!!: היישוב וערביי ארץ ישראל במלחמת העצמאות · ראה עוד »

ערביי ישראל

מפת ריכוזי האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, 2000 ערביי ישראל (בערבית: عرب إسرائيل; במרחב הערבי: عرب 48, "ערביי 48'"; عرب الداخل, "ערביי הפְּנים", או فلسطينيون إسرائيليون, "פלסטינים ישראלים") הם ערבים אזרחי או תושבי מדינת ישראל, המגזר השני בגודלו בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וערביי ישראל · ראה עוד »

עתיד (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב ועתיד (פירושונים) · ראה עוד »

על דעת עצמו

על דעת עצמו - ארבעה פרקי חיים של עמוס קינן, הוא מעין ביוגרפיה של האמן, הסופר והעיתונאי הישראלי עמוס קינן, שכתבה אשתו, נורית גרץ.

חָדָשׁ!!: היישוב ועל דעת עצמו · ראה עוד »

על הגורן

השיר בכתב ידה של רחלהמשוררת רחל בלובשטיין-סלע "על הגֹרן" הוא שירה של רחל המשוררת, שנכתב בתמוז תר"ץ 1930 והוקדש לחיה זלצר.

חָדָשׁ!!: היישוב ועל הגורן · ראה עוד »

על הדרך עץ עומד

איציק מאנגר קורא את שירו (בתים א'–ב')תמונה להחלפה על הדרך עץ עומד (במקור ביידיש: אויפֿן וועג שטייט אַ בוים; בתעתיק אנגלי: Oyfn veg shteyt a boym), הוא שיר יידי מאת איציק מאנגר שנכתב בוורשה בירת פולין בשנת 1938, התפרסם לראשונה ב-21 באפריל 1938 בעיתון הוורשאי "נײַע פֿאָלקסצײַטונג" ולאחר מכן נכלל בקובץ שיריו "וואָלקענס איבערן דאַך" (עננים מעל הגג), שראה אור בשנת 1942 בלונדון בהוצאה 'אַליינעניו' (לבדי), הוצאה עצמית של המחבר.

חָדָשׁ!!: היישוב ועל הדרך עץ עומד · ראה עוד »

על כפיו יביא

על כפיו יביא הוא פזמון ישראלי שנכתב על ידי יורם טהרלב והולחן על ידי יאיר רוזנבלום.

חָדָשׁ!!: היישוב ועל כפיו יביא · ראה עוד »

עלילת דם בדיר-יאסין - הספר השחור

"עלילת דם בדיר-יאסין - הספר השחור" הוא ספר מאת ההיסטוריון הצבאי הישראלי ד"ר אורי מילשטיין, בו הוא טוען שהאירועים שהתרחשו בפרשת דיר יאסין ב-9 באפריל 1948 לא היו "טבח", ומאשים את השמאל בישראל ואת הנהגת היישוב של אותה תקופה בשימוש ושותפות בהפצה של דיווחים כוזבים על מה שקרה כדי להכפיש את יריביהם הפוליטיים בימין.

חָדָשׁ!!: היישוב ועלילת דם בדיר-יאסין - הספר השחור · ראה עוד »

עליות מראשית הציונות ועד קום מדינת ישראל

חותמת "ועד חלוצי יסוד המעלה", 1882 פתח תקווה, 1898 "האומות המאוחדות", ינואר 1948 ראשית הציונות הביאה לסדרה של גלי עלייה שקדמו להכרזה על הקמת מדינת ישראל והובילו אליה.

חָדָשׁ!!: היישוב ועליות מראשית הציונות ועד קום מדינת ישראל · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עלייה חדשה

"עלייה חדשה" הייתה מפלגה ליברלית בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ועלייה חדשה · ראה עוד »

עלייה ב'

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב ועלייה ב' · ראה עוד »

עז א-דין אל-קסאם

שייח' עִז א-דין עבד אל-קאדר מוסטפא יוסף אל-קסאם (בערבית: عزّ الدين القسّام; 1881 או 19 בדצמבר 1882 – 20 בנובמבר 1935) היה סורי מוסלמי שהנהיג מאבק מקומי נגד שלטון איטלקי, צרפתי ובריטי בלבנט והקים ארגוני התנגדות מיליטנטיים כנגד העלייה הציונית לפלשתינה (א"י).

חָדָשׁ!!: היישוב ועז א-דין אל-קסאם · ראה עוד »

עזר שרקי

אליעזר (עזר) שרקי (בצרפתית: Aïzer Cherki; 1893 – 1982) היה ממנהיגי יהדות אלג'יריה במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היישוב ועזר שרקי · ראה עוד »

עזרא אהרון

עזרא אהרון (בערבית: عزرا أهارون; נולד בשם: עזורי שעשוע, בערבית: عزوري شعشوع; שם במה: עזורי אפנדי, בערבית: عزوري أفندي; י"ז באדר תרס"ג, מרץ 1903 – 1995) היה מלחין, נגן עוד וזמר ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ועזרא אהרון · ראה עוד »

עזרא איכילוב

עזרא איכילוב (10 ביוני 1907 - 26 ביוני 1961) היה חבר הכנסת מטעם מפלגת הציונים הכלליים, מראשי המחנה האזרחי.

חָדָשׁ!!: היישוב ועזרא איכילוב · ראה עוד »

עזרא חדד

עזרא י' חדד (חדאד) (ברזילי) (בערבית: عزرا حداد; 9 בספטמבר 1903 – 14 במאי 1972) היה מחנך, מתרגם, משורר, עיתונאי, היסטוריון ופעיל ציוני יהודי-עיראקי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ועזרא חדד · ראה עוד »

עזרא דנין

עזרא דנין (2 באוגוסט 1903 – 31 במאי 1984) היה איש הש"י - שירות הידיעות של ארגון "ההגנה" בתקופת היישוב ויועץ לענייני ערבים במשרד החוץ בתקופת המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב ועזרא דנין · ראה עוד »

עזריאל קרליבך

עזריאל קרליבך (י"ג בחשוון ה'תרס"ט, 7 בנובמבר 1908 – כ"ט בשבט ה'תשט"ז, 11 בפברואר 1956) היה עיתונאי ופובליציסט בתקופת היישוב ובימי ראשית מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ועזריאל קרליבך · ראה עוד »

עבר הדני

עבר הדני (אהרן פלדמן; כ"ב בניסן תרנ"ט, 2 באפריל 1899 – כ"ד בניסן תשל"ב, 8 באפריל 1972) היה חלוץ, מומחה לחקלאות, חוקר תולדות היישוב, משורר, מחזאי וסופר עברי ויידי, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: היישוב ועבר הדני · ראה עוד »

עברות

001859667 מכתבו של יחזקאל דנין (סוכובולסקי) לרשויות העות'מאניות בנושא עברות שם המשפחה מסוכובולסקי לדנין דבר" (1937): "למתאזרחים בארץ: הסירו את שמות הנכר מקרבכם! יבחר לו כל אזרח בישראל שם עברי מקורי, שהוא נאה לחיינו המתחדשים בארץ."תמונה להחלפה הוראות לשכת ההדרכה של הסוכנות היהודית לעניין עברות שם ולוח שמות משפחה (תש"ד 1944) עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.

חָדָשׁ!!: היישוב ועברות · ראה עוד »

עברי (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

חָדָשׁ!!: היישוב ועברי (פירושונים) · ראה עוד »

עברים

שמיים (עברים?) בציור מקבר בני חסן במצרים העליונה מתוארך לתקופת הברונזה התיכונה II עִבְרִים הוא כינוי מקראי לבני ישראל או לאבותיהם, לרוב בהקשרים ספציפיים, או לקבוצות מסוימות מתוכם.

חָדָשׁ!!: היישוב ועברים · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: היישוב ועברית · ראה עוד »

עבד אל-אילה

עבד אל-אילה בן עלי אל-האשמי (בערבית: عبد الإله بن علي الهاشمي; תעתיק מדויק: עבד אלאלה בן עלי אלהאשמי; 14 בנובמבר 1913 – 14 ביולי 1958) היה נסיך מן השושלת ההאשמית.

חָדָשׁ!!: היישוב ועבד אל-אילה · ראה עוד »

עבדאללה הראשון, מלך ירדן

שנות ה-20 עבדאללה הראשון בביקור אצל נשיא טורקיה, אטאטורק, ב-1937 עבדאללה יוצא מהר הבית, כמה שבועות לפני רציחתו הנסיך חוסיין ניצב שלישי מימין עבדאללה הראשון בן חוסיין (בערבית: عبد الله الأول بن حسين, 2 בפברואר 1882 – 20 ביולי 1951) היה המלך הראשון של הממלכה ההאשמית של ירדן (או בשמה בעת ייסודה: הממלכה ההאשמית של עבר הירדן).

חָדָשׁ!!: היישוב ועבדאללה הראשון, מלך ירדן · ראה עוד »

עבודה סוציאלית בישראל

העבודה הסוציאלית בישראל מוסדרת בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996.

חָדָשׁ!!: היישוב ועבודה סוציאלית בישראל · ראה עוד »

עדלאידע

עדלאידע בחולון, 2011 עַדְלֹאיָדַע, או עַדְלָיָדַע, היא תהלוכה היתולית דמוית קרנבל הנערכת בחג פורים או בשושן פורים.

חָדָשׁ!!: היישוב ועדלאידע · ראה עוד »

עדה אמיכל ייבין

עדה אֲמִיכָל יֶיבין (7 באוקטובר 1931 – 19 באפריל 2021) הייתה סופרת ומחזאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: היישוב ועדה אמיכל ייבין · ראה עוד »

עונג שבת (אגודה)

עונג שבת היה יוזמה של חיים נחמן ביאליק למפגשים של הציבור ביישוב עם אנשי רוח, שנערכו מדי שבת בתל אביב, ובהם ניתנו הרצאות בקשת רחבה של תחומי דעת, בהם תנ"ך, תלמוד, היסטוריה, פילוסופיה, גאוגרפיה, בוטניקה ועוד.

חָדָשׁ!!: היישוב ועונג שבת (אגודה) · ראה עוד »

עולם קטון

שער "עולם קטֹן", שנה ב, גיליון א (י' בחשוון תרנ"ד, 20 באוקטובר 1893) עולם קטוֹן (בכתיב המקורי, המנוקד: עולָם קָטֹן) הוא ראשון עיתוני הילדים בעברית והיחיד שיצא לאור בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: היישוב ועולם קטון · ראה עוד »

עולי הגרדום

מוזיאון אסירי המחתרות בירושלים) כרזה של האצ"ל לפני הוצאתו להורג של דב גרונר חלקת עולי הגרדום בהר הרצל בירושלים אלי כהן. עולי הגרדום, או הרוגי המלכות, הוא ביטוי המכוון לאנשים שהוצאו להורג בשל פעילותם למען הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ועולי הגרדום · ראה עוד »

עוז אלמוג

עוז אלמוג (נולד ב-4 במאי 1960) הוא סוציולוג והיסטוריון ישראלי, החוקר את החברה והתרבות בישראל החל מתקופת היישוב; פרופסור באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: היישוב ועוז אלמוג · ראה עוד »

עובד אייזנברג

עובד אייזנברג עובד אייזנברג (13 ביוני 1896 – 17 ביוני 1956) היה איש ציבור ופעיל ציוני ביישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ועובד אייזנברג · ראה עוד »

עובדיה פורת

עובדיה פורת (24 ביוני 1911 – 9 בדצמבר 1995) היה חלוץ, חבר ב"קבוצת הכובש", ממקימי הקיבוצים רמת הכובש ועינת, דיפלומט, פעיל ההגנה ופעיל ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ועובדיה פורת · ראה עוד »

עווני עבד אל-האדי

עווני עבד אל-האדי (בערבית: عوني عبد الهادي; 1889 – 15 במרץ 1970) היה מדינאי פלסטיני ופאן-ערבי לאומי בולט וחלוצי, הבולט ביותר מבני משפחת עבד אל-האדי במחצית הראשונה של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היישוב ועווני עבד אל-האדי · ראה עוד »

עיתונות מפלגתית בישראל

עיתונים בישראל 1949 העיתונות המפלגתית הייתה האשכול המרכזי של העיתונות הכתובה בישראל בתקופת היישוב ועם קום המדינה, לצד העיתונות העצמאית שהיקפה וחשיבותה הייתה נמוכה.

חָדָשׁ!!: היישוב ועיתונות מפלגתית בישראל · ראה עוד »

עיתונות עברית

דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.

חָדָשׁ!!: היישוב ועיתונות עברית · ראה עוד »

עיתונות בישראל

עיתונים בישראל, 1949 הקיר החיצוני של בית העיתונאים על שם סוקולוב בתל אביב עיתונות בארץ ישראל החלה ב-1863, עוד בימי היישוב הישן, כשיצא לאור הלבנון, העיתון העברי הראשון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ועיתונות בישראל · ראה עוד »

עיתונות יהודית היסטורית

אתר עיתונות יהודית היסטורית הוא מאגר מקוון של עיתונים וכתבי עת היסטוריים מהעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: היישוב ועיתונות יהודית היסטורית · ראה עוד »

עיור בישראל

שטחי שיפוט של ערים בישראל (בוורוד) עִיוּר הוא מושג המתאר את תהליכי המעבר מצורות התיישבות שונות לצורת התיישבות עירונית, את התפתחות הערים המרכזיות ועיירות הפיתוח ואת ההשלכות של תהליכי העיור המוגברים.

חָדָשׁ!!: היישוב ועיור בישראל · ראה עוד »

עיירתי בלז

עיירתי בֶּלז (במקור ביידיש: מיַין שטעטעלע בעלז; בתרגום הפולני: Miasteczko Bełz) הוא פזמון יידי מפורסם משנות ה-30 המבטא יחס נוסטלגי לחיים היהודיים בעיירה בלץ (באלטי) שבבסרביה (לעיתים קרובות מיוחס הפזמון בטעות לעיירה בלז שבאוקראינה) בצורת געגועים כלליים לבית הילדות ולתמימות הנעורים.

חָדָשׁ!!: היישוב ועיירתי בלז · ראה עוד »

פמיניזם בישראל

ראשיתו של הפמיניזם בישראל ביישוב העברי בארץ ישראל בסוף המאה ה-19, והמשכו בשנות ה-70 של המאה ה-20, במקביל לפמיניזם האמריקאי, ובהשפעתו הרבה.

חָדָשׁ!!: היישוב ופמיניזם בישראל · ראה עוד »

פאול פון לטו-פורבק

פאול אמיל פון לטו-פורבק, 1904 פאול אמיל פון לֶטוֹ-פוֹרְבֶּק (בגרמנית: Paul Emil von Lettow-Vorbeck; 20 במרץ 1870 – 9 במרץ 1964) היה גנרל של חיל הרגלים בצבא הקיסרות הגרמנית, ומפקד הכוחות הגרמניים בעת המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: היישוב ופאול פון לטו-פורבק · ראה עוד »

פאוזי קאוקג'י

קאוקג'י בשנת 1936 פַאוּזִי קָאוֻקְגִ'י (ערבית: فوزي القَاوُقْجِي, תעתיק מדויק: פוזי אלקאוקג'י; 19 בינואר 1890 – 5 ביוני 1977) היה מפקד צבאי ערבי סורי, שמוכר במיוחד על לחימתו כנגד היישוב היהודי בארץ ישראל במרד הערבי הגדול (1936) ובמלחמת העצמאות (1948).

חָדָשׁ!!: היישוב ופאוזי קאוקג'י · ראה עוד »

פאיז ביי אל-אידריסי

פאיז ביי אל-אידריסי פאיז (ביי) אל-אידריסי (??18 - 1969) (בערבית: فايز بيك الادريسي, תעתיק מדויק: פאיז ביכ אלאדריסי; בעיתונות ובספרות העברית מוכר גם כ"פאיז ביי אידריסי") היה קצין בכיר במשטרת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ופאיז ביי אל-אידריסי · ראה עוד »

פנחס מאירי

חברי המועצה המקומית של פתח תקווה. מאירי במרכז. פנחס (מער) מאירי (16 במרץ 1865 – 15 בדצמבר 1938) היה מחלוצי היישוב ומראשוני מתיישבי פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: היישוב ופנחס מאירי · ראה עוד »

פנחס אברמוביץ

פנחס אברמוביץ בסטודיו שלו קרני בתל אביב פנחס אברמוביץ (1909 – יוני 1986) (Abramovic Pinhas) היה צייר נודע בתקופת היישוב ובימי המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב ופנחס אברמוביץ · ראה עוד »

פנחס רוטנברג

פנחס (פיוטר) רוטנברג (י"ב בשבט תרל"ט, 5 בפברואר 1879 – י"ד בטבת תש"ב, 3 בינואר 1942) היה מהפכן יהודי-רוסי, חבר המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית הרוסית, ממנהיגי היישוב העברי וחלוץ התעשייה המודרנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ופנחס רוטנברג · ראה עוד »

פנחס שניאורסון

250px 210px פנחס שניאורסון (ה'תרנ"ג, 1893 – ז' סיוון ה'תשל"ד, 28 במאי 1974) היה מחלוצי העלייה השנייה, איש ארגון השומר וממייסדי ארגוני ההגנה בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ופנחס שניאורסון · ראה עוד »

פנחס גינזבורג

פנחס (פינו) גינזבורג פנחס (פּינוֹ) גינזבורג (13 בפברואר 1911, קניגסברג, גרמניה – 6 בספטמבר 1993, ירושלים, ישראל) היה פעיל תנועת "החלוץ" בברלין, חבר קיבוץ רמת הכובש, גזבר המוסד לעלייה ב', ממקימי התעשייה הקיבוצית בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, מנכ"ל משרד התחבורה, משנה למנכ"ל המועצה לשיווק פרי הדר וממקימי אגודת הידידים של בית התפוצות.

חָדָשׁ!!: היישוב ופנחס גינזבורג · ראה עוד »

פנחס דשבסקי

פנחס ס' דָשֶׁבְסקי (בכתיב יידי: דאשעווסקי; ברוסית: Пинхас Израилевич Дашевский; 1879 – 1934?) היה סטודנט יהודי-רוסי ופעיל ציוני, שביצע ניסיון התנקשות בחייו של אחד המסיתים העיקריים לפוגרום קישינב.

חָדָשׁ!!: היישוב ופנחס דשבסקי · ראה עוד »

פנינה זלצמן

דף על פאול בן חיים ופנינה זלצמן בתוכנייה של התזמורת הארץ ישראלית, 1936 לוחית זיכרון בכניסה לביתה של פנינה זלצמן בתל אביב פנינה זַלצמן (24 בפברואר 1922 – 16 בדצמבר 2006) הייתה פסנתרנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: היישוב ופנינה זלצמן · ראה עוד »

פניה שרגורודסקה

פַניה (פַני) (פֶייגה) (פועה) שַרְגוֹרוֹדסְקָה (בכתב לטיני: Fanny (Feiga) Schargorodska; ברוסית: Ф. Д. Шаргородская, שַרְגוֹרוֹדסְקָאיָה; 1879, אומן – 7 באפריל 1950, כ' בניסן תש"י, תל אביב) הייתה פדגוגית עברייה שפעלה ברוסיה וברית המועצות, בברלין וביישוב בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ופניה שרגורודסקה · ראה עוד »

פסח בר אדון

פסח בר אדון בחפירות בית שערים בשנת 1936 פסח בר אדון (שמו המקורי: פסח פאניטש; 1 באוקטובר 1907 – 9 בינואר 1985) היה מאנשי היישוב, פעיל בארגון "ההגנה" ובהעפלה, הרפתקן, ארכאולוג וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ופסח בר אדון · ראה עוד »

פעולת האצ"ל בעיראק

פעולת האצ"ל בעיראק היא פעולה חשאית בימי מלחמת העולם השנייה, שעירבה את השתתפותם של ארבעה חברי תנועת האצ"ל.

חָדָשׁ!!: היישוב ופעולת האצ"ל בעיראק · ראה עוד »

פעילות נוער בהגנה

פעילות נוער בהגנה היה שם כולל למגוון פעילויות והכשרה טרום צבאית שערך ארגון ההגנה בקרב בני נוער בגילאי 15–18 בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ופעילות נוער בהגנה · ראה עוד »

פקודות המבנה הארצי

איתן אבישר, עורך תוכנית א' דוד בן-גוריון, הוגה פקודות המבנה יגאל ידין, עורך תוכנית ד' פקודות המבנה הארצי הן סדרת פקודות ותוכניות מבצעיות אשר הוציא הפיקוד העליון (כלומר המפקדה הארצית של "ההגנה" והנהלת הסוכנות היהודית, שהייתה כעין ממשלה של היישוב היהודי בארץ ישראל), בין אוקטובר 1939 ועד הקמת צה"ל במאי 1948.

חָדָשׁ!!: היישוב ופקודות המבנה הארצי · ראה עוד »

פרנסיס קטאני

פרנסיס קטאני (באנגלית: Francis A. Kettaneh; 7 בנובמבר 1897 – 30 במרץ 1976) היה איש עסקים ערבי קתולי יליד ארץ ישראל, שהיגר לארצות הברית.

חָדָשׁ!!: היישוב ופרנסיס קטאני · ראה עוד »

פרנץ רייכרט

פרנץ רייכרט (בגרמנית: Franz Reichert) היה גרמני שניהל את "סוכנות החדשות הגרמנית" (Deutsches Nachrichtenbüro) בארץ ישראל לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ושימש כסוכן של האס דה, שירות המודיעין של המפלגה הנאצית ושל האס אס.

חָדָשׁ!!: היישוב ופרנץ רייכרט · ראה עוד »

פרנק שרשל

אוניית המעפילים אקסודוס בנמל חיפה (יולי 1947). צילום של פרנק שרשל משה שרת חותם על מגילת העצמאות. צילום של פרנק שרשל פצוע ישראלי מטופל בקרב יד מרדכי. צילום של פרנק שרשל פרנק שרשל (באנגלית: Frank Scherschel; 1907 – 23 במאי 1981) היה צלם אמריקאי.

חָדָשׁ!!: היישוב ופרנק שרשל · ראה עוד »

פרסי בראמלי

פרסי ברוק בראמלי פרסי ברוק בראמלי (באנגלית: Percy Brooke Bramley; 1867 - 19 בפברואר 1925) היה המפקד הראשון של משטרת המנדט.

חָדָשׁ!!: היישוב ופרסי בראמלי · ראה עוד »

פרעות פטליורה

יהודי העיירה חודורקוב, הסמוכה לז'יטומיר, בקיץ 1919. פרעות פֶּטְליוּרָה הוא הכינוי הנפוץ בספרות העברית לפוגרומים רחבי-ההיקף שהתחוללו כנגד היהודים בשטח אוקראינה בין 1917 ל-1920, ובייחוד בשנת 1919, במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה.

חָדָשׁ!!: היישוב ופרעות פטליורה · ראה עוד »

פרץ ברנשטיין

פּרץ ברנשטיין (12 ביוני 1890 – 21 במרץ 1971) היה ממנהיגי הציונות הכללית, מחותמי מגילת העצמאות, שר בממשלות ישראל וחבר הכנסת מטעם המפלגה הליברלית.

חָדָשׁ!!: היישוב ופרץ ברנשטיין · ראה עוד »

פרץ גולדשטיין

קבר ריק ומעליו מצבה לזכרו של פרץ גולדשטיין בחלקת שבעת הצנחנים שנהרגו באירופה בהר הרצל. פרץ גולדשטיין (4 ביולי 1923 – 1 במרץ 1945, בהונגרית: Goldstein Ferenc, גולדשטיין פֶרֶנְץ) היה מצנחני היישוב מעבר לקווי אירופה הכבושה במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: היישוב ופרץ גולדשטיין · ראה עוד »

פרשת קלאדובו-שאבאץ

פרשת קלָאדוֹבוֹ–שַאבַּאץ (Kladovo–Šabac) היא פרשה בתולדות ההעפלה והשואה.

חָדָשׁ!!: היישוב ופרשת קלאדובו-שאבאץ · ראה עוד »

פרשת לזרוביץ-קירז'נר

הכותרת בעיתון הבוקר למחרת החטיפה שלט על החטיפה באתר מחנה המעצר ליד עתלית מגדל שמירה של מחנה המעצר ליד עתלית ממנו נחטפה משפחת לזרוביץ בית העלמין הישן "גני אסתר" בראשון לציון פרשת לזרוביץ-קירז'נר היא פרשת חטיפה ורצח של משפחה יהודית בידי כנופיה ערבית בהנהגתו של יוסוף אבו דורה שאירעה בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.

חָדָשׁ!!: היישוב ופרשת לזרוביץ-קירז'נר · ראה עוד »

פרשת גבריאל תירוש

פרשת גבריאל תירוש הוא רומן מאת הסופר והמשורר יצחק שלו, שיצא לאור בשנת 1964 במסגרת "ספריה לעם" של הוצאת "עם עובד".

חָדָשׁ!!: היישוב ופרשת גבריאל תירוש · ראה עוד »

פרשת דיר יאסין

פרשת דיר יאסין (הידועה גם בשם טבח דיר יאסין או קרב דיר יאסין, בהתאם לדעות שונות על האירוע) הוא השם שניתן לכיבוש הכפר הערבי דיר יאסין, ממערב לירושלים, במסגרת המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: היישוב ופרשת דיר יאסין · ראה עוד »

פרשת הסרג'נטים

פרשת הסרג'נטים היא פרשת חטיפתם של שני סמלים (סרג'נטים) בריטים על ידי האצ"ל ותלייתם בחורשה בנתניה (שכיום נקראת "חורשת הסרג'נטים", בעקבות הפרשה) במהלך חודש יולי 1947.

חָדָשׁ!!: היישוב ופרשת הסרג'נטים · ראה עוד »

פרשת הרצח בחולות תל נוף

יעקב צוואנגרתמונה להחלפה פרשת הרצח בחולות תל נוף בשנת 1937 לוותה בתאוריית קשר ומשפט סנסציוני שהסעיר את היישוב בארץ ישראל, זכתה לסיקור נרחב בעיתוני ארץ ישראל, ואף להדים בעיתונות העולם.

חָדָשׁ!!: היישוב ופרשת הרצח בחולות תל נוף · ראה עוד »

פרדריק גרוניך

פרדריק גרוניך (באנגלית: Frederick Gronich; 18 בפברואר 1916 – 21 ביוני 2003) היה איש צבא יהודי-אמריקאי שהגיע למדינת ישראל זמן קצר לאחר הכרזת העצמאות ויעץ לדוד בן-גוריון בענייני צבא במהלך מלחמת העצמאות, כשהוא מוכר בשם "פרד האריס".

חָדָשׁ!!: היישוב ופרדריק גרוניך · ראה עוד »

פרדריק גורדון-סמית

פרדריק גורדון-סמית' (באנגלית: Frederick Gordon-Smith; 1886 -1967) היה שופט בריטי שעמד בראש בית המשפט העליון בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ונשא בתואר "Chief Justice" (התואר המקביל בעברית של אותה תקופה - "זקן השופטים").

חָדָשׁ!!: היישוב ופרדריק גורדון-סמית · ראה עוד »

פרדי רוקם

פרדי רוקם (Freddie Rokem החליף את שמו ב-1975 מ-Rock).

חָדָשׁ!!: היישוב ופרדי רוקם · ראה עוד »

פרומין

אפמרה לחבילת משלוח מנות. שוקולד ליבר וביסקוויט פרומין. היישוב 1933 פְרוּמִין הייתה חברה ישראלית לייצור ביסקוויטים ודברי מאפה.

חָדָשׁ!!: היישוב ופרומין · ראה עוד »

פרימוס

חלקי הפרימוס: בתחתית מכל חומר הדלק, הידית בצידו הימני של המכל היא משאבת הלחץ, בצד שמאל של המכל כפתור לשחרור הלחץ וכיבוי המבער פרימוס במוזיאון לתולדות ההתיישבות בקיבוץ יפעת פרימוס (שם גנרי) הוא כירה ניידת הפועלת באמצעות לחץ, שנפוצה מסוף המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היישוב ופרימוס · ראה עוד »

פריץ לאופר

פריץ לאופר (Fritz Laufer), (1900 - ?) היה צ'כי בשם הפרטי פרנטישק (Frantisek), אשר שימש בימי מלחמת העולם השנייה כסוכן הגסטפו.

חָדָשׁ!!: היישוב ופריץ לאופר · ראה עוד »

פתרון שתי המדינות

מפה המציגה את אזור הגדה המערבית ורצועת עזה נכון לשנת 2007. "פתרון שתי המדינות" (באנגלית: Two-state solution) הוא מונח כולל למגוון הצעות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני שבסופו תוקם מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ופתרון שתי המדינות · ראה עוד »

פתרון המדינה האחת

מפת ארץ ישראל המערבית המציגה את השטח השנוי במחלוקת "פתרון המדינה האחת" (באנגלית: One-state solution), כשלעיתים נעשה השימוש במונח "מדינה דו-לאומית" (Bi-national state), הוא שם כולל למגוון עמדות ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני, שלפיהן יש להקים מדינה אחת בין הירדן לים.

חָדָשׁ!!: היישוב ופתרון המדינה האחת · ראה עוד »

פתח תקווה

מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).

חָדָשׁ!!: היישוב ופתח תקווה · ראה עוד »

פתילייה

פתילייה ישנה (למעלה) וחלקיה (למטה) מתקן לחימום אפרוחים, גיגית על גבי פתילייה. (צולם ב"מוזיאון החלוץ הדתי") פתילייה היא כירה ניידת, הבנויה ממכל דלק נוזלי, בו טבולה פתילה ומעליו מסגרת מתכת.

חָדָשׁ!!: היישוב ופתילייה · ראה עוד »

פתיחה לקדיש

"פתיחה לקדיש - אחר מיטתם של הרוגי ארץ ישראל" הוא חיבור קצר מאת ש"י עגנון, שפורסם לראשונה בגיליון ערב יום הכיפורים ה'תש"ח של העיתון "הארץ" ובהמשך נדפס אחרון בקובץ סיפוריו "סמוך ונראה", שיצא לאור בשנת 1950 (ה'תשי"א).

חָדָשׁ!!: היישוב ופתיחה לקדיש · ראה עוד »

פלמ"ח

הפלמ"ח (ראשי תיבות: פלוגות מחץ), היה הכוח הצבאי המגויס של ארגון "ההגנה", ששימש כצבא של המדינה היהודית שבדרך, בארץ ישראל בשנים 1941–1948.

חָדָשׁ!!: היישוב ופלמ"ח · ראה עוד »

פלוגת ההובלה 178

פלוגת הובלה 178 המוכרת גם כ"יחידת ההובלה 178", "יחידת תובלה 178" ו"פלוגת הנהגים 178" (General Transport Coy. R.A.S.C) הייתה פלוגה עברית של חיל ההנדסה הבריטי שפעלה בין השנים 1941–1946.

חָדָשׁ!!: היישוב ופלוגת ההובלה 178 · ראה עוד »

פלינדרס פיטרי

פרופסור סר ויליאם מתיו פלינדרס פיטרי (באנגלית: Sir William Matthew Flinders Petrie; 3 ביוני 1853 – 28 ביולי 1942) היה אגיפטולוג אנגלי, חבר בחברה המלכותית וחלוץ המתודולוגיה של הארכאולוגיה השיטתית המודרנית.

חָדָשׁ!!: היישוב ופלינדרס פיטרי · ראה עוד »

פליקס דנציגר

פליקס (פנחס) דַנציגֶר (Felix Danziger; פברואר 1887 – 24 באוקטובר 1948) היה רופא כירורג ארץ ישראלי, מייסד ומנהל בית החולים דנציגר, תחילה בירושלים ולאחר מכן בתל אביב.

חָדָשׁ!!: היישוב ופליקס דנציגר · ראה עוד »

פזמון ליקינתון

לאה גולדברג מטיילת עם רבקה גוילי ובנה בשדרה בתל אביב, איור מאת רוני פחימה פזמון לַיָקינתון (לעיתים נכתב יקינטון; במקור בכתיב חסר: יקִנתון; ידוע גם בשורתו הראשונה: לילה לילה מסתכלת הלבנה) הוא שיר ילדים עברי שכתבה לאה גולדברג והלחינה רבקה גְּוִילי.

חָדָשׁ!!: היישוב ופזמון ליקינתון · ראה עוד »

פה בארץ חמדת אבות

פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת הוא שיר מאת ישראל דושמן.

חָדָשׁ!!: היישוב ופה בארץ חמדת אבות · ראה עוד »

פוסט-ציונות

פּוֹסְט-ציונות היא תפיסת עולם לפיה האידאולוגיה הציונית הגשימה כבר את מטרתה, ושמטילה ספק בחשיבותה ובצורתה היום.

חָדָשׁ!!: היישוב ופוסט-ציונות · ראה עוד »

פועלי ציון

"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: היישוב ופועלי ציון · ראה עוד »

פועלי ציון שמאל

פועלי ציון שמאל הייתה מפלגת שמאל יהודי מהפכנית, מרקסיסטית וציונית, שפעלה כמפלגה עצמאית ביישוב (וגם בחוץ לארץ) משנת 1920 ועד שנת 1946.

חָדָשׁ!!: היישוב ופועלי ציון שמאל · ראה עוד »

פורדהאוז בן-ציסי

פורדהאוז בן-ציסי (נתן) (23 באוקטובר 1896–1979) היה מלחין ומנצח בתקופת היישוב ובימי ראשית המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב ופורדהאוז בן-ציסי · ראה עוד »

פולמוס הנאמנות הכפולה

שאלת הנאמנות הכפולה שעוררה התנועה הציונית בארצות הברית הטרידה יהודים מזרמים שונים, ונולדה מתוך פולמוס ציבורי פנים-יהודי שהגיע לשיאו בעשור הראשון של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היישוב ופולמוס הנאמנות הכפולה · ראה עוד »

פולוניה (ספינה)

עולים בני העלייה החמישית על סיפון האוניה פולוניה, מרץ 1937 מודעת פרסום להפלגה בפולוניה זימון משנת 1937 מאת "המשרד הארצישראלי המרכזי בוורשה" לחלוץ העולה לארץ ישראל להפליג בפולוניה לארץ פולוניה (Polonia) הייתה אוניית נוסעים פולנית שבה הגיעו לארץ ישראל רבים מעולי העלייה החמישית מפולין, בין השנים 1933 ל-1938.

חָדָשׁ!!: היישוב ופולוניה (ספינה) · ראה עוד »

פוליטרוק

פּוֹלִיטְרוּק (רוסית: политру́к, קיצור של полити́ческий руководи́тель, מדריך פוליטי) היה קצין חינוך בצבא האדום, האחראי על הדרכה אידאולוגית של חיילים.

חָדָשׁ!!: היישוב ופוליטרוק · ראה עוד »

פוליטיקה של ישראל

הפוליטיקה הישראלית כוללת תנועות, מפלגות וארגונים רבים.

חָדָשׁ!!: היישוב ופוליטיקה של ישראל · ראה עוד »

פוגרום

פוגרום (ברוסית: Погром, מילולית: השמדה, הרס, בעברית: פרעות) הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד מיעוט אתני או דתי מובלת בידי ההמון הזועם (ולעיתים אף בעידוד השלטונות), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש או ברכוש של הקבוצה הנפגעת ולגרום למנוסתם.

חָדָשׁ!!: היישוב ופוגרום · ראה עוד »

פיסול ישראלי

אברהם מלניקובשהאריה השואג, 1928–1934שאבן ש תל חי פיסול ישראלי הוא שם כולל ליצירות פיסול שנוצרו בארץ ישראל החל משנת 1906, שנת ייסוד "בצלאל".

חָדָשׁ!!: היישוב ופיסול ישראלי · ראה עוד »

פיצוץ תחנות הרדאר

פיצוץ תחנות הרדאר היה סדרת פעולות שבוצעו נגד תחנות מכ"ם בריטיות, אשר הוקמו על הר הכרמל ושימשו לגילוי ספינות מעפילים בשנים 1946 ו-1947.

חָדָשׁ!!: היישוב ופיצוץ תחנות הרדאר · ראה עוד »

פישל

פישל הוא שם פרטי או שם משפחה, הנובע מהשם פיש – דג.

חָדָשׁ!!: היישוב ופישל · ראה עוד »

פילוסופיה של החינוך

כיתה בטאיוואן בעת בוחן באנגלית. הפילוסופיה של החינוך עוסקת בשאלות כגון "מה היא מטרת החינוך?" ו"באילו דרכים ראוי לחנך?" רפאל, "אסכולת אתונה", מתאר את עולם ההשכלה היווני. פילוסופיה של החינוך היא תחום בפילוסופיה, העוסק בחינוך, במטרותיו ובדרכי הפעולה שלו.

חָדָשׁ!!: היישוב ופילוסופיה של החינוך · ראה עוד »

פיליפ לנגסטף אורד גיא

פיליפ לנגסטף אורד גיא (באנגלית: Philip Langstaffe Ord Guy; 1885 - 7 בדצמבר 1952) היה ארכאולוג שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ואחרי קום המדינה פעל במסגרת מחלקת העתיקות של ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ופיליפ לנגסטף אורד גיא · ראה עוד »

פיליפ יוסף

פיליפ יוסף (חבוש פאה) במשפט בן יוסף, ז'ורבין ושיין. לצידו עו"ד אהרון חטר-ישי. מאחור שלושת הנאשמים. פיליפ יוסף (14 באפריל 1901 – 6 באפריל 1968) היה מבכירי עורכי הדין בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ופיליפ יוסף · ראה עוד »

פיטר מנטן

פיטר מנטן (בהולנדית: Pieter Menten; 26 במאי 1899 – 3 בספטמבר 1987) היה פושע מלחמה הולנדי, אשר במהלך מלחמת העולם השנייה ביצע, כקצין אס אס, פשעי מלחמה בפולין.

חָדָשׁ!!: היישוב ופיטר מנטן · ראה עוד »

פיין און גבורה

פּיין און גבורה: אין דעם יידישן עבר אין ליכט פון דער קעגנווארט (יידיש: ענות וגבורה: בעבר היהודי לאור המציאות של ימינו) היא אנתולוגיה בעריכת יצחק צוקרמן ואליהו גוטקובסקי שיצאה לאור בגטו ורשה בחודש תמוז ה'ת"ש (יולי–אוגוסט 1940) על ידי תנועת דרור.

חָדָשׁ!!: היישוב ופיין און גבורה · ראה עוד »

פייר ניראק

נפתלי כהן (1893/1898 – 1960), שנודע בשם העט פּיֶיר נירָאק (Pierre Neyrac), היה סופר יהודי צרפתי יליד היישוב היהודי בישראל, רופא במקצועו.

חָדָשׁ!!: היישוב ופייר ניראק · ראה עוד »

פייבל פולקס

פייבל פולקס (Feivel Polkes, שינה את שמו לפייבל פולס; 11 בספטמבר 1900, סוקאל, פולין – 10 במאי 1982, ישראל) היה יהודי מארץ ישראל שנפגש עם אדולף אייכמן בשנת 1937 בנסותו לנקוט יוזמה לחילוץ רבבות יהודים מגרמניה הנאצית.

חָדָשׁ!!: היישוב ופייבל פולקס · ראה עוד »

צ'רקסים בישראל

צ'רקסים בישראל (באדיגית: Адыгэхэу Исраэл исыхэр) היא קבוצה אתנית בחברה הישראלית, ממוצא צ'רקסי, אשר משתייכת לזרם הסוני של דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: היישוב וצ'רקסים בישראל · ראה עוד »

צ'כוסלובקיה

צ'כוסלובקיה (בצ'כית: Československo; בסלובקית: Česko‑Slovensko) הייתה מדינה שהתקיימה בעבר כאיחוד השטחים שמרכיבים כיום את המדינות צ'כיה סלובקיה וקרפטורוסיה.

חָדָשׁ!!: היישוב וצ'כוסלובקיה · ראה עוד »

צמח פלדשטיין

ד"ר צמח פֶלדשטיין (Cemach Feldstein; בליטאית: Feldsteinas; 30 בדצמבר 1884 – 29 בדצמבר 1944) היה מחנך ופעיל ציוני ועברי יהודי ליטאי.

חָדָשׁ!!: היישוב וצמח פלדשטיין · ראה עוד »

צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)

צמיחת התנועה הערבית הפלסטינית 1929-1918 הוא ספר של המזרחן פרופ' יהושע פורת אשר ראה אור בהוצאת עם עובד, והמשכו בכותר: ממהומות למרידה, התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1939-1929; שני הכרכים ראו אור, בהתאמה, בשנים 1976 ו-1978.

חָדָשׁ!!: היישוב וצמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר) · ראה עוד »

צאנה צאנה

צֵאנָה צֵאנָה (ידוע גם באנגלית: Tzena, Tzena) הוא שיר עברי מסוף שנת 1941 אשר נכתב על ידי יחיאל חגיז והולחן על ידי יששכר מירון.

חָדָשׁ!!: היישוב וצאנה צאנה · ראה עוד »

צנטרל

מרדכי קפלן ושלמה שרברק צֶנטרָל–מרכז (בכתיב יידי: צענטראַל; בפולנית: Central) הייתה התאגדות הוצאה לאור יהודית בולטת שפעלה בשנים 1911–1914 ו-1923–1933 ומרכזה היה בעיר ורשה.

חָדָשׁ!!: היישוב וצנטרל · ראה עוד »

צנחני היישוב

בארי שבאיטליה. עומדים מימין: ראובן דפני, צדוק דורון, אבא ברדיצ'ב. יושבים מימין: שרה ברוורמן, אריה פיכמן וחביבה רייק בול דואר ישראל משנת 1955 לציון עשור לצנחני היישוב פסל פלמ"חניק צנחן במערת הפלמ"ח במשמר העמק "צנחני היישוב" הוא כינויה של קבוצה של 37 צנחנים שהתארגנה ביישוב העברי בארץ ישראל במסגרת התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: היישוב וצנחני היישוב · ראה עוד »

צניעות (יהדות)

צניעות במשמעה הרחב מייצגת אופן התנהגות מוסרית שעיקרה הימנעות מהתנהגות מוחצנת האמורה להעיד על תכונותיו של האדם.

חָדָשׁ!!: היישוב וצניעות (יהדות) · ראה עוד »

צפורה שרת

צִפּוֹרָה שָרֵת (12 באוגוסט 1896 – 30 בספטמבר 1973) הייתה רעייתו של ראש ממשלתה השני של מדינת ישראל, משה שרת.

חָדָשׁ!!: היישוב וצפורה שרת · ראה עוד »

צרפת החופשית

צרפת החופשית (בצרפתית: France libre) הוא כינוי לכוחות הצרפתיים שלחמו נגד גרמניה הנאצית ומדינות הציר במלחמת העולם השנייה, כצבא מאורגן בראשות הגנרל שארל דה גול בין 1940 ו-1945.

חָדָשׁ!!: היישוב וצרפת החופשית · ראה עוד »

צליפה

צלפי שדה של צה"ל עם רובה רמינגטון M24, ראו גם: צליפה בישראל. צוות צלפים גרמניים, יורה ומאתר, בעמדה מוסווית באפגניסטן ברק" - רובה צלפים לטווחים ארוכים, מצויד בכוונת טלסקופית ודורגל. צלפים אמריקאיים במטווח צליפה היא קליעה מדויקת לטווח רב, לרוב מעל ל-300 מטר ולעיתים אף ליותר מ-2,000 מטר, באמצעות כלי ירי המותאם במיוחד לכך (לרוב רובה צלפים עם כוונת טלסקופית), תוך התחשבות מיוחדת בתנאים סביבתיים המשפיעים על מעוף הקליע.

חָדָשׁ!!: היישוב וצליפה · ראה עוד »

צליפה בישראל

ברק", באליפות הצליפה של צה"ל. לוט"ר של ימ"ס ירושלים, משמר הגבול. תרגיל עומק ביוון, 2020. ברק" הכוללת רובה צלפים H-S Precision Pro Series 2000 HTR לטווחים ארוכים, שתוכנן על ידי חברת H-S Precision לפי מפרט של צה"ל, שדרש רובה צלפים בריחי מדויק ואמין לטווחים של עד 1200 מטר. הצליפה בישראל מתייחסת לתחומי הצליפה הצבאית, המשטרתית והספורטיבית במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וצליפה בישראל · ראה עוד »

צבא הג'יהאד הקדוש

הלווייתו של חוסייני במסגד אל-אקצא שבירושלים, 1948 צבא הג'יהאד הקדוש, הנקרא בעברית גם צבא מלחמת הקודש (בערבית: جيش الجهاد المقدس, בתעתיק מדויק: ג'יש אלג'האד אלמקדס, בכתיב חופשי: ג'יש אל-ג'יהאד אל-מוקאדס) הייתה מיליציה של לוחמים פלסטינים תומכי המופתי.

חָדָשׁ!!: היישוב וצבא הג'יהאד הקדוש · ראה עוד »

צבי אורון

צבי אוֹרוֹן (אורוּשקֶס; נכתב גם: אורושקעס, ארושקס, ארושקעס) (1888, ביאליסטוק – 3 בדצמבר 1980, אשדוד) היה צלם וצלם עיתונות ישראלי שפעל בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב וצבי אורון · ראה עוד »

צבי נחמיה בוטקובסקי

צבי נחמיה בוטקובסקי (ח' בתמוז תרמ"ו, יולי 1886 – 27 בדצמבר 1943) היה פרדסן, מפעילי התאחדות האיכרים בחדרה ונציגהּ במוסדות היישוב ובמוסדות התנועה הציונית, חבר אספת הנבחרים והוועד הלאומי, סופר עברי, עיתונאי וחוקר תולדות ההתיישבות בחדרה.

חָדָשׁ!!: היישוב וצבי נחמיה בוטקובסקי · ראה עוד »

צבי ניסנוב

250px צבי ניסנוב (1881 – 1 במרץ 1966) היה פעיל בולט ביישוב העברי, חבר ארגון "השומר", ומראשוני אסירי המחתרות.

חָדָשׁ!!: היישוב וצבי ניסנוב · ראה עוד »

צבי פרנקל (בן עמרם)

צבי פרנקל (בן עמרם) (1916 - 6 בספטמבר 1937) היה איש אצ"ל שהוצא להורג על ידי הארגון בימי מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט, מחשש שהוא עלול להלשין על המחתרת בפני משטרת המנדט.

חָדָשׁ!!: היישוב וצבי פרנקל (בן עמרם) · ראה עוד »

צבי רוזנבלט

צבי רוזנבלט, 1965תמונה להחלפה צבי רוזנבלט (26 בספטמבר 1911 - 26 ביולי 1984) היה ישראלי שנחשד ברצח ארלוזורוב והועמד לדין באשמת הרצח יחד עם אברהם סטבסקי וזוכה יחד עמו.

חָדָשׁ!!: היישוב וצבי רוזנבלט · ראה עוד »

צבי שטיינמן

הרב צבי שטיינמן רבי צבי שטיינמן (1865- ה'תרכ"ה בערך, לבידובה, ליטא - ה' בשבט ה'תש"ז, 26 בינואר 1947, רחובות) היה רב רוסי וארץ ישראלי בתקופת היישוב, רבה של רחובות במשך עשרים שנה.

חָדָשׁ!!: היישוב וצבי שטיינמן · ראה עוד »

צבי שור

צבי שור (1898 – 1979) היה צייר ישראלי ומורה לציור שיצר בתקופת היישוב ובימי המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב וצבי שור · ראה עוד »

צבי ברנר

צבי ברנר (1915 – 1999) היה חבר ההגנה, שותף בפרשיות ביטחוניות רבות בתקופת היישוב, חבר קיבוץ אפיקים, פעיל מרכזי בתנועה הקיבוצית.

חָדָשׁ!!: היישוב וצבי ברנר · ראה עוד »

צבי ג'וריני

צבי ג'וריני (בּוֹגוֹמוֹלְני) (1885, סורוקה, בסרביה, רוסיה – 24 בינואר 1960, תל אביב) היה זמר אופרה ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב וצבי ג'וריני · ראה עוד »

צבי יהודה קוק

הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה; ט"ו בניסן ה'תרנ"א, 22 באפריל 1891 – י"ד באדר ה'תשמ"ב, 9 במרץ 1982) היה ראש ישיבת מרכז הרב ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: היישוב וצבי יהודה קוק · ראה עוד »

צדקיהו הרכבי

השופט צדקיהו הרכבי (מימין) עם הצייר משה מטוס באביב 1947 זמן קצר לפני נסיעתו של האחרון לאמריקה צדקיהו הרכבי (כ"ח באייר ה'תרנ"ו, 11 במאי 1896 - י' בתשרי ה'תש"ח, 24 בספטמבר 1947) היה איש ציבור ומשפטן בכיר ביישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב וצדקיהו הרכבי · ראה עוד »

צדוק שלוש

צדוק שלוש ורוז אפלבוים מאורסים צדוק אברהם שלוש (15 באפריל 1898 – 1 בינואר 1949) היה איש עסקים וסוחר ארצישראלי, בן למשפחת שלוש, שפעל למען היישוב היהודי בארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית ובימי המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב וצדוק שלוש · ראה עוד »

ציר הזמן של אנטישמיות במאה ה-20

ציר זמן זה של אנטישמיות מתעד את האנטישמיות, פעולות עוינות או אפליה נגד יהודים כקבוצה דתית או אתנית, במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היישוב וציר הזמן של אנטישמיות במאה ה-20 · ראה עוד »

ציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל

זהו ציר זמן של ההיסטוריה של מדינת ישראל, הכולל שינויים משפטיים וטריטוריאליים ואירועים פוליטיים חשובים בישראל ובישויות שקדמו לה, לצד אירועים חשובים שהשפיעו על התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: היישוב וציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל · ראה עוד »

צילה פיינברג שוהם

מימין לשמאל: אבשלום, צילה ושושנה פיינברג צילה פיינברג שוהם (י' בכסלו תרנ"ו, 27 בדצמבר 1895, יפו – ל' באב תשמ"ח, 13 באוגוסט 1988, חיפה) הייתה חברת הנהלת ויצו העולמית ויו"ר הוועדה למעמד האישה ולשכות משפטיות מטעם ויצו הארצית והתאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל, יו"ר המחלקה לבתי ספר החקלאיים בארץ, פעילה בהתאחדות האיכרים והמועצה לשיווק פרי הדר.

חָדָשׁ!!: היישוב וצילה פיינברג שוהם · ראה עוד »

ציונה תג'ר

ציונה תג'ר במרכז עם שתי אחיותיה מרים ושושנה, 1924 ציונה תָגֶ'ר (17 באוגוסט 1900 – 16 ביוני 1988) הייתה ציירת ישראלית הנמנית עם גדולי אמנות הציור בארץ בתקופת היישוב ובימי קום המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב וציונה תג'ר · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וציונות · ראה עוד »

ציונות סוציאליסטית

מצעד אחד במאי של הנוער העובד והלומד, 2011 בסימן 90 שנה להסתדרות העובדים הכללית. ציונות סוציאליסטית הוא זרם בתנועה הציונית שביקש לשלב את הציונות עם ערכי הסוציאליזם ולהקים בארץ ישראל חברה יהודית לאומית המבוססת על עקרונות הצדק והשוויון החברתיים.

חָדָשׁ!!: היישוב וציונות סוציאליסטית · ראה עוד »

ציונות רוויזיוניסטית

מצע הבחירות הראשון של המפלגה הציונית רוויזיוניסטית מייסד התנועה הרוויזיוניסטית, זאב ז'בוטינסקי ציונות רוויזיוניסטית הייתה אחד מן הזרמים בתנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: היישוב וציונות רוויזיוניסטית · ראה עוד »

ציונות ברוסיה

התנועה הציונית ברוסיה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות התגוררה רוב יהדות העולם במזרח אירופה, וחלק ניכר ממנה באימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: היישוב וציונות ברוסיה · ראה עוד »

ציוניוני הדרך (קובץ שירים)

ציוניוני הדרך, שירים שהיו ועודם, תש"ח-תשל"ח הוא קובץ שירים או שירון, הכולל 232 שירים אהודים שנהגו לשיר בציבור בתקופת השנים תש"ח 1948 עד תשל"ח 1978.

חָדָשׁ!!: היישוב וציוניוני הדרך (קובץ שירים) · ראה עוד »

קן ציפור

גרפיטי של השיר "קן ציפור" ליד בניין העירייה של רמת גן ספארי ברמת גן קַן צִפּוֹר הוא שיר ילדים מאת המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: היישוב וקן ציפור · ראה עוד »

קפא"י

קפא"י (ראשי תיבות: קופת פועלי ארץ ישראל) הייתה קרן שהוקמה על פי הצעת שלמה קפלנסקי בוועידה השנייה של הברית העולמית של פועלי ציון, שנערכה בשנת 1909 בעיר קרקוב.

חָדָשׁ!!: היישוב וקפא"י · ראה עוד »

קפה גרופי

קפה גרופי ממוזער קפה גרופי (Café Groppi) הוא בית קפה מפורסם בקהיר בירת מצרים הקשור בין היתר למפגשים ואירועים בתולדות היישוב ומדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וקפה גרופי · ראה עוד »

קרן תל חי

סמל קרן תל חי קרן תל חי היא קרן לגיוס והקצאת כספים אשר שימשה את התנועה הציונית הרוויזיוניסטית.

חָדָשׁ!!: היישוב וקרן תל חי · ראה עוד »

קרמין (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב וקרמין (פירושונים) · ראה עוד »

קרנארו (אונייה)

א/ק "קָרנָארוֹ" (S/S Carnaro) הייתה אוניית נוסעים ומשא איטלקית שערכה הפלגות סדירות באגן המזרחי של הים התיכון מ-1919 עד 1938.

חָדָשׁ!!: היישוב וקרנארו (אונייה) · ראה עוד »

קרנבל

קרנבל בסלובניה קרנבל בוולפך, גרמניה קרנבל בקולומביה קַרְנָבָל הוא פסטיבל תחפושות וריקודים בהשתתפות הקהל.

חָדָשׁ!!: היישוב וקרנבל · ראה עוד »

קרל פרידריך גרדלר

קרל פרידריך גרדלר (31 ביולי 1884 – 2 בפברואר 1945) היה מדינאי גרמני.

חָדָשׁ!!: היישוב וקרל פרידריך גרדלר · ראה עוד »

קרב משמר העמק

הכנת הביצורים במשמר העמק לקראת הקרב לוחמים יהודיים בשערי משמר העמק משוריין של צבא ההצלה ועליו סמל צבא ההצלה: פגיון נעוץ במגן דוד שלט הסבר לרגלי "הר הגעש" קרב משמר העמק במלחמת העצמאות נערך בתאריכים 4 באפריל - 15 באפריל 1948, בין כוחות ערביים של צבא ההצלה ולוחמים מקומיים, בפיקודו של פאוזי אל קאוקג'י, לבין מגיני קיבוץ משמר העמק, יחד עם הגדוד הראשון של הפלמ"ח, כוח תגבור של חטיבת גולני, וכוחות ההגנה בפיקודם של יצחק שדה ודן לנר.

חָדָשׁ!!: היישוב וקרב משמר העמק · ראה עוד »

קרב אל-עלמיין השני

קרב אל-עלמיין השני היה קרב מכריע שהתנהל בין 23 באוקטובר ל-4 בנובמבר 1942 במסגרת המערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: היישוב וקרב אל-עלמיין השני · ראה עוד »

קרב ענבתא

ב־21 ביוני 1936, במהלך המרד הערבי הגדול, תקפו חמושים ערבים שיירת יהודים מלווה בחיילים בריטים בארץ ישראל ליד ענבתא שבשומרון.

חָדָשׁ!!: היישוב וקרב ענבתא · ראה עוד »

קרב עזה השני

קרב עזה השני התחולל בנגב המערבי, מזרחית לעזה, ב-19 באפריל 1917, כחלק מהמערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה בחזית המזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: היישוב וקרב עזה השני · ראה עוד »

קרב פנים אל פנים (שיטה)

קרב פנים אל פנים (קפא"פ) הוא מושג כוללני אשר הופיע לראשונה בקרב כוחות המגן של היישוב היהודי קרי ההגנה בשנת 1940 ומתייחס לסך מקצועות הלחימה בידיים ריקות ובכלי נשק קרים בהטייתם הקרבית – צבאית, היינו יישום שאינו ספורטיבי.

חָדָשׁ!!: היישוב וקרב פנים אל פנים (שיטה) · ראה עוד »

קרב צומת מסמיה

אנדרטה לנוטרים ולעובדי חברת החשמל שנפלו בקרב בצומת מסמיה קרב צומת מסמיה הוא קרב שהתרחש ב-10 בספטמבר 1938 בצומת מסמיה (כיום צומת ראם).

חָדָשׁ!!: היישוב וקרב צומת מסמיה · ראה עוד »

קרב טירת צבי

לאחר קבלת תוכנית החלוקה בעצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר החלו פעולות איבה נגד היישוב על ידי ערביי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וקרב טירת צבי · ראה עוד »

קרב גזאלה

קרב גזאלה (26 במאי -21 ביוני 1942) היה אחד הקרבות החשובים במסגרת המערכה במדבר המערבי.

חָדָשׁ!!: היישוב וקרב גזאלה · ראה עוד »

קרב הראל (שיר)

לוחמי הפלמ"ח, 1948 קרב הראל הוא שיר שנכתב על ידי המשורר והפזמונאי חיים חפר ב-1965 עבור שלישיית גשר הירקון, שכללה את אריק איינשטיין, בני אמדורסקי וישראל גוריון.

חָדָשׁ!!: היישוב וקרב הראל (שיר) · ראה עוד »

קרביץ

קרביץ היא חברה ישראלית המספקת ומפיצה מכשירי כתיבה, ציוד וריהוט משרדי, ציוד היקפי, מוצרי אלקטרוניקה ומחשבים, מוצרי אמנות ומתנות.

חָדָשׁ!!: היישוב וקרביץ · ראה עוד »

קריית שרת

קריית שרת היא שכונת המגורים הגדולה בחולון, הממוקמת בדרום מזרח העיר.

חָדָשׁ!!: היישוב וקריית שרת · ראה עוד »

קלמן כצנלסון

קלמן כצנלסון (18 באוקטובר 1907 – 2 בפברואר 2000) היה עיתונאי, סופר, מתרגם ופעיל רוויזיוניסטי אשר בשנת 1964 עורר סערה ציבורית בישראל עם פרסום ספרו "המהפכה האשכנזית" בו הכריז על האשכנזים כאומה נפרדת והפגין גזענות קשה כלפי המזרחים.

חָדָשׁ!!: היישוב וקלמן כצנלסון · ראה עוד »

קלמנט אטלי

קלמנט ריצ'רד אטלי, הרוזן הראשון מאטלי (באנגלית: Clement Richard Attlee, 1st Earl Attlee; 3 בינואר 1883 – 8 באוקטובר 1967) היה מדינאי בריטי ממפלגת הלייבור, ששימש ראש ממשלת בריטניה בסוף מלחמת העולם השנייה ואחריה, בשנים 1945–1951 וכן כמנהיג מפלגתו בשנים 1935–1955.

חָדָשׁ!!: היישוב וקלמנט אטלי · ראה עוד »

קלוב התעופה לישראל

קלוב התעופה לישראל (באנגלית: The Aero Club of Israel, לשעבר הגמל המעופף) הוא מועדון ספורטיבי לצעירים חובבי דאייה וחבר בפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה (FAI), המשתתף באליפויות עולם ובאולימפיאדות תעופה.

חָדָשׁ!!: היישוב וקלוב התעופה לישראל · ראה עוד »

קטה דן

קטה דן היה מלון ופנסיון שהוקם ופעל בתל אביב בתקופת המנדט הבריטי ובשנים הראשונות לאחר קום המדינה והיה קשור לאירועים היסטוריים שהתרחשו בעיר.

חָדָשׁ!!: היישוב וקטה דן · ראה עוד »

קטי אנטוניוס

קטי אנטוניוס (בערבית: كاتي أنطونيوس; נפטרה ב-1984), ערביה-נוצרייה, אשת החברה הגבוהה בירושלים בתקופת המנדט הבריטי ובתקופת השלטון הירדני במזרח ירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב וקטי אנטוניוס · ראה עוד »

קבוצת אינטרס

מרטין לותר קינג נושא את הנאום יש לי חלום במסגרת המצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות שאורגן על ידי ארגונים גדולים לזכויות אדם קבוצת אינטרס, או קבוצת בעלי עניין, היא ארגון שמטרתו להשפיע על החלטות המתקבלות על ידי הרשויות.

חָדָשׁ!!: היישוב וקבוצת אינטרס · ראה עוד »

קבוצת העבודה

קבוצת העבודה (בסלובקית: Pracovna Skupina) הייתה קבוצה מחתרתית מקרב יהודי סלובקיה שפעלה במלחמת העולם השנייה במטרה להציל יהודים ולהפיץ מידע על גורלם של היהודים ששולחו לפולין.

חָדָשׁ!!: היישוב וקבוצת העבודה · ראה עוד »

קבוצת השרון

חברי קבוצת השרון על גדת הירדן שנת 1924 קבוצת השרון הייתה קבוצה שהתיישבה ברמת דוד ומאוחר יותר הייתה בין מייסדי קיבוץ יפעת.

חָדָשׁ!!: היישוב וקבוצת השרון · ראה עוד »

קבורה זמנית במלחמות ישראל

בארי לאחר מלחמת ששת הימים קבורה זמנית במלחמות ישראל נערכה בחמש מלחמות - מלחמת העצמאות, מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת חרבות ברזל (בשתיים האחרונות נעשתה גם קבורה זמנית של אזרחים).

חָדָשׁ!!: היישוב וקבורה זמנית במלחמות ישראל · ראה עוד »

קדמת צבי

אנדרטת יד עתניאל קִדְמַת צְבִי היא מושבה של התאחדות האיכרים הממוקמת במרכזה של רמת הגולן, 3.5 ק"מ צפונית לקצרין.

חָדָשׁ!!: היישוב וקדמת צבי · ראה עוד »

קדימה (שיר)

קדימה או דגל אדום (ברוסית: Авиамарш) הוא שיר רוסי שתורגם לעברית על ידי מתרגם לא ידוע.

חָדָשׁ!!: היישוב וקדימה (שיר) · ראה עוד »

קהליתנו

קהליתנו, עיצבה: רות בית-אור קְהִליתנו הוא קובץ ספרותי שהוציאו לאור אנשי תנועת הנוער "השומר הצעיר" בארץ ישראל בשנת תרפ"ב 1922.

חָדָשׁ!!: היישוב וקהליתנו · ראה עוד »

קהילת ציון אמריקאית

קהילת ציון אמריקאית (באנגלית: American Zion Commonwealth) היא חברה ציונית מיישבת שנטלה חלק חשוב בהתיישבות היהודית בארץ ישראל בתקופת טרום המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב וקהילת ציון אמריקאית · ראה עוד »

קומוניזם

לנין, פרידריך אנגלס וקרל מרקס הפטיש והמגל, הוא סמל אוניברסלי של ארגונים קומוניסטים. בדגל ברית המועצות הופיע תחת כוכב אדום שסימל את המפלגה הקומוניסטית קוֹמוּנִיזְם (לפי האקדמיה ללשון: שֻׁתְּפָנוּת) הוא קבוצה של שיטות כלכליות-חברתיות בהן כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת של החברה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי.

חָדָשׁ!!: היישוב וקומוניזם · ראה עוד »

קונסול דיפלומטי

קונסול (באנגלית: Consul) הוא תואר דיפלומטי הנגזר ישירות מרמת המשלחת הדיפלומטית הפועלת באותה מדינה, וניתן לנציג הבכיר בקונסוליה.

חָדָשׁ!!: היישוב וקונסול דיפלומטי · ראה עוד »

קונגרס יריחו

עבדאללה הראשון מלך ירדן קונגרס יריחו היה כינוס של נציגים ונכבדים ערבים פלסטינים, שנערך ב-1 בדצמבר 1948 ביריחו, כדי לדון בעתידם של השטחים ממערב לנהר הירדן, שנותרו תחת שליטת ממלכת ירדן לאחר הכרזתה של הפסקת האש בגזרת ירדן ב-18 ביולי 1948, שטחים שנודעו מאוחר יותר בשם "הגדה המערבית".

חָדָשׁ!!: היישוב וקונגרס יריחו · ראה עוד »

קופת חולים אסף

לוגו קופת חולים אסף קופת חולים אסף הייתה קופת חולים "בלתי מפלגתית" שהוקמה בשנת 1962 על בסיס איחוד מספר ארגוני ביטוח רפואי שהתקיימו במדינת ישראל וביישוב משנות ה-40: קופת חולים יישובית, איחוד קופ"ח אוצר הרופאים וקופ"ח שילוח (מייסודה של ההסתדרות הרפואית בחיפה).

חָדָשׁ!!: היישוב וקופת חולים אסף · ראה עוד »

קופוסט

קוֹפּוּסְט (מיידיש: קאָפּוסט; בבלארוסית וברוסית: Копысь, "קוֹפִּיס") היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בקרבת נהר דנייפר.

חָדָשׁ!!: היישוב וקופוסט · ראה עוד »

קורס טיס (צה"ל)

קורס הטיס של חיל האוויר הישראלי מכשיר אנשי צוות אוויר, לתפקידי הטיסה השונים - טייסי קרב, טייסי תובלה וטייסי מסוקים, נווטי קרב, נווטי תובלה ומכונני אוויר.

חָדָשׁ!!: היישוב וקורס טיס (צה"ל) · ראה עוד »

קורפוס ספרטום

מפת הקורפוס ספרטום של ירושלים לפי תוכנית החלוקה קוֹרפּוּס סֶפָּרָטוּם (מלטינית: Corpus separatum) פירושו עיר או אזור בעלי מעמד פוליטי ומשפטי שונה מסביבתה, אך חסרי ריבונות עצמאית.

חָדָשׁ!!: היישוב וקורפוס ספרטום · ראה עוד »

קול ירושלים

קול ירושלים היה אות-הקריאה ושמם של השידורים העבריים בשירות השידור של פלשתינה (א"י).

חָדָשׁ!!: היישוב וקול ירושלים · ראה עוד »

קול ישראל (ההגנה)

שידור חדשות ההגנה, אפריל 1948 קול ישראל הייתה תחנת הרדיו המחתרתית של ארגון ההגנה שפעלה בשתי תקופות: 13 במרץ עד 11 ביוני 1940 ולאחר מכן החל מ-4 באוקטובר 1945 ועד 14 במאי 1948.

חָדָשׁ!!: היישוב וקול ישראל (ההגנה) · ראה עוד »

קולנוע ישראלי

הכניסה לסינמטק ירושלים (2009), בזמן '''פסטיבל הקולנוע ירושלים''', פסטיבל קולנוע בינלאומי והאירוע החשוב והמרכזי בישראל ליוצרי קולנוע ושוחריו. הקולנוע הישראלי הוא תיאור כולל ליצירה הקולנועית במדינת ישראל, החל מימי טרום הקמתה ועד ימים אלו.

חָדָשׁ!!: היישוב וקולנוע ישראלי · ראה עוד »

קולה (יישוב)

קוּלָה (בערבית: قولة; בטורקית: Kule, "מגדל") היה כפר ערבי בגבול השפלה ולרגלי הרי יהודה כעשרה קילומטרים מצפון-מזרח ללוד, בגובה 125 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: היישוב וקולה (יישוב) · ראה עוד »

קולוניאליזם התיישבותי

קולוניאליזם התיישבותי היא מימוש הקולוניאליזם באמצעות התיישבות אזרחי המעצמה הכובשת בשטח הכבוש, בנוסף להקמת מערכת שלטונית ובסיסים צבאיים.

חָדָשׁ!!: היישוב וקולוניאליזם התיישבותי · ראה עוד »

קינגפישר (אונייה)

קינגפישר (Kingfisher) הייתה אוניית מפרש עם מנוע עזר, ממעט ספינות הצי העברי המתהווה בימיו הראשונים.

חָדָשׁ!!: היישוב וקינגפישר (אונייה) · ראה עוד »

קיבוץ

דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.

חָדָשׁ!!: היישוב וקיבוץ · ראה עוד »

קיבוץ גלויות

קיבוץ גלויות הוא מושג תנכ"י המנבא את שיבת עם ישראל לארץ ישראל לאחר שגלו ממנה.

חָדָשׁ!!: היישוב וקיבוץ גלויות · ראה עוד »

קיבוצים בישראל

להלן רשימה של הקיבוצים בישראל, אלה הקיימים כיום או שפולגו, הועתקו ממקומם או פורקו.

חָדָשׁ!!: היישוב וקיבוצים בישראל · ראה עוד »

ר' בנימין

ר' בנימין (קרי: רבי בנימין; 23 במאי 1880 – 15 בדצמבר 1957, כ"ב בכסלו תשי"ח) הוא שמו הספרותי של יהושע רדלר-פלדמן (שעיברת אותו ליהושע התלמי) שהיה סופר, עיתונאי ואיש ציבור.

חָדָשׁ!!: היישוב ור' בנימין · ראה עוד »

רמת החייל

רחוב ק"ם בשנת 1951. ניתן להבחין בשורת הבתים המקוריים, שטרם חוברו אז לרשת החשמל. אזור רמת החייל מסומן על גבי מפה רמת החייל היא שכונה בצפון-מזרח תל אביב; אחת משכונות עבר הירקון.

חָדָשׁ!!: היישוב ורמת החייל · ראה עוד »

רמת הכובש

אחד משמונת בתי הסוכנות שהוקמו בקיבוץ במתכונת של בית ביטחון מטעי בננות ברמת הכובש, ינואר 1945 רָמַת הַכּוֹבֵשׁ הוא קיבוץ בשרון הדרומי, 7 ק"מ צפונית-מזרחית לכפר סבא, בתחום המועצה האזורית דרום השרון.

חָדָשׁ!!: היישוב ורמת הכובש · ראה עוד »

רמתיים

בית יד לבנים ברמתיים, לזכר חללי הוד השרון במלחמות ישראל שדרות האוטהקר שדרות האוטהקר רמתיים הייתה אחת מארבע המושבות שמהן נוסדה הוד השרון, וכיום שכונה בעיר זו.

חָדָשׁ!!: היישוב ורמתיים · ראה עוד »

רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם

דיוקן הרמב"ם בכניסה לבניין הראשי של בית החולים רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם, הידוע גם בשם "המרכז הרפואי רמב"ם" ובקצרה "רמב"ם", הוא המרכז הרפואי הגדול ביותר בצפונה של ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ורמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם · ראה עוד »

ראע'ב נשאשיבי

ראש העיר ראע'ב נשאשיבי מעניק מדליות לשחקני טניס בטקס חנוכת מגרשי הטניס של ימקא בירושלים, 1931 רחוב על שמו בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים שמו של נשאשיבי בין השמות על לוח הנצחה לכבוד חנוכת רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים) ראע'בּ נשאשיבּי (בערבית: راغب النشاشيبي; תעתיק מדויק: ראע'ב אלנשאשיבי; 1881–1951) היה מנהיג פלסטיני מחמולת נשאשיבי שפעל במחצית הראשונה של המאה העשרים, וראש עיריית ירושלים בין השנים 1920–1934.

חָדָשׁ!!: היישוב וראע'ב נשאשיבי · ראה עוד »

ראש השנה למלכים ולרגלים

ראש השנה למלכים ולרגלים חל בא' בניסן והוא אחד מארבעה ראשי שנים ביהדות.

חָדָשׁ!!: היישוב וראש השנה למלכים ולרגלים · ראה עוד »

ראשית התעופה העברית בארץ ישראל

שנות ה-20 ראשית התעופה העברית בארץ ישראל הייתה תלויה תלות מוחלטת בהתפתחות הכוח האווירי שנועד להגנת היישוב העברי בארץ ישראל, משום שבמאבק על "המדינה בדרך" לא היה מקום לקדם את התעופה האזרחית, אלא רק את התעופה הביטחונית.

חָדָשׁ!!: היישוב וראשית התעופה העברית בארץ ישראל · ראה עוד »

ראלף בודילי

ראלף בארלנד בודילי (באנגלית: Ralph Burland Bodilly; 26 ביולי 1884 – 24 ביוני 1961) היה שופט בריטי שכיהן בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב וראלף בודילי · ראה עוד »

ראי אדמה

"ראי אדמה" בכתב ידו של טשרניחובסקי רְאִי, אֲדָמָה הוא שיר מחאה וקינה שנכתב על ידי המשורר שאול טשרניחובסקי בשנת תרצ"ח 1938, בשיאם של מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט ומבצעי הקמת יישובי חומה ומגדל.

חָדָשׁ!!: היישוב וראי אדמה · ראה עוד »

רננה לשם

רננה לשם בן-גוריון (29 במרץ 1925 – 20 במאי 2008) הייתה מיקרוביולוגית ישראלית, ממייסדי המכון למחקר ביולוגי בישראל בנס ציונה (לצדו של פרופ' אלכסנדר קינן) וסגנית יו"ר המכון, ופרופסור למיקרוביולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: היישוב ורננה לשם · ראה עוד »

רפאל אלשיך

רפאל אלשיך הלוי (י' באב תרמ"א, 5 באוגוסט 1881 – ט"ז בתשרי תשי"ח, 11 באוקטובר 1957) היה רב, מחנך ואיש ציבור ביישוב, חבר אספת הנבחרים והוועד הלאומי.

חָדָשׁ!!: היישוב ורפאל אלשיך · ראה עוד »

רפאל רוזוב

רפאל רוזוב (כ"ט בכסלו תרנ"ג דצמבר 1892 – כ"ג בסיוון תשט"ז 2 ביוני 1956) היה פעיל ציוני, איש התנועה הרוויזיוניסטית, ממייסדי תנועת הנוער בית"ר בארץ ישראל, ברית הציונים הרוויזיוניסטים (הצה"ר) וההסתדרות הציונית החדשה (הצ"ח).

חָדָשׁ!!: היישוב ורפאל רוזוב · ראה עוד »

רפאל רייס

רפאל רייס (11 באוגוסט 1914 – 20 בנובמבר 1944) היה אחד מצנחני היישוב שצנחו במהלך מלחמת העולם השנייה באירופה הכבושה בידי הנאצים בניסיון להציל יהודים מהשמדה.

חָדָשׁ!!: היישוב ורפאל רייס · ראה עוד »

רצח ארלוזורוב

1 רצח חיים ארלוזורוב, ממנהיגי היישוב וראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, אירע ב-16 ביוני 1933 כ"ה בסיוון תרצ"ג, בחוף תל אביב.

חָדָשׁ!!: היישוב ורצח ארלוזורוב · ראה עוד »

רצח אלכסנדר רובוביץ

אלכסנדר רובוביץ (17 באוקטובר 1929 - 6 במאי 1947) היה נער פעיל בלח"י שנרצח על ידי אנשי צבא בריטים.

חָדָשׁ!!: היישוב ורצח אלכסנדר רובוביץ · ראה עוד »

רצח נערי לח"י ברעננה

כיכר ילדי רעננה ב-12 בנובמבר 1947 (כ"ט בחשוון תש"ח) תקפו חיילים בריטים בית ברעננה בו נערך קורס לימוד נשק לצעירים, מטעם לח"י.

חָדָשׁ!!: היישוב ורצח נערי לח"י ברעננה · ראה עוד »

רצח העם הארמני

מפת רצח העם הארמני, המציגה מחנות ריכוז, מחנות מוות, נתיבי שיירות גירוש, נקודות התנגדות, ונתיבי מילוט רצח העם הארמני (בארמנית: Հայոց Ցեղասպանություն), המכונה גם "שואת הארמנים", ובמסורת הארמנית "הפשע הגדול" (בארמנית: Մեծ Եղեռն, בתעתיק עברי: מֶץ יר'רן), היה רצח עם מכוון ושיטתי שביצעה האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה באוכלוסייה הארמנית שבשטחה.

חָדָשׁ!!: היישוב ורצח העם הארמני · ראה עוד »

רצח הלורד מוין

רצח הלורד מוין הייתה התנקשות פוליטית בשר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה, הלורד מוין, שמקום מושבו היה בקהיר.

חָדָשׁ!!: היישוב ורצח הלורד מוין · ראה עוד »

רצח יוחנן שטל וסליה זוהר

סליה זוהר ויוחנן שטל צילום משותף של גפירים (שוטרים) בכפר סבא עם המפקד אברהם דרויאן (משמאל), יוני 1933 רצח יוחנן שְטָל וסַלְיָה זוהר היה אונס קבוצתי ורצח של זוג יהודים שביצעו בדואים משבט ערב אל-קורעאן בחוף הרצליה שהסעיר את היישוב היהודי בארץ ישראל בשנת 1931.

חָדָשׁ!!: היישוב ורצח יוחנן שטל וסליה זוהר · ראה עוד »

רצועת עזה תחת שלטון מצרים

שליטה מצרית בין השנים 1948–1967 רצועת עזה הייתה בשליטת מצרים בין 1948 לאוקטובר 1956 ובין מרץ 1957 ליוני 1967.

חָדָשׁ!!: היישוב ורצועת עזה תחת שלטון מצרים · ראה עוד »

רשת ה'

רשת ה' הייתה תחנת רדיו ישראלית ממלכתית, שפעלה במסגרת קול ישראל ושידרה בפרסית ליהדות איראן.

חָדָשׁ!!: היישוב ורשת ה' · ראה עוד »

רשימת פועלי ישראל

רשימת פועלי ישראל (רפ"י) הייתה מפלגה ישראלית בראשותו של דוד בן-גוריון שפעלה בין השנים 1965 ל-1968 וצורפה לממשלתו של לוי אשכול בזמן מלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: היישוב ורשימת פועלי ישראל · ראה עוד »

רשימת הפועלת והאשה הדתית

רשימת הפועלת והאשה הדתית הייתה מפלגת נשים ציונית-דתית, שהתפצלה מתוך מפלגת הפועל המזרחי ורצה באופן עצמאי בבחירות לאספה המכוננת אשר התקיימו ב-25 בינואר 1949 (כ"ד בטבת ה'תש"ט) בשל הסירוב לשיבוץ נשים ברשימה משותפת לכלל המפלגות הדתיות והחרדיות.

חָדָשׁ!!: היישוב ורשימת הפועלת והאשה הדתית · ראה עוד »

רלף גולדמן

רלף (רפאל) אירווין גולדמן (באנגלית: Ralph Goldman; 1 בספטמבר 1914, י' באלול תרע"ד – 7 באוקטובר 2014, י"ג בתשרי תשע"ה) היה נשיא לשם כבוד של ארגון ה"ג'וינט" העולמי (JDC) ואחד ממנהיגיה הבולטים של הקהילה היהודית בארצות הברית ובעולם.

חָדָשׁ!!: היישוב ורלף גולדמן · ראה עוד »

רחף (אונייה)

בית הקברות היהודי חוף הכרמל "רחף" הייתה מפרשית־משא ממונעת, מהספינות הראשונות בצי המסחרי של היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ורחף (אונייה) · ראה עוד »

רחל (שיר)

המשוררת רחל בלובשטיין-סלע "רחל" הוא שירה של רחל המשוררת על דמותה של רחל אמנו שעל שמה נקראה ועם דמותה הזדהתה, גם בשיריה האחרים.

חָדָשׁ!!: היישוב ורחל (שיר) · ראה עוד »

רחל מרקובסקי לנדאו

רחל מרקובסקי לנדאו (26 בדצמבר 1910 לודז', פולין - 19 בנובמבר 2011, תל אביב, ישראל), הייתה חברת מחתרת "ההגנה", הטייסת הראשונה שהשלימה את הכשרתה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ורחל מרקובסקי לנדאו · ראה עוד »

רחל בן ארי

רחל בן ארי (בר רב האי) (נולדה ב-24 במרץ 1957) היא עורכת דין ישראלית, בין השנים 2008 ל-2014 כיהנה כנציגת לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים.

חָדָשׁ!!: היישוב ורחל בן ארי · ראה עוד »

רחל דייטש

רחל דייטש (נכתב לעיתים: דויטש; 1868–1965), המכונה גם "רוחל דה-בובה", הייתה המיילדת המדופלמת הראשונה ביישוב העברי.

חָדָשׁ!!: היישוב ורחל דייטש · ראה עוד »

רחל ינאית בן-צבי

רחל ינאית בן־צבי (נולדה בשם גולדה לישנסקי; 3 במאי 1886 – 16 בנובמבר 1979) הייתה סופרת ומחנכת, אגרונומית בהשכלתה.

חָדָשׁ!!: היישוב ורחל ינאית בן-צבי · ראה עוד »

רחוב ארלוזורוב (תל אביב)

רחוב ארלוזורוב הוא רחוב רוחב ראשי בצפון הישן של תל אביב המוביל מחוף ימה של תל אביב וממשיך מזרחה עד רחוב על פרשת דרכים בו נמצא מסוף 2000.

חָדָשׁ!!: היישוב ורחוב ארלוזורוב (תל אביב) · ראה עוד »

רחוב הנביאים

רחוב הנביאים (באנגלית: Street of Prophets; בערבית: طريق الأنبياء) הוא אחד הרחובות המרכזיים בירושלים, אוכלס במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 כחלק מהיציאה מהחומות ונסלל עם תחילת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ורחוב הנביאים · ראה עוד »

רחוב הרצל (חיפה)

רחוב הרצל הוא רחוב מסחרי ראשי בשכונת הדר הכרמל בעיר חיפה, הקרוי על שמו של בנימין זאב הרצל.

חָדָשׁ!!: היישוב ורחוב הרצל (חיפה) · ראה עוד »

רחובות תל אביב-יפו

מראה מהאוויר: תוואי רחובות בתל אביב (2008) שילוט רחובות בתל אביבבעיר תל אביב-יפו יש כ-1,500 רחובות.

חָדָשׁ!!: היישוב ורחובות תל אביב-יפו · ראה עוד »

רב צבאי

רב הצי האמריקני ארנולד רזניקוב בזירת הפיגועים בבסיסי הכוח הרב-לאומי בביירות, 23 ב-אוקטובר 1983. רזניקוב חובש כיפה מאולתרת שנקרעה ממדי עמיתו, קצין הדת הקתולי ג'ורג' פּוּצ'יארֶלי. רב צבאי הוא רב הפועל במסגרת יחידה צבאית, ומעניק שירותי רבנות לחייליה.

חָדָשׁ!!: היישוב ורב צבאי · ראה עוד »

רבקה זיו

רבקה זיו (באנגלית: Rebecca Dora Sieff; 1890–1966) הייתה ממייסדות ארגון ויצו ונשיאה עולמית ראשונה של הארגון מ-1924 ועד מותה.

חָדָשׁ!!: היישוב ורבקה זיו · ראה עוד »

רבקה גרבובסקי

רבקה גרבובסקי (1898 – 1962) הייתה מחלוצות ההתיישבות בגליל, בראש פינה ובמושבה משמר הירדן, סופרת, אוצרת שירה ומתעדת חיי היישוב העברי בגליל.

חָדָשׁ!!: היישוב ורבקה גרבובסקי · ראה עוד »

רבחי כמאל

רבחי כמאל (בערבית: ربحی كمال; 1913 - 1979) היה סופר, מורה ושדרן רדיו פלסטיני.

חָדָשׁ!!: היישוב ורבחי כמאל · ראה עוד »

רבותי ההיסטוריה חוזרת

חיילים אוסטרלים בחורבות בצידון, 1941 רבותי ההיסטוריה חוזרת הוא שירו של המשורר והפזמונאי הישראלי חיים חפר לאחר 1948.

חָדָשׁ!!: היישוב ורבותי ההיסטוריה חוזרת · ראה עוד »

רגע קלפהולץ

רגע קלפהולץ (13 בדצמבר 1907 – 11 בינואר 2007) הייתה רופאה ישראלית, אשר בשנות ה-30 של המאה ה-20 ניהלה רומן קצר עם דוד בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: היישוב ורגע קלפהולץ · ראה עוד »

רדינג (הממלכה המאוחדת)

חצר בית המשפט המלכותי ברדינג שרידי מנזר רדינג העתיק רדינג (באנגלית: Reading) היא עיר באנגליה הממוקמת בהצטלבות נהרות התמזה והקנט, ובמרחק 64 ק"מ מהעיר לונדון.

חָדָשׁ!!: היישוב ורדינג (הממלכה המאוחדת) · ראה עוד »

רוני איכר

רוני איכר (נולד 2 ביולי 1947) הוא תת-אלוף במילואים בצה"ל ששימש כקצין בחיל הים, בין תפקידיו פיקד על שייטת ספינות הטילים וכיהן כראש מספן כוח האדם.

חָדָשׁ!!: היישוב ורוני איכר · ראה עוד »

רוסלאן

האניה רוסלאן עוגנת בנמל קושטא בדרכה מהעיר אודסה לארץ-ישראל. 1919 דמותו של הצלם שמעון קורבמן, בחוף הים בסמוך ליפו, 1920 רוּסְלָאן (בכתיב רוסי ארכאי: Русланъ; בכתיב המקובל כיום: Руслан) שנשאה את שמו של הגיבור הרוסי רוסלאן מהפואמה "רוסלאן ולודמילה" הייתה האונייה המאורגנת הרשמית הראשונה, ולמעשה גם האחרונה, שהפליגה מהאימפריה הרוסית לשעבר לארץ ישראל בשנת 1919, לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, ועל סיפונה 671 נוסעים.

חָדָשׁ!!: היישוב ורוסלאן · ראה עוד »

רופוס דניאל אייזקס, המרקיז הראשון מרדינג

רופוס דניאל אייזקס רדינג במסע ציד טיגריסים בנפאל שני משמאל, הלורד רדינג ולידו רעייתו השנייה סטלה צ'נארד בביקור בתחנת הכוח בחיפה בחורף שנת 1935, זמן קצר לפני מותו "חווה רדינג", שמה של סירת המנוע ששימשה להכשרת ימאים ושנתנה לבית הספר הימי זבולון הליידי מרדינג (אווה, מבית הלורד מונד) בית הספר על צוק הכורכר מצפון ל'הבית האדום' בחוף ת"א לורד רוּפוּס דניאל אייזקס, המרקיז הראשון מרֶדינְג (באנגלית: Rufus Isaacs, 1st Marquess of Reading; 10 באוקטובר 1860 – 30 בדצמבר 1935) היה פוליטיקאי ומשפטן יהודי-בריטי שהגיע למשרות רמות בשירות הממשלתי הבריטי וזכה בתוארי אצולה גבוהים.

חָדָשׁ!!: היישוב ורופוס דניאל אייזקס, המרקיז הראשון מרדינג · ראה עוד »

רות קליגר-עליאב

רות קליגר-עליאב (בגרמנית: Ruth Klüger, שם הנעורים: רות פולישוק, 27 באפריל 1910, קייב – 16 בפברואר 1980) הייתה פעילה ציונית, חברה ב ואשת יחסי ציבור ישראלית.

חָדָשׁ!!: היישוב ורות קליגר-עליאב · ראה עוד »

רות בקי-קולודני

רות בַּקי-קוֹלוֹדְנִי (נולדה ב-27 באוקטובר 1939) היא סופרת וחוקרת תולדות היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ורות בקי-קולודני · ראה עוד »

רותי (שיר)

על סיפון האונייה "פרנקוניה", 1945 רותי (מוכר גם במילותיו הראשונות: לי כל גל נושא מזכרת) הוא שיר מאת המשורר והפזמונאי הישראלי חיים חפר אשר חובר לפני 1948, ולחנו לקוח מן הלחן העממי הרוסי של השיר האנונימי: "Вот мчится тройка почтовая" - "הנה שלישיית הדואר דוהרת" (בשינויים קלים).

חָדָשׁ!!: היישוב ורותי (שיר) · ראה עוד »

רוטשילד

רוטשילד (Rothschild, או Rothchild) הוא שם משפחה שמקורו בגרמנית ומשמעותו מגן (או סמל) אדום.

חָדָשׁ!!: היישוב ורוטשילד · ראה עוד »

רוז'קה קורצ'אק

200px רוז'קה (שלישית מימין) עם אבא קובנר, ויטקה קמפנר (ראשונה מימין) וחברי המחתרת מגטו וילנה, 1944 רייזל (רוז'קה) קוֹרצ'ק-מַרלָא (Różka Korczak-Marle; 24 באפריל 1921, פולין – 5 במרץ 1988) הייתה ממנהיגי הארגון היהודי הלוחם בגטו וילנה, יד ימינו של מפקד הארגון השני, אבא קובנר, לוחמת בארגון פרטיזנים מאוחד (פֿאַראײַניקטע פאַרטיזאַנער אָרגאַניזאַציע, פ-פ-או, FPO), מחברת הספר "להבות באפר", המתאר את קורות הפרטיזנים היהודים ביערות רודניקי ונארוץ, מחנכת ומתעדת את נושא השואה במסגרת מורשת בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'.

חָדָשׁ!!: היישוב ורוז'קה קורצ'אק · ראה עוד »

רוזה גינוסר

רוזה גינוסר (גינצברג) (14 ביולי 1890, הומל, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 10 בינואר 1979, ירושלים) הייתה פעילת ציבור ומשפטנית ישראלית, יושבת ראש ונשיאת ויצו העולמית, האישה הראשונה בארץ ישראל שעסקה בפרקטיקה משפטית ופתחה משרד עורכי דין עצמאי.

חָדָשׁ!!: היישוב ורוזה גינוסר · ראה עוד »

רוזיטה פורבס

רוזיטה פורבס (Rosita Forbes; 16 בינואר 1890, אנגליה – 30 ביוני 1967, ברמודה) הייתה סופרת בריטית שנודעה במסעותיה ובספרי המסעות שכתבה.

חָדָשׁ!!: היישוב ורוזיטה פורבס · ראה עוד »

רוברט ביטקר

רוברט ביטקר (1907–1977), נציב בית"ר בסין ומפקד האצ"ל בשנת 1937.

חָדָשׁ!!: היישוב ורוברט ביטקר · ראה עוד »

רודריק כריסטופר מסגרייב

רודריק כריסטופר מסגרייב (באנגלית: Roderick Christopher Musgrave; 1914 – 22 ביולי 1946) היה קצין בבולשת הבריטית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ורודריק כריסטופר מסגרייב · ראה עוד »

רודולף גוטשלק

רודולף גוטשלק (1901 – 1987) היה מוותיקי עורכי הדין בחיפה.

חָדָשׁ!!: היישוב ורודולף גוטשלק · ראה עוד »

רודי ויסנשטין

רוּדי וַיסנשטין (Rudi Weissenstein; 17 בפברואר 1910 – 20 באוקטובר 1992) היה צלם ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ורודי ויסנשטין · ראה עוד »

רוי ספייסר

רוי גודפרי בולן ספייסר רוי גודפרי בולן ספייסר (באנגלית: Roy Godfrey Bullen Spicer; 1889–1946) היה מפקד משטרת המנדט בארץ ישראל בראשית מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.

חָדָשׁ!!: היישוב ורוי ספייסר · ראה עוד »

רוי פאראן

תת מקלע MP40 הגרמני, במסדר של יחידת ה-SAS באוקטובר 1943, לאחר תפיסת נמל טרמולי במבצע מאחורי קווי האויב מייג'ור רוי אלכסנדר פאראן (באנגלית: Roy Alexander Farran; 2 בינואר 1921 – 2 ביוני 2006) היה איש הכוחות המיוחדים הבריטיים וגיבור מלחמה במלחמת העולם השנייה, שפעל בשלהי תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל בשירות משטרת המנדט ורצח את הנער אלכסנדר רובוביץ.

חָדָשׁ!!: היישוב ורוי פאראן · ראה עוד »

רכש ביטחוני במלחמת העצמאות

הרכש הביטחוני במלחמת העצמאות, הוא שם כולל לכלל המאמצים שנעשו על ידי היישוב ומאוחר יותר מדינת ישראל לצייד את כוח המגן העברי וצה"ל במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: היישוב ורכש ביטחוני במלחמת העצמאות · ראה עוד »

רכבת העמק

רכבת העמק הוא השם שרווח ביישוב היהודי בארץ ישראל לשלוחת מסילת הרכבת החיג'אזית שקישרה בין חיפה לסמח' ומשם לדרעא, שם התחברה לקו הרכבת החיג'אזית מדמשק, בירת סוריה, לעיר אל-מדינה שבחג'אז.

חָדָשׁ!!: היישוב ורכבת העמק · ראה עוד »

ריצ'רד לוי-הארשר

ריצ'רד שמעון לוי-הארשר (ד' בסיוון ה'תרע"ז 25 במאי 1917 - ח' בחשוון ה'תש"ו 15 באוקטובר 1945) היה הארץ ישראלי הראשון שהתנדב, סיים קורס טיס ושירת כטייס בדרגת לוטננט טיסה (flight lieutenant) בחיל האוויר המלכותי במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: היישוב וריצ'רד לוי-הארשר · ראה עוד »

ריצ'רד ג'וזף מנינג

ריצ'רד ג'וזף מנינג (באנגלית: Richard Joseph Manning; 28 במרץ 1883 – 2 באפריל 1979) היה שופט בריטי שכיהן בארץ ישראל במערכת המשפט בתקופת המנדט הבריטי וישב בדין בבית המשפט העליון המנדטורי.

חָדָשׁ!!: היישוב וריצ'רד ג'וזף מנינג · ראה עוד »

ריכארד קאודר

ריכארד קאודר (בגרמנית: Richard Joseph Kauder; 1 בספטמבר 1900 – 15 ביולי 1960) היה יהודי למחצה (מישלינג לפי ההגדרה הנאצית), אשר בימי מלחמת העולם השנייה שימש כמרגל של האבווהר, שירות המודיעין הצבאי של גרמניה הנאצית.

חָדָשׁ!!: היישוב וריכארד קאודר · ראה עוד »

ריכרד קאופמן

קאופמן בעבודתו, שנות ה-20 ריכרד קאופמן (בגרמנית: Richard Kauffmann; 20 ביוני 1887 – 3 בפברואר 1958) היה אדריכל ומתכנן ערים יהודי-גרמני, שהיה המתכנן הראשי של ההתיישבות הציונית מתחילת המאה ה-20 ועד סוף המנדט הבריטי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וריכרד קאופמן · ראה עוד »

ריכרד ליכטהיים

ריכרד ליכטהיים (בגרמנית: Richard Lichtheim; 16 בפברואר 1885 – 1 באפריל 1963) היה ממנהיגי התנועה הציונית בגרמניה ונציג הסוכנות היהודית בז'נבה בעת מלחמת העולם השנייה שפעל למען הצלת יהודים בשואה.

חָדָשׁ!!: היישוב וריכרד ליכטהיים · ראה עוד »

ריימונד אוסוואלד קפראטה

ריימונד אוסוואלד קפראטה (באנגלית: Raymond Oswald Cafferata; 13 במרץ 1897 – 1 באוגוסט 1966) היה קצין במשטרת המנדט.

חָדָשׁ!!: היישוב וריימונד אוסוואלד קפראטה · ראה עוד »

ש"י

ש"י (שירות ידיעות), היה שירות המודיעין של ארגון "ההגנה" שעל בסיסו קמו שירותי הביטחון והמודיעין של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וש"י · ראה עוד »

שמאל וימין בפוליטיקה

שמאל וימין בפוליטיקה הם מונחי מיון של אידאולוגיות, תנועות פוליטיות ומגמות בחברה.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמאל וימין בפוליטיקה · ראה עוד »

שמעון אבידן

מאיר (מאירק'ה) דוידזון במלחמת העצמאות שמעון אבידן (7 בפברואר 1911 - 11 בספטמבר 1994) היה איש צבא ישראלי, מפקד חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמעון אבידן · ראה עוד »

שמעון סאמט

שמעון סָאמֶט (Samet; 13 במרץ 1904 – 15 במאי 1998) היה עיתונאי וסופר ישראלי, חבר מערכת העיתון "הארץ", ממייסדי אגודת העיתונאים בתל אביב, יקיר העיר תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמעון סאמט · ראה עוד »

שמעון קושניר

שמעון קושניר גן שמעון קושניר בגבעתיים שמעון קושניר (כ"ח בכסלו תרנ"ו, 15 בדצמבר 1895 – פברואר 1986) היה סופר עברי ופעיל ציוני ביישוב, ממייסדי מושב העובדים כפר יחזקאל, חבר מועצת ההסתדרות, מנהל המחלקה החקלאית של האיגוד למען תוצרת הארץ, חבר אספת הנבחרים השלישית מטעם מפא"י וחבר המועצה המקומית גבעתיים.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמעון קושניר · ראה עוד »

שמעון ברמן

שמעון בֶּרְמַן (בכתיב ארכאי: בערמאן; תקע"ח, 1818, קרקוב – כ"ח בטבת תרמ"ד, 26 בינואר 1884, טבריה) היה מחובבי ציון, מהראשונים שפעלו באופן מעשי להתיישבות יהודית חקלאית בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמעון ברמן · ראה עוד »

שמעון דוד יפה

שמעון דוד יפה שמעון דוד יפה (לעיתים דוד יפה) (כ"ח בשבט תרמ"ט, ינואר 1889 – 29 בספטמבר 1957) איש העלייה השנייה, עורך כתב העת החקלאי "השדה" (1923–1957), סופר ועורך, מראשוני המפקדים בארגון "ההגנה".

חָדָשׁ!!: היישוב ושמעון דוד יפה · ראה עוד »

שמעוני

קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם שמעון.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמעוני · ראה עוד »

שמלת השבת של חנה'לה

שמלת השבת של חנה'לה (או שמלת השבת של חנה'לה הקטנה) הוא סיפור ילדים קצר ישראלי קלאסי, דמוי סיפור עם יהודי, מאת יצחק דְמיאל (שוַוייגֶר), שפורסם לראשונה ב-4 בפברואר 1937 בשבועון "דבר לילדים".

חָדָשׁ!!: היישוב ושמלת השבת של חנה'לה · ראה עוד »

שמחה אסף

הרב פרופ' שמחה אסף שני משמאל, עם השופטים הראשונים של בית המשפט העליון, ספטמבר 1948 הרב פרופ' שמחה אסף (ט' בתמוז תרמ"ט, 8 ביולי 1889 – י' בחשוון תשי"ד, 18 באוקטובר 1953) היה רב, היסטוריון ומשפטן ישראלי, אשר שימש גם כראש ישיבה באודסה.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמחה אסף · ראה עוד »

שמחה נהיר

שמחה נהיר (1 ביולי 1907 – 1 בנובמבר 1975) היה איש חינוך ארץ-ישראלי בתקופת היישוב ובעשורים הראשונים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמחה נהיר · ראה עוד »

שמחה לב

שמחה לֵב (18 ביולי 1899 – נפטר י"א חשון תשמ"ב 26 בנובמבר 1981) היה פילוסוף ומשפטן ישראלי שעסק בפסיכולוגיה מעשית.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמחה לב · ראה עוד »

שמחה בלאס

שמחה בְּלַאס (בפולנית: Symcha Blass; 27 בנובמבר 1897 – 18 ביולי 1982) היה ממציא, מהנדס מים ישראלי, פעיל ציוני, מתכנן מפעלי מים עיקריים של היישוב בשנות ה-30 ובשנות ה-40, ממייסדי מקורות ויוזם תוכניותיה עד למוביל הארצי, "יועץ הממשלה לענייני המים" בישראל בשנותיה הראשונות, מייסד תה"ל, ראש המתכננים של מוביל המים הארצי, יוזם ההשקיה בטפטוף וממציא הטפטפות, יחד עם בנו ישעיהו.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמחה בלאס · ראה עוד »

שמואל מיקוניס

שמואל מִיקוּנִיס (10 באוגוסט 1903 – 20 במאי 1982, כ"ז באייר תשמ"ב) היה פוליטיקאי ישראלי ואחד מהמנהיגים הקומוניסטים היהודים הבולטים בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמואל מיקוניס · ראה עוד »

שמואל אלישיב

שמואל אלישיב (פרידמן) (11 באוקטובר 1899 – 20 ביוני 1955) היה איש ציבור בליטא וביישוב, ודיפלומט שכיהן כשגריר ישראל בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמואל אלישיב · ראה עוד »

שמואל צ'ארלס פסמן

שמואל צ'ארלס פסמן (27 באוקטובר 1888 – 14 בדצמבר 1971) היה פעיל ציוני בתנועות ההתיישבות בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ולאחר מכן פעל, בשנות המנדט האחרונות ובשנים הראשונות של מדינת ישראל, במסגרת ארגוני סיוע וסעד.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמואל צ'ארלס פסמן · ראה עוד »

שמואל צייטלין

שמואל ("מולא") צייטלין (~1914 – ?) היה קריקטוריסט ומאייר ישראלי יליד האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמואל צייטלין · ראה עוד »

שמואל רודנסקי

פסל בדיוקנו של שמואל רודנסקי מאת אורי יהלום המוצג באכסדרת תיאטרון הבימה רחל 1 בתל אביב שמואל (שמוליק) "מוּלה" רוֹדֶנְסקי (10 בדצמבר 1902 – 18 ביולי 1989) היה שחקן קולנוע ותיאטרון ישראלי בתקופת היישוב ובימי המדינה, חתן פרס ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמואל רודנסקי · ראה עוד »

שמואל שמעון בן-ציון

שמואל שמעון בן-ציון (13 בספטמבר 1894 – 20 באוגוסט 1954) היה רב, פעיל ציוני ועסקן ציבור בארצות הברית ובארץ ישראל, מבוני ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, מייסד שכונת כרם משה בתל אביב ושכונות "בן-ציון" בירושלים ובחיפה.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמואל שמעון בן-ציון · ראה עוד »

שמואל שרירא (שרייר)

שרירא (שני מימין) בגימנסיה לעם – לימים גימנסיה נורדיה שמואל שרירא (שְׁרַיֶיר) (בכתיב יידי: שרייער; 1883 – מאי 1944) היה סופר, חוקר מקרא ואתנוגרפיה, מחנך ומחבר ספרי לימוד חלוציים.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמואל שרירא (שרייר) · ראה עוד »

שמואל שריג

שמואל שריגתמונה להחלפה שמואל שריג (רשקס) (3 במאי 1909 – 2 במרץ 2009) היה ממקימי קיבוץ ניר דוד (תל עמל) ממובילי ענף הדגה בישראל, ומומחה בינלאומי במניעת מחלות דגים.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמואל שריג · ראה עוד »

שמואל גולן

שמואל (מילק) גולן (גולדשיין) (2 במרץ 1901 – 26 במרץ 1960) היה איש חינוך, מתרגם ופסיכואנליטיקאי, ממנהיגי תנועת "השומר הצעיר", ממייסדי קיבוץ בית אלפא, תאורטיקן של החינוך המשותף ומאבותיו, ממייסדי ומכווני מפעל החינוך בקיבוץ הארצי השומר הצעיר.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמואל גולן · ראה עוד »

שמואל דותן

שמואל דותן (ג' כסלו תש"ג, 12 בנובמבר 1942 – י"ג אב תשנ"ח, 5 באוגוסט 1998) היה היסטוריון, מרצה ואיש חינוך ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמואל דותן · ראה עוד »

שמואל דיבון

ציר איראן בישראל, רזא סאפיניה, משוחח עם ראש הממשלה דוד בן-גוריון ושמואל דיבון, באותם ימין המנהל בפועל של חטיבת המזרח התיכון במשרד החוץ, במסיבה שאורגנה על ידי הצירות האיראנית בישראל. ימק"א ירושלים, ספטמבר 1950 שמואל דיבון (15 במרץ 1917 – 9 במרץ 2003) היה ראש המחלקה הערבית של הש"י, שירות המודיעין של ארגון ההגנה, שעל בסיסו קמו שירותי הביטחון והמודיעין של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמואל דיבון · ראה עוד »

שמואל דיין

שמואל דיין (8 באוגוסט 1891 – 11 באוגוסט 1968) היה מפעילי היישוב, איש ההתיישבות העובדת וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמואל דיין · ראה עוד »

שמואל הכהן וינגרטן

שמואל הכהן וינגרטן (כ"ה בכסלו תר"ס; 27 בנובמבר 1899 - ב' בשבט תשמ"ז; 1 בפברואר 1987) היה איש ציבור ישראלי יליד הונגריה, מאנשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי בשנים שלפני קום המדינה ולאחריה, יושב ראש המועצה הדתית בירושלים, סופר וחוקר.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמואל הכהן וינגרטן · ראה עוד »

שמואל כהן (חלוץ)

שמואל כהן (1870 – 1940) היה חלוץ ומלחין ביישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמואל כהן (חלוץ) · ראה עוד »

שמואל יוסף פבזנר

שמואל יוסף פֶּבְזְנֶר (בכ"א בכסלו תרל"ט, 17 בדצמבר 1878 – 7 במאי 1930) היה סופר, מצירי הקונגרס הציוני הראשון (1897), מחלוצי המהנדסים והתעשיינים בארץ ישראל, מבוני חיפה העברית ומנהל הטכניון בשנים 1927–1929.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמואל יוסף פבזנר · ראה עוד »

שמואל יוסף שוויג

שמואל יוסף שוויג (1905 – 1984) היה צלם שפעל ביישוב ובמדינת ישראל, ותיעד אותה בתצלומיו.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמואל יוסף שוויג · ראה עוד »

שמואל ייבין

תמונה קבוצתית במדים - בוגרי גימנסיה הרצליה בקושטא, 1916. עומדים: שמואל ייבין, משה שרת, דב הוז; יושבים: משה גבירצמן, אבשלום גיסין דוד בית הלחמי. דוד בית הלחמי ושמואל ייבין עם רובים, בתקופת הצוערות, 1916 שמואל יֵיְבין (2 בספטמבר 1896 – 28 בפברואר 1982) היה ארכאולוג ישראלי, מנהל אגף העתיקות והמוזיאונים (1948–1959), פרופסור באוניברסיטת תל אביב (1955–1969).

חָדָשׁ!!: היישוב ושמואל ייבין · ראה עוד »

שמונה בעקבות אחד

שמונה בעקבות אחד הוא ספר ילדים מאת ימימה אבידר-טשרנוביץ שראה אור בשנת תש"ה-1945.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמונה בעקבות אחד · ראה עוד »

שמות הכיתות בבית הספר התיכון בישראל

שמות הכיתות במערכת החינוך בישראל נגזרים מההיסטוריה של מבנה מערכת החינוך.

חָדָשׁ!!: היישוב ושמות הכיתות בבית הספר התיכון בישראל · ראה עוד »

שאול פרידלנדר

שאול פרידלנדר (Saul Friedlaender; נולד ב-11 באוקטובר 1932) הוא היסטוריון, מומחה לחקר ההיסטוריה של השואה.

חָדָשׁ!!: היישוב ושאול פרידלנדר · ראה עוד »

שם פרטי

שם פרטי הוא שם המייחד את הפרט בקרב משפחתו, לעומת שם משפחה אותו חולקים כל בני המשפחה.

חָדָשׁ!!: היישוב ושם פרטי · ראה עוד »

שם שועלים יש

שָׁם שׁוּעָלִים יֵשׁ הוא שירו של קדיש סילמן.

חָדָשׁ!!: היישוב ושם שועלים יש · ראה עוד »

שנות ה-20 של המאה ה-20

סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.

חָדָשׁ!!: היישוב ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-20

מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

חָדָשׁ!!: היישוב ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שניאור זלמן פוגצ'וב

שניאור זלמן פּוּגָצ'וֹב (שם משפחתו המעוברת: עמיאב; ביידיש: פּוגאטשאָוו; בפולנית: Sz. Pugaczow; תרל"ט, 1878 / 1879 – 19 בינואר או ה' בשבט תרצ"ד, 21 בינואר 1934) היה מחנך עברי ציוני ועסקן חינוך ותרבות בוורשה, במוסקבה, בברלין ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ושניאור זלמן פוגצ'וב · ראה עוד »

שניאורסון

שְׁנֵיאוֹרְסוֹן (או שניאורסהאן) הוא שם משפחה יהודי ברוסית (Шнеерсон) משמעו "בן-שניאור", הנושאים אותו ברובם הם בני משפחת שניאורסון.

חָדָשׁ!!: היישוב ושניאורסון · ראה עוד »

שערי תורה (תלמוד תורה ביפו)

250px מודעה בעיתון החבצלת, חתומה בידי זלמן דוד ליבונטין 28.6.1908 שער הבניין כיום (2010) שערי תורה הוא תלמוד תורה מתקופת העלייה הראשונה אשר הוקם על ידי היישוב הישן בשכונת נווה שלום יפו ב-1890, פעל עד מלחמת השחרור נסגר וננטש עקב המלחמה.

חָדָשׁ!!: היישוב ושערי תורה (תלמוד תורה ביפו) · ראה עוד »

שפלת יהודה

שְׁפֵלָת יהודה (או בקיצור: הַשְּׁפֵלָה) היא אזור גאוגרפי בישראל במעבר בין הרי יהודה למישור החוף.

חָדָשׁ!!: היישוב ושפלת יהודה · ראה עוד »

שרפת ספרים בגרמניה הנאצית

שרפת הספרים בברלין, מאי 1933 שרפת הספרים בברלין, מאי 1933 שרפת ספרים בגרמניה הנאצית הייתה סדרה של אירועים שהובילה אגודת הסטודנטים הגרמנית שנקראה Deutsche Studentenschaft, DSt בשנות השלושים בגרמניה ובאוסטריה.

חָדָשׁ!!: היישוב ושרפת ספרים בגרמניה הנאצית · ראה עוד »

שרגא נצר

קבריהם של שרגא ודבורה נצר בבית הקברות טרומפלדור לילי מנחם עם דוד בן-גוריון, אורה נמיר, שרגא נצר ואחרים, 1970 גינת נצר בתל אביב שרגא נצר (נוסוביצקי) (1 בינואר 1898, ז' בטבת תרנ"ח – 11 באפריל 1985, כ' בניסן תשמ"ה) היה ממנהיגי תנועת העבודה, נודע כ"ממליך המלכים" במפא"י, טיפל בכל העניינים המפלגתיים עבור בן-גוריון עד להקמת רפ"י.

חָדָשׁ!!: היישוב ושרגא נצר · ראה עוד »

שרגא קדרי

שרגא קדרי (טפר) (כ' בטבת תרס"ז, 6 בינואר 1907 – י"ב בסיוון תשמ"ב, 3 ביוני 1982) היה סופר עברי, עורך ואיש ציבור.

חָדָשׁ!!: היישוב ושרגא קדרי · ראה עוד »

שרה עזריהו

שרה עזריהו-אוזרקובסקי (מאירוב) (17 ביולי 1873, כ"ב בתמוז תרל"ג, דינאבורג (דווינסק), לטביה — 22 באוקטובר 1962, כ"ד בתשרי תשכ"ג, קיבוץ אפיקים, ישראל) הייתה פעילה ציונית, פמיניסטית, סופרז'יסטית ואשת חינוך, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: היישוב ושרה עזריהו · ראה עוד »

שרה שפירא

שרה שפירא (1866–1932?) הייתה משוררת עברייה שחייתה באימפריה הרוסית וברוסיה.

חָדָשׁ!!: היישוב ושרה שפירא · ראה עוד »

שרה טהון

שרה טהון (נהגה: טוֹן; 4 במרץ 1881 – 28 במרץ 1920) הייתה אשת ציבור ביישוב, ממייסדות התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ושרה טהון · ראה עוד »

שרה, גיבורת ניל"י

שָׂרָה, גיבורת ניל"י הוא ספר לילדים ולנוער מאת הסופרת הישראלית דבורה עומר, שיצא לאור בשנת 1967 ומתאר את חייה של שרה אהרנסון.

חָדָשׁ!!: היישוב ושרה, גיבורת ניל"י · ראה עוד »

שריונית

שריונית Sd.Kfz. 234 הגרמנית ממלחמת העולם השנייה שריוניות T17E1 Staghound של יחידת סיור (גדוד סיור) 135 במפגן יום העצמאות ברמלה, 1954 שריונית היא רכב קרבי משוריין המונע על גלגלים עטויי צמיגים (ולא על זחלים) ומוגן בדרך כלל בשריון קל וחמוש בכלי נשק קלים, כגון מקלעים, או בתותח בקוטר קטן.

חָדָשׁ!!: היישוב ושריונית · ראה עוד »

שלמה אלקיים

שלמה אלקיים - 1978 שלמה אלקיים (5 בפברואר 1912 – 11 באוגוסט 1996) היה עורך דין בתקופת היישוב ושופט מחוזי לאחר הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב ושלמה אלקיים · ראה עוד »

שלמה אהרונסון (היסטוריון)

שלמה אהרונסון (13 באוקטובר 1936 – 21 בפברואר 2020) היה היסטוריון, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחוקר השואה ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ושלמה אהרונסון (היסטוריון) · ראה עוד »

שלמה נקדימון

שלמה נקדימון (קָאמינקר) (נולד ב-29 ביולי 1936) הוא עיתונאי ישראלי ופרשן פוליטי, חוקר תולדות היישוב והמדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב ושלמה נקדימון · ראה עוד »

שלמה שבא

שלמה שְבָא (28 ביוני 1929 – 5 במאי 2015) היה סופר, עיתונאי ותסריטאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ושלמה שבא · ראה עוד »

שלמה שילר

שלמה שִילֶר (15 באוקטובר 1862 – 31 באוקטובר 1925, י"ג בחשוון תרפ"ו) היה מורה, מחנך, איש ציבור והוגה דעות ציוני בגליציה, באימפריה הרוסית ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ושלמה שילר · ראה עוד »

שלמה לביא

שלמה לביא (לבקוביץ) (חנוכה תרמ"ג, 1882 – ב' באב תשכ"ג, 23 ביולי 1963) היה חלוץ איש העלייה השנייה, מאבות התנועה הקיבוצית וחבר הכנסות הראשונה והשנייה.

חָדָשׁ!!: היישוב ושלמה לביא · ראה עוד »

שלמה חזן

הרב שלמה חזן (?–כ"ו אלול ה'תרמ"ו 26 בספטמבר 1886) היה אב בית דין ביפו ובירושלים ורבה הספרדי של צפת.

חָדָשׁ!!: היישוב ושלמה חזן · ראה עוד »

שלמה בן אלקנה

שלמה אריה בן אלקנה (9 בנובמבר 1921 – 11 באוגוסט 1993) היה איש משטרה ישראלי, חוקר תעלומות היסטוריות מתקופת היישוב, מומחה לאיתור נעדרים, יוזם ומקים יחידת אית"ן.

חָדָשׁ!!: היישוב ושלמה בן אלקנה · ראה עוד »

שלמה בן-יוסף

המערה בה הסתתר שלמה בן יוסף וחבריו בראש פינה, ובה אנדרטה לזכרו שלמה בן יוסף (7 במאי 1913 ל' בניסן ה'תרע"ג, – 29 ביוני 1938, ל' בסיון ה'תרצ"ח) היה מעפיל ולוחם בית"ר בארץ ישראל, ראשון משנים-עשר "הרוגי המלכות" (עולי הגרדום היהודים) בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ושלמה בן-יוסף · ראה עוד »

שלמה גור

שלמה גור (גרזובסקי) (25 ביולי 1913 - 7 בפברואר 1997) היה הוגה רעיון "חומה ומגדל" ומפקד חיל המדע.

חָדָשׁ!!: היישוב ושלמה גור · ראה עוד »

שלמה המלך ושלמי הסנדלר

"שלמה המלך ושַׁלמַי הסנדלר" הוא מחזמר, שכתב המחזאי סמי גרונמן ותרגם מגרמנית המשורר נתן אלתרמן, והוא מוזכר פעמים רבות כאחד ממחזות הזמר המצליחים בכל הזמנים במדינת ישראל, הן מבחינה אמנותית והן מבחינה קופתית.

חָדָשׁ!!: היישוב ושלמה המלך ושלמי הסנדלר · ראה עוד »

שלמה ישראל שיריזלי

שלמה ישראל שֶׁירֶיזלי (בראשי תיבות: שַיִ"ש; בלועזית: Salomon Israel Cherezli; 20 במרץ 1878 – 27 במרץ 1938) היה מו"ל, מתרגם, סופר ועיתונאי ביישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ושלמה ישראל שיריזלי · ראה עוד »

שלמה יחזקאל יהודה

רבי שלמה יחזקאל יהודה (ה'תקע"ט, 1819- כ"ב תשרי ה'תרל"ב, 1871) היה רב ספרדי יליד בגדאד, ממנהיגי הקהילה היהודית בירושלים במאה ה-19 וראש ישיבת חסד אל בירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב ושלמה יחזקאל יהודה · ראה עוד »

שלום מאיר

שלום שכנא מאיר (ז' בתשרי תרמ"ו, ספטמבר 1885 – כ"ב בתשרי תר"צ, 26 באוקטובר 1929) היה תעשיין, איש ציבור ופעיל ציוני בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ושלום מאיר · ראה עוד »

שלום עליכם (ברכה)

שלום עליכם היא ברכה יהודית עברית מסורתית בעת מפגש בין אנשים, שפירושה: יהי שלום עליכם.

חָדָשׁ!!: היישוב ושלום עליכם (ברכה) · ראה עוד »

שלום שטרייט

שלום שְטְרייט (כ"ו בסיוון תרמ"ח, 5 ביוני 1888 – כ"ד בסיוון תש"ו, 23 ביוני 1946) היה סופר, מבקר ספרות ומחנך ארץ-ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ושלום שטרייט · ראה עוד »

שלום דובער שניאורסון

מכתב שכתב הרש"ב בעת ששהה בווינה ובו הוא מתאר את תוצאות התייעצותו עם פרויד רבי שלום דובער שניאורסון (כ' בחשוון ה'תרכ"א, 5 בנובמבר 1860 – ב' בניסן ה'תר"פ, 21 במרץ 1920), מכונה "האדמו"ר הרש"ב", היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד־ליובאוויטש (בדורו התקיימו ענפים נוספים של החסידות מלבד ליובאוויטש), שעמד בראשה משנת ה'תרמ"ג (1882) ועד לפטירתו בשנת ה'תר"פ (1920).

חָדָשׁ!!: היישוב ושלום דובער שניאורסון · ראה עוד »

שלום הורוביץ

שלום הורוביץ שלום הורוביץ (6 בספטמבר 1881 – 1 בפברואר 1956) היה מבכירי עורכי הדין בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ובשנים הראשונות של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ושלום הורוביץ · ראה עוד »

שחפת

שחפת היא מחלה זיהומית מדבקת, הנגרמת על ידי חיידקים מסוג מיקובקטריום, בדרך כלל חיידקים ממין Mycobacterium tuberculosis.

חָדָשׁ!!: היישוב ושחפת · ראה עוד »

שחייה בישראל

תחרויות שחייה התקיימו לראשונה בארץ ישראל כבר משנת 1926 כשהוקמה הקבוצה הראשונה בישראל בשחייה תחרותית, קבוצת מכבי חיפה.

חָדָשׁ!!: היישוב ושחייה בישראל · ראה עוד »

שבתאי לוז'ינסקי (אוניית מעפילים)

"שבתאי לוז'ינסקי" הייתה אוניית מעפילים, שקנתה לה מקום ייחודי בתולדות ההעפלה, משום שהייתה בין האוניות המעטות שהצליחו להוריד הארץ לאחר מלחמת העולם השנייה, והודות למעורבותם של אנשי היישוב ניצנים בניסיון למנוע את גירוש נוסעיה.

חָדָשׁ!!: היישוב ושבתאי לוז'ינסקי (אוניית מעפילים) · ראה עוד »

שבתי טבת

שבתי (אמוץ) טבת (טבצ'ניק; 25 בדצמבר 1925 – 2 בנובמבר 2014) היה עיתונאי, ביוגרף, מחזאי וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ושבתי טבת · ראה עוד »

שבתי זכריה

שבתי זכריה (20 ביולי 1921 – כ"ז בתמוז ה'תשע"ז, 21 ביולי 2017) היה עורך דין, סופר וחוקר תולדות ירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב ושבתי זכריה · ראה עוד »

שבח ולקובסקי

שבח וַלקובסקי (גם וואלקובסקי; ביידיש: וואַלקאָווסקי; בפולנית: Szewach Walkowski; ח' בשבט תרל"ב, 18 בינואר 1872 – 1942) היה מורה בגימנסיה העברית בקרקוב וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: היישוב ושבח ולקובסקי · ראה עוד »

שבועות

טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: היישוב ושבועות · ראה עוד »

שבויי היישוב במלחמת העולם השנייה

קבוצת חיילים שבויים מחיל החפרים. סטלאג VIII-B, שלזיה עילית, פולין חוגגים את חג החנוכה 1943. מתוך עזבונו של חיים גלובינסקי מפדויי השבי "במצר" - עיתון השבויים במחנות השבויים החפרים בפולין, שלזיה עילית. מתוך ארכיון לבון, תל אביב. הופקד על ידי יוסף אלמוגי מפדויי השבי ממוזער במהלך מלחמת איטליה–יוון צורפו לכוח המשלוח הבריטי ליוון כ-2,200 מתנדבים מהיישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ושבויי היישוב במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

שביתת הנהגים (1931)

שביתת הנהגים בשנת 1931 היא שביתה של נהגי משאיות ואוטובוסים יהודים וערבים נגד ממשל המנדט הבריטי בתביעה לבטל מיסים שהוטלו עליהם.

חָדָשׁ!!: היישוב ושביתת הנהגים (1931) · ראה עוד »

שביל קליפות התפוזים

שביל קליפות התפוזים, (או בשמו המלא: שביל קליפות התפוזים: הרפתקאות מראשית ימי תל אביב) הוא רומן היסטורי לילדים ונוער שנכתב על ידי נחום גוטמן.

חָדָשׁ!!: היישוב ושביל קליפות התפוזים · ראה עוד »

שגרירות ישראל בלונדון

שגרירות ישראל בלונדון היא הנציגות הדיפלומטית של מדינת ישראל בממלכה המאוחדת ואחת משגרירויות ישראל הגדולות בעולם.

חָדָשׁ!!: היישוב ושגרירות ישראל בלונדון · ראה עוד »

שגרירות ישראל בוורשה

שגרירות ישראל בוורשה (בפולנית: Ambasada Izraela w Polsce) היא הנציגות הדיפלומטית הראשית של ישראל בפולין, הממוקמת בוורשה ברחוב קז'יביצקי 24.

חָדָשׁ!!: היישוב ושגרירות ישראל בוורשה · ראה עוד »

שד"ר

הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ושד"ר · ראה עוד »

שדרות ארלוזורוב

אזור שדרות ארלוזורב בשנת 1925, הבניין ברקע הוא החווה של משפחת סורסוק עפולה מהאוויר בשנת 1937. שדרות ארלוזורוב מורכבות מארבע שורות של עצים ושני כבישים משני צדיהן שדרות ארלוזורוב בסביבות 1950, במבט מאמצע השדרה צפונה, המבנה מימין הוא "מלון מרכזי" בית פיינגולד כפי שהוא נראה כיום שדרות ארלוזורוב הן שדרה מרכזית בעפולה, שימיה כימי העיר, הקרויה על שם חיים ארלוזורוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ושדרות ארלוזורוב · ראה עוד »

שדרות רוטשילד

"מקהלה", פסלה של הפסלת עפרה צימבליסטה, 1996, בשדרות רוטשילד 96, הפסל מוצב כיום בשדרות רוטשילד 88 מרכז ההיסטורי של תל אביב, מפגש רחוב אלנבי עם שד' רוטשילד, 2022 שְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד היא שדרה ראשית במרכז העיר תל אביב, הקרויה על שם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

חָדָשׁ!!: היישוב ושדרות רוטשילד · ראה עוד »

שדרות הרצל (ירושלים)

שדרות הרצל ליד גשר המיתרים שדרות הרצל הוא רחוב ראשי במערב ירושלים, הנמתח בין הכניסה המערבית לעיר והר הרצל.

חָדָשׁ!!: היישוב ושדרות הרצל (ירושלים) · ראה עוד »

שדרות הילד

שדרות הילד היא שדרה היסטורית ברמת גן, הנמצאת בין כיכר אורדע וציר ז'בוטינסקי.

חָדָשׁ!!: היישוב ושדרות הילד · ראה עוד »

שדרות ירושלים (יפו)

טורקי "חסן בק" מניח את אבן הפינה להקמת שדרות ג'מאל פחה ביפו בשנת 1915 שיהווה את אחד הרחובות הראשיים של יפו החדשה שדרות ירושלים היא שדרה ארוכה החוצה את יפו ומהווה ציר תנועה ראשי בה.

חָדָשׁ!!: היישוב ושדרות ירושלים (יפו) · ראה עוד »

שדה התעופה רמלה

אנטנות ההאנגר מבנה בשדה התעופה, כיום חלק מבסיס מפקדת פיקוד העורף שדה התעופה רמלה (בתקופת המנדט: RAF Ramleh) היה שדה תעופה בעל מסלול אחד, דרום-מזרחית לעיר רמלה, במקום בו נמצאת כיום מפקדת פיקוד העורף.

חָדָשׁ!!: היישוב ושדה התעופה רמלה · ראה עוד »

שומר (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: היישוב ושומר (פירושונים) · ראה עוד »

שואת יהודי הונגריה

שואת יהודי הונגריה התרחשה במהלכה של מלחמת העולם השנייה ונרצחו בה כ-564,500 יהודים, מתוך כ-725 אלף (77%).

חָדָשׁ!!: היישוב ושואת יהודי הונגריה · ראה עוד »

שוש סיטון

שוש (שושנה) סיטון (נולדה ב-28 בנובמבר 1950).

חָדָשׁ!!: היישוב ושוש סיטון · ראה עוד »

שושנה פרסיץ

שושנה פֶּרְסִיץ (16 בנובמבר 1893 – 22 במרץ 1969) הייתה חברת הכנסת הראשונה עד השלישית מטעם סיעת הציונים הכלליים, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, מראשי הציונים הכלליים והאישה הבכירה במפלגה זו.

חָדָשׁ!!: היישוב ושושנה פרסיץ · ראה עוד »

שושנה שרירא

שרירא שושנה שרירא (10 במרץ 1917, ט"ז באדר ה'תרע"ז – 7 באפריל 2003, ה' בניסן ה'תשס"ג) סופרת, עיתונאית ומתרגמת עברית, מראשונות הסופרות והעיתונאיות בארץ ישראל, חברת מערכת ועיתונאית תרבות בעיתון החוגים האזרחיים "הבקר" במשך 16 שנה (1939–1955).

חָדָשׁ!!: היישוב ושושנה שרירא · ראה עוד »

שולמית איתן

שולמית (שולה) איתן (2 באוקטובר 1927 - 30 ביולי 2014) הייתה מחנכת, סופרת ומשוררת ילדים ומבוגרים ישראלית.

חָדָשׁ!!: היישוב ושולמית איתן · ראה עוד »

שולמית רופין

שולמית (סלמה) רופין (13 באפריל 1873, שטרלנו, גרמניה – 15 באוקטובר 1912, ישראל) מורה לזמרה ולפיתוח קול, מחלוצות המוזיקה בפלשתינה (א"י).

חָדָשׁ!!: היישוב ושולמית רופין · ראה עוד »

שולמית לסקוב

שוּלמית (סולה) לַסְקוֹב (10 ביוני 1916 – 16 בספטמבר 2016) הייתה אשת חינוך, היסטוריונית ומחברת ספרי תעודה ישראלית.

חָדָשׁ!!: היישוב ושולמית לסקוב · ראה עוד »

שולמית וולקוב

שולמית וולקוב (נולדה ב-10 בדצמבר 1942) היא היסטוריונית, חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופסור אמריטה להיסטוריה, מופקדת הקתדרה להיסטוריה אירופית משווה ע"ש קונראד אדנאואר באוניברסיטת תל אביב, וזוכת פרס גונדולף לשנת 1998 של האקדמיה הגרמנית לשפות וספרויות.

חָדָשׁ!!: היישוב ושולמית וולקוב · ראה עוד »

שי גור

שי גוּר (גְרָזוֹבְסקי) (אנגלית: Shai Goor; 1904 - 1986) היה וטרינר מומחה בגידול בקר, ראש השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה של מדינת ישראל בשנים 1962–1969.

חָדָשׁ!!: היישוב ושי גור · ראה עוד »

שיר עבודה (נח שפירא)

שיר עבודה הוא שירו של נח שפירא ("בר-נש"), אשר פורסם בשנת תרנ"ה 1895 והולחן בלחן עממי מזרחי.

חָדָשׁ!!: היישוב ושיר עבודה (נח שפירא) · ראה עוד »

שיר בוקר

שיר בוקר, נקרא גם "בהרים כבר השמש מלהטת" הוא שיר שכתב נתן אלתרמן והלחין דניאל סמבורסקי.

חָדָשׁ!!: היישוב ושיר בוקר · ראה עוד »

שיר העבודה והמלאכה

שיר העבודה והמלאכה הוא שיר עבודה מאת המשורר חיים נחמן ביאליק שנכתב בארץ ישראל בשנת 1932, על פי הזמנת ברל כצנלסון, אשר ביקש ליצור המנון לתנועת הנוער העובד.

חָדָשׁ!!: היישוב ושיר העבודה והמלאכה · ראה עוד »

שיר הדגל

שיר הדגל הוא שירו של המנהיג הציוני זאב ז'בוטינסקי.

חָדָשׁ!!: היישוב ושיר הדגל · ראה עוד »

שירה בציבור

שירה בציבור בהנובר, 2011, תוך הסתייעות בשירונים שירה בציבור היא אירוע שבו קהל המשתתפים שר יחדיו.

חָדָשׁ!!: היישוב ושירה בציבור · ראה עוד »

שירה בציבור (ישראל)

אפי נצר מנחה שירה בציבור, 2013 שירה בציבור של זמר עברי היא מנהג רווח בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ושירה בציבור (ישראל) · ראה עוד »

שירות נשים בצה"ל

לוחמת בחיל האיסוף הקרבי, נובמבר 2011 שירות נשים בצה"ל מתקיים מראשיתו של צבא ההגנה לישראל, והוא המשך להשתתפות נשים בכוחות ההגנה היהודיים ובמחתרות טרם הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ושירות נשים בצה"ל · ראה עוד »

שירות הקשר

אלחוטניות של ההגנה בקיבוץ גניגר, 1948 שירות הקשר הייתה יחידה מחתרתית של ארגון ההגנה בתקופת המנדט הבריטי, שנתנה שרותי קשר ליחידות הלוחמות וליישובים העבריים.

חָדָשׁ!!: היישוב ושירות הקשר · ראה עוד »

שירותי כיבוי והצלה בתל אביב

תחנת הכיבוי הראשית בתל אביב בשנים 2022-1989 (נהרסה) תחנת הכיבוי הראשונה של תל אביב קצר.

חָדָשׁ!!: היישוב ושירותי כיבוי והצלה בתל אביב · ראה עוד »

שירים ופזמונות לילדים

שִׁירִים וּפִזְמוֹנוֹת לִילָדִים הוא ספר שירים וסיפורים מאת חיים נחמן ביאליק ובאיוריו של נחום גוטמן.

חָדָשׁ!!: היישוב ושירים ופזמונות לילדים · ראה עוד »

שיש (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: היישוב ושיש (פירושונים) · ראה עוד »

שיטת הזרמים בחינוך

שיטת הזרמים בחינוך היא חלוקה של החינוך לזרמים אידאולוגיים מפלגתיים.

חָדָשׁ!!: היישוב ושיטת הזרמים בחינוך · ראה עוד »

שיירת חולדה

תרשים קרב שיירת חולדה באנדרטת חיל ההנדסה ליד צומת חולדה תיאור קרב שיירת חולדה באנדרטת חיל ההנדסה ליד צומת חולדה שיירת חולדה הייתה שיירת אספקה שיצאה ב-31 במרץ 1948 מחולדה לכיוון ירושלים הנצורה חלקית והייתה הראשונה שכשלה מלהגיע לירושלים אף שלא נתקלה במארב יזום.

חָדָשׁ!!: היישוב ושיירת חולדה · ראה עוד »

תמר פיש נחשון

תמר פיש נחשון (1926 - 29 ביולי 2008) הייתה סופרת ואשת חינוך ישראלית.

חָדָשׁ!!: היישוב ותמר פיש נחשון · ראה עוד »

תמול שלשום

תמול שלשום הוא רומן מאת ש"י עגנון שפורסם בשנת 1945.

חָדָשׁ!!: היישוב ותמול שלשום · ראה עוד »

תאו מים

תאו מים עם רוכבת בתאילנד תאו מים או באפלו מים אסייתי (שם מדעי: Bubalus bubalis), בערבית ג'מוס, הוא בעל חיים גדול דמוי פר, המשמש לעיתים קרובות כמקנה בתת-היבשת ההודית, וכן גם בדרום אמריקה, בדרום אירופה, בצפון אפריקה ובישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ותאו מים · ראה עוד »

תנועת המרי העברי

כתובת קיר: "הלאה האימפריאליזם האנגלי!", שנותר עד ימינו על קיר בית חפץ בשכונת הבוכרים בירושלים (צולם ב־2007) הכיתוב המלווה את אנדרטת המחתרות ברמת גן תנועת המרי העברי הייתה ארגון גג של המחתרות העבריות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ותנועת המרי העברי · ראה עוד »

תנועת העם למדינה עברית

תנועת העם למדינה עברית או בקיצור תנועת העם, הייתה מפלגה לוחמנית קטנה שפעלה בשנים 1944-1948 בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ותנועת העם למדינה עברית · ראה עוד »

תנועת העבודה

תנועת העבודה היא מכלול התנועות ומפלגות הפועלים הציוניות (בעיקר המפלגות הסוציאליסטיות) בתקופת היישוב ולאחר מכן במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ותנועת העבודה · ראה עוד »

תנועת הפועלות

תנועת הפועלות הייתה ארגון נשים פמיניסטי-ציוני, שהוקם בשנת 1921 ופעל כחלק מהתארגנות העובדים בהסתדרות הכללית.

חָדָשׁ!!: היישוב ותנועת הפועלות · ראה עוד »

תנועת הבריחה

15 ביולי 1945. ניצולי מחנה הריכוז בוכנוואלד מגיעים לנמל חיפה בטרם נעצרו על ידי הבריטים. תנועת הבריחה הייתה התארגנות ציונית, שהייתה אחראית להגירה הבלתי-חוקית של כשלוש מאות אלף ניצולי השואה לארץ ישראל בשלהי מלחמת העולם השנייה ולאחריה, בין השנים 1948-1944.

חָדָשׁ!!: היישוב ותנועת הבריחה · ראה עוד »

תערוכה קולוניאלית

תערוכה קולוניאלית (באנגלית: colonial exhibition, בצרפתית: exposition coloniale) הייתה סוג של תערוכה בינלאומית שנועדה לחזק את תמיכת העמים באימפריות הקולוניאליות השונות, במהלך תקופת האימפריאליזם המודרני.

חָדָשׁ!!: היישוב ותערוכה קולוניאלית · ראה עוד »

תערוכות מגדל דוד

תערוכת אגודת אמנים עברית, 1924. כרזה לתערוכה השלישית של אגודת אמנים עברית במגדל דוד. אפריל 1924. ליתוגרפיה. אמן לא ידוע. "תערוכות מגדל דוד" הן תערוכות שהתקיימו במגדל דוד בירושלים בין השנים 1921 ל-1932 והיו אבן דרך בהתפתחות האמנות העברית בארץ ישראל בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ותערוכות מגדל דוד · ראה עוד »

תעשייה בישראל

עובדי תעשייה בירושלים, בין 1948 ל-1950 התעשייה בישראל נחלקת לכמה ענפים שהחשובים שבהם: תעשיית היהלומים, תעשיית ההיי-טק והביו-טק, תעשיות כימיות ותעשיות מזון ומשקאות.

חָדָשׁ!!: היישוב ותעשייה בישראל · ראה עוד »

תקנות העברת קרקעות

מפת הקרקעות בבעלות יהודית, נכון לסוף שנת 1944 בחלוקה לאזורים כרזה זועקת בהפגנת מחאה בתל אביב נגד החלטת שלטונות המנדט על תקנות העברת קרקעות (1940): ''''אדמות ארץ ישראל לעם ישראל!'''' תקנות העברת קרקעות, 1940 (באנגלית: Land Transfer Regulations) היו תקנות של שלטונות המנדט הבריטי שהגבילו מאוד מכירת קרקע ליהודים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ותקנות העברת קרקעות · ראה עוד »

תקנות ההגנה (שעת חירום)

תקנות ההגנה (שעת חירום) הן חקיקה ראשית מנדטורית, שעם הקמתה של מדינת ישראל הפכה לחלק מהמשפט הישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ותקנות ההגנה (שעת חירום) · ראה עוד »

תקשורת הספורט בישראל

כדורגלני העבר אלון חרזי, רפי אוסמו ואיציק אהרונוביץ' (משמאל לימין) תקשורת ספורט עוסקת בספורט על ענפיו השונים, ובתחומים נוספים הנלווים לעיסוק הליבה כגון תרבות הספורט, כלכלה בספורט, רכילות ועוד.

חָדָשׁ!!: היישוב ותקשורת הספורט בישראל · ראה עוד »

תקופת מגדל דוד

כרזה עבור התערוכה השלישית של "אגודת אמנים עברית" במגדל דוד. אפריל 1924. תקופת מגדל דוד הוא כינוי המתאר את האמנות הישראלית במהלך שנות העשרים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היישוב ותקופת מגדל דוד · ראה עוד »

תקופת היישוב

#הפניה היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ותקופת היישוב · ראה עוד »

תקוותנו

נפתלי הרץ אימבר הבית הראשון והפזמון בכתב ידו ועם חתימתו של נפתלי הרץ אימבר, משנת תרס"ח-1908 תִּקְוָתֵנוּ (בכתב ידו של המחבר (בהתאם להגייה האשכנזית): תִּקְוָתֵינוּ) הוא המנון עברי מאת המשורר נפתלי הרץ אימבר, אשר נכתב ברוח הלאומיות היהודית והציונות בדורו.

חָדָשׁ!!: היישוב ותקוותנו · ראה עוד »

תרבות (רשת חינוך)

תַּרְבּוּת הייתה רשת בתי ספר עבריים ציוניים, שפעלה בארצות מזרח אירופה ובייחוד בליטא ובפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: היישוב ותרבות (רשת חינוך) · ראה עוד »

תל ארזה

השכונה בתקופת המנדט 1938 תֵּל אַרְזָה היא שכונה חרדית במרכז ירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב ותל ארזה · ראה עוד »

תל אביב (אונייה)

"תל אביב" הייתה אונייה מעורבת להובלת נוסעים ומשא, שפעלה בארץ ישראל בשנים 1935–1936.

חָדָשׁ!!: היישוב ותל אביב (אונייה) · ראה עוד »

תל אביב במלחמת העצמאות

כובשי יפו, מאת מיכאל קארה, בגן הכובשים במהלך מלחמת העצמאות הייתה תל אביב עיר הבירה דה פקטו של מדינת ישראל ושל היישוב העברי שקדם לה.

חָדָשׁ!!: היישוב ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

תל אביב בראשיתה: 1909–1934

תל אביב בראשיתה, 1909–1934 הוא כותר ספר בעריכת ד"ר מרדכי נאור אשר ראה אור בסדרת "עידן", הוצאת יד יצחק בן-צבי בירושלים בשנת תשמ"ד 1984.

חָדָשׁ!!: היישוב ותל אביב בראשיתה: 1909–1934 · ראה עוד »

תל אביב הקטנה

שנות העשרים מבנה הגימנסיה העברית הרצליה, בשנת 1936 לערך גני התערוכה תל אביב, בשנת 1934 מבנה עץ משוחזר של קיוסק בתל אביב, כפי שנבנה בעשורים הראשונים תל אביב הקטנה הוא כינוי המתייחס לשטח שכלל את שכונת אחוזת בית שהוקמה מצפון ליפו בשנת 1909, ואחיותיה הבוגרות שהוקמו מחוץ לתוואי חומות יפו במהלך שנות השמונים של המאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: היישוב ותל אביב הקטנה · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תל חי

בית הקברות בכפר גלעדי מתיישבים-לוחמים על המרפסת בתל-חי בתחילת 1920 תל חי הייתה חווה חקלאית קטנה באצבע הגליל בראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ותל חי · ראה עוד »

תל יוסף

תל יוסף בעמק יזרעאל תֵּל יוֹסֵף הוא קיבוץ בעמק חרוד, הוקם בי"ב כסלו תרפ"ב (13.12.1921) על ידי חברי פלוגת גדוד העבודה עין חרוד, במקום מושבה הראשון ליד מעיין חרוד.

חָדָשׁ!!: היישוב ותל יוסף · ראה עוד »

תחפושת

תחפושות של בעלי חיים 1951 בתל אביב אישה בתחפושת של דוב תחפושת היא בגד המציג את הלובש בזהות שונה מזהותו האמיתית.

חָדָשׁ!!: היישוב ותחפושת · ראה עוד »

תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

חָדָשׁ!!: היישוב ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »

תחיית ישראל

פתיח מגילת ספר הברית של תחיית ישראל "תחיית ישראל" הייתה חברה שנוסדה באייר תרמ"ב (1882) על ידי אליעזר בן-יהודה, נסים בכר והרב יחיאל מיכל פינס ומטרתה הייתה פיתוח הלשון העברית כשפה מדוברת, חינוך עברי-לאומי וגאולת אדמות ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ותחיית ישראל · ראה עוד »

תגובת ערביי ארץ ישראל לעליית הנאצים ולשואה

תגובת ערביי ארץ ישראל לעליית הנאצים ולשואה הייתה ברובה אוהדת לנאצים והיו ששיתפו פעולה.

חָדָשׁ!!: היישוב ותגובת ערביי ארץ ישראל לעליית הנאצים ולשואה · ראה עוד »

תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה

כרזה על אספת מחאה בתל אביב, ב-28 במרץ 1933 תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה החלה לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ב-1933, וראשית רדיפות היהודים המאורגנות בגרמניה הנאצית.

חָדָשׁ!!: היישוב ותגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה · ראה עוד »

תדי איתן

תדי איתן (במרכז) יחד עם נחום שריג (משמאל) ועוזי נרקיס תדי איתן נוהג בג'יפ בחברת חיילי הקומנדו הצרפתי תדי איתן היה השם העברי שניתן לתָדֶה דִיפְרה (בצרפתית: Thadée Diffre; 24 באוקטובר 1912 – 30 בדצמבר 1971), צרפתי נוצרי שלחם כקצין בצבא צרפת החופשית בימי מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: היישוב ותדי איתן · ראה עוד »

תוצרת הארץ (שיר)

נתן אלתרמן, מחבר השיר תוצרת הארץ הוא שיר שחיבר נתן אלתרמן על רקע המרד הערבי הגדול והעלייה החמישית.

חָדָשׁ!!: היישוב ותוצרת הארץ (שיר) · ראה עוד »

תוצרת הארץ (טרטקובר)

תוצרת הארץ הוא כותר אלבום יצירות של האמן הישראלי דוד טרטקובר, אשר ראה אור בהוצאת דומינו בירושלים בשנת 1984, לקראת תערוכה בשם "דוד טרטקובר תוצרת הארץ" באגף העיצוב על שם פלבסקי במוזיאון ישראל בירושלים בסתיו תשמ"ה 1984, ובביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו במוזיאון תל אביב לאמנות בחורף תשמ"ה 1985.

חָדָשׁ!!: היישוב ותוצרת הארץ (טרטקובר) · ראה עוד »

תולדות מלחמת העצמאות (ספר)

תולדות מלחמת העצמאות היא סדרה בת ארבעה כרכים מתוך שנים עשר (עתידיים) שנכתבו על ידי הסופר אורי מילשטיין.

חָדָשׁ!!: היישוב ותולדות מלחמת העצמאות (ספר) · ראה עוד »

תולדות עם ישראל - ארכיונים

ארכיונים בתולדות עם ישראל, הוקמו ברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד וספרים ועלונים מודפסים, שהיוו מסמכים ותעודות של קהילות ואישים.

חָדָשׁ!!: היישוב ותולדות עם ישראל - ארכיונים · ראה עוד »

תוכנית מוריסון גריידי

תוכנית מוריסון גריידי (באנגלית: Morrison Grady Plan) הייתה תוכנית שהוצגה ביולי 1946 על-ידי סגן ראש הממשלה הבריטי הרברט מוריסון, לוועדת הקבינט האמריקאית לענייני ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ותוכנית מוריסון גריידי · ראה עוד »

תוכנית ד'

תוכנית ד' הייתה תוכנית שהוכנה על ידי ארגון "ההגנה" במרץ 1948, במהלך השלב הראשון (התקופה השנייה) של מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: היישוב ותוכנית ד' · ראה עוד »

תוכנית המבצר האחרון

שלט הסבר אודות 'תוכנית המבצר האחרון' באזור הכרמל תוכנית המבצר האחרון לארץ ישראל (באנגלית: Palestine Final Fortress) הייתה תוכנית שיזמו הבריטים בשנת 1942, בימי מלחמת העולם השנייה, להגנת ארץ ישראל מפני פלישה של הנאצים מכיוון צפון.

חָדָשׁ!!: היישוב ותוכנית המבצר האחרון · ראה עוד »

תוכנית האו"ם להקמת מיליציה יהודית

החלטת החלוקה שהתקבלה בעצרת האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 הובילה להקמת "ועדת ארץ ישראל" (ועדת האו"ם לארץ ישראל; באנגלית: United Nations Palestine Commission, UNPC), שנועדה לבצע בפועל את תוכנית החלוקה.

חָדָשׁ!!: היישוב ותוכנית האו"ם להקמת מיליציה יהודית · ראה עוד »

תוכנית הספר הכחול

תוכנית הספר הכחול הייתה חזונו של נורי א-סעיד ראש ממשלת עיראק אותו העלה על הכתב בשנת 1943 וכוון בעיקר לבריטים, ובו בדומה לתוכנית סוריה הגדולה של עבדאללה הראשון אמיר הממלכה הירדנית ההאשמית, הציעה לאחד את כל אזור הסהר הפורה תחת קונפדרציה בהובלת עיראק שתושביה הם שיקבעו את אופי השלטון בה.

חָדָשׁ!!: היישוב ותוכנית הספר הכחול · ראה עוד »

תוכנית החלוקה

תוכנית החלוקה היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי.

חָדָשׁ!!: היישוב ותוכנית החלוקה · ראה עוד »

תכול המטפחת

דיוקנה של הזמרת קלאוודיה שולז'נקו בבול רוסי תכול המטפחת (ברוסית: Синий платочек) הוא שיר אהבה שלחנו חובר בידי המלחין היהודי-פולני יז'י פטרסבורסקי (Petersburski), בעת שהותו בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: היישוב ותכול המטפחת · ראה עוד »

תיאטרון בישראל

הבימה - התיאטרון הלאומי התיאטרון בישראל התפתח והתמסד עם השנים, מהצגות חובבניות שהעלו תלמידי בתי הספר שבמושבות ארץ ישראל עוד מסוף המאה התשע-עשרה, ועד לתיאטראות הגדולים והממוסדים של מדינת ישראל כיום.

חָדָשׁ!!: היישוב ותיאטרון בישראל · ראה עוד »

תיאודור מנקס

תיאודור מֶנקֶס (בגרמנית: Theodor Menkes; 28 במרץ 1906, נידרנדורף – 15 באוקטובר 1973, חיפה) היה אדריכל יהודי ממוצא אוסטרי, שפעל בין היתר בארץ ישראל המנדטורית.

חָדָשׁ!!: היישוב ותיאודור מנקס · ראה עוד »

תיקוף

המערבית תִּקּוּף (פריודיזציה) הוא מתודולוגיה בחקר ההיסטוריה, בעזרתה קובעים היסטוריונים פרקים מוגדרים ברצף האירועים שנרשמו לאורך הזמן.

חָדָשׁ!!: היישוב ותיקוף · ראה עוד »

למתנדבים בעם

למתנדבים בעם הוא שיר מאת המשורר חיים נחמן ביאליק, אשר חובר בזמן ששהה בעיר אודסה בשנת תר"ס (1899–1900).

חָדָשׁ!!: היישוב ולמתנדבים בעם · ראה עוד »

לאה דגנית

לוחית זיכרון על ביתם של משה הלוי ולאה דגנית ברח' דב הוז 9 בתל אביב לאה דגנית מבצעת את "שיר ערש" שנכתב על ידי המשורר שאול טשרניחובסקי והולחן על ידי מרק לברי. בפסנתר, חיה ברנדמן לאה דגנית (1907 – י"ח בחשוון תשמ"ו, 2 בנובמבר 1985) הייתה שחקנית תיאטרון וציירת ישראלית.

חָדָשׁ!!: היישוב ולאה דגנית · ראה עוד »

לטרון (אוניית מעפילים)

מסלול ההפלגה של "לטרון" לטרון הייתה אוניית מעפילים, נקראה על שם מחנה המעצר בלטרון, בו רוכזו בין היתר ראשי היישוב ופעילי המחתרות "ההגנה" והאצ"ל לאות מחאה כנגד שלטונות המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ולטרון (אוניית מעפילים) · ראה עוד »

לחיים חדשים

לחיים חדשים (באנגלית: The Land of Promise) הוא סרט הסברה ציוני בן 57 דקות, אשר הופק בארץ ישראל המנדטורית בידי קרן היסוד בשנת 1935.

חָדָשׁ!!: היישוב ולחיים חדשים · ראה עוד »

לבוש מסורתי ביישוב הישן

300px לבוש מסורתי ביישוב הישן (נקרא גם לבוש חסידי ירושלמי, ביידיש: ירושלמע'ר מלבושים) הוא שם כולל ללבוש האופייני של אנשי היישוב הישן בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ולבוש מסורתי ביישוב הישן · ראה עוד »

לביב חוסיין אבו רוכן

לביב חוסיין אבו רוכן (בערבית: لبيب حسين أبو ركن, תעתיק מדויק: לביב חסין אבו רכן) (1 בינואר 1911 - 20 בנובמבר 1989), יליד הכפר עספיא, היה פוליטיקאי דרוזי-ישראלי, חבר הכנסת, ראש מועצה מקומית עספיא, וקאדי בבית הדין הדרוזי בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ולביב חוסיין אבו רוכן · ראה עוד »

לדיסלאוס פרקש

לדיסלאוס פרקש (בהונגרית: Farkas László; 10 במאי 1904 – 31 בדצמבר 1948) היה פרופסור, כימאי ארץ-ישראלי, יהודי יליד סלובקיה (אז ממלכת הונגריה במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית) מייסד המחלקה לכימיה פיזיקלית באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב ולדיסלאוס פרקש · ראה עוד »

לה ליברטה

העיתון במהדורה המרוקאית יהודית (04.08.1922) לה ליברטה (בצרפתית: La Liberté; במרוקאית יהודית: אלחוררייא; בעברית: החירות) היה עיתון שבועי יהודי-מרוקאי דו-לשוני שיצא לאור בטנג'יר בשנים 1914–1922.

חָדָשׁ!!: היישוב ולה ליברטה · ראה עוד »

להק תובלה אווירית

לוקהיד קונסטליישן, בשירות אל על ב-1951, לשעבר חלק ממטוסי הלהק. להק תובלה אווירית (לת"א) היה הלהק הראשון של חיל האוויר הישראלי, והתקיים למעשה עוד לפני הקמתו.

חָדָשׁ!!: היישוב ולהק תובלה אווירית · ראה עוד »

להקה צבאית

להקת פיקוד דרום בחזרות. להקה צבאית היא קבוצה של זמרים, מוזיקאים, רקדנים שנועדה לצרכים צבאיים טקסיים ולבדר חיילים בעת שירותם הצבאי.

חָדָשׁ!!: היישוב ולהקה צבאית · ראה עוד »

להקות צבאיות בישראל

להקת פיקוד דרום בחזרות, 1973 להקת הנח"ל בתוכניתה "לא לצאת מן הכלים", 1959. שורה ראשונה מימין לשמאל: אריק איינשטיין, עמי גלעד (באקורדיון), עמירם ספקטור, יוסי פרוסט וגברי בנאי. שורה שנייה מימין לשמאל: עליזה רוזן, יהורם גאון, דרורה שחורי (חבר). שורה שלישית מימין לשמאל: אברהם סגל ותובל פטר (באקורדיון) להקות צבאיות וצוותי בידור במדים ליוו את החיילים העבריים של היישוב היהודי מאז מלחמת העולם השנייה, עוד לפני הקמת מדינת ישראל ולאורך כל שנות קיומה, כששיא פריחתן הייתה בשנות ה-60 ועד אמצע שנות ה-70.

חָדָשׁ!!: היישוב ולהקות צבאיות בישראל · ראה עוד »

לואי ג'ין בולס

הגנרל לואי ג'ין בולס לואי ג'ין בולס (באנגלית: Louis Jean Bols; 23 בנובמבר 1867 – 13 בספטמבר 1930) היה גנרל בריטי, ראש המטה של הגנרל אדמונד אלנבי במלחמת העולם הראשונה בחזיתות אירופה וארץ ישראל ואיש הממשל הצבאי הבריטי בארץ ישראל עד כינון המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ולואי ג'ין בולס · ראה עוד »

לואיס אנדרוס

הלווייתו של לואיס אנדרוס, 1937 קברו בהר ציון לואיס אנדרוס (באנגלית: Lewis Yelland Andrews; 26 בספטמבר 1896 – 26 בספטמבר 1937) היה מושל מחוז הגליל בתקופת המנדט הבריטי, אוהד הציונות, שנרצח על ידי לוחמים ערבים בשנת 1937 בעת המרד הערבי הגדול.

חָדָשׁ!!: היישוב ולואיס אנדרוס · ראה עוד »

לוח אחיאסף

"אל הקוראים", לוח אחיאסף 1, תרנ"ד, עמ' VI. שער פנימי, תרנ"ד לוח אֲחיאסף היה אלמנך (חיבור היוצא לאור פעם בשנה) בעברית שראה אור בהוצאת אחיאסף בשנים 1893 עד 1904 בוורשה (ופעם נוספת ב-1923).

חָדָשׁ!!: היישוב ולוח אחיאסף · ראה עוד »

לוחמי חרות ישראל

אברהם שטרן, מייסדו ומפקדו הראשון של הארגון אנדרטת לח"י בפתח תקווה לוחמי חרות ישראל (ידוע בראשי התיבות לח"י) הייתה מחתרת עברית בארץ ישראל, שפעלה נגד המנדט הבריטי, משנת 1940 עד הקמת מדינת ישראל בשנת 1948.

חָדָשׁ!!: היישוב ולוחמי חרות ישראל · ראה עוד »

לודוויג מיס ון דר רוהה

מיס ון דר רוהה במראה אופייני עם סיגר לודוויג מיס ון דר רוהה (בגרמנית: Ludwig Mies van der Rohe; 27 במרץ 1886 – 19 באוגוסט 1969) היה אדריכל ומעצב גרמני-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: היישוב ולודוויג מיס ון דר רוהה · ראה עוד »

לוי בנימין

לוי בנימין במדי החטיבה היהודית הלוחמת, תחילת 1945 משה שרת ולוי בנימין, איטליה, 1945 לוי בנימין (שמו האנגלי: ארנסט פרנק בנג'מין (Ernest Frank Benjamin); 5 בפברואר 1900 – 14 במרץ 1969) היה יהודי קנדי שהגיע לדרגת בריגדיר (המקבילה לדרגת תת-אלוף בצה"ל) בצבא הבריטי ומפקד הבריגדה היהודית.

חָדָשׁ!!: היישוב ולוי בנימין · ראה עוד »

לוי הנדרסון

לוֹי הנדרסון (באנגלית: Loy Wesley Henderson; 28 ביוני 1892 – 24 במרץ 1986) היה דיפלומט אמריקאי שהיה הממונה על ענייני המזרח התיכון במחלקת המדינה של ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: היישוב ולוי הנדרסון · ראה עוד »

לוי יצחק שניאורסון (ניל"י)

לוי יצחק (ליובה) שניאורסון (26 בנובמבר 1888 – 1975) היה בן המושבה חדרה, איש מחתרת ניל"י, אשר טבע את שמה.

חָדָשׁ!!: היישוב ולוי יצחק שניאורסון (ניל"י) · ראה עוד »

לי-לה-לו

מערכון על הצנע ב"לי לה לו", 1949 לי-לה-לוֹ היה תיאטרון מוזיקלי בתקופת היישוב ובימי ראשית המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב ולי-לה-לו · ראה עוד »

ליאו הרמן

ליאו הרמן (1888, בלנדסקרון, אוסטריה-הונגריה – 1951, בירושלים) היה מנהיג ציוני ועיתונאי יהודי צ'כי.

חָדָשׁ!!: היישוב וליאו הרמן · ראה עוד »

לירה ארץ-ישראלית

לירה ארץ-ישראלית (בראשי תיבות: לא"י) היה הכינוי הרווח בעברית של המטבע שהיווה הילך חוקי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ולאחר מכן השם הרשמי של המטבע במדינת ישראל עד 17 באוגוסט 1948.

חָדָשׁ!!: היישוב ולירה ארץ-ישראלית · ראה עוד »

ליל המשטרות

ליל המשטרות או בשמו המקורי, מבצע פולים (או מבצע פוליס), נערך בלילה שבין 21 ו-22 בפברואר 1946 (כ"א באדר א' ה'תש"ו), על ידי תנועת המרי העברי, נגד תחנות משטרה בריטיות שבהן היו בסיסים של יחידות המשטרה הניידת.

חָדָשׁ!!: היישוב וליל המשטרות · ראה עוד »

ליל הרכבות

ליל הרכבות (או מבצע מסיבה ומכונה גם ליל המסילות) היה מבצע חבלה במסילות הברזל המנדטוריות בליל 1 בנובמבר 1945.

חָדָשׁ!!: היישוב וליל הרכבות · ראה עוד »

לילך רוזנברג-פרידמן

לילך רוזנברג-פרידמן (נולדה ב-1969) היא היסטוריונית ישראלית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: היישוב ולילך רוזנברג-פרידמן · ראה עוד »

לילה לילה

יעקב הורוביץ, נתן אלתרמן, יודל מרמרי (שלישו של יצחק שדה), צילום: בנו רותנברג, ומאוספו של יורם שדה, יפו לילה לילה הוא שיר בלדה של המשורר הישראלי נתן אלתרמן.

חָדָשׁ!!: היישוב ולילה לילה · ראה עוד »

ליגת נשים למען ישראל

ליגת נשים למען ישראל (באנגלית: Women's League for Israel) הוא ארגון נשים פילנתרופי אמריקני הפועל בישראל בתחומי הרווחה, החינוך והעלייה.

חָדָשׁ!!: היישוב וליגת נשים למען ישראל · ראה עוד »

ליגה V

ליגה V היה ארגון שהוקם ביישוב לתמיכה בברית המועצות במלחמתה בנאצים בימי מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: היישוב וליגה V · ראה עוד »

ליידי דאונס

טקסט.

חָדָשׁ!!: היישוב וליידי דאונס · ראה עוד »

ט"ז באדר

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז אדר תלויה בסוג השנה שבה בר המצווה נחוג ובסוג בשנה שבה נולד (שנה פשוטה או מעוברת).

חָדָשׁ!!: היישוב וט"ז באדר · ראה עוד »

ט"ו בשבט (מועד)

עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח. מרחביה, "הגמנסיה העברית בירושלים - ספר היובל: תרס"ט - תשי"ט", ירושלים תשכ"ב, עמ' 29 ט"וּ בשבט, חמישה-עשר בשבט, ראש השנה לאילנות או ראש השנה לאילן (בלשון המשנה) הוא מועד בלוח העברי המצוין ביום ט"ו בחודש שבט, תקופה שבה כבר ירדו רוב גשמי השנה, והפירות שחונטים מכאן ואילך גדלים בעיקר מכוח גשמי השנה.

חָדָשׁ!!: היישוב וט"ו בשבט (מועד) · ראה עוד »

ט' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' טבת היא פרשת ויגש אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת ויחי אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.

חָדָשׁ!!: היישוב וט' בטבת · ראה עוד »

טמפלרים (תנועה)

טמפלרים לצד בית העם, וילהלמה משפחת פרנק מהמושבה הגרמנית בירושלים מושבה הגרמנית בירושלים טמפלרים הם חברי ארגון המקדש (בגרמנית: Tempelgesellschaft - טמפלגזלשאפט), תנועה דתית פרוטסטנטית שנוסדה בווירטמברג שבדרום גרמניה באמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: היישוב וטמפלרים (תנועה) · ראה עוד »

טנטורה

קבר השייח' של טנטורה בשטח כפר הנופש דור מבנה מהכפר טנטורה בחוף דור מפעל הזכוכית "המזגגה" שהיה בטנטורה (כיום בקיבוץ נחשולים) פליטות עוזבות את הכפר טנטורה, 1948. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית פליטי הכפר טנטורה עוזבים את הכפר. תמונה מתוך "האנציקלופדיה של ישראל בתמונות", עמוד 92. הכיתוב באנצ' שגוי ומטעה. אנדרטת אלכסנדרוני בטנטורה סיפור הקרב באתר ההנצחה לנופלים בכיבוש טנטורה במלחמת העצמאות מראה כללי של אתר הזיכרון של חטיבת אלכסנדרוני בטנטורה טַנְטוּרָה (בערבית: الطنطورة, תעתיק מדויק: אלטנטורה) היה כפר ערבי לחוף הים התיכון, שכן בחלק הדרומי של חוף הכרמל, כ-5 קילומטרים מצפון-מערב לזכרון יעקב.

חָדָשׁ!!: היישוב וטנטורה · ראה עוד »

טרור פלסטיני

טרור פלסטיני הוא טרור המבוצע על ידי פרטים או ארגונים פלסטיניים.

חָדָשׁ!!: היישוב וטרור פלסטיני · ראה עוד »

טרייצ'ו קוסטוב

קברו של טְרָיְיצ'וֹ קוֹסְטוֹב טְרָיְיצ'וֹ ג'וּנֶב קוֹסְטוֹב (בבולגרית: Трайчо Джунев Костов; 18 ביוני 1897, סופיה, נסיכות בולגריה – 16 בדצמבר 1949, סופיה, הרפובליקה העממית הבולגרית), היה פוליטיקאי בולגרי, ממנהיגי המפלגה הקומוניסטית של בולגריה; הוא כיהן כסגן ראש ממשלת בולגריה בין 1946 ל-1949 והיה דמות מפתח במתן אישורי עלייה מבולגריה ליהודי בולגריה, וכן לאלפים רבים אחרים מקרב שארית הפליטה מהארצות השכנות.

חָדָשׁ!!: היישוב וטרייצ'ו קוסטוב · ראה עוד »

טבע עירוני בישראל

אגם הנקיק 250x250 פיקסלים באסה התחנה לחקר ציפורי ירושלים טבע עירוני בישראל הוא מונח תכנוני המתייחס למגוון מצבים של מפגש בין עיר לטבע כאשר טבע מוגדר על רצף הנע בין עץ בודד עבור בגינה קהילתית בתוך המרקם העירוני לבין שטח פתוח, כדוגמת רכס כורכר בגבולות העיר או מחוצה לה ובלבד שיהיו בשטח התכנון של העיר.

חָדָשׁ!!: היישוב וטבע עירוני בישראל · ראה עוד »

טורעאן

נשיא המדינה ראובן ריבלין מעניק את "אות הנשיא לחינוך לשותפות" לשנת תשע"ז 2016/17 לראש המועצה המקומית טורעאן עימאד דחלה, נובמבר 2017 טורעאן (בערבית: طرعان, תעתיק מדויק: טרעאן. נכתב לעיתים גם: תֻּרְעָן, תורען, טורען) היא מועצה מקומית ערבית בגליל התחתון במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וטורעאן · ראה עוד »

טוב למות בעד ארצנו

המשפט "טוב למות בעד ארצנו" חקוק על אנדרטת האריה השואג לזכר מגיני תל חי (2009) "טוב למות בעד ארצנו" היא אמרת כנף וסיסמה בתרבות הישראלית, המבוססת על דבריו האחרונים של יוסף טרומפלדור, לפי עדויות הנוכחים.

חָדָשׁ!!: היישוב וטוב למות בעד ארצנו · ראה עוד »

טובה סנהדראי

טובה סַנְהֶדְראי-גולדרייך (לעיתים: סנהדראית; 23 בספטמבר 1906, טרנופול – 31 באוגוסט 1993, ירושלים) הייתה פעילה מרכזית בזרם הציונות הדתית והסוציאליסטית בישראל, ממייסדות ארגון הפועלות של הפועל המזרחי ומראשותיו, חברת הכנסת מטעם סיעת מפד"ל (האישה הדתייה הראשונה שנבחרה לכנסת), יו"ר תנועת אמונה ומייסדת הארגון הראשון לשירות לאומי לבנות.

חָדָשׁ!!: היישוב וטובה סנהדראי · ראה עוד »

טובה פירון

טובה פירון משמאל עם ימימה אהרוני (יפה), פורים 1926 טובה פִירוֹן (15 באפריל 1911 - 2 ביוני 1999) הייתה שחקנית וזמרת בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב וטובה פירון · ראה עוד »

טובה חסקינה

טובה חסקינה, בסביבות 1923 טובה חסקינה (יושבת ראשונה מימין) עם חברי הקבוצה שהגיעו לארץ-ישראל ב-1912: יוסף טרומפלדור (עומד משמאל), דוד וחנה בלוצרקובסקי ובלה קובנר (ירמנוביץ) טובה (דוסיה) מימין, עם אחותה אסתר (פירה), 1936 טובה (דוסיה) חסקינה (חזקי נא) (14 בנובמבר 1893 - 23 בדצמבר 1948) הייתה מחנכת ארצישראלית, גננת מחלוצות הגן העברי, מדריכת אנשי חינוך לגיל הרך, עסקנית ציונית וחברת מועצת עיריית תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: היישוב וטובה חסקינה · ראה עוד »

טירה (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: היישוב וטירה (פירושונים) · ראה עוד »

טיבור שיין

בית הכנסת בגבעת נשר שתוכנן על ידי טיבור שיין. צילום מ-2021 טִיבּוֹר מֹשֶׁה שֶיְין (בהונגרית: Ṭībōr Mošeh Šejn bu נולד ב-8 בספטמבר 1911, נפטר ב-11 באפריל 1984) היה אדריכל ישראלי ממוצא הונגרי.

חָדָשׁ!!: היישוב וטיבור שיין · ראה עוד »

טייגר היל

אניה על שרטון בחוף תל אביב, 1932. מסלול ההפלגה של "טייגר היל" מעפילי טייגר היל בחוף תל אביב, צלם: ו' צדק לוח ציון ל"טייגר היל" בחוף תל אביב טייגר היל הייתה אוניית המעפילים שהגיעה לארץ ישראל ב-1 בספטמבר 1939, היום בו פרצה מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: היישוב וטייגר היל · ראה עוד »

ז'אק מוצרי

ז'אק מוצרי ז'אק (יעקב) נ' מוֹצרי (Jacques (Jack) N. Mosseri; 1884 – מאי 1934) היה בנקאי עשיר, חוקר ואספן כתבי גניזת קהיר ואחד ממנהיגי הציונות במצרים.

חָדָשׁ!!: היישוב וז'אק מוצרי · ראה עוד »

ז'קלין כהנוב

ז'קלין כהנוב (18 במאי 1917 – 24 באוקטובר 1979) הייתה סופרת, מבקרת ספרות ומסאית ישראלית ילידת קהיר.

חָדָשׁ!!: היישוב וז'קלין כהנוב · ראה עוד »

זמר לספינה

אוניית המעפילים "חביבה רייק", יוני 1946 זמר לספינה (נקרא לעיתים גם שְׁקִיעָה נוּגָה) הוא שירו של המשורר הישראלי חיים חפר.

חָדָשׁ!!: היישוב וזמר לספינה · ראה עוד »

זאב אברבוך

וולף (זאב) אָבֶרבּוּך ("דניאל") (1886/1890 – 1941) היה ממייסדי מפ"ס ופק"פ וממנהיגיה.

חָדָשׁ!!: היישוב וזאב אברבוך · ראה עוד »

זאב רבן

פרסומת לסיגריות רות. מונופוליה ממשלתית לטבקי טורקיה. 1925 לערך זאב רַבָּן (22 בספטמבר 1890, לודז' – 19 בינואר 1970, ירושלים) היה צייר, גרפיקאי ומעצב תעשייתי עברי.

חָדָשׁ!!: היישוב וזאב רבן · ראה עוד »

זאב לקויר

זאב וולטר לקוויר (באנגלית: Walter Ze'ev Laqueur; 26 במאי 1921 – 30 בספטמבר 2018) היה היסטוריון יהודי-אמריקאי ופרשן פוליטי, יליד שלזיה, אז בגרמניה.

חָדָשׁ!!: היישוב וזאב לקויר · ראה עוד »

זאב ז'בוטינסקי

זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי) (כונה: החייל הראשון ליהודה) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: היישוב וזאב ז'בוטינסקי · ראה עוד »

זאב ברנדה

זאב (וולף) ברנדה (1848–1918) היה מחלוצי היישוב ומראשוני מתיישבי פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: היישוב וזאב ברנדה · ראה עוד »

זאב דובנוב

הביל"ויים זאב וולף ולדימיר דוּבְּנוֹב, יעקב שרתוק (צ'רטוק) וחיים חיסין ברוסיה, 1890 משמאל לימין: זאב דוּבְּנוֹב, אליעזר בן-יהודה ויעקב שרתוק, 1901 זאב וולף (ולדימיר) דוּבְּנוֹב (ברוסית: Вольф (Владимир) Маркович Дубнов; תרי"ח, 1858, – ת"ש, 1940), היה פעיל חברתי ומורה, שנמנה עם חברי ביל"ו שעלו לארץ ישראל בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: היישוב וזאב דובנוב · ראה עוד »

זאב הים (רב חובל)

זאב הים (31 ביולי 1901 - 29 באוגוסט 1977) היה ימאי, מחלוצי הימאות העברית בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: היישוב וזאב הים (רב חובל) · ראה עוד »

זרבבל גלעד

הבית הראשון מתוך "המנון הפלמ"ח", חרוט באנדרטת חטיבת הנגב (1968) 250px זרבבל גלעד ראשון מימין יחד עם מטה הפלמ"ח, מאי 1948 שיר ערש נוּמִי-נוּמִי-נוּמִי נִים של זרבבל גלעד, לחן: דוד זהבי זרבבל גלעד (31 בדצמבר 1912 – 12 באוגוסט 1988) היה משורר עברי, כונס ועורך ספרותי.

חָדָשׁ!!: היישוב וזרבבל גלעד · ראה עוד »

זלמן דוד ליבונטין

זלמן דוד לֵיבוֹנְטִין (לעיתים נכתב לבונטין; בכתיב יידי: לעוואָנטין; בראשי תיבות: זד"ל; 20 במאי 1856 ט"ו באייר ה'תרט"ז, אוֹרשָה, פלך מוגילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 19 ביוני 1940, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה מחלוצי העלייה הראשונה, ממייסדי ראשון לציון, וממקימי אוצר התיישבות היהודים.

חָדָשׁ!!: היישוב וזלמן דוד ליבונטין · ראה עוד »

זלמן וויט

זלמו וויטתמונה להחלפה זלמן וויט (כ' בתמוז תרנ"ו, 1896 - כ"ז בסיון תשכ"ג, 19 ביוני 1963) היה ממייסדי חברת "הסולל" ומו"ל העיתונים דאר היום, Palestine Weekly ובאריד אל-יום (בערבית), ממייסדי שכונת בן-ציון בחיפה, וממייסדי הסתדרות בני בנימין.

חָדָשׁ!!: היישוב וזלמן וויט · ראה עוד »

זלמן יצחק אנכי

זלמן יצחק אהרנסון, הידוע בכינוייו הספרותי זלמן יצחק אנֹכי (י"ז בתמוז תרל"ח, 18 ביולי 1878 – ל' בתשרי ה'תש"ח, 14 באוקטובר 1947), היה סופר, מחזאי וקריין עברי ויידי ביישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב וזלמן יצחק אנכי · ראה עוד »

זלמן יוסף הלוי סולובייצ'יק

ממוזער זלמן יוסף הלוי סולובייצ'יק (ה'תרל"ה, 1874 - ל' בסיון ה'תש"ב, 15 ביוני 1942) היה רוקח ועסקן ציבור ביישוב הישן בירושלים, שימש מנהל הוועד הכללי של כנסת ישראל ונשיא אגודת אחווה.

חָדָשׁ!!: היישוב וזלמן יוסף הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »

זליג אקסלרוד

האדריכל זליג אקסלרוד ומשפחתו, 1931 זליג אקסלרוד (1887 – 30 ביוני 1953) היה אדריכל שפעל בארץ ישראל בתקופת היישוב ותכנן מבני ציבור בעלי ערך אמנותי.

חָדָשׁ!!: היישוב וזליג אקסלרוד · ראה עוד »

זהר שביט

זהר שביט (נולדה ב-14 באפריל 1951) היא פרופסור אמריטה, ומייסדת התוכנית לתואר השני במחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: היישוב וזהר שביט · ראה עוד »

זו הדרך (שיר)

"זוֹ הַדֶּרֶך" הוא שיר מאת רחל המשוררת, אשר נחתם בסוף קיץ, תרפ"ט 1929.

חָדָשׁ!!: היישוב וזו הדרך (שיר) · ראה עוד »

זובור

חייל שופך מים על עמית שקיבל דרגת סמל, 1988 זוּבּוּר היא מילת סלנג שמקורה בערבית, המציינת טקס חניכה משפיל או השפלה גופנית הנעשים למצטרפים חדשים למסגרת נוקשה, כמו פנימייה, חבורה סגורה או יחידה צבאית וכדומה.

חָדָשׁ!!: היישוב וזובור · ראה עוד »

זכרונות ארץ ישראל

זכרונות ארץ ישראל הוא ספר בשני כרכים הכולל אוסף 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל ונלקטו מתוך ספרים שפורסמו בארץ.

חָדָשׁ!!: היישוב וזכרונות ארץ ישראל · ראה עוד »

זכות בחירה לנשים

אנני קני וכריסטבל פנקהרסט, מנהיגות WSPU, כ1908 כרזה בעד זכות הצבעה לנשים באוסטריה: ״נשים, נערות, אמהות פועלות - דורשות זכות בחירה״ הנשיא וילסון ובעד זכות בחירה לנשים בארצות הברית. 1918 לערך זכות בחירה לנשים לא הייתה מקובלת בדמוקרטיות של ימי קדם.

חָדָשׁ!!: היישוב וזכות בחירה לנשים · ראה עוד »

זכות הצעקה

איורו של נחום גוטמן תיעד את צעקתו של יוסף חיים ברנר בוועידת ההסתדרות הכללית זכות הצעקה הוא ביטוי שטבע יוסף חיים ברנר, סופר ומנהיג ביישוב היהודי בארץ ישראל, בדיוני ועידת הייסוד של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, בבניין הטכניון בשכונת הדר בחיפה, בחנוכה תרפ"א, דצמבר 1920.

חָדָשׁ!!: היישוב וזכות הצעקה · ראה עוד »

זכויות האישה

צעדה למען זכות בחירה לנשים בניו-יורק, 1912 סופרג'יסטיות אמריקאיות בצעדה חגיגית לכבוד יום פטריק הקדוש, 1921. מעליהן שלט עליו כתוב: "נשיות ללא מורא ועשויה לבלי חת. גזע ללא מורא ועשוי לבלי חת". "הגנה על זכויות האישה", מאת מרי וולסטונקראפט, 1792 זכויות האישה הן זכויות אזרחיות וחירויות בסיסיות של נשים.

חָדָשׁ!!: היישוב וזכויות האישה · ראה עוד »

זית אירופי

ממוזער זַיִת אֵירוֹפִּי (שם מדעי: Olea europaea), או בשמו הרווח: עץ הזית, הוא עץ ירוק-עד במשפחת הזיתיים הגדל בר בארצות הים התיכון.

חָדָשׁ!!: היישוב וזית אירופי · ראה עוד »

ח' בחשוון

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' חשוון היא תמיד פרשת לך לך.

חָדָשׁ!!: היישוב וח' בחשוון · ראה עוד »

חנה ספרן

חנה ספרן, 2008 חנה ספרן (נולדה ב-28 ביולי 1950 בחיפה) נמנית עם המייסדות והפעילות המרכזיות בקואליציית נשים לשלום ונשים בשחור.

חָדָשׁ!!: היישוב וחנה ספרן · ראה עוד »

חנה קפרא

חנה קַפָּרָא (כ"ה בכסלו תרפ"ב, 26 בדצמבר 1921, רחובות – כ"ז באלול תשנ"ז, 28 בספטמבר 1997, רחובות) הייתה חברת ארגון "ההגנה", טכנאית מטוסים, מראשוני המערך הטכני של חיל האוויר ומתנדבת פעילה בגופים ציבוריים בעיר רחובות.

חָדָשׁ!!: היישוב וחנה קפרא · ראה עוד »

חנה טרגר (ברנט)

חנה טרָגֶר-בַּרְנֶט (באנגלית: Hanna Trager Barnett; 1870, תר"ל, לונדון – 1 בספטמבר 1943, א' באלול תש"ג) הייתה סופרת ופעילת ציבור ארצישראלית-בריטית, מסופרות העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: היישוב וחנה טרגר (ברנט) · ראה עוד »

חנה בבלי

לוחית זיכרון לחנה בבלי ברחוב פרוג 27 בתל אביב חנה בבלי (29 באוגוסט 1901 – 17 במאי 1993) הייתה כנרת ישראלית אשר נודעה בעיקר כבעלת טור בנושא נימוסים והליכות החל משנות ה-60.

חָדָשׁ!!: היישוב וחנה בבלי · ראה עוד »

חנה הלנה טהון

חנה (הלנה) טהון (22 בינואר 1886 דרזדן, הקיסרות הגרמנית – 29 במרץ 1954, ישראל) עובדת סוציאלית, עיתונאית, פובליציסטית, עורכת וחוקרת ישראלית ילידת גרמניה.

חָדָשׁ!!: היישוב וחנה הלנה טהון · ראה עוד »

חנה וייץ

חנה וייץ בצעירותה בית הרופאים נפתלי וחנה וייץ בירושלים חנה וייץ (י"ט בניסן ה'תרכ"ו, 4 באפריל 1866 – ב' בסיוון ה'תש"ט, 30 במאי 1949) הייתה הרופאה הראשונה בארץ ישראל ומחלוצות היישוב היהודי בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותחילת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב וחנה וייץ · ראה עוד »

חנה יהודית לנדאו

הנציב העליון הבריטי, ארתור ווקופ, מבקר בבית הספר אוולינה, בליווי לנדאו, 1935 רחוב "מיס לנדאו" בגבעת משואה, ירושלים חנה (אנני) יהודית לנדאו (20 במרץ 1873, לונדון - 23 בינואר 1945, ירושלים), שהייתה ידועה כ"מיס לנדאו", הייתה אשת חינוך ועסקנית אשר פעלה בירושלים בסוף התקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב וחנה יהודית לנדאו · ראה עוד »

חנינא מזרחי

חנינא מזרחי (ט"ו בשבט תרמ"ו, 21 בינואר 1886 – אב תשל"ד, יולי 1974) היה היסטוריון, מחנך, מתרגם, חוקר ואיש ציבור שכיהן כציר באספת הנבחרים הראשונה של היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וחנינא מזרחי · ראה עוד »

חסמבה

שמואל כץ. חסמבה (ראשי תיבות של: חבורת סוד מוחלט בהחלט) היא חבורת ילדים סודית, המופיעה בספריו של יגאל מוסינזון.

חָדָשׁ!!: היישוב וחסמבה · ראה עוד »

חץ בערפל

חץ בערפל: בן-גוריון, הנהגת היישוב וניסיונות הצלה בשואה הוא שם ספרו של ההיסטוריון טוביה פרילינג משנת 1998.

חָדָשׁ!!: היישוב וחץ בערפל · ראה עוד »

חקלאות ימית

חוות גידול דגים באיי פארו חוות גידול דגים בנורווגיה אביה ביוון חקלאות ימית היא סוג של חקלאות, שמתמקדת בניצול אזורים המוצפים במים לגידול צמחייה ובעלי חיים, ובראשם גידול דגים.

חָדָשׁ!!: היישוב וחקלאות ימית · ראה עוד »

חקיקה דתית בישראל

שורשיהם של אחדים מחוקי מדינת ישראל נעוצים בהלכה היהודית, ובנושאי נישואים וגירושים החוק מפנה לבתי הדין הדתיים של הדתות השונות.

חָדָשׁ!!: היישוב וחקיקה דתית בישראל · ראה עוד »

חתירה (ספורט)

חתירה היא פעילות ספורט ימי בה החותר מנתב את כוח רגליו, גבו וזרועותיו להנעת המשוטים באמצעותם מתקדמת סירת החתירה על פני המים.

חָדָשׁ!!: היישוב וחתירה (ספורט) · ראה עוד »

חלל מערכות ישראל

אנדרטת זיכרון לחללי גוש דן חצי התורן בבית העלמין הצבאיחלל מערכות ישראל הוא מי שנפל בפעילות מבצעית או באימונים או נפטר בעת שהשתתף במלחמות ישראל או במאבקים שקדמו למלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: היישוב וחלל מערכות ישראל · ראה עוד »

חללי ישראל במלחמת העצמאות

אנדרטת יד הזיכרון למגיני ירושלים במהלך מלחמת העצמאות (30 בנובמבר 1947 – 20 ביולי 1949) נהרגו 5,677 מאנשי היישוב ומדינת ישראל הצעירה.

חָדָשׁ!!: היישוב וחללי ישראל במלחמת העצמאות · ראה עוד »

חלומותיהם החדשים

חלומותיהם החדשים הוא רומן עברי מאת חיים באר שיצא לאור בשנת 2014 במסגרת "ספריה לעם" של הוצאת עם עובד.

חָדָשׁ!!: היישוב וחלומותיהם החדשים · ראה עוד »

חלוץ

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב וחלוץ · ראה עוד »

חלוץ (אונייה)

חלוץ הייתה ספינת דיג משנת 1925, הראשונה בבעלות חברה עברית ("אגודת הים") שנרשמה בנמל יפו בארץ ישראל כנמל בית.

חָדָשׁ!!: היישוב וחלוץ (אונייה) · ראה עוד »

חטיבת גבעתי

חטיבת גבעתי (חטיבה 84) היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצה"ל, הנמצאת תחת עוצבת הפלדה.

חָדָשׁ!!: היישוב וחטיבת גבעתי · ראה עוד »

חטיבת גבעתי (תש"ח)

ג'יפ של חטיבת גבעתי במצעד צה"ל בתל אביב. חייל מחזיק את סמל גבעתי חטיבת גבעתי (חטיבה 5) הייתה חטיבת חי"ש מובחרת שהוקמה בתל אביב, על בסיס חי"ש פרברים (נוער עובד), פלוגות ה"נחשונים" (משוחררי הצבא הבריטי) ועולים חדשים.

חָדָשׁ!!: היישוב וחטיבת גבעתי (תש"ח) · ראה עוד »

חזקי שוהם

חזקי שוהם (נולד בשנת 1975) הוא היסטוריון, סוציולוג וחוקר תרבות ישראלי, פרופסור חבר בתוכנית הבין-תחומית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן, מנהל-שותף של המרכז לסוציולוגיה תרבותית באוניברסיטה זו, ועמית מחקר במכון הרטמן.

חָדָשׁ!!: היישוב וחזקי שוהם · ראה עוד »

חבצלת (כתב עת)

גיליון ראשון, 3 ביולי 1863, י"ד באב תרכ"ג חיים גרשון וידאוֶור (ווידאווער) הלוי מקהילת בני ישורון בניו יורק, שפורסם בעיתון במרץ 1871 "חבצלת: מכתב עתי לבית ישראל" היה כתב עת עברי שיצא לאור בירושלים בשנת 1863 על ידי ישראל ב"ק, ובשנים 1870–1911 בעריכתו של חתנו, ישראל דב פרומקין, שניהם מאנשי היישוב הישן החסידי.

חָדָשׁ!!: היישוב וחבצלת (כתב עת) · ראה עוד »

חברת עזרה של יהודי גרמניה

ד"ר פאול נתן, מייסד "עזרה" חברת עזרה של יהודי גרמניה (בגרמנית: Hilfsverein der Deutschen Juden, בקיצור "עזרה") הייתה ארגון יהודי-גרמני לא ציוני, שפעלה בראשית המאה ה-20 לסיוע פילנתרופי ליהודי מזרח אירופה וארץ ישראל ולקידום התרבות הגרמנית בקרב היהודים מחוץ לגרמניה.

חָדָשׁ!!: היישוב וחברת עזרה של יהודי גרמניה · ראה עוד »

חברת החשמל לישראל

חברת החשמל לישראל היא חברה ממשלתית וציבורית המייצרת חשמל ומספקת אותו לכל מגזרי המשק בישראל וברשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: היישוב וחברת החשמל לישראל · ראה עוד »

חברה לשירות ימי עתיד

קוי הספנות של חברת עתיד עם שלושת אוניותיה במזרח הים התיכון 1937. חברה לשירות ימי עתיד בע"מ הייתה חלוצת חברות הספנות יהודית שפעלה מתקופת היישוב ועד סוף שנות ה-60 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היישוב וחברה לשירות ימי עתיד · ראה עוד »

חברות תעופה עבריות ביישוב

מטוס של חברת התעופה Palestine Airways חברות תעופה עבריות ביישוב הן חברות תעופה שהוקמו ביישוב העברי בארץ ישראל בשנות השלושים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היישוב וחברות תעופה עבריות ביישוב · ראה עוד »

חג (שיר)

רחל בלובשטיין-סלע "חג" הוא שירה של המשוררת רחל.

חָדָשׁ!!: היישוב וחג (שיר) · ראה עוד »

חגיגות נבי מוסא

מראה כללי של המתחם מכיוון דרום-מזרח תצלום אוויר, פברואר 2014 נבי מוסא החצר המרכזית שער הכניסה לנבי מוסא חגיגות נבי מוסא הן מנהג עלייה לרגל (בערבית: الموسم, אל-מַוַסִם) שבו פקדו מאמינים מוסלמים מאזור ארץ ישראל את המסגד במדבר יהודה, כעשרה קילומטר דרומית ליריחו וכעשרים קילומטר מזרחית לירושלים, שבו לפי מסורתם קבור נבי מוסא (השם הערבי של הדמות התנ"כית משה רבנו).

חָדָשׁ!!: היישוב וחגיגות נבי מוסא · ראה עוד »

חגיגות יום הניצחון בארץ ישראל

רחוב המלך ג'ורג' בירושלים ביום הניצחון תהלוכת ניצחון בעפולה חגיגות יום הניצחון בארץ ישראל הן החגיגות ההמוניות יום הניצחון (9 במאי) שנערכו ביישוב היהודי בארץ ישראל עם כניעת גרמניה הנאצית וניצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: היישוב וחגיגות יום הניצחון בארץ ישראל · ראה עוד »

חדשות מהארץ הקדושה

כותרת העיתון מ-17 בפברואר 1919 חדשות מהארץ הקדושה – The Palestine News, היה שבועון שהוקם על ידי המנדט הבריטי בראשית קיומו בארץ ישראל, ובהמשך הופרט והפך לעיתון "הארץ".

חָדָשׁ!!: היישוב וחדשות מהארץ הקדושה · ראה עוד »

חומעת האווירון

פרט יבש של חומעת האווירון באזור פולג, ליד נתניה חוּמְעַת האווירון (שם מדעי: Rumex aeroplaniformis; גם Rumex rothschildianus, ראו בהמשך) היא מין צמח חד-שנתי נדיר, אנדמי למישור החוף של ארץ ישראל, בעבר היה הצמח נפוץ בכל מישור החוף, אך כיום הוא גדל ב 2–3 אתרים בלבד באזור חוף השרון, אף על פי שבכל אתר צמחים רבים.

חָדָשׁ!!: היישוב וחומעת האווירון · ראה עוד »

חומה ומגדל

חומה ומגדל הוא כינוי למבצע הקמה של סדרת יישובים חקלאיים יהודיים מבוצרים בארץ ישראל בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936–1939) שנועד לייצר רצף יישובים בנקודות בעלות חשיבות אסטרטגית ולהרחיב את גבולות ההתיישבות העברית - המדינה היהודית העתידית.

חָדָשׁ!!: היישוב וחומה ומגדל · ראה עוד »

חוסיין בן עלי

השריף חוסיין בן עלי שטר של דינר ירדני עליו מופיע דיוקנו של השריף חוסיין ואיור של המרד הערבי. השריף חוסיין בן עלי בערבית: حسين بن علي (חֻסַין בן עלי) (1853 - 4 ביוני 1931) היה ראש השושלת ההאשמית המלכותית.

חָדָשׁ!!: היישוב וחוסיין בן עלי · ראה עוד »

חופיה

דגל עברי מונף בסאות'המפטון בידי גרבנוב על האנייה עמנואל, היחידה של חברת חופיה צבעי הדגל העברי. האות-H מסמנת שיוך לחברת הספנות חופיה (Hopya) חוּפּיה בע"מ הייתה חברת ספנות עברית בתקופת המנדט הבריטי, שפעלה במשך ארבעה חודשים בשנים 1933–1934.

חָדָשׁ!!: היישוב וחופיה · ראה עוד »

חוק מגן דוד אדום

חוק מגן דוד אדום, תש"י–1950 הוא חוק שנחקק בשנת 1950 לשם הסדרת מעמדו ופעילותו של ארגון ההצלה מגן דוד אדום שיפעל תחת השראת המשפט העברי "כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם ומלואו".

חָדָשׁ!!: היישוב וחוק מגן דוד אדום · ראה עוד »

חורבן ותלישות

חורבן ותלישות הוא מאמר מאת ברל כצנלסון שפורסם בעיתון "דבר" ב-26 ביולי 1934.

חָדָשׁ!!: היישוב וחורבן ותלישות · ראה עוד »

חושו אחים חושו

חוּשׁוּ, אַחִים, חוּשׁוּ הוא שיר מאת הרב יחיאל מיכל פינס, אשר חובר בירושלים בשנים 1882–1883, בראשית תקופת העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: היישוב וחושו אחים חושו · ראה עוד »

חולון

מזרקה בקאנטרי חולון תיאטרון חולון ויד לבנים בחולון בשדרות קוגל חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי.

חָדָשׁ!!: היישוב וחולון · ראה עוד »

חוה סמואל

חוה סמואל (16 בנובמבר 1904 – 3 באוקטובר 1989) הייתה אמנית ישראלית, ילידת גרמניה, מחלוצות אמני הקרמיקה בישראל וממייסדי אגודת אמני הקרמיקה בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וחוה סמואל · ראה עוד »

חוה ורבה

חוה וֶרבָּה (10 בדצמבר 1909, כ"ז בכסלו תר"ע,– 11 באפריל 1969, כ"ג בניסן תשכ"ט) הייתה מחנכת, גננת, סופרת ילדים ועורכת עברייה ישראלית ילידת פולין.

חָדָשׁ!!: היישוב וחוה ורבה · ראה עוד »

חוות השומר

סמל הבסיס נשיא המדינה יצחק הרצוג ושר הביטחון בני גנץ בביקור בבסיס חוות השומר שער הכניסה המקורי לחוות סג'רה (1900) בית הפקידות בחוות סג'רה חוות השומר הוא בסיס טירונים צבאי השייך לחיל החינוך והנוער.

חָדָשׁ!!: היישוב וחוות השומר · ראה עוד »

חוות כנרת

חוות כנרת חאן המקורי באתר, ומיטת הבידוד לחולים חוות כנרת, לפני העלייה לעין גב חוות כנרת (או חצר כנרת) היא חווה חקלאית שהוקמה ב-1908 על חוף ימת כנרת בחלק הדרומי-מערבי.

חָדָשׁ!!: היישוב וחוות כנרת · ראה עוד »

חי"ש

שנות ה-40; עיצוב: איתמר דוד החי"ש, חיל השדה של ארגון ההגנה בשנים 1939–1948, היה ארגון צבאי חשאי (כלומר נסתר משלטונות המנדט הבריטי), שהורכב ממתנדבים בעלי כושר קרבי בגילאים 18–26.

חָדָשׁ!!: היישוב וחי"ש · ראה עוד »

חינה רוזובסקה

חינה רוזובסקה (17 באוגוסט 1908 – 28 באוגוסט 1996) הייתה שחקנית קולנוע ותיאטרון ישראלית בתקופת היישוב ובימי המדינה ויקירת העיר תל אביב, תואר אותו קיבלה בשנת 1991.

חָדָשׁ!!: היישוב וחינה רוזובסקה · ראה עוד »

חינוך מיני

חינוך מיני הוא תהליך למידה וחינוך בו נלמדים נושאי הרבייה המינית, יחסי מין, מגדר, הזהות מינית ונטייה מינית, וכן היבטים אחרים הקשורים למיניות ולהתנהגותם המינית של בני האדם, כגון מניעת היריון, מחלות מין, הקניית נורמות התנהגות ומניעת אלימות מינית (כדוגמת הטרדה מינית או אונס).

חָדָשׁ!!: היישוב וחינוך מיני · ראה עוד »

חינוך בישראל

בית הספר חביב בראשון לציון - בית הספר העברי הראשון בארץ ישראל. מסדר בוקר והתעמלות בבית הספר בקרית מלאכי, 1970 החינוך הפורמלי (רשמי) בישראל הוא חלק ממערכת החינוך הישראלית שנמצא באחריות משרד החינוך ומבוסס על תקציב המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב וחינוך בישראל · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיפה · ראה עוד »

חיפוש הנשק ברמת הכובש

הלווית ההרוג בפעולה אחי ההרוג בעת ההלוויה שלט הסבר על החיפוש ברמת הכובש במקום בו הייתה המכלאה חיפוש הנשק ברמת הכובש נערך ב-16 בנובמבר 1943 על ידי משטרת המנדט, לאחר שעל גג אוטובוס נמצאו שני מקלעים ארוזים.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיפוש הנשק ברמת הכובש · ראה עוד »

חיל המשטרה הצבאית

חיל המשטרה הצבאית (בראשי תיבות: חָמָ"ץ, מקובל גם מ"צ) הוא חַיִל העוסק בפעילות משטרתית (אכיפת החוק והסדר) בצה"ל.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיל המשטרה הצבאית · ראה עוד »

חיל האוויר המלכותי

רונדל חיל האוויר המלכותי רונדל לראות נמוכה חיל האוויר המלכותי (באנגלית: Royal Air Force; בראשי תיבות: RAF) הוא הזרוע האווירית של הכוחות המזוינים של בריטניה.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיל האוויר המלכותי · ראה עוד »

חיל האוויר הישראלי במלחמת העצמאות

כוח המגן העברי של היישוב בארץ ישראל החל לצמוח עוד בטרם הוקמה המדינה, וכך גם הזרוע האווירית העברית, אשר נקראה החל מנובמבר 1947 שרות האוויר.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיל האוויר הישראלי במלחמת העצמאות · ראה עוד »

חיל הספר העבר-ירדני

שנות ה-30 חיל הסְפָר העֵבֶר-ירדני (באנגלית: Trans-Jordan Frontier Force; בערבית: قوة حدود شرق الأردن) היה יחידת זַ'נדַרמֶריה (כוח צבאי העוסק בפעילות שיטור), שפעלה בתקופת המנדט הבריטי והיוותה חלק מ"הגדודים הטריטוריאליים" של הצבא הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיל הספר העבר-ירדני · ראה עוד »

חיל העזר לנשים

כרזת גיוס כרוז הקורא לגיוס נשות היישוב העברי לחיל העזר לנשים חיילות חיל העזר לנשים צועדות בתל אביב, 1942 בכניסה למחנה אימונים אימונים במדבר קבר חיילת ה-ATS שרה רחל שושנה בלנק, שנפלה ב-20 בדצמבר 1944, בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה חיילות חיל העזר לנשים צועדות בירושלים, ספטמבר 1943 חיילות ארץ ישראליות בחיל העזר לנשים חיל העזר לנשים (באנגלית: Auxiliary Territorial Service, בקיצור: ATS) היה חיל הנשים של הצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיל העזר לנשים · ראה עוד »

חיל העזר האווירי לנשים

חיל העזר האווירי לנשים (באנגלית: The Women's Auxiliary Air Force; בראשי תיבות: WAAF) היה חיל הנשים של חיל האוויר המלכותי של בריטניה במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיל העזר האווירי לנשים · ראה עוד »

חיל הלוגיסטיקה

חיל הלוגיסטיקה (בראשי תיבות: חָלָ"ג; בשמו הקודם: חיל התחזוקה - חָתָ"ק עד שנת 2003. בעבר נקרא החייל חיל ההספקה - חַהַ"ס עד שנת 1975) הוא חיל תומך לחימה תחת פיקוד אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצבא ההגנה לישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיל הלוגיסטיקה · ראה עוד »

חיל ההנדסה הקרבית

חיל ההנדסה הקרבית (בראשי תיבות: חה"ן) הוא אחד החילות בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיל ההנדסה הקרבית · ראה עוד »

חיל הים

חיל הים, או בשמו הרשמי "זרוע הים", הוא הזרוע הימית של צה"ל.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיל הים · ראה עוד »

חילונים

חילונים (בעבר: חופשיים) הם מגזר במדינת ישראל, המתייחס לחלק מהציבור היהודי שזיקתו לאמונה והפולחן בדת היא הנמוכה ביותר או אינה קיימת.

חָדָשׁ!!: היישוב וחילונים · ראה עוד »

חיה זיידנברג

חיה זיידנברג הודעת לח"י בשבועונו "המעש" על הוצאתה להורג של חיה זיידנברג ו"הודאתה" של זיידנברג באשמה. חיה זיידנברג (1926 – 1 בפברואר 1948) הייתה צעירה שהוצאה להורג על ידי אנשי הלח"י בראשית מלחמת העצמאות באשמת בגידה.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיה זיידנברג · ראה עוד »

חיה ורד

חיה ורד (1 בינואר 1922 חלם, פולין – 6 בדצמבר 1997, ישראל) הייתה משוררת וסופרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיה ורד · ראה עוד »

חיותה בוסל

חיותה ויוסף בוסל לפני ה-30 ביולי 1919. חיותה בּוּסֶל (תשרי תרנ"א, 1890 - ה' בחשוון תשל"ו, 10 באוקטובר 1975) הייתה אשת חינוך עברייה ופעילה ציונית וחברתית.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיותה בוסל · ראה עוד »

חיי מלחמה

חיי מלחמה הוא ספר מאת פרופסור ניצה בן-דב, הבוחן את השתקפות המלחמה בספרות הישראלית.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיי מלחמה · ראה עוד »

חיים ארלוזורוב

ארלוזורוב (במרכז) עם חיים ויצמן (לימינו), משה שרתוק ויצחק בן-צבי (בימין התמונה למעלה) בפגישה עם מנהיגים ערבים במלון המלך דוד, ירושלים, 1933 חיים (ויקטור) אַרלוֹזוֹרוֹב (23 בפברואר 1899 – 16 ביוני 1933) היה מדינאי וכלכלן, מראשי תנועת העבודה בתקופת טרום המדינה וכיהן כראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיים ארלוזורוב · ראה עוד »

חיים אלקון

חיים אלקון (באנגלית: Chaim Elkon) היה כדורגלן יהודי יליד פולין.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיים אלקון · ראה עוד »

חיים אברבאיה

חיים (ויקטור) אַבּרָבָאיָה (נכתב גם אברביה, אבראביה, אבראבאיה; כ"ו בניסן תר"ע, 5 במאי 1910, יפו – כ"ח באב תשכ"ז, 3 בספטמבר 1967, תל אביב) היה מתרגם ועורך ישראלי, שתרגם בעיקר ספרות יפה משפות אירופיות ובעיקר מהשפה הצרפתית.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיים אברבאיה · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: היישוב וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

חיים פזנר

חיים פזנר (22 בינואר 1899 - 14 במאי 1981) היה פעיל ציוני בשווייץ ומהראשונים להביא לידיעת אמצעי התקשורת את הידיעה על השמדתם של יהודי אירופה.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיים פזנר · ראה עוד »

חיים קרישפין

חיים קְרִישְׂפִּין (נכתב לעיתים קריספין; Krispin; 22 בספטמבר 1905 – 27 באוגוסט 1963) היה פעיל ציבור בתקופת היישוב והמדינה, חבר הוועד הלאומי ומראשי יהדות בולגריה בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיים קרישפין · ראה עוד »

חיים ליב חריפאי

חיים ליב חריפאי (אוסטרון) (אריה לאינסון) (1889? – 1 במאי 1934, ט"ז באייר תרצ"ד) היה מחנך ועיתונאי עברי, עסקן ופעיל תרבות ביישוב, איש תנועת העבודה ואחר-כך הציונים הכלליים.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיים ליב חריפאי · ראה עוד »

חיים לייבוביץ

חיים לייבוביץ (1891 – 5 באוגוסט 1973) היה תעשיין ואיש ציבור, מייסד חברת עץ הזית, ממייסדי אגודת יורדי ים זבולון ולימים הצי הימי העברי, ומבוני שכונת תל נורדאו בתל אביב.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיים לייבוביץ · ראה עוד »

חיים זאב הירשברג

חיים זאב הירשברג (י"א בתשרי תרס"ד, 2 באוקטובר 1903, טרנופול, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – ט' בשבט תשל"ו, 11 בינואר 1976) היה רב, היסטוריון ומזרחן, גדול חוקריה של יהדות צפון אפריקה בדור הראשון שלאחר קום המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיים זאב הירשברג · ראה עוד »

חיים בן-עטר (עיתונאי)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיים בן-עטר (עיתונאי) · ראה עוד »

חיים בוגר (בוגרשוב)

הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל לימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין חיים בּוֹגֵר (בּוֹגְרָשוֹב, בּוֹגְרָצ'וֹב, 25 בספטמבר 1876 – 8 ביוני 1963) היה מחנך עברי, ממקימי הגימנסיה העברית הרצליה, פעיל ציוני וחבר הכנסת השנייה מטעם סיעת הציונים הכלליים.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיים בוגר (בוגרשוב) · ראה עוד »

חיים גליקסברג

הס 12 בתל אביב חיים גְלִיקְסְברג (ז' באדר תרס"ד, 23 בפברואר 1904 – 4 במאי 1970) היה צייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיים גליקסברג · ראה עוד »

חיים הרצוג

חיים הֶרְצוֹג (17 בספטמבר 1918; י"א בתשרי ה'תרע"ט – 17 באפריל 1997; י' בניסן ה'תשנ"ז) היה איש צבא, פוליטיקאי, עורך דין וסופר ישראלי שכיהן כנשיאהּ השישי של מדינת ישראל בשנים 1983–1993.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיים הרצוג · ראה עוד »

חיים ולירו

משה יוסף ולירו, בנו של חיים אהרון חיים אהרן ולירו (1845 – אוגוסט 1923, ט' באלול ה'תרפ"ג) היה איש עסקים, מייסד בנק ולירו – הבנק העברי הראשון – ואיש ציבור יהודי בירושלים של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיים ולירו · ראה עוד »

חיים ויצמן

חיים־עזריאל ויצמן (בכתיב המקורי: ווייצמן; 27 בנובמבר 1874, י"ח בכסלו ה'תרל"ה – 9 בנובמבר 1952, כ"א בחשוון ה'תשי"ג) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיים ויצמן · ראה עוד »

חיים יסקי

ד"ר חיים יסקי ישוב לשולחנו חיים יַסְקי (יאסקי) (28 בנובמבר 1896 – 13 באפריל 1948) היה רופא עיניים ביישוב ומנהלו הראשון של בית החולים הדסה.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיים יסקי · ראה עוד »

חיים יערי

חיים יערי (13 בינואר 1915 – 18 ביולי 1986) היה מצנחני היישוב במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: היישוב וחיים יערי · ראה עוד »

חייקה קלינגר

חַייקָה קלינגֶר (בפולנית: Chajka Klinger; 25 בספטמבר 1917 – 18 באפריל 1958) הייתה ממנהיגות הארגון היהודי הלוחם בבנדין, נחקרה בעינויים על ידי הגסטפו, נמלטה והייתה הראשונה מקרב לוחמי הגטאות שהגיעו לארץ ישראל, ועמה יומניה המהווים עדות אותנטית ראשונית על מרד הגטאות בוורשה ובבנדין.

חָדָשׁ!!: היישוב וחייקה קלינגר · ראה עוד »

ב' בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד ב' ניסן היא ברוב השנים הפשוטות פרשת ויקרא, אך בשנים פשוטות מקביעות הכז היא פרשת צו.

חָדָשׁ!!: היישוב וב' בניסן · ראה עוד »

ב' בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בב' כסלו היא פרשת ויצא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת תולדות אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שלישי, שני או שבת.

חָדָשׁ!!: היישוב וב' בכסלו · ראה עוד »

בן חנניה

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: היישוב ובן חנניה · ראה עוד »

בן יעקב

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם יעקב.

חָדָשׁ!!: היישוב ובן יעקב · ראה עוד »

בן-ציון מוסינזון

הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין ד"ר בן ציון מוסינזון (לעיתים: מוסנזון; 26 באפריל 1878 – 21 בנובמבר 1942, י"ב בכסלו תש"ג) היה מחנך ומורה לתנ"ך, וממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: היישוב ובן-ציון מוסינזון · ראה עוד »

בן-ציון קאודרס

ד"ר בן-ציון קאודרס בן-ציון קאודרס (Kauders; 27 במאי 1907, י"ד בסיוון תרס"ז – 14 בינואר 1974) היה משפטן יהודי-הונגרי, ממנהיגי יהדות הונגריה ופעיל פוליטי ביישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ובן-ציון קאודרס · ראה עוד »

בן-ציון טרגן

בן-ציון טָרָגָן (נכתב גם: טראגאן, טאראגאן) (18 ביוני 1870, י"ט בסיון תר"ל – 26 ביולי 1953, י"ד באב תשי"ג) היה עיתונאי, מחנך, מתרגם לאדינו, פעיל ציוני ומלומד יהודי-ספרדי, אשר היה שותף בכמה ממפעליו הגדולים של אליעזר בן-יהודה למען החייאת העברית.

חָדָשׁ!!: היישוב ובן-ציון טרגן · ראה עוד »

בארטלי קראם

בארטלי קראם (באנגלית: Bartley Cavanaugh Crum; 1900 - 9 בדצמבר 1959), היה עורך דין אמריקאי, חבר ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, ידיד הציונות ומדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ובארטלי קראם · ראה עוד »

באוהאוס

באוהאוס (בגרמנית: Bauhaus) הוא שמו של בית ספר לעיצוב ואדריכלות שנוסד על ידי ולטר גרופיוס, ופעל בגרמניה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, בין השנים 1919–1933.

חָדָשׁ!!: היישוב ובאוהאוס · ראה עוד »

בנק מזרחי טפחות

סמליל בנק המזרחי המאוחד סמליל הבנק טרם האיחוד עם טפחות סמליל בנק טפחות עד למיזוג המבנה ברחוב לילינבלום 48 בתל אביב בו שכן הסניף המרכזי במשך שנים רבות בית מזרחי טפחות במגדל משה אביב בנק מזרחי טפחות הוא בנק ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ובנק מזרחי טפחות · ראה עוד »

בנק אנגלו-פלשתינה

בנק אנגלו-פלשתינה, 1950 משכנו הראשון של הסניף הראשון של בנק אפ"ק ברחוב עג'מי שהפך לימים לרחוב יפת 18, יפו דלת משרדי הבנק ברחוב יפת 18, יפו. מתוך לוחית זיכרון בראש הדלת: "בבית זה נפתח ב-ב' באב ה'תרס"ג המשרד הראשי של חברת אנגלו-פלשתינא בע"מ (עתה בנק לאומי לישראל בע"מ) חברת בת של אוצר התיישבות היהודים מיסודו של ד"ר תיאודור הרצל". 260px הבניין ההיסטורי של בנק אנגלו פלשתינה בשדרות ירושלים 1 פינת רחוב אפ"ק (אנגלו פלשתינה קומפני) בתכנונו של האדריכל יוסף ברלין (נהרס באוקטובר 2016) סניף בנק אפ"ק בחברון 1907 בנק אנגלו-פלשתינה (עד שנת 1931, בנק אַפַּ"ק) היה המוסד הפיננסי המרכזי של היישוב בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בכל תקופת המנדט הבריטי, ואף בראשית ימי מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ובנק אנגלו-פלשתינה · ראה עוד »

בנק אוצר החייל

הסמליל הישן של בנק אוצר החייל בנק אוצר החייל הוקם בשנת 1946 במסגרת שינויים במערכת הכלכלית של היישוב היהודי בארץ ישראל ולפני הקמתה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ובנק אוצר החייל · ראה עוד »

בנק קרדיט

בנק קרדיט היה בנק מסחרי בתקופת היישוב, ולאחר מכן במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ובנק קרדיט · ראה עוד »

בנק קופת עם

בנק קופת עם היה בנק קואופרטיבי בתקופת היישוב, ולאחר מכן במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ובנק קופת עם · ראה עוד »

בנק זרובבל

בנק זרובבל היה בנק ישראלי ששירת את האגודות השיתופיות בעיקר מ"המגזר האזרחי".

חָדָשׁ!!: היישוב ובנק זרובבל · ראה עוד »

בנק דיסקונט לישראל

סמלילו הקודם של הבנק הרצל בתל אביב בנק דיסקונט לישראל בע"מ (במקור בנק ארץ ישראל לדיסקונט בע"מ) הוא בנק מסחרי שהוקם בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ופועל מאז בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ובנק דיסקונט לישראל · ראה עוד »

בני משה (אגודה ציונית)

יחזקאל דנין ורעייתו רחל, 1929 בני משה היה ארגון סתרים מסוג ארגון אחווה גברי וציוני, שהוקם במתכונת דומה לארגון הבונים החופשיים.

חָדָשׁ!!: היישוב ובני משה (אגודה ציונית) · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ובני ברק · ראה עוד »

בנימין צ'ייקין

בנימין צ'ייקין או חייקין (באנגלית: Benjamin Chaikin; 1883, סנקט פטרבורג – 23 באפריל 1950, ירושלים) היה אדריכל ישראלי (יהודי בריטי לשעבר), ממתכנני האוניברסיטה העברית בירושלים ומתכננם של מבנים רבים בירושלים ובתל אביב.

חָדָשׁ!!: היישוב ובנימין צ'ייקין · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: היישוב ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בנימין ברנר

בנימין ברנר (1900 - 1982) היה פסיכולוג, מחנך, מרצה וסופר עברי, בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: היישוב ובנימין ברנר · ראה עוד »

בנימין ברלוי

מימין: בנימין ברלוי ובנו מרדכי, ראשית שנות ה-50 בנימין צבי בַּרלֵוִי (28 בדצמבר 1894, ורשה – 6 בדצמבר 1964, תל אביב) היה מו"ל ישראלי, שהתמחה בהוצאת משחקים עממיים וחינוכיים וספרי ילדים.

חָדָשׁ!!: היישוב ובנימין ברלוי · ראה עוד »

בנימין כהנא

בנימין כהנא (6 במרץ 1911, ו' באדר תרע"א – 30 באוקטובר 1956, כ"ה בחשוון תשי"ז) היה מחלוצי התעופה העברית בארץ ישראל, לוחם אצ"ל, מראשוני הטייסים בחיל האוויר הישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ובנימין כהנא · ראה עוד »

בערבות הנגב

בערבות הנגב הוא מחזה מאת יגאל מוסינזון שעלה לראשונה בתיאטרון "הבימה" בפברואר 1949.

חָדָשׁ!!: היישוב ובערבות הנגב · ראה עוד »

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

חָדָשׁ!!: היישוב ובעלי התוספות · ראה עוד »

בצלאל יפה

מצבת קברו בבית הקברות טרומפלדור בצלאל יפה (27 ביוני 1868, ז' בתמוז תרכ"ח – 14 בדצמבר 1925, י"ז בכסלו תרפ"ו) היה חלוץ ציוני בתחומי רכש קרקעות תל אביב, תעשייה והשקיה וכן בתחום ההתארגנות הפוליטית של היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ובצלאל יפה · ראה עוד »

בקעת הבטיחה

מבט אל הבטיחה מאזור אלמגור בקעת הבטיחה או בקעת בית ציידה (על שם כפר דייגים קדום שישב בה) היא בקעה בשיפולי רמת הגולן והגליל המזרחי, צפונית-מזרחית לכנרת, ובה שמורת הבטיחה.

חָדָשׁ!!: היישוב ובקעת הבטיחה · ראה עוד »

בר גיורא (ארגון)

ישראל שוחט, מפקד ארגון "בר גיורא" "בר גיורא" היה ארגון שמירה יהודי חשאי שפעל בארץ ישראל מספטמבר 1907 עד אפריל 1909.

חָדָשׁ!!: היישוב ובר גיורא (ארגון) · ראה עוד »

ברל רפטור

ברל רפטור ודוד רמז, 13 באפריל 1948 בֶּרְל רֶפֶּטוּר (7 באוגוסט 1902, ד' באב תרס"ב – 23 במרץ 1989, ט"ז באדר ב' תשמ"ט) היה חבר הכנסת, מראשי ההסתדרות ביישוב ובמדינה, היה שייך לאגף השמאלי (חברתית) ואקטיביסטי (ביטחונית) של תנועת העבודה (מפלגת אחדות העבודה - פועלי ציון וקודמותיה).

חָדָשׁ!!: היישוב וברל רפטור · ראה עוד »

ברל בלטי

בֶּרל בַּלטִי (גם: באלטי) (שמו המקורי: זוּנדֶל אָבִין) (19 בספטמבר 1914, דווינסק, לטביה, 11 בינואר 1981, תל אביב) היה פעיל קומוניסטי ועיתונאי ישראלי, חבר הנהלת המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה, המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), מוקד ושל"י.

חָדָשׁ!!: היישוב וברל בלטי · ראה עוד »

ברל כצנלסון

בֶּרל (בּאֵרי) כַּצנֶלסוֹן (כ"ט בטבת תרמ"ז, 25 בינואר 1887, בוברויסק – כ"ד באב תש"ד, 12 באוגוסט 1944, ירושלים) היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: היישוב וברל כצנלסון · ראה עוד »

ברלין (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים קטגוריה:שמות משפחה גרמניים.

חָדָשׁ!!: היישוב וברלין (פירושונים) · ראה עוד »

ברטולד שטורפר

ברטולד שטוֹרפֶר (בגרמנית: Berthold Storfer; 16 בדצמבר 1880, צ'רנוביץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית – נובמבר 1944, אושוויץ) היה יהודי מומר אוסטרי, יועץ למסחר ופיננסים, אשר באמצעות מגעיו עם השלטונות הנאצים בארצו הציל כעשרת אלפים יהודים.

חָדָשׁ!!: היישוב וברטולד שטורפר · ראה עוד »

ברוך עמרמי

ברוך עמרמי (ילינסון) (1888 – 16 ביוני 1938) היה מחלוצי היישוב ומראשוני מתיישבי כפר סבא, כיהן כראש הוועד של כפר סבא.

חָדָשׁ!!: היישוב וברוך עמרמי · ראה עוד »

ברוך פפירמייסטר

ברוך פפירמייסטר (1842, תר"ב, טוקום שבלטביה - 26 באוקטובר 1925, תרפ"ו, שיקגו, ארצות הברית) היה מהנדס ואדריכל, ממתיישביה הראשונים של המושבה ראשון לציון.

חָדָשׁ!!: היישוב וברוך פפירמייסטר · ראה עוד »

ברוך קרוא

ברוך קָרוּא (קרוּפניק) (כ"ו באדר ב' תרמ"ט, 29 במרץ 1889 – ד' באייר תשל"ב, 18 באפריל 1972) היה סופר עברי, עיתונאי, עורך, מבקר ומתרגם בתקופת היישוב והמדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב וברוך קרוא · ראה עוד »

ברוך קימרלינג

ברוך קימרלינג (16 באוקטובר 1939 – 20 במאי 2007) היה פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, מאבות המחשבה הביקורתית במדעי החברה בישראל; עסק בסוציולוגיה של החברה בישראל, החברה הפלסטינית והסכסוך הישראלי-ערבי.

חָדָשׁ!!: היישוב וברוך קימרלינג · ראה עוד »

ברוך ויינשטיין

חברי הוועד הפועל העולמי של ברית הצה"ר בפריז 1948. שורת העומדים (מימין): ד"ר ראובן הכט, ד"ר שמשון יוניצ'מן, ד"ר יצחק דוד בוקשפן, אליעזר שוסטק, עמנואל כהן. שורת היושבים: (מימין): אהרן צבי פרופס, יעקב רובין, מאיר גרוסמן, ד"ר אריה אלטמן, '''ברוך ויינשטיין''' ברוך ויינשטיין (ו' בתשרי תרנ"ט, 25 בספטמבר 1898 – 12 באפריל 1982) היה פעיל ציוני ובתנועה הרוויזיוניסטית בתקופת היישוב וראשית שנות המדינה, מראשי ברית הציונים הרוויזיוניסטים (הצה"ר) בהנהגתו של זאב ז'בוטינסקי, ממיסדי "מפלגת המדינה העברית", וציר בקונגרסים הציוניים בבזל (1931), פראג (1933), לוצרן (1935), ציריך (1937), ז'נבה (1939) ובזל (1946).

חָדָשׁ!!: היישוב וברוך ויינשטיין · ראה עוד »

ברורית אונא

בּרוּרית-קלרה אוּנָא (1907 – 8 בספטמבר 1983, א' דראש השנה תשמ"ד) הייתה ציירת ומחנכת ישראלית.

חָדָשׁ!!: היישוב וברורית אונא · ראה עוד »

ברכה פולד (שיר)

ברכה פולד הוא שמו של שיר שחיבר נתן אלתרמן, כשמה של לוחמת הפלמ"ח ברכה פולד, שנהרגה בליל וינגייט מאש הצבא הבריטי, וכשמה של אוניית המעפילים האיטלקית "ברכה פולד" שגם היא קיבלה את שמה לאחר מותה של ברכה.

חָדָשׁ!!: היישוב וברכה פולד (שיר) · ראה עוד »

ברכה חבס

ברכה חַבָּס-הכהן (20 בינואר 1900, כ' בשבט תר"ס – 31 ביולי 1968, ו' באב תשכ"ט) הייתה עיתונאית, עורכת, סופרת ואשת חינוך ישראלית.

חָדָשׁ!!: היישוב וברכה חבס · ראה עוד »

בריר

בֻּרָיִר (בערבית: برير) היה כפר ערבי בנפת עזה, 18 ק"מ צפונית-מזרחית לעיר עזה.

חָדָשׁ!!: היישוב ובריר · ראה עוד »

ברית הקנאים

ברית הקנאים הייתה מחתרת יהודית דתית שפעלה בישראל בשנים 1949–1951 להקמת מדינת הלכה במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וברית הקנאים · ראה עוד »

ברית החשמונאים

ברית הנוער חשמונאים או בקיצור "ברית החשמונאים" (ברי"ח) הייתה תנועת נוער ציונית דתית שפעלה בעיקר בארץ ישראל בתקופת השנים 1937–1949.

חָדָשׁ!!: היישוב וברית החשמונאים · ראה עוד »

בריכת רמב"ם

בריכת רמב"ם הייתה בריכת שחייה שנבנתה בגבעת רמב"ם בשנת 1945 – הבריכה הציבורית הראשונה שהוקמה ביישוב העברי, בשטח עיריית גבעתיים.

חָדָשׁ!!: היישוב ובריכת רמב"ם · ראה עוד »

בשדמות בית לחם

בשדמות בית לחם הוא שירו של המשורר והאמן אבא קונסטנטין שפירא אשר התחבר במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: היישוב ובשדמות בית לחם · ראה עוד »

בתי ספר חקלאיים בישראל

גינת גן ירק במסגרת חינוך לעבודה חקלאית קוצרים החיטה שזרעו בלימוד נושא הלחם. בתי ספר חקלאיים בישראל הוקמו במטרה להכשיר בני נוער להתיישבות העובדת במושבות, במושבים ובקיבוצים.

חָדָשׁ!!: היישוב ובתי ספר חקלאיים בישראל · ראה עוד »

בתיה גוטספלד

בתיה (בסי) גוטספלד בתיה (בסי) גוטספלד (אוקטובר 1888 - 29 ביולי 1962) הייתה פעילה ציונית, התגוררה בארצות הברית ולאחר מכן בארץ ישראל, הייתה ממייסדות הסתדרות נשות המזרחי באמריקה, כיום הארגון אמי"ת, רשת חינוך ציונית דתית.

חָדָשׁ!!: היישוב ובתיה גוטספלד · ראה עוד »

בלאק אנד טאנס

בלאק אנד טאנס (באנגלית: Black and Tans, באירית: Dúchrónaigh) היה כינויו של כוח משטרה ארעי, אשר הופעל על ידי הבריטים במלחמת העצמאות האירית, לצורך סיוע למשטרה המקומית, במאבק לשמירת שלטונם באירלנד.

חָדָשׁ!!: היישוב ובלאק אנד טאנס · ראה עוד »

בלד א-שייח'

שרידי אוטובוס שהסיע נוסעים יהודים ונשרף בפעולת טרור בבלד א-שייח' קבר בבית הקברות המוסלמי, כיום בשכונת תל חנן. קברו של שייח' עבדאללה א-סהלי. היה שייח' דרווישי, איש דת סופי שחי בתחילת המאה ה-16 ג'מאדא אלת'אני 1352, 23 בספטמבר 1933. בָּלְד א-שייח' (בערבית: بلد الشيخ), היה כפר ערבי במפרץ חיפה, בגבול עמק זבולון והכרמל, כ-6 קילומטרים דרומית-מזרחית לחיפה.

חָדָשׁ!!: היישוב ובלד א-שייח' · ראה עוד »

בחמדון

בַּחַמְדוּן (בערבית: بحمدون) היא עיירת קיט בהר הלבנון שבלבנון.

חָדָשׁ!!: היישוב ובחמדון · ראה עוד »

בחירות אזוריות

בחירות אזוריות הן שיטת בחירה הנפוצה במרבית מדינות העולם הדמוקרטיות כגון: בריטניה, גרמניה, ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: היישוב ובחירות אזוריות · ראה עוד »

בומבוס האדמה

דבורת בומבוס בתוך תפרחת קיפודן מצוי בומבוס האדמה (שם מדעי: Bombus terrestris) היא מין של דבורה בסוג בומבוס.

חָדָשׁ!!: היישוב ובומבוס האדמה · ראה עוד »

בוריס סניור

בוריס סניור (באנגלית: Boris Senior, כונה גם בוריס אלדור; 1924 - 10 באפריל 2004) היה טייס יהודי ממוצא דרום-אפריקני, מאנשי מח"ל, ממייסדי חיל האוויר הישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ובוריס סניור · ראה עוד »

בוריס גוריאל

בוריס גוריאלתמונה להחלפה בוריס גוריאל (1 באפריל 1903 - 8 באוקטובר 1983) היה ראש המחלקה המדינית של הש"י, שירות המודיעין של ארגון "ההגנה", שעל בסיסו קמו שירותי הביטחון והמודיעין של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ובוריס גוריאל · ראה עוד »

בין גבולות

התנועה הציונית מעפילי אוניית המעפילים "מדינת היהודים" בנמל חיפה לקראת גירושם למחנות המעצר בקפריסין, אוקטובר 1947 "בין גבולות" הוא שיר מאת המשורר הישראלי חיים חפר.

חָדָשׁ!!: היישוב ובין גבולות · ראה עוד »

ביקור אייכמן בארץ ישראל (1937)

אדולף אייכמן במדי אס אס ב-2 באוקטובר 1937 הגיע אדולף אייכמן, באותה עת איש המחלקה היהודית באס דה, לביקור בארץ ישראל, יחד עם מפקדו הרברט האגן.

חָדָשׁ!!: היישוב וביקור אייכמן בארץ ישראל (1937) · ראה עוד »

ביר אל-מכסור

מבט מן האוויר בִּיר אֵל-מַכְּסוּר (בערבית: بير المكسور / بئر المكسور), הוא יישוב בדואי, במעמד של מועצה מקומית, השוכן במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וביר אל-מכסור · ראה עוד »

ביריה

הסופה של דצמבר 2013 מבט לביריה מכיוון צפת בִּירִיָּה (גם: בִּרְיָה ו- בִּירִיָּא) הוא יישוב חילוני-דתי קהילתי בגליל העליון ליד צפת השייך למועצה אזורית מרום הגליל.

חָדָשׁ!!: היישוב וביריה · ראה עוד »

ביריה (אוניית מעפילים)

מעפילים על האניה ביריה מסלול ההפלגה של "ביריה" ביריה הייתה ספינת מעפילים, שהגיעה לחופי ארץ ישראל ביוני 1946.

חָדָשׁ!!: היישוב וביריה (אוניית מעפילים) · ראה עוד »

בית משפט השלום העברי

בית משפט השלום העברי היה מערכת שיפוטית להתדיינות בעניינים אזרחיים בין בעלי דין יהודיים בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית משפט השלום העברי · ראה עוד »

בית מושב הזקנים והזקנות הספרדי

רחוב יפו ב-2008. מצד ימין - בניין מושב הזקנים ובהמשך - מבנים חדשים שהוקמו על שאר השטח הרכבת הקלה. זקנים, דיירים מושב הזקנים והזקנות הספרדי, תמונה מתחילת המאה ה-20. דף מתוך פנקס ההכנסות וההוצאות של מושב הזקנים. בית מושב הזקנים והזקנות הספרדי הוא מוסד גריאטרי שהוקם על ידי ועד העדה הספרדית בירושלים בתחילת המאה ה-20 כחלק מ"מוסדות החסד" של הקהילה הספרדית.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית מושב הזקנים והזקנות הספרדי · ראה עוד »

בית אליעזר ותלמה ילין

הבית בשנת 1937 בניית בית אליעזר ותלמה ילין, 1924 בית אליעזר ותלמה ילין הוא המבנה הראשון שנבנה בשכונת רחביה בירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית אליעזר ותלמה ילין · ראה עוד »

בית אורי צבי

בית אוּרי צְבִי (או: בית אצ"ג, בית מורשת אורי צבי גרינברג) הוא מרכז ירושלמי לתרבות ושירה ולקידום יוצרים ויצירה בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית אורי צבי · ראה עוד »

בית איל

בית איל הוא מרכז ספורט, בריאות, תרבות והנצחה, הממוקם בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד שבעמק הירדן.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית איל · ראה עוד »

בית נבולסי

המבנה במרכזו של הגן העירוני תקרה מצוירת בפנים המבנה בית נבולסי שבכפר יונה הוא מבנה היסטורי בולט בנוף האזור ואחד מתוך מספר בתים בשם זה באזור השרון שהוקמו על ידי משפחת נבולסי משכם.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית נבולסי · ראה עוד »

בית שיזופולי

שיזופולי (Sciesopoli) הוא שמו של מתחם בעיירה סלבינו, שלמרגלות האלפים בצפון איטליה, אשר שימש משנת 1933 ועד סוף מלחמת העולם השנייה כמעון קיץ לילדים מטעם המפלגה הפשיסטית.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית שיזופולי · ראה עוד »

בית בירם

שדרת הפרגולה ומרכז מחשבים משמאל הכניסה לבניין פרת הידוע בכינויו ״בניין 3״ קמפוס בית בירם ש הוא סניף הדגל של בית הספר הריאלי העברי בחיפה.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית בירם · ראה עוד »

בית המאירי

כתובת בכניסה למוזיאון בית המאירי בית המאירי הוא מוזיאון היסטורי, המתעד את קורות היישוב היהודי בצפת מן המאה ה-19 ועד המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית המאירי · ראה עוד »

בית המחנה

טקסט.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית המחנה · ראה עוד »

בית המוסדות הלאומיים

הכיכר במרכז הרחבה וחזית אגף קרן היסוד (משמאל) תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית המוסדות הלאומיים · ראה עוד »

בית האמנים בנגב

בית האמנים בנגב הוא מרכז גלריות וסדנאות אמנות בעיר העתיקה בבאר שבע.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית האמנים בנגב · ראה עוד »

בית האוטונומיה הרוסית

חצר בית האוטונומיה ב-1904 ועידת הפועל הצעיר בחצר בית האוטונומיה, 1907 (https://sites.google.com/a/tlv100.net/tlv100/shabazi_manshiya/בית-רבינוביץ-תאומים-האוטונומיה-הרוסית רשימת המצולמים, באתר תל.אביב.פדיה) בית האוטונומיה הרוסית (בכתיב תקופת פעילותו לעיתים נכתב "אבטונומיה") הוא מבנה ברחוב עין יעקב 14 פינת רחוב שלוש 8–10 בנווה צדק בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית האוטונומיה הרוסית · ראה עוד »

בית הספר לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית

בית הספר לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית שייך להסתדרות הציונית הדסה הפועל במסגרת המרכז הרפואי הדסה בירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית הספר לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית · ראה עוד »

בית הספר לקציני ים עכו

משמאל לימין: ד"ר נפתלי וידרא, ד"ר שלמה ברדין, ד"ר שלמה קפלנסקי, ה' זיליסט. קדטים מחזור א על תורן בית הספר לקראת סיום 1942 מדליה לציון 25 שנה לבית הספר, 1981 שער הכניסה לבית הספר לקציני ים עכו, 2015 פרסום בית הספר קציני ים לשנת הלימודים תשע"ח בית ספר הימי לפיקוד ומנהיגות קציני ים עכו ע"ש כ"ג יורדי הסירה הוא כפר נוער במסגרת המנהל לחינוך התיישבותי, הכולל בית ספר ימי תיכוני, מכללה טכנית ופנימייה, המלמד, מחנך ומכשיר את הנוער בנים ובנות לתפקידי מנהיגות מקצועית בים ובחוף.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית הספר לקציני ים עכו · ראה עוד »

בית הספר המרכזי להכשרת עובדים לשירותי הרווחה

בית הספר המרכזי להכשרת עובדים לשירותי הרווחה הוא מוסד להכשרה ופיתוח מקצועי, המשויך מינהלית לאגף למחקר, תכנון והכשרה של משרד הרווחה.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית הספר המרכזי להכשרת עובדים לשירותי הרווחה · ראה עוד »

בית הספר העמלני

בית ספר עמלני (בגרמנית: Arbeitsschule) היה מושג של תנועת החינוך החדש (החינוך הפרוגרסיבי, המתקדם; Reformpädagogik) הגרמני בראשית המאה ה-20 בדבר מיזם רפורמטורי ליצירת בית ספר מסוג חדש.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית הספר העמלני · ראה עוד »

בית הספר הריאלי

בית הספר הריאלי העברי בחיפה (ידוע בשמו המקוצר "בית הספר הריאלי" ואף "הריאלי") הוא בית ספר מוכר שאינו רשמי בחיפה.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית הספר הריאלי · ראה עוד »

בית הספר החקלאי כדורי

סמל בית הספר המופיע גם על חולצות בית הספר בית הספר החקלאי כַּדּוּרִי הוא אחד הבולטים והוותיקים שבבתי הספר החקלאיים בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית הספר החקלאי כדורי · ראה עוד »

בית הספר הימי זבולון

בית הספר הימי זבולון היה במשך שנים רבות מפעלה העיקרי של אגודת יורדי ים זבולון.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית הספר הימי זבולון · ראה עוד »

בית הקברות טרומפלדור

בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית הקברות טרומפלדור · ראה עוד »

בית הקברות הצבאי נחלת יצחק

בית הקברות הצבאי נחלת יצחק הוא בית קברות צבאי השוכן בשכונת נחלת יצחק שבגבול תל אביב וגבעתיים.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית הקברות הצבאי נחלת יצחק · ראה עוד »

בית הקברות הצבאי ברביבים

מצבות שבעת חללי הקומנדו הצרפתי. במרכז נראית רחבת הטקס בית הקברות הצבאי בקיבוץ רביבים הוא מהקטנים בבתי הקברות הצבאיים בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית הקברות הצבאי ברביבים · ראה עוד »

בית הקברות הצבאי בהר הרצל

בית הקברות הצבאי בהר הרצל הוא בית הקברות הצבאי של ירושלים, המשמש גם כבית הקברות הצבאי המרכזי של מדינת ישראל ושל כוחות הביטחון והמשטרה.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית הקברות הצבאי בהר הרצל · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בהר הזיתים

מבט מבית הקברות אל הר הבית קברים ומצבות משוחזרים על הר הזיתים צילום אוויר של בית הקברות בית הקברות היהודי בהר הזיתים הוא בית קברות יהודי המתפרש במדרונותיו של הר הזיתים, ממרגלותיו שבנחל קדרון ועד פסגתו הצופה על העיר העתיקה והר הבית.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית הקברות היהודי בהר הזיתים · ראה עוד »

בית הבטון

בית הבטון בית הבטון הוא בית משאבות בן שתי קומות שנמצא במקורות הירקון סמוך לכפר הבפטיסטים.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית הבטון · ראה עוד »

בית הגדודים

החצר הפנימית של המוזיאון, בה ניצבים פסליהם של זאב ז'בוטינסקי ויוסף טרומפלדור, ממקימי הגדודים העבריים 250px בית הגדודים הוא מוזיאון ישראלי הנמצא במושב אביחיל, צפונית לנתניה, המוקדש להנצחת המתנדבים היהודים והארצישראלים לצבא הבריטי בשתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית הגדודים · ראה עוד »

בית הכנסת ישורון

יְשׁוּרוּן (במקור: יְשֻׁרוּן) הוא בית כנסת אשכנזי מרכזי בירושלים שנוסד בשנות ה-20 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היישוב ובית הכנסת ישורון · ראה עוד »

ג'מיל מרדם

ג'מיל מרדם ביי (1894–1960), היה פוליטיקאי סורי.

חָדָשׁ!!: היישוב וג'מיל מרדם · ראה עוד »

ג'ניה אוורבוך

גֶ'נְיָה (ז'ניה) אָוֶורְבּוּך (19 במאי 1909, כ"ח באייר תרס"ט – 1977) הייתה אדריכלית ישראלית שפעלה בעיקר בתקופת היישוב ובעיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: היישוב וג'ניה אוורבוך · ראה עוד »

ג'פרי מורטון

ג'פרי ג'קסון מורטון (באנגלית: Geoffrey Jackson Morton; 1907–1996) היה קצין בלשים במשטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וג'פרי מורטון · ראה עוד »

ג'ק צ'רצ'יל

ג'ק מלקולם פלמינג צ'רצ'יל (באנגלית: Jack Churchill; 16 בספטמבר 1906 - 8 במרץ 1996) היה גיבור מלחמה בריטי במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: היישוב וג'ק צ'רצ'יל · ראה עוד »

ג'ון מורי ריימר-ג'ונס

ג'ון מורי ריימר-ג'ונס ג'ון מורי ריימר-ג'ונס (באנגלית: John Murray Rymer-Jones; 1897, אנגליה - 1993), מפקד משטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל מאוגוסט 1943 עד מרץ 1946.

חָדָשׁ!!: היישוב וג'ון מורי ריימר-ג'ונס · ראה עוד »

ג'ון צ'נסלור

הנציב העליון הבריטי ג'ון צ'נסלור (חובש מגבעת במרכז) מבקר באתר הבנייה של בניין ימק"א בירושלים, בשנת 1931 סר ג'ון צ'נסלור (באנגלית: John Chancellor; 1870–1952) היה איש צבא ומנהלן קולוניאלי בריטי, הנציב העליון הבריטי השלישי על ארץ ישראל (1928–1931).

חָדָשׁ!!: היישוב וג'ון צ'נסלור · ראה עוד »

ג'ון קמחי

ג'ון קמחי (באנגלית: Jon Kimche; 7 ביוני 1909 – 9 במרץ 1994) היה עיתונאי יהודי בריטי שסיקר את תקופת המאבק בבריטים בארץ ישראל ואת מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: היישוב וג'ון קמחי · ראה עוד »

ג'ון רוי קרלסון

ג'ון רוי קרלסון (באנגלית John Roy Carlson; 1909 - 23 באפריל 1991) היה עיתונאי חוקר וסופר פוליטי אמריקאי ממוצא ארמני שערך תחקירים על פעילותם של חוגים פשיסטיים ופרו-נאציים בארצות הברית, לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה.

חָדָשׁ!!: היישוב וג'ון רוי קרלסון · ראה עוד »

ג'ון בול

ג'ון בול בכרזה מתקופת מלחמת העולם הראשונה ג'ון בול (אנגלית: John Bull) הוא דמות בדיונית המסמלת את אנגליה ולעיתים את כל בריטניה (בדומה לדוד סם האמריקני).

חָדָשׁ!!: היישוב וג'ון בול · ראה עוד »

ג'ון האתורן הול

ג'ון האתורן הול (באנגלית: John Hathorn Hall; 19 ביוני 1894 – 17 ביוני 1979) היה איש צבא ופקיד קולוניאלי בריטי שכיהן כמזכיר הראשי של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל בשנים 1937-1933.

חָדָשׁ!!: היישוב וג'ון האתורן הול · ראה עוד »

ג'וערה

ג'וערה ביום העלייה לקרקע, יולי 1937 ג'וערה בסיס אימונים של ההגנה, 1938 1948, ארכיון ההגנה דמויות אנשי ההגנה ופלמ"חניקים במוזיאון ג'וערה היא גבעה ומבנה ברמות מנשה, אשר שימשו בעבר כבסיס ראשוני להתיישבות וכמחנה הדרכה מרכזי למפקדים של ארגון "ההגנה", ולאחר מכן כבסיס גדנ"ע וכמוזיאון.

חָדָשׁ!!: היישוב וג'וערה · ראה עוד »

ג'וליאן דה-פרייטס

ג'וליאן דה-פרייטס (באנגלית: Julian Mignon de Freitas; 26 ביולי 1889–1952) היה שופט בריטי שכיהן בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב וג'וליאן דה-פרייטס · ראה עוד »

ג'ודית ברין-אינגבר

ג'ודית ברין-אינגבר (נולדה ב-5 בנובמבר 1945) היא חוקרת מחול, רקדנית, כוריאוגרפית וסופרת יהודיה אמריקאית.

חָדָשׁ!!: היישוב וג'ודית ברין-אינגבר · ראה עוד »

ג'יימס רוטשילד

ג'יימס רוטשילד משפחת רוטשילד, משפחה של בנקאים ופוליטיקאים, הוציאה מתוכה מספר בנים ששמם ג'יימס.

חָדָשׁ!!: היישוב וג'יימס רוטשילד · ראה עוד »

ג'יימס לסלי סטרקי

אוסטרקון 4 צד ב- נמצא על ידי סטרקי ג'יימס לסלי סטרקי (אנגלית: James Leslie Starkey; 3 בינואר 1895 - 10 בינואר 1938) היה ארכאולוג בריטי שעמד בראש משלחת שחשפה את תל לכיש.

חָדָשׁ!!: היישוב וג'יימס לסלי סטרקי · ראה עוד »

גן הבנים (תל אביב-יפו)

גן הבנים הוא אתר הנצחה בפארק הירקון שבתל אביב.

חָדָשׁ!!: היישוב וגן הבנים (תל אביב-יפו) · ראה עוד »

גאורג קארסקי

גֵאורג גדליהו קָארֶסְקי (Georg Kareski; 21 באוקטובר 1878 – 2 באוגוסט 1947) היה ממנהיגי הציונות בגרמניה בתקופה שלפני עליית הנאצים לשלטון ובשנות שלטונם הראשונות.

חָדָשׁ!!: היישוב וגאורג קארסקי · ראה עוד »

גאורג לשניצר

גאורג לשניצר (1885–1951) היה פסל וארכיטקט ישראלי, יליד פולין.

חָדָשׁ!!: היישוב וגאורג לשניצר · ראה עוד »

גאורג הרליץ

גאורג יוסף הרליץ (בגרמנית: Georg Herlitz; 11 במרץ 1885 -9 בינואר 1968) היה ארכיונאי, מייסד הארכיון הציוני המרכזי ומנהלו.

חָדָשׁ!!: היישוב וגאורג הרליץ · ראה עוד »

גאולה (אוניית מעפילים)

מסלול ההפלגה של "גאולה" גאולה היא אוניית מעפילים שיצאה מנמל בורגס שבבולגריה ב-26 בספטמבר 1947 ואורגנה על ידי המוסד לעלייה ב', כשעל סיפונה 1,388 מעפילים מרומניה.

חָדָשׁ!!: היישוב וגאולה (אוניית מעפילים) · ראה עוד »

גאי אונסלו ליידקר

קפטן גאי אונסולו לידקר מפקד הצי המלכותי הבריטי בגזרת הלבנט. שני מימינו, עומד עמנואל טובים מנכ"ל אגודת יורדי ים זבולון קפטן גאי אונסלו ליידקר מימין עם עמנואל טובים לשמאלו גאי אונסלו ליידקר (Guy Onslow Lydekker, SNOLA, OBE, DSC, RN) (1890 - 23 ביוני 1984) היה קצין בצי המלכותי הבריטי בדרגת קפטן (מקביל לאלוף-משנה), ששימש כמפקד כוחות הצי הבריטי בארץ ישראל (פלשתינה) במלחמת העולם השנייה (Naval officer-in-charge Palestine Ports).

חָדָשׁ!!: היישוב וגאי אונסלו ליידקר · ראה עוד »

גנזך הציונות הדתית

גַּנְזַךְ הציונות הדתית הוא ארכיון תעודות, מסמכים, כתבי יד ודברי דפוס שאסף ד"ר יצחק רפאל במסגרת מוסד הרב קוק בירושלים, אשר נושאו העיקרי הוא תולדות הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: היישוב וגנזך הציונות הדתית · ראה עוד »

גנות הדר

גַּנּוֹת הָדָר הוא יישוב כפרי באזור השרון ליד צומת השרון (צומת בית-ליד) השייך למועצה אזורית לב השרון.

חָדָשׁ!!: היישוב וגנות הדר · ראה עוד »

גצל קרסל

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב וגצל קרסל · ראה עוד »

גרמניה המזרחית

גרמניה המזרחית (או הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית, בגרמנית: Deutsche Demokratische Republik, ובקיצור: DDR) הייתה מדינה היסטורית שהתקיימה בין השנים 1949–1990.

חָדָשׁ!!: היישוב וגרמניה המזרחית · ראה עוד »

גרשון ק' גרשוני

גרשון ק' גרשוּני (קָמֶלהַאר) (Gershon K. Gershuni; 1902 – 22 בספטמבר 1969, ירושלים) היה מבקר תיאטרון ואמנות ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב וגרשון ק' גרשוני · ראה עוד »

גרשון גרא

גרשון גרא (ב' באב תרפ"ב; 22 ביולי 1922 - י' בשבט תשס"א; 3 בפברואר 2001) היה אמן, צייר, צלם וסופר ישראלי וחוקר תולדות היישוב בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וגרשון גרא · ראה עוד »

גרשון ירצקי

גרשון יָרֶצקי (בגרמנית: Gerschon Jarecki; בשמו המקורי: גרהרד ירצקי (Gerhard Jarecki); 13 באוגוסט 1909, ברלין – 24 בספטמבר 1982, וינה) היה פסנתרן, מלווה מוזיקלי, מורה לנגינה ועורך יהודי גרמני.

חָדָשׁ!!: היישוב וגרשון ירצקי · ראה עוד »

גרוש

גְרוּש, גוּרוּש, גֶרְש, קירִש וקוּרוּש (באנגלית: Qirsh) הם שמות שונים לעריכי מטבעות באזורים שהיו בעבר חלק מהאימפריה העות'מאנית וסביבה.

חָדָשׁ!!: היישוב וגרוש · ראה עוד »

גרין

גרין הוא שם משפחה נפוץ אצל יהודים אשכנזים (בגרמנית: Grün), אצל אנגלים ובמדינות אנגלו-סקסיות (Green או Greene), ואצל שוודים (Green או Gren).

חָדָשׁ!!: היישוב וגרין · ראה עוד »

גלויות האחים אליהו

גלויה, כיכר המייסדים במושבה ראשון לציון, ראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 צד ימין של גלויה, רחוב אלנבי בסמוך לים בית הכנסת "החורבה" גלויות האחים אליהו הן סדרות גלויות, שהוציאו לאור האחים מתתיהו אליהו ויוסף אליהו בארץ ישראל המנדטורית, מראשית שנות העשרים עד 1939.

חָדָשׁ!!: היישוב וגלויות האחים אליהו · ראה עוד »

גלידה

גלידה איטלקית ברומא מוכר גלידה על אופניים באינדונזיה גלידה היא מאכל קפוא ומוקצף, מתוק בדרך כלל, המבוסס על תחליב מוצק (תערובת מים ושומן) המורכב מגבישי קרח, אוויר, ממתיקים, שומן ומוצקים נוספים שאינם שומן (כמו מוצקי חלב וחומרי טעם וריח).

חָדָשׁ!!: היישוב וגלידה · ראה עוד »

גליונות

"גִליונות" היה ירחון ספרותי עברי, בעריכת המשורר והעורך יצחק למדן.

חָדָשׁ!!: היישוב וגליונות · ראה עוד »

גזזת

קרקפת של חולה גזזת גזזת על העור בתצורה הדומה לפטרת העור גזזת (בלועזית: trichophyton; tinea capitis; mycosis) היא מחלת עור פטרייתית, הנגרמת על ידי פטריות דרמטופיטיות העלולות לחולל גם מחלות אחרות.

חָדָשׁ!!: היישוב וגזזת · ראה עוד »

גבולות מדינת ישראל

גבולות מדינת ישראל מגדירים את השטח הנתון לריבונותה של מדינת ישראל, ושעליו חל המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב וגבולות מדינת ישראל · ראה עוד »

גדעון (ההגנה)

הגדעונית חיה קוזלובסקי עם יענקלה ארנון במילנו. 1947 גדעון הייתה יחידת הקשר הכללית של "ההגנה" בתקופת המנדט הבריטי, הייתה אמונה על קיום קשר הרדיו בין הארץ לחוץ לארץ, באמצעות אוניות או מתחנות ביבשה.

חָדָשׁ!!: היישוב וגדעון (ההגנה) · ראה עוד »

גדר הצפון

בניית גדר הצפון קטע מגדר הצפון בשנות השלושים פילבוקס באזור התעשייה גורן גֶדר הצפון הייתה גדר תיל מבוצרת שהוקמה בשנת 1938 על ידי שלטונות המנדט הבריטי בצפון פלשתינה-א"י, במסגרת המאבק במרד הערבי.

חָדָשׁ!!: היישוב וגדר הצפון · ראה עוד »

גדוד מגיני השפה

כרזה של גדוד מגיני השפה כנגד עברית קלוקלת שמקורה מהקולנוע, 1930 "גדוד מגיני השפה" (בזמנו אוית השם בכתיב חסר: גדוד מגני השפה) היה ארגון שפעל בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל המנדטורית בין השנים 1923–1936 למען טהרנות לשונית ביישוב, כלומר, למען השלטת השפה העברית.

חָדָשׁ!!: היישוב וגדוד מגיני השפה · ראה עוד »

גדוד חרב

גדוד חֶרֶב (גדוד 299, הנקרא בשלב מסוים גם גדוד 300 וגם "יחידת המיעוטים" או "הגדוד הדרוזי") הוא גדוד חיל רגלים במילואים, ובעבר גדוד סדיר בצה"ל, בו משרתים חיילים בני העדה הדרוזית.

חָדָשׁ!!: היישוב וגדוד חרב · ראה עוד »

גדוד העבודה

שנות העשרים חברי גדוד העבודה נחים מעמלם בבניית שכונת רחביה בירושלים מחיינו" של גדוד העבודה אוהלי מחנה גדוד העבודה בשכונת בית הכרם בירושלים אנשי גדוד העבודה בונים את ביתו של אליעזר בן-יהודה (עומד מימין לאוהל) בתלפיות גלבוע, 1926 אנדרטת זיכרון לפלוגת גדוד העבודה בתל אביב "גדוד העבודה וההגנה על־שם יוסף טרומפלדור", או בשמו המקוצר "גדוד העבודה", היה ארגון חלוצים שיתופי שהוקם בשנת 1920 ופעל עד לשנת 1929.

חָדָשׁ!!: היישוב וגדוד העבודה · ראה עוד »

גורדון הולמס אלכסנדר מקמילן

גורדון הולמס אלכסנדר מקמילן (באנגלית: Gordon Holmes Alexander MacMillan; 7 בינואר 1897 - 21 בינואר 1986) היה המפקד האחרון של כוחות הצבא הבריטי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב וגורדון הולמס אלכסנדר מקמילן · ראה עוד »

גולדה מאיר

גולדה מאיר (מאירסון; נולדה בשם גולדה מאבוביץ'; 3 במאי 1898, י"א באייר ה'תרנ"ח – 8 בדצמבר 1978, ח' בכסלו ה'תשל"ט) הייתה פוליטיקאית ישראלית, אחת משתי הנשים היחידות החתומות על מגילת העצמאות.

חָדָשׁ!!: היישוב וגולדה מאיר · ראה עוד »

גוטהילף וגנר

גוטהילף וגנר (בגרמנית: Gotthilf Wagner; 1887 - 22 במרץ 1946) היה גרמני איש תנועת הטמפלרים בארץ ישראל וממנהיגיה ונאצי פעיל.

חָדָשׁ!!: היישוב וגוטהילף וגנר · ראה עוד »

גוזל (אונייה)

גוזל הייתה אוניית משא, מהספינות הראשונות בצי העברי של היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וגוזל (אונייה) · ראה עוד »

גירון

גירון הוא שם משפחה יהודי שמעיד על מוצא מהעיר ז'ירונה שבספרד שכונתה בעברית "גירונה".

חָדָשׁ!!: היישוב וגירון · ראה עוד »

גירוש תל אביב

ג'מאל פאשה – המושל הטורקי שיזם את הגירוש גירוש תל אביב היה אירוע בתולדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: היישוב וגירוש תל אביב · ראה עוד »

גיל קיסרי

גיל קיסרי (28 ביוני 1931 – 12 בספטמבר 2023) היה עיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב וגיל קיסרי · ראה עוד »

גילברט קלייטון

בכירי ממשל והכנסייה בירושלים, 1922. גילברט קלייטון, עומד שלישי משמאל. בריגדיר ג'נרל סר גילברט פלקינגהם קלייטון (באנגלית - Gilbert Falkingham Clayton; 6 באפריל 1875 - 11 בספטמבר 1929) היה קצין מודיעין בכיר ומינהלן בריטי שפעל בארצות המזרח התיכון בתקופת מלחמת העולם הראשונה ובעשור שלאחריה.

חָדָשׁ!!: היישוב וגילברט קלייטון · ראה עוד »

גיוס בני ישיבות

סוגיית הגיוס לצה"ל של תלמידי ישיבות חרדים עומדת במרכזו של ויכוח בחברה הישראלית מאז הקמת המדינה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: היישוב וגיוס בני ישיבות · ראה עוד »

דן (קיבוץ)

דָּן הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי, השייך למועצה אזורית הגליל העליון וממוקם בצפון אצבע הגליל.

חָדָשׁ!!: היישוב ודן (קיבוץ) · ראה עוד »

דן פתיר

פתיר (משמאל) לצד ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין ונשיא מצרים, אנואר סאדאת במסיבת עיתונאים בעת ביקורו של האחרון בעיר חיפה, 4 בנובמבר 1979 פתיר (שני משמאל) בפגישת כתבי חוץ עם ראש הממשלה, מנחם בגין, 1978 מוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון, 2014 דן פתיר (פחטר) (13 ביולי 1931 – 7 במאי 2021) היה עיתונאי ויועץ תקשורת ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ודן פתיר · ראה עוד »

דן רוזן

דן מיכאל רוזן (רוזנבליט) (נולד בתל אביב ב-15 בפברואר 1935) הוא מהנדס ישראלי, מומחה לפיתוח טילי אוויר-אוויר.

חָדָשׁ!!: היישוב ודן רוזן · ראה עוד »

דן בן אמוץ

דן בן אמוץ (נקרא בקיצור דב"א; 13 באפריל 1924 – 20 באוקטובר 1989) היה סופר, עיתונאי, סאטיריקן, מתרגם, מחזאי, תסריטאי, שדרן רדיו, שחקן קולנוע, מנחה ואיש בוהמה ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ודן בן אמוץ · ראה עוד »

דן וולמן

דן וולמן (נולד ב-28 באוקטובר 1941) הוא במאי קולנוע, תסריטאי ומפיק ישראלי, זוכה "פרס אופיר על מפעל חיים" לשנת 2016.

חָדָשׁ!!: היישוב ודן וולמן · ראה עוד »

דמעות של אש

דמעות של אש הוא ספר לנוער מאת הסופרת הישראלית דבורה עומר, שיצא לאור בשנת 1986 ומתאר את חייה של צביה לובטקין.

חָדָשׁ!!: היישוב ודמעות של אש · ראה עוד »

דאריין 2

קבוצה ממעפילי דאריין 2 שנעצרו במחנה מזרעה, 1941 דאריין 2 (או דאריין ב') הייתה ספינת מעפילים שנועדה לחלץ את מעפילי קלאדובו-שאבאץ בעת מלחמת העולם השנייה, ולבסוף העלתה יהודים מרומניה ובולגריה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ודאריין 2 · ראה עוד »

דאגלס דאף

דאגלס דאף דאגלס דאף (באנגלית: Douglas Valder Duff; 1901–1978) היה קצין משטרה וסופר בריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ודאגלס דאף · ראה עוד »

דני כספי

דני כספי דני כספי (נולד ב-21 בספטמבר 1946) הוא רופא, פרופסור חבר בגמלאות בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, משורר וסופר.

חָדָשׁ!!: היישוב ודני כספי · ראה עוד »

דני יעקובי

דני יעקובי (נולד בשנת 1965) הוא היסטוריון המתמחה בתולדות היישוב ומדינת ישראל ובייחוד בהתפתחות תולדות החינוך הגבוה בארץ והזיקה בין לאומיות לחינוך.

חָדָשׁ!!: היישוב ודני יעקובי · ראה עוד »

דניאל אוסטר

דניאל אוסטר (7 במאי 1893 – 15 בינואר 1963) היה ראש עיריית ירושלים, היהודי הראשון שכיהן בתפקיד זה.

חָדָשׁ!!: היישוב ודניאל אוסטר · ראה עוד »

דניאל סמבורסקי

לוחית זיכרון על ביתו של דניאל סמבורסקי ברח' הברון הירש 13א בתל אביב דניאל סַמבּוּרסקי (4 ביוני 1909 – 3 באוקטובר 1977) היה מלחין בתקופת היישוב ולאחר קום המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב ודניאל סמבורסקי · ראה עוד »

דניה (חיפה)

מעבדות IBM שלצד אוניברסיטת חיפה והמגדלים החדשים של דניה המזרחית, במבט מ"רמת אבא חושי" דניה, או הוד הכרמל, היא שכונה בדרום חיפה, בחלקה ההררי, שהוקמה החל משנות ה-60 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היישוב ודניה (חיפה) · ראה עוד »

דקדוק עברי - מונחים

__ללא_תוכן__ בדף הזה מרוכזים מונחים מתחום דקדוק הלשון העברית.

חָדָשׁ!!: היישוב ודקדוק עברי - מונחים · ראה עוד »

דרך שופט בירושלים

דרך שופט בירושלים הוא ספר אוטוביוגרפי של השופט גד פרומקין.

חָדָשׁ!!: היישוב ודרך שופט בירושלים · ראה עוד »

דרוזים

הדגל הדרוזידרוזים (בערבית: دُرُوز, דֻרוּז; צורת היחיד: دُرْزِيّ, דֻרְזִיּ) הם קבוצה אתנו-דתית דוברת-ערבית במזרח התיכון, המקיימת דת מונותאיסטית, אברהמית ואתנית ייחודית שהתפצלה מהאסלאם השיעי-איסמאעילי במאה ה-11.

חָדָשׁ!!: היישוב ודרוזים · ראה עוד »

דרוזים בישראל

מכובדי הדרוזים בחגיגות חג נבי שועייב במתחם נבי שועייב, בסמוך להר קרני חיטין סרטונים הדרוזים בישראל - וידאו הדרוזים בישראל (בערבית: الدروز في إسرائيل) הם קבוצה אתנו-דתית דוברת-ערבית בישראל, המתגוררים בעיקר בכפרים בכרמל, בגליל, וברמת הגולן, ומקיימים דת מונותאיסטית, אברהמית ואתנית ייחודית שהתפצלה מהאסלאם השיעי-איסמאעילי במאה ה-11.

חָדָשׁ!!: היישוב ודרוזים בישראל · ראה עוד »

דלק (אצ"ל)

דלק היה שמו של שירות המודיעין והידיעות של הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל).

חָדָשׁ!!: היישוב ודלק (אצ"ל) · ראה עוד »

דב חביב לובמן

דב חביב לובמן (אברהם דב לובמן חביב) (13 ביוני 1864 - 21 ביוני 1951) היה חקלאי, ראש מועצה מקומית ראשון לציון ואיכרי המושבות העבריות, איש חינוך וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: היישוב ודב חביב לובמן · ראה עוד »

דב הררי

דב הררי (במקור ברגר, 1 בינואר 1917 – 29 באוגוסט 1954) היה אחד מצנחני הישוב היהודי לאירופה.

חָדָשׁ!!: היישוב ודב הררי · ראה עוד »

דבקות

דבקות, וגם התדבקות, היא הצמדות לרעיון או ליעד עקרוני שיש להשיגו.

חָדָשׁ!!: היישוב ודבקות · ראה עוד »

דבר (עיתון)

הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.

חָדָשׁ!!: היישוב ודבר (עיתון) · ראה עוד »

דבר הפועלת

לוגו "דבר הפועלת" דְּבַר הפועלת היה ירחון נשים בישראל שנוסד בשנת 1934 על ידי רחל כצנלסון-שזר, אשר שימשה כעורכת הראשית במשך עשרים וחמש שנותיו הראשונות.

חָדָשׁ!!: היישוב ודבר הפועלת · ראה עוד »

דבר השבוע

דבר השבוע - פרסומת משנת 1950.שמשקף את החיים והיצירה במולדת דְּבַר השבוע היה שבועון חדשות מצולם מבית ההוצאה לאור של העיתון "דבר", שיצא לאור באופן סדיר משנת 1946 ועד לשנת 1996.

חָדָשׁ!!: היישוב ודבר השבוע · ראה עוד »

דבורה עומר

בילדותה, עם אביה משה מוסנזון דבורה מוסנזון בגיל 19 דבורה עומר (9 באוקטובר 1932 – 2 במאי 2013) הייתה סופרת ילדים ונוער ישראלית.

חָדָשׁ!!: היישוב ודבורה עומר · ראה עוד »

דגל עברי

דגל עברי הוא שם קיבוצי למספר דגלים שעוצבו כסמל לתקומת העם היהודי בארץ ישראל בידי או עבור אנשי היישוב והתנועה הציונית מאז ראשית המאה העשרים ועד לקביעת חוק הדגל והסמל באוקטובר 1948.

חָדָשׁ!!: היישוב ודגל עברי · ראה עוד »

דגל המנדט הבריטי

דגל הממלכה המאוחדת דגל המנדט הבריטי המבוסס על הנס האדום (שימוש ימי) דגל המנדט הבריטי המבוסס על הנס הכחול (שימוש ימי) במהלך המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י) שהתקיים בין השנים 1920–1948 שהוכר רשמית על ידי חבר הלאומים ב-29 בספטמבר 1922, היה דגל הממלכה המאוחדת לדגל הרשמי של המנדט הבריטי, אולם היו גם מספר דגלים מקומיים למחלקות ממשלת המנדט ולפקידי הממשל.

חָדָשׁ!!: היישוב ודגל המנדט הבריטי · ראה עוד »

דגל ישראל

דגל מדינת ישראל הוא דגלה הרשמי והלאומי של מדינת ישראל, אשר מייצג את המדינה, ריבונותה, מוסדותיה ואזרחיה, הן בישראל והן בעולם.

חָדָשׁ!!: היישוב ודגל ישראל · ראה עוד »

דו"ח ריפתין

יעקב ריפתין, מחבר הדו"ח (למעלה), ודוד בן-גוריון שמאל דו"ח ריפתין היה דין וחשבון שחובר ב-1 במרץ 1948, במהלך מלחמת העצמאות, על ידי יעקב ריפתין, מחברי ועד הביטחון של היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ודו"ח ריפתין · ראה עוד »

דו-חיים של ארץ ישראל

250x250 פיקסלים ארץ ישראל היא אזור בעל אקלים צחיח יחסית לאזורים אחרים, בהם המגוון הביולוגי של הדו-חיים רב יותר.

חָדָשׁ!!: היישוב ודו-חיים של ארץ ישראל · ראה עוד »

דואר היום

ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי. מוכר עיתוני דואר היום בירושלים, שנות ה-20 דואר היום (בכתיב חסר: דֹאר היום באנגלית: Palestine daily mail) היה יומון עברי שהופיע בארץ ישראל בין השנים 1919–1936, בעריכתו של איתמר בן-אב"י.

חָדָשׁ!!: היישוב ודואר היום · ראה עוד »

דורה (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים לנשים קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: היישוב ודורה (פירושונים) · ראה עוד »

דורה וקרולה

דורה וקרולה (Dora 4,Carola 3) הן שתי אוניות גרמניות זהות, שהגיעו לחופי ארץ ישראל בשנת 1933 תחת דגל גרמניה הנאצית והפכו לאוניות משא עבריות בשירות היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ודורה וקרולה · ראה עוד »

דורון יזרעאלי

דורון יזרעאלי (20 ביוני 1947 - 11 באוקטובר 2008) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף, אשר כיהן בין היתר כמפקד קורס קציני שריון, מפקד חטיבה 500 ונספח צבאי בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: היישוב ודורון יזרעאלי · ראה עוד »

דורותי דה רוטשילד

הברונית דורותי (דבורה) דה רוטשילד (1895 – 10 בדצמבר 1988), הייתה פילנתרופית יהודייה ממוצא אנגלי, רעייתו של ג'יימס דה רוטשילד, נשיאת פיק"א ופעילה למען היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ודורותי דה רוטשילד · ראה עוד »

דוגמנות בישראל

דוגמנית בסוף שנות החמישים דוגמנות בישראל היא ענף הדוגמנות המקומי במדינת ישראל (שהחל עוד בתקופת היישוב הציוני בארץ ישראל).

חָדָשׁ!!: היישוב ודוגמנות בישראל · ראה עוד »

דוד מוסינזון

דוד מוסינזון דוד מוסינזון (22 במרץ 1906 – 14 בספטמבר 1938) היה וטרינר תושב עפולה וחבר בארגון "ההגנה" שנהרג בימי מאורעות תרצ"ו–תרצ"ח, עם שני חבריו, חיים שטורמן ואהרן אטקין, כשרכבם עלה על מוקש בעמק בית שאן, כשהיו בשליחות מוסדות היישוב לאיתור מקומות להקמת יישובים חדשים במסגרת חומה ומגדל.

חָדָשׁ!!: היישוב ודוד מוסינזון · ראה עוד »

דוד מויאל

דוד מויאל (1 בפברואר 1880 - 29 בינואר 1953) היה משפטן בן היישוב הספרדי הוותיק ביפו.

חָדָשׁ!!: היישוב ודוד מויאל · ראה עוד »

דוד מילר (איש חינוך)

דוד מילר (1873- 1943) היה מורה שעסק בהוראת הלשון העברית לבני השומרונים בשכם בהתאם להמלצת יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: היישוב ודוד מילר (איש חינוך) · ראה עוד »

דוד אבולעפיה

דוד אבולעפיה, 1920-1940 דוד אבולעפיה (י"ב בסיוון ה'תרנ"ג, 27 במאי 1893 – טבת ה'תשי"ג, 4 בינואר 1953) היה עורך דין ואיש ציבור ביישוב היהודי בארץ ישראל, נשיא ועד העדה הספרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב ודוד אבולעפיה · ראה עוד »

דוד אידר

מונטגיו דוד אִידֶר (באנגלית: Montague David Eder; 12 באוגוסט 1865 – 30 במרץ 1936) היה פסיכואנליטיקאי, רופא, מנהיג ציוני, איש רוח וסופר יהודי-בריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ודוד אידר · ראה עוד »

דוד סיטון

דוד סיטוןתמונה להחלפה דוד סיטון (8 בינואר 1909–1989) היה עיתונאי וסופר עברי, פעיל ציוני ואיש ציבור ספרדי בימי היישוב ולאחר קום המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב ודוד סיטון · ראה עוד »

דוד קמחי

דוד קמחי (14 בפברואר 1928 – 8 במרץ 2010) היה איש ממשל ישראלי בכיר, דוקטור ליחסים בין-לאומיים, שכיהן כמשנה לראש "המוסד" וכמנכ"ל משרד החוץ.

חָדָשׁ!!: היישוב ודוד קמחי · ראה עוד »

דוד קורנגרין

דוד קורנגריןתמונה להחלפה דוד קוֹרנגרין (24 בספטמבר 1930 – 21 באוקטובר 2010) היה מחנך ישראלי, ממקדמי ומנהלי תיכון אוסטרובסקי ברעננה ויקיר העיר רעננה.

חָדָשׁ!!: היישוב ודוד קורנגרין · ראה עוד »

דוד רמז

דוד רמז (דְרַבְּקִין) (י"ח באייר תרמ"ו, 23 במאי 1886 – י"ג באייר תשי"א, 19 במאי 1951) היה ממנהיגי היישוב, יו"ר הוועד הלאומי, מזכ"ל ההסתדרות, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל הראשונות.

חָדָשׁ!!: היישוב ודוד רמז · ראה עוד »

דוד רזיאל

דוד רזיאל (רוזנסון) (י"ז בחשון ה'תרע"א, 19 בנובמבר 1910 – כ"ג באייר ה'תש"א, 20 במאי 1941), "האלוף בן ענת", היה ממייסדי האצ"ל ומפקדו הרביעי ונציב בית"ר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ודוד רזיאל · ראה עוד »

דוד שמעוני

דוד שמעוני (שמעונוביץ'; 25 באוגוסט 1891 – 10 בדצמבר 1956) היה משורר, סופר ומתרגם עברי, מראשוני המשוררים הידועים ביישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ודוד שמעוני · ראה עוד »

דוד שאלתיאל

דוד שאלתיאל פוגש את מפקד כוחות הלגיון הירדני בירושלים, עבדאללה א-תל, בעת ההפוגה בקרבות, יוני 1948 דוד שאלתיאל (16 בינואר 1903 – 23 בפברואר 1969) היה ממפקדי הש"י - שירות המודיעין של ארגון "ההגנה", מפקד חטיבת עציוני שלחמה בירושלים ובסביבתה במלחמת העצמאות, אלוף בצה"ל ושגריר ישראלי בארצות שונות.

חָדָשׁ!!: היישוב ודוד שאלתיאל · ראה עוד »

דוד שפירא (מדען)

דוד שפירא (10 באוגוסט 1903 – 23 ביוני 1985) היה כימאי ישראלי, מראשוני המדענים במכון ויצמן למדע.

חָדָשׁ!!: היישוב ודוד שפירא (מדען) · ראה עוד »

דוד שוב

דוד שוב פ"נ ר' '''משה דוד שוב''' ז"ל, שעורר רעיון חִבּת ציון ברומניה, ראשון החלוצים של היישוב החקלאי בגליל העליון, מיסד המושבות ראש פינה ומשמר הירדן. משה דוד שוב (משה דוד ינקוביץ שו"ב; 18 ביולי 1854, כ"ב בתמוז תרי"ד – 23 במרץ 1938, כ' באדר ב' תרצ"ח) היה שליחה של "חבורה יישוב ארץ-ישראל על ידי עבודת אדמה" ממוינשט שברומניה; הוא רכש בשם האגודה את האדמות עבור ראש פינה, והיה ממייסדי מושבה זו, וכן המושבות יסוד המעלה ומשמר הירדן.

חָדָשׁ!!: היישוב ודוד שוב · ראה עוד »

דוד תדהר

דוד תדהר (נולד בשם: דוד טודרוסוביץ, 7 ביוני 1897 – 15 בדצמבר 1970) היה סופר, קצין משטרה יהודי-ישראלי, בלש פרטי וחוקר חלוצי היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ודוד תדהר · ראה עוד »

דוד זכאי

דוד זכאי בשנות ה-40 דוד זכאי (ז'וּכוֹביצקי) (חתם בשם העט ז. דויד) (16 בספטמבר 1886, ב' בתשרי תרמ"ז – 15 בינואר 1978, ז' בשבט תשל"ח) היה איש העלייה השנייה, מורה עברי, מפעילי תנועת העבודה, עיתונאי ופובליציסט עברי בתקופת היישוב ובמשך 30 שנה לאחר הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב ודוד זכאי · ראה עוד »

דוד בן סלימאן צמח

דוד בן סלימאן צמח בשנות ה-20 לחייו רבי דוד בן סלימאן צמח (דאוד צמח; 1902–1981) היה משורר וחוקר יהודי-עיראקי.

חָדָשׁ!!: היישוב ודוד בן סלימאן צמח · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דוד בית לחמי

רחל (אבולעפיה) ודוד בית לחמי בצעירותם דוד בית לחמי (קומרוב, בכתובים גם דוד בית הלחמי) (1894 משוער – 10 במרץ 1979) היה מאנשי היישוב העברי בימי העלייה השנייה, חלוץ, איש חינוך ומנהל בתי ספר עבריים בתפוצות.

חָדָשׁ!!: היישוב ודוד בית לחמי · ראה עוד »

דוד גויטיין

דוד גויטיין (12 בספטמבר 1900 - 1 בינואר 1961) היה שופט בית המשפט העליון בישראל ושגריר ישראל הראשון בדרום אפריקה.

חָדָשׁ!!: היישוב ודוד גויטיין · ראה עוד »

דוד הכהן (חבר הכנסת)

במדי הצבא העותמאני דוד הכהן (20 באוקטובר 1898 – 19 בפברואר 1984) היה ממנהיגי היישוב בתקופת טרום המדינה, חבר הכנסת, מדינאי ודיפלומט.

חָדָשׁ!!: היישוב ודוד הכהן (חבר הכנסת) · ראה עוד »

דוד ילין

אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב ודוד ילין · ראה עוד »

דימיטרי שומסקי

דימיטרי שומסקי (נולד ב-1975) הוא היסטוריון ופובליציסט, פרופסור חבר בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב ודימיטרי שומסקי · ראה עוד »

דיפלומטיה צבאית

דיפלומטיה צבאית היא תחום בדיפלומטיה העוסק בהשגת יעדי מדיניות החוץ של מדינה בתחומי הצבא והביטחון באמצעות משא ומתן וכלים דיפלומטיים נוספים.

חָדָשׁ!!: היישוב ודיפלומטיה צבאית · ראה עוד »

דיג בארץ ישראל

הדיג הוא ענף משני בכלכלת מדינת ישראל, אך בעבר הייתה לו משמעות גדולה יותר בחיי העם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ודיג בארץ ישראל · ראה עוד »

ה' בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב וה' בכסלו · ראה עוד »

ה'תרנ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב וה'תרנ"ח · ראה עוד »

ה'תרע"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב וה'תרע"ג · ראה עוד »

ה'תרצ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב וה'תרצ"ט · ראה עוד »

ה'תרל"ט

ז' בחשוון ה'תרל"ט - יסוד המושבה פתח תקווה. בתמונה - סמל העיר פתח תקווה כיום.

חָדָשׁ!!: היישוב וה'תרל"ט · ראה עוד »

ה'תש"ח

הכרזת העצמאות - ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948. ריקודים עם היוודע דבר ההחלטה בכ"ט בנובמבר. אות מלחמת העצמאות - ה'תש"ח - ה'תש"ט. בה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948, הוכרז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וה'תש"ח · ראה עוד »

ה'תש"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב וה'תש"ב · ראה עוד »

ה'תשמ"ד

כדי להשתמש בלשון נקייה, רבים נוהגים לקרוא לשנה זו תשד"ם או שדמ"ת.

חָדָשׁ!!: היישוב וה'תשמ"ד · ראה עוד »

ה'תשי"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב וה'תשי"א · ראה עוד »

הן אפשר

להקת הצ'יזבטרון בספטמבר 1949. חיים חפר יושב בשורה התחתונה בין נעמי פולני לגדעון זינגר חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות "הן אפשר" הוא שירו של המשורר והפזמונאי חיים חפר שנכתב בתקופת מלחמת העצמאות והולחן על ידי דוד זהבי.

חָדָשׁ!!: היישוב והן אפשר · ראה עוד »

הממשלה הזמנית

הממשלה הזמנית של ישראל היא ממשלת ישראל שכיהנה החל מהקמת המדינה ב-14 במאי 1948 (ה' באייר ה'תש"ח), ועד ל-10 במרץ 1949 (ט' באדר ה'תש"ט), עת הוקמה הממשלה הראשונה, לאחר הבחירות לכנסת הראשונה.

חָדָשׁ!!: היישוב והממשלה הזמנית · ראה עוד »

המאורעות

הפוגרום בבית המדרש של ישיבת תורת חיים במאורעות תר"פ. רשימת הנפצעים הראשונים במאורעות תר"פ לוח זיכרון שהציבה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל על "בית החלוץ" ברחוב יפת 34 ביפו לזכר 14 הנרצחים בבית זה בפרעות תרפ"א הר-טוב עולה באש במאורעות תרפ"ט דבר, כ"ז באב, 2 בספטמבר הלווית הרוגי מאורעות 1936 בגבעת עדה, מסע ההלוויה עובר בסמטה בין בית אפרתי לבית הכנסת המרכזי בתולדות היישוב העברי בארץ ישראל, המאורעות הוא כינוי שניתן לסדרה של התקפות של ערביי ארץ ישראל על תושביה היהודים.

חָדָשׁ!!: היישוב והמאורעות · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: היישוב והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה

המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה הייתה סדרה של קרבות, שהתחוללו באזור מזרח אפריקה וקרן אפריקה במהלך מלחמת העולם השנייה בין האימפריה הבריטית, מושבותיה ובעלות בריתה, לבין איטליה הפשיסטית.

חָדָשׁ!!: היישוב והמערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

המערכה במזרח התיכון במלחמת העולם השנייה

המערכה במזרח התיכון הייתה מערכה במלחמת העולם השנייה, בה לחמו כוחות בריטים לשמירת השליטה במזרח התיכון ומניעת חדירת השפעת גרמניה הנאצית.

חָדָשׁ!!: היישוב והמערכה במזרח התיכון במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

המערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה

המערכה בסוריה ולבנון או מבצע יצואן (באנגלית: Operation Exporter) הייתה סדרת קרבות, שהתחוללו באזור סוריה ולבנון במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: היישוב והמערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

המפלגה הערבית הפלסטינית

המפלגה הערבית הפלסטינית (בערבית: الحزب العربي الفلسطيني) הייתה מפלגה לאומית של הזרם המרכזי בציבור הפלסטיני בתקופת המנדט בין השנים 1935–1948.

חָדָשׁ!!: היישוב והמפלגה הערבית הפלסטינית · ראה עוד »

המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה

המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה (ביידיש: פאַלעסטינישע קומוניסטישע פרטײַ, בראשי תיבות: פ. ק. פ. או פק"פ; בערבית: الحزب الشيوعي الفلسطيني) הייתה המפלגה הקומוניסטית הראשונה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והמפלגה הקומוניסטית של פלשתינה · ראה עוד »

המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מפלגה היסטורית)

המפלגה הקומוניסטית הישראלית, או בקיצור מק"י (בערבית: الحزب الشيوعي الاسرائيلي), הייתה מפלגת שמאל רדיקלית ששורשיה נעוצים עוד בתקופת היישוב בארץ ישראל, במפלגת פועלים סוציאליסטית עברית, שהפכה למפלגה הקומוניסטית של פלשתינה (פק"פ - פאלעסטינישע קאומוניסטישע פרטיי) והתפרקה ב-1973.

חָדָשׁ!!: היישוב והמפלגה הקומוניסטית הישראלית (מפלגה היסטורית) · ראה עוד »

המצור על טוברוק

המצור על טוברוק היה מצור ממושך שהטילו כוחות מדינות הציר בפיקודו של הגנרל ארווין רומל במהלך המערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם השנייה, על עיר הנמל טוברוק, נקודה אסטרטגית חשובה בחוף הלובי, מרחק קצר מגבול מצרים, שהוחזקה על ידי כוחות מחבר העמים הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב והמצור על טוברוק · ראה עוד »

המצור על גבעת חיים

המצור (הבריטי) על גבעת חיים היה מצור צבאי ומשטרתי בריטי, על קיבוץ גבעת חיים.

חָדָשׁ!!: היישוב והמצור על גבעת חיים · ראה עוד »

המצודה הבריטית בנווה צוף

מצודת טאגרט בנווה צוף, משמשת לפעילות חינוך, 2008 המצודה הבריטית בנווה צוף הוקמה כמשטרת נבי סאלח ובנייתה הסתיימה ביולי 1943.

חָדָשׁ!!: היישוב והמצודה הבריטית בנווה צוף · ראה עוד »

המרד הערבי הגדול

המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.

חָדָשׁ!!: היישוב והמרד הערבי הגדול · ראה עוד »

המרכז הרפואי שערי צדק

הסמליל הישן של ביה"ח בניין בית החולים הישן ברחוב יפו, הבניין שימש עד 2017 כבניין הנהלת רשות השידור תמונה משנות ה-30 של אמבולנס, בחזית בניין שערי צדק הישן התייעצות רופאים בשערי צדק, במרכז, מנהל בית החולים דאז, ד"ר פאלק שלזינגר המרכז הרפואי שערי צדק הוא בית חולים בירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב והמרכז הרפואי שערי צדק · ראה עוד »

המרכז החקלאי

בית המרכז החקלאי בשדרות שאול המלך 8 בתל אביב המרכז החקלאי הוא ארגון שנוצר בתקופת היישוב ואשר היווה מסגרת משותפת של גופי ההתיישבות העובדת ושל עובדי החינוך החקלאי.

חָדָשׁ!!: היישוב והמרכז החקלאי · ראה עוד »

המשמר האזרחי (הראשון)

אנשי המשמר האזרחי (במדים לבנים) שומרים על הסדר בעת נאום דוד בן-גוריון באספת הנבחרים הרביעית, 1944 לוח זיכרון במקום בו היה מטה המשמר האזרחי של ההגנה, רח' גורדון 49 בתל אביב המשמר האזרחי (הראשון) היה ארגון לשמירה על הסדר ולהגנה אזרחית שפעל ביישוב בימי מלחמת העולם השנייה ומלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: היישוב והמשמר האזרחי (הראשון) · ראה עוד »

המשמר הנע

יחידת המשמר הנע בנגב, ניר עם, 1947 המשמר הנע (או "המשמרות הנעים" JSP שכונתה גם "הפלוגה הנודדת" או בקיצור "הנודדת") היה זרוע ניידת של משטרת היישובים העבריים.

חָדָשׁ!!: היישוב והמשמר הנע · ראה עוד »

המשפט בישראל

במדינת ישראל נהוגה הפרדת הרשויות, והיא בעלת שיטת משפט עצמאית, המושפעת מן המשפט המקובל, אך עם זאת בעלת מאפיינים ייחודיים משלה.

חָדָשׁ!!: היישוב והמשפט בישראל · ראה עוד »

המשקיף

עיתון המשקיף 29 בדצמבר 1947 המשקיף היה עיתון יומי עברי בתקופת היישוב, ביטאונה של המפלגה הרוויזיוניסטית, הצה"ר.

חָדָשׁ!!: היישוב והמשקיף · ראה עוד »

המת החי

גוסטב דורה, "חזון העצמות היבשות" המת החי (באנגלית: The undead, The living dead) הוא מוטיב ספרותי המבוסס על האַל-מת במיתולוגיה ובפולקלור העולמיים.

חָדָשׁ!!: היישוב והמת החי · ראה עוד »

המלחמה האנגלו–עיראקית

המלחמה האנגלו-עיראקית התנהלה בין הממלכה המאוחדת ובעלות בריתה לבין עיראק ובעלות בריתה ממדינות הציר במהלך מלחמת העולם השנייה, בין 2 ל-31 במאי 1941.

חָדָשׁ!!: היישוב והמלחמה האנגלו–עיראקית · ראה עוד »

המלווה הלאומי

מצעד צה"ל הראשון עובר בכיכר ב׳ בנובמבר בתל אביב, יולי 1948. ברקע כרזה לעידוד חתימה במלווה הלאומי. המלווה הלאומי היה מלווה מרצון למימון הוצאות מלחמת העצמאות, עליו החליטה מנהלת העם, לקראת הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב והמלווה הלאומי · ראה עוד »

המטאטא

פרט מכרזת המטאטא. עיצוב: פסח עיר-שי המטאטא היה תיאטרון עברי סאטירי אשר פעל בתקופת היישוב ובימי ראשית המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב והמטאטא · ראה עוד »

המטבח היהודי

חלות שבת חמין לביבות תפוחי אדמה גפילטע פיש עם גזר - אחד המאכלים הידועים ביותר והמסמלים את המטבח היהודי המזרח-אירופי. המטבח היהודי או הבישול היהודי הוא סגנון הבישול אשר פותח על ידי יהודים במהלך התקופה בה הם חיו בגולה.

חָדָשׁ!!: היישוב והמטבח היהודי · ראה עוד »

המזרח התיכון

המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון מפת דרום הלבנט: מדינת ישראל, ולידה מדינות ערב שוכנות כגון לבנון, ירדן, מצרים ועודהמזרח התיכון (באנגלית: The Middle East) הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי בדרום-מערב אסיה הכולל בתוכו את חצי האי ערב, הסהר הפורה, פרס, ואסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: היישוב והמזרח התיכון · ראה עוד »

המזכיר הראשי של ממשלת המנדט

האמיר עבדאללה בועידת קהיר (1921) המזכיר הראשי (באנגלית: Chief Secretary) של ממשלת המנדט היה התפקיד השני בחשיבותו בהיררכיה של הממשל הבריטי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב והמזכיר הראשי של ממשלת המנדט · ראה עוד »

המחלקה הערבית

המחלקה הערבית, שנודעה בכינויה השחר או המסתערבים, הייתה יחידה של הפלמ"ח ואחר כך, יחידה במחלקת המודיעין של צה"ל בשם שירות מודיעין 18, שאנשיה עסקו בריגול וחבלה בקרב ערביי ישראל ובמדינות השכנות.

חָדָשׁ!!: היישוב והמחלקה הערבית · ראה עוד »

המחלקה הגרמנית

המחלקה הגרמנית של הפלמ"ח באימון, 1942, ארכיון ההגנה אימוני הים של המחלקה הגרמנית - בקורס ימי קצר בקיסריה - שדות ים, 1944 פסל המחלקה הגרמנית במערת הפלמ"ח במשמר העמק המחלקה הגרמנית היא יחידה של הפלמ"ח שהוקמה בתקופת מאתיים ימי החרדה על מנת להעמיד כוח גרילה שיסייע לבריטים במקרה של ניסיון פלישה גרמני לארץ ישראל, ולהוציא לפועל, במסגרת התוכנית לארץ ישראל שלאחר כיבוש, פעולות גרילה נגד הכובש.

חָדָשׁ!!: היישוב והמחלקה הגרמנית · ראה עוד »

המוסד לעלייה ב'

המוסד לעלייה ב' היה זרוע של ארגון ההגנה ששימש כגוף המארגן מטעם הנהגת היישוב של ההעפלה - העלייה לארץ ישראל (שהייתה בלתי חוקית על-פי חוקי המנדט הבריטי).

חָדָשׁ!!: היישוב והמוסד לעלייה ב' · ראה עוד »

המוסד להשתלמות

מודעה בעיתון על המשמר על פתיחת המוסד להשתלמות, יוני 1946 "המוסד להשתלמות" (נקרא גם בשם "בית הספר לדיפלומטים") נוסד בשנת 1946 כחלק מההכנות של הסוכנות היהודית לקראת האפשרות של הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והמוסד להשתלמות · ראה עוד »

המועדון המסחרי והתעשייתי

המועדון המסחרי והתעשייתי הוא מועדון חברים ייחודי של אנשי כלכלה, תעשיינים, מנהלים, אנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים מתחומים שונים ומהמובילים בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והמועדון המסחרי והתעשייתי · ראה עוד »

המושבה האמריקאית בירושלים

המושבה האמריקאית או אמריקן קולוני (באנגלית: American Colony) הייתה מושבתה של קהילה אמריקאית-שוודית אוטופית שנוסדה בירושלים העות'מאנית, וכיום שמם של מתחם, מלון ושכונה במזרח ירושלים, במקום בו התגוררו בני הקהילה.

חָדָשׁ!!: היישוב והמושבה האמריקאית בירושלים · ראה עוד »

המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין

המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים היא מכללה אקדמית להכשרת מורים בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והמכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין · ראה עוד »

המכון ליהדות זמננו

המכון ליהדות זמננו על שם אברהם הרמן הוא מרכז למחקר והוראה בין תחומי שנוסד באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1959 על ידי פרופ' משה דייוויס, שעמד בראשו עד לשנת 1973.

חָדָשׁ!!: היישוב והמכון ליהדות זמננו · ראה עוד »

האמונה (שיר)

שיר האמונה הוא שיר שחיבר הראי"ה קוק.

חָדָשׁ!!: היישוב והאמונה (שיר) · ראה עוד »

האנציקלופדיה של השואה

עטיפת המהדורה האנגלית של האנציקלופדיה של השואה האנציקלופדיה של השואה, בעריכת פרופ' ישראל גוטמן, יצאה לאור בשנת 1990 בהוצאת יד ושם, ידיעות ספרים וספרית פועלים בשתי מהדורות במקביל - בעברית ובאנגלית.

חָדָשׁ!!: היישוב והאנציקלופדיה של השואה · ראה עוד »

האנדרטה לזכר חללי המח"ל

האנדרטה לזכר חללי המח"ל ניצבת בגבול הרי יהודה והשפלה, כחצי קילומטר מדרום למחלף שער הגיא שעל כביש ירושלים-תל אביב.

חָדָשׁ!!: היישוב והאנדרטה לזכר חללי המח"ל · ראה עוד »

האנדרטה לזכר דב גרונר

האנדרטה לזכר דב גרונר (מאחוריה נמצא קונסרבטוריון רמת גן) האנדרטה לזכר דב גרונר היא אנדרטה שהוקמה ברמת גן בשנת 1954 ועוצבה על ידי האמנית חנה אורלוף.

חָדָשׁ!!: היישוב והאנדרטה לזכר דב גרונר · ראה עוד »

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והארץ · ראה עוד »

הארכיון לתולדות ההגנה

צבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, מאוספי הארכיון לתולדות ההגנה הארכיון לתולדות ההגנה הוא ארכיון מסמכים ותעודות על מחתרות עבריות בארץ ישראל, ובמיוחד על ארגון "ההגנה", אשר פעלו ביישוב היהודי בארץ ישראל, מאז תקופת העלייה הראשונה ומשתייך לארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.

חָדָשׁ!!: היישוב והארכיון לתולדות ההגנה · ראה עוד »

הארכיון הציוני המרכזי

הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) הוא הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והקונגרס היהודי העולמי.

חָדָשׁ!!: היישוב והארכיון הציוני המרכזי · ראה עוד »

הארי סאקר

הארי סאקר (אנגלית: Harry Sacher; נולד ב-3 בספטמבר 1881– 10 במאי 1971) היה עורך דין ומנהיג ציוני בריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב והארי סאקר · ראה עוד »

הארי רייס

הארי פטריק רייס (באנגלית: Harry Patrick Rice; 1886–1973) היה מפקד הבולשת הבריטית בארץ ישראל וסגן מפקד משטרת המנדט בשנות השלושים, בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והארי רייס · ראה עוד »

הארי לוק

הארי צ'ארלס לוק (באנגלית: Harry Charles Luke; 1884–1969) היה המזכיר הראשי של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל וממלא מקום הנציב העליון בימי מאורעות תרפ"ט.

חָדָשׁ!!: היישוב והארי לוק · ראה עוד »

הארי הרברט טראסטד

הארי הרברט טראסטד (באנגלית: Harry Herbert Trusted) היה שופט בריטי שעמד בראש בית המשפט העליון בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ונשא בתואר "Chief Justice" (התואר המקביל בעברית של אותה תקופה - "זקן השופטים").

חָדָשׁ!!: היישוב והארי הרברט טראסטד · ראה עוד »

האריה השואג

תקריב על ראש הפסל טקס הסרת הלוט מעל הפסל, 1934 אנדרטת האריה השואג בתל חי לעת ערב האריה השואג הוא פסל בדמות אריה, מעשה ידי הפסל אברהם מלניקוב.

חָדָשׁ!!: היישוב והאריה השואג · ראה עוד »

האשה

האשה: לחייה ולענייניה של אשה בארץ ישראל היה ירחון וכתב עת ראשון לנשים שיצא לאור בארץ ישראל בשנים 1926–1929.

חָדָשׁ!!: היישוב והאשה · ראה עוד »

האל שהכזיב

האל שהכזיב (באנגלית: The God that Failed) הוא אנתולוגיה של שישה סופרים שהתפרסם בשנת 1950, בימי המלחמה הקרה.

חָדָשׁ!!: היישוב והאל שהכזיב · ראה עוד »

האגודה למען ירושלים

סמל האגודה המקורי המשלב את סמלי שלוש הדתות, וכן הפסוק: "סובו ציון והקיפוה" סמל האגודה הנוכחי בצלאל בהנחיית האגודה. (רחוב שטראוס), השלט נמצא על כותל מבנה מעיין שטוב) האגודה למען ירושלים או אגודת פרו-ג'רוזלם (Pro-Jerusalem Society), פעלה בירושלים משנת 1918 ועד תום המנדט הבריטי, במטרה לפתח את העיר תוך שימור חלקיה ההיסטוריים והעתיקים.

חָדָשׁ!!: היישוב והאגודה למען ירושלים · ראה עוד »

האגודה לאספרנטו בישראל

האגודה לאספרנטו בישראל (אספרנטו: ELI - La Esperanto-Ligo en Israelo) היא העמותה המקדמת את שפת האספרנטו ותרבותה בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והאגודה לאספרנטו בישראל · ראה עוד »

האומנם

לאה גולדברג, 1946 הבית הראשון של השיר, בקובץ '''בסער''', 1943 גרפיטי בירושלים ובו שורה מהשיר הַאֻמְנָם (האומנם) הוא שיר מאת המשוררת לאה גולדברג, השיר מוכר גם בשם "את תלכי בשדה" שנדפס לראשונה, בפברואר 1943, בעיתון "דבר".

חָדָשׁ!!: היישוב והאומנם · ראה עוד »

האורקסטרה של ראשון

האוֹרְקֶסְטְרה של ראשון היא התזמורת הראשונה בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב והאורקסטרה של ראשון · ראה עוד »

האיגוד למען תוצרת הארץ

האיגוד למען תוצרת ארץ ישראל היה איגוד, שמטרתו לשכנע יהודים בישראל ומחוצה לה, לקנות מוצרים תוצרת ישראל, כדי לחזק את היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והאיגוד למען תוצרת הארץ · ראה עוד »

הנס לודוויג שטרים

הנס לוּדוויג (לוּץ) שטרים (בגרמנית: Hans Ludwig Striem; 25 באוגוסט 1920 – 9 בפברואר 2015) היה ממקימי המודיעין הגאוגרפי בצה"ל, מאדריכלי המלחמה על המים, מבצע קדש ומלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: היישוב והנס לודוויג שטרים · ראה עוד »

הנצחת חללי מערכות ישראל

הנצחת חללי מערכות ישראל כוללת מגוון דרכים שבהן מדינת ישראל, גופים ציבוריים וגופים פרטיים משמרים את זכרם של חללי מערכות ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והנצחת חללי מערכות ישראל · ראה עוד »

הנציב העליון

הנְציב העליון לפלשׂתינה (א"י) (באנגלית: High Commissioner of Palestine) הוא תואר שניתן, בין היתר, לממונה שמינה שר המושבות מטעם ממשלת בריטניה כדי להיות האחראי בפועל על ממשלת המנדט הבריטי (1920–1948) על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והנציב העליון · ראה עוד »

הנרי כהן (רב)

הרב הנרי כהן (באנגלית: Henry Cohen; 7 באפריל 1863–12 ביוני 1952) היה רב, פעיל חברתי, חוקר והיסטוריון אשר כיהן בין השנים 1888–1949 כרב קהילת בני ישראל בעיר גלווסטון (Galveston) שבטקסס.

חָדָשׁ!!: היישוב והנרי כהן (רב) · ראה עוד »

הנרייטה דיאמונד

הנרייטה דיאמונד (באנגלית: Henrietta Diamond; 1876 - 18 ביולי 1958) הייתה אשת עסקים, פילנתרופית ופעילה ציונית בקרב יהדות בריטניה, מקימת ארגון הנשים היהודי הראשון בבריטניה, ודמות מפתח בפעילות לחידוש הצי העברי בארץ ישראל כתומכת ראשית באגודת יורדי ים זבולון וכנשיאת הארגון.

חָדָשׁ!!: היישוב והנרייטה דיאמונד · ראה עוד »

הנג'אדה

בית הנג'אדה בחיפה שחלש על גשר רושמיה ארגון הנג'אדה (בערבית النجادة - "המושיעים") היה ארגון נוער לאומי-צבאי ערבי שפעל בארץ ישראל מתום מלחמת העולם השנייה והפך לכח לוחם בראשית מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: היישוב והנג'אדה · ראה עוד »

הנוקמים (ציידי נאצים)

יצחק (פשה) אבידב כורע ובידיו מקלע. הנוקמים הוא שם כולל לקבוצות של יהודים ניצולי השואה, הפרטיזנים ואנשי הבריגדה היהודית, שהתארגנו בשלבים האחרונים של מלחמת העולם השנייה ולאחריה, לבצע מעשי נקם בנאצים.

חָדָשׁ!!: היישוב והנוקמים (ציידי נאצים) · ראה עוד »

הנכבה

פליטים ערבים-פלסטינים בדרכם מהגליל, 1948 הנַכְּבָּה (בערבית: النكبة: בתרגום "האסון") היא המונח הערבי-פלסטיני לעזיבתם ומנוסתם של כ-700 אלף ערבים פלסטינים במהלך מלחמת העצמאות של מדינת ישראל (1947–1949) והפיכתם לפליטים.

חָדָשׁ!!: היישוב והנכבה · ראה עוד »

הניה פקלמן

הֶניָה מ' פֶּקֶלמן (1903 בסרביה – 19 בינואר 1940, תל אביב), הייתה פועלת וחלוצה בארץ ישראל בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב והניה פקלמן · ראה עוד »

הספנות העברית בתקופת המנדט

עמנואל, אוניית חברת חופיה. סאות'המפטון-לונדון, (ינואר 1934) צי עברי היה צי כלי השיט ביישוב (1920–1948).

חָדָשׁ!!: היישוב והספנות העברית בתקופת המנדט · ראה עוד »

הספר הלבן (1930)

סידני וב, הלורד פאספילד הספר הלבן של פאספילד, המכונה גם הספר הלבן השני, הוא ספר לבן שפורסם בחודש אוקטובר 1930 בעקבות מסקנות ועדת שו וועדת סימפסון, שנגעו לגורמים שהובילו למאורעות תרפ"ט (1929).

חָדָשׁ!!: היישוב והספר הלבן (1930) · ראה עוד »

הספר הלבן (1939)

מפקדות בארגון "ההגנה" מפגינות כנגד הספר הלבן, ירושלים 1939 גרפיטי: "הלאה האימפריאליזם האנגלי!" על קיר בשכונת הבוכרים בירושלים (צולם ב-2007) רטרו-גראפיטי בשכונת נחלאות בירושלים, 2007 הספר הלבן של 1939 (מכונה גם הספר הלבן של מקדונלד) או בשמו הרשמי "פלשתינה, הצהרת מדיניות", הוא מסמך מדיניות שהוצג לפרלמנט הבריטי על ידי שר המושבות מלקולם מקדונלד במאי 1939.

חָדָשׁ!!: היישוב והספר הלבן (1939) · ראה עוד »

הסרט הראשון של פלשתינה

הסרט הראשון של פלשׂתינה (באנגלית: The First Film of Palestine) הוא שמה של גרסה מאוחרת לסרט ראינוע בן כעשרים דקות בשם "פלשׂתינה, שיבת היהודים מן הגלות", אשר צולם בארץ ישראל בשנת 1911, בשלהי השלטון העות'מאני.

חָדָשׁ!!: היישוב והסרט הראשון של פלשתינה · ראה עוד »

הסתדרות המורים

בית הסתדרות המורים בתל אביב מניה של '''איגוד המורים''' למטרת הוצאת ספרים בעברית לבתי ספר, 1901 הסתדרות המורים היא ארגון יציג של עובדי הוראה במדינת ישראל כגון גננים, מורים, מנהלים ויועצים.

חָדָשׁ!!: היישוב והסתדרות המורים · ראה עוד »

הסתדרות האזרח

הסתדרות האזרח הייתה מפלגה ביישוב היהודי בארץ ישראל בין השנים 1918 עד 1921.

חָדָשׁ!!: היישוב והסתדרות האזרח · ראה עוד »

הסתדרות העובדים הכללית החדשה

הסתדרות העובדים הכללית החדשה (או בקיצור: ההסתדרות החדשה) היא גלגולה הנוכחי, בשם חדש ובסגנון שונה, של ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל שהיוותה את הגוף המארגן המרכזי בתנועת העבודה הישראלית מ-1920 ועד 1994.

חָדָשׁ!!: היישוב והסתדרות העובדים הכללית החדשה · ראה עוד »

הסתדרות הפועלים החקלאיים

פועלים חקלאים בכרם חזרזור - נווה עוז, 1921 הסתדרות הפועלים החקלאיים או ההסתדרות החקלאית הייתה ארגון מקצועי של פועלים וחקלאים יהודים חברי מפלגות הפועלים הציוניות, אשר הוקם בשנת תרע"ח 1918.

חָדָשׁ!!: היישוב והסתדרות הפועלים החקלאיים · ראה עוד »

הסליק ביגור

הסליק בקיבוץ יגור הוא סליק ארצי שנבנה בשנים 1937–1938 בקיבוץ יגור והיה הסליק המרכזי בצפון הארץ.

חָדָשׁ!!: היישוב והסליק ביגור · ראה עוד »

הסגנון הבין-לאומי

בתים בשיכון וייסנהוף. אחת מאבני הדרך של הסגנוןבית מלון במחוז קרנטקה שבהודו, 11/08 הסגנון הבין-לאומי הוא אסכולה אמנותית פונקציונלית בתחומי האדריכלות והעיצוב, החל בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 עד שנות ה-70 של אותה מאה.

חָדָשׁ!!: היישוב והסגנון הבין-לאומי · ראה עוד »

הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל

תחנת הכוח רדינג א' שבשפך הירקוןבית המעלות, ירושליםבית פריד משנת 1935 ברחוב אחד העם 93 בתל אביב בתכנון זאב רכטר, 10/08 מלון הרצליה" הישן בצפת נבנה בסגנון הבינלאומי, בעל קימורים אופייניים. הבניין משמש כיום כחנות ספרים הסגנון הבין-לאומי הוא סגנון באדריכלות ועיצוב שהתפתח מתוך הזרם המודרניסטי באדריכלות המאה ה-20 והושפע רבות מבית הספר לאדריכלות באוהאוס שפעל בגרמניה (ולכן נקרא "באוהאוס", בעיקר בתל אביב).

חָדָשׁ!!: היישוב והסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל · ראה עוד »

הסגר (מלחמה)

תותחים מצריים שהוצבו במצרי טיראן במטרה להטיל הסגר ימי על ישראל. תותחים אלו היו אחד המניעים המרכזיים ליציאה למבצע קדש הסגר (אנגלית: Blockade) הוא מהלך מלחמתי, שבו מנסה אחד הצדדים למנוע מעבר מזון, אספקה, ציוד מלחמתי וכדומה אל הצד השני.

חָדָשׁ!!: היישוב והסגר (מלחמה) · ראה עוד »

הסדר החדש

הסדר החדש באירופה — גרמניה הנאצית בשיא שטחה (בכחול) במהלך מלחמת העולם השנייה הסדר החדש (בגרמנית: Neue Ordnung) הוא כינויה של מערכת פוליטית, מדינית, כלכלית וחברתית שהנאצים שאפו להקים באירופה, שהייתה מיועדת להחליף את הסדר הקיים.

חָדָשׁ!!: היישוב והסדר החדש · ראה עוד »

הסוכנות היהודית

שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והסוכנות היהודית · ראה עוד »

הסכמי בן-גוריון–ז'בוטינסקי

הסכמי בן-גוריון–ז'בוטינסקי, הידועים גם כהסכמי לונדון, הם סדרת הסכמים שנחתמו בין מנהיג תנועת העבודה ביישוב, דוד בן-גוריון, לבין מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית (הצה"ר), זאב ז'בוטינסקי, כחלק מהניסיון לפייס ולגשר על הפערים בין שתי התנועות והקרע בתנועה הציונית בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היישוב והסכמי בן-גוריון–ז'בוטינסקי · ראה עוד »

הסכם העברה

הסכם העברה ("טרנספר") היה הסכם שנחתם ב-25 באוגוסט 1933 בין השלטונות הנאציים לבין הסוכנות היהודית.

חָדָשׁ!!: היישוב והסכם העברה · ראה עוד »

הסכם ירושלים 1940

הסכם ירושלים 1940 הוא טיוטה של הסכם שמחתרת הלח"י בהנהגתו של אברהם שטרן (יאיר) התכוונה לחתום עליו עם איטליה הפשיסטית בעת מלחמת העולם השנייה, אך לא הגיע לכלל חתימה.

חָדָשׁ!!: היישוב והסכם ירושלים 1940 · ראה עוד »

הסכסוך הישראלי-פלסטיני

הסכסוך הישראלי-פלסטיני (בערבית: النزاع الفلسطيني-الإسرائيلي - "הסכסוך הפלסטיני־ישראלי" או القضية الفلسطينية - "הסוגיה הפלסטינית") הוא סכסוך בין תושביה היהודים של ארץ ישראל ובהמשך גם מדינת ישראל שהקימו לבין הערבים הפלסטינים.

חָדָשׁ!!: היישוב והסכסוך הישראלי-פלסטיני · ראה עוד »

העם (עיתון ארץ ישראלי)

כותרת "העם", גיליון 78, כ"ז בתמוז תרצ"א, 2.7.1931 העם (העם, עיתון לאומי) היה יומון של ברית הציונים הרוויזיוניסטים (צה"ר) בהנהגת זאב ז'בוטינסקי.

חָדָשׁ!!: היישוב והעם (עיתון ארץ ישראלי) · ראה עוד »

העפלה מארצות המזרח

ההעפלה מארצות המזרח היא פרק העלייה הבלתי חוקית (מבחינת שלטונות המנדט הבריטי) ממדינות האסלאם לעבר ארץ ישראל, בעיקר בדרכי היבשה.

חָדָשׁ!!: היישוב והעפלה מארצות המזרח · ראה עוד »

העשור השני של המאה ה-20

מגפת השפעת שפורצת ב-1918 גורמת למותם של עשרות מיליוני בני אדם ברחבי העולם. העשור השני של המאה ה-20 הוא העשור שהחל ב-1 בינואר 1910 והסתיים ב-31 בדצמבר 1919.

חָדָשׁ!!: היישוב והעשור השני של המאה ה-20 · ראה עוד »

העת החדשה

קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.

חָדָשׁ!!: היישוב והעת החדשה · ראה עוד »

העליות בשנים 1700–1881

מפת ארץ ישראל מעשה ידי ג'ון קארי, 1801 בית הכנסת היפואי לעולי לוב יהודים בנמל אלג'יר בדרכם לארץ ישראל (1841) מאת הצייר ויליאם ווילד כיפת בית הכנסת החורבה שנחנך בשנית בשנת 1864, מצד ימין בין בתי העיר העתיקה בירושלים, ב-1934 ליד נמל יפו, 1873 טבריה על פי האמן אדריאן אגרון, 1837 ביצות כבארה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 כפר יאסיף. בגלי העליות לארץ ישראל מראשית המאה ה-18 ועד הרבע האחרון של המאה ה-19 עלו מעת לעת אלפי עולים, שתרמו לגידולו והתפתחותו של כלל היישוב היהודי בארץ ישראל באותן שנים.

חָדָשׁ!!: היישוב והעליות בשנים 1700–1881 · ראה עוד »

העלייה לביריה

מראה כללי של מצודת ביריה העלייה לביריה היא פרשה מתקופת היישוב, שהחלה בסוף חודש פברואר 1946 (אדר א' ה'תש"ו) והגיעה לשיאה בין 14 במרץ ל-17 במרץ 1946.

חָדָשׁ!!: היישוב והעלייה לביריה · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: היישוב והעלייה השנייה · ראה עוד »

העלייה השנייה (ספר)

כרך ב: מקורות כרך ג: אישים העלייה השנייה הוא ספר שראה אור בהוצאת יד יצחק בן-צבי בירושלים בשנת תשנ"ח 1997.

חָדָשׁ!!: היישוב והעלייה השנייה (ספר) · ראה עוד »

העלייה השלישית

חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 רחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: היישוב והעלייה השלישית · ראה עוד »

העלייה החמישית

היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.

חָדָשׁ!!: היישוב והעלייה החמישית · ראה עוד »

העלייה ההמונית

העלייה ההמונית היא העלייה שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והעלייה ההמונית · ראה עוד »

העברה (חברה)

מסמך היסוד העברה הייתה חברה להעברת הון יהודי מגרמניה הנאצית לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והעברה (חברה) · ראה עוד »

העדה החרדית

העדה החרדית היא קבוצה המורכבת ממספר קהילות חרדיות הכפופות לבית הדין של העדה החרדית, ומקבלות את מרותו.

חָדָשׁ!!: היישוב והעדה החרדית · ראה עוד »

העומר (כתב עת)

שער "העומר", תרס"ז (1907) הָעֹמֶר: קבץ ספרותי-מדעי, מוצא בארץ ישראל, היה כתב עת שיצא בעריכתו של ש. בן ציון בארץ ישראל בשני כרכים בלבד, בשנים תרס"ז-תרס"ט (1907–1909).

חָדָשׁ!!: היישוב והעומר (כתב עת) · ראה עוד »

העולם (שבועון)

שער "העולם" 1914 "העולם" היה שבועון עברי שהיה עיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית במשך כארבעים שנה.

חָדָשׁ!!: היישוב והעולם (שבועון) · ראה עוד »

הפרלמנט

הפרלמנט היא סדרה קומית ישראלית זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה, ששודרה בערוץ 2 על ידי הזכיינית קשת החל משנת 2012.

חָדָשׁ!!: היישוב והפרלמנט · ראה עוד »

הפרטה בישראל

ההפרטה בישראל היא העברה או מכירה של שירות או רכוש בבעלות ממשלת ישראל או גוף ציבורי אחר במדינה לבעלות פרטית.

חָדָשׁ!!: היישוב והפרטה בישראל · ראה עוד »

הפריצה לכלא עכו

הפריצה לכלא עכו הייתה פעולת פשיטה של הארגון הצבאי לאומי, שנערכה ב־4 במאי 1947, ובמהלכה כוח אצ"ל שהתחזה לפלוגת הנדסה בריטית פרץ את חומות כלא עכו ואסירים רבים שהיו כלואים נמלטו.

חָדָשׁ!!: היישוב והפריצה לכלא עכו · ראה עוד »

הפועל הצעיר (עיתון)

עמוד השער של "הפועל הצעיר", 12 במרץ 1968 הפועל הצעיר היה עיתון שנוסד על ידי מפלגת הפועל הצעיר בשנת 1907.

חָדָשׁ!!: היישוב והפועל הצעיר (עיתון) · ראה עוד »

הצנחנית שלא שבה

הצנחנית שלא שבה הוא ספר לנוער מאת הסופר הישראלי עודד בצר, שיצא לאור בשנת 1969 ומתאר את חייה של חנה סנש.

חָדָשׁ!!: היישוב והצנחנית שלא שבה · ראה עוד »

הצהרת בלפור

ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והצהרת בלפור · ראה עוד »

הצי הישראלי

הצי הישראלי הוא הצי הימי של מדינת ישראל ובכללו כלי השיט של צה"ל, משטרת ישראל וחברות השיט והדיג הרשומות במרשם האניות הישראלי ברשות הספנות והנמלים של משרד התחבורה (רשם האניות, חיפה), ונמלי הבית שלהן בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והצי הישראלי · ראה עוד »

הציונים הכלליים

הציונים הכלליים הייתה מפלגה ציונית בתפוצות אירופה, בארץ ישראל ובמדינת ישראל בעלת תפיסה אידאולוגית מרכזית ליברלית.

חָדָשׁ!!: היישוב והציונים הכלליים · ראה עוד »

הקרב על תל חי

הקרב על תל חי נערך ב-1 במרץ 1920 בין חמושים ערבים לבין כוח צבאי מגן יהודי שהגן על החווה החקלאית תל חי שבאצבע הגליל.

חָדָשׁ!!: היישוב והקרב על תל חי · ראה עוד »

הקו הירוק

גבולות הקו הירוק: יהודה ושומרון היו בשליטת ירדן ורצועת עזה נמצאה בשליטת מצרים הקו הירוק הוא קו שביתת-הנשק של מדינת ישראל עם מצרים, עם ירדן, עם סוריה ועם לבנון, כפי שנקבע בהסכמי שביתת הנשק שנחתמו בשנת 1949, לאחר מלחמת העצמאות, עם חריגות מסוימות שנתקבעו בראשית שנות ה-50 ועד מלחמת ששת הימים בשנת 1967.

חָדָשׁ!!: היישוב והקו הירוק · ראה עוד »

הקומקום

פרט מכרזת הקומקום. עיצוב: פסח עיר-שי הקומקום היה התיאטרון הסאטירי הראשון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והקומקום · ראה עוד »

הקונגרס האסלאמי העולמי

הרצגובינה. משתתפים בקונגרס האסלאמי בירושלים הקונגרס האסלאמי העולמי (בערבית: المؤتمر الإسلامي العام) כונס בירושלים בדצמבר 1931, לבקשתם של חג' אמין אל-חוסייני, המופתי הגדול של ירושלים, ומולאנה שווכת עלי, מנהיג ועדת הח'ליפות ההודית.

חָדָשׁ!!: היישוב והקונגרס האסלאמי העולמי · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי

קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.

חָדָשׁ!!: היישוב והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי ה-15

הקונגרס הציוני ה-ט"ו בבזל (1927) במהלך דיון במליאה, ברקע תמונותו של הרצל. תעודת ציר שחולקה לנבחרי הקונגרס הציוני העולמי ה-15. תעודתו של יצחק בן-צבי. בצדה השני נכתבו הוראות השימוש בשלוש שפות: עברית, אנגלית וגרמנית. הקונגרס הציוני ה-15 התקיים ב-30 באוגוסט – 11 בספטמבר 1927 ב' באלול - י"א באלול, ה'תרפ"ז בעיר בזל בשווייץ.

חָדָשׁ!!: היישוב והקונגרס הציוני העולמי ה-15 · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי ה-18

הקונגרס הציוני ה-18 התקיים ב-21 באוגוסט - 4 בספטמבר 1933 בעיר פראג שבצ'כוסלובקיה.

חָדָשׁ!!: היישוב והקונגרס הציוני העולמי ה-18 · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי ה-19

הקונגרס הציוני הי"ט בלוצרן (1935) במהלך דיון במליאה, ברקע תמונותו של הרצל ודגלי ישראל משני צדדיו. הקונגרס הציוני ה-19 התקיים ב-20 באוגוסט – 4 בספטמבר 1935 כ"א באב - ו' באלול, ה'תרצ"ה בעיר לוצרן שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: היישוב והקונגרס הציוני העולמי ה-19 · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי הרביעי

בנימין זאב הרצל הקונגרס הציוני הרביעי התקיים בלונדון בימים 13 – 16 באוגוסט 1900.

חָדָשׁ!!: היישוב והקונגרס הציוני העולמי הרביעי · ראה עוד »

הקיבוץ

סליק הקיבוץ בכפר גלעדי, 2009 הקיבוץ (מכונה גם הקיבוץ החשאי) היה כח מגן עברי מחתרתי צבאי, שהוקם בשנת 1921 על ידי אנשי השומר לשעבר ואנשי גדוד העבודה, והתפרק בשנת 1927.

חָדָשׁ!!: היישוב והקיבוץ · ראה עוד »

הקיבוץ המאוחד

בני נוער צועדים בעצרת בני הקיבוץ המאוחד עם דגלים בצבעי כחול-לבן ואדום, 1951 מיצג בתערוכה "עשור לקיבוץ המאוחד", 1938 הקיבוץ המאוחד היה ארגון ארצי של קיבוצים, שנוסד בשנת 1927 והתקיים כארגון כזה עד לשנת 1980, אז התאחד עם איחוד הקבוצות והקיבוצים להקמת התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"ם).

חָדָשׁ!!: היישוב והקיבוץ המאוחד · ראה עוד »

הרמן שטרוק

הרמן שטרוק בשנת 1922 הרמן שטרוק בסטודיו שלו, תצלום משנת 1938. הרמן (חיים אהרן) שְטְרוּק (בגרמנית: Hermann Struck; נודע גם בשם העט חיים אהרון בן דוד; 6 במרץ 1876, ברלין – 11 בינואר 1944, חיפה) היה צייר ואמן הדפסים יהודי וציוני ונודע כאחד מחשובי האמנים היהודים בגרמניה.

חָדָשׁ!!: היישוב והרמן שטרוק · ראה עוד »

הרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

הרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה היה תופעה מיוחדת במינה בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

הרצאת הרב

הרצאת הרב היא הרצאה שמסר הראי"ה קוק בכ' בטבת ה'תרפ"א לרגל יום פטירת הרמב"ם, בפני "חכמי מרכז הרב".

חָדָשׁ!!: היישוב והרצאת הרב · ראה עוד »

הרצח בגן הוואי

גן הוואי הרצח בגן הוואי היה רצח פלילי שאירע ב-10 באוגוסט 1947 בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והרצח בגן הוואי · ראה עוד »

הרברט סמואל

לורד הרברט לואי סמואל, ויקונט סמואל הראשון (באנגלית: Herbert Louis Samuel; שמו העברי: אליעזר בן פנחס סמואל; 6 בנובמבר 1870 – 5 בפברואר 1963) היה מדינאי ודיפלומט יהודי-בריטי, חבר הפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה הליברלית, שר בממשלת בריטניה; שימש כנציב העליון הראשון על ארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי (וכונה בפי אנשי היישוב גם "הנציב הראשון ליהודה").

חָדָשׁ!!: היישוב והרברט סמואל · ראה עוד »

הרברט סמואל (פירושונים)

סמואל.

חָדָשׁ!!: היישוב והרברט סמואל (פירושונים) · ראה עוד »

הרברט זוננפלד

הרברט זוֹנֶנפלד (בגרמנית: Herbert Sonnenfeld; 29 בספטמבר 1906, ברלין-נויקלן – 1972, ניו יורק) היה צלם יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: היישוב והרברט זוננפלד · ראה עוד »

הרברט בנטוויץ'

הרברט בנטוויץ' עם משלחת "המכבים" בעת ביקורם בירושלים, פסח 1897 (בין המצולמים: ישראל זנגוויל, חמדה בן-יהודה, דוד יודילוביץ). מצבתו של בנטוויץ' בחלקת המשפחה בהר הצופים הרברט (צבי) בנטוויץ' (Herbert Bentwich; 11 במאי 1856 – 25 ביוני 1932) היה משפטן יהודי-בריטי ופעיל ציוני, יועצה המשפטי של התנועה הציונית בשנותיה הראשונות.

חָדָשׁ!!: היישוב והרברט בנטוויץ' · ראה עוד »

הרברט דאוביגין

הרברט ליירד דאוביגין (באנגלית: Herbert Layard Dowbiggin; 1880 – 1966) היה קצין משטרה קולוניאלי בריטי בכיר; ערך ארגון מחדש של משטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והרברט דאוביגין · ראה עוד »

הרולד מקמייקל

מימין לשמאל: שבתי לוי (ראש עיריית חיפה), עומר אל-ביטאר (ראש עיריית יפו), הנציב העליון הרולד מקמייקל, מוסטפא אל-ח'אלידי (ראש עיריית ירושלים) וישראל רוקח (ראש עיריית תל אביב), 1942 הרולד מקמייקל (באנגלית: Harold MacMichael; 15 באוקטובר 1882 – 19 בספטמבר 1969) היה הנציב העליון הבריטי החמישי שמונה על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והרולד מקמייקל · ראה עוד »

הרולד בילי

הרולד בילי (באנגלית: Harold Beeley; 15 בפברואר 1909 - 27 ביולי 2001) איש משרד החוץ הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב והרולד בילי · ראה עוד »

הרובע היהודי

מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.

חָדָשׁ!!: היישוב והרובע היהודי · ראה עוד »

הרכבת הצבאית העות'מאנית

הרכבת בארץ ישראל הייתה אחד הנכסים האסטרטגיים שהיו בידי הטורקים במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: היישוב והרכבת הצבאית העות'מאנית · ראה עוד »

השסע העדתי בישראל

תימן במעברה בראש העין. לימים המעברות יהיו סמל לקיפוח עדתי בחברה הישראלית. השסע העדתי, המכונה גם "השֵד העדתי", הוא מונח רווח לתיאור הלך רוח של קיטוב בחברה היהודית בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והשסע העדתי בישראל · ראה עוד »

השרון

מפת השרון מצוק הכורכר בגן לאומי חוף השרון אלון התבור ברחוב זלמן שזר פינת ויצמן בהוד השרון, כיום הוא חלק מכיכר. השרון, המכונה גם מישור החוף התיכון, הוא חבל ארץ בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והשרון · ראה עוד »

השל פרומקין

הֶשֶל (שלמה) פְרוּמְקִין (על פי רוב: ה. פרומקין; 1896 – 11 באפריל 1974) היה ממייסדי ההסתדרות ומאנשי כלכלתה.

חָדָשׁ!!: היישוב והשל פרומקין · ראה עוד »

השלטון הישראלי ביהודה ושומרון

מפת יהודה ושומרון בינואר 2006: בצהוב - מרכזים עירוניים פלסטיניים; בוורוד בהיר - שטחים צבאיים סגורים, תחומי ההתנחלויות ואזורים המבודדים באמצעות גדר ההפרדה; בוורוד כהה - התנחלויות, מאחזים ובסיסים צבאיים; הקו השחור מייצג את תוואי גדר ההפרדה השלטון הישראלי ביהודה ושומרון הוא צורת השליטה של ישראל בשטחים שכבשה במלחמת ששת הימים (יוני 1967) ביהודה, השומרון ובקעת הירדן.

חָדָשׁ!!: היישוב והשלטון הישראלי ביהודה ושומרון · ראה עוד »

השבת השחורה

חלק מהנשק שנתפס בקיבוץ יגור במהלך השבת השחורה השבת השחורה הוא כינוי שניתן ליום שבת, ל' בסיוון תש"ו, 29 ביוני 1946, שבו ערך השלטון הבריטי בארץ ישראל סדרה של פעולות כנגד היישוב היהודי, שבמסגרתן הוטל עוצר על ערים (תל אביב, ירושלים, חיפה, רמת גן, נתניה ועוד), קיבוצים ומושבים, נערכו חיפושים מבית לבית, ורבים ממנהיגי היישוב נעצרו.

חָדָשׁ!!: היישוב והשבת השחורה · ראה עוד »

השומר

תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920.

חָדָשׁ!!: היישוב והשומר · ראה עוד »

השומר החדש

ארגון השומר החדש הוא עמותה ישראלית העוסקת בשמירה בשטחי מרעה פתוחים, סיוע לחקלאים וחינוך לציונות וחקלאות.

חָדָשׁ!!: היישוב והשומר החדש · ראה עוד »

השומרים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב והשומרים · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: היישוב והשואה · ראה עוד »

השואה – מונחים

חדר הנצחה לשואת יהודי הונגריה במוזיאון היהודי, ליד בית הכנסת הגדול של בודפשט;דף זה מכיל הגדרות קצרות למונחים הקשורים לשואה.

חָדָשׁ!!: היישוב והשואה – מונחים · ראה עוד »

השילוח (כתב עת)

הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.

חָדָשׁ!!: היישוב והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »

השיח העדתי בישראל

השיח העדתי בישראל, (הנקרא לפעמים גם: הנושא העדתי, או העניין העדתי, ולפעמים גם הבעיה הבינעדתית), עוסק בהבדלים בין שתי קבוצות עיקריות המרכיבות את החברה היהודית במדינת ישראל - ישראלים שמוצאם מקהילות יהודיות ביהדות ארצות האסלאם ("מזרחים" או "עדות המזרח"), וישראלים שמוצאם מקהילות יהודיות בעיקר במרכז, במזרח ובצפון אירופה ("אשכנזים").

חָדָשׁ!!: היישוב והשיח העדתי בישראל · ראה עוד »

השיירות לירושלים

שיירת אספקה מהשפלה פורצת את המצור ונכנסת לירושלים, 1948 השיירות לירושלים היו אמצעי התחבורה העיקרי לירושלים הנצורה בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: היישוב והשיירות לירושלים · ראה עוד »

התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל

התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל היה ארגון נשים פמיניסטי ציוני, על-מפלגתי, שפעל בתקופת היישוב בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והתאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל · ראה עוד »

התאחדות הצלמים המקצועיים בארץ-ישראל

התאחדות הצלמים המקצועיים בארץ-ישראל (באנגלית: Palestine Professional Photographers Association, בראשי תיבות: PPPA) הייתה התאחדות של צלמים יהודים שפעלה בארץ ישראל בין השנים 1939-1941.

חָדָשׁ!!: היישוב והתאחדות הצלמים המקצועיים בארץ-ישראל · ראה עוד »

התאחדות התימנים בישראל

התאחדות התימנים בישראל (או התאחדות התימנים בארץ ישראל) הייתה מפלגה עדתית שייצגה את יהדות תימן בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והתאחדות התימנים בישראל · ראה עוד »

התאחדות הימאים בארץ ישראל

העיתונות העברית מודיעה על ייסוד התאחדות הימאים, 1933עמנואל" בנמל סאות'המפתון, באנגליה. ינואר 1934. התאחדות הימאים בארץ ישראל הייתה אגודה מקצועית של יורדי ים ביישוב בארץ ישראל, שפעלה למשך תקופה קצרה בשנות ה-30, ימי המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב והתאחדות הימאים בארץ ישראל · ראה עוד »

התאגדות עובדים בישראל

פרטנר התאגדות העובדים בישראל תפסה מקום ייחודי בהיסטוריה של היישוב העברי - כשהסתדרות העובדים הכללית, הארגון הגדול מבין ארגוני העובדים, לא היווה רק כגורם המייצג עובדים מול מעסיקיהם, כי אם גם כגורם וסקטור משקי מרכזי המניע את הפעילות הכלכלית והחברתית.

חָדָשׁ!!: היישוב והתאגדות עובדים בישראל · ראה עוד »

התנגדות יהודית בשואה

יצחק (פשה) אבידב כורע ובידיו מקלע ההתנגדות היהודית בשואה היא מכלול הפעולות שביצעו יהודים במהלך השואה נגד הנאצים, משתפי הפעולה עימם ועושי דברם, במטרה לעכב או למנוע את השמדתם או במטרה לשמור על צלם אנוש בגטאות, במחנות הריכוז והעבודה, ובמחנות ההשמדה.

חָדָשׁ!!: היישוב והתנגדות יהודית בשואה · ראה עוד »

התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה

כרזת גיוס לצבא הבריטי ביישוב היהודי בארץ ישראל במהלך מלחמת העולם השנייה התנדבו רבים מבני היישוב העברי בארץ ישראל לצבא הבריטי כדי להשתתף במלחמה נגד גרמניה הנאצית.

חָדָשׁ!!: היישוב והתנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

התנועה לאחדות העבודה

התנועה לאחדות העבודה הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית ביישוב, שנוסדה על ידי "סיעה ב'" שפרשה ממפא"י והשתתפה לראשונה כמפלגה עצמאית בבחירות להסתדרות בשנת 1944.

חָדָשׁ!!: היישוב והתנועה לאחדות העבודה · ראה עוד »

התנועה הקיבוצית

התנועה הקיבוצית הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת היישוב (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון כלל תנועות ההתיישבות הקיבוציות שבמסגרת ההתיישבות העובדת.

חָדָשׁ!!: היישוב והתנועה הקיבוצית · ראה עוד »

התנועה הלאומית הפלסטינית

התנועה הלאומית הפלסטינית היא שם כולל לזרמים וארגונים הפועלים למען הגדרה עצמית לערבים הפלסטינים על-בסיס רעיון הלאומיות והשאיפה למדינה פלסטינית ריבונית.

חָדָשׁ!!: היישוב והתנועה הלאומית הפלסטינית · ראה עוד »

התערוכה הארץ-ישראלית

כרזת התערוכה במסגרת הקונגרס הציוני העולמי ה-14 בוינה, 1925 התערוכה הארץ-ישראלית היתה תערוכה נודדת שהוצגה בתקופת המנדט מחוץ לארץ-ישראל המנדטורית, נועדה להצגת תוצרי החקלאות, התעשייה והמסחר של היישוב, לשם חשיפת אפשרויות כלכליות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והתערוכה הארץ-ישראלית · ראה עוד »

התערוכה העולמית של ניו יורק (1939)

דגלהּ הכדור והחוד רחוב בעיר העתיד, פרט מתוך "פיוצ'רמה" של נורמן בל גדס בביתן ג'נרל מוטורס הקטר "דוכסית המילטון" התערוכה העולמית של ניו יורק (או היריד העולמי; New York World's Fair) הייתה תערוכה עולמית שהתקיימה בניו יורק בשתי עונות אביב-קיץ (אפריל - אוקטובר) של 1939 ושל 1940.

חָדָשׁ!!: היישוב והתערוכה העולמית של ניו יורק (1939) · ראה עוד »

התעת'מנות

"התעת'מנות" פירושה קבלת אזרחות עות'מאנית.

חָדָשׁ!!: היישוב והתעת'מנות · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל

חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: היישוב והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ארכה כארבע מאות שנה, משנת 1517 עד 1917, ומונחים רבים בשפה הטורקית החדשה והערבית, שחלקם שנוצרו או השתמעו בעקבות השלטון העות'מאני, השתרשו מאז בשפה ובתרבות העברית, כמו בתרבות הארצישראלית בכללה.

חָדָשׁ!!: היישוב והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים · ראה עוד »

התקווה

"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה הייתה המנונה של התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: היישוב והתקווה · ראה עוד »

התחדשות יהודית (ישראל)

התחדשות יהודית הוא מונח בו מכנים המשתתפים בחלק מהתופעות התרבותיות והדתיות שמטרתן המוצהרת היא קשירת המורשת, המסורת והמנהגים של היהדות, עם התרבות והחברה בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והתחדשות יהודית (ישראל) · ראה עוד »

התוכנית לארץ ישראל שלאחר כיבוש (1941)

התוכנית לארץ ישראל שלאחר כיבוש (באנגלית: The Palestine Post Occupational Scheme) הייתה תוכנית שיזמו הבריטים בשנת 1941, בימי מלחמת העולם השנייה להגנת ארץ ישראל מפני פלישה מצפון של הנאצים.

חָדָשׁ!!: היישוב והתוכנית לארץ ישראל שלאחר כיבוש (1941) · ראה עוד »

התיאטרון הארץ-ישראלי

תיאטרון התא"י והבימה בשדרות רוטשילד 80 לאחר סיום בנייתו, 1927 עמוד זיכרון לתיאטרון הארץ־ישראלי בשדרות רוטשילד 80 התיאטרון הארץ־ישראלי (התא"י) היה תיאטרון עברי בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב והתיאטרון הארץ-ישראלי · ראה עוד »

התיכון ליד האוניברסיטה

התיכון ליד האוניברסיטה, המכונה בראשי תיבות ליד"ה (או בשמו הקודם, "תיכון בית הכרם"), הוא בית ספר הכולל חטיבת ביניים ובית ספר תיכון ליד האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב והתיכון ליד האוניברסיטה · ראה עוד »

התיישבות

התיישבות טיפוסית של חומה ומגדל: טירת צבי, 2007 התיישבות היא פעולה, שמהותה.

חָדָשׁ!!: היישוב והתיישבות · ראה עוד »

הלל קוק

הלל קוק (ידוע גם בשם פיטר ברגסון, 24 ביולי 1915 – 18 באוגוסט 2001) היה איש ציבור ישראלי וחבר הכנסת בכנסת הראשונה.

חָדָשׁ!!: היישוב והלל קוק · ראה עוד »

הלל כהן

הלל כהן (נולד ב-5 באוקטובר 1961) הוא פרופסור חבר בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: היישוב והלל כהן · ראה עוד »

הלל יפה

הלל יפה (י"ז בתשרי תרכ"ה, אוקטובר 1864, בריסטובקה, פלך יֶקטרינוסלב, האימפריה הרוסית – כ"ג בטבת תרצ"ו, 18 בינואר 1936, חיפה, פלשׂתינה-א"י) היה רופא המושבות בתקופת העלייה הראשונה, מבולטי חוקרי המלריה, איש ציבור ונציג "חובבי ציון" בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והלל יפה · ראה עוד »

הלויד הימי הארץ-ישראלי

הלויד הימי הארץ-ישראלי בע"מ (Palestine Maritime Lloyd Ltd) הייתה חברת ספנות עברית בתקופת היישוב, שנרשמה בפלשתינה-א"י בשלהי שנת 1934.

חָדָשׁ!!: היישוב והלויד הימי הארץ-ישראלי · ראה עוד »

הליגה למניעת כפייה דתית

הליגה למניעת כפייה דתית הייתה ארגון שהתקיים משנת 1951 עד תחילת שנות השבעים והגדיר את מטרתו כלחימה בכפייה הדתית בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והליגה למניעת כפייה דתית · ראה עוד »

הליכה לקיסריה

קיבוץ שדות ים, הסמוך לקיסריה, בו נכתב השיר. הליכה לקיסריה (מוכר גם במילות הפתיחה שלו, אֵלִי, אֵלִי) הוא שיר עברי שכתבה חנה סנש ב-24 בנובמבר 1942.

חָדָשׁ!!: היישוב והליכה לקיסריה · ראה עוד »

הליכוד

הַלִּיכּוּד – תנועה לאומית ליברלית היא מפלגה ציונית התומכת בליברליזם כלכלי-וקפיטליזם ובעמדות ימניות מדיניות מבחינת המפה הפוליטית בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והליכוד · ראה עוד »

הטור השביעי

פתיחת "הטור השביעי" מיום 9 במאי 1958, העוסק במהומות שפרצו בנצרת בעקבות אירועי אחד במאיתמונה להחלפה "הטור השביעי" היה מדור של המשורר נתן אלתרמן שהופיע במשך 24 שנים בעיתון "דבר", וכלל טור מחורז בענייני אקטואליה.

חָדָשׁ!!: היישוב והטור השביעי · ראה עוד »

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

סמלילו הקודם של הטכניון שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן המכון לחקר הנדסה ימית - במבנה הידראוליקה (צולם בשנות ה-60) הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בחיפה המתמקדת בלימודי הנדסה ובמדעים מדויקים אך מלמדת גם רפואה ואדריכלות.

חָדָשׁ!!: היישוב והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »

הז'נדרמריה הבריטית

הז'נדרמריה הבריטית (באנגלית - British Gendarmerie) הייתה כוח בריטי מסוג ז'נדרמריה (כינוי לגוף צבאי העוסק בפעילות שיטור) שפעל בארץ ישראל ובעבר הירדן עם תחילת המנדט הבריטי, בין השנים 1922 ל-1926.

חָדָשׁ!!: היישוב והז'נדרמריה הבריטית · ראה עוד »

הזנות בירושלים בימי מלחמת העולם הראשונה

הזנות בירושלים בימי מלחמת העולם הראשונה נגרמה בשל התנאים הקשים שאליהם נקלעה האוכלוסייה בעיר, שרובה הייתה יהודית.

חָדָשׁ!!: היישוב והזנות בירושלים בימי מלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

הזירה הימית במלחמת העצמאות

הזירה הימית במלחמת העצמאות התקיימה, רובה ככולה, בים התיכון, עורק התעבורה הימי הבלעדי של מדינת ישראל עד לכיבושה של אילת בסוף המלחמה.

חָדָשׁ!!: היישוב והזירה הימית במלחמת העצמאות · ראה עוד »

החקלאות בישראל

אריזת פירות הדר בחדרה, קודם הקמת המדינה החקלאות בישראל מייצגת 2.5% מהתמ"ג הכולל, ו-3.6% ביצוא.

חָדָשׁ!!: היישוב והחקלאות בישראל · ראה עוד »

החרות

עיתון החרות היה עיתון עברי בעל נטייה לאומית, שהופיע בירושלים בין השנים 1909–1917.

חָדָשׁ!!: היישוב והחרות · ראה עוד »

החלוץ (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב והחלוץ (פירושונים) · ראה עוד »

החזית הסורית במלחמת ששת הימים

החזית הסורית במלחמת ששת הימים הייתה חזית לחימה בצפון ישראל ובדרום-מערב סוריה במלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: היישוב והחזית הסורית במלחמת ששת הימים · ראה עוד »

החברה לאסדות וספנות חופית

חברת אסדות וספנות חופית ארצישראלית בע"מ נוסדה בשלהי 1919, והייתה חברת הספנות הראשונה שהקימו אנשי היישוב העברי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב והחברה לאסדות וספנות חופית · ראה עוד »

החברה הכלכלית לארץ ישראל

מודעה לציון 25 שנה להקמת החברה עם רשמית החברות בהם השקיעה החברה הכלכלית לארץ-ישראל (באנגלית: Palestine Economic Corporation; בקיצור: PEC) היא חברה שנוסדה בשנת 1925 על ידי יהדות ארצות הברית במטרה לפתח את היישוב היהודי בארץ-ישראל על בסיס השקעות כלכליות.

חָדָשׁ!!: היישוב והחברה הכלכלית לארץ ישראל · ראה עוד »

החבל הימי לישראל

החבל הימי לישראל (חי"ל) היה אגודה להכשרה ימית ולהעמקת התודעה הימית שנוסדה בתקופת היישוב בשנת 1936.

חָדָשׁ!!: היישוב והחבל הימי לישראל · ראה עוד »

החופש הגדול

תלמידי בית ספר בטנזניה חוגגים את בוא החופש הגדול חוף הים באילת במהלך חופשת הקיץ החופש הגדול הוא השם בישראל לחופשת קיץ הנהוגה ברחבי העולם עם סיום שנת הלימודים במוסדות החינוך.

חָדָשׁ!!: היישוב והחופש הגדול · ראה עוד »

החיפוש אחר מחסני הנשק של ההגנה (1940)

החיפוש אחר מחסני הנשק של ההגנה (1940) היה מהלך של הבולשת הבריטית שהתבצע בעיקרו בראשית שנת 1940.

חָדָשׁ!!: היישוב והחיפוש אחר מחסני הנשק של ההגנה (1940) · ראה עוד »

החייל העברי (אוניית מעפילים)

"החייל העברי" החייל העברי הייתה אוניית מעפילים, שאורגנה על ידי המוסד לעלייה ב' של "ההגנה".

חָדָשׁ!!: היישוב והחייל העברי (אוניית מעפילים) · ראה עוד »

החיילים היהודים בחיל הספר העבר-ירדני

החיילים היהודים בחיל הספר העבר-ירדני היו כמה מאות יהודים ששירתו ביחידת הזַ'נדַרמֶריה של הצבא הבריטי, רובם ככולם בתפקידים תומכי לחימה.

חָדָשׁ!!: היישוב והחיילים היהודים בחיל הספר העבר-ירדני · ראה עוד »

הבריגדה היהודית

חיילים יהודיים צועדים בירושלים הבריגדה היהודית (באנגלית בשמה הרשמי: Jewish Brigade Group, ובעברית ידועה גם בשמות "חטיבה יהודית לוחמת" או בראשי התיבות, "חַיִ"ל", וכן בשם "הבריגדה העברית", ובפי רבים, בקיצור "הבריגדה") הייתה חטיבה בצבא הבריטי שהורכבה כולה מיהודים, בעיקר מקרב אנשי היישוב מארץ ישראל, כחלק מהתנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: היישוב והבריגדה היהודית · ראה עוד »

הבלתי מפלגתיים

הבלתי מפלגתיים הייתה תנועה עממית של פועלים בארץ ישראל בראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היישוב והבלתי מפלגתיים · ראה עוד »

הבחירות לאספת הנבחרים השנייה

הבחירות לאספת הנבחרים השנייה התקיימו ב-6 בדצמבר 1925.

חָדָשׁ!!: היישוב והבחירות לאספת הנבחרים השנייה · ראה עוד »

הבחירות לאספת הנבחרים השלישית

הבחירות לאספת הנבחרים השלישית התקיימו ב-5 בינואר 1931.

חָדָשׁ!!: היישוב והבחירות לאספת הנבחרים השלישית · ראה עוד »

הבחירות לאספה המכוננת

גבול.

חָדָשׁ!!: היישוב והבחירות לאספה המכוננת · ראה עוד »

הבחירות לכנסת

הבחירות לכנסת הן ליבה של שיטת הממשל בישראל, שהיא דמוקרטיה פרלמנטרית, שיטה שבה סמכותו של השלטון, הממשלה, נובעת מן האמון שמביעה בו הכנסת (הפרלמנט הישראלי), שנבחרה על ידי אזרחי המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב והבחירות לכנסת · ראה עוד »

הבחירות לכנסת הרביעית

תוצאות הבחירות לכנסת הרביעית הבחירות לכנסת הרביעית התקיימו ב-3 בנובמבר 1959, ב' בחשוון ה'תש"ך, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת הרביעית.

חָדָשׁ!!: היישוב והבחירות לכנסת הרביעית · ראה עוד »

הבחירות לכנסת התשיעית

פילוח תוצאות הבחירות בדיאגרמת עוגה. מקרא (בסדר כיוון השעון): בגוונים הכחולים - מפלגות הימין, בגוונים האפורים - המפלגות החרדיות, בגוונים הסגולים - מפלגות המרכז, בגוונים האדומים והחומים - מפלגות השמאל והמפלגות הערביות. הבחירות לכנסת התשיעית (גם: '''ה”מהפך“''') התקיימו ב-17 במאי 1977, כ"ט באייר ה'תשל"ז, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת התשיעית.

חָדָשׁ!!: היישוב והבחירות לכנסת התשיעית · ראה עוד »

הגניוס היהודי

מספר המדענים, שמוצאם יהודי, שזכו בפרסי נובל, לפי שנים. הגניוס היהודי הוא ביטוי המתאר תופעה, לפיה, אחוזים גבוהים מאוד בקרב מי שמוצאם יהודי מצטיינים בתחומים המצריכים אינטליגנציה גבוהה.

חָדָשׁ!!: היישוב והגניוס היהודי · ראה עוד »

הגלגל

שער השבועון "הגלגל" שיצא ביום 10.5.45, בשבוע בו הוכרז ניצחון בעלות הברית על הנאצים שער הגיליון השני דוגמה ללוח שידורים "הַגַּלְגַּל" היה שבועון בשפה העברית של תחנת הרדיו המנדטורית "קול ירושלים", שהציג את עצמו כ"דו שבועון לבעיות העולם ולקול ירושלים".

חָדָשׁ!!: היישוב והגלגל · ראה עוד »

הגליל

ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והגליל · ראה עוד »

הגדעונים (ארגון)

הגדעונים הוא ארגון שהוקם כאגודה חשאית בשנת 1913 (סוכות, תרע"ד) על ידי צעירים (גברים בלבד), בני אכרים במושבה זכרון יעקב.

חָדָשׁ!!: היישוב והגדעונים (ארגון) · ראה עוד »

הגדה קיבוצית לפסח

שיטים - מכון החגים של התנועה הקיבוצית הגדה קיבוצית היא כינוי כולל לשלל הגדות של פסח שיצאו בהוצאות מחודשות ושונות מההגדה האורתודוקסית המסורתית, ונקראו במהלך ליל הסדר, בעיקר (אך לא רק) בחוגי התנועה הקיבוצית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והגדה קיבוצית לפסח · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: היישוב והגדה של פסח · ראה עוד »

הגדודים העבריים

דגל הגדוד העברי "הראשון ליהודה". לויטננט קולונל ג'ון הנרי פטרסון, מפקד גדוד נהגי הפרדות והגדוד ה-38, בצילום מ-1917 חיילי אחד הגדודים ליד הכותל לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים. צולם כנראה ב-1918 הגדודים העבריים הם גדודי חיילים שפעלו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, וחלקם השתתף בכיבוש ארץ ישראל מידי העות'מאנים בכוונה שתרומתם תיזקף לזכות התביעה להקמת בית לאומי לעמו בארץ ישראל עת יכון סדר עולמי חדש עם תום המלחמה.

חָדָשׁ!!: היישוב והגדודים העבריים · ראה עוד »

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה (בעבר: הגימנסיון הריאלי העברי בקאוּנָס או הריאל-גימנסיון העברי; בהמשך: הגמנסיון העברי הפרטי הראשון בקאונס; בליטאית: Kauno žydų realinė gimnazija, ומאוחר יותר – Kauno žydų I gimnazija; בשנותיה הראשונות נקראה גימנסיית קרליבך, Carlebach-Gymnasium, על שם מייסדה, וגם גימנסיה ריאלית יהודית,.Jüdisches Realgymnasium I.E בגרמנית) הייתה הגימנסיה העברית הראשונה שפעלה במערכת החינוך היהודית של העיר קובנה (Kaunas) שבליטא.

חָדָשׁ!!: היישוב והגימנסיה הריאלית העברית בקובנה · ראה עוד »

הד-המזרח

הד-המזרח היה ביטאון ליהדות הספרדית שפורסם בירושלים בטרם קום המדינה ואחריו.

חָדָשׁ!!: היישוב והד-המזרח · ראה עוד »

הדסה סמואל

הדסה סמואל בצעירותה נשות ויצו בכנס בקרלסבד בשנת 1921 (הדסה סמואל שישית משמאל) הדסה סמואל (10 ביוני 1897 - מאי 1986) הייתה יושבת ראש ויצו בארץ ישראל החל מ-1941, ויו"ר ויצו העולמית בין השנים 1950-1949.

חָדָשׁ!!: היישוב והדסה סמואל · ראה עוד »

הדסה פרלמן-קלוורי-רוזנבליט

הדסה פרלמן-קלוורי-רוזבליט, 1934 הדסה פרלמן-קלוורי-רוזנבליט (23 בפברואר 1891, קניגסברג, גרמניה – 31 באוגוסט 1945, ארץ ישראל המנדטורית) הייתה אשת חינוך, פעילת ציבור ויזמית ארצישראלית.

חָדָשׁ!!: היישוב והדסה פרלמן-קלוורי-רוזנבליט · ראה עוד »

הדר (הוצאת ספרים)

הדר הייתה הוצאת ספרים ישראלית.

חָדָשׁ!!: היישוב והדר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

הדרשה

הדרשה הוא סיפור קצר מאת הסופר העברי חיים הזז שרובו ככולו נאום ("דרשה") הנישא על ידי 'יוּדקֶה', איש פלמ"ח, במסגרת ועדת-חברים ועיקרו, על פניו, ביטוי שלילת הגלות והיהדות כחסרי רלוונטיות לעומת הציונות ובניין הארץ.

חָדָשׁ!!: היישוב והדרשה · ראה עוד »

הדיוויזיה המוטסת השישית (בריטניה)

גשר פגסוס ב-1944 לאחר לכידתו בידי הכוחות המוטסים חיילי הכוחות המוטסים מבצעים "תיאום שעונים" לקראת היציאה למבצע טונגה "כלניות" בחוף תל אביב קיץ 1946. משמאל ג'ון דונלדסון ותיקי "הכלניות" ששרתו בא"י במפגש, 'קמפ עדן', יורקשייר, אנגליה 2005 הדיוויזיה המוטסת הבריטית השישית (באנגלית: 6th Airborne Division) הייתה אחת מהיחידות המובחרות של בעלות הברית במלחמת העולם ה-II.

חָדָשׁ!!: היישוב והדיוויזיה המוטסת השישית (בריטניה) · ראה עוד »

ההנהלה הציונית

ההנהלה הציונית היא הוועד הפועל המצומצם של ההסתדרות הציונית העולמית.

חָדָשׁ!!: היישוב וההנהלה הציונית · ראה עוד »

ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל

ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".

חָדָשׁ!!: היישוב וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל · ראה עוד »

ההעפלה

ההעפלה (המכונה גם "עלייה בלתי-לגאלית" ו"עלייה ב'") הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וב-1947 גם בדרך האוויר, אשר אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948.

חָדָשׁ!!: היישוב וההעפלה · ראה עוד »

ההתקפה על אוטובוס 2094

ההתקפה על אוטובוס 2094 הייתה ההתקפה המאורגנת הראשונה על היישוב במלחמת העצמאות, שאירעה ב-30 בנובמבר 1947 בשעות הבוקר, למחרת החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר, ונחשבת יריית הפתיחה של המלחמה.

חָדָשׁ!!: היישוב וההתקפה על אוטובוס 2094 · ראה עוד »

ההתיישבות העובדת

חברי קבוץ "שחר" בראשית התיישבותם ההתיישבות העובדת הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת היישוב (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון תנועות התיישבות ויישובים שהיו קשורים עם מפלגות פועלים ותנועות עובדים בארץ, בעיקר עם תנועת העבודה ובכלל זה עם ההסתדרות וגופים הקשורים לה.

חָדָשׁ!!: היישוב וההתיישבות העובדת · ראה עוד »

ההגנה

ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב וההגנה · ראה עוד »

ההיסטוריונים החדשים

"ההיסטוריונים החדשים" הוא כינוי למספר היסטוריונים ישראלים, מחברי היסטוריוגרפיה של תולדות היישוב במאה ה-20, שעבודתם עוסקת בסוגיות הציונות והסכסוך היהודי-ערבי, חלקן מנקודת מבט פוסט-ציונית, וכולן ביקורתיות כלפי ישראל ומלוות בהצעות ערעור על מוסכמות בהיסטוריוגרפיה ובציבוריות בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וההיסטוריונים החדשים · ראה עוד »

הוא הלך בשדות

כריכת הספר באחת ההוצאות האחרונות, הוצאת עם עובד הוא הלך בשדות הוא רומן מאת משה שמיר, שיצא לאור בשנת 1947; נחשב לאחת היצירות המרכזיות שנכתבו בספרות העברית החדשה ולאחד הטקסטים המכוננים של החברה הישראלית לאחר קום המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב והוא הלך בשדות · ראה עוד »

הונגריה

קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: היישוב והונגריה · ראה עוד »

הוצ'קיס H39

הוצ'קיס היה טנק קל שיוצר בצרפת בין שתי מלחמות העולם, והשתתף במלחמת העולם השנייה במערכה על צרפת ועל ארצות השפלה.

חָדָשׁ!!: היישוב והוצ'קיס H39 · ראה עוד »

הוצאת א. לוין אפשטיין

הוצאת א.

חָדָשׁ!!: היישוב והוצאת א. לוין אפשטיין · ראה עוד »

הוראס סמואל

הוראס ברנט סמואל (באנגלית: Horace Barnett Samuel; 28 במאי 1883, ברמינגהאם – 9 במרץ 1950, לונדון) היה עורך דין, סופר ויועץ כלכלי יהודי-בריטי, שפעל גם בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והוראס סמואל · ראה עוד »

הורה (ריקוד)

מתנדבים בני היישוב בצבא הבריטי בעת מלחמת העולם השנייה יוצאים במחול ההורה "ריקוד ההורה" - פסל של בתיה לישנסקי בכפר הנוער "אונים" בכפר סבא ילדי כפר אונים בכפר סבא רוקדים הורה, 1948 הורה הוא ריקוד עם שמוצאו בבלקן (מריקוד הכוראה), כיום הריקוד נפוץ גם מחוץ לו.

חָדָשׁ!!: היישוב והורה (ריקוד) · ראה עוד »

הוועד האודסאי

זאב (ולדימיר) טיומקין (מייליזבתגרד); 48. נח ליפשיץ (מקישינב); 49. חיים פסטרנק (מבוהופול); 50. מיכל מיידנסקי (מייקטרינוסלב); 51. יהושע סירקין (ממינסק); 52. הרב יעקב מזא"ה (ממוסקבה); 53. חיים צ'ריקובר (מפולטבה); 54. א' פרל (מייקטרינוסלב); 55. ג' באזלינסקי (מייליזבתגרד); 56. ש"ב טַרטָקובסקי (צ'רקאסי). לא מופיע בתצלום אבל השתתף באספה: מנחם אוסישקין (ממוסקבה). "הוועד האודסאי" (ברוסית: Одесский комитет; בשמו הרשמי: החברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה וארץ ישראל, Общество вспомоществования евреям земледельцам и ремесленникам в Сирии и Палестине) היה מרכז חובבי ציון במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: היישוב והוועד האודסאי · ראה עוד »

הוועד הפועל הציוני

המוסדות הציוניים הוועד הפועל הציוני, 1935 הוועד הפועל הציוני הוא המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית.

חָדָשׁ!!: היישוב והוועד הפועל הציוני · ראה עוד »

הוועד הלאומי

הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך".

חָדָשׁ!!: היישוב והוועד הלאומי · ראה עוד »

הוועד היהודי האנטי-פשיסטי

הוועד היהודי האנטי-פשיסטי (ברוסית: Еврейский антифашистский комитет, ЕАК) היה ארגון יהודי סובייטי שהוקם באמצע מלחמת העולם השנייה על מנת לסייע לברית המועצות במלחמה נגד גרמניה הנאצית, וחבריו נעצרו או הוצאו להורג בהוראת סטלין החל מ-1948.

חָדָשׁ!!: היישוב והוועד היהודי האנטי-פשיסטי · ראה עוד »

הוי, ארצי! מולדתי!

הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי! הוא שיר עברי מאת המשורר שאול טשרניחובסקי אשר נכתב בתל אביב ב-23 בנובמבר 1933 ופורסם לראשונה ב"ספר השנה של ארץ ישראל" לשנת תרצ"ד.

חָדָשׁ!!: היישוב והוי, ארצי! מולדתי! · ראה עוד »

הכנענים

נמרוד'''" (1939), מאת יצחק דנציגר "הכנענים" (העברים הצעירים) הייתה תנועה אידאולוגית-תרבותית, שדגלה בזיקה בין העמים שחיו בארץ ישראל (כנען) ב, ובין העם העברי בארץ ישראל מני אז ועד כיום במאה העשרים, תוך ניסיון ליצור תרבות חדשה-ישנה ולהתנתק מהמסורת היהודית-גלותית.

חָדָשׁ!!: היישוב והכנענים · ראה עוד »

הכרזת העצמאות

מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

חָדָשׁ!!: היישוב והכרזת העצמאות · ראה עוד »

הכשרת הישוב

מפה זו של ירושלים הוכנה והופצה על ידי חברת הכשרת היישוב בשנת 1922. המפה מציגה תמונת מצב של ירושלים באותה עת. מטרתה העיקרית של המפה היא להציג אדמות חדשות שנרכשו על ידי החברה. חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ המוכרת בשם המקוצר הכשרת היִשוב היא חברה ציונית מיישבת שפעלה בתקופת היישוב וב-40 שנותיה הראשונות של המדינה, ופעלה ללא בעלות ואנשי מפתח עד שבאוקטובר 1987 רכש איש העסקים יעקב נמרודי את השליטה בחברה.

חָדָשׁ!!: היישוב והכשרת הישוב · ראה עוד »

הכשרה מגויסת

הכשרה מגויסת היא קבוצה שבאה לרוב מתוך תנועת נוער, בית ספר חקלאי או חברת נוער, והתגייסה בשלמותה כמחלקת פלמ"ח, לתקופת הכשרה מקצועית, חברתית ונפשית לקראת יציאתה למשימתה ההתיישבותית.

חָדָשׁ!!: היישוב והכשרה מגויסת · ראה עוד »

הכח עמידר רמת גן

הכח מכבי עמידר רמת גן היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר רמת גן, אשר מתמודדת כיום בליגה ב'.

חָדָשׁ!!: היישוב והכח עמידר רמת גן · ראה עוד »

הכח וינה

מועדון הכדורגל הכח וינה, 1925 אנדרטה בכפר המכביה ברמת גן לספורטאי "הכח" שנספו בשואה הכח וינה (בגרמנית: SC Hakoah Wien) היה מועדון הספורט היהודי המוביל עד למלחמת העולם השנייה, מהעיר וינה שבאוסטריה.

חָדָשׁ!!: היישוב והכח וינה · ראה עוד »

הימים חולפים

הַיָּמִים חוֹלְפִים הוא שיר עם גרמני קצר, שלחנו עממי.

חָדָשׁ!!: היישוב והימים חולפים · ראה עוד »

היאחזות נח"ל

נח"ל היאחזות נח"ל היא יישוב, שהוקם באמצעות חיילים המשרתים בנח"ל ועל-פי החלטה של ממשלת ישראל, על מנת לקדם את ההתיישבות היהודית ברחבי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והיאחזות נח"ל · ראה עוד »

היסטוריה

"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.

חָדָשׁ!!: היישוב והיסטוריה · ראה עוד »

היסטוריה של ממלכת ירדן

צילום אוויר של ירדן האזור שברבות הימים נקרא ירדן הוא חלק מהאזור בעל ההיסטוריה העשירה, שנודע בשם הסהר הפורה.

חָדָשׁ!!: היישוב והיסטוריה של ממלכת ירדן · ראה עוד »

היסטוריה של מערך ההגנה האווירית

סמל מערך ההגנה האווירית שורשיו של מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר הישראלי בכוחות הנ"מ, שהוקמו תחת חיל התותחנים במהלך שנות ה-50, ותחת חיל האוויר בשנות ה-70.

חָדָשׁ!!: היישוב והיסטוריה של מערך ההגנה האווירית · ראה עוד »

היסטוריה של מדינת ישראל

הנפת דגל הדיו לאחר מלחמת העצמאות מדינת ישראל קמה עם הכרזת העצמאות בארץ ישראל בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948.

חָדָשׁ!!: היישוב והיסטוריה של מדינת ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של ארץ ישראל

ההיסטוריה של ארץ ישראל היא מהקדומות והעשירות בעולם.

חָדָשׁ!!: היישוב והיסטוריה של ארץ ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: היישוב והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של רכבת ישראל

תחנת הרכבת יפו בשנת 1891, עוד בטרם נפתחה כתחנת הקצה המערבית של מסילת הרכבת יפו–ירושלים תחנת ראש העין דרום תוואי מסילות בשימוש הצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה גרמניים יושבים על "קרון אווירון" (שנת 1916) - בתקופת מלחמת העולם הראשונה חיילי הצבא הבריטי בתחנת הרכבת הטורקית (באר שבע) (שנת 1917) מפת מסילת הרכבת כפי שהייתה ב-1924 היישובים היהודים מודגשים באדום קטר קיטור מס' 10, אחרון הקטרים שקיימו את רכבת העמק, במוזיאון רכבת ישראל שבחיפה תחנת הרכבת ההיסטורית חיפה מזרח הכניסה למשרדי הנהלת רכבת ישראל בחיפה בשנת 1948 קטר קיטור מס' 60 P-Class, בשנת 1950, הכוח המניע העיקרי ברכבת ישראל עד בוא קטרי הדיזל קרונוע מתוצרת אסלינגן בתחנת ירושלים, בשנת 1956 קטר 112 מסוג G12 מוביל רכבת נוסעים סמוך לנתניה בשנת 1988 ההיסטוריה של רכבת ישראל ראשיתה בתקופת השלטון העות'מאני, מהנחת מסילת הרכבת יפו–ירושלים בסוף המאה ה-19 עבור ברכבת העמק של תחילת המאה ה-20, דרך מסילות הברזל והרכבות הצבאיות של מלחמת העולם הראשונה, המשך ברכבת המנדטורית את תשתיותיה ירשה חברת רכבת ישראל באפריל 1948 בתיווך המוסדות הלאומיים, ועד תנופת הפיתוח של רשת מסילות הברזל ו-53 תחנות נוסעים מודרניות של השנים האחרונות שמטרתם לסייע בהשתלבות ישובי ההיקף ותושביהם במרקם החיים הכלכלי, התרבותי והחינוכי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והיסטוריה של רכבת ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של תל אביב

הגרלת המגרשים לאחוזת בית בעת יסודה העיר תל אביב, הידועה כ"עיר העברית הראשונה", קמה כהגשמת החזון הציוני של בנימין זאב הרצל והיא העיר השנייה בגודלה בישראל, לאחר ירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב והיסטוריה של תל אביב · ראה עוד »

היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני

ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני היא תיאור על ציר הזמן של הסכסוך הישראלי-פלסטיני שיש המקדימים אותו לסוף המאה ה-19, ויש הקובעים את תחילתו בצמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית החל ב-1918 עם כיבושה של ארץ ישראל על ידי הצבא הבריטי בתום המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, וכינונו של הממשל הצבאי הבריטי בארץ ישראל בשלהי המלחמה.

חָדָשׁ!!: היישוב והיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני · ראה עוד »

היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל

תבאי שבמצרים, היא הראייה הארכאולוגית המוקדמת ביותר שמזכירה את "ישראל". ערש תרבותו של העם היהודי היא ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של הקולנוע הישראלי

היסטוריה של הקולנוע הישראלי היא מונח לתיאור תקופת זמן היסטורית בתחום הקולנוע, בה נוצרו והופקו תוצרי הקולנוע הישראלי, החל מההפקות הראינוע הציוניות בארץ ישראל בראשית המאה ה־20 ועד הקולנוע הישראלי העכשווי במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והיסטוריה של הקולנוע הישראלי · ראה עוד »

היסטוריה של הקולנוע הישראלי: תקופת היישוב ושנות החמישים

הקולנוע הישראלי בתקופת היישוב ובשנות החמישים היא תקופה מוקדמת בהיסטוריה של הקולנוע הישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב והיסטוריה של הקולנוע הישראלי: תקופת היישוב ושנות החמישים · ראה עוד »

היסטוריה של הרשות הפלסטינית

ראשית ההיסטוריה של הרשות הפלסטינית בהתגבשות הזהות הלאומית הפלסטינית בימי המנדט הבריטי בארץ ישראל, על רקע התפתחות היישוב היהודי באזור מחד והתפתחות התנועות הלאומיות הערביות מאידך.

חָדָשׁ!!: היישוב והיסטוריה של הרשות הפלסטינית · ראה עוד »

היסטוריה של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

הסמליל ההיסטורי של הטכניון הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטה טכנית מובילה בחיפה, ישראל, שהחלה לפעול בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היישוב והיסטוריה של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »

היסטוריוגרפיה ישראלית

עטיפת מגן של כרך תשט"ו-תשט"ז. עיצבה עלי גרוס היסטוריוגרפיה ישראלית היא המחקר ההיסטורי המפורסם (היסטוריוגרפיה) של תולדות היישוב מאז ראשית היישוב היהודי החדש בארץ ישראל ועד לימינו.

חָדָשׁ!!: היישוב והיסטוריוגרפיה ישראלית · ראה עוד »

הירדן (כתב עת)

זאב זבוטינסקי תעודת עיתונאי ב"הירדן" של שלום רוזנפלד, 1935 הירדן היה עיתון (יומון/שבועון) שהוציאה לאור התנועה הרוויזיוניסטית בשנים 1934 עד 1939, תחילה בירושלים ולאחר מכן בתל אביב.

חָדָשׁ!!: היישוב והירדן (כתב עת) · ראה עוד »

הישוב החדש

#הפניה היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב והישוב החדש · ראה עוד »

הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים

ישיבת מאה שערים הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים (בקיצור: ישיבת מאה שערים) הוא מבנה היסטורי בלב מתחם שכונת מאה שערים בירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב והישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים · ראה עוד »

הילדא לוטן

הילדא לוטן (Hilde Lotan; 30 במאי 1902 בעיר נירנברג בגרמניה – 10 בינואר 1983 בירושלים) הייתה דמות מרכזית בשירותים הסוציאליים בישראל, בהיותה יוזמת של פרויקטים חברתיים המתקיימים עד ימינו ובעשייתה המחקרית והחדשנית.

חָדָשׁ!!: היישוב והילדא לוטן · ראה עוד »

הילכו שניים יחדיו

"הילכו שניים יחדיו" הוא מחזה היסטורי מאת אברהם ב. יהושע, העוסק בפגישות שנערכו בשנת 1934 בלונדון, בין דוד בן-גוריון לזאב ז'בוטינסקי, ביוזמתו של פנחס רוטנברג.

חָדָשׁ!!: היישוב והילכו שניים יחדיו · ראה עוד »

היו לילות

יעקב אורלנד הָיוּ לֵילוֹת הוא שיר עלילה וזיכרון של המשורר יעקב אורלנד.

חָדָשׁ!!: היישוב והיו לילות · ראה עוד »

היישוב העברי בארץ ישראל

#הפניה היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב והיישוב העברי בארץ ישראל · ראה עוד »

היישוב החדש

#הפניה היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב והיישוב החדש · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב והיישוב הישן · ראה עוד »

היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה

בתקופת מלחמת העולם הראשונה נשלטה ארץ ישראל על ידי האימפריה העות'מאנית, שהטילה גזירות קשות ורבות על היישוב היהודי בארץ.

חָדָשׁ!!: היישוב והיישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם השנייה

מלחמת העולם השנייה, שפרצה עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין ב-1 בספטמבר 1939, מצאה את היישוב היהודי בארץ ישראל מותש לאחר שלוש שנות מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט וחודשי המאבק נגד מדיניות הספר הלבן.

חָדָשׁ!!: היישוב והיישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

היישוב היהודי ביפו בעת החדשה

חותמת הקהילה היהודית בית הכנסת היפואי לעולי לוב הרב יהודה מרגוזה יליד סרייבו עלה לארץ ב-1801 ולימים שימש כרבה הראשון של קהילת יהודי יפו המתחדשת. בית הקברות היהודי הראשון ביפו מראה יפו לבאים מן הים בצילום משנת 1865. חיים אמזלג סוחר וקונסול בריטניה, מראשי הקהל ביפו, משפחתו יוצאת מרוקו, עלתה לא"י ב-1834 מגיברלטר. בית אהרן שלוש בנווה צדק, בשלהי המאה ה-19. בפתחו יושב אהרן שלוש ומאחוריו שלושת בניו י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל מצבת אחים בבית הקברות טרומפלדור לקורבנות פרעות תרפ"א ביפו ובסביבותיה. מנשייה), הבתים לשמאל הרחוב מעלים מסי עירייה לתל אביב (נווה שלום), האוכלוסיות היהודית והערבית מעורבות זו בזו, ולכן מדובר ב'גבול על נייר' בעקבות סרטוט הגבול בין יפו לתל אביב על ידי הבריטים שנכנס לתוקפו ב-1923 ולא קיבל ביטוי פיזי עד פרוץ מלחמת העצמאותלוחית זיכרון על קיר בית הסראייה (יפו) ההתיישבות היהודית ביפו בעת החדשה המאוחרת, החלה באמצע המאה ה-18 ושוב מראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: היישוב והיישוב היהודי ביפו בעת החדשה · ראה עוד »

ואדי חרמיה

צומת ואדי חרמיה בכביש 60 מבט מדרום לצפון 251x251 פיקסלים הנוף האופייני הנשקף בעת נסיעה בוואדי ואדי חרמיה או ואדי אל-חראמייה (בערבית: وادي الحرامية שמשמעותו "נחל השודדים") הוא אפיק נחל צר ועמוק הממוקם בצפון הרי בנימין, בין שילה לגופנא, ובו עוברת הדרך הקדומה החוצה את הארץ מצפון לדרום.

חָדָשׁ!!: היישוב וואדי חרמיה · ראה עוד »

ואולי לא היו הדברים...

המשוררת רחל בלובשטיין-סלע "ואולי לא היו הדברים...", המוכר בשמו המקוצר "ואולי", הוא שיר של רחל המשוררת שנכתב בשנת תרפ"ז 1927.

חָדָשׁ!!: היישוב וואולי לא היו הדברים... · ראה עוד »

ועד שליחי הקהילות

שמאל משה מונטיפיורי דיוקן משנת 1881. אישים ממשפחת מונטיפיורי החזיקו בתפקיד נשיאות הוועד במשך מרבית המאה ה-19. דייוויד סלומונס, הוא היה היהודי הראשון בתפקיד הלורד ראש העיר של לונדון ואחד משני היהודים הראשונים שכיהנו כחברי הפרלמנט של בריטניה. שר החוץ של בריטניה, את המכתב שמאוחר יותר התפרסם בתור הצהרת בלפור. ועד שליחי הקהילות (אנגלית: Board of Deputies of British Jews) הוא הגוף המייצג הגדול ביותר של יהדות בריטניה והארגון היהודי השני בוותיקותו.

חָדָשׁ!!: היישוב וועד שליחי הקהילות · ראה עוד »

ועד העדה הספרדית בירושלים

בית הכנסת האיסטנבולי, מנכסי וועד העדה הספרדית בירושלים, המאה ה-19 ועד העדה הספרדית בירושלים הוא ועד אשר הנהיג במשך שנים רבות את יהודי ירושלים וצבר רכוש רב מהקדשים ועזבונות, שהועמדו לרשות קהילות הספרדים.

חָדָשׁ!!: היישוב וועד העדה הספרדית בירושלים · ראה עוד »

ועד הצירים

חיים ויצמן וועד הצירים, 1918. עוד בתמונה: אדווין סמואל, ויליאם אורמסבי-גור, ישראל משה זיו, אריה (לאון) סימון, ג'יימס דה רוטשילד ויוסף שפרינצק ועד הצירים בחזית רכבת בלוד, בדרך ליפו ולתל אביב, 4 באפריל 1918. משמאל: קפטן אריק וולי, אדם לא מזוהה, זאב גלוסקין, מרדכי הכהן, לאון סימון, סילביין לוי, ישראל זיו, ג'וזף קאואן, חיים ויצמן, ויליאם אורמסבי-גור. על הרכבת: דוד אדר, וולטר מאייר, אהרן אהרנסון, ז'יל רוזנהק. ועד הצירים לארץ ישראל (נודע גם בשמות הוועדה הציונית או הקומיסיה הציונית, וכן "הקומיסיה הציונית לפלשתינה" ו"הוועדה הארצישראלית"), שנודע בקיצור בשם ועד הצירים (באנגלית: Zionist Commission), היה משלחת מנהיגים ציוניים לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וועד הצירים · ראה עוד »

ועד ההצלה של הסוכנות היהודית

ועד ההצלה, ובשמו המלא ועד ההצלה המאוחד שליד הסוכנות היהודית, היה גוף שנוסד בארץ ישראל ב-22 בנובמבר 1942 על ידי הסוכנות היהודית במטרה להציל את יהודי אירופה, שהיו נתונים תחת הכיבוש הנאצי בתקופת השואה.

חָדָשׁ!!: היישוב וועד ההצלה של הסוכנות היהודית · ראה עוד »

ועדת פיל

הלורד פיל יוצא ממלון המלך דוד בירושלים בדרכו לטקס הפתיחה, 1936. ועדת פִּיל (באנגלית: Peel Commission) הייתה ועדת חקירה מלכותית שהוקמה באוגוסט 1936 על ידי ממשלת הממלכה המאוחדת במטרה לחקור את הסיבות למרד הערבי הגדול בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי, ולהמליץ על צעדים לעתיד.

חָדָשׁ!!: היישוב וועדת פיל · ראה עוד »

ועדת המצב

ועדת המצב הייתה ועדה שנוסדה על ידי הנהגת היישוב לקראת הקמת המדינה לשם הכנת הקמתו של מנגנון המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב וועדת המצב · ראה עוד »

ועדת המוסדות לענייני ירושלים

ועדת המוסדות לענייני ירושלים (הייתה ידועה גם בשם המקוצר "ועדת ירושלים") הייתה ועדה, שהוקמה בראשית השלב הראשון של מלחמת העצמאות, כאשר ערביי ארץ ישראל פתחו בהתקפה על היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב וועדת המוסדות לענייני ירושלים · ראה עוד »

ועדת העורכים

ועדת העורכים הייתה גוף לתיאום בין התקשורת הכתובה והמשודרת בישראל לבין ראשי מערכת הביטחון במדינה ועוד קודם לכן עם מוסדות "המדינה שבדרך".

חָדָשׁ!!: היישוב וועדת העורכים · ראה עוד »

ועדה מסדרת

ועדה מסדרת היא שיטה להרכבת רשימת מועמדים של מפלגות לקראת בחירות.

חָדָשׁ!!: היישוב וועדה מסדרת · ראה עוד »

ועידת בלודאן (1937)

נציגי ארצות ערב בוועידת בלודאן (1937). במרכז, בחליפה לבנה, ריאד א-סולח, לימים ראש ממשלת לבנון. ועידת בלודאן (בערבית: مؤتمر بلودان الأول) הייתה פסגה כל-ערבית שנערכה בעיירה בלודאן שבסוריה ב-8 בספטמבר 1937.

חָדָשׁ!!: היישוב וועידת בלודאן (1937) · ראה עוד »

ורה סלומונס

ורה פרנסס ברייס סלומונס (אנגלית: Vera Frances Bryce Salomons; 31 באוקטובר 1888 – 12 בנובמבר 1969) הייתה נדבנית יהודייה-בריטית חוקרת אומנות.

חָדָשׁ!!: היישוב וורה סלומונס · ראה עוד »

ולנטין בק

ולנטין בק (1905 – 22 ביוני 1939) היה מתורגמן שעבד בשירות משטרת המנדט ונרצח על ידי האצ"ל, לאחר שנחשד שהיה סוכן כפול, שהסגיר לידי הבריטים עסקת נשק של האצ"ל.

חָדָשׁ!!: היישוב וולנטין בק · ראה עוד »

ולטר נוריס קונגריב

ולטר נוריס קונגריב (באנגלית: Walter Norris Congreve; 20 בנובמבר 1862 – 28 בפברואר 1927) היה גנרל בצבא הבריטי, בעל עיטור הגבורה הגבוה ביותר ממלחמת הבורים.

חָדָשׁ!!: היישוב וולטר נוריס קונגריב · ראה עוד »

ולטר צדק

ולטר צָדֶק (נכתב לעיתים צאדק) (Zadek; 26 במרץ 1900 – 20 בדצמבר 1992) היה צלם ישראלי יליד גרמניה.

חָדָשׁ!!: היישוב וולטר צדק · ראה עוד »

ולוס (אוניית מעפילים)

"מצפה העפלה" בחוף בית ינאי לזכר הספינה ולוס (2010) "מזח כפר ויתקין בחוף בית ינאי, (2010) מפת דרכה של '''ולוס ב''''- הסבר: החץ הכחול מסמן את המסע מבולגריה, והצלחה שבעקבותיה הורדו לחופי הארץ 50 מעפילים, לעומת זאת, החיצים האדומים מציינים את המסעות הבאים שחרצו כישלון ונדודים מתמשכים בין חופי יוון לבין חופי הארץ ולוס הייתה אוניית המעפילים השנייה שהפליגה מאירופה לארץ ישראל במסגרת מפעל ההעפלה הציוני ביולי 1934.

חָדָשׁ!!: היישוב וולוס (אוניית מעפילים) · ראה עוד »

וינסטון צ'רצ'יל

סר וינסטון לאונרד ספנסר-צ'רצ'יל (באנגלית: Sir Winston Leonard Spencer-Churchill; 30 בנובמבר 1874 – 24 בינואר 1965) היה פוליטיקאי ומדינאי בריטי שכיהן כראש ממשלת בריטניה בשתי תקופות כהונה, בין השנים 1940–1945 ושוב בין השנים 1951–1955.

חָדָשׁ!!: היישוב ווינסטון צ'רצ'יל · ראה עוד »

וינדהאם דידס

וינדהאם דידס (באנגלית: Wyndham Deedes; 10 במרץ 1883 – 2 בספטמבר 1956) היה איש צבא וממשל בריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ווינדהאם דידס · ראה עוד »

וילהלם הקר

הקואופרציה במרחביה, שהמהנדס וילהלם הקר יושב על המדרגות משמאל (1913) וילהֶלם (זאב אריה) הֶקֶר (Hecker; 1876, קרקוב – 11 ביולי 1945, ירושלים) היה אדריכל ומהנדס, ידידו ושותפו של אליעזר ילין, מראשוני בוני ירושלים העברית.

חָדָשׁ!!: היישוב ווילהלם הקר · ראה עוד »

ויליאם אורמסבי-גור

אורמסבי-גור בשנת 1936 ויליאם ג'ורג' ארת'ור אורמסבי-גור (אנגלית: William George Arthur Ormsby-Gore; 11 באפריל 1885 – 14 בפברואר 1964) היה מדינאי אנגלי ששימש כשר המושבות הבריטי בתקופת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.

חָדָשׁ!!: היישוב וויליאם אורמסבי-גור · ראה עוד »

ויליאם ניקול גריי

ויליאם ניקול גריי (William Nicol Gray) (1908–1988), המפקד האחרון של משטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וויליאם ניקול גריי · ראה עוד »

ויליאם רוברט פיל

ויליאם רוברט ולסלי פיל (באנגלית: William Robert Wellesley Peel; 7 בינואר 1867 – 28 בספטמבר 1937) היה אציל ומדינאי בריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב וויליאם רוברט פיל · ראה עוד »

ויליאם ג'יימס פיצג'רלד

ויליאם ג'יימס פיצג'רלד (באנגלית: William James Fitzgerald) (1895–1989), שופט בריטי שעמד בראש בית המשפט העליון בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי בתואר "Chief Justice" (התואר המקביל בעברית של אותה תקופה - "זקן השופטים").

חָדָשׁ!!: היישוב וויליאם ג'יימס פיצג'רלד · ראה עוד »

ויליאם דניס באטרשיל

ויליאם דניס באטרשיל (באנגלית: William Denis Battershill; 29 ביוני 1896 - 11 באוגוסט 1959) היה איש צבא ופקיד קולוניאלי בריטי שכיהן כמזכיר הראשי של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל בשנים 1939-1937.

חָדָשׁ!!: היישוב וויליאם דניס באטרשיל · ראה עוד »

ויטולד הולאניצקי

שמאל ויטוֹלד הוּלַאנִיצְקי (בפולנית: Witold Hulanicki; 1890 - 27 בפברואר 1948) היה קונסול פולין בירושלים שהיה מיוזמי ההסכם מ-1938 בין האצ"ל לממשלת פולין להקמת מחנות לאימונים צבאיים למגויסי האצ"ל בפולין.

חָדָשׁ!!: היישוב וויטולד הולאניצקי · ראה עוד »

כ"א בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א חשוון היא תמיד פרשת חיי שרה.

חָדָשׁ!!: היישוב וכ"א בחשוון · ראה עוד »

כ"ט בנובמבר

מדינות שלא היו חברות באו"ם מפת תוכנית החלוקה כ"ט בנובמבר (בגימטריה: כ"ט.

חָדָשׁ!!: היישוב וכ"ט בנובמבר · ראה עוד »

כ"ט בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב וכ"ט בסיוון · ראה עוד »

כ"ח באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב וכ"ח באייר · ראה עוד »

כ"ב בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב כסלו היא פרשת מקץ, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישב אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: היישוב וכ"ב בכסלו · ראה עוד »

כ"ג באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב וכ"ג באייר · ראה עוד »

כ"ג יורדי הסירה

צוות הספינה באימונים בים, מימין הקפטן כתריאל יפה לוחית זיכרון לכ"ג יורדי הספינה בטיילת אוסישקין בתל אביב כ"ג יורדי הסירה הוא כינוים של עשרים ושלושה לוחמי "ההגנה", אשר נעלמו, ביחד עם קצין בריטי בשם פאלמר שהתלווה אליהם, בדרכם לביצוע פעולת חבלה בבתי הזיקוק בטריפולי שבלבנון ב-18 במאי 1941, כ"א באייר תש"א.

חָדָשׁ!!: היישוב וכ"ג יורדי הסירה · ראה עוד »

כן, לשבור!

הגרסה העברית בעיתון "חזית העם" "כן, לשבור!" (במקור ביידיש: יאָ, בּרעכען!) הוא שמו של מאמר נודע מאת זאב ז'בוטינסקי שהתפרסם ב-4 בנובמבר 1932 בעיתון היומי היידי הנפוץ ביותר בפולין, "היינט" ('היום').

חָדָשׁ!!: היישוב וכן, לשבור! · ראה עוד »

כאן על פני אדמה

המשוררת רחל בלובשטיין-סלע "כָּאן עַל פְּנֵי אֲדָמָה" הוא שירה של רחל המשוררת, אשר חובר בתל אביב בשנת תרפ"ז 1927.

חָדָשׁ!!: היישוב וכאן על פני אדמה · ראה עוד »

כנס מחולות העם בדליה

דליה, 1944 ריקוד בכנס, 1951. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית כנס מחולות העם בדליה היה כינוס שנערך חמש פעמים בקיבוץ דליה, בין השנים 1944 ל־1968: 1947, 1951, 1958, וב-1968 המשתתפים באירוע היו להקות ומחוללים, בעיקר מאנשי ההתיישבות העובדת ותנועות הנוער החלוציות.

חָדָשׁ!!: היישוב וכנס מחולות העם בדליה · ראה עוד »

כנסת ישראל (ארגון)

כנסת ישראל היה הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל בימי המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב וכנסת ישראל (ארגון) · ראה עוד »

כנרת (שיר)

"כנרת" הוא שירה של רחל המשוררת, אשר חובר בתל אביב בשנת תרפ"ז 1927.

חָדָשׁ!!: היישוב וכנרת (שיר) · ראה עוד »

כרמל (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים ולנשים קטגוריה:שמות משפחה טופונימיים.

חָדָשׁ!!: היישוב וכרמל (פירושונים) · ראה עוד »

כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל

להלן לוח זמנים של אירועים בולטים בהיסטוריה של אזור ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וכרונולוגיה של אזור ארץ ישראל · ראה עוד »

כרונולוגיה לתולדות הישוב היהודי בארץ-ישראל

כרונולוגיה לתולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל הוא אלמנך הכולל סקירות היסטוריות ותאריכים של אירועים היסטוריים חשובים בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וכרונולוגיה לתולדות הישוב היהודי בארץ-ישראל · ראה עוד »

כתריאל כ"ץ

כתריאל כ"ץ (משמאל) עם משה יובל (סגן הקונסול בניו יורק) וירוחם כהן, 1949 שנות ה-20 כתריאל כ"ץ (16 באוקטובר 1908 – 14 באוקטובר 1988) היה דיפלומט ישראלי, מזכיר הממשלה השני (1958–1962) ויו"ר יד ושם (1968–1972).

חָדָשׁ!!: היישוב וכתריאל כ"ץ · ראה עוד »

כתריאל יפה

כתריאל יפה (8 ביולי 1909 – 18 במאי 1941) היה מחלוצי הימייה העברית בארץ ישראל, בין הפעילים הבולטים במפעל ההעפלה לפני מלחמת העולם השנייה, ממקימי נמל תל אביב ורב החובל של ספינת כ"ג יורדי הסירה.

חָדָשׁ!!: היישוב וכתריאל יפה · ראה עוד »

כל כבודה בת מלך פנימה

כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה הוא כינוי לעיקרון אשר מוזכר בתלמוד ומתבסס על ציטוט מתוך מזמור מ"ה בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: היישוב וכל כבודה בת מלך פנימה · ראה עוד »

כלנית (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב וכלנית (פירושונים) · ראה עוד »

כלניות (שיר)

שושנה דמארי פריחת כלניות "כלניות" הוא שיר ישראלי ידוע, פרי עטם של נתן אלתרמן ומשה וילנסקי.

חָדָשׁ!!: היישוב וכלניות (שיר) · ראה עוד »

כלכלת ישראל

כלכלת ישראל היא כלכלת שוק מעורבת בה לממשלה חלק משמעותי, לצד מגזר פרטי מפותח, הכולל תעשייה משגשגת וענפי שירותים.

חָדָשׁ!!: היישוב וכלכלת ישראל · ראה עוד »

כבאות והצלה לישראל

סיכת לוחם אש, עיצוב: ירון שטיין כבאות והצלה לישראל היא רשות לאומית ארצית ממלכתית.

חָדָשׁ!!: היישוב וכבאות והצלה לישראל · ראה עוד »

כביש 402

כביש 402 הוא כביש אורך באזור השרון המחבר את צומת עדנים הנמצא כ-850 מטר מצפון למחלף ירקון עם צומת רעננה.

חָדָשׁ!!: היישוב וכביש 402 · ראה עוד »

כומתה

קטלאנית מסורתית השחקנית הגרמניה אינגה קלר חובשת כומתה כֻּמְתָּה היא סוג של כובע עגול עם חלק עליון שטוח.

חָדָשׁ!!: היישוב וכומתה · ראה עוד »

כופר היישוב

סְפָר! דבר" ("אֹמֶר") ב-25 ביולי 1938 "כופר היישוב" היה מגבית לצורכי ביטחון היישוב שפעלה עד ימי קום המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב וכופר היישוב · ראה עוד »

כולל הולנד ודויטשלנד

כולל הו"ד (הולנד ודויטשלנד) – אגודת יהודים יוצאי הולנד וגרמניה בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: היישוב וכולל הולנד ודויטשלנד · ראה עוד »

כולה שלי

כֻּלָּהּ שֶׁלִּי הוא שיר פוליטי של זאב ז'בוטינסקי, העוסק במאבקם של בית"ר והציונות הרוויזיוניסטית אל מול תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: היישוב וכולה שלי · ראה עוד »

כוח המגן העברי

יצחק שדה, מאבות כח המגן העברי נוטרים ממשטרת היישובים העבריים צ'ארלס אורד וינגייט, יוזם פלגות הלילה המיוחדות חיילי הבריגדה היהודית כח המגן העברי הוא שם כולל לארגונים ולמסגרות הצבאיות של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל בין השנים 1936 (המרד הערבי הגדול) – 1948 (הקמת המדינה).

חָדָשׁ!!: היישוב וכוח המגן העברי · ראה עוד »

כוכבי שמים רחוקים

כוכבי שמים רחוקים, שירים אחרונים הוא קובץ שיריו של המשורר שאול טשרניחובסקי.

חָדָשׁ!!: היישוב וכוכבי שמים רחוקים · ראה עוד »

כימים אחדים

כימים אחדים הוא הרומן השלישי של מאיר שלו.

חָדָשׁ!!: היישוב וכימים אחדים · ראה עוד »

כיבוש העבודה

רחוב כיבוש העבודה בהרצליה כיבוש העבודה היא אידאולוגיה שנוצרה בתקופת ראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל לכיבוש כל ענפי העבודה ברחבי ארץ ישראל מידי פועלים ערבים בידי הפועל העברי.

חָדָשׁ!!: היישוב וכיבוש העבודה · ראה עוד »

כיכר מסריק

כיכר מָסָרִיק היא כיכר במרכז תל אביב, הנמצאת בסמוך לכיכר רבין.

חָדָשׁ!!: היישוב וכיכר מסריק · ראה עוד »

י"א באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב וי"א באייר · ראה עוד »

י"ב בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב שבט היא פרשת בשלח.

חָדָשׁ!!: היישוב וי"ב בשבט · ראה עוד »

י"ג באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב וי"ג באייר · ראה עוד »

י' בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד י' בניסן היא ברוב השנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות מקביעות (הכז) פרשת בר המצוה תהיה חול המועד פסח.

חָדָשׁ!!: היישוב וי' בניסן · ראה עוד »

י. שרברק

סמליל הוצאת י. שרברק י.

חָדָשׁ!!: היישוב וי. שרברק · ראה עוד »

י.א. מיטווך ובניו

מכשיר כספומט מתוצרת NCR בתל אביב, 2012 י.א.

חָדָשׁ!!: היישוב וי.א. מיטווך ובניו · ראה עוד »

ימי ביאליק

הכניסה לתערוכת ביאליק ביריד המזרח האולם המרכזי בתערוכת "ימי ביאליק" בארמון תוצרת הארץ. במפלס העליון תצוגות העיתונות העברית, במפלס התחתון "נדודי התרבות העברית" ביתן המוסדות הלאומיים ופינת הקרן הקיימת לישראל בתערוכת "ימי ביאליק" ימי ביאליק היה מפעל הנצחה, שכלל תערוכה ומופעים לזכרו של חיים נחמן ביאליק, והתקיים בין התאריכים 16 באפריל 1935 - 25 במאי 1935 במתחם יריד המזרח (גני התערוכה הישנים) בתל אביב.

חָדָשׁ!!: היישוב וימי ביאליק · ראה עוד »

יאיר שפירא

יאיר שפירא, קמפוס הר הצופים, 2014 יאיר שפירא (באנגלית: Yair Shapiro; ט"ז בתשרי תשל"ה, 2 באוקטובר 1974 – י"ח בניסן תשע"ה, 7 באפריל 2015) היה חוקר של תולדות הציונות, שעסק בתופעת העלאת עצמותיהם של מנהיגים ציוניים לארץ ישראל לפני קום המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויאיר שפירא · ראה עוד »

יאיר זיינפלד

יאיר זיינפלד (8 באוקטובר 1884–ספטמבר 1958) היה רופא יהודי שסייע לחלוצים בגליל ובעמקים וכן בתל אביב הקטנה בראשית היישוב העברי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ויאיר זיינפלד · ראה עוד »

ינס בורכרד

ינס בורכרד (22 בפברואר 1903 - 13 בדצמבר 1986) היה מראשוני אנשי הספנות של היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וינס בורכרד · ראה עוד »

יעקב מימון

יעקב מימון (וַסֶרמן) (27 ביולי 1902 – 26 ביולי 1977) היה הוגה ומפתח שיטת הקצרנות העברית הנפוצה ומייסד מפעל של הנחלת הלשון העברית במעברות.

חָדָשׁ!!: היישוב ויעקב מימון · ראה עוד »

יעקב אורלנד

שנות הארבעים יעקב אוֹרְלַנְד (14 ביולי 1914 – 5 במרץ 2002) היה משורר, מתרגם, מחזאי, עיתונאי ועורך ישראלי, חתן פרס ישראל לזמר עברי (1994) ופרס ביאליק לספרות יפה (1996).

חָדָשׁ!!: היישוב ויעקב אורלנד · ראה עוד »

יעקב עמרמי

יעקב עמרמי ("יואל") (1916 - 4 בפברואר 1995) היה מלוחמי האצ"ל ומייסד הוצאת הספרים "הדר".

חָדָשׁ!!: היישוב ויעקב עמרמי · ראה עוד »

יעקב קצין

הרב יעקב שאול קצין (כ"ג בניסן ה'תר"ס, 22 באפריל 1900 – ג' בטבת ה'תשנ"ה, 6 בדצמבר 1994) היה מקובל, מייסד ישיבת המקובלים "גן הלבנון" בירושלים, ורב הקהילות הסוריות "מגן דוד" ו"שערי ציון" של יוצאי סוריה בברוקלין שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: היישוב ויעקב קצין · ראה עוד »

יעקב קדמי (שופט)

יעקב קֶדְמִי (9 בספטמבר 1930 - 12 ביולי 2016) היה שופט בית המשפט העליון הישראלי בשנים 1994–2000, בשנות השבעים היה חבר המטה הארצי של משטרת ישראל ועמד בראש אגף החקירות, פרופסור למשפטים.

חָדָשׁ!!: היישוב ויעקב קדמי (שופט) · ראה עוד »

יעקב קורץ

יעקב קורץ יעקב קוּרְץ (1893 – 30 במרץ 1952) היה עד ראייה לשואה אשר פרסם את הספר הראשון בארץ ישראל על אודותיה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויעקב קורץ · ראה עוד »

יעקב רזניק

יעקב (יָאשָה) רֶזניק (1899 – י"ד בתמוז תש"ז, 2 ביולי 1947) היה חלוץ העלייה הרביעית, עיתונאי והומוריסטן עברי ביישוב, עורך עיתון הילדים "עתוננו", עורך השבועון ההומוריסטי "סיכות" וחוברות היתוליות אחרות וחבר מערכת "דבר".

חָדָשׁ!!: היישוב ויעקב רזניק · ראה עוד »

יעקב רחביה

יעקב רחביה (רחבלסקי) (4 באוקטובר 1896 – 28 באוקטובר 1971) היה פעיל ציוני, ממקימי רשת הטלפונים בארץ ישראל תחת המנדט הבריטי, מייסד ומנהל שירותי הטלפון הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ויעקב רחביה · ראה עוד »

יעקב רבינוביץ

יעקב רבינוביץ (י"ב בכסלו תרל"ו, 10 בדצמבר 1875 – כ"ד באדר ב' תש"ח, 4 באפריל 1948) היה משורר, סופר, מחזאי, מבקר ספרות מסאי ופובליציסט עברי ויידי, ומתרגם משפות אירופה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויעקב רבינוביץ · ראה עוד »

יעקב שלמה כהן

יעקב שלמה כהן (תרמ"ט, 1889 – תשכ"ד, 10 באוגוסט 1964) היה פעיל ציבור בקהילת יוצאי תימן ביישוב, מראשי התאחדות התימנים, מזכיר מועצת העובדים התימנים של ההתאחדות בתל אביב, ציר לאספת הנבחרים וחבר הוועד הלאומי.

חָדָשׁ!!: היישוב ויעקב שלמה כהן · ראה עוד »

יעקב שיף

יעקב הנרי שיף (באנגלית: Jacob Henry Schiff; 10 בינואר 1847, פרנקפורט – 25 בספטמבר 1920, ניו יורק) היה ברוקר, בנקאי ונדבן יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: היישוב ויעקב שיף · ראה עוד »

יעקב טהון

טהון, 1945 המשרד הארצישראלי ביפו, 1908: ד"ר יעקב טהון (מימין) וד"ר ארתור רופין יעקב יוחנן טהוֹן (לעיתים בתעתיק עברי תקני: טוֹן; בכתיב יידי: טהאָן; 23 במרץ 1880, לבוב, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 5 במרץ 1950, ירושלים) היה מנהיג ציוני ומראשי היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ויעקב טהון · ראה עוד »

יעקב טימן

גורדון 29 בתל אביב יעקב (יאן) טימן (תאומים) (28 בפברואר 1903 – 1 בפברואר 1975) היה משחקניו הבולטים של תיאטרון המטאטא.

חָדָשׁ!!: היישוב ויעקב טימן · ראה עוד »

יעקב חורגין

יעקב חורגין (יעקב יהושע חורגין; י' בטבת ה'תרנ"ט, 23 בדצמבר 1898 – י"ז בשבט ה'תש"ן, 12 בפברואר 1990) היה סופר עברי ועורך ספרים ועיתוני ילדים, חוקר תולדות היישוב בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ויעקב חורגין · ראה עוד »

יעקב גולדמן (רב בתי הסוהר)

הרב יעקב גולדמן (קפטן) בעת שירותו בצבא הבריטי, 1943 הרב יעקב גולדמן (ט' באלול ה'תרס"ו – י"ד בתמוז תשמ"ו; 30 באוגוסט 1906 – 21 ביולי 1986) היה רב בתי הסוהר ומחנות המעצר בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, מזכירו ויד- ימינו של הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ופעיל באכלוס הרובע המוסלמי ביהודים לאחר מלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: היישוב ויעקב גולדמן (רב בתי הסוהר) · ראה עוד »

יעקב גולומב

יעקב גוֹלוֹמְבּ (5 ביוני 1947 – 19 ביולי 2023) היה פרופסור בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב ויעקב גולומב · ראה עוד »

יעקב האפט

יעקב האפט (11 בינואר 1884, קונוטופ, אוקראינה - ו' באדר תשכ"ו 26 בפברואר 1966, ירושלים) היה סופר, איש ציבור ורואה חשבון.

חָדָשׁ!!: היישוב ויעקב האפט · ראה עוד »

יעקב הכהן

יעקב הכהן (9 בנובמבר 1872 – 8 במאי 1914) היה עיתונאי, סופר, משורר, מתרגם, מחנך ומוזיקאי יהודי-תוניסאי.

חָדָשׁ!!: היישוב ויעקב הכהן · ראה עוד »

יעקב כ"ץ (חבר הכנסת)

יעקב כ"ץ (י"א בטבת ה'תרס"ז, 28 בדצמבר 1906 – 21 בדצמבר 1967, כ' בכסלו ה'תשכ"ח), היה חבר הכנסת מטעם המפלגה החרדית פועלי אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ויעקב כ"ץ (חבר הכנסת) · ראה עוד »

יעקב כלאב

הרב יעקב הלוי כלאב (תרס"ד, 1904 – ג' בטבת ה'תשי"ט, 1959) היה ר"מ בישיבת כפר הרא"ה ולאחר מכן כיהן כראש ישיבת "משכן ישראל" שהתמזגה לתוך ישיבת מרכז הרב, ולאחר מכן כיהן כר"מ בישיבת מרכז הרב וכרבה של שכונת תל ארזה בירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב ויעקב כלאב · ראה עוד »

יעקב ישראל דה האן

תעודת אזרחות זמנית של דה האן משנת 1922 יעקב ישראל דה האן (31 בדצמבר 1881 – 30 ביוני 1924, אור לכ"ט בסיוון ה'תרפ"ד) היה משפטן, עיתונאי, משורר וסופר בשפה ההולנדית, יהודי יליד הולנד, פעיל ציוני שלאחר עלייתו לארץ ישראל חבר לחרדים ופעל בהמשך נגד התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: היישוב ויעקב ישראל דה האן · ראה עוד »

יעקב יהושע

יעקב יהושע (1 ביולי 1905 – 26 בדצמבר 1982) היה מזרחן, מנהל המחלקה המוסלמית והדרוזית במשרד הדתות, סופר וחוקר היישוב היהודי הוותיק בירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב ויעקב יהושע · ראה עוד »

יעקבי

יעקבי או יעקובי הוא שם משפחה שמקורו בשם התנ"כי יעקב.

חָדָשׁ!!: היישוב ויעקבי · ראה עוד »

יעקובה כהן

יעקובה כהן בדמשק (1949) יעקובה כהן במדי הנג'אדה יעקובה כהן (מימין) ושלום טרי במחלקה הערבית של הפלמ"ח, אלונים, 1943 יעקוּבָּה כהן (24 ביוני 1924 - 13 באוקטובר 2003) היה איש מודיעין וביון ישראלי, מראשוני המחלקה הערבית בפלמ"ח, מסתערב ומרגל.

חָדָשׁ!!: היישוב ויעקובה כהן · ראה עוד »

יעל גילעת

יעל גילעת יעל גילעת (נולדה בארגנטינה ב-1954) היא חוקרת ומרצה על תולדות האמנות ועל תרבות חזותית, כיהנה כראש התכנית הרב תחומית להוראה של מדעי הרוח והאומנויות באורנים - המכללה האקדמית לחינוך, בשנים 2015–2021.

חָדָשׁ!!: היישוב ויעל גילעת · ראה עוד »

יעל דר

יעל דר (נולדה ב- 19 במרץ 1958) היא חוקרת ספרות ילדים ותרבות ילדים ישראלית, פרופסור מן המניין בתוכנית למחקר תרבות הילד והנוער שבאוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: היישוב ויעל דר · ראה עוד »

יפה נוף (יפו)

יפה נוף הייתה שכונה חרדית בבעלות יהודית, ששכנה על החוף במערבה של שכונת מנשייה, בשמה הערבי, או נווה שלום בשמה העברי, בצפונה של יפו.

חָדָשׁ!!: היישוב ויפה נוף (יפו) · ראה עוד »

יצאנו אט

"יצאנו אט חיוור היה הליל". פלוגה ג פורצי מעלה של הפלמ"ח יצאנו אט הוא שירו של המשורר והפזמונאי חיים חפר, שהולחן על ידי דוד זהבי ובוצע לראשונה על ידי הצ'יזבטרון.

חָדָשׁ!!: היישוב ויצאנו אט · ראה עוד »

יצחק אביגדור אורנשטיין

הרב יצחק אביגדור אורנשטיין (ד' בתמוז ה'תרנ"ד, 18 ביוני 1893 – י"ד באייר ה'תש"ח, 23 במאי 1948) היה איש ציבור, רב הכותל הראשון, ממגיני הרובע היהודי ומחלליו.

חָדָשׁ!!: היישוב ויצחק אביגדור אורנשטיין · ראה עוד »

יצחק איש-שלום

יצחק איש-שלום (1920 – 12 ביולי 1989, ט' בתמוז ה'תשמ"ט) היה ראש המועצה המקומית כפר יונה משך 14 שנים, 1959–1974.

חָדָשׁ!!: היישוב ויצחק איש-שלום · ראה עוד »

יצחק ניסנבוים

מושב המועצה הארצית של המזרחי, ורשה, תרצ"ח (1938). משמאל לימין: הרב ברונוט, מנחם סוקול, '''הרב יצחק ניסנבוים''', הרב רובינשטיין, הרב זאב גולד, י' אנגלמן, י"ל שצרנסקי, ישראל שפירא הרב יִצְחָק נִיסְנְבּוֹים (כ"ה בתשרי תרכ"ט, 1868 – תש"ג, 1942/1943) היה דרשן, סופר ומהוגיה הראשונים של הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: היישוב ויצחק ניסנבוים · ראה עוד »

יצחק סירקין

יצחק סירקין (1883 – 10 ביוני 1938, י"א בסיוון תרצ"ח) היה פסל, אדריכל ומורה לאמנות ביישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ויצחק סירקין · ראה עוד »

יצחק עגן

יצחק עֹגן (לעיתים עוגן) (י' בתמוז תרס"ט, 29 ביוני 1909 – י"ז בסיוון תשנ"א, 26 במאי 1991) היה משורר עברי ומחנך ביישוב ובתקופת המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויצחק עגן · ראה עוד »

יצחק פרחי

הרב יצחק פרחי (מכונה "המגיד הירושלמי"; 1779 – 1853, ג' באייר ה'תרי"ג) היה חזן ודרשן, שד"ר ואיש ציבור ירושלמי יליד צפת, מרבני ועסקני ירושלים במאה ה-19, ומחבר ספרים רבים בעברית ובלאדינו.

חָדָשׁ!!: היישוב ויצחק פרחי · ראה עוד »

יצחק פירוז'ניקוב

יצחק פִּירוֹז'ניקוב (ביידיש: פּיראָזשניקאָוו; ברוסית: И. І. Пирожников; באנגלית: Isaac Piroshnikoff; 8 במאי 1859, חורטיצה, מחוז אלכסנדרובסקי, פלך יקטרינוסלב, רוסיה (אוקראינה) – 14 ביוני 1933, ניו יורק) היה מוזיקאי יהודי, מנצח תזמורות ומקהלות, מלחין שירים עממיים ונגן קונצרטינה וירטואוז שהוכתר בתואר "מלך הקונצרטינה", ומו"ל ובעל בית דפוס, שפעל בעיקר בווילנה ובאחרית ימיו בניו יורק.

חָדָשׁ!!: היישוב ויצחק פירוז'ניקוב · ראה עוד »

יצחק רפופורט

יצחק רפופורט (1901 – 1989) היה אדריכל ישראלי שעיקר עבודתו הייתה בתל אביב וביפו בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ויצחק רפופורט · ראה עוד »

יצחק ריבקינד

יצחק רִיבְקִינְד (באנגלית: Isaac Rivkind; ז' באדר תרנ"ה, 3 במרץ 1895, לודז', רוסיה (פולין) – י"ט בשבט תשכ"ח, 18 בפברואר 1968, ניו יורק) היה חוקר פולקלור, היסטוריון וביבליוגרף, פעיל מטעם תנועת המזרחי וספרן ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק.

חָדָשׁ!!: היישוב ויצחק ריבקינד · ראה עוד »

יצחק שמעוני

יצחק (צחי) שמעוני (7 בנובמבר 1926 – 10 ביוני 2013) היה עורך, שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ויצחק שמעוני · ראה עוד »

יצחק שמי

יצחק שָמי (4 באוגוסט 1888, חברון – 1 במרץ 1949, חיפה) היה סופר עברי, מראשוני הסופרים העבריים החדשים שפעלו בארץ ישראל בימי טרום-המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויצחק שמי · ראה עוד »

יצחק שדה

יצחק שדה (1948) יצחק שדה עם מפקד מצודת עיראק סואידן לאחר כיבושה, 9/11/1948 יעקב הורוביץ, נתן אלתרמן, יודל מרמרי (שלישו של יצחק שדה), צילום: בנו רותנברג, ומאוספו של יורם שדה, יפו אימרה של יצחק שדה באנדרטת חטיבה 8 בנמל התעופה בן-גוריון יצחק שדה (לנדוברג) (10 באוגוסט 1890 – 20 באוגוסט 1952), שכונה "הזקן", היה אלוף בצה"ל וממקימיו, מפקד, אסטרטג, מנהיג, מחנך, מחזאי וסופר יהודי.

חָדָשׁ!!: היישוב ויצחק שדה · ראה עוד »

יצחק לוי (לויצה)

יצחק לוי (לויצה) (1906 – 20 בינואר 1994) היה מפקד מחוז ירושלים בצה"ל, מנהל מרכז ההסברה ומייסד המפעל לתרגומי מדע, שלימים הפך להוצאת כתר.

חָדָשׁ!!: היישוב ויצחק לוי (לויצה) · ראה עוד »

יצחק טריואקס

אברהם יצחק טריוַאקס (גם: טריוקס, טריוואקס) (בכתב לטיני: Triwaks; כ"ה בתשרי תרנ"ד, 5 באוקטובר 1893, מזריטש, פלך שדליץ, פולין הרוסית – 3 ביוני 1952) היה עיתונאי וסופר ציוני יידי עברי, מו"ל ומפיץ ספרים בוורשה ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ויצחק טריואקס · ראה עוד »

יצחק בן ימיני

יצחק בן ימיני (1898 – 8 במרץ 1951) היה עורך דין שפעל בארץ ישראל בתקופת היישוב ולאחריה בראשית תקופת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ויצחק בן ימיני · ראה עוד »

יצחק בן-צבי

משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ויצחק בן-צבי · ראה עוד »

יצחק בן-יעקב

יצחק בן יעקב (7 ביולי 1891 - 29 בדצמבר 1940) היה מאנשי העלייה השנייה, איש דגניה, מראשוני הטייסים ביישוב וממייסדי חברת "אווירון".

חָדָשׁ!!: היישוב ויצחק בן-יעקב · ראה עוד »

יצחק בן-יעקב (פירושונים)

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: היישוב ויצחק בן-יעקב (פירושונים) · ראה עוד »

יצחק באדהב

הרב יצחק באדהב (30 בנובמבר 1859, ד' בכסלו ה'תר"ך – 10 ביוני 1947 בירושלים, כ"ב בסיוון ה'תש"ז) היה מקובל, חוקר קהילות ישראל בתפוצות, אספן כתבי יד וספרים עתיקים, עורך ספרות רבנית ומחבר ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: היישוב ויצחק באדהב · ראה עוד »

יצחק דנציגר

יצחק דַנְצִיגֶר (26 ביוני 1916 – 11 ביולי 1977) היה פסל ואדריכל נוף ישראלי, יליד גרמניה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויצחק דנציגר · ראה עוד »

יצחק יחזקאל יהודה

יצחק יחזקאל יהודה יצחק יחזקאל יהודה (22 באוקטובר 1863, ט' בחשון תרכ"ד - 24 במרץ 1941, כ"ה באדר תש"א) היה מחנך, מתרגם, מוכר ספרים ומזרחן, שעסק בחקר תולדות עם ישראל והתרבות הערבית.

חָדָשׁ!!: היישוב ויצחק יחזקאל יהודה · ראה עוד »

יקבי ראשון לציון (שיר)

מכונות היקב בראשון לציון בשלהי המאה ה-19 חביות יין במרתף יקב ראשון לציון (צולם בין 1920-1900) יִקְבֵי רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן ("כְּשֶׁנָּמוּת יִקְבְּרוּ אוֹתָנוּ...") הוא פזמון עברי המתבסס על שיר השתייה הצרפתי הנודע "Chevaliers de la table ronde" ("אבירי השולחן העגול"), ולחנו הוא כלחן השיר המקורי.

חָדָשׁ!!: היישוב ויקבי ראשון לציון (שיר) · ראה עוד »

יקיר גירון

הרב יקיר (שמואל דוד) איסטרוג גירון אפנדי (1813 – 1874) היה איש ציבור, רב העיר אדירנה, החכם באשי של קושטא – ראש רבני האימפריה העות'מאנית, ו"מגדולי בוני היישוב העברי".

חָדָשׁ!!: היישוב ויקיר גירון · ראה עוד »

ירדן

ממלכת ירדן (בערבית: الأردنّ אל-אֻרְדֻן, השם הרשמי: المملكة الأردنّيّة الهاشميّة אַלְמַמְלַכַּה (א)לְאֻרְדֻנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה, הממלכה הירדנית ההאשמית) היא מדינה במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: היישוב וירדן · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב וירושלים · ראה עוד »

ירושלים בתקופת המנדט הבריטי

דימוי של כיפת הסלע בבול דואר של ממשלת המנדט הבריטי דימוי של מגדל דוד בבול דואר של ממשלת המנדט הבריטי תקופת המנדט הבריטי בירושלים נמשכה כשלושים שנה, והשפיעה רבות על מהלך התפתחות העיר.

חָדָשׁ!!: היישוב וירושלים בתקופת המנדט הבריטי · ראה עוד »

יריד המזרח

בחזית הבניין שברחוב השפלה (בניין מספר 4) ניצבים עד היום ארבעה עצי דקל וושינגטוניה שניטעו לכבוד יריד המזרח של 1932 "יריד המזרח" (באנגלית: Levant Fair) הוא יריד מסחרי בינלאומי שנערך בתל אביב בשנות ה-30, וכינויו של המתחם בו נבנו מבני הקבע של היריד.

חָדָשׁ!!: היישוב ויריד המזרח · ראה עוד »

ישעיה אורנשטיין

רבי ישעיה אורנשטיין, (תקצ"ו, 1836 - י"ט בחשוון תרס"ט, נובמבר 1908) היה מראשי היישוב היהודי בירושלים במאה ה-19, ממקימי השכונות החדשות בעיר, מייסד וראש ישיבת "אוהל משה".

חָדָשׁ!!: היישוב וישעיה אורנשטיין · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: היישוב וישראל · ראה עוד »

ישראל (עיתון)

העיתון במהדורתו הצרפתית מתאריך 23 בינואר 1931 ישראל (בצרפתית: Israël; בערבית: إسرائيل) היה עיתון שבועי יהודי-מצרי ציוני תלת-לשוני שיצא לאור בקהיר בשנים 1920–1939.

חָדָשׁ!!: היישוב וישראל (עיתון) · ראה עוד »

ישראל משה זיו

הלורד ישראל משה זיו (באנגלית: Israel Moses Sieff; 4 במאי 1889 – 14 בפברואר 1972), איש עסקים בריטי ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: היישוב וישראל משה זיו · ראה עוד »

ישראל פורת

הרב ישראל פורת (כ"ט בסיוון ה'תרמ"ו, 2 ביולי 1886 - שביעי של פסח ה'תשל"ד, 12 באפריל 1974) היה רב ירושלמי ומתלמידי הראי"ה קוק.

חָדָשׁ!!: היישוב וישראל פורת · ראה עוד »

ישראל קסטנר

ד"ר ישראל רודולף (רֶזֶ'ה) קַסְטְנֶר (בהונגרית: Kasztner Rezső; אפריל 1906 – 15 במרץ 1957) היה משפטן, עיתונאי ופעיל פוליטי.

חָדָשׁ!!: היישוב וישראל קסטנר · ראה עוד »

ישראל קפלן (מחנך)

ר' ישראל קפלן (בכתיב ארכאי: קאפלאן; ברוסית: Израиль Кaплaн; כ"ט בכסלו תר"ל, דצמבר 1869, טולצ'ין, פלך מוהילב, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ט"ז באייר תרפ"ז, 18 במאי 1927, תל אביב) היה מחנך עברי ברוסיה וביישוב, עסקן ציבור ופעיל ציוני ועברי, רב מטעם במינסק ובאסטרחן, מחלוצי החינוך העברי המתוקן ברוסיה, מייסד ומנהל בתי ספר יסודיים בשיטת "עברית בעברית", חבר "המזרחי", מנהל בתי הספר של התנועה בחברון ובתל אביב, חבר אספת הנבחרים הראשונה.

חָדָשׁ!!: היישוב וישראל קפלן (מחנך) · ראה עוד »

ישראל קפלן (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב וישראל קפלן (פירושונים) · ראה עוד »

ישראל רוקח

מימין לשמאל: שבתי לוי (ראש עיריית חיפה), עומר אל-ביטאר (ראש עיריית יפו), הנציב העליון הרולד מקמייקל, מוסטפא אל-ח'אלידי (ראש עיריית ירושלים) וישראל רוקח (ראש עיריית תל אביב), 1942 ישראל רוקח (31 בדצמבר 1896 – 13 בספטמבר 1959) היה מהנדס חשמל, עיתונאי ופוליטיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב וישראל רוקח · ראה עוד »

ישראל רובין-רבקאי

ישראל רוּבּין-רִבקאי (12 ביוני 1890, ראדושקוביץ, פלך וילנה, רוסיה (ליטא) – 24 בפברואר 1954, תל אביב) היה מחנך, פדגוג פסיכולוג ברוסיה הלבנה, פולין ובארץ ישראל, סופר ועורך יידי ועברי.

חָדָשׁ!!: היישוב וישראל רובין-רבקאי · ראה עוד »

ישראל טייבר

בית טייבר בגבעת רמב"ם לוחית זיכרון בכניסה לבית טייבר בגבעת רמב"ם ישראל טייבר (י"ז בתשרי תרנ"ה, 1894 – תש"י, 29 ביוני 1950) היה תעשיין בולט ביישוב וממקימי העיר גבעתיים.

חָדָשׁ!!: היישוב וישראל טייבר · ראה עוד »

ישראל במלחמת סיני

מלחמת סיני הייתה הראשונה במלחמות ישראל שלאחר מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: היישוב וישראל במלחמת סיני · ראה עוד »

ישראל בנימין רוזוב

ישראל בנימין רוזוב ישראל בנימין רוזוב (1869 – כ' בטבת תש"ח, 2 בינואר 1948), היה פעיל ציוני באימפריה הרוסית, מראשוני המפלגה הרוויזיוניסטית (הצה"ר) וממנהיגיה, מעוזריו הראשונים של זאב ז'בוטינסקי, ציר בקונגרסים הציוניים, חבר "הוועד הפועל הציוני", חבר בוועד הצירים, חבר דירקטוריון "אוצר התיישבות היהודים", תעשיין ובנקאי.

חָדָשׁ!!: היישוב וישראל בנימין רוזוב · ראה עוד »

ישראל בר

ישראל בר (באמצע) מלווה בשני שוטרים וממתין לתחילת משפטו, אפריל 1961 ישראל בר מימין בדרגות סא"ל, מימינו משה דיין, 1948–1950 ישראל בֶּר (9 באוקטובר 1912 – 1 במאי 1966) היה קצין בכיר בצה"ל ופעיל פוליטי ישראלי שהיה מעורה בצמרת הביטחונית של מדינת ישראל והתגלה והורשע כמרגל למען ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: היישוב וישראל בר · ראה עוד »

ישראל ברטל

ישראל ברטל (נולד ב-1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר דקאן הפקולטה למדעי הרוח.

חָדָשׁ!!: היישוב וישראל ברטל · ראה עוד »

ישראל בלקינד

ישראל בֶּלְקִינְד (א' באייר תרכ"א, 11 באפריל, 1861 - כ"ג באלול תרפ"ט, 28 בספטמבר 1929), ממייסדי תנועת הביל"ויים, מחלוצי העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: היישוב וישראל בלקינד · ראה עוד »

יששכר-דב בר-דרורא

בר-דרורא, איור מאת נח בי (בירזובסקי) הישוב", תרפ"ה, גיליון א' יששכר-דוב (דרורי) בר-דרורא (פראייר) (ט' באדר א' תרמ"ב, פברואר 1882 קוטנו, פולין הקונגרסאית – י"ז באדר תש"א, 16 במרץ 1941, תל אביב) היה עיתונאי ופובליציסט עברי ביישוב, עסקן ציבור מפעילי המרכז ואחר-כך האגף השמרני של הציונים הכלליים.

חָדָשׁ!!: היישוב ויששכר-דב בר-דרורא · ראה עוד »

ישי קולביאנסקי

מתרחצים בחוף ימה של תל אביב, שנות ה-40 ישי קוּלבִיַאנסקי (Issai Kulvianski (לעיתים נכתב Kulviansky; בליטאית: Kulvianskis); 5 בנובמבר 1892, יאנובה, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – 27 בנובמבר 1970, לונדון, בריטניה) היה צייר, פסל ותפאורן יהודי יליד ליטא שפעל באירופה ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב וישי קולביאנסקי · ראה עוד »

ישיבת בית יוסף

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היישוב וישיבת בית יוסף · ראה עוד »

ישיבת היישוב החדש

ישיבת היישוב החדש או ישיבת הרב עמיאל (בקיצור: היישוב (במלעיל)) היא ישיבה תיכונית חרדית השוכנת בתל אביב, חלוצת הישיבות התיכוניות ביישוב החדש.

חָדָשׁ!!: היישוב וישיבת היישוב החדש · ראה עוד »

ילקוט הכזבים

כריכת ילקוט הכזבים, מהדורת 2009, האיור מאת דני קרמן ילקוט הכזבים הוא אוסף סיפורים שנערך על ידי דן בן אמוץ וחיים חפר ופורסם בשנת 1956 בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

חָדָשׁ!!: היישוב וילקוט הכזבים · ראה עוד »

ילין

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: היישוב וילין · ראה עוד »

יזכור (אתר אינטרנט)

יזכור הוא אתר אינטרנט המשמש להנצחת חללי מערכות ישראל והוא מכיל את רשימת חללי מערכות ישראל ובדרך כלל גם את תמונתו וסיפור חייו של כל אחד מהם.

חָדָשׁ!!: היישוב ויזכור (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

יזכור (ספר, 1916)

כמה ממשתתפי ספר יִזְכֹּר: יישובים (מימין לשמאל): יצחק בן-צבי, דוד בן-גוריון ויוסף חיים ברנר יִזְכּוֹר הוא קובץ מאמרים ביידיש לזכרם של הפועלים והשומרים חללי היישוב היהודי בארץ ישראל, אשר נהרגו בתפקידי הגנה, שראה אור לראשונה בשנת 1916.

חָדָשׁ!!: היישוב ויזכור (ספר, 1916) · ראה עוד »

יחסי ארצות הברית–ישראל

יחסי ארצות הברית–ישראל נחשבים מאז סוף שנות ה-60 של המאה ה-20 ליחסי החוץ הקרובים ביותר שמדינת ישראל מקיימת וגם מבחינת ארצות הברית יחסים אלו נחשבים ל"יחסים מיוחדים".

חָדָשׁ!!: היישוב ויחסי ארצות הברית–ישראל · ראה עוד »

יחסי אוסטרליה–הממלכה המאוחדת

יחסי אוסטרליה–הממלכה המאוחדת הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין הקהילייה של אוסטרליה לבין הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

חָדָשׁ!!: היישוב ויחסי אוסטרליה–הממלכה המאוחדת · ראה עוד »

יחסי גרמניה המזרחית–ישראל

מגעים דיפלומטיים ברמות שונות התקיימו בין מדינת ישראל לבין נציגים של גרמניה המזרחית בכל שנות קיומה של האחרונה, אף שזו מעולם לא הכירה בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ויחסי גרמניה המזרחית–ישראל · ראה עוד »

יחסי החוץ של סוריה

הבטחת הביטחון הלאומי, הגברת ההשפעה בקרב שכנותיה הערביות והבטחת החזרת רמת הגולן לשטחה, היו המטרות העיקריות במדיניות החוץ של הרפובליקה הערבית הסורית.

חָדָשׁ!!: היישוב ויחסי החוץ של סוריה · ראה עוד »

יחסי החוץ של צרפת

יחסי החוץ של צרפת (בצרפתית: Politique étrangère de la France) כוללים את קשרי החוץ שמנהלת צרפת עם מדינות אחרות וארגונים בינלאומיים.

חָדָשׁ!!: היישוב ויחסי החוץ של צרפת · ראה עוד »

יחסי החוץ של טורקיה

250x250 פיקסלים מאז נפילת האימפריה העות'מאנית בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, ידעו יחסי החוץ של טורקיה עליות ומורדות – ביחסיה עם שכנותיה, עם המעצמות, עם שאר מדינות העולם ועם גופים בינלאומיים.

חָדָשׁ!!: היישוב ויחסי החוץ של טורקיה · ראה עוד »

יחסי ירדן–ישראל

יחסי ממלכת ירדן ומדינת ישראל היו עוינים עם הקמת מדינת ישראל ב-1948 ועד להסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת 1994.

חָדָשׁ!!: היישוב ויחסי ירדן–ישראל · ראה עוד »

יחסי ישראל–סוריה

יחסי ישראל–סוריה מתאפיינים מראשיתם בעוינות שאף הביאה לשלוש מלחמות בין המדינות.

חָדָשׁ!!: היישוב ויחסי ישראל–סוריה · ראה עוד »

יחסי ישראל–עיראק

בין מדינת ישראל ועיראק לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים, ועיראק מסרבת להכיר בישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ויחסי ישראל–עיראק · ראה עוד »

יחסי ישראל–צרפת

היחסים בין ישראל לבין צרפת (בצרפתית: Relations Israël-France) התאפיינו בדינמיות רבה לאורך השנים.

חָדָשׁ!!: היישוב ויחסי ישראל–צרפת · ראה עוד »

יחזקאל דנין (סוכובולסקי)

יחזקאל ורחל דנין, 1929 רחוב הרצל (תל אביב) קבר בני הזוג דנין בבית הקברות טרומפלדור ה'עת"ר 20 במאי 1910 יחזקאל דב דָנין (סוכובולסקי) (1868, ביאליסטוק – 30 בדצמבר 1945, תל אביב) היה יזם, סוחר, תעשיין, פעיל ציוני, מראשוני אחוזת בית.

חָדָשׁ!!: היישוב ויחזקאל דנין (סוכובולסקי) · ראה עוד »

יחזקאל המאירי

יחזקאל המאיריתמונה להחלפה יחזקאל המאירי (16 באפריל 1934–21 בפברואר 1989) דור חמישי לבני צפת, סופר, עיתונאי ומייסד מוזיאון בית המאירי, שהפך למפעל חיים במשך 30 שנה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויחזקאל המאירי · ראה עוד »

יחיאל צבי צימרינסקי

צימרינסקי יחיאל צבי צימרינסקי (תרי"ט, 1859 – ו' באלול תרצ"ג, 28 באוגוסט 1933) היה איש היישוב היהודי, רב פעלים בקהילה היהודית, אומן ליצירות מעץ זית, עמד בראש ארגון האומנים ובעלי המלאכה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויחיאל צבי צימרינסקי · ראה עוד »

יחיאל לנגר

שמאל יחיאל לנגר או בכינויו הקצין לנגר (24 בנובמבר 1897 - 2 בדצמבר 1977) היה אחד משלושת הקצינים היהודים במשטרה הבריטית בירושלים בתקופת המנדט.

חָדָשׁ!!: היישוב ויחיאל לנגר · ראה עוד »

יחיעם במלחמת העצמאות

קיבוץ יחיעם שבגליל המערבי היה בתקופת מלחמת העצמאות יישוב חזית.

חָדָשׁ!!: היישוב ויחיעם במלחמת העצמאות · ראה עוד »

יחיעם ויץ

יחיעם וַיְץ (ימי) (נולד ב-20 בינואר 1951) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויחיעם ויץ · ראה עוד »

יחיעם ויץ (לוחם הפלמ"ח)

יחיעם וַיְץ (18 בספטמבר 1918 – 17 ביוני 1946) היה מפקד בפלמ"ח אשר נהרג בפעולת פיצוץ גשר א-זיב בליל הגשרים.

חָדָשׁ!!: היישוב ויחיעם ויץ (לוחם הפלמ"ח) · ראה עוד »

יחידת הקומנדו 51

יחידת הקומנדו 51 (המכונה גם "קומנדו המזרח התיכון 51") הייתה יחידת קומנדו בסדר גודל של פלוגה בצבא הבריטי בתחילת מלחמת העולם השנייה, שהורכבה ממתנדבים ארץ ישראלים יהודים וערבים.

חָדָשׁ!!: היישוב ויחידת הקומנדו 51 · ראה עוד »

יחידות מידה עות'מאניות

האימפריה העות'מאנית, 1481–1683 250px יחידות מידה עות'מאניות מסורתיות היו נהוגות באימפריה העות'מאנית בשנים 1299–1923.

חָדָשׁ!!: היישוב ויחידות מידה עות'מאניות · ראה עוד »

יגאל אלון

יגאל אלון (פַּיְיקוֹביץ') (10 באוקטובר 1918, ד' בחשוון, תרע"ט – 29 בפברואר 1980, י"ב באדר, תש"ם) היה איש צבא ופוליטיקאי ישראלי, שהיה מפקד הפלמ"ח, מראשי צה"ל במלחמת העצמאות בדרגת אלוף, מראשי מפלגת העבודה, ראש ממשלת ישראל בפועל (במשך 19 יום), חבר הכנסת, סגן ראש הממשלה ושר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ויגאל אלון · ראה עוד »

יגאל עילם

יגאל עילם (נולד ב-21 ביולי 1936) הוא היסטוריון ישראלי החוקר את ההיסטוריה של היהדות, הציונות ומדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ויגאל עילם · ראה עוד »

יגור

יגור מהכרמל יָגוּר הוא קיבוץ למרגלותיו הצפון-מזרחיים של הר הכרמל, כתשעה קילומטרים דרומית-מזרחית לחיפה, ונמצא בפתחו של נחל יגור.

חָדָשׁ!!: היישוב ויגור · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: היישוב ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

ידידיה אדמון

לוחית זיכרון על ביתו של ידידיה אדמון ברח' מהר"ל 6 בתל אביב ידידיה אדמון (גורוכוב) (5 בדצמבר 1894 – 2 באפריל 1982) היה מלחין ישראלי, ממניחי היסודות של הזמר העברי בראשית המאה ה-20, תוך שילוב אלמנטים אירופיים וחסידיים לצד אלמנטים ערביים.

חָדָשׁ!!: היישוב וידידיה אדמון · ראה עוד »

יהדות מצרים

יהדות מצרים היא קהילה יהודית עתיקה, אשר נוסדה על ידי פליטים מארץ ישראל, שהגיעו למצרים עם ירמיהו הנביא לאחר חורבן הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהדות מצרים · ראה עוד »

יהדות ארצות הברית

יהדות ארצות הברית היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בתפוצות.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהדות ארצות הברית · ראה עוד »

יהדות אוסטריה

יהדות אוסטריה היא קהילה יהודית עתיקת יומין המתקיימת בשטחה של מדינת אוסטריה המודרנית, אשר שורשיה נעוצים, ככל הנראה, בכיבוש הרומי.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהדות אוסטריה · ראה עוד »

יהדות אודסה

הקהילה היהודית באודסה מתקיימת בעיר מהקמתה בשלהי המאה ה-18 ועד לימינו.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהדות אודסה · ראה עוד »

יהדות אירופה במאה ה-19

במאה ה-19 עברו על העם היהודי באירופה שני תהליכים מקבילים עיקריים: השתלבות והגירה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהדות אירופה במאה ה-19 · ראה עוד »

יהדות בריטניה

בית הכנסת הגדול בלונדון, 1810. בית הכנסת נחרב במהלך הבליץ על לונדון במלחמת העולם השנייה. יהדות בריטניה היא מהחשובות והגדולות ביותר בקהילות היהודיות במערב אירופה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהדות בריטניה · ראה עוד »

יהדות דרום אפריקה

יהדות דרום אפריקה היא כיום הקהילה היהודית הגדולה ביותר ביבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהדות דרום אפריקה · ראה עוד »

יהדות התפוצות

התפוצה היהודית בעולם יהדות התפוצות זהו השם הכולל לקהילות היהודיות בגולה, קרי, מחוץ לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהדות התפוצות · ראה עוד »

יהושע אלוף

יהושע אלוּף (ווֹלְפּיַאנסקי; 4 במרץ 1900 – 26 ביולי 1980) היה ממייסדי העיסוק בספורט בארץ ישראל ומנהיגי ארגון "מכבי" ותחרויות המכביה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהושע אלוף · ראה עוד »

יהושע פראוור

יהושע פרַאוֶור (כ"ה בחשוון תרע"ח, נובמבר 1917 – ו' באייר ה'תש"ן, 30 באפריל 1990) היה היסטוריון ישראלי חשוב, מגדולי חוקרי ממלכת ירושלים והצלבנים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהושע פראוור · ראה עוד »

יהושע פרידמן

יצחק וילקנסקי (וולקני) (דודנו) הסטודיו הדרמטי העברי בקובנה, 15 ביוני 1927 (פרידמן ישוב בשורה השנייה מימין) מצבות קבריהם של יהושע פרידמן ושל אביו אליעזר פרידמן בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב יהושע פרידמן (פרידמאן; ג' באדר תרמ"ה, פברואר 1885 – י"ח באייר תרצ"ד, מאי 1934) היה מלומד, מחנך עברי ועסקן תרבות יהודי ליטאי, משורר ומתרגם עברי שתרגם בעיקר מן השירה הרומית הקלאסית.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהושע פרידמן · ראה עוד »

יהושע שטמפפר

יהושע שטַמפּפֶר (שטאמפּפֿער) (ח' באב תרי"ב, 9 ביולי 1852 – ה' בסיוון תרס"ח, 4 ביוני 1908) היה ממייסדי העיר פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהושע שטמפפר · ראה עוד »

יהושע לוף

יהושע לוף (לופנפלד) (1902 – 19 באוגוסט 1985) היה שחקן עברי ביישוב, מראשוני השחקנים בתיאטרון "אֹהל".

חָדָשׁ!!: היישוב ויהושע לוף · ראה עוד »

יהושע חנקין

יהושע חנקין נוטע עץ בעמק יזרעאל טקסט.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהושע חנקין · ראה עוד »

יהושע בן חנניה

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהושע בן חנניה · ראה עוד »

יהושע גורדון

יהושע גורדון (נובמבר 1885, תרמ"ו – 7 בנובמבר 1943, ט' בחשוון ה'תש"ד) היה איש מנהל בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהושע גורדון · ראה עוד »

יהודה אסיא

יהודה אסיא (24 בספטמבר 1917 – 30 באוגוסט 2016) היה בנקאי ואיש עסקים ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהודה אסיא · ראה עוד »

יהודה שנהב-שהרבני

יהודה שנהב-שהרבני (נולד ב-26 בפברואר 1952) הוא סוציולוג ישראלי, הפועל במסורת של הסוציולוגיה הביקורתית.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהודה שנהב-שהרבני · ראה עוד »

יהודה שפירא

יהודה שפירא (יום הכיפורים תרנ"ד ספטמבר 1893 – 1992) היה מראשוני המהנדסים של היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהודה שפירא · ראה עוד »

יהודה ליב ברגר

יהודה לֶיְבּ בֶּרְגֶר (לעיתים בערגער; תרכ"ז, 1867 – ב' בתמוז תרע"ז, 1917) היה מחנך עברי יהודי ליטאי, פעיל למען רפורמה בחינוך היהודי ויוזם "החדר המתוקן" בפינסק, פעיל ציוני, מ"חובבי ציון" ומהפעילים הבולטים בהסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהודה ליב ברגר · ראה עוד »

יהודה לייב מאגנס

מאגנס ומשפחתו, שנות ה-30 יהודה לייב מאגנס (1936) הרב יהודה לייב מאגנס (באנגלית: Judah Leon Magnes; 5 ביולי 1877, כ"ד בתמוז ה'תרל"ז – 27 באוקטובר 1948, כ"ד בתשרי ה'תש"ט) היה רב רפורמי מתון, ממנהיגי הקהילה הרפורמית בארצות הברית, קנצלר האוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאהּ הראשון.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהודה לייב מאגנס · ראה עוד »

יהודה באואר

יהודה באואר (נולד ב-6 באפריל 1926) הוא פרופסור אמריטוס במכון ליהדות זמננו שבאוניברסיטה העברית, המתמחה בחקר השואה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהודה באואר · ראה עוד »

יהודה ברנר

יהודה ברנר (7 בינואר 1916 – 21 במרץ 1938) היה בן למשפחה מראשוני המתיישבים בעפולה, לוחם בשורות ארגון ההגנה שנפל בעת העלייה לחניתה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהודה ברנר · ראה עוד »

יהודה בוסקלה

פקידי הברון רוטשילד, 1890. יהודה בוסקלה עומד שני משמאל. יושבים: ראשון משמאל - הלל יפה, שלישי משמאל - אליהו שייד. יהודה בוסקלה (16 בדצמבר 1864 - 1 בדצמבר 1904) היה מראשוני האגרונומים ביישוב, מפקידי הברון רוטשילד במושבות העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהודה בוסקלה · ראה עוד »

יהודה הר-מלח

יהודה הר-מלח (בּרגזַאלץ) (18 במאי 1884 – 5 בפברואר 1960) היה זמר ארצישראלי בעל קול בריטון וחזן.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהודה הר-מלח · ראה עוד »

יהודה ווהל

יהודה (היינץ) ווֹהל (Yehuda (Heinz) Wohl; 5 במרץ 1904 – 12 ביולי 1988) היה מלחין ישראלי יליד גרמניה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהודה ווהל · ראה עוד »

יהודי המזרח בארץ ישראל (ספר)

יהודי המזרח בארץ ישראל (או יהודי המזרח בא"י) הוא ספר עברי מאת ההיסטוריון והסופר משה דוד גאון, אשר ראה אור בירושלים בשני חלקים בשנים תרפ"ח (1928) ותרצ"ח (1938), ומביא את תולדות חייהם של יהודי ספרד ועדות המזרח מאז ומעולם, ובעיקר של אלו שפעלו ביישוב הישן וביישוב היהודי בארץ ישראל בין המאה ה-18 למאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהודי המזרח בארץ ישראל (ספר) · ראה עוד »

יהודים-ערבים

"יהודים ערבים" (או "ערבים יהודים") הוא מונח טאבו וכינוי גנאי המשמש כנגד יהודים שמשפחותיהם מגיעות במקור מארצות ערב, כולל ממדינות בעלות שלטון מוסלמי במזרח התיכון אף שאינן-ערביות במוצאן האתני (טורקיה, איראן, כורדיסטן, הקווקז וכו').

חָדָשׁ!!: היישוב ויהודים-ערבים · ראה עוד »

יהודית מרקה-קראוזה

יהודית מַרקֶה -קרָאוּזֶה (Marquet-Krause; 1906, אילניה, ישראל – 1 ביולי 1936, פריז, צרפת) הייתה ארכאולוגית ארץ-ישראלית, הנחשבת לארכאולוגית הצברית הראשונה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהודית מרקה-קראוזה · ראה עוד »

יהודית הררי

יהודית הררי (איזנברג) (4 באוקטובר 1885, ה' בחשון תרמ"ו – 7 ביוני 1979, י"ב בסיוון תשל"ט) הייתה מחנכת, מורה, גננת וסופרת, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: היישוב ויהודית הררי · ראה עוד »

יו צ'ארלס סטוקוול

יו צ'ארלס סטוקוול (באנגלית: Hugh Charles Stockwell; 1903–1986) היה גנרל בריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ויו צ'ארלס סטוקוול · ראה עוד »

יומן קולנוע

יומן קולנוע משנת 1965 יומן קולנוע הוא יומן אירועים מצולם שנהוג היה בעבר להקרינו בבתי הקולנוע לפני הקרנת הסרט, וכן בבתי קולנוע שעסקו רק בהקרנה של יומני קולנוע.

חָדָשׁ!!: היישוב ויומן קולנוע · ראה עוד »

יומני כרמל

לוגו יומן כרמל הרצליה שהופיע בתחילת כל יומן יומני כרמל (לאחר קום המדינה הפך היומן ל"יומן כרמל - הרצליה") היו יומני קולנוע באורך 7–12 דקות שצולמו בשחור לבן, מייסודו של נתן אקסלרוד בשנת 1935.

חָדָשׁ!!: היישוב ויומני כרמל · ראה עוד »

יואל אנגל

יואל אנגל לוחית זיכרון על הבית בו חי יואל אנגל בימיו האחרונים ברח' הרב קוק 35 בתל אביב קברו של יואל אנגל בבית הקברות טרומפלדור יואל (יולי) אֶנְגֶל (16 באפריל (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגריגוריאני: 28 באפריל) 1868 – 11 בפברואר 1927) היה מלחין יהודי שפעל בעיקר באימפריה הרוסית, אשר הטביע חותמו על הזמר המוקדם של היישוב העברי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ויואל אנגל · ראה עוד »

יואל פלגי

יואל פלגי (במקור נוסבכר; 17 בפברואר 1918 – 1978) היה מצנחני היישוב באירופה הכבושה במהלך מלחמת העולם השנייה, ומפקד יחידת הצנחנים הראשונה בצה"ל בדרגת רב-סרן.

חָדָשׁ!!: היישוב ויואל פלגי · ראה עוד »

יואל ברשד

יואל ברשד, 1873-1943 צפת יואל ברש"ד (ט"ו באדר תרל"ג, מרץ 1873 – ז' באדר תש"ג, 1943) היה איש צפת, מחלוצי היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ויואל ברשד · ראה עוד »

יואב גלבר

יואב גֶלבֶּר (נולד ב-25 בספטמבר 1943) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה ופרופסור מן המניין במרכז הבינתחומי הרצליה ועמד בראש מוסד הרצל לחקר הציונות ולימודה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויואב גלבר · ראה עוד »

יואב היימן

יואב היימן בהצגה "מולי סוויני", בבימויה של ג'יטה מונטה, תיאטרון החאן, 2011 יואב היימן ושמרית לוסטיג (מימין) ונילי רוגל (באמצע), בהצגה "תעלולי סקפן", בבימויו של אודי בן-משה, החאן, 2009 חוקר פרטי", מאת ובבימויו של מיקי גורביץ', החאן, 2011 יואב היימן, ארז שפריר ושרון שטרק בהצגה "אהובת הדרקון", בבימויו של מיקי גורביץ', החאן, 2007 יואב היימן (נולד ב-21 בדצמבר 1974) הוא שחקן ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ויואב היימן · ראה עוד »

יום אבל לאומי

יום אבל לאומי הוא יום אבל או מספר ימי אבל המוכרזים במדינה באופן חד-פעמי, בעקבות אסון לאומי כלשהו.

חָדָשׁ!!: היישוב ויום אבל לאומי · ראה עוד »

יום בשורה

"הרעב בשומרון" (גוסטב דורה, 1866) "יום בְּשׂוֹרָה" הוא שיר עברי מאת רחל המשוררת, שנכתב ב-1927 ונכלל בספר שיריה הראשון, "ספיח", שראה אור באותה שנה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויום בשורה · ראה עוד »

יום האישה הבין-לאומי

יום הפועלת הבין-לאומי בלוד, 1962 145. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית מצעד לרגל יום האישה הבין-לאומי בדאקה, בנגלדש נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין, במפגש עם תלמידות מובילות לכבוד יום האישה הבין-לאומי, מרץ 2018 יום האישה הבינלאומי (יום הנשים הבינלאומי), שנקרא במקור "יום הפועלות הבין-לאומי", מצוין ב-8 במרץ בכל שנה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויום האישה הבין-לאומי · ראה עוד »

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המכונה בקיצור גם יום השואה, מצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן ומוקדש לזכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי בשנים 1933–1945 וזכר הגבורה היהודית באותה תקופה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויום הזיכרון לשואה ולגבורה · ראה עוד »

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

תרועות אבל ליום הזיכרון, 1951 יום הזיכרון לחלְלי מערְכות ישראל וּלחללי פעולות האיבה, המכונה בקיצור גם יום הזיכרון לחללי צה"ל או יום הזיכרון, הוא יום זיכרון לאומי במדינת ישראל להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה לאורך כל שנות היישוב החדש בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל · ראה עוד »

יום החייל היהודי

דרך פתח תקווה בתל אביב, 6 באפריל 1942 שפת הים בתל אביב 250px יום החייל היהודי צוין על ידי היישוב היהודי בארץ ישראל בחול המועד פסח, בשנים 1941–1943, לכבודם של מתנדבי היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויום החייל היהודי · ראה עוד »

יום הים

כרזת יום הים 1938זבולון" ב'''יום הים''' הראשון בארץ ישראל. בי"ס ימי ראשון בא"י, יוזם חג יום הים. ת"א 29 מאי 1932יום הים היה בתקופת היישוב ובראשית ימי מדינת ישראל יום חגה של הימאות העברית.

חָדָשׁ!!: היישוב ויום הים · ראה עוד »

יונת דואר

יונת דואר עם טוטפת שלתוכה מכניסים את היונגרמה המחוברת לרגלה, מחוות שביל הסלט, תלמי יוסף יונת דואר היא יונה מבויתת המשמשת להעברת מסרים.

חָדָשׁ!!: היישוב ויונת דואר · ראה עוד »

יונתן שפירא (סוציולוג)

יונתן שפירא (1 באפריל 1929 - 15 באפריל 1997) היה פרופסור לסוציולוגיה, דקאן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב וממקימי האוניברסיטה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויונתן שפירא (סוציולוג) · ראה עוד »

יונתן בן-נחום

יונתן בן נחום (19 באוגוסט 1941 – 23 בדצמבר 2019) היה סופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: היישוב ויונתן בן-נחום · ראה עוד »

יונה חיה בנדיקט

יונה חיה בנדיקט (תרס"א 1901 - י"ג בחשוון תשנ"ו נובמבר 1995) הייתה מהנשים הראשונות ביישוב העברי ששימשה כמורה למקרא.

חָדָשׁ!!: היישוב ויונה חיה בנדיקט · ראה עוד »

יוסף משה ולירו

יוסף משה וָלֵירוֹ (14 בנובמבר 1882 – 6 ביולי 1945) היה שופט יהודי בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף משה ולירו · ראה עוד »

יוסף מיוחס

יוסף בר"נ מיוחס (לעיתים בכתיב חסר: מיֻחס) ('בר"ן' – בן רחמים נתן) (25 בינואר 1868 – 4 בספטמבר 1942) היה מחנך, סופר וסופר ילדים עברי ואיש ציבור בתקופת היישוב, מראשי הקהילה היהודית בירושלים, חבר ועד הלשון, ממייסדי שכונת שערי צדק בעיר, ממייסדי בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, חבר הוועד הלאומי.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף מיוחס · ראה עוד »

יוסף אהרונוביץ'

קברו של יוסף אהרונוביץ' בבית הקברות טרומפלדור, בין קבריהם של משה בילינסון ואליהו גולומב יוסף אהרונוביץ' (19 ביולי 1877, ט' באב תרל"ז – 28 במרץ 1937, ט"ז בניסן תרצ"ז) היה עיתונאי, עסקן ומנהיג ציוני, היה בין מייסדי בנק הפועלים ומנהלו הראשון בשנים 1923–1937.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף אהרונוביץ' · ראה עוד »

יוסף אוריון

יוסף (לוכסי) אוריון (לוכסנבורג) (4 בדצמבר 1917 – ספטמבר 2020) היה רץ למרחקים ארוכים ומאמן אתלטיקה ישראלי יליד גרמניה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף אוריון · ראה עוד »

יוסף נויפלד

שומריה - מוסד הילדים בקיבוץ משמר העמק מרכז קופת חולים בית החולים אסותא ברחוב ז'בוטינסקי, תל אביב יוסף מוניו נויפלד (Joseph Munio Neufeld; 16 בפברואר 1899 – 1 בספטמבר 1980) היה אדריכל עברי, מהבולטים בתקופת היישוב וממעצבי הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף נויפלד · ראה עוד »

יוסף ספיר

יוסף ספיר (27 בינואר 1902 – 26 בפברואר 1972) היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, מראשי מפלגת הציונים הכלליים, ממקימי המפלגה הליברלית וגוש חרות ליברלים (גח"ל).

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף ספיר · ראה עוד »

יוסף פרסמן (קצין)

יוסף פּרֶסמן (15 בפברואר 1907 – 7 בינואר 1963) היה לוחם בתקופת היישוב ומפקד בצה"ל, שכיהן בתפקידים קצין המשטרה הצבאית הראשי (הקַמצָ"ר) השני (1949–1951), מפקד יחידת המיעוטים (1956–1960) ומפקד הממשל הצבאי (1960–1962).

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף פרסמן (קצין) · ראה עוד »

יוסף קסטיין

יוסף קַסטיין (בגרמנית: Josef Kastein; במקור יוליוס קָצֶנשטיין (Julius Katzenstein); 6 באוקטובר 1890, ברמן, גרמניה – י"ד בסיוון תש"ו, 13 ביוני 1946, חיפה) היה סופר, ביוגרף, היסטוריון, משורר ועיתונאי יהודי גרמני-ארץ-ישראלי, עורך דין במקצועו.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף קסטיין · ראה עוד »

יוסף קרמין

יוסף קרמין "נבון" "מרדכי" (27 בדצמבר 1910 - 7 במרץ 1993) היה מתנדב להגנת היישוב, איש בית"ר, לוחם מחתרת האצ"ל ומבכירי מפקדיה, פעיל עליה ב'.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף קרמין · ראה עוד »

יוסף קריב

יוסף קריב (1 במרץ 1909 – 29 בדצמבר 1995) היה ראש המחלקה היהודית של הש"י, שירות המודיעין של ארגון ההגנה, שעל בסיסו קמו שירותי הביטחון והמודיעין של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף קריב · ראה עוד »

יוסף קלארווין

יוסף קלארווין (6 בפברואר 1893 – 9 בספטמבר 1970).

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף קלארווין · ראה עוד »

יוסף קיסרי

יוסף קיסרי (17 בדצמבר 1894 – 30 בדצמבר 1963) היה עורך דין שפעל בארץ ישראל בתקופת היישוב ולאחריה בתקופת מדינת ישראל ולאחר מכן כיהן כשגריר.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף קיסרי · ראה עוד »

יוסף רוס

יוסף רוֹס (רוזנברג) (Ross; 1911 – 24 בינואר 1991) היה קריקטוריסט ישראלי שפעל בארץ החל באמצע שנות ה-30.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף רוס · ראה עוד »

יוסף שפרינצק

יוסף שְׁפְּרִינְצַק (שפרינצאק; 8 בדצמבר 1885 – 28 בינואר 1959) היה פוליטיקאי, פעיל ציוני, חבר הכנסת מטעם מפא"י, ויושב ראש הכנסת הראשון.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף שפרינצק · ראה עוד »

יוסף שלמון

יוסף שַׂלְמוֹן (נולד ב-1939) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון וכיהן כראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל בבן-גוריון.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף שלמון · ראה עוד »

יוסף לנג

יוסף (יוסי) לַנג (7 בפברואר 1944 – 19 באוגוסט 2013) היה היסטוריון, חוקר תולדות החינוך ותולדות עם ישראל, סופר ומחבר הביוגרפיה של אליעזר בן-יהודה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף לנג · ראה עוד »

יוסף לישנסקי

יוסף לישַנסקי (1890 – 16 בדצמבר 1917, א' בטבת ה'תרע"ח), היה מראשי ארגון ניל"י, מייסד ומנהיג ארגון המגן.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף לישנסקי · ראה עוד »

יוסף טרומפלדור

יוסף (אוסיה) טרוּמְפֶּלְדוֹר (ברוסית: Иосиф Владимирович (Вольфович) Трумпельдор, "יוסף ולדימירוביץ' (ווֹלפוביץ') טרומפלדור", נכתב גם תרומפלדור; 21 בנובמבר 1880, א' בטבת ה'תרמ"א – 1 במרץ 1920, י"ב באדר ה'תר"ף) היה לוחם יהודי, מנהיג ציוני סוציאליסטי וחלוץ.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף טרומפלדור · ראה עוד »

יוסף זריצקי

יוֹסֵף זָרִיצְקִי (1 בספטמבר 1891, כ"ח באב תרנ"א, האימפריה הרוסית – 30 בנובמבר 1985, י"ז בכסלו תשמ"ו, תל אביב) היה מגדולי הציירים הישראליים, ממקדמי האמנות המודרנית בארץ ישראל בתקופת היישוב ולאחר הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף זריצקי · ראה עוד »

יוסף זלצמן

אליעזר סלוצקין אנשי העלייה השנייה, ערב עלייתם לארץ ישראל יוסף זלצמן (1 ביוני 1890 – 24 בנובמבר 1913; כ"ד בחשוון ה'תרע"ד) היה מחלוצי העלייה השנייה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף זלצמן · ראה עוד »

יוסף חזנוביץ

יוסף חזנוביץ (22 באוקטובר 1844 הורדנה, בלארוס – 21 בדצמבר 1919 יקטרינוסלב, אוקראינה) היה רופא יהודי-ציוני וביבליופיל, ממייסדי "מדרש אברבנאל" (כיום הספרייה הלאומית של ישראל).

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף חזנוביץ · ראה עוד »

יוסף חכמי

יוסף חכמי - (חכמישוילי) יוסף חכמישוילי, סגן מנהל בנק ברקליס ירושלים, 1932 מתוך דואר היום יוסף חכמי (חכמישוילי) (2 באוקטובר 1886 - 23 ביוני 1961) היה איש ציבור יהודי שהיה מדמויות המפתח בעולם הבנקאות בארץ ישראל בתקופת היישוב ולאחריה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף חכמי · ראה עוד »

יוסף בן עוליאל

יוסף (חוֹסֶה) בן עוֹליאל (בספרדית: José Benoliel; 1858–1937) היה פרופסור יהודי מרוקאי לשפות רומאניות, שידוע במיוחד עבור עבודת האיסוף והשימור שערך עבור הניב הצפון-אפריקאי של לאדינו הידוע בשם חכיתיה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף בן עוליאל · ראה עוד »

יוסף בס

מוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון יוסף בס (5 במאי 1908–1995) היה קריקטוריסט נודע בתקופת היישוב ובתקופת ראשית המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף בס · ראה עוד »

יוסף ברלין

יוסף אברהם ברלין (23 בספטמבר 1877, מוהילב, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 18 ביולי 1952, תל אביב) היה אדריכל ישראלי, מן האדריכלים הבולטים בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף ברלין · ראה עוד »

יוסף ברוורמן

יוסף ברוורמן (1911 – 3 במאי 1939) היה איש אצ"ל שפרש מהארגון, הצטרף למשטרת המנדט והוצא להורג על ידי האצ"ל באשמת בגידה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף ברוורמן · ראה עוד »

יוסף גולנד

יוסף גולנד משמאל עם שושנה דמארי ומשה וילנסקי מימין בעת מסע ההופעות המשותף בארצות הברית, 1949 עטיפת תקליט של יוסף גולנד לוחית זיכרון על ביתם של יוסף גולנד ומיה ארבטובה בשדרות בן-גוריון 72 בתל אביב יוסף גוֹלַנד (6 במאי 1907 – 18 בדצמבר 1973) היה זמר בתקופת היישוב ובימי המדינה.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף גולנד · ראה עוד »

יוסף הפטמן

קברו של יוסף הפטמן יוסף חיים הֶפְטְמן (בכתיב יידי: העפטמאַן; ט"ו באב תרמ"ח, 23 ביולי 1888, – כ"ד בטבת תשט"ו, 18 בינואר 1955) היה עיתונאי וסופר בתקופת היישוב ובימי המדינה, פזמונאי ועורך העיתון "הבוקר".

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף הפטמן · ראה עוד »

יוסף ויניצקי

יוסף ויניצקי (13 ביולי 1914 – 6 בספטמבר 1965), שנודע גם בשמות העט י.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף ויניצקי · ראה עוד »

יוסף ויץ

יוסף וַיְץ (כ"ה בטבת ה'תר"ן, 17 בינואר 1890 – 22 בספטמבר 1972) היה מראשי קרן קיימת לישראל, ומהפעילים המרכזיים בהתיישבות, ייעור וברכישת קרקעות בארץ ישראל בתקופת היישוב ובשנות המדינה הראשונות.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף ויץ · ראה עוד »

יוסף כצנלסון

יוסף כצנלסון (1 באוגוסט 1896 - 2 בינואר 1940) היה ממנהיגי התנועה הרוויזיוניסטית בשנות ה-30, מפקד בתנועת בית"ר ואחד ממנהיגיה, מראשוני אנשי "ברית הבריונים" וממקימי האצ"ל.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף כצנלסון · ראה עוד »

יוסף יואל ריבלין

קבוצת סופרים ומורים בירושלים, שנות ה-30: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, '''יוסף יואל ריבלין''', אביעזר ילין ומשה כרמון יוסף יואל ריבלין (ט"ז בתשרי ה'תר"ן, 11 באוקטובר 1889 – כ' בניסן ה'תשל"א, 15 באפריל 1971) היה מזרחן ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסף יואל ריבלין · ראה עוד »

יוסוף אבו דורה

יוסוף סעיד אבו דורה (בערבית - يوسف سعيد أبو درة; הוצא להורג ב-1940) היה מנהיג כנופיה בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוסוף אבו דורה · ראה עוד »

יוליוס יעקובי

יוליוס יעקובי (1891 – 1950) היה רופא עיניים, ביישוב בימי המנדט הבריטי, פיתח ולימד בבית החולים הדסה (תל אביב) שיטות ניתוח שלא היו ידועות בארץ ישראל, המציא מחט מיוחדת הקרויה על שמו, לניתוח "טוטי" (ליצירת צינור לניקוז הדמעות מהעין לאף).

חָדָשׁ!!: היישוב ויוליוס יעקובי · ראה עוד »

יוחנן פלץ

יוחנן (יאנוש) פֶּלְץ (18 באוגוסט 1917 – 4 באפריל 2014) היה לוחם הבריגדה היהודית, מראשי קבוצת הנוקמים, אשר בתום מלחמת העולם השנייה עסקה בחיסול נאצים.

חָדָשׁ!!: היישוב ויוחנן פלץ · ראה עוד »

יין

משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.

חָדָשׁ!!: היישוב ויין · ראה עוד »

יין בארץ ישראל

ביקבוק יין בזכרון יעקב, 1952 היין היווה חלק משמעותי במסגרת החקלאות במהלך ההיסטוריה של '''ארץ ישראל'''.

חָדָשׁ!!: היישוב ויין בארץ ישראל · ראה עוד »

יישוב

יישוב הוא תחום גאוגרפי המהווה יחידה אחת בעלת מאפיינים מוגדרים ומשמש למגורי קבע של בני אדם.

חָדָשׁ!!: היישוב ויישוב · ראה עוד »

יישוב (פירושונים)

יישוב או ישוב הוא מטבע לשון המשמש בתחומים רבים ושונים.

חָדָשׁ!!: היישוב ויישוב (פירושונים) · ראה עוד »

1 באוקטובר

1 באוקטובר הוא היום ה-274 בשנה בלוח הגריגוריאני (275 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היישוב ו1 באוקטובר · ראה עוד »

10 באוגוסט

10 באוגוסט הוא היום ה-222 בשנה (223 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היישוב ו10 באוגוסט · ראה עוד »

11 באוגוסט

11 באוגוסט הוא היום ה-223 בשנה (224 בשנה מעוברת) בשבוע ה־33 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היישוב ו11 באוגוסט · ראה עוד »

11 הנקודות

מיקום יישובי 11 הנקודות בנגב (באדום) ביחס ליישובי ימינו 11 הנקודות הן אחד-עשר יישובים אשר הוקמו במבצע התיישבות גדול בנגב הצפוני, במוצאי יום הכיפורים תש"ז י"א בתשרי, בלילה שבין 5 ל-6 באוקטובר 1946, ביוזמת הסוכנות היהודית.

חָדָשׁ!!: היישוב ו11 הנקודות · ראה עוד »

12 במאי

12 במאי הוא היום ה-132 בשנה (133 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היישוב ו12 במאי · ראה עוד »

12 בדצמבר

12 בדצמבר הוא היום ה-346 בשנה, (347 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: היישוב ו12 בדצמבר · ראה עוד »

13 באוקטובר

13 באוקטובר הוא היום ה-286 בשנה (287 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היישוב ו13 באוקטובר · ראה עוד »

15 באפריל

15 באפריל הוא היום ה-105 בשנה (106 בשנה מעוברת), בשבוע ה-16 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היישוב ו15 באפריל · ראה עוד »

15 בפברואר

15 בפברואר הוא היום ה-46 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היישוב ו15 בפברואר · ראה עוד »

15 ביולי

15 ביולי הוא היום ה-196 בשנה (197 בשנה מעוברת), ב.

חָדָשׁ!!: היישוב ו15 ביולי · ראה עוד »

16 ביוני

16 ביוני הוא היום ה-167 בשנה (168 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היישוב ו16 ביוני · ראה עוד »

17 במאי

17 במאי הוא היום ה-137 בשנה (138 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היישוב ו17 במאי · ראה עוד »

17 באפריל

17 באפריל הוא היום ה-107 בשנה (108 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היישוב ו17 באפריל · ראה עוד »

17 באוגוסט

17 באוגוסט הוא היום ה-229 בשנה בלוח הגרגוריאני (230 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היישוב ו17 באוגוסט · ראה עוד »

18 באפריל

נזקי רעידת האדמה בסן פרנסיסקו 18 באפריל הוא היום ה-108 בשנה (109 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היישוב ו18 באפריל · ראה עוד »

1860

בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: היישוב ו1860 · ראה עוד »

19 במאי

19 במאי הוא היום ה-139 בשנה (140 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היישוב ו19 במאי · ראה עוד »

19 בנובמבר

19 בנובמבר הוא היום ה-323 בשנה, (324 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: היישוב ו19 בנובמבר · ראה עוד »

19 בפברואר

19 בפברואר הוא היום ה-50 בשנה בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היישוב ו19 בפברואר · ראה עוד »

1921 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1921 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ו1921 בארץ ישראל · ראה עוד »

1928 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1928 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ו1928 בארץ ישראל · ראה עוד »

1930 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1930 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ו1930 בארץ ישראל · ראה עוד »

1933 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1933 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ו1933 בארץ ישראל · ראה עוד »

1938 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1938 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ו1938 בארץ ישראל · ראה עוד »

1939 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1939 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ו1939 בארץ ישראל · ראה עוד »

1941 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1941 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ו1941 בארץ ישראל · ראה עוד »

1944 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1944 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ו1944 בארץ ישראל · ראה עוד »

1946 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1946 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ו1946 בארץ ישראל · ראה עוד »

1948 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1948 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: היישוב ו1948 בארץ ישראל · ראה עוד »

1984 בישראל

1984 בישראל (ה'תשמ"ד-ה'תשמ"ה) הייתה השנה בה חגגה 36 שנה מיום היווסדה.

חָדָשׁ!!: היישוב ו1984 בישראל · ראה עוד »

2 במאי

2 במאי הוא היום ה-122 בשנה (123 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היישוב ו2 במאי · ראה עוד »

2 ביוני

2 ביוני הוא היום ה-153 בשנה (154 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היישוב ו2 ביוני · ראה עוד »

20 במרץ

20 במרץ הוא היום ה-79 בשנה (80 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היישוב ו20 במרץ · ראה עוד »

27 במרץ

27 במרץ הוא היום ה-86 בשנה (87 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היישוב ו27 במרץ · ראה עוד »

27 באוגוסט

27 באוגוסט הוא היום ה-239 בשנה בלוח הגרגוריאני (240 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היישוב ו27 באוגוסט · ראה עוד »

29 ביוני

29 ביוני הוא היום ה-180 בשנה, (181 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היישוב ו29 ביוני · ראה עוד »

3 במאי

3 במאי הוא היום ה-123 בשנה (124 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היישוב ו3 במאי · ראה עוד »

3 בינואר

3 בינואר הוא היום השלישי בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היישוב ו3 בינואר · ראה עוד »

30 בינואר

30 בינואר הוא היום ה-30 בשנה בלוח הגרגוריאני, נשארו עוד 335 ימים (336 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היישוב ו30 בינואר · ראה עוד »

5 באוקטובר

5 באוקטובר הוא היום ה-278 בשנה בלוח הגריגוריאני (279 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היישוב ו5 באוקטובר · ראה עוד »

5 בפברואר

5 בפברואר הוא היום ה-36 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היישוב ו5 בפברואר · ראה עוד »

6 ביולי

6 ביולי הוא היום ה-187 בשנה (188 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היישוב ו6 ביולי · ראה עוד »

7 בינואר

7 בינואר הוא היום השביעי בשנה בשבוע הראשון בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היישוב ו7 בינואר · ראה עוד »

8 בדצמבר

8 בדצמבר הוא היום ה-342 בשנה בלוח הגרגוריאני (343 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היישוב ו8 בדצמבר · ראה עוד »

9 בינואר

9 בינואר הוא היום התשיעי בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היישוב ו9 בינואר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

הישוב, היישוב העברי, היישוב היהודי בא"י.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/היישוב