גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
90 יחסים: מעגל, משנה תורה, משולש, משוואה ממעלה שנייה, משיח, מתמטיקאי, מתמטיקה, מדע, מהדורה מדעית, מוסד ביאליק, מוזיקה, מישור המילקה, אנציקלופדיה, אסטרונומיה, אסטרונום, אסטרולוגיה, אפוריזם, אצטרולב, אריתמטיקה, אלגברה, אברהם אבן עזרא, אופטיקה, אוקלידס, ספרד, עזריה מן האדומים, פירוש המשנה לרמב"ם, פילוסוף, פילוסופיה, פיבונאצ'י, צורת הארץ, קו רוחב, קו המשווה השמימי, קידוש החודש, רמב"ן, רמב"ם, ראשונים, רשב"א, רלב"ח, רז"ה, רד"ק, רדיוס, שמואל יוסף פין, שלמה ויסבליט, שלום צדיק, שטח, שד"ל, תרמ"ז, תרפ"ד, תלמי (אסטרונום), תלמיד חכם, ..., לשוננו, לטינית, טריגונומטריה, חישוב הקץ (יהדות), חיבור אבוד, ברצלונה, בחיי בן אשר, בית מקרא, גאומטריה, גלות בבל, גד בן-עמי צרפתי, ד'תתפ"ג, דעת: כתב-עת לפילוסופיה יהודית וקבלה, דוד, דוד גנז, המאה ה-11, המאה ה-12, המאה ה-9, המאירי, הערת שוליים, הלוח העברי, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, הוכחה, היקף, ימי הביניים, יצחק אברבנאל, יצחק בן יוסף הישראלי, יצחק בער, יצחק יוליוס גוטמן, יהודה בן ברזילי, יוליוס גוטמן, 1065, 1070, 1116, 1120, 1123, 1129, 1132, 1136, 1145. להרחיב מדד (40 יותר) »
מעגל
החלק החיצוני הצבוע באפור מסמן את המעגל והשטח הצבוע בצהוב מסמן את העיגול מעגל הוא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שמרחקן מהמרכז, קבוע.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ומעגל · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ומשנה תורה · ראה עוד »
משולש
משולש "עמודי הרקולס", בנבאו בולוק 1995, פלדה צבועה בגאומטריה מקובלות שתי דרכים להגדרתו של משולש.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ומשולש · ראה עוד »
משוואה ממעלה שנייה
משוואה ממעלה שנייה או משוואה ריבועית היא משוואה מהצורה \ ax^2 + bx + c.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ומשוואה ממעלה שנייה · ראה עוד »
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ומשיח · ראה עוד »
מתמטיקאי
קרל פרידריך גאוס, מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים. פרס אָבֶּל למתמטיקה מתמטיקאי הוא אדם העוסק במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ומתמטיקאי · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ומתמטיקה · ראה עוד »
מדע
פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ומדע · ראה עוד »
מהדורה מדעית
היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ומהדורה מדעית · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מוזיקה
הביטלס במופע מוזיקה בשנת 1964 מוזיקה היא אמנות סידור צלילים בזמן.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ומוזיקה · ראה עוד »
מישור המילקה
כוכבי הלכת שבתאי, מאדים וכוכב חמה (שלוש הנקודות בשמאל התמונה). ניתן לראות שכל גרמי השמים בתמונה נמצאים בקירוב על אותו המישור, מישור המילקה. מישור המִילְקֶה (מלשון ליקוי; בלועזית: אֶקְלִיפְּטִיקָה מלטינית, מאקליפטיקוס ביוונית; באנגלית: Ecliptic plane) הוא המישור הגאומטרי המכיל את מסלולו של כדור הארץ סביב השמש.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ומישור המילקה · ראה עוד »
אנציקלופדיה
אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ואנציקלופדיה · ראה עוד »
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ואסטרונומיה · ראה עוד »
אסטרונום
גלילאו גליליי, נחשב כאבי האסטרונומיה המודרנית אסטרונום סיני. איור משנת 1675 לערך. אסטרונום (נקרא בעבר גם: תוכן) הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ואסטרונום · ראה עוד »
אסטרולוגיה
מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ואסטרולוגיה · ראה עוד »
אפוריזם
אָפוֹרִיזְם (מיוונית: ἀφορισμός aphorismos, "תיחום". בהגדרת האקדמיה ללשון העברית: מֵימְרָה), הוא אמרה תמציתית המביעה אמת כללית, עקרון או אבחנה פקחית אשר נאמר או נכתב באופן לקוני וקליט.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ואפוריזם · ראה עוד »
אצטרולב
האצטרולב נמצא באוסף המוזיאון הבריטי; מוצג לפרטיו בhttps://www.youtube.com/watch?v.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ואצטרולב · ראה עוד »
אריתמטיקה
האריתמטיקה והרטוריקה - שתיים מבין שבע האמנויות החופשיות. פסלם של ניקולא פיזאנו וג'ובאני פיזאנו, פונטנה מאג'ורה, פרוג'ה. אָריתמֶטיקה (מהמילה היוונית αριθμός, אריתמוֹס, שפירושה מספר), הידועה גם בשם חשבון, היא הענף העתיק והבסיסי ביותר במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ואריתמטיקה · ראה עוד »
אלגברה
נוסחת השורשים מביעה את הפתרון של הנוסחה ממעלה שנייה ax^2+bx+c.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ואלגברה · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אופטיקה
קרני השמש דרך זכוכית מגדלת אוֹפְּטִיקָה היא תחום בפיזיקה המתאר את התכונות וההתנהגות של האור, ואת יחסי הגומלין בין אור לחומר.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ואופטיקה · ראה עוד »
אוקלידס
אֵוּקלידס (ביוונית: Εὐκλείδης; 365 לפנה"ס – 275 לפנה"ס) הידוע גם כאוקלידס מאלכסנדריה, היה מתמטיקאי יווני הנחשב לאבי הגאומטריה.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ואוקלידס · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא וספרד · ראה עוד »
עזריה מן האדומים
רבי עזריה בן משה מן האדומים (דה רוסי - באיטלקית: Bonaiuto de' Rossi; 1513 בקירוב, מנטובה – 1578, פרארה) היה למדן, היסטוריון וחוקר יהודי-איטלקי.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ועזריה מן האדומים · ראה עוד »
פירוש המשנה לרמב"ם
ספרייה הלאומית הפירוש למשנה של הרמב"ם הוא אחד הפירושים החשובים על המשנה.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ופירוש המשנה לרמב"ם · ראה עוד »
פילוסוף
סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ופילוסוף · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ופילוסופיה · ראה עוד »
פיבונאצ'י
פִיבּוֹנַאצִ'י, או לאונרדו מפיזה, לאונרדו ביגולו או לאונרדו פיזנו (.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ופיבונאצ'י · ראה עוד »
צורת הארץ
שער הספר "צורת הארץ" במהדורה השנייה כריכת הספר "צורת הארץ" במהדורה האחרונה צורת הארץ, הוא ספר אסטרונומיה בעברית מאת רבי אברהם בר חייא העוסק בנושאים הבאים: מהלך הירח, ליקויי חמה ולבנה, מהלך כוכבי הנבוכה, תיאור אופן המזלות, חלוקת כוכב ארץ לאזורי אקלים, מידת כוכב ארץ והוויכוח סביב מהלך כוכבי שבת.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא וצורת הארץ · ראה עוד »
קו רוחב
קו רוחב (גם: חוג או רוחב גאוגרפי) מציין עד כמה נקודה על פני כדור הארץ נמצאת מדרום או מצפון לקו המשווה.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא וקו רוחב · ראה עוד »
קו המשווה השמימי
קו המשווה השמימי נראה בנטייה של כ-23.5 מעלות מן האנך למישור המלקה. קו המשווה השמימי הוא מעגל גדול דמיוני על גבי כיפת השמיים, הנמשך מקו המשווה הארצי אל החלל, במאונך לציר הסיבוב של כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא וקו המשווה השמימי · ראה עוד »
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא וקידוש החודש · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ורמב"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ורמב"ם · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא וראשונים · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ורשב"א · ראה עוד »
רלב"ח
#הפניה לוי בן חביב.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ורלב"ח · ראה עוד »
רז"ה
#הפניה זרחיה הלוי.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ורז"ה · ראה עוד »
רד"ק
רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ורד"ק · ראה עוד »
רדיוס
M-מרכז המעגל, d-קוטר המעגל, r-'''רדיוס''' המעגל בגאומטריה, רדיוס (או מחוג בעברית) הוא הקטע המחבר את מרכזו של מעגל עם נקודה על היקפו, או את מרכזו של כדור עם כן נקודה על פניו.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ורדיוס · ראה עוד »
שמואל יוסף פין
שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ושמואל יוסף פין · ראה עוד »
שלמה ויסבליט
שלמה ויסבליט (24 בנובמבר 1930 – 8 באוקטובר 2021) היה איש חינוך, חוקר, כותב ומרצה בתחומי התנ"ך, היהדות, השירה העברית ומחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ושלמה ויסבליט · ראה עוד »
שלום צדיק
שלום צדיק (נולד ב-6 באפריל 1980) הוא פרופסור חבר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ושלום צדיק · ראה עוד »
שטח
שטח של משולש שווה לגובה (מסומן בורוד) כפול הבסיס (אדום) חלקי 2. שטח הוא גודל של תחום מישורי.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ושטח · ראה עוד »
שד"ל
#הפניה שמואל דוד לוצאטו.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ושד"ל · ראה עוד »
תרמ"ז
#הפניה ה'תרמ"ז.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ותרמ"ז · ראה עוד »
תרפ"ד
#הפניה ה'תרפ"ד.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ותרפ"ד · ראה עוד »
תלמי (אסטרונום)
מפת ארץ ישראל והסהר הפורה של תלמי, בהוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית מפת הודו של תלמי, בהוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית קְלָאוֹדִיוּס פְּתוֹלֶמָאיוֹס (ביוונית: Κλαύδιος Πτολεμαῖος; 100 לערך – 168 לספירה), המוכר בקצרה בשם תֹּלְמִי, היה מתמטיקאי, גאוגרף, אסטרונום ואסטרולוג יווני.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ותלמי (אסטרונום) · ראה עוד »
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ותלמיד חכם · ראה עוד »
לשוננו
לשוננו הוא כתב עת מדעי לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ולשוננו · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ולטינית · ראה עוד »
טריגונומטריה
טריגונומטריה (מיוונית τρίγωνον "משולש" + μέτρον "מדידה") היא ענף בגאומטריה העוסק בחקר המשולשים והקשר שבין צלעותיהם וזוויותיהם.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא וטריגונומטריה · ראה עוד »
חישוב הקץ (יהדות)
#הפניה חישוב הקץ.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא וחישוב הקץ (יהדות) · ראה עוד »
חיבור אבוד
חיבור אבוד הוא יצירה ספרותית או עיונית שידוע כי התקיימה, אך לא שרדה.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא וחיבור אבוד · ראה עוד »
ברצלונה
ברצלונה (בקטלאנית ובספרדית: Barcelona; הגייה בקטלאנית: bəɾsəˈɫonə, ברסלונה; הגייה בספרדית: baɾθeˈlona, ברת'לונה) היא בירת הקהילה האוטונומית קטלוניה והעיר המאוכלסת ביותר בה.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא וברצלונה · ראה עוד »
בחיי בן אשר
רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), היה פרשן מקרא מחוג מקובלי גירונה.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ובחיי בן אשר · ראה עוד »
בית מקרא
בית מקרא, כתב עת לחקר המקרא ועולמו הוא כתב עת מדעי לחקר המקרא בהקשר מקום יצירתו של המקרא: אזור הסהר הפורה ותקופתו: העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ובית מקרא · ראה עוד »
גאומטריה
"אלוהים הגאומטריקן", איור לכתב־יד צרפתי מהמאה ה-13 גאומטריה (בכתיב תקין: גאומטרייה. מיוונית עתיקה – γεωμετρία. γεω – "אדמה" או "קרקע"; μέτρον – "מדידה") היא ענף של המתמטיקה העוסק בצורות ובמבנים, ובהם הישויות: נקודות, קווים ישרים, עקומות, משטחים, מעגלים ופאונים.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא וגאומטריה · ראה עוד »
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא וגלות בבל · ראה עוד »
גד בן-עמי צרפתי
גד בן-עמי צרפתי (ט' בחשוון ה'תרע"ז, 5 בנובמבר 1916 - ל' בכסלו ה'תשס"ו, 30 בדצמבר 2005) היה בלשן וחוקר העברית, חתן פרס ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא וגד בן-עמי צרפתי · ראה עוד »
ד'תתפ"ג
רבי אברהם בר חייא מחבר את ספר העיבור - החיבור המפורט הראשון על הלוח העברי.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא וד'תתפ"ג · ראה עוד »
דעת: כתב-עת לפילוסופיה יהודית וקבלה
#הפניהדעת.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ודעת: כתב-עת לפילוסופיה יהודית וקבלה · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ודוד · ראה עוד »
דוד גנז
הרב דוד גנז (1541 ה'ש"א – 1613 ה'שע"ג) היה רב, אסטרונום, מתמטיקאי, גאוגרף והיסטוריון יהודי-גרמני, מראשוני אנשי המדע היהודים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ודוד גנז · ראה עוד »
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא והמאה ה-11 · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא והמאה ה-12 · ראה עוד »
המאה ה-9
המאה ה-9 היא התקופה שהחלה בשנת 801 והסתיימה בשנת 900 (בין התאריכים 1 בינואר 801 ל-31 בדצמבר 900).
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא והמאה ה-9 · ראה עוד »
המאירי
#הפניה מנחם המאירי.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא והמאירי · ראה עוד »
הערת שוליים
הערת שוליים היא הערה המופיעה בשוליו (בדרך כלל בתחתיתו) של ספר או מאמר, ובה ניתן מידע, שמשיקולים שונים אינו ניתן בגוף הטקסט.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא והערת שוליים · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא והלוח העברי · ראה עוד »
הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס
הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »
הוכחה
במתמטיקה ובלוגיקה הוכחה היא סדרה סופית של טענות הנובעות זו מזו בעזרת כללי היסק, תוך שימוש בהגדרות, באקסיומות, ובידע קודם שהוכח קודם לכן, המראה שטענה מסוימת היא נכונה.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא והוכחה · ראה עוד »
היקף
היקף של צורה סגורה דו-ממדית הוא אורך העקומה שסוגרת אותה.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא והיקף · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא וימי הביניים · ראה עוד »
יצחק אברבנאל
ציון מנוחתו של דון יצחק אברבנאל בפדובה רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; 1437–1509) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי, שנודע בפירושו על התורה והנביאים ובתפקידיו כשר האוצר של כמה ממלכות באירופה: פורטוגל, קסטיליה, אראגון ונאפולי.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ויצחק אברבנאל · ראה עוד »
יצחק בן יוסף הישראלי
יצחק בן יוסף הישראלי (או ישראלי), אסטרונום יהודי ספרדי בטולדו שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-14, תלמיד הרא"ש, מחבר ספר "יסוד עולם".
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ויצחק בן יוסף הישראלי · ראה עוד »
יצחק בער
יצחק פְריץ בער (קרי: בֶּר; בגרמנית: Baer) (ט"ז בטבת ה'תרמ"ט, 20 בדצמבר 1888 – ד' בשבט תש"ם, 22 בינואר 1980) היה היסטוריון יהודי גרמני וישראלי, מגדולי החוקרים של היהודים בספרד הנוצרית בימי הביניים, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לשנת תשי"ח.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ויצחק בער · ראה עוד »
יצחק יוליוס גוטמן
יצחק יוליוס גוטמן (Julius Guttmann; ה'תר"ם, 15 באפריל 1880 – ד' בסיוון ה'תש"י, 20 במאי 1950) היה הוגה דעות יהודי-גרמני, חוקר ומרצה בתחום הפילוסופיה היהודית.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ויצחק יוליוס גוטמן · ראה עוד »
יהודה בן ברזילי
#הפניה יהודה בן ברזילי הברצלוני.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ויהודה בן ברזילי · ראה עוד »
יוליוס גוטמן
#הפניה יצחק יוליוס גוטמן.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ויוליוס גוטמן · ראה עוד »
1065
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ו1065 · ראה עוד »
1070
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ו1070 · ראה עוד »
1116
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ו1116 · ראה עוד »
1120
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ו1120 · ראה עוד »
1123
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ו1123 · ראה עוד »
1129
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ו1129 · ראה עוד »
1132
התותח הראשון הומצא בסין.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ו1132 · ראה עוד »
1136
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ו1136 · ראה עוד »
1145
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם בר חייא ו1145 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_בר_חייא
