גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
87 יחסים: מסילת ישרים, מעוז צור, משנה תורה, משקל (שירה), משלי, מזמור קי"ט, מזבלה (אתר אינטרנט), מגדל היובל, מגילת איכה, מה ידידות, אנא בקראנו, אסדר לסעודתא, אקדמות, אשרי יושבי ביתך, אשת חיל, אתר חדשות, אל מסתתר, אל אדון על כל המעשים, אל רחום שמך, אלעזר בירבי קליר, אלפבית, אזמר בשבחין, אדון בפקדך, אדון הסליחות, אדיר במלוכה, אדיר הוא, אהרן הגדול מקרלין, אינטרנט, ספר תהלים, סליחות, עת שערי רצון להפתח, פרוזה, פלגיאט, פיוט, צופן, רמב"ם, רשות המסים בישראל, שלמה אלקבץ, שבת, שירה, תנ"ך, תפילת מוסף, תפילת שחרית, תפילה (יהדות), תהילים, לטינית, לכה דודי, טוקבק, זמירות ופיוטים לשבת, זכויות יוצרים, ..., חריזה, חז"ל, חיים נחמן ביאליק, ברוך אל עליון, בית (שירה), ביזפורטל, ג'ונתן סוויפט, דרור יקרא, דונש בן לברט, דוגמנות, המאה ה-11, המאה ה-13, המאה ה-5, האר"י, העת החדשה, הרמח"ל, השם המפורש, הגדה של פסח, ו, ובכן ואמרתם זבח פסח, ובכן ויהי בחצי הלילה, כלכלה, ימי הביניים, יניי, ישראל נג'ארה, ידיד נפש, ידידי רועי מקימי, יה אכסוף, יה ריבון עלם, יהודה הלוי, יום שבת (פיוט), יום שבת (שיר), יום שבתון (שיר), יום ליבשה, יום זה לישראל, יום חול, יוונית. להרחיב מדד (37 יותר) »
מסילת ישרים
מסילת ישרים הוא ספר שכתב רבי משה חיים לוצאטו - הרמח"ל, וכולל ענייני מוסר, תיקון מידות הנפש, והדרכה להתקרבות לאל.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ומסילת ישרים · ראה עוד »
מעוז צור
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי הוא פיוט שנהוג לזמר בימי חנוכה, לאחר הדלקת הנרות.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ומעוז צור · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ומשנה תורה · ראה עוד »
משקל (שירה)
משקל (גם בלועזית: ריתמוּס) הוא שם כולל למערכות המִקְצָב המשמשות ברוב סוגי השירה.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ומשקל (שירה) · ראה עוד »
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ומשלי · ראה עוד »
מזמור קי"ט
#הפניה תהילים קי"ט.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ומזמור קי"ט · ראה עוד »
מזבלה (אתר אינטרנט)
מזבלה הוא אתר חדשות ובלוג ישראלי שנוסד ביוני 2006 על ידי גיא דיין ודורי בן ישראל, ועוסק בסיקור חדשותי של עולם הדיגיטל המתחדש עם עדכונים וכתבות מהקשת הרחבה של עולמות הפרסום, שיווק, יחסי ציבור, קריאייטיב ותקשורת.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ומזבלה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
מגדל היובל
מגדל היובל, הידוע גם בכינוי מגדל קריית הממשלה, הוא גורד שחקים שהוקם בשנת 2005 ברחוב קפלן פינת דרך בגין בתל אביב (מחלף קפלן), מדרום למחנה רבין (הקריה) ומדרום-מערב למגדלי עזריאלי.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ומגדל היובל · ראה עוד »
מגילת איכה
מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ומגילת איכה · ראה עוד »
מה ידידות
"מה ידידות מנוחתך" הוא פיוט המושר בכל קהילות אשכנז מדי ליל שבת, נדפס לראשונה בקושטנדינה בספר 'זמירות ושירות ותשבחות'.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ומה ידידות · ראה עוד »
אנא בקראנו
שמן על בד מאת איזידור קאופמן (לפני 1907) אָנָּא בְּקָרְאֵנוּ הוא פיוט שנאמר על ידי יהודי ספרד כחלק מאמירת הסליחות ביום כיפור, לאחר תפילת ערבית של יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ואנא בקראנו · ראה עוד »
אסדר לסעודתא
#הפניה אתקינו סעודתא#אסדר לסעודתא.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ואסדר לסעודתא · ראה עוד »
אקדמות
פרוכת עם השורה האחרונה של אקדמות רקומה עליה אַקְדָמוּת מִלִּין הוא פיוט בשפה הארמית, הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות בקריאת התורה.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ואקדמות · ראה עוד »
אשרי יושבי ביתך
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ (בקיצור אשרי או תְּהִילָּה לְדָוִד) הוא קטע תפילה הנאמר פעמיים בתפילת שחרית (בפסוקי דזמרא ולפני קדושה דסידרא, ובשבת ויום טוב שאין אומרים קדושה דסידרא בשחרית, אומרים אותו לפני הכנסת ספר תורה), וכן בתחילת תפילת מנחה.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ואשרי יושבי ביתך · ראה עוד »
אשת חיל
אֵשֶׁת חַיִל הוא שיר הלל לאישה, החותם את ספר משלי.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ואשת חיל · ראה עוד »
אתר חדשות
#הפניה עיתונות מקוונת.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ואתר חדשות · ראה עוד »
אל מסתתר
אֵל מִסְתַּתֵּר הוא פיוט קבלי ידוע.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ואל מסתתר · ראה עוד »
אל אדון על כל המעשים
"אֵל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים" (ידוע גם בשם "אֵל אָדוֹן") הוא אחד הפיוטים הקדומים ביותר שנכנסו לתפילה, הידועים כיום, ומשערים שהוא נכתב בארץ ישראל בתקופת הפיוט הארץ ישראלי הקדום (המאה ה-2 עד המאה ה-4 לספירה) - תקופת התלמוד.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ואל אדון על כל המעשים · ראה עוד »
אל רחום שמך
יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים (1878), ציור של מאוריצי גוטליב אֵל רַחוּם שְׁמָךְ הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות כחלק מאמירת הסליחות.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ואל רחום שמך · ראה עוד »
אלעזר בירבי קליר
רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »
אלפבית
אָלֶפְבֵּית הוא אוסף סדור של אותיות, שהן סימנים גרפיים המייצגים עיצורים ותנועות.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ואלפבית · ראה עוד »
אזמר בשבחין
#הפניה אתקינו סעודתא#אזמר בשבחין.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ואזמר בשבחין · ראה עוד »
אדון בפקדך
אדון בפקדך הוא פיוט מסוג סליחה (מהתת-סוג "שנייה") לפי סדר אלפאביתי שחובר על ידי הפייטן רבינו יצחק הכהן, ובו מתאר המחבר את שפלות האדם הגורמת לו לחטוא ומבקש שהקדוש ברוך הוא יתחשב בכך ויסלח לחטאי ישראל.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ואדון בפקדך · ראה עוד »
אדון הסליחות
הפיוט אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת הוא אחד מפיוטי הסליחות העתיקים ביותר שנכתבו.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ואדון הסליחות · ראה עוד »
אדיר במלוכה
אדיר במלוכה (או כי לו נאה) הוא אחד מפיוטי פסח, המושרים בליל הסדר בסיום אמירת ההגדה של פסח.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ואדיר במלוכה · ראה עוד »
אדיר הוא
אדיר הוא, הוקלט בטיש בבית מדרש בוהוש בבני ברק, 2011. מקליט: חיים רוזנראוך אדיר הוא פיוט המסודר על פי האלף - בית, ונהוג לשיר אותו בסוף סדר פסח.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ואדיר הוא · ראה עוד »
אהרן הגדול מקרלין
רבי אהרן פרלוב מקרלין (ה'תצ"ו (1736) – י"ט בניסן ה'תקל"ב (22 באפריל 1772)) היה אדמו"ר בראשית ימי תנועת החסידות, תלמידו של המגיד ממזריטש, מגדולי מפיצי החסידות בליטא ומייסדה של חסידות קרלין.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ואהרן הגדול מקרלין · ראה עוד »
אינטרנט
כתובות IP בחלק קטן מהאינטרנט ב-15 בינואר 2005 האינטרנט (בעברית: מִרְשֶׁתֶת) הוא רשת תקשורת נתונים בהיקף כלל־עולמי.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ואינטרנט · ראה עוד »
ספר תהלים
#הפניה תהילים.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון וספר תהלים · ראה עוד »
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון וסליחות · ראה עוד »
עת שערי רצון להפתח
עקידת יצחק מאת דה ולדס ליל עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ הוא פיוט הנאמר על ידי הספרדים ועדות המזרח בתפילת ראש השנה, לפני תקיעות השופר שבין תפילת שחרית לתפילת המוסף.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ועת שערי רצון להפתח · ראה עוד »
פרוזה
פרוזה היא סגנון כתיבה ודיבור הדומה ביסודו לדיבור היומיומי.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ופרוזה · ראה עוד »
פלגיאט
#הפניה גנבה ספרותית.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ופלגיאט · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ופיוט · ראה עוד »
צופן
#הפניה הצפנה.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון וצופן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ורמב"ם · ראה עוד »
רשות המסים בישראל
רשות המסים בישראל היא גוף ממשלתי הפועל במסגרת משרד האוצר ועוסק בעיקר בגביית מיסים וכן במתן מענקים ממשלתיים מסוימים.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ורשות המסים בישראל · ראה עוד »
שלמה אלקבץ
רבי שלמה בן רבי משה הלוי אלקבץ (1505 לערך - 1584 לערך) היה מקובל ופייטן צפתי.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ושלמה אלקבץ · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ושבת · ראה עוד »
שירה
אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ושירה · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ותנ"ך · ראה עוד »
תפילת מוסף
תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ותפילת מוסף · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ותפילת שחרית · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ותהילים · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ולטינית · ראה עוד »
לכה דודי
תווים של לחן מודרני לפיוט "לכה דודי" הפיוט לְכָה דוֹדִי הוא חלק מתפילות קבלת שבת הנאמרות בערב שבת לפני תפילת ערבית.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ולכה דודי · ראה עוד »
טוקבק
טוקבק (בעברית: תגובית) הוא מנגנון לתגובות הגולשים באינטרנט.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון וטוקבק · ראה עוד »
זמירות ופיוטים לשבת
זמר לשבת, בתערוכת אמנות יהדות איטליה בבית התפוצות, 2016 זמירות ופיוטים לשבת הם טקסטים פיוטיים ששרים במהלך סעודות שבת, ובעדות ספרד גם בבית הכנסת לפני תחילת התפילה ולעיתים במהלכה.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון וזמירות ופיוטים לשבת · ראה עוד »
זכויות יוצרים
הסמל המציין כי יצירה מסוימת 'מוגנת' (כביכול) בהגנת "זכויות יוצרים" זכות יוצרים (באנגלית: Copyright) היא ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה מקורית.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון וזכויות יוצרים · ראה עוד »
חריזה
חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים או חזרה של תנועות, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון וחריזה · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון וחז"ל · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
ברוך אל עליון
"בָּרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן" הוא פיוט שנכתב על ידי רבי ברוך בן שמואל ממגנצא והוא מושר בקהילות אשכנז בזמירות השבת בעת הסעודה השנייה.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון וברוך אל עליון · ראה עוד »
בית (שירה)
בית (מכונה גם מחרוזת וסטרופה) הוא רצף של מספר משפטים בשיר.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ובית (שירה) · ראה עוד »
ביזפורטל
Bizportal (ביזפורטל) הוא פורטל אינטרנט ישראלי העוסק בתחום שוק ההון.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון וביזפורטל · ראה עוד »
ג'ונתן סוויפט
ג'ונתן סוויפט ג'ונתן סוויפט (באנגלית: Jonathan Swift; 30 בנובמבר 1667 - 19 באוקטובר 1745), היה סופר, משורר, סאטיריקן, מסאי ואיש כמורה אנגליקני, ממוצא אירי-אנגלי.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון וג'ונתן סוויפט · ראה עוד »
דרור יקרא
הפיוט "דרור יקרא" בנוסח יהדות גאורגיה בביצוע שבת שותא יעקבשוילי "דְּרוֹר יִקְרָא" הוא פיוט לשבת, שחיבר דונש בן לברט בימי הביניים בספרד.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ודרור יקרא · ראה עוד »
דונש בן לברט
דונש הלוי בן לברט או בשמו העברי אדונים הלוי (920 - סביבות 990) היה פרשן, משורר ומדקדק יהודי-ספרדי בתור הזהב של יהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ודונש בן לברט · ראה עוד »
דוגמנות
דוגמניות מסלול בתצוגת אופנה בווינה אוסטריה 2013 דוגמן ביגוד בצילום בטבע. דוגמנות היא מקצוע שהעוסקים והעוסקות בו מסייעים לשיווק מוצרים ולפרסומם, תוך ניצול מראה ייחודי של היא ארבעת התחומים העיקריים של הדוגמנות הם.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ודוגמנות · ראה עוד »
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון והמאה ה-11 · ראה עוד »
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון והמאה ה-13 · ראה עוד »
המאה ה-5
המאה ה-5 היא התקופה שהחלה בשנת 401 והסתיימה בשנת 500.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון והמאה ה-5 · ראה עוד »
האר"י
רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון והאר"י · ראה עוד »
העת החדשה
קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון והעת החדשה · ראה עוד »
הרמח"ל
#הפניה רמח"ל.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון והרמח"ל · ראה עוד »
השם המפורש
שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון והשם המפורש · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון והגדה של פסח · ראה עוד »
ו
ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון וו · ראה עוד »
ובכן ואמרתם זבח פסח
ובכן ואמרתם זבח פסח (על שם הפזמון שלו) או אומץ גבורותיך הפלאת בפסח (על שם השורה הפותחת שלו) הוא פיוט שחיבר רבי אלעזר בירבי קליר, פייטן ארצישראלי מסוף המאה ה-6 ותחילת המאה ה-7.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון וובכן ואמרתם זבח פסח · ראה עוד »
ובכן ויהי בחצי הלילה
ובכן ויהי בחצי הלילה (על שם הפזמון שלו) או אז רוב נסים הִפְלֵאתָ בלילה (על שם השורה הפותחת שלו) הוא פיוט, חלק מקדושתא, שחיבר יניי, פייטן ארצישראלי מהמאה החמישית או המאה השישית.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון וובכן ויהי בחצי הלילה · ראה עוד »
כלכלה
כלכלה היא מכלול של פעילות אנושית, הכוללת מחשבה ותכנון, והמכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון וכלכלה · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון וימי הביניים · ראה עוד »
יניי
יניי (כתיב מקובל: ינאי) היה פייטן ארץ-ישראלי קדום.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ויניי · ראה עוד »
ישראל נג'ארה
רבי ישראל נג'ארה (דמשק, 1555 – עזה, 1628) היה רב, פרשן ומשורר.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון וישראל נג'ארה · ראה עוד »
ידיד נפש
יְדִיד נֶפֶשׁ הוא פיוט שחובר בארץ ישראל במאה ה-16 על ידי רבי אלעזר אזכרי, ממקובלי צפת.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון וידיד נפש · ראה עוד »
ידידי רועי מקימי
יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי הוא פיוט שחיבר רבי ישראל נג'ארה (1628-1555).
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון וידידי רועי מקימי · ראה עוד »
יה אכסוף
יָהּ אֶכְסֹף הוא פיוט לשבת שחיבר רבי אהרן הגדול מקרלין, וחתם שמו באקרוסטיכון 'אהרן' לאחר המילה הראשונה שבכל בית.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ויה אכסוף · ראה עוד »
יה ריבון עלם
"יָהּ רִבּוֹן עָלַם" הוא פיוט שחיבר רבי ישראל נג'ארה.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ויה ריבון עלם · ראה עוד »
יהודה הלוי
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ויהודה הלוי · ראה עוד »
יום שבת (פיוט)
"יוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ הוּא" הוא אחד מזמירות ופיוטי שבת.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ויום שבת (פיוט) · ראה עוד »
יום שבת (שיר)
#הפניה יום שבת (פיוט).
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ויום שבת (שיר) · ראה עוד »
יום שבתון (שיר)
#הפניה יום שבתון (פיוט).
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ויום שבתון (שיר) · ראה עוד »
יום ליבשה
מרדכי ברויאר, הוקלט באולפן הפונותיקה בירושלים, 4 באוגוסט 2003 יוֹם לְיַבָּשָׁה הוא פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי לברכות קריאת שמע בשביעי של פסח, העוסק בעיקר בקריעת ים סוף.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ויום ליבשה · ראה עוד »
יום זה לישראל
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ויום זה לישראל · ראה עוד »
יום חול
ביהדות, יוֹם חוֹל הוא יום שאינו שבת, חג, או חול המועד.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ויום חול · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: אקרוסטיכון ויוונית · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אקרוסטיכון
