גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
235 יחסים: מאיר שמחה הכהן, מנחם מנדל כשר, מנחם רקנאטי, מנחם בן סרוק, מנחם בן שמעון, מנחם בן שלמה, מנחם בן חלבו, מנחת שי, מצרים, מקרא לישראל, מרדכי יפה, מרוקו, משך חכמה, משה מנדלסון, משה אלשיך, משה אבן ג'יקטילה, משה צבי סגל, משה קמחי, משה בן נחמן, משה גרינברג, משה דוד קאסוטו, מלבי"ם, מגדים (כתב עת), מדרש, מדרש שכל טוב, מדרשי הלכה, מהר"ל מפראג, מוסד ביאליק, מוסד הרב קוק, אמוראים, אשר ויזר, אלג'יר, אליעזר מבלגנצי, אליה שמואל הרטום, אליהו מזרחי, אליהו בן אמוזג, אחרונים, אברהם אבן עזרא, אברהם סבע, אברהם בן שלמה (תימן), אברהם בן הרמב"ם, אגדה (יהדות), אור החיים (ספר), איטליה, נפתלי צבי יהודה ברלין, נפתלי הרץ טור-סיני, נתנאל בן ישעיה, נחמה ליבוביץ, סעדיה עדני, סעדיה גאון, ..., ספרד, סלובקיה, סוריה, עמוס חכם, עזרא ציון מלמד, עובדיה ספורנו, עובדיה המון, פרשנות פנים מקראית, פרשנות הפשט למקרא, פרובאנס, פולין, פירוש רש"י לתורה, פילון האלכסנדרוני, צפת, צרפת, רמב"ן, ראשונים, רש"י, רלב"ג, רד"ק, שמשון רפאל הירש, שמואל מסנות, שמואל מפלייזא, שמואל לייב גורדון, שמואל בן מאיר, שמואל דוד לוצאטו, שפתי חכמים, שרה יפת, שלמה אפרים מלונטשיץ, שלמה בן אברהם בן פרחון, שבתי בס, תנ"ך, תנאים, תנחום הירושלמי, תנועת ההשכלה היהודית, תרגומי התנ"ך, תרגום אונקלוס, תרגום ירושלמי, תרגום יונתן בן עוזיאל, תימן, לוי בן גרשום, טורקיה, זכריה הרופא, חז"ל, חזקיה בן מנוח, חומש תורה שלמה, חיים פלטיאל, חיים בן עטר, בנו יעקב, בחיי בן אשר, גרמניה, גרשון ברין, דעת מקרא, דונש בן לברט, דוד אלטשולר, דוד פארדו, דוד צבי הופמן, דוד בן ישע הלוי חמדי, ה'תשמ"ד, ה'תשס"ט, ה'תשל"ח, המאה ה-1, המאה ה-10, המאה ה-11, המאה ה-12, המאה ה-13, המאה ה-14, המאה ה-15, המאה ה-17, המאה ה-18, המאה ה-3, המצודות, האלף הראשון, העמק דבר, הרב עדין אבן ישראל, החתם סופר, הוצאת מאגנס, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, כתב עת, כלי יקר, ימי הביניים, יעקב צבי מקלנבורג, יעקב בן אשר, יצחק אברבנאל, יצחק עראמה, יצחק בן יהודה הלוי, ישעיה מטראני, ישראל, יחזקאל קויפמן, יחיאל צבי מושקוביץ, ידידיה שלמה רפאל מנורצי, יהודה אבן קריש, יהודה אבן בלעם, יהודה קיל, יהודה חיוג', יהודה החסיד, יונה אבן ג'נאח, יוסף אבן כספי, יוסף קמחי, יוסף קרא, יוסף בכור שור, 1040, 1070, 1080, 1089, 1105, 1158, 1160, 1164, 1170, 1186, 1190, 1194, 1235, 1237, 1255, 1269, 1270, 1279, 1288, 1329, 1340, 1343, 1344, 1422, 1430, 1437, 1440, 1455, 1470, 1487, 1494, 1507, 1508, 1512, 1526, 1530, 1550, 1600, 1609, 1612, 1619, 1641, 1703, 1718, 1750, 1762, 1785, 1792, 1800, 1808, 1809, 1817, 1823, 1839, 1843, 1862, 1865, 1867, 1876, 1879, 1883, 1886, 1887, 1888, 1889, 1893, 1895, 1900, 1905, 1921, 1926, 1933, 1937, 1945, 1951, 1963, 1965, 1968, 1973, 1983, 1997, 2020, 882, 942. להרחיב מדד (185 יותר) »
מאיר שמחה הכהן
רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (ה'תר"ג, 1843 - ד' באלול ה'תרפ"ו, 14 באוגוסט 1926) מגדולי רבני מזרח אירופה בדור שלפני השואה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומאיר שמחה הכהן · ראה עוד »
מנחם מנדל כשר
הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה - 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה".
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומנחם מנדל כשר · ראה עוד »
מנחם רקנאטי
רבי מנחם בן בנימין רקאנטי (או ריקאנטי; 1310-1250) היה מקובל ופוסק שחי בעיירה רקנאטי שבאיטליה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומנחם רקנאטי · ראה עוד »
מנחם בן סרוק
מנחם בן סרוק (920 עד 970 או 980 בערך), היה בלשן ופילולוג יהודי בספרד של תור הזהב.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומנחם בן סרוק · ראה עוד »
מנחם בן שמעון
רבי מנחם בן שמעון מפּוֹשְקְיֶרָה (בסביבות 1190, ד'תתק"ן) היה מדקדק ופרשן מקרא שעסק בפרשנות הפשט למקרא במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומנחם בן שמעון · ראה עוד »
מנחם בן שלמה
רבי מנחם ברבי שלמה היה פרשן מקרא, מדקדק וראש ישיבה שפעל ברומא שבאיטליה במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומנחם בן שלמה · ראה עוד »
מנחם בן חלבו
רבי מנחם בר חלבו (סביבות 1070-1080) היה ראשון פרשני המקרא הצרפתיים הידועים לנו.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומנחם בן חלבו · ראה עוד »
מנחת שי
"מנחת שי" הוא חיבור של רבי ידידיה שלמה רפאל נורצי, העוסק בצורתן, ניקודן ומסורתן של תיבות ואותיות המקרא, ומטרתו לברר וללבן את גרסאות המקרא בענייני כתיב, ניקוד וטעמים, ולקבוע את הנוסח הנכון.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומנחת שי · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומצרים · ראה עוד »
מקרא לישראל
מקרא לישראל הוא מפעל פרשנות ישראלי מדעי-מודרני לתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומקרא לישראל · ראה עוד »
מרדכי יפה
שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומרדכי יפה · ראה עוד »
מרוקו
נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומרוקו · ראה עוד »
משך חכמה
ספר משך חכמה הוא פירוש על התורה בדרך פשוטו של מקרא שחיבר הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומשך חכמה · ראה עוד »
משה מנדלסון
משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומשה מנדלסון · ראה עוד »
משה אלשיך
רבי משה אלשיך (מכונה האלשיך הקדוש) (ה'רס"ז, 1506/1507 - י"ג בניסן ש"ס, 1600), היה פרשן ומחבר דרשות מפורסמות על התורה (המכונות 'אלשיך'), שד"ר, ופוסק בצפת.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומשה אלשיך · ראה עוד »
משה אבן ג'יקטילה
#הפניה משה הכהן אבן ג'יקטילה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומשה אבן ג'יקטילה · ראה עוד »
משה צבי סגל
הרב פרופ' משה צבי סגל (באנגלית: Moses Hirsch Segal) (ה' בתשרי תרל"ז - י' בטבת תשכ"ח, 23 בספטמבר 1876 - 11 בינואר 1968) היה רב, פרופסור למקרא, פילולוג, חוקר מקרא וספרות עברית.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומשה צבי סגל · ראה עוד »
משה קמחי
רבי משה קמחי (1127 בקירוב - 1190) היה מדקדק, פרשן מקרא ופייטן במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומשה קמחי · ראה עוד »
משה בן נחמן
#הפניה רמב"ן.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומשה בן נחמן · ראה עוד »
משה גרינברג
משה גרינברג (10 ביולי 1928 – 15 במאי 2010) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל לחקר המקרא בשנת תשנ"ד (1994).
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומשה גרינברג · ראה עוד »
משה דוד קאסוטו
הרב משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (באיטלקית: Umberto Cassuto; י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומשה דוד קאסוטו · ראה עוד »
מלבי"ם
הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומלבי"ם · ראה עוד »
מגדים (כתב עת)
מגדים הוא ביטאון לענייני מקרא היוצא לאור על ידי הוצאת תבונות של המכללה האקדמית הרצוג.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומגדים (כתב עת) · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומדרש · ראה עוד »
מדרש שכל טוב
מדרש שֵׂכֶל טוב הוא פירוש על התורה שחיבר רבי מנחם בן שלמה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומדרש שכל טוב · ראה עוד »
מדרשי הלכה
מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומדרשי הלכה · ראה עוד »
מהר"ל מפראג
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומהר"ל מפראג · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ואמוראים · ראה עוד »
אשר ויזר
אשר (אנשל) וַיזֶר (נכתב גם וייזר) (2 בדצמבר 1904 – 13 במרץ 1982) היה פרשן וחוקר מקרא ולשון ישראלי.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ואשר ויזר · ראה עוד »
אלג'יר
אלג'יר (בערבית: أَلْجَزَائِر, תעתיק מדויק: אלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בברברית: ⴷⵣⴰⵢⴻ; בצרפתית: Alger) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אלג'יריה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ואלג'יר · ראה עוד »
אליעזר מבלגנצי
רבי אליעזר מבלגנצי (Beaugency, צפון צרפת; נקרא גם אליעזר באנגוסי או אליעזר מבוז'נסי) היה פרשן מקרא צרפתי בן המאה ה-12, בן דורו של הרשב"ם (יש סבורים שהיה גם תלמידו).
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ואליעזר מבלגנצי · ראה עוד »
אליה שמואל הרטום
עטיפת ספרו אליה שמואל הרטום (Elia Samuele Artom) (כ"ג בסיוון ה'תרמ"ז, 15 ביוני 1887 – כ"ג באדר א' ה'תשכ"ה, 25 בפברואר 1965) היה רב ומחנך באיטליה ובישראל, מנהל בית המדרש לרבנים ברומא.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ואליה שמואל הרטום · ראה עוד »
אליהו מזרחי
רבי אליהו מזרחי (הרא"ם; 1435–1526, רפ"ו) היה פוסק הלכה, איש מדע, סופר קומנטר ומדינאי יהודי-טורקי.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ואליהו מזרחי · ראה עוד »
אליהו בן אמוזג
#הפניה אליהו בן-אמוזג.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ואליהו בן אמוזג · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ואחרונים · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אברהם סבע
רבי אברהם בן יעקב סבע (1440 ה'ר, ספרד - 1508, ט' בתשרי ה'רס"ט, ליד ורונה, איטליה) היה רב, מקובל, והוגה דעות יהודי בדור גירוש ספרד.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ואברהם סבע · ראה עוד »
אברהם בן שלמה (תימן)
ר' אברהם בן שלמה (סביב המאות ה-14 וה-15, חי ופעל ככל הנראה בתימן), פרשן מקרא ותלמוד.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ואברהם בן שלמה (תימן) · ראה עוד »
אברהם בן הרמב"ם
רבי אברהם בן הרמב"ם הראב"ם, כונה גם "החסיד" ו"הנגיד", (כ"ח בסיון ד'תתקמ"ו, 1186 – י"ח בכסלו ד'תתקצ"ח, 1237) היה הפרשן הגדול הראשון של תורת אביו הרמב"ם, איש הלכה, פרשן מקרא מקורי על דרך הפשט, פילוסוף והוגה דעות, רופא ומנהל בית החולים הכללי בקהיר, נגיד יהודי מצרים למשך כשלושים שנה, ומנהיג הזרם היהודי-סופי המכונה במחקר זרם חסידי מצרים.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ואברהם בן הרמב"ם · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אור החיים (ספר)
אור החיים הוא חיבורו המפורסם של רבי חיים בן עטר והוא ביאור על חמשת חומשי התורה, ומשלב ביאור עם דרש וקבלה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ואור החיים (ספר) · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ואיטליה · ראה עוד »
נפתלי צבי יהודה ברלין
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »
נפתלי הרץ טור-סיני
נפתלי הרץ טור-סיני (Tur-Sinai) (טוֹרְטְשִינֶר (Torczyner)) (13 בנובמבר 1886, למברג, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 17 באוקטובר 1973, ירושלים) היה פילולוג וחוקר מקרא ישראלי נודע, ובפרט של לשונות שמיות עתיקות.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ונפתלי הרץ טור-סיני · ראה עוד »
נתנאל בן ישעיה
רבי נתנאל בן ישעיה (חי במחצית הראשונה של המאה ה-14), היה מגדולי רבני יהדות תימן הראשונים.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ונתנאל בן ישעיה · ראה עוד »
נחמה ליבוביץ
נחמה ליבוביץ (ג באלול ה'תרס"ה - ה' בניסן ה'תשנ"ז; 3 בספטמבר 1905 - 12 באפריל 1997), הייתה פרשנית ופרופסור למקרא, מורה ומחנכת, כלת פרס ישראל בתחום החינוך (1956).
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ונחמה ליבוביץ · ראה עוד »
סעדיה עדני
רבי סעדיה בן דוד עדני היה חכם תימני בן המאה ה-15.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וסעדיה עדני · ראה עוד »
סעדיה גאון
#הפניה רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וסעדיה גאון · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וספרד · ראה עוד »
סלובקיה
סלובקיה, המכונה כיום הרפובליקה הסלובקית (בסלובקית: Slovenská Republika) היא ארץ ומדינה במרכז אירופה ללא מוצא לים.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וסלובקיה · ראה עוד »
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וסוריה · ראה עוד »
עמוס חכם
עמוס חכם מקבל את פרס חידון התנ"ך הארצי, ה'תשי"ח עמוס חכם בחידון התנ"ך העולמי, תשי"ח עמוס חכם עם דוד בן-גוריון לאחר הזכייה בחידון התנ"ך 1958. מתוך מאגר ביתמונה, הספרייה הלאומית עמוס חכם (1921, ירושלים – ט"ו באב ה'תשע"ב, 2 באוגוסט 2012) היה הזוכה הראשון בחידון התנ"ך, שהפך לסמל של ידענות, וכן לדוגמה מובהקת למקרה של "סיפור סינדרלה".
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ועמוס חכם · ראה עוד »
עזרא ציון מלמד
הרב פרופ' עזרא ציון מלמד-כהן (ב' בכסלו ה'תרס"ד, 20 בנובמבר 1903 - כ"ו באדר ה'תשנ"ד, 9 במרץ 1994) היה פילולוג וחוקר מקרא והתלמוד, ספרדי ירושלמי ממוצא פרסי.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ועזרא ציון מלמד · ראה עוד »
עובדיה ספורנו
רבי עובדיה סְפוֹרְנוֹ (נקרא גם הספורנו; איטלקית: Sforno. נולד 1468, ה'רכ"ח או 1473, ה'רל"ג – נפטר בשנת 1549, ה'ש"ט) היה פרשן מקרא יהודי-איטלקי, רב, רופא ואחד מראשי קהילת יהודי רומא וקהילת בולוניה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ועובדיה ספורנו · ראה עוד »
עובדיה המון
דף מתוך מגילת רות עם פירושו של רבי עובדיה מברטנורא, בתוך חמשה חומשי תורה דפוס לבוב תרכ"ד עובדיה בן זכריה המון פעל במאה ה-16, והיה בן אחיו ותלמידו של רבי עובדיה מברטנורא פרשן המשנה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ועובדיה המון · ראה עוד »
פרשנות פנים מקראית
לפי השערת התעודות, ספרי התנ"ך עברו מספר סבבים של עריכה ספרותית עד לגיבוש הנוסחאות שלפנינו.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ופרשנות פנים מקראית · ראה עוד »
פרשנות הפשט למקרא
פרשנות הפשט למקרא היא פרשנות שמטרתה לברר את המובן הטקסטואלי-היסטורי של המקרא, הן בהקשר הלשוני והנקודתי, הן במכלול הטקסטואלי.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ופרשנות הפשט למקרא · ראה עוד »
פרובאנס
האזור המודרני של פרובנס פְּרוֹבַאנְס (בצרפתית: Provence; באוקסיטנית: Provença) הוא אזור גאוגרפי בדרום צרפת, לשעבר פרובינקיה רומית וכיום חלק מחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ופרובאנס · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ופולין · ראה עוד »
פירוש רש"י לתורה
צנזורה נוצרית. פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ופירוש רש"י לתורה · ראה עוד »
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני (ביוונית: Φίλων ὁ Ἀλεξανδρεύς, בעברית מכונה ידידיה; נולד בין השנים 20–13 לפנה"ס לערך, ונפטר לא לפני שנת 45) היה פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ופילון האלכסנדרוני · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וצפת · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וצרפת · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ורמב"ן · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וראשונים · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ורש"י · ראה עוד »
רלב"ג
רבי לוי בן גרשום (או בן גרשוןבראשי תיבות: רלב"ג, ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס – Magister Leo Hebraeus או גרסונידס - Gersonides; 1288–1344) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, פרשן מקרא, אסטרונום, מתמטיקאי, מדען, מהנדס, ממציא, איש אשכולות, רופא ומחשובי הפילוסופים היהודים.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ורלב"ג · ראה עוד »
רד"ק
רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ורד"ק · ראה עוד »
שמשון רפאל הירש
#הפניה רש"ר הירש.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ושמשון רפאל הירש · ראה עוד »
שמואל מסנות
רבי שמואל בן נסים מסנות היה רב ומחבר מחלב במאה ה-13.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ושמואל מסנות · ראה עוד »
שמואל מפלייזא
רבי שמואל בן שלמה מִפָלַייזָא, הנקרא רבינו שמואל משַּׁאטוֹ טְיֶיר, היה מבעלי התוספות בממלכת צרפת במאה ה-13.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ושמואל מפלייזא · ראה עוד »
שמואל לייב גורדון
#הפניה שמואל ליב גורדון.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ושמואל לייב גורדון · ראה עוד »
שמואל בן מאיר
#הפניה רשב"ם.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ושמואל בן מאיר · ראה עוד »
שמואל דוד לוצאטו
שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »
שפתי חכמים
שפתי חכמים הוא פירוש פופולרי לפירוש רש"י לתורה שחובר על ידי רבי שבתי בס.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ושפתי חכמים · ראה עוד »
שרה יפת
שרה יפת (נולדה ב-18 בנובמבר 1934) היא חוקרת מקרא ישראלית, פרופסור אמריטה בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וכלת פרס ישראל לחקר המקרא לשנת תשס"ד (2004).
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ושרה יפת · ראה עוד »
שלמה אפרים מלונטשיץ
בית העלמין העתיק בפראג רבי שלמה אפרים מלונטשיץ (1550 - ז' באדר ה'שע"ט, 21 בפברואר 1619), המכונה על שם ספרו הכלי יקר, היה רב, דרשן, ראש ישיבה ואב"ד בעיר פראג במקביל למהר"ל והשל"ה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ושלמה אפרים מלונטשיץ · ראה עוד »
שלמה בן אברהם בן פרחון
#הפניה שלמה פרחון.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ושלמה בן אברהם בן פרחון · ראה עוד »
שבתי בס
הרב שבתי משורר בַּס (ה'ת"א, 1641 - כ"ב בתמוז ה'תע"ח, 1718) היה תלמיד חכם, ביביליוגרף ובעל בית דפוס, מחבר הפירוש הפופולרי על פירוש רש"י לתורה שפתי חכמים.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ושבתי בס · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ותנ"ך · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ותנאים · ראה עוד »
תנחום הירושלמי
רבי תנחום בן יוסף הירושלמי (נפטר בכ"א בתמוז ה'נ"א, 1291) הוא פרשן מקרא ומילונאי בן המאה השלש עשרה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ותנחום הירושלמי · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תרגומי התנ"ך
קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »
תרגום אונקלוס
תרגום אונקלוס הוא תרגום יהודי לשפה הארמית לחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ותרגום אונקלוס · ראה עוד »
תרגום ירושלמי
#הפניה תרגום התורה המיוחס ליונתן.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ותרגום ירושלמי · ראה עוד »
תרגום יונתן בן עוזיאל
תרגום יונתן בן עוזיאל הוא תרגום של ספרי הנביאים בתנ"ך, לשפה הארמית.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ותרגום יונתן בן עוזיאל · ראה עוד »
תימן
אל-קאעידה ושלוחותיו תֵּימָן (נקראת רשמית: הרפובליקה התימנית; בערבית תימנית: ٱلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ותימן · ראה עוד »
לוי בן גרשום
#הפניה רלב"ג.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ולוי בן גרשום · ראה עוד »
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וטורקיה · ראה עוד »
זכריה הרופא
רבי זכריה בן שלמה הרופא (מכונה: הרז"ה, בערבית: יחיא אלטביב, או: אלחכים יחיא אבן סלימאן אלאסראילי) היה מגדולי רבני תימן במאה ה-15, פרשן מקרא והלכה ורופא.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וזכריה הרופא · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וחז"ל · ראה עוד »
חזקיה בן מנוח
רבי חזקיה בן מנוח (המכונה: ה"חזקוני"; נולד סביב ה'י' 1250 - ה'ע' 1310 בערך, בצרפת. פרטים מדויקים על שנת לידתו ופטירתו ומיקומם אינם ידועים) היה רב ופרשן מקרא צרפתי.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וחזקיה בן מנוח · ראה עוד »
חומש תורה שלמה
תורה שלמה היא סדרת ספרים מקיפה על ארבעת החומשים הראשונים של התורה, שערך הרב מנחם מנדל כשר, בה ליקט את כל פירושי ומדרשי חז"ל על סדר פסוקי המקרא.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וחומש תורה שלמה · ראה עוד »
חיים פלטיאל
רבינו חיים פלטיאל (נקרא גם רבי פלטיאל מפָלַייזָא (אנ')) היה פרשן מקרא צרפתי בן המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וחיים פלטיאל · ראה עוד »
חיים בן עטר
רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וחיים בן עטר · ראה עוד »
בנו יעקב
הרב בֶּנוֹ יעקב (Benno Jacob, לעיתים Benno Jakob; 7 בספטמבר 1862 - 24 בינואר 1945) היה רב רפורמי בכמה קהילות בגרמניה ומבקר מקרא מתון ששלל את השערת התעודות.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ובנו יעקב · ראה עוד »
בחיי בן אשר
רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), היה פרשן מקרא מחוג מקובלי גירונה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ובחיי בן אשר · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וגרמניה · ראה עוד »
גרשון ברין
גרשון ברין (נולד ב-21 באוקטובר 1935) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וגרשון ברין · ראה עוד »
דעת מקרא
דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ודעת מקרא · ראה עוד »
דונש בן לברט
דונש הלוי בן לברט או בשמו העברי אדונים הלוי (920 - סביבות 990) היה פרשן, משורר ומדקדק יהודי-ספרדי בתור הזהב של יהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ודונש בן לברט · ראה עוד »
דוד אלטשולר
רבי דוד אַלְטְשוּלֶר מפראג ("בעל המצודות", על שם פירושו המפורסם; קרוי גם רד"א), (ה'תמ"ז, 1687 – ה'תק"ל, 1769), מחכמי יהדות אשכנז ופולין, היה מחשובי פרשני הנ"ך בכל הזמנים, וביאורו לנ"ך, ה"מצודות", הפך לאבן יסוד לכל הלומדים.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ודוד אלטשולר · ראה עוד »
דוד פארדו
רבי דוד חיים פַּארְדוֹ כינויו בספרי האחרונים הרד"פ (ראש חודש ניסן א' בניסן תע"ח, 1718, ונציה – י"ב בסיוון תק"נ, 1790, ירושלים) היה פרשן ספרות חז"ל, ראש ישיבה, פוסק ומשורר.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ודוד פארדו · ראה עוד »
דוד צבי הופמן
רבי דוד צבי (רד"צ) הופמן (בכתיב ארכאי: האפפמאנן; David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ".
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ודוד צבי הופמן · ראה עוד »
דוד בן ישע הלוי חמדי
#הפניה דוד הלוי חמדי.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ודוד בן ישע הלוי חמדי · ראה עוד »
ה'תשמ"ד
כדי להשתמש בלשון נקייה, רבים נוהגים לקרוא לשנה זו תשד"ם או שדמ"ת.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וה'תשמ"ד · ראה עוד »
ה'תשס"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וה'תשס"ט · ראה עוד »
ה'תשל"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וה'תשל"ח · ראה עוד »
המאה ה-1
המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים והמאה ה-1 · ראה עוד »
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים והמאה ה-10 · ראה עוד »
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים והמאה ה-11 · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים והמאה ה-12 · ראה עוד »
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים והמאה ה-13 · ראה עוד »
המאה ה-14
המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים והמאה ה-14 · ראה עוד »
המאה ה-15
המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים והמאה ה-15 · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים והמאה ה-17 · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים והמאה ה-18 · ראה עוד »
המאה ה-3
המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים והמאה ה-3 · ראה עוד »
המצודות
ה"מצודות" הוא ביאור על כל ספרי הנביאים והכתובים (מלבד המגילות רות, איכה ואסתר).
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים והמצודות · ראה עוד »
האלף הראשון
האלף הראשון (המילניום הראשון) היא התקופה שנמשכה בפרק הזמן שבין שנת 1 לספירה עד שנת 1000 לספירה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים והאלף הראשון · ראה עוד »
העמק דבר
ספר העמק דבר הוא פירוש על התורה ומגילת שיר השירים בדרך פשוטו של מקרא שחיבר הרב נפתלי צבי יהודה ברלין ("הנצי"ב מוולוז'ין").
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים והעמק דבר · ראה עוד »
הרב עדין אבן ישראל
#הפניה עדין אבן ישראל.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים והרב עדין אבן ישראל · ראה עוד »
החתם סופר
הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החתם סופר או חת"ס (על שם ספריו) היה אב"ד פרשבורג וראש ישיבת פרשבורג, ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים והחתם סופר · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס
הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וכתב עת · ראה עוד »
כלי יקר
כלי יקר הוא פירוש על חמישה חומשי תורה שנכתב על ידי רבי שלמה אפרים מלונטשיץ במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וכלי יקר · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וימי הביניים · ראה עוד »
יעקב צבי מקלנבורג
עמוד השער של הספר "הכתב והקבלה" הרב יעקב צבי מֶקְלֶנְבּוּרג (מעקלענבורג; תקמ"ה בערך – תרכ"ה; 1785 – 1865) היה מרבני גרמניה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ויעקב צבי מקלנבורג · ראה עוד »
יעקב בן אשר
הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ויעקב בן אשר · ראה עוד »
יצחק אברבנאל
ציון מנוחתו של דון יצחק אברבנאל בפדובה רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; 1437–1509) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי, שנודע בפירושו על התורה והנביאים ובתפקידיו כשר האוצר של כמה ממלכות באירופה: פורטוגל, קסטיליה, אראגון ונאפולי.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ויצחק אברבנאל · ראה עוד »
יצחק עראמה
רבי יצחק עראמה (ה'ק"פ 1420 - ה'רנ"ד 1494) (נודע בשם בעל העקידה על שם ספרו "עקידת יצחק"), היה מחכמי ספרד בדור הגירוש.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ויצחק עראמה · ראה עוד »
יצחק בן יהודה הלוי
רבי יצחק בן יהודה הלוי היה פרשן מקרא ובעל תוספות צרפתי.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ויצחק בן יהודה הלוי · ראה עוד »
ישעיה מטראני
#הפניה ריא"ז.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וישעיה מטראני · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וישראל · ראה עוד »
יחזקאל קויפמן
יחזקאל קויפמן (17 בדצמבר 1889 – כ"א בתשרי תשכ"ד, 9 באוקטובר 1963) היה פרופסור, פילוסוף וחוקר מקרא, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ח (1958) ושני פרסי ביאליק לחכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ויחזקאל קויפמן · ראה עוד »
יחיאל צבי מושקוביץ
הרב ד"ר יחיאל צבי מושקוביץ (4 בינואר 1917 – 24 באוקטובר 1999, ה'תש"ס) היה איש חינוך ופרשן מקרא ישראלי, ממחברי סדרת "דעת מקרא".
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ויחיאל צבי מושקוביץ · ראה עוד »
ידידיה שלמה רפאל מנורצי
#הפניה ידידיה שלמה רפאל נורצי.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים וידידיה שלמה רפאל מנורצי · ראה עוד »
יהודה אבן קריש
יהודה אבן קֻרַיְש (בכתיב מלא: קורייש; בערבית: قريش) היה מדקדק עברי שחי ופעל בצפון אפריקה במפנה המאה העשירית בקירוב, מחלוצי הבלשנות השמית.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ויהודה אבן קריש · ראה עוד »
יהודה אבן בלעם
הרב יהודה בן שמואל אִבְּן בַּלְעַם (נודע בערבית כאבו זכרייה יחיא או אבן-אלעם; ד'תש"ס 1000 – ד'תתל"א 1070) היה פרשן מקרא רבני מדקדק ואיש הלכה בספרד, מחבר הפיוט בזכרי על משכבי.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ויהודה אבן בלעם · ראה עוד »
יהודה קיל
יהודה קיל (1916 – 16 ביוני 2011) היה מנהל האגף לחינוך ממלכתי דתי במשרד החינוך והתרבות ויושב ראש מפעל פרשנות המקרא דעת מקרא, עליו זכה בפרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשנ"ב ופרס הרב קוק לשנת תשמ"ד.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ויהודה קיל · ראה עוד »
יהודה חיוג'
רבי יהודה בן דוד המכונה חיוג' (945–1012 לערך) היה ממדקדקי העברית והפרשנים הפילולוגיים למקרא בספרד המוסלמית.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ויהודה חיוג' · ראה עוד »
יהודה החסיד
רבי יהודה (ב"ר שמואל) החסיד היה ממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ויהודה החסיד · ראה עוד »
יונה אבן ג'נאח
שער ספרו של ר' יונה בן ג'נאח - ספר השרשים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו רבי יונה אבן ג'נאח (בקיצור: ריב"ג), בשמו הערבי אַבּוּ אלְוַלִיד מַרְוַאן בן ג'נאח (כוּנה רבי מרינוס על ידי ראב"ע), היה בלשן, פילולוג ורופא.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ויונה אבן ג'נאח · ראה עוד »
יוסף אבן כספי
רבי יוסף אבן כספי ב"ר אבא מארי (נקרא גם יוסף כספי) (ארל 1280- מיורקה 1345) היה פרשן מקרא, פילוסוף ובלשן שחי באזור ארדש וספרד.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ויוסף אבן כספי · ראה עוד »
יוסף קמחי
רבי יוסף קמחי (ריק"ם) (1105 – 1170 בערך) היה פרשן ומבקר מקרא יהודי וכן הוא מדקדק חשוב.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ויוסף קמחי · ראה עוד »
יוסף קרא
רבי יוסף קָרָא בן שמעון בן חלבו (בערך 1065-בערך 1135) היה מחכמיה הבולטים של צפון צרפת בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ויוסף קרא · ראה עוד »
יוסף בכור שור
פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש או ר"י מאורליאנס), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ויוסף בכור שור · ראה עוד »
1040
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1040 · ראה עוד »
1070
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1070 · ראה עוד »
1080
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1080 · ראה עוד »
1089
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1089 · ראה עוד »
1105
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1105 · ראה עוד »
1158
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1158 · ראה עוד »
1160
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1160 · ראה עוד »
1164
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1164 · ראה עוד »
1170
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1170 · ראה עוד »
1186
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1186 · ראה עוד »
1190
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1190 · ראה עוד »
1194
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1194 · ראה עוד »
1235
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1235 · ראה עוד »
1237
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1237 · ראה עוד »
1255
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1255 · ראה עוד »
1269
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1269 · ראה עוד »
1270
השושלת הסולומונית עולה לשלטון באתיופיה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1270 · ראה עוד »
1279
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1279 · ראה עוד »
1288
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1288 · ראה עוד »
1329
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1329 · ראה עוד »
1340
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1340 · ראה עוד »
1343
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1343 · ראה עוד »
1344
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1344 · ראה עוד »
1422
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1422 · ראה עוד »
1430
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1430 · ראה עוד »
1437
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1437 · ראה עוד »
1440
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1440 · ראה עוד »
1455
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1455 · ראה עוד »
1470
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1470 · ראה עוד »
1487
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1487 · ראה עוד »
1494
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1494 · ראה עוד »
1507
המונה ליזה צוירה בשנת 1507.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1507 · ראה עוד »
1508
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1508 · ראה עוד »
1512
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1512 · ראה עוד »
1526
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1526 · ראה עוד »
1530
היהודי מומר בשם אנטוניוס מרגריתה פרסם את הספר "האמונה היהודית כולה" בו הוא תיאר בשנאה את מנהגי היהודים ועקרונות הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1530 · ראה עוד »
1550
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1550 · ראה עוד »
1600
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1600 · ראה עוד »
1609
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (1520-1609~), המוכר בכינויו המהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה"), רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1609 · ראה עוד »
1612
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1612 · ראה עוד »
1619
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1619 · ראה עוד »
1641
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1641 · ראה עוד »
1703
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1703 · ראה עוד »
1718
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1718 · ראה עוד »
1750
;בממלכה המאוחדת הומצא קרון הרחצה, שהיה בשימוש עד תחילת שנות ה-20 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1750 · ראה עוד »
1762
החת"ם סופר (ר' משה סופר) - ראש ישיבה ומגדולי הפוסקים בדורו.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1762 · ראה עוד »
1785
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1785 · ראה עוד »
1792
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1792 · ראה עוד »
1800
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1800 · ראה עוד »
1808
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1808 · ראה עוד »
1809
10 בינואר - מרשל ז׳אן לאן מתחיל את המצור על סרגוסה במלחמת חצי האי 9 בפברואר - אוסטריה מכריזה מלחמה על צרפת 13 במרץ - השוודים מדיחים את המלך גוסטב הרביעי אדולף, מלך שוודיה במהפך שנקרא "" 10 באפריל - מלחמת הקואליציה החמישית מתחילה עם פלישת כוחות אוסטריים לבוואריה, אחת ממדינות החסות של האימפריה הצרפתית הראשונה.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1809 · ראה עוד »
1817
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1817 · ראה עוד »
1823
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1823 · ראה עוד »
1839
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1839 · ראה עוד »
1843
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1843 · ראה עוד »
1862
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1862 · ראה עוד »
1865
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1865 · ראה עוד »
1867
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1867 · ראה עוד »
1876
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1876 · ראה עוד »
1879
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1879 · ראה עוד »
1883
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1883 · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1886 · ראה עוד »
1887
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1887 · ראה עוד »
1888
אנגלית.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1888 · ראה עוד »
1889
נחנך מגדל אייפל.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1889 · ראה עוד »
1893
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1893 · ראה עוד »
1895
לוי אשכול ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1895 · ראה עוד »
1900
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1900 · ראה עוד »
1905
אלברט איינשטיין.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1905 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1921 · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1926 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1933 · ראה עוד »
1937
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1937 · ראה עוד »
1945
אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1945 · ראה עוד »
1951
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1951 · ראה עוד »
1963
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1963 · ראה עוד »
1965
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1965 · ראה עוד »
1968
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1968 · ראה עוד »
1973
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1973 · ראה עוד »
1983
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1983 · ראה עוד »
1997
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו1997 · ראה עוד »
2020
הרכבת הקלה בירושלים ריק לחלוטין בצהרי אחד מימי הסגר של מרץ-אפריל שהוחל עקב התפשטות מגפת הקורונה בישראל. ניתן להבחין שכמחצית מהמושבים נאסרו לישיבה על מנת לשמור על ריחוק חברתי אנשים ברחובות גואנגג'ואו עם מסכות פנים, בעקבות התפרצות נגיף קורונה-ווהאן, 2 בפברואר 2020 טקס חתימת הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבחריין ואיחוד האמירויות הערביות בבית הלבן, 15 בספטמבר 2020.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו2020 · ראה עוד »
882
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו882 · ראה עוד »
942
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשני המקרא היהודים ו942 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פרשני_המקרא_היהודים
