גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
100 יחסים: מנחם הרן, מצהף קדוס, מרטין לותר, מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, מגילת אסתר, מגילת איכה, מגילת קהלת, מוסד ביאליק, מוחמד, מכה, אסלאם, אלוהים, אוטונומיה, אימפריית קרתגו, איגרת יעקב, נאג חמאדי, נצרות, נצרות פרוטסטנטית, נבואה, נביאים, נגד אפיון, ספר מלחמות ה' (מקרא), ספר מלכים, ספר נחמיה, ספר עזרא, ספר שמואל, ספר שופטים, ספר הישר (מקרא), ספר היובלים, ספר יהושע, סרגל, סרי לנקה, ערבית, עזרא הסופר, עברית, עומר בן אל-ח'טאב, עות'מאן בן עפאן, פאלי, פאולוס, פרושים, פודקאסט, פילולוגיה, צדוקים, קנה מידה, רות, רוח הקודש (יהדות), שומרונים, שיר השירים, תנ"ך, תרבות נוצרית, ..., תרביץ, תרגום השבעים, תורה, תיבת מרקה, לשון קודש, לטינית, לוח השנה במגילות קומראן, זרמים בבודהיזם, ח'ליפה, חז"ל, חזון עזרא, חוקר המקרא, בן סירא, בשורות אפוקריפיות, בית המקדש השני, ביתא ישראל, ביבליה, גאוטמה הבודהה, גנוסיס, געז, דברי הימים, המאה ה-1, המאה ה-7, הספרים החיצוניים, העשור הראשון של המאה ה-21, הקוראן, הלכה, הברית החדשה, הברית הישנה, הבשורה על פי תומאס, הבשורה על-פי יוחנן, הבשורה של יהודה, הבית השני, הכנסייה האתיופית האורתודוקסית, הכנסייה הקתולית, ועידת טרנטו, כת, כת קומראן, כתבי הקודש, כתובים, כהן, כהן גדול, יעקב שביט, ירמיהו, ירושלים, יהודה (חבל ארץ), יהודים, יוסף בן מתתיהו, יוונית, יוונית קוינה. להרחיב מדד (50 יותר) »
מנחם הרן
מנחם הרן (4 בדצמבר 1924 – 16 באפריל 2015) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לחקר המקרא בשנת תש"ס (2000), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הנורווגית למדעים, חבר כבוד של החברה הבריטית לחקר המקרא וחבר האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ומנחם הרן · ראה עוד »
מצהף קדוס
מצהף קדוס (בכתב געז: መጽሐፍ ቅዱስ (תעתיק מדויק: מֵצְחֵף קָדוּס), עברית: "ספרי הקודש") הוא הכינוי שניתן בקהילת ביתא ישראל לאוסף כתבי הקודש של הקהילה.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ומצהף קדוס · ראה עוד »
מרטין לותר
מרטין לותר (בגרמנית: Martin Luther; 10 בנובמבר 1483 – 18 בפברואר 1546) היה נזיר, כומר, מלחין ותאולוג גרמני, המייסד וההוגה הראשי של הנצרות הפרוטסטנטית ויוצרו של הכוראל.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ומרטין לותר · ראה עוד »
מגילת מלחמת בני אור בבני חושך
מגילת מלחמת בני אור בבני חושך לבנה המסמלת את בני האור, ומימין קיר הבזלת השחור המסמל את בני החושך. מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, הידועה גם בשם מגילת המלחמה, היא אחת ממגילות מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ומגילת מלחמת בני אור בבני חושך · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ומגילת אסתר · ראה עוד »
מגילת איכה
מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ומגילת איכה · ראה עוד »
מגילת קהלת
מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ומגילת קהלת · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מוחמד
מוחמד בן עבדאללה בן עבד אל-מוטלב, הידוע כמֻחַמַּד (בערבית: مُحَمَّد,, 570 בערך – 8 ביוני 632) הוא מייסד דת האסלאם.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ומוחמד · ראה עוד »
מכה
מֶכָּה (בערבית: مَكَّة الْمُكَرَّمَة; בתעתיק מדויק: מַכַּה אלְמֻכַרַּמַה) היא בירת מחוז מכה במערב ערב הסעודית.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ומכה · ראה עוד »
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ואסלאם · ראה עוד »
אלוהים
אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ואלוהים · ראה עוד »
אוטונומיה
אוֹטוֹנוֹמְיָה (מיוונית: αυτονομία "עצמיות בחוק"; מקור המושג בצירוף המילים αὐτο - עצמי, ו-νόμος - חוק, שמשמעו: 'הקובע חוק לעצמו'), מושג רחב שהוראתו הכללית מציינת מידת ריבונות או יכולת תפקוד בלתי תלויה, בתחום פעילות כלשהו או ביחס לפרמטרים כלשהם.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ואוטונומיה · ראה עוד »
אימפריית קרתגו
אימפריית קַרְתְּ חַדַשְתְּ, הידועה בשמה הרומאי קַרְתָּגוֹ, הייתה מעצמה ימית ויבשתית פיניקית במערב הים התיכון, שמוצאה בעיר קרתחדשת.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ואימפריית קרתגו · ראה עוד »
איגרת יעקב
איגרת יעקב היא איגרת המהווה את אחד מספרי הברית החדשה - כתבי הקודש של הנצרות.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ואיגרת יעקב · ראה עוד »
נאג חמאדי
#הפניה נגע חמאדי.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ונאג חמאדי · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ונצרות · ראה עוד »
נצרות פרוטסטנטית
הנצרות הפרוטסטנטית היא שם כולל למספר גדול של כנסיות, המהוות ביחד את אחד הזרמים העיקריים בנצרות, והשני בגודלו לאחר הנצרות הקתולית.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ונצרות פרוטסטנטית · ראה עוד »
נבואה
חזון העצמות היבשות של יחזקאל, תחריט של גוסטב דורה בדתות, נבואה היא מסר המועבר לאדם (המכונה בדרך כלל נביא או אורקל), על ידי אלוהים או ישות על טבעית אחרת.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ונבואה · ראה עוד »
נביאים
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ונביאים · ראה עוד »
נגד אפיון
על קדמוּת היהודים (ביוונית: περὶ ἀρχαιότητος Ἰουδαίων) או נגד אַפְּיון (ביוונית: Κατά Απίωνος; בלטינית: Contra Apionem) הוא ספרו הרביעי של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, אשר נכתב זמן לא רב לפני מותו.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ונגד אפיון · ראה עוד »
ספר מלחמות ה' (מקרא)
ספר מלחמות ה' הוא ספר אשר נזכר בתנ"ך פעם אחת בלבד, בספר במדבר, ואבד.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וספר מלחמות ה' (מקרא) · ראה עוד »
ספר מלכים
ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וספר מלכים · ראה עוד »
ספר נחמיה
ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וספר נחמיה · ראה עוד »
ספר עזרא
ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וספר עזרא · ראה עוד »
ספר שמואל
ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וספר שמואל · ראה עוד »
ספר שופטים
סֵפֶר שׁוֹפְטִים הוא הספר השני בקבוצת ספרי הנביאים שבתנ"ך, אחרי ספר יהושע ולפני ספר שמואל.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וספר שופטים · ראה עוד »
ספר הישר (מקרא)
ספר הישר הוא ספר קדום המוזכר פעמיים בתנ"ך, אך אינו נמנה עם עשרים וארבעה ספרי הקודש, ולא שרד ממנו אלא קטע קצר.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וספר הישר (מקרא) · ראה עוד »
ספר היובלים
ספר היובלים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וספר היובלים · ראה עוד »
ספר יהושע
סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וספר יהושע · ראה עוד »
סרגל
סרגלים מסוגים שונים סרגל מתקפל סרגל הוא כלי שלו יש לפחות צד אחד ישר, שעל פי רוב מסומן בשנתות המיועדות למדידת מרחקים.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וסרגל · ראה עוד »
סרי לנקה
מפת סרי לנקה (שכונתה ציילון) משנת 1595, נוצרה בידי הקרטוגרף פטרוס פלנסיוס. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית מודעה ברחוב המעודדת אחדות פנימית החקלאות היא ענף מרכזי בכלכלת סרי לנקה הרפובליקה הדמוקרטית הסוציאליסטית של סְרִי לַנְקַה (נודעה בשם ציילון - Ceylon לפני שנת 1972) היא מדינת אי הממוקמת בין מפרץ בנגל ל, ומדרום לתת-היבשת ההודית.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וסרי לנקה · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וערבית · ראה עוד »
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ועזרא הסופר · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ועברית · ראה עוד »
עומר בן אל-ח'טאב
| תאריך לידה.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ועומר בן אל-ח'טאב · ראה עוד »
עות'מאן בן עפאן
עות'מאן בן עַפַאן (בערבית: عثمان بن عَفَّان; 574–656) היה הח'ליפה השלישי במניין "ארבעת הח'ליפים הצדיקים" ששלטו באימפריה המוסלמית לאחר מוחמד.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ועות'מאן בן עפאן · ראה עוד »
פאלי
פאלי היא שפה הודו-ארית המפורסמת בעיקר עקב היותה השפה הליטורגית בה נכתבו הכתבים הבודהיסטים הראשונים.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ופאלי · ראה עוד »
פאולוס
פאולוס מתרסוס (במקור: שאול התרסי) או פאולוס השליח (5-67) היה לפי האמונה הנוצרית והמתואר בברית החדשה אחד מהחשובים שבשליחי ישו על אף שלא היה שייך לשנים-עשר השליחים המקוריים ומעולם לא פגש בישו.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ופאולוס · ראה עוד »
פרושים
"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ופרושים · ראה עוד »
פודקאסט
הקלטת פודקאסט פּוֹדקׇאסְט (באנגלית: Podcast), או הֶסְכֵּת, הוא סדרה של קטעי שמע מוקלטים המועלים לרשת האינטרנט וניתנים להאזנה בסטרימינג או להורדה למכשיר.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ופודקאסט · ראה עוד »
פילולוגיה
פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ופילולוגיה · ראה עוד »
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וצדוקים · ראה עוד »
קנה מידה
קנה מידה הוא היחס בין גודל המיוצג במפה, בתוכנית אדריכלית, בשרטוט טכני או באמצעי אחר להדמיה, לבין גודלו במציאות.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וקנה מידה · ראה עוד »
רות
וורשה. הציור משנת 1853 דמותה של רות בכנסיית הדורמיציון בירושלים רות מפצירה בנעמי להישאר עמה. ציור מעשה ידי יאן ויקטורס, משנת 1653. שמן על בד. רוּת המואבייה (בפשיטתא: רעות) היא דמות מקראית, הגיבורה העיקרית של מגילת רות, וסבתא רבתא של דוד המלך.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ורות · ראה עוד »
רוח הקודש (יהדות)
רוח הקודש ביהדות היא אחד מאמצעי התקשור החשובים שנשארו כדי ליצור קשר עם האל.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ורוח הקודש (יהדות) · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ושומרונים · ראה עוד »
שיר השירים
מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ושיר השירים · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ותנ"ך · ראה עוד »
תרבות נוצרית
תרבות נוצרית. התרבות הנוצרית כוללת בדרך כלל את כל המנהגים התרבותיים שהתפתחו סביב דת הנצרות.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ותרבות נוצרית · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ותרביץ · ראה עוד »
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ותרגום השבעים · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ותורה · ראה עוד »
תיבת מרקה
כריכת הספר תיבת מרקה בעריכתו ותרגומו של פרופ' זאב בן-חיים 1988 תיבת מרקֶה (או מימר מרקה) הוא שמו של קובץ דרשות וביאורים על התורה השומרונית שנתחבר במאה הרביעית לספירה בידי החכם השומרוני מרקה בן עמרם בן סרד, בן זמנו של בבא רבה.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ותיבת מרקה · ראה עוד »
לשון קודש
לשון קודש היא שפה, לעיתים שפה מתה, המשמשת לצרכים דתיים, ואינה משמשת כשפת דיבור יומיומית.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ולשון קודש · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ולטינית · ראה עוד »
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »
זרמים בבודהיזם
תפוצת זרמי הבודהיזם הבודהיזם מורכב ממספר זרמים ואסכולות רבות, מקור כל הזרמים בבודהה עצמו.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וזרמים בבודהיזם · ראה עוד »
ח'ליפה
ח'ליפה (ערבית: خليفة) הוא כינויו – או תוארו – של המנהיג האסלאמי של ה"אֻמָּה" (أمة), היא אומת האסלאם.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וח'ליפה · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וחז"ל · ראה עוד »
חזון עזרא
עזרא באיור מימי הביניים חזון עזרא (עזרא הרביעי) הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך המיוחס לעזרא הסופר.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וחזון עזרא · ראה עוד »
חוקר המקרא
#הפניה ביקורת המקרא.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וחוקר המקרא · ראה עוד »
בן סירא
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ובן סירא · ראה עוד »
בשורות אפוקריפיות
העמוד הראשון מן הבשורה על פי יהודה. בשורות אפוקריפיות הן כל ספרי הבשורה אודות חיי ישו וסיעתו שלא נכללו בתוך הקאנון הנוצרי המאוגד בברית החדשה.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ובשורות אפוקריפיות · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ובית המקדש השני · ראה עוד »
ביתא ישראל
ביתא ישראל (בגעז: ቤተ እስራኤል - "בֵּתֶה אְסרָאֵל"; תרגום: "בית ישראל", כלומר "קהילת ישראל") היא קהילה היסטורית יהודית עם קשרים לתרבות ישראל ועדות יהודיות ומכונה גם יהודי אתיופיה.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וביתא ישראל · ראה עוד »
ביבליה
ביבליה (Biblia) היא כינוי לכתבי הקודש של היהדות או של הנצרות, כל דת לפי הקאנון שלה.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וביבליה · ראה עוד »
גאוטמה הבודהה
המאה ה-1 לספירה סִידְּהָארְטְהַה גַאוּטַמָה (מסנסקריט: 𑀲𑀺𑀤𑁆𑀥𑀸𑀭𑁆𑀣 𑀕𑁅𑀢𑀫; בפאלי: 𑀲𑀺𑀤𑁆𑀥𑀢𑁆𑀣 𑀕𑁄𑀢𑀫, סִידְּהַטְהַה גוֹטַמַה), הידוע בתור הבּוּדְּהָה (𑀩𑀼𑀤𑁆𑀥, "זה שהתעורר"; למרות שהוא מכונה כך, אין זה שמו, אלא תואר המיוחס לו), היה מורה רוחני הודי, מייסד דת הבודהיזם.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וגאוטמה הבודהה · ראה עוד »
גנוסיס
הגנוסטיקה או גנוסטיות (ביוונית: γνωστικισμός; " ידיעה, הכרה") היא כינוי למגוון השקפות מיסטיות שהופיעו באגן הים התיכון סביב תחילת הספירה; ופרחו סביב המאה השנייה והשלישית.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וגנוסיס · ראה עוד »
געז
גְעֵז (ግዕዝ, מכונה גם אתיופית ואבשית) היא שפה שמית עתיקה שרווחה בצפון קרן אפריקה ושימשה כשפה הרשמית באימפריה האקסומית וכלשון הספרות והכרוניקות של הקיסרות האתיופית עד המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וגעז · ראה עוד »
דברי הימים
דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ודברי הימים · ראה עוד »
המאה ה-1
המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והמאה ה-1 · ראה עוד »
המאה ה-7
המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והמאה ה-7 · ראה עוד »
הספרים החיצוניים
הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והספרים החיצוניים · ראה עוד »
העשור הראשון של המאה ה-21
רעידת אדמה באזור האוקיינוס ההודי עוררה גלי צונמי אדירים שגבו את חייהם של מעל ל-280 אלף בני אדם. העשור הראשון של המאה העשרים ואחת, המכונה בקיצור שנות האלפיים, החל ב־1 בינואר 2000 והסתיים ב־31 בדצמבר 2009.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והעשור הראשון של המאה ה-21 · ראה עוד »
הקוראן
כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והקוראן · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והלכה · ראה עוד »
הברית החדשה
הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והברית החדשה · ראה עוד »
הברית הישנה
הברית הישנה הוא החלק הראשון של כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והברית הישנה · ראה עוד »
הבשורה על פי תומאס
ממוזער הבשורה על פי תומאס הוא פפירוס בשפה הקופטית שהתגלה בשנת 1945 בנגע חמאדי שבמצרים ומיוחס לתומאס הקדוש.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והבשורה על פי תומאס · ראה עוד »
הבשורה על-פי יוחנן
הבשורה על-פי יוחנן היא הבשורה הרביעית בקנון של הברית החדשה.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והבשורה על-פי יוחנן · ראה עוד »
הבשורה של יהודה
עמוד 33 מקודקס צ'אקוס, הוא העמוד הראשון של '''הבשורה של יהודה'''. הבשורה של יהודה היא בשורה גנוסטית, המתארת שיחות שנערכו כביכול בין ישו לבין תלמידיו, ובעיקר עם יהודה איש קריות, במהלך ימיו האחרונים של ישו.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והבשורה של יהודה · ראה עוד »
הבית השני
#הפניה בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והבית השני · ראה עוד »
הכנסייה האתיופית האורתודוקסית
#הפניה הכנסייה האורתודוקסית האתיופית.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והכנסייה האתיופית האורתודוקסית · ראה עוד »
הכנסייה הקתולית
הכנסייה הקתולית היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בעולם.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והכנסייה הקתולית · ראה עוד »
ועידת טרנטו
ציור דמיוני של כינוס הוועידה מ-1588 לפי התרשמות האמן ועידת טרנטו (בלטינית: Concilium Tridentinum) הייתה ועידה כללית של הכנסייה הקתולית שהתכנסה בטרנטו שבאיטליה במספר מושבים בין 1545 ל-1563.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וועידת טרנטו · ראה עוד »
כת
חברי כת הקו קלוקס קלאן שורפים צלב. תצלום משנת 1921המונח כַּת (ברבים: כִּיתוֹת ולא כַּתּוֹת) תיאר בעבר קבוצת אנשים, שאמונתם הדתית נפרדת לגמרי מהדתות הגדולות או הוותיקות יותר, או נדחית על ידי הזרמים המרכזיים של הדתות הללו.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וכת · ראה עוד »
כת קומראן
#הפניה איסיים#מגילות ים המלח.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וכת קומראן · ראה עוד »
כתבי הקודש
#הפניה כתבי קודש.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וכתבי הקודש · ראה עוד »
כתובים
בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וכתובים · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וכהן · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וכהן גדול · ראה עוד »
יעקב שביט
יעקב שביט (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס, בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וסופר.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ויעקב שביט · ראה עוד »
ירמיהו
ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וירמיהו · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וירושלים · ראה עוד »
יהודה (חבל ארץ)
נחל פרת מדבר יהודה חבל יהודה הוא אזור היסטורי הנמצא במרכז ארץ ישראל, חלקו נכלל בתחומי יהודה ושומרון.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ויהודה (חבל ארץ) · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ויהודים · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ויוונית · ראה עוד »
יוונית קוינה
יוונית קוֹינֵה (Κοινή Eλληνική) היא שפה יוונית עתיקה שדוברה בתקופה ההלניסטית ואחריה (בערך 300 לפנה"ס – 300 לספירה).
חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ויוונית קוינה · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קאנוניזציה_של_כתבים
