גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין אברהם אלקנה כהנא שפירא ובני ברק
אברהם אלקנה כהנא שפירא ובני ברק יש להם 48 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מפד"ל, משרד הדתות, משה צבי נריה, מועצת גדולי התורה, מועצה מקומית, אצ"ל, ארץ ישראל, ארצות הברית, אברהם ישעיה קרליץ, אוצר בית דין, פתח תקווה, ציונות דתית, רמת גן, ראש ישיבה, שמיטה, שנות ה-70 של המאה ה-20, שלמה קורח, שבת, תקופת בית ראשון, תקופת בית שני, תל אביב-יפו, תלמוד תורה, תורה, חקלאות, חז"ל, חילול שבת, בית מדרש, בית קברות, בית שמש, בית כנסת, ..., ה'תש"ט, המנדט הבריטי, הצופה, הרב הראשי לישראל, הלכה, הגדה של פסח, הכרזת העצמאות, כולל אברכים, ימים נוראים, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ירושלים, ישיבת פוניבז', ישיבת חברון, ישיבה, ישיבה גדולה, יהדות חרדית, יהודים, יוסף שלמה כהנמן. להרחיב מדד (18 יותר) »
מפד"ל
המפלגה הדתית-לאומית (בראשי תיבות: מפד"ל) הייתה מפלגה ישראלית ציונית דתית.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ומפד"ל · בני ברק ומפד"ל ·
משרד הדתות
#הפניה המשרד לשירותי דת.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשרד הדתות · בני ברק ומשרד הדתות ·
משה צבי נריה
הרב נריה עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בניין הישיבה ההיסטורי כשבחזיתו הדקל ששתל הרב נריה (צולם ביום הלווייתו, 1995) הרב נריה לצד ישעיהו ברנשטיין (נואם) הרב משה צבי נריה (מנקין; כ"א בשבט ה'תרע"ג, 29 בינואר 1913 – י"ט בכסלו ה'תשנ"ו, 12 בדצמבר 1995) היה רב, חבר הכנסת ומחנך, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשה צבי נריה · בני ברק ומשה צבי נריה ·
מועצת גדולי התורה
כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ומועצת גדולי התורה · בני ברק ומועצת גדולי התורה ·
מועצה מקומית
בישראל, מועצה מקומית היא רשות מקומית בעלת אופי עירוני בדרך כלל, שמספר התושבים המתגוררים ביישוב עליה היא אחראית, קטן מכדי להכריז עליה כעל עירייה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ומועצה מקומית · בני ברק ומועצה מקומית ·
אצ"ל
#הפניה ארגון צבאי לאומי.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ואצ"ל · אצ"ל ובני ברק ·
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וארץ ישראל · ארץ ישראל ובני ברק ·
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וארצות הברית · ארצות הברית ובני ברק ·
אברהם ישעיה קרליץ
#הפניה אברהם ישעיהו קרליץ.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ואברהם ישעיה קרליץ · אברהם ישעיה קרליץ ובני ברק ·
אוצר בית דין
אוצר בית דין בימינו הוא הסדר להעברת פירות שביעית מהחקלאים אל הצרכנים.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ואוצר בית דין · אוצר בית דין ובני ברק ·
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
אברהם אלקנה כהנא שפירא ופתח תקווה · בני ברק ופתח תקווה ·
ציונות דתית
דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וציונות דתית · בני ברק וציונות דתית ·
רמת גן
רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ורמת גן · בני ברק ורמת גן ·
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וראש ישיבה · בני ברק וראש ישיבה ·
שמיטה
קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ושמיטה · בני ברק ושמיטה ·
שנות ה-70 של המאה ה-20
סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ושנות ה-70 של המאה ה-20 · בני ברק ושנות ה-70 של המאה ה-20 ·
שלמה קורח
הרב שלמה קורח (י"ז בכסלו ה'תרצ"ו, 13 בדצמבר 1935 - י"ג בחשוון ה'תשע"ט, 22 באוקטובר 2018) היה מרבני יהדות תימן בישראל, הרב הראשי ואב"ד העיר בני ברק.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ושלמה קורח · בני ברק ושלמה קורח ·
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ושבת · בני ברק ושבת ·
תקופת בית ראשון
תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ותקופת בית ראשון · בני ברק ותקופת בית ראשון ·
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ותקופת בית שני · בני ברק ותקופת בית שני ·
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ותל אביב-יפו · בני ברק ותל אביב-יפו ·
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ותלמוד תורה · בני ברק ותלמוד תורה ·
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ותורה · בני ברק ותורה ·
חקלאות
שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וחקלאות · בני ברק וחקלאות ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וחז"ל · בני ברק וחז"ל ·
חילול שבת
בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וחילול שבת · בני ברק וחילול שבת ·
בית מדרש
בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית מדרש · בית מדרש ובני ברק ·
בית קברות
מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית קברות · בית קברות ובני ברק ·
בית שמש
בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית שמש · בית שמש ובני ברק ·
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית כנסת · בית כנסת ובני ברק ·
ה'תש"ט
אין תיאור.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וה'תש"ט · בני ברק וה'תש"ט ·
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
אברהם אלקנה כהנא שפירא והמנדט הבריטי · בני ברק והמנדט הבריטי ·
הצופה
left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.
אברהם אלקנה כהנא שפירא והצופה · בני ברק והצופה ·
הרב הראשי לישראל
#הפניה הרבנות הראשית לישראל#הרבנים הראשיים לדורותם.
אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב הראשי לישראל · בני ברק והרב הראשי לישראל ·
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
אברהם אלקנה כהנא שפירא והלכה · בני ברק והלכה ·
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
אברהם אלקנה כהנא שפירא והגדה של פסח · בני ברק והגדה של פסח ·
הכרזת העצמאות
מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.
אברהם אלקנה כהנא שפירא והכרזת העצמאות · בני ברק והכרזת העצמאות ·
כולל אברכים
כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וכולל אברכים · בני ברק וכולל אברכים ·
ימים נוראים
ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וימים נוראים · בני ברק וימים נוראים ·
יצחק אייזיק הלוי הרצוג
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום פטירתו.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ויצחק אייזיק הלוי הרצוג · בני ברק ויצחק אייזיק הלוי הרצוג ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וירושלים · בני ברק וירושלים ·
ישיבת פוניבז'
ישיבת פּוֹנִיבֶז' היא ישיבה גבוהה בישראל, אשר נחשבת לאחת משתי הישיבות החשובות והיוקרתיות בציבור החרדי, יחד עם ישיבת חברון בירושלים.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת פוניבז' · בני ברק וישיבת פוניבז' ·
ישיבת חברון
#הפניה ישיבת חברון כנסת ישראל.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת חברון · בני ברק וישיבת חברון ·
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבה · בני ברק וישיבה ·
ישיבה גדולה
בית המדרש בישיבת נר זרח, אלול תש"ף ישיבה גדולה (גם ישיבה גבוהה) היא ישיבה המיועדת לבחורים לאחר שסיימו את שלוש שנות הלימוד בישיבה קטנה, או ארבע שנות הלימוד בישיבה תיכונית או בישיבה קטנה לאומית.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבה גדולה · בני ברק וישיבה גדולה ·
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ויהדות חרדית · בני ברק ויהדות חרדית ·
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ויהודים · בני ברק ויהודים ·
יוסף שלמה כהנמן
הרב יוסף שלמה כהנמן הרב יוסף שלמה כהנמן (ידוע גם בכינויו הַרַב מִּפּוֹנִבֶז', או בהגיה יידישאית: פונביז'ער-רב; ג' בסיוון תרמ"ח, 13 במאי 1888 – כ' באלול תשכ"ט, 3 בספטמבר 1969).
אברהם אלקנה כהנא שפירא ויוסף שלמה כהנמן · בני ברק ויוסף שלמה כהנמן ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה אברהם אלקנה כהנא שפירא ובני ברק
- מה יש להם במשותף אברהם אלקנה כהנא שפירא ובני ברק
- דמיון בין אברהם אלקנה כהנא שפירא ובני ברק
השוואה בין אברהם אלקנה כהנא שפירא ובני ברק
יש אברהם אלקנה כהנא שפירא 484 יחסים. יש אברהם אלקנה כהנא שפירא 534. כפי שיש להם במשותף 48, מדד הדמיון הוא = 48 / (484 + 534).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אברהם אלקנה כהנא שפירא ובני ברק. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
