דמיון בין אברהם ישעיהו קרליץ ובית המקדש
אברהם ישעיהו קרליץ ובית המקדש יש להם 37 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מקווה, משה, ארץ ישראל, ארבעת המינים, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, סוכות, עלייה לרגל, עזרא הסופר, ציונות דתית, קריאת התורה, קריעה (אבלות), רמב"ם, ראש חודש, ראש השנה, רשב"א, שנת שמיטה, שולחן ערוך, תנ"ך, תלמוד, תלמוד בבלי, תהילים, תורה, לימוד תורה, חז"ל, בית שמש, דעת (אתר אינטרנט), המאה ה-20, הספרייה הלאומית, הראי"ה קוק, ..., הלוח העברי, הלכה, ימי בין המצרים, ירושלים, יד בן צבי, יהדות, יום הכיפורים. להרחיב מדד (7 יותר) »
מקווה
מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.
אברהם ישעיהו קרליץ ומקווה · בית המקדש ומקווה ·
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
אברהם ישעיהו קרליץ ומשה · בית המקדש ומשה ·
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
אברהם ישעיהו קרליץ וארץ ישראל · ארץ ישראל ובית המקדש ·
ארבעת המינים
ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.
אברהם ישעיהו קרליץ וארבעת המינים · ארבעת המינים ובית המקדש ·
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
אברהם ישעיהו קרליץ ואוניברסיטת תל אביב · אוניברסיטת תל אביב ובית המקדש ·
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
אברהם ישעיהו קרליץ ואוניברסיטת בר-אילן · אוניברסיטת בר-אילן ובית המקדש ·
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
אברהם ישעיהו קרליץ וסוכות · בית המקדש וסוכות ·
עלייה לרגל
עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.
אברהם ישעיהו קרליץ ועלייה לרגל · בית המקדש ועלייה לרגל ·
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
אברהם ישעיהו קרליץ ועזרא הסופר · בית המקדש ועזרא הסופר ·
ציונות דתית
דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.
אברהם ישעיהו קרליץ וציונות דתית · בית המקדש וציונות דתית ·
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
אברהם ישעיהו קרליץ וקריאת התורה · בית המקדש וקריאת התורה ·
קריעה (אבלות)
נשיא המדינה יצחק הרצוג, קורע קריעה בהלווית אימו אורה הרצוג, חלקת גדולי האומה ינואר 2022 קריעת בגד היא פעולה המבטאת אות אבל שהייתה נהוגה במזרח הקדמון ונוהגת בתרבויות שונות עד ימינו, ה'קריעה' מופיעה בתנ"ך עשרות פעמים לרוב כפעולת אבל על מות קרוב משפחה ולעיתים כתגובה לאירוע מטלטל.
אברהם ישעיהו קרליץ וקריעה (אבלות) · בית המקדש וקריעה (אבלות) ·
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
אברהם ישעיהו קרליץ ורמב"ם · בית המקדש ורמב"ם ·
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
אברהם ישעיהו קרליץ וראש חודש · בית המקדש וראש חודש ·
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
אברהם ישעיהו קרליץ וראש השנה · בית המקדש וראש השנה ·
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
אברהם ישעיהו קרליץ ורשב"א · בית המקדש ורשב"א ·
שנת שמיטה
סמליל שנת השמיטה (לשנת תשע"ה) של המשרד לשירותי דת שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.
אברהם ישעיהו קרליץ ושנת שמיטה · בית המקדש ושנת שמיטה ·
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
אברהם ישעיהו קרליץ ושולחן ערוך · בית המקדש ושולחן ערוך ·
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
אברהם ישעיהו קרליץ ותנ"ך · בית המקדש ותנ"ך ·
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
אברהם ישעיהו קרליץ ותלמוד · בית המקדש ותלמוד ·
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
אברהם ישעיהו קרליץ ותלמוד בבלי · בית המקדש ותלמוד בבלי ·
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
אברהם ישעיהו קרליץ ותהילים · בית המקדש ותהילים ·
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
אברהם ישעיהו קרליץ ותורה · בית המקדש ותורה ·
לימוד תורה
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
אברהם ישעיהו קרליץ ולימוד תורה · בית המקדש ולימוד תורה ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
אברהם ישעיהו קרליץ וחז"ל · בית המקדש וחז"ל ·
בית שמש
בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991.
אברהם ישעיהו קרליץ ובית שמש · בית המקדש ובית שמש ·
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
אברהם ישעיהו קרליץ ודעת (אתר אינטרנט) · בית המקדש ודעת (אתר אינטרנט) ·
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
אברהם ישעיהו קרליץ והמאה ה-20 · בית המקדש והמאה ה-20 ·
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
אברהם ישעיהו קרליץ והספרייה הלאומית · בית המקדש והספרייה הלאומית ·
הראי"ה קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
אברהם ישעיהו קרליץ והראי"ה קוק · בית המקדש והראי"ה קוק ·
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
אברהם ישעיהו קרליץ והלוח העברי · בית המקדש והלוח העברי ·
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
אברהם ישעיהו קרליץ והלכה · בית המקדש והלכה ·
ימי בין המצרים
יהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון, באיור של גוסטב דורה למגילת איכה. יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים בחורבן בית שני) לצום תשעה באב (היום שבו חרבו שני בתי המקדש).
אברהם ישעיהו קרליץ וימי בין המצרים · בית המקדש וימי בין המצרים ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
אברהם ישעיהו קרליץ וירושלים · בית המקדש וירושלים ·
יד בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
אברהם ישעיהו קרליץ ויד בן צבי · בית המקדש ויד בן צבי ·
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
אברהם ישעיהו קרליץ ויהדות · בית המקדש ויהדות ·
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
אברהם ישעיהו קרליץ ויום הכיפורים · בית המקדש ויום הכיפורים ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה אברהם ישעיהו קרליץ ובית המקדש
- מה יש להם במשותף אברהם ישעיהו קרליץ ובית המקדש
- דמיון בין אברהם ישעיהו קרליץ ובית המקדש
השוואה בין אברהם ישעיהו קרליץ ובית המקדש
יש אברהם ישעיהו קרליץ 645 יחסים. יש אברהם ישעיהו קרליץ 495. כפי שיש להם במשותף 37, מדד הדמיון הוא = 37 / (645 + 495).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אברהם ישעיהו קרליץ ובית המקדש. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: