דמיון בין אברהם ישעיהו קרליץ ועזרא הסופר
אברהם ישעיהו קרליץ ועזרא הסופר יש להם 19 דברים במשותף (ביוניונפדיה): משה, ארץ ישראל, עלייה לארץ ישראל, עלייה לרגל, קריאת התורה, רמב"ם, ראש השנה, שני וחמישי, שבת, תנ"ך, תלמוד בבלי, תורה, תורה שבעל-פה, לימוד תורה, חז"ל, בית המקדש, דעת (אתר אינטרנט), הלוח העברי, ירושלים.
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
אברהם ישעיהו קרליץ ומשה · משה ועזרא הסופר ·
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
אברהם ישעיהו קרליץ וארץ ישראל · ארץ ישראל ועזרא הסופר ·
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
אברהם ישעיהו קרליץ ועלייה לארץ ישראל · עזרא הסופר ועלייה לארץ ישראל ·
עלייה לרגל
עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.
אברהם ישעיהו קרליץ ועלייה לרגל · עזרא הסופר ועלייה לרגל ·
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
אברהם ישעיהו קרליץ וקריאת התורה · עזרא הסופר וקריאת התורה ·
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
אברהם ישעיהו קרליץ ורמב"ם · עזרא הסופר ורמב"ם ·
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
אברהם ישעיהו קרליץ וראש השנה · עזרא הסופר וראש השנה ·
שני וחמישי
שני וחמישי הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ביהדות מנהגים משותפים אחדים: קריאת התורה בבתי הכנסת, אחד הנוהגים המאפיינים את ימי שני וחמישי.
אברהם ישעיהו קרליץ ושני וחמישי · עזרא הסופר ושני וחמישי ·
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
אברהם ישעיהו קרליץ ושבת · עזרא הסופר ושבת ·
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
אברהם ישעיהו קרליץ ותנ"ך · עזרא הסופר ותנ"ך ·
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
אברהם ישעיהו קרליץ ותלמוד בבלי · עזרא הסופר ותלמוד בבלי ·
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
אברהם ישעיהו קרליץ ותורה · עזרא הסופר ותורה ·
תורה שבעל-פה
ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.
אברהם ישעיהו קרליץ ותורה שבעל-פה · עזרא הסופר ותורה שבעל-פה ·
לימוד תורה
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
אברהם ישעיהו קרליץ ולימוד תורה · לימוד תורה ועזרא הסופר ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
אברהם ישעיהו קרליץ וחז"ל · חז"ל ועזרא הסופר ·
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
אברהם ישעיהו קרליץ ובית המקדש · בית המקדש ועזרא הסופר ·
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
אברהם ישעיהו קרליץ ודעת (אתר אינטרנט) · דעת (אתר אינטרנט) ועזרא הסופר ·
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
אברהם ישעיהו קרליץ והלוח העברי · הלוח העברי ועזרא הסופר ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה אברהם ישעיהו קרליץ ועזרא הסופר
- מה יש להם במשותף אברהם ישעיהו קרליץ ועזרא הסופר
- דמיון בין אברהם ישעיהו קרליץ ועזרא הסופר
השוואה בין אברהם ישעיהו קרליץ ועזרא הסופר
יש אברהם ישעיהו קרליץ 645 יחסים. יש אברהם ישעיהו קרליץ 143. כפי שיש להם במשותף 19, מדד הדמיון הוא = 19 / (645 + 143).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אברהם ישעיהו קרליץ ועזרא הסופר. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: