סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אקסיומת הבחירה ומתמטיקה

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין אקסיומת הבחירה ומתמטיקה

אקסיומת הבחירה vs. מתמטיקה

אקסיומת הבחירה היא אחת האקסיומות של תורת הקבוצות האקסיומטית לפיה, בהינתן אוסף של קבוצות לא ריקות, ניתן לבחור איבר אחד מכל קבוצה. שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.

דמיון בין אקסיומת הבחירה ומתמטיקה

אקסיומת הבחירה ומתמטיקה יש להם 25 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מספר ממשי, מספר טבעי, מרחב וקטורי, מתמטיקאי, מודל, אנליזה פונקציונלית, אקסיומה, אלגברה, אינסוף, עקביות (לוגיקה), עוצמה (מתמטיקה), פונקציה, פילוסוף, קבוצה (מתמטיקה), קבוצה פתוחה, קבוצה שאינה בת מנייה, קבוצה בת מנייה, קורט גדל, שבר (מתמטיקה), תורת הקבוצות, טופולוגיה, חוג (מבנה אלגברי), ברטראנד ראסל, דויד הילברט, הוכחה.

מספר ממשי

במתמטיקה, מספר ממשי הוא מספר המייצג גודל, כמו \ 3, -4.1, \tfrac או \ 2\pi.

אקסיומת הבחירה ומספר ממשי · מספר ממשי ומתמטיקה · ראה עוד »

מספר טבעי

במתמטיקה מספר טבעי הוא מספר שלם חיובי, המתאר מספר איברים בקבוצה סופית, כמו 1,2,3 או כמו 72.

אקסיומת הבחירה ומספר טבעי · מספר טבעי ומתמטיקה · ראה עוד »

מרחב וקטורי

באלגברה ליניארית, מרחב וקטורי (קרוי גם מרחב ליניארי) הוא מערכת מתמטית מעל שדה, שבה מוגדרות פעולות של חיבור שני איברים, וכפל של איבר בסקלר מן השדה.

אקסיומת הבחירה ומרחב וקטורי · מרחב וקטורי ומתמטיקה · ראה עוד »

מתמטיקאי

קרל פרידריך גאוס, מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים. פרס אָבֶּל למתמטיקה מתמטיקאי הוא אדם העוסק במתמטיקה.

אקסיומת הבחירה ומתמטיקאי · מתמטיקאי ומתמטיקה · ראה עוד »

מודל

#הפניה מערכת מודל.

אקסיומת הבחירה ומודל · מודל ומתמטיקה · ראה עוד »

אנליזה פונקציונלית

אָנָלִיזָה פוּנְקְצְיוֹנָלִית הוא ענף של אנליזה מתמטית העוסק בחקר התכונות של וקטורים, פונקציונלים ואופרטורים הפועלים במרחבים ליניאריים בעלי מושג של אורך (נורמה) של וקטור.

אנליזה פונקציונלית ואקסיומת הבחירה · אנליזה פונקציונלית ומתמטיקה · ראה עוד »

אקסיומה

אַקְסיּוֹמָה, אמיתה, או הנחת יסוד (בכתיב ארכאי: אכּסיוֹמה) היא הנחה אשר מתייחסים אליה במסגרת מסוימת כנכונה מבלי להוכיחה.

אקסיומה ואקסיומת הבחירה · אקסיומה ומתמטיקה · ראה עוד »

אלגברה

נוסחת השורשים מביעה את הפתרון של הנוסחה ממעלה שנייה ax^2+bx+c.

אלגברה ואקסיומת הבחירה · אלגברה ומתמטיקה · ראה עוד »

אינסוף

אינסוף (תו: ∞) הוא מונח עם משמעויות שונות במתמטיקה, בפילוסופיה, בתאולוגיה ובשפת היומיום, המתייחס להיעדר גבול כמותי, מרחבי, זמני, או רעיוני.

אינסוף ואקסיומת הבחירה · אינסוף ומתמטיקה · ראה עוד »

עקביות (לוגיקה)

במתמטיקה ובלוגיקה, עקביות (או קונסיסטנטיות, קוהרנטיות) של מערכת מסוימת פירושה שמערכת זו היא נטולת סתירות.

אקסיומת הבחירה ועקביות (לוגיקה) · מתמטיקה ועקביות (לוגיקה) · ראה עוד »

עוצמה (מתמטיקה)

המונח המתמטי עוצמה, מספר קרדינלי או מספר מונה מתאר גודל של קבוצה שאינו תלוי בתכונות האיברים בקבוצה או בקשרים ביניהם.

אקסיומת הבחירה ועוצמה (מתמטיקה) · מתמטיקה ועוצמה (מתמטיקה) · ראה עוד »

פונקציה

פונקציה המתאימה לכל צורה את הצבע שלה פונקציה היא התאמה המשייכת לכל איבר בקבוצה אחת, איבר יחיד בקבוצה שנייה. במתמטיקה, פוּנְקְצִיָּה (נקראת גם העתקה) היא התאמה, המשייכת לכל איבר בקבוצה אחת, איבר יחיד בקבוצה שנייה.

אקסיומת הבחירה ופונקציה · מתמטיקה ופונקציה · ראה עוד »

פילוסוף

סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.

אקסיומת הבחירה ופילוסוף · מתמטיקה ופילוסוף · ראה עוד »

קבוצה (מתמטיקה)

קבוצה היא מושג יסודי במתמטיקה.

אקסיומת הבחירה וקבוצה (מתמטיקה) · מתמטיקה וקבוצה (מתמטיקה) · ראה עוד »

קבוצה פתוחה

בטופולוגיה ובענפים אחרים הקרובים לה במתמטיקה, קבוצה U נקראת קבוצה פתוחה אם לכל נקודה בקבוצה קיים r>0 כך שכל הנקודות במרחב שמרחקן מהנקודה הוא לכל היותר r - שייכות גם כן ל־U.

אקסיומת הבחירה וקבוצה פתוחה · מתמטיקה וקבוצה פתוחה · ראה עוד »

קבוצה שאינה בת מנייה

בתורת הקבוצות, קבוצה שאינה בת מנייה היא קבוצה אינסופית המכילה יותר מדי איברים מכדי שניתן יהיה למנות אותם.

אקסיומת הבחירה וקבוצה שאינה בת מנייה · מתמטיקה וקבוצה שאינה בת מנייה · ראה עוד »

קבוצה בת מנייה

בתורת הקבוצות, קבוצה בַּת מְנִיָּה היא קבוצה שקיימת פונקציה חד־חד ערכית ממנה לקבוצת המספרים הטבעיים.

אקסיומת הבחירה וקבוצה בת מנייה · מתמטיקה וקבוצה בת מנייה · ראה עוד »

קורט גדל

קורט גֶדֶל (בגרמנית:; 28 באפריל 1906 – 14 בינואר 1978) היה לוגיקן ומתמטיקאי אוסטרי שהיגר לארצות הברית.

אקסיומת הבחירה וקורט גדל · מתמטיקה וקורט גדל · ראה עוד »

שבר (מתמטיקה)

תרשים עוגה, להמחשה ויזואלית של שבר. שלושה-רבעים מהעוגה צבועים בירוק, ורבע אחד בכתום. במתמטיקה אלמנטרית, שבר הוא מספר, המוצג כחילוק של מספר שלם אחד במספר שלם שני (שאיננו 0).

אקסיומת הבחירה ושבר (מתמטיקה) · מתמטיקה ושבר (מתמטיקה) · ראה עוד »

תורת הקבוצות

תורת הקבוצות היא תורה מתמטית בסיסית העוסקת במושג הקבוצה, שהיא אוסף מופשט של איברים שונים זה מזה.

אקסיומת הבחירה ותורת הקבוצות · מתמטיקה ותורת הקבוצות · ראה עוד »

טופולוגיה

טבעת מביוס, עצם בעל משטח יחיד: מבנים כאלה הם נושא למחקר בטופולוגיה טופולוגיה היא ענף במתמטיקה העוסק בחקר התכונות של המרחב הנשמרות תחת דפורמציות רציפות (עיוותי צורה כמו כיווץ, מתיחה, ניפוח).

אקסיומת הבחירה וטופולוגיה · טופולוגיה ומתמטיקה · ראה עוד »

חוג (מבנה אלגברי)

במתמטיקה, חוג הוא מבנה אלגברי בעל שתי פעולות בינאריות, המקיימות מספר אקסיומות (שיפורטו להלן), המכלילות כמה תכונות בסיסיות של חוג המספרים השלמים ושל חוג המטריצות מעל שדה.

אקסיומת הבחירה וחוג (מבנה אלגברי) · חוג (מבנה אלגברי) ומתמטיקה · ראה עוד »

ברטראנד ראסל

חתימתו של ברטראנד ראסל ברטראנד ארתור ויליאם ראסל (באנגלית: Bertrand Arthur William Russell; 18 במאי 1872 – 2 בפברואר 1970) היה פילוסוף, לוגיקן וסופר בריטי.

אקסיומת הבחירה וברטראנד ראסל · ברטראנד ראסל ומתמטיקה · ראה עוד »

דויד הילברט

דויד הילברט (גרמנית: David Hilbert; 23 בינואר 1862 - 14 בפברואר 1943) היה מתמטיקאי גרמני, שהשפיע רבות על המתמטיקה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, הן הודות לתרומתו הישירה והן בשל השפעתו על אחרים.

אקסיומת הבחירה ודויד הילברט · דויד הילברט ומתמטיקה · ראה עוד »

הוכחה

במתמטיקה ובלוגיקה הוכחה היא סדרה סופית של טענות הנובעות זו מזו בעזרת כללי היסק, תוך שימוש בהגדרות, באקסיומות, ובידע קודם שהוכח קודם לכן, המראה שטענה מסוימת היא נכונה.

אקסיומת הבחירה והוכחה · הוכחה ומתמטיקה · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין אקסיומת הבחירה ומתמטיקה

יש אקסיומת הבחירה 67 יחסים. יש אקסיומת הבחירה 361. כפי שיש להם במשותף 25, מדד הדמיון הוא = 25 / (67 + 361).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אקסיומת הבחירה ומתמטיקה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »