דמיון בין ארכאולוגיה מקראית וגלות בבל
ארכאולוגיה מקראית וגלות בבל יש להם 50 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ממצא ארכאולוגי, ממלכת יהודה, מסופוטמיה, מצפה (עיר מקראית), מצור, מואב, מונותאיזם, ארמים, אשור, אברהם פאוסט, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, נבוכדנצר השני, נינוה, ספר מלכים, סוריה, עקרון (עיר מקראית), עזקה, עודד ליפשיץ (פרופסור), עיר דוד, פלשתים, צדקיהו, רמת רחל, ראשית ישראל, שיבת ציון, תל אל פול, תל לכיש, תל חסי, תל בטש, תל בית שמש, ..., תל גזר, לבנט, חפירה ארכאולוגית, חרן, בנימין מזר, בראשית, בבל, ביקורת המקרא, בית אל (יישוב מקראי), בית המקדש הראשון, גבעון, האסכולה המינימליסטית, כתב יתדות, ירושלים, יריחו, ישראל פינקלשטיין, יד בן צבי, יהודים, יהויכין, יוסף בן מתתיהו. להרחיב מדד (20 יותר) »
ממצא ארכאולוגי
מיקני שנמצא באוגרית, מוצג בלובר ממצא ארכאולוגי הוא עצם שנוצר או עוצב בידי אדם, כגון כלי או חפץ אמנותי, ואשר קיים בו עניין ארכאולוגי.
ארכאולוגיה מקראית וממצא ארכאולוגי · גלות בבל וממצא ארכאולוגי ·
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
ארכאולוגיה מקראית וממלכת יהודה · גלות בבל וממלכת יהודה ·
מסופוטמיה
מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میانرودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.
ארכאולוגיה מקראית ומסופוטמיה · גלות בבל ומסופוטמיה ·
מצפה (עיר מקראית)
מצפָּה הייתה אחת מערי נחלת שבט בנימין.
ארכאולוגיה מקראית ומצפה (עיר מקראית) · גלות בבל ומצפה (עיר מקראית) ·
מצור
הטורקים הטילו מצור על קונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית, במשך חודשיים בשנת 1453 מָצוֹר היא צורת לחימה שבה צד אחד מבקש לכבוש מתחם מבוצר ואילו הצד השני מבקש להגן עליו ולהמשיך להחזיק בו.
ארכאולוגיה מקראית ומצור · גלות בבל ומצור ·
מואב
מואב וגבולותיה לפי המקרא דיבון (צולם ב-2004) מוֹאָב הוא שמו של חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, בתקופה הישראלית, המקבילה ברובה לתקופת הברזל, בשלהי האלף ה-6 לפנה"ס - המאה ה-2 לפנה"ס.
ארכאולוגיה מקראית ומואב · גלות בבל ומואב ·
מונותאיזם
סמלי הדתות האברהמיות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם מוֹנוֹתֵאִיזְם הוא אמונה באל אחד ויחיד, בניגוד לפוליתאיזם – אמונה באלים רבים.
ארכאולוגיה מקראית ומונותאיזם · גלות בבל ומונותאיזם ·
ארמים
ממלכות ארמיות במאות ה-9-10 לפנה"ס אסטלה ארמית מהמאה ה-7 לפנה"סהָאֲרַמִּים (בארמית: ܐܪ̈ܡܝܐ) היו עם שמי נוודי אשר חי באזורי סוריה ועיראק של היום.
ארכאולוגיה מקראית וארמים · ארמים וגלות בבל ·
אשור
אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.
ארכאולוגיה מקראית ואשור · אשור וגלות בבל ·
אברהם פאוסט
אברהם (אבי) פאוסט (נולד ב־1967) הוא ארכאולוג המשמש כפרופסור לארכאולוגיה של התקופה העתיקה במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) וחבר במכון לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.
אברהם פאוסט וארכאולוגיה מקראית · אברהם פאוסט וגלות בבל ·
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
אוניברסיטת תל אביב וארכאולוגיה מקראית · אוניברסיטת תל אביב וגלות בבל ·
אוניברסיטת חיפה
סמליל האוניברסיטה עוצב במקור על ידי דינה מרחב ב-1966 ושימש עד ראשית 2018, עת הוחל השימוש בסמליל הצבעוני יותר. מבט על מגדל האוניברסיטה מפארק נשר טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת חיפה, 21 באוקטובר 1965 בניין רבין האגף החדש בספריית אוניברסיטת חיפה - נפתח במרץ 2011 אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטת מחקר ציבורית השוכנת בחיפה.
אוניברסיטת חיפה וארכאולוגיה מקראית · אוניברסיטת חיפה וגלות בבל ·
נבוכדנצר השני
מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל". לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ־זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (באכדית: Nabû-kudurri-uṣur) היה מלך בבל בתקופת האימפריה הנאו־בבלית.
ארכאולוגיה מקראית ונבוכדנצר השני · גלות בבל ונבוכדנצר השני ·
נינוה
נִינְוֵה (באכדית: 𒌷𒉌𒉡𒀀 – Ninuwa (נִינוַּה); בסורית: ܢܝܢܘܐ, נִינוֵא; בערבית: نَيْنَوَى, נַיְנַוַה) היא אחת מבירותיה המאוחרות של האימפריה האשורית, ואתר ארכאולוגי מרכזי בחקר אשור.
ארכאולוגיה מקראית ונינוה · גלות בבל ונינוה ·
ספר מלכים
ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.
ארכאולוגיה מקראית וספר מלכים · גלות בבל וספר מלכים ·
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
ארכאולוגיה מקראית וסוריה · גלות בבל וסוריה ·
עקרון (עיר מקראית)
קערת שתייה מהמאה ה-12 לפנה"ס מתל מקנה עֶקְרוֹן הייתה עיר קדומה בארץ ישראל שיושבה לראשונה על ידי הכנענים בתקופת הברונזה.
ארכאולוגיה מקראית ועקרון (עיר מקראית) · גלות בבל ועקרון (עיר מקראית) ·
עזקה
תל עזקה (מבט על התל ממזרח) תצפית מתל עזקה מזרחה על עמק האלה, עם פסוקים הקשורים למלחמת דוד בגוליית תל עזקה (זכריה) הייתה עיר קדומה בליבה של שפלת יהודה.
ארכאולוגיה מקראית ועזקה · גלות בבל ועזקה ·
עודד ליפשיץ (פרופסור)
עודד ליפשיץ (נולד ב-15 במאי 1963) הוא פרופסור מן המניין בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב.
ארכאולוגיה מקראית ועודד ליפשיץ (פרופסור) · גלות בבל ועודד ליפשיץ (פרופסור) ·
עיר דוד
עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.
ארכאולוגיה מקראית ועיר דוד · גלות בבל ועיר דוד ·
פלשתים
שטחים שהיו תחת השפעה פלשתית הפְּלִשְׁתִּים היו עם קדום שישב באזור מישור החוף הדרומי של ארץ כנען, בין המאה ה-12 לפנה"ס עד 604 לפנה"ס, אז הגלה אותם נבוכדנצר למסופוטמיה.
ארכאולוגיה מקראית ופלשתים · גלות בבל ופלשתים ·
צדקיהו
איור משנת 1553. צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ הוא דמות מקראית, מלכה האחרון של ממלכת יהודה בין השנים 597 – 586 לפנה"ס.
ארכאולוגיה מקראית וצדקיהו · גלות בבל וצדקיהו ·
רמת רחל
רָמַת רָחֵל הוא קיבוץ שהקימו חברי גדוד העבודה.
ארכאולוגיה מקראית ורמת רחל · גלות בבל ורמת רחל ·
ראשית ישראל
ראשית ישראל הוא ספר מאת הארכאולוג פרופסור ישראל פינקלשטיין, מהחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וחוקר ההיסטוריה והמורשת ניל אשר סילברמן.
ארכאולוגיה מקראית וראשית ישראל · גלות בבל וראשית ישראל ·
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
ארכאולוגיה מקראית ושיבת ציון · גלות בבל ושיבת ציון ·
תל אל פול
תֵּל אֶל פוּל (בערבית: تلّ الفول) הוא שמו של תל בצפון ירושלים, בין השכונות פסגת זאב, שועפאט ובית חנינא, המזוהה עם העיר המקראית גבעה, הידועה גם בשמות גבעת שאול וגבעת האלוהים, שהייתה העיר המרכזית של שבט בנימין.
ארכאולוגיה מקראית ותל אל פול · גלות בבל ותל אל פול ·
תל לכיש
קטע מתבליט לכיש. המוזיאון הבריטי תל לכיש (בערבית: تل الدوير, תל אֶ-דֻּוֵיר) הוא תל מרכזי בשפלת יהודה.
ארכאולוגיה מקראית ותל לכיש · גלות בבל ותל לכיש ·
תל חסי
תל חסי בתקופה שבה זוהה בטעות כעיר לכיש. צולם בין השנים 1901–1906 תל חָסִי (בערבית: תַל אל-חַסִי) הוא תל עתיק באזור השפלה הממוקם על גדות נחל שקמה, כ-10 ק"מ מדרום לקריית גת.
ארכאולוגיה מקראית ותל חסי · גלות בבל ותל חסי ·
תל בטש
תל בַּטָּשׁ (במקור: תַל אל-בַּטַאשִׁי) הוא תל קדום באזור השפלה, על גדתו המערבית של נחל שורק, ממערב לקיבוץ צרעה.
ארכאולוגיה מקראית ותל בטש · גלות בבל ותל בטש ·
תל בית שמש
תֵּל בֵּית שֶׁמֶש הוא תל קדום הממוקם ממערב לעיר בית שמש של ימינו, צמוד לכביש 38, בין צומת הכניסה הצפוני לצומת הכניסה הדרומי לבית שמש.
ארכאולוגיה מקראית ותל בית שמש · גלות בבל ותל בית שמש ·
תל גזר
ממוזער תל גזר הוא אתר ארכאולוגי וגן לאומי בישראל, השוכן לצד הצומת של דרך הים הקדומה ודרך יפו-ירושלים, בתחום מועצה אזורית גזר, בין לטרון לרמלה, ומזוהה עם העיר הכנענית העתיקה גזר.
ארכאולוגיה מקראית ותל גזר · גלות בבל ותל גזר ·
לבנט
קו חיצוני.
ארכאולוגיה מקראית ולבנט · גלות בבל ולבנט ·
חפירה ארכאולוגית
חפירת פסל באתר הארכאולוגי תל חלף בסוריה ב-1912, נחפר בשיטות שאינן מקובלות במחקר המודרני חפירה ארכאולוגית היא חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים.
ארכאולוגיה מקראית וחפירה ארכאולוגית · גלות בבל וחפירה ארכאולוגית ·
חרן
חורבות חרן חָרָן (בטורקית: Harran; בערבית: حران; בסורית: ܚܪܐܢ; בכורדית: Herran/حەڕان, תעתיק מדויק: חראן) היא עיר עתיקה בנפת שנלאורפה במחוז דרום-מזרח אנטוליה שבדרום-מזרח טורקיה.
ארכאולוגיה מקראית וחרן · גלות בבל וחרן ·
בנימין מזר
בנימין מזר (מימין) מלווה את מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד בעת ביקור בספריית האוניברסיטה העברית בשנת 1959 בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar; 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.
ארכאולוגיה מקראית ובנימין מזר · בנימין מזר וגלות בבל ·
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
ארכאולוגיה מקראית ובראשית · בראשית וגלות בבל ·
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
ארכאולוגיה מקראית ובבל · בבל וגלות בבל ·
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
ארכאולוגיה מקראית וביקורת המקרא · ביקורת המקרא וגלות בבל ·
בית אל (יישוב מקראי)
בֵּית אֵל היא מקום ויישוב קדום מצפון לירושלים אשר נזכר במקרא, ומזוהה על סמך המיקום ושימור השם עם התל שבתוך הכפר ביתין, אשר צפונית לירושלים.
ארכאולוגיה מקראית ובית אל (יישוב מקראי) · בית אל (יישוב מקראי) וגלות בבל ·
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
ארכאולוגיה מקראית ובית המקדש הראשון · בית המקדש הראשון וגלות בבל ·
גבעון
גִּבְעוֹן הייתה, על-פי ספר יהושע אחת מארבע ערי החיווים בכנען: "וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים".
ארכאולוגיה מקראית וגבעון · גבעון וגלות בבל ·
האסכולה המינימליסטית
האסכולה המינימליסטית היא אסכולה בחקר המקרא הרואה בתנ"ך אך ורק נראטיב מיתולוגי, ללא שום ביסוס היסטורי.
ארכאולוגיה מקראית והאסכולה המינימליסטית · גלות בבל והאסכולה המינימליסטית ·
כתב יתדות
כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.
ארכאולוגיה מקראית וכתב יתדות · גלות בבל וכתב יתדות ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
ארכאולוגיה מקראית וירושלים · גלות בבל וירושלים ·
יריחו
קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.
ארכאולוגיה מקראית ויריחו · גלות בבל ויריחו ·
ישראל פינקלשטיין
ישראל פינקלשטיין (נולד ב-1949) הוא ארכאולוג ישראלי פרופסור אמריטוס, וראש בית הספר לארכאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה.
ארכאולוגיה מקראית וישראל פינקלשטיין · גלות בבל וישראל פינקלשטיין ·
יד בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
ארכאולוגיה מקראית ויד בן צבי · גלות בבל ויד בן צבי ·
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
ארכאולוגיה מקראית ויהודים · גלות בבל ויהודים ·
יהויכין
יְהוֹיָכִין (גם כָּנְיָהוּ, יְכָנְיָה, יוֹיָכִין) היה מלך יהודה שכיהן כמלך ממלכת יהודה למשך שלושה חודשים בשנת 597 לפנה"ס כאשר היה בן 18.
ארכאולוגיה מקראית ויהויכין · גלות בבל ויהויכין ·
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
ארכאולוגיה מקראית ויוסף בן מתתיהו · גלות בבל ויוסף בן מתתיהו ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה ארכאולוגיה מקראית וגלות בבל
- מה יש להם במשותף ארכאולוגיה מקראית וגלות בבל
- דמיון בין ארכאולוגיה מקראית וגלות בבל
השוואה בין ארכאולוגיה מקראית וגלות בבל
יש ארכאולוגיה מקראית 393 יחסים. יש ארכאולוגיה מקראית 220. כפי שיש להם במשותף 50, מדד הדמיון הוא = 50 / (393 + 220).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין ארכאולוגיה מקראית וגלות בבל. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: