אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

ביקורת נוסח המקרא והכתב העברי הקדום

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין ביקורת נוסח המקרא והכתב העברי הקדום

ביקורת נוסח המקרא vs. הכתב העברי הקדום

דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות. כתב עברי מרובע (נקרא גם: כתב אשורי) ובכתב העברי הקדום הכתב העברי הקדום, המכונה גם כתב דַעַץ (וכן רעץ, דחץ, כתב ליבונאה), הוא כתב של האלפבית העברי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה.

דמיון בין ביקורת נוסח המקרא והכתב העברי הקדום

ביקורת נוסח המקרא והכתב העברי הקדום יש להם 63 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ממלכת ישראל, מצבת מישע, מרד בר כוכבא, מגילות מדבר יהודה, מדבר יהודה, מוסד ביאליק, אם קריאה, אצבן, ארמית, ארץ ישראל, אשור, אלפבית עברי, אלפבית שומרוני, אבות הכנסייה, אות, נוסח המסורה, ספר עזרא, ספר שמואל, ספר תורה, עזרא הסופר, עזריה מן האדומים, עברית, קומראן, רנסאנס, שמות, שד"ל, שומרונים, תנאים, תנועה (פונולוגיה), תקופת בית ראשון, ..., תקופת בית שני, תרגומי התנ"ך, תרגום השבעים, תורה, לטינית, לוחיות ברכת כהנים, בבל, בית המקדש, גלות בבל, דברים, המאה ה-11 לפנה"ס, המאה ה-16, המאה ה-17, המאה ה-19, המאה ה-2 לפנה"ס, המאה ה-6 לפנה"ס, האוניברסיטה העברית בירושלים, העת העתיקה, השם המפורש, התקופה הפרסית בארץ ישראל, הלכה, הירונימוס, וולגטה, כתב מרובע, כתב יתדות, כתיב, ימי הביניים, ירושלים, ישעיהו, יהדות, יהדות אורתודוקסית, יוחנן הורקנוס הראשון, יוונית. להרחיב מדד (33 יותר) »

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.

ביקורת נוסח המקרא וממלכת ישראל · הכתב העברי הקדום וממלכת ישראל · ראה עוד »

מצבת מישע

מַצֶּבֶת מֵישַׁע היא מצבת זיכרון שמתוארכת לאזור שנת 840 לפנה"ס שהוצבה מטעם מישע, מלך מואב, בעיר דיבון.

ביקורת נוסח המקרא ומצבת מישע · הכתב העברי הקדום ומצבת מישע · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.

ביקורת נוסח המקרא ומרד בר כוכבא · הכתב העברי הקדום ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

מגילות מדבר יהודה

קצר.

ביקורת נוסח המקרא ומגילות מדבר יהודה · הכתב העברי הקדום ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »

מדבר יהודה

טקסט.

ביקורת נוסח המקרא ומדבר יהודה · הכתב העברי הקדום ומדבר יהודה · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

ביקורת נוסח המקרא ומוסד ביאליק · הכתב העברי הקדום ומוסד ביאליק · ראה עוד »

אם קריאה

אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.

אם קריאה וביקורת נוסח המקרא · אם קריאה והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

אצבן

אֶצְבֹּן או אׇזְנִיראו אנציקלופדיה מקראית כרך א (בכתיב מלא: אצבון; אוזני) הוא דמות מקראית, בנו הרביעי של גד ונכדם של יעקב ושל זלפה שפחת לאה.

אצבן וביקורת נוסח המקרא · אצבן והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

ארמית וביקורת נוסח המקרא · ארמית והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

ארץ ישראל וביקורת נוסח המקרא · ארץ ישראל והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

אשור

אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.

אשור וביקורת נוסח המקרא · אשור והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.

אלפבית עברי וביקורת נוסח המקרא · אלפבית עברי והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

אלפבית שומרוני

התפתחות הכתב השומרוני ספר תפילה שומרוני הכתוב באותיות קטנות. (בשורות התחתונות של העמוד השמאלי ניתן להבחין באותיות דפוס) מזוזה שומרונית, הר גריזים מאמר בעיתון "א.ב. חדשות השומרונים" בעברית שומרונית האלפבית השומרוני הוא צורה מיוחדת של האלפבית העברי הנמצא בשימוש בידי העדה השומרונית לכתיבה בעברית שומרונית.

אלפבית שומרוני וביקורת נוסח המקרא · אלפבית שומרוני והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

אבות הכנסייה

אֲבוֹת הַכנסייה, הידועים בנצרות גם בתור הָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, היו ראשוני התאולוגים והמחברים בדת הנוצרית.

אבות הכנסייה וביקורת נוסח המקרא · אבות הכנסייה והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

אות

האות P מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407 אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות).

אות וביקורת נוסח המקרא · אות והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

נוסח המסורה

עץ יחס לקרבה שבין עדי היחס השונים ל"נוסח המקורי" (בתחתית התרשים). נוסח המסורה מיוצג בסימון MT (בימין התרשים) נוסח המסורה (ובקיצור נוה"מ או MT, ראשי תיבות של Masoretic Text) הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם.

ביקורת נוסח המקרא ונוסח המסורה · הכתב העברי הקדום ונוסח המסורה · ראה עוד »

ספר עזרא

ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.

ביקורת נוסח המקרא וספר עזרא · הכתב העברי הקדום וספר עזרא · ראה עוד »

ספר שמואל

ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.

ביקורת נוסח המקרא וספר שמואל · הכתב העברי הקדום וספר שמואל · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

ביקורת נוסח המקרא וספר תורה · הכתב העברי הקדום וספר תורה · ראה עוד »

עזרא הסופר

דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

ביקורת נוסח המקרא ועזרא הסופר · הכתב העברי הקדום ועזרא הסופר · ראה עוד »

עזריה מן האדומים

רבי עזריה בן משה מן האדומים (דה רוסי - באיטלקית: Bonaiuto de' Rossi; 1513 בקירוב, מנטובה – 1578, פרארה) היה למדן, היסטוריון וחוקר יהודי-איטלקי.

ביקורת נוסח המקרא ועזריה מן האדומים · הכתב העברי הקדום ועזריה מן האדומים · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

ביקורת נוסח המקרא ועברית · הכתב העברי הקדום ועברית · ראה עוד »

קומראן

האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.

ביקורת נוסח המקרא וקומראן · הכתב העברי הקדום וקומראן · ראה עוד »

רנסאנס

האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מדגים בבירור את ההשפעה שהייתה למלומדי העת העתיקה על אנשי הרנסאנס. דה וינצ'י ניסה לצייר את האדם הפרופורציונלי ביותר לפי הוראות מכתביו של ויטרוביוס הרנסאנס (בצרפתית: Renaissance – "לידה מחדש") הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה.

ביקורת נוסח המקרא ורנסאנס · הכתב העברי הקדום ורנסאנס · ראה עוד »

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.

ביקורת נוסח המקרא ושמות · הכתב העברי הקדום ושמות · ראה עוד »

שד"ל

#הפניה שמואל דוד לוצאטו.

ביקורת נוסח המקרא ושד"ל · הכתב העברי הקדום ושד"ל · ראה עוד »

שומרונים

בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

ביקורת נוסח המקרא ושומרונים · הכתב העברי הקדום ושומרונים · ראה עוד »

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

ביקורת נוסח המקרא ותנאים · הכתב העברי הקדום ותנאים · ראה עוד »

תנועה (פונולוגיה)

בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.

ביקורת נוסח המקרא ותנועה (פונולוגיה) · הכתב העברי הקדום ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

תקופת בית ראשון

תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.

ביקורת נוסח המקרא ותקופת בית ראשון · הכתב העברי הקדום ותקופת בית ראשון · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

ביקורת נוסח המקרא ותקופת בית שני · הכתב העברי הקדום ותקופת בית שני · ראה עוד »

תרגומי התנ"ך

קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.

ביקורת נוסח המקרא ותרגומי התנ"ך · הכתב העברי הקדום ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »

תרגום השבעים

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.

ביקורת נוסח המקרא ותרגום השבעים · הכתב העברי הקדום ותרגום השבעים · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

ביקורת נוסח המקרא ותורה · הכתב העברי הקדום ותורה · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

ביקורת נוסח המקרא ולטינית · הכתב העברי הקדום ולטינית · ראה עוד »

לוחיות ברכת כהנים

לוחיות ברכת כהנים הן שתי לוחיות כסף זעירות שנמצאו גלולות היטב שעליהן נמצא כיתוב בכתב עברי קדום שפוענח ככולל טקסט הדומה מאוד לברכת כהנים.

ביקורת נוסח המקרא ולוחיות ברכת כהנים · הכתב העברי הקדום ולוחיות ברכת כהנים · ראה עוד »

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.

בבל וביקורת נוסח המקרא · בבל והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

ביקורת נוסח המקרא ובית המקדש · בית המקדש והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

גלות בבל

ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

ביקורת נוסח המקרא וגלות בבל · גלות בבל והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.

ביקורת נוסח המקרא ודברים · דברים והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

המאה ה-11 לפנה"ס

המאה ה-11 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1100 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1001 לפני הספירה.

ביקורת נוסח המקרא והמאה ה-11 לפנה"ס · הכתב העברי הקדום והמאה ה-11 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

ביקורת נוסח המקרא והמאה ה-16 · הכתב העברי הקדום והמאה ה-16 · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

ביקורת נוסח המקרא והמאה ה-17 · הכתב העברי הקדום והמאה ה-17 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

ביקורת נוסח המקרא והמאה ה-19 · הכתב העברי הקדום והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-2 לפנה"ס

המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.

ביקורת נוסח המקרא והמאה ה-2 לפנה"ס · הכתב העברי הקדום והמאה ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-6 לפנה"ס

המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.

ביקורת נוסח המקרא והמאה ה-6 לפנה"ס · הכתב העברי הקדום והמאה ה-6 לפנה"ס · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

ביקורת נוסח המקרא והאוניברסיטה העברית בירושלים · האוניברסיטה העברית בירושלים והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

העת העתיקה

חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.

ביקורת נוסח המקרא והעת העתיקה · הכתב העברי הקדום והעת העתיקה · ראה עוד »

השם המפורש

שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.

ביקורת נוסח המקרא והשם המפורש · הכתב העברי הקדום והשם המפורש · ראה עוד »

התקופה הפרסית בארץ ישראל

התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

ביקורת נוסח המקרא והתקופה הפרסית בארץ ישראל · הכתב העברי הקדום והתקופה הפרסית בארץ ישראל · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

ביקורת נוסח המקרא והלכה · הכתב העברי הקדום והלכה · ראה עוד »

הירונימוס

אוסביוס סופרוניוס הירונימוס (בלטינית: Eusebius Sophronius Hieronymus; ביוונית: Εὐσέβιος Σωφρόνιος Ἱερώνυμος) היה אב כנסייה, שנמנה בין עמודי התווך של הכנסייה הלטינית.

ביקורת נוסח המקרא והירונימוס · הירונימוס והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

וולגטה

קטע מהבשורה על-פי יוחנן (פרקים ט"ז-י"ז) בקודקס סאנגלנסיס 1395, כתב-היד העתיק ביותר הקיים של הוולגטה שנוצר סביב 450. "הירונימוס בעבודה", פרסקו מעשה ידי דומניקו גירלנדיו, 1480 וולגטה (בלטינית: Vulgata, " הנפוצה") היא התרגום החשוב ביותר של כתבי הקודש הנוצריים, הביבליה, ללטינית.

ביקורת נוסח המקרא ווולגטה · הכתב העברי הקדום ווולגטה · ראה עוד »

כתב מרובע

כתב מרובע, המכונה גם הכתב המרובע היהודי, הכתב היהודי או כתב אשורי, הוא כתב של אלפבית עברי המשמש עד ימינו בכתיבת טקסטים בעברית ובשפות יהודיות כמו יידיש וערבית יהודית.

ביקורת נוסח המקרא וכתב מרובע · הכתב העברי הקדום וכתב מרובע · ראה עוד »

כתב יתדות

כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.

ביקורת נוסח המקרא וכתב יתדות · הכתב העברי הקדום וכתב יתדות · ראה עוד »

כתיב

בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.

ביקורת נוסח המקרא וכתיב · הכתב העברי הקדום וכתיב · ראה עוד »

ימי הביניים

מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

ביקורת נוסח המקרא וימי הביניים · הכתב העברי הקדום וימי הביניים · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

ביקורת נוסח המקרא וירושלים · הכתב העברי הקדום וירושלים · ראה עוד »

ישעיהו

יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא (נכתב גם: יְשַׁעְיָה), היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.

ביקורת נוסח המקרא וישעיהו · הכתב העברי הקדום וישעיהו · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

ביקורת נוסח המקרא ויהדות · הכתב העברי הקדום ויהדות · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

ביקורת נוסח המקרא ויהדות אורתודוקסית · הכתב העברי הקדום ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יוחנן הורקנוס הראשון

שבר קערת קירטון מהתקופה החשמונאית ועליו הכיתוב "הרקנוס" התגלה בחניון גבעתי בירושלים ב-2015 יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית: Ιωάννης Υρκανός; 164 לפנה"ס בערך – 104 לפנה"ס) היה בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו הכהן, בני חשמונאי.

ביקורת נוסח המקרא ויוחנן הורקנוס הראשון · הכתב העברי הקדום ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

ביקורת נוסח המקרא ויוונית · הכתב העברי הקדום ויוונית · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין ביקורת נוסח המקרא והכתב העברי הקדום

יש ביקורת נוסח המקרא 397 יחסים. יש ביקורת נוסח המקרא 199. כפי שיש להם במשותף 63, מדד הדמיון הוא = 63 / (397 + 199).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין ביקורת נוסח המקרא והכתב העברי הקדום. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: