גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
94 יחסים: מסורת, מזרח אירופה, מוסד הרב קוק, מוזיקה, מילה (בלשנות), אנלוגיה, ארמית, אלפבית עברי, אלפבית פונטי בינלאומי, ניקוד, ניב (סיווג שפה), ע, ענבל, ערבית, עברית, עברית מקראית, עברית שומרונית, עברית ישראלית, עיצור, עיצור מכתשי, מקיש, עיצור מכתשי, מחוכך שורק, קולי, עיצור מכתשי, חוכך צדי, מסודק, עיצור מכתשי, חוכך צדי, אטום, עיצור מכתשי, חוכך שורק, מסודק, עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי, עיצור שיני, חוכך, מסודק, עיצור שיני, חוכך, אטום, עיצור שיני, חוכך, קולי, עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום, עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי, עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי, עיצור וילוני שפתי, מקורב, עיצורים נחציים, עיצורים ענבליים, עיצורים לועיים, פרוטו שמית, פונמה, פונטיקה, פונולוגיה, פורים, צ, קמץ, קהילה, קהילות שו"ם, רשימת עיצורים, רשימת תנועות, שמעון פדרבוש, שפה, שפות שמיות, שפות יהודיות, ..., תנ"ך, תנועה (פונולוגיה), תקופת הביניים של העברית, תרגום השבעים, תחיית הלשון העברית, תימן, לשון חז"ל, לימוד תורה, ז, ח, חנוכה, חסקה, חז"ל, חג, חוק פיליפי, ג, ג'חנון, גאורגית יהודית, דגש קל, דיפתונג, המאה ה-19, המבורג, הניקוד הטברני, השערה (מדע), התעתיק מלועזית לעברית, הטעמה, הגייה, הגייה אשכנזית, הגייה ספרדית, הגייה תימנית, וילון (אנטומיה), כתיב עברי, ימי הביניים, ירושלים, יהדות, יהדות ארצות האסלאם, יהדות אשכנז, יהדות איטליה, יהדות ספרד, יהדות פולין, יהדות תימן, יהדות ליטא, יהדות גליציה, יידיש. להרחיב מדד (44 יותר) »
מסורת
מסורת היא מערכת תרבותית של מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, ערכים וכללי התנהגות, הנמסרים מדור לדור (גם בעל פה) בקבוצה או בחברה.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ומסורת · ראה עוד »
מזרח אירופה
מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ומזרח אירופה · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מוזיקה
הביטלס במופע מוזיקה בשנת 1964 מוזיקה היא אמנות סידור צלילים בזמן.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ומוזיקה · ראה עוד »
מילה (בלשנות)
המילה '''שָׁלוֹם''' בעברית מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי בשפה מדוברת (או מרחבי בשפת סימנים).
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ומילה (בלשנות) · ראה עוד »
אנלוגיה
אָנָלוֹגְיָה (מלעז - analogue; בעברית: היקש, הֶקֵּשׁ) היא יחס של דמיון, השוואה בין שני דברים ויותר.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ואנלוגיה · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית וארמית · ראה עוד »
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ואלפבית עברי · ראה עוד »
אלפבית פונטי בינלאומי
#הפניה אלפבית פונטי בין-לאומי.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ואלפבית פונטי בינלאומי · ראה עוד »
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית וניקוד · ראה עוד »
ניב (סיווג שפה)
נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »
ע
ע' היא האות ה-16 באלפבית העברי, שמה עי"ן (עַיִן) (בפי יהודי תימן עאן) הוא בהתאם לצורתה, צורת עין (האיבר), בכתב העברי הקדום.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית וע · ראה עוד »
ענבל
תיאור אנטומי של מבנה הפה. ענבל (לעיתים לְהָאָה) (palatine uvula או uvula) הוא פיסת רקמה התלויה מעל שורש הלשון מגג הפה מאחורי הווילון.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית וענבל · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית וערבית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ועברית · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ועברית מקראית · ראה עוד »
עברית שומרונית
מאמר בעיתון "א.ב. חדשות השומרונים" בעברית שומרונית ספר תורה שומרוני הכתוב בכתב שומרוני עברית שומרונית היא ניב של הלשון העברית הקדומה, העולה מן הנוסח השומרוני לתורה ומשמש את השומרונים לצרכים ליטורגיים.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ועברית שומרונית · ראה עוד »
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ועברית ישראלית · ראה עוד »
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ועיצור · ראה עוד »
עיצור מכתשי, מקיש
עיצור מכתשי מקיש הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ועיצור מכתשי, מקיש · ראה עוד »
עיצור מכתשי, מחוכך שורק, קולי
עיצור מכתשי מחוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ועיצור מכתשי, מחוכך שורק, קולי · ראה עוד »
עיצור מכתשי, חוכך צדי, מסודק
#הפניה עיצור מכתשי, חוכך צידי, מסודק.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ועיצור מכתשי, חוכך צדי, מסודק · ראה עוד »
עיצור מכתשי, חוכך צדי, אטום
#הפניה עיצור מכתשי, חוכך צידי, אטום.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ועיצור מכתשי, חוכך צדי, אטום · ראה עוד »
עיצור מכתשי, חוכך שורק, מסודק
עיצור מכתשי חוכך שורק מסודק הוא צליל עיצורי קיים בכמה של שפות מדוברות.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ועיצור מכתשי, חוכך שורק, מסודק · ראה עוד »
עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי
עיצור שפתי־שיני חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ועיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור שיני, חוכך, מסודק
עיצור שיני חוכך מסודק הוא צליל עיצורי קיים במעט שפות מדוברות.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ועיצור שיני, חוכך, מסודק · ראה עוד »
עיצור שיני, חוכך, אטום
עיצור שיני, חוכך, אטום הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ועיצור שיני, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור שיני, חוכך, קולי
עיצור שיני, חוכך, קולי הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ועיצור שיני, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום
עיצור בתר-מכתשי מחוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ועיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום · ראה עוד »
עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי
עיצור בתר־מכתשי מחוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ועיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי · ראה עוד »
עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי
עיצור בתר-מכתשי חוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ועיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי · ראה עוד »
עיצור וילוני שפתי, מקורב
#הפניה עיצור וילוני משופתת, מקורב.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ועיצור וילוני שפתי, מקורב · ראה עוד »
עיצורים נחציים
העיצורים הנַחציים הם קבוצה של עיצורים בשפה המאופיינים בתכונה נחציות, אשר מבדילה אותם מעיצורים אחרים באותה שפה.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ועיצורים נחציים · ראה עוד »
עיצורים ענבליים
עיצורים ענבליים (באנגלית: Uvular) נהגים באמצעות הענבל, הלשונית הנמצאת בקצה הווילון (החך הרך), בפתח הלוע.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ועיצורים ענבליים · ראה עוד »
עיצורים לועיים
עיצורים לועיים (פַֿרִינְגֵיאלִיִּים) נהגים על ידי כיווץ הלוע שהוא החלק שבין הענבל למכסה הגרון.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ועיצורים לועיים · ראה עוד »
פרוטו שמית
#הפניה פרוטו-שמית.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ופרוטו שמית · ראה עוד »
פונמה
בבלשנות, פוֹנֶמָה (לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: הֶגְיָן) היא יחידה תאורטית בסיסית של הגייה שעשויה להבדיל בשפה מסוימת בין מילים; כלומר, החלפה של פונמה אחת באחרת הופכת מילה אחת למילה שונה.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ופונמה · ראה עוד »
פונטיקה
פֿונטיקה (מיוונית: φωνή, פוֹנֵה - קול) הִבָּרוֹן, תורת ההגייה, היא ענף בבלשנות העוסק בחקר הקולות שמופקים בעת הדיבור, הצלילים, דרכי היווצרותם, הגייתם וקליטתם והיא אוניברסלית, בניגוד לפונולוגיה.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ופונטיקה · ראה עוד »
פונולוגיה
פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ופונולוגיה · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ופורים · ראה עוד »
צ
צ' היא האות ה-18 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית וצ · ראה עוד »
קמץ
קָמָץ (גם: קָמֵץ, יוניקוד: U+05B8. יוניקוד לקמץ קטן: U+05C7) הוא אחת משבע התנועות העיקריות במערכת הניקוד של העברית לפי שיטת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית וקמץ · ראה עוד »
קהילה
קהילה היא קבוצה של בני אדם שיצרו ביניהם קשרים ויחסים חברתיים, הפועלים בגבולות מסוימים, מקושרים למקום/מרחב (פיזי או וירטואלי), ויש להם מאפיין, רצון או עניין משותפים.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית וקהילה · ראה עוד »
קהילות שו"ם
קהילות שו"ם (או: שו"מ) הוא כינוי מקובל לקהילות היהודיות בערים שפייר, וורמס ומיינץ (שפיירא, וורמייזא ומגנצא) שעל גדות נהר הריין.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית וקהילות שו"ם · ראה עוד »
רשימת עיצורים
להלן רשימה של מגוון העיצורים המוכרים על ידי האלפבית הפונטי הבינלאומי.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ורשימת עיצורים · ראה עוד »
רשימת תנועות
רשימת התנועות מכילה מגוון תנועות המוכרות על ידי האלפבית הפונטי הבינלאומי.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ורשימת תנועות · ראה עוד »
שמעון פדרבוש
הרב שמעון פדרבוש ב-1959 הרב ד"ר שמעון פדרבוש (י"ז בשבט תרנ"ב, 15 בפברואר 1892, נארול - ז' באלול תשכ"ט, 21 באוגוסט 1969, ניו יורק) היה רב, ראש ישיבה עורך תורני ומחבר ספרים פורה.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ושמעון פדרבוש · ראה עוד »
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ושפה · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ושפות שמיות · ראה עוד »
שפות יהודיות
דף מ'''שמות דברים''', מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא לאור אליהו בחור בשנת 1542 שפות יהודיות (או לשונות היהודים) הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה, כגון גרמנית-יהודית (עברי-טייטש, יידיש), ספרדית-יהודית (לאדינו, ספאניולית, ז'ודזמו), ערבית-יהודית, פרסית-יהודית, ג'והורי (שפת היהודים שבצפון הקווקז) ועוד ועוד.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ושפות יהודיות · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ותנ"ך · ראה עוד »
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »
תקופת הביניים של העברית
תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ותרגום השבעים · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
תימן
אל-קאעידה ושלוחותיו תֵּימָן (נקראת רשמית: הרפובליקה התימנית; בערבית תימנית: ٱلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ותימן · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ולשון חז"ל · ראה עוד »
לימוד תורה
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ולימוד תורה · ראה עוד »
ז
ז' היא האות השביעית באלפבית העברי, שמה זי"ן (זַיִן) נגזר מכלי זין, וצורתה כשל חרב.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית וז · ראה עוד »
ח
ח' היא האות השמינית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית וח · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית וחנוכה · ראה עוד »
חסקה
חסקה בחוף אשקלון בונה החסקה, המציל שלמה אלחסוב בצד שמאל. לידו עומד בצד ימין המציל דוד ארליך שהגה את הרעיון. חוף תל אביב חַסַקֶה או חֲסָקָה היא כלי שיט חלול, עשוי עץ או פיברגלס, ללא סיפון וללא מעקה או מפרש.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית וחסקה · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית וחז"ל · ראה עוד »
חג
הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום שבו ציין אירוע משמח בעל משמעות היסטורית, דתית, לאומית וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים, על פי מנהג או על פי החוק.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית וחג · ראה עוד »
חוק פיליפי
חוק פִילִיפִּי (בתחום הבלשנות ההיסטורית) הוא השערה של הבלשן פ' פיליפי, לגבי כלל קבוע של מעתק הגאים קדום, שחל בשפות שמיות עתיקות, לפיו התנועה הקדומה הקצרה i (חיריק חסר), ברבות הימים עברה תהליך שבו היא הפכה לתנועת - a (פתח) ב.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית וחוק פיליפי · ראה עוד »
ג
ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית וג · ראה עוד »
ג'חנון
ג'חנון גַ'חְנוּן (בערבית: جَحْنُون) הוא מאכל יהודי-תימני מסורתי שמקורו ביהדות עדן, שם קראו לו גָּחְנוּן.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית וג'חנון · ראה עוד »
גאורגית יהודית
גאורגית יהודית או גרוזינית יהודית היא שפה יהודית, ניב או ז'רגון של הגאורגית שדובר על ידי היהודים הגאורגים, לפי קריטריונים של מיון שפות היא משתייכת למשפחת השפות הכרתווליות.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית וגאורגית יהודית · ראה עוד »
דגש קל
בדקדוק עברי, דגש קל הוא סימן ניקוד בצורת נקודה במרכז האות, המסמן את ההבחנה בין שתי דרכי ההגייה של ההגאים באותיות: ב, ג, ד, כ, פ, ת (אותיות בג״ד כפ״ת).
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ודגש קל · ראה עוד »
דיפתונג
דיפתונג (בעברית: דו־תנועה) הוא מונח בפונטיקה, שמתייחס לרצף של שתי תנועות הנהגות כהברה אחת.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ודיפתונג · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית והמאה ה-19 · ראה עוד »
המבורג
הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).
חָדָשׁ!!: הגיית העברית והמבורג · ראה עוד »
הניקוד הטברני
#הפניה ניקוד טברני.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית והניקוד הטברני · ראה עוד »
השערה (מדע)
הַשְׁעָרָה או הִיפּוֹתֵזָה במדע, היא מתן הסבר אפשרי כלשהו לתופעה בטבע או בחברה שטרם ניתן לה אישוש מספק.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית והשערה (מדע) · ראה עוד »
התעתיק מלועזית לעברית
כללי התעתיק מלועזית לעברית הם מכלול הדרכים שמטרתן לתת מענה לצורך לתעתק שמות משפות שאינן שמיות לשפה העברית.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית והתעתיק מלועזית לעברית · ראה עוד »
הטעמה
הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית והטעמה · ראה עוד »
הגייה
הֲגִיָּה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית והגייה · ראה עוד »
הגייה אשכנזית
ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית והגייה אשכנזית · ראה עוד »
הגייה ספרדית
הגייה ספרדית (או הברה ספרדית) היא הגיית השפה העברית כפי שהתקיימה אצל יהודי ארצות האסלאם, מתקופת הגאונים ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית והגייה ספרדית · ראה עוד »
הגייה תימנית
ההגייה התימנית (או הברה תימנית, נקראת הג'ה בפי בני העדה) היא אופן הביטוי של השפה העברית שהתקיים בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית והגייה תימנית · ראה עוד »
וילון (אנטומיה)
#הפניהחך#החך הרך.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ווילון (אנטומיה) · ראה עוד »
כתיב עברי
הכתיב העברי הוא הדרך שבה משתמשים באותיות האלפבית העברי לשם יצירת הטקסט הכתוב בעברית.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית וכתיב עברי · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית וימי הביניים · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית וירושלים · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ויהדות · ראה עוד »
יהדות ארצות האסלאם
יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות איטליה
יהדות איטליה היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות באירופה וראשיתה עוד בתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ויהדות איטליה · ראה עוד »
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ויהדות ספרד · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ויהדות פולין · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ויהדות תימן · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ויהדות ליטא · ראה עוד »
יהדות גליציה
מצבות בבית העלמין היהודי בבוצ'אץ', (צולם ב-2005) בית הכנסת בברודי, גליציה המזרחית יד ליהדות גליציה בשדרות מוריה בחיפה יהדות גליציה (לעיתים נקראת גאליציה; ביידיש: גאליציע) היא קהילה יהודית אשכנזית ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות באירופה, אשר שכנה באזור גליציה, בשטחים ששייכים כיום לאוקראינה ולפולין.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ויהדות גליציה · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: הגיית העברית ויידיש · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הגיית_העברית
