דמיון בין הגיית העברית ותנועה (פונולוגיה)
הגיית העברית ותנועה (פונולוגיה) יש להם 23 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מילה (בלשנות), אלפבית פונטי בינלאומי, ניקוד, ערבית, עברית, עברית ישראלית, עיצור, פונמה, פונטיקה, פונולוגיה, קמץ, רשימת תנועות, שפה, שפות שמיות, דיפתונג, הניקוד הטברני, השערה (מדע), הטעמה, הגייה, הגייה אשכנזית, הגייה ספרדית, הגייה תימנית, וילון (אנטומיה).
מילה (בלשנות)
המילה '''שָׁלוֹם''' בעברית מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי בשפה מדוברת (או מרחבי בשפת סימנים).
הגיית העברית ומילה (בלשנות) · מילה (בלשנות) ותנועה (פונולוגיה) ·
אלפבית פונטי בינלאומי
#הפניה אלפבית פונטי בין-לאומי.
אלפבית פונטי בינלאומי והגיית העברית · אלפבית פונטי בינלאומי ותנועה (פונולוגיה) ·
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
הגיית העברית וניקוד · ניקוד ותנועה (פונולוגיה) ·
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
הגיית העברית וערבית · ערבית ותנועה (פונולוגיה) ·
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
הגיית העברית ועברית · עברית ותנועה (פונולוגיה) ·
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
הגיית העברית ועברית ישראלית · עברית ישראלית ותנועה (פונולוגיה) ·
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
הגיית העברית ועיצור · עיצור ותנועה (פונולוגיה) ·
פונמה
בבלשנות, פוֹנֶמָה (לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: הֶגְיָן) היא יחידה תאורטית בסיסית של הגייה שעשויה להבדיל בשפה מסוימת בין מילים; כלומר, החלפה של פונמה אחת באחרת הופכת מילה אחת למילה שונה.
הגיית העברית ופונמה · פונמה ותנועה (פונולוגיה) ·
פונטיקה
פֿונטיקה (מיוונית: φωνή, פוֹנֵה - קול) הִבָּרוֹן, תורת ההגייה, היא ענף בבלשנות העוסק בחקר הקולות שמופקים בעת הדיבור, הצלילים, דרכי היווצרותם, הגייתם וקליטתם והיא אוניברסלית, בניגוד לפונולוגיה.
הגיית העברית ופונטיקה · פונטיקה ותנועה (פונולוגיה) ·
פונולוגיה
פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.
הגיית העברית ופונולוגיה · פונולוגיה ותנועה (פונולוגיה) ·
קמץ
קָמָץ (גם: קָמֵץ, יוניקוד: U+05B8. יוניקוד לקמץ קטן: U+05C7) הוא אחת משבע התנועות העיקריות במערכת הניקוד של העברית לפי שיטת הניקוד הטברני.
הגיית העברית וקמץ · קמץ ותנועה (פונולוגיה) ·
רשימת תנועות
רשימת התנועות מכילה מגוון תנועות המוכרות על ידי האלפבית הפונטי הבינלאומי.
הגיית העברית ורשימת תנועות · רשימת תנועות ותנועה (פונולוגיה) ·
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
הגיית העברית ושפה · שפה ותנועה (פונולוגיה) ·
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
הגיית העברית ושפות שמיות · שפות שמיות ותנועה (פונולוגיה) ·
דיפתונג
דיפתונג (בעברית: דו־תנועה) הוא מונח בפונטיקה, שמתייחס לרצף של שתי תנועות הנהגות כהברה אחת.
דיפתונג והגיית העברית · דיפתונג ותנועה (פונולוגיה) ·
הניקוד הטברני
#הפניה ניקוד טברני.
הגיית העברית והניקוד הטברני · הניקוד הטברני ותנועה (פונולוגיה) ·
השערה (מדע)
הַשְׁעָרָה או הִיפּוֹתֵזָה במדע, היא מתן הסבר אפשרי כלשהו לתופעה בטבע או בחברה שטרם ניתן לה אישוש מספק.
הגיית העברית והשערה (מדע) · השערה (מדע) ותנועה (פונולוגיה) ·
הטעמה
הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.
הגיית העברית והטעמה · הטעמה ותנועה (פונולוגיה) ·
הגייה
הֲגִיָּה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה.
הגייה והגיית העברית · הגייה ותנועה (פונולוגיה) ·
הגייה אשכנזית
ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.
הגייה אשכנזית והגיית העברית · הגייה אשכנזית ותנועה (פונולוגיה) ·
הגייה ספרדית
הגייה ספרדית (או הברה ספרדית) היא הגיית השפה העברית כפי שהתקיימה אצל יהודי ארצות האסלאם, מתקופת הגאונים ועד ימינו.
הגייה ספרדית והגיית העברית · הגייה ספרדית ותנועה (פונולוגיה) ·
הגייה תימנית
ההגייה התימנית (או הברה תימנית, נקראת הג'ה בפי בני העדה) היא אופן הביטוי של השפה העברית שהתקיים בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית.
הגייה תימנית והגיית העברית · הגייה תימנית ותנועה (פונולוגיה) ·
וילון (אנטומיה)
#הפניהחך#החך הרך.
הגיית העברית ווילון (אנטומיה) · וילון (אנטומיה) ותנועה (פונולוגיה) ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה הגיית העברית ותנועה (פונולוגיה)
- מה יש להם במשותף הגיית העברית ותנועה (פונולוגיה)
- דמיון בין הגיית העברית ותנועה (פונולוגיה)
השוואה בין הגיית העברית ותנועה (פונולוגיה)
יש הגיית העברית 94 יחסים. יש הגיית העברית 67. כפי שיש להם במשותף 23, מדד הדמיון הוא = 23 / (94 + 67).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין הגיית העברית ותנועה (פונולוגיה). כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: