גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין הורדוס ויוסף בן מתתיהו
הורדוס ויוסף בן מתתיהו יש להם 58 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מסכת קידושין, מצדה, מצודת אנטוניה, מלחמת היהודים, מגן ברושי, מוסד ביאליק, אפיאנוס, ארמית, ארכלאוס (נשיא), אריסטוקרטיה (מעמד), אריה כשר, אלכסנדר ינאי, אלכסנדריה, אליעזר ויצטום, אברהם שליט, אבות הכנסייה, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטה משודרת, אוסביוס מקיסריה, אוטוביוגרפיה, סנהדרין, עכו, פרושים, צבי גרץ, צדוקים, קנאה, קדמוניות היהודים, קיסריה, תולדות הכנסייה (אוסביוס), לטינית, ..., טריומף (מצעד ניצחון), חשמונאים, בית המקדש, בית המקדש השני, בית הורדוס, דקאפוליס, המרד הגדול, האימפריה הרומית, העת העתיקה, הטעמה, הגליל, הוצאת מסדה, הוצאת שטיבל, הוצאת כרמל, היסטוריון, היפודרום, ורד נעם, כהן, כהן גדול, יעקב נפתלי שמחוני, ירושלים, ישראל שצמן, ישו, יד בן צבי, יד יצחק בן-צבי, יהודים, יורם צפריר, יוונית. להרחיב מדד (28 יותר) »
מסכת קידושין
טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.
הורדוס ומסכת קידושין · יוסף בן מתתיהו ומסכת קידושין ·
מצדה
מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.
הורדוס ומצדה · יוסף בן מתתיהו ומצדה ·
מצודת אנטוניה
מצודת אנטוניה ושער טדי – השער הצפוני של בית המקדש. דגם ירושלים בתקופת בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל מצודת אנטוניה היא מצודה מתקופת הבית השני שהקים הורדוס בירושלים.
הורדוס ומצודת אנטוניה · יוסף בן מתתיהו ומצודת אנטוניה ·
מלחמת היהודים
מלחמת היהודים, מתורגם גם כמלחמות היהודים (בלטינית: Bellum Judaicum, ביוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμουπρός Ρωμαίυς, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו).
הורדוס ומלחמת היהודים · יוסף בן מתתיהו ומלחמת היהודים ·
מגן ברושי
מגן ישראל ברושי (1929 – 14 ביולי 2020) היה ארכאולוג והיסטוריון ישראלי, האוצר הראשי של היכל הספר בירושלים והארכאולוג הראשי של מוזיאון ישראל.
הורדוס ומגן ברושי · יוסף בן מתתיהו ומגן ברושי ·
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
הורדוס ומוסד ביאליק · יוסף בן מתתיהו ומוסד ביאליק ·
אפיאנוס
אפּיאנוס מאלכסנדריה (ביוונית: Ἀππιανὸς Ἀλεξανδρεύς, בלטינית: Appianus Alexandrinus; חי במאה ה-2 לספירה) היה היסטוריון יווני בעל אזרחות רומית, שחי בזמן שלטונם של הקיסרים טראיאנוס, אדריאנוס ואנטונינוס פיוס.
אפיאנוס והורדוס · אפיאנוס ויוסף בן מתתיהו ·
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
ארמית והורדוס · ארמית ויוסף בן מתתיהו ·
ארכלאוס (נשיא)
מטבע של ארכלאוס ארכלאוס (ביוונית: Ἀρχέλαος; 23 לפנה"ס – 16 לספירה) היה נשיא העם (אתנארכס) מבית הורדוס ביהודה, שומרון ואדום, מחצית ממלכת אביו הורדוס, בין שנת 4 לפנה"ס ועד 6 לספירה.
ארכלאוס (נשיא) והורדוס · ארכלאוס (נשיא) ויוסף בן מתתיהו ·
אריסטוקרטיה (מעמד)
אריסטוקרטים צרפתים, ציור משנת 1774 אריסטוקרטיה (מיוונית: αριστοκρατία, ἀριστὀς.
אריסטוקרטיה (מעמד) והורדוס · אריסטוקרטיה (מעמד) ויוסף בן מתתיהו ·
אריה כשר
אריה כשר (1935 – 26 באוקטובר 2011) היה פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, שהתמחה בחקר היהודים וארץ ישראל בתקופת הבית השני.
אריה כשר והורדוס · אריה כשר ויוסף בן מתתיהו ·
אלכסנדר ינאי
יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס – ב' בשבט, 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס.
אלכסנדר ינאי והורדוס · אלכסנדר ינאי ויוסף בן מתתיהו ·
אלכסנדריה
אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.
אלכסנדריה והורדוס · אלכסנדריה ויוסף בן מתתיהו ·
אליעזר ויצטום
אליעזר ויצטום (נולד בשנת 1949) הוא פסיכיאטר בכיר וסופר המכהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופועל במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע ובמרכז לבריאות הנפש "עזרת נשים" בירושלים.
אליעזר ויצטום והורדוס · אליעזר ויצטום ויוסף בן מתתיהו ·
אברהם שליט
אברהם חיים שליט (13 ביוני 1898 – כ"ח באב ה'תשל"ט, 21 באוגוסט 1979) היה חוקר תקופת הבית השני, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת 1960.
אברהם שליט והורדוס · אברהם שליט ויוסף בן מתתיהו ·
אבות הכנסייה
אֲבוֹת הַכנסייה, הידועים בנצרות גם בתור הָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, היו ראשוני התאולוגים והמחברים בדת הנוצרית.
אבות הכנסייה והורדוס · אבות הכנסייה ויוסף בן מתתיהו ·
אוניברסיטת חיפה
סמליל האוניברסיטה עוצב במקור על ידי דינה מרחב ב-1966 ושימש עד ראשית 2018, עת הוחל השימוש בסמליל הצבעוני יותר. מבט על מגדל האוניברסיטה מפארק נשר טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת חיפה, 21 באוקטובר 1965 בניין רבין האגף החדש בספריית אוניברסיטת חיפה - נפתח במרץ 2011 אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטת מחקר ציבורית השוכנת בחיפה.
אוניברסיטת חיפה והורדוס · אוניברסיטת חיפה ויוסף בן מתתיהו ·
אוניברסיטה משודרת
מקצת מספרי סדרת "אוניברסיטה משודרת", בדוכן "משרד הביטחון – ההוצאה לאור" בשבוע הספר העברי. אוניברסיטה משודרת היא סדרת הרצאות בנושאים אקדמיים מגוונים, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב המשודרת בגלי צה"ל משנת 1977.
אוניברסיטה משודרת והורדוס · אוניברסיטה משודרת ויוסף בן מתתיהו ·
אוסביוס מקיסריה
אֵוסֵביוס איש קיסריה (ביוונית: Εὐσέβιος, סביבות 265/260 – 340/339; כונה גם "אֵוסביוס פמפילי", קרי: "אוסביוס חברו של פמפילוס") היה בישוף קיסריה ונחשב לאבי ההיסטוריה הכנסייתית בשל חיבוריו, המתעדים את ההיסטוריה המוקדמת של הכנסייה הנוצרית (בפרט חיבורו "תולדות הכנסייה").
אוסביוס מקיסריה והורדוס · אוסביוס מקיסריה ויוסף בן מתתיהו ·
אוטוביוגרפיה
אוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אוטו-עצמי, ביו-חיים, גרפיה-כתיבה) היא ביוגרפיה שכותב אדם על עצמו, על חייו, על מאורעות שהשפיעו עליו ועל סביבתו, מנקודת מבט אישית.
אוטוביוגרפיה והורדוס · אוטוביוגרפיה ויוסף בן מתתיהו ·
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
הורדוס וסנהדרין · יוסף בן מתתיהו וסנהדרין ·
עכו
עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.
הורדוס ועכו · יוסף בן מתתיהו ועכו ·
פרושים
"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.
הורדוס ופרושים · יוסף בן מתתיהו ופרושים ·
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
הורדוס וצבי גרץ · יוסף בן מתתיהו וצבי גרץ ·
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
הורדוס וצדוקים · יוסף בן מתתיהו וצדוקים ·
קנאה
איור מאת תאודור ז'ריקו של אשה מקנאת צרות עין. ציור של ויליאם בלייק קנאה היא רגש המתעורר אצל אדם וכנראה גם אצל בעלי חיים מסוימים, בשל הצלחתו של פרט אחר ובשל תחושת נחיתות יחסית לפרט זה.
הורדוס וקנאה · יוסף בן מתתיהו וקנאה ·
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
הורדוס וקדמוניות היהודים · יוסף בן מתתיהו וקדמוניות היהודים ·
קיסריה
קיסריה היא עיר נמל שהוקמה בשנים 13–25 לפנה"ס.
הורדוס וקיסריה · יוסף בן מתתיהו וקיסריה ·
תולדות הכנסייה (אוסביוס)
תולדות הכנסייה או היסטוריה כנסייתית (ביוונית: Ἐκκλησιαστικὴ ἱστορία; בלטינית: Historia Ecclesiastica או Historia Ecclesiae) הוא חיבור כרונולוגי שחיבר אוסביוס, בישוף קיסריה במאה ה-4.
הורדוס ותולדות הכנסייה (אוסביוס) · יוסף בן מתתיהו ותולדות הכנסייה (אוסביוס) ·
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
הורדוס ולטינית · יוסף בן מתתיהו ולטינית ·
טריומף (מצעד ניצחון)
החרבת ירושלים טריומף או טריומפוס (triumphus) היה טקס מדיני דתי ברומא העתיקה, שבמהלכו ערכו מצביא וצבאו תהלוכת ניצחון ברחובות העיר רומא.
הורדוס וטריומף (מצעד ניצחון) · טריומף (מצעד ניצחון) ויוסף בן מתתיהו ·
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
הורדוס וחשמונאים · חשמונאים ויוסף בן מתתיהו ·
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
בית המקדש והורדוס · בית המקדש ויוסף בן מתתיהו ·
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
בית המקדש השני והורדוס · בית המקדש השני ויוסף בן מתתיהו ·
בית הורדוס
בית הורדוס הוא הכינוי שניתן לשושלת ששלטה בממלכת יהודה בסופה של תקופת בית שני עד למספר שנים אחרי החורבן.
בית הורדוס והורדוס · בית הורדוס ויוסף בן מתתיהו ·
דקאפוליס
ערים אוטונומיות (דקאפוליס) הפורום והקרדו בג'רש, מערי הדקאפוליס דקאפוליס (מיוונית: Δεκάπολις – עשר הערים; deka – עשר; polis – עיר) הייתה קבוצה של עשר ערים, רובן מהתקופה ההלניסטית (למעט דמשק), שהיו ממוקמות ברובן בעבר הירדן המזרחי.
דקאפוליס והורדוס · דקאפוליס ויוסף בן מתתיהו ·
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
הורדוס והמרד הגדול · המרד הגדול ויוסף בן מתתיהו ·
האימפריה הרומית
האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.
האימפריה הרומית והורדוס · האימפריה הרומית ויוסף בן מתתיהו ·
העת העתיקה
חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.
הורדוס והעת העתיקה · העת העתיקה ויוסף בן מתתיהו ·
הטעמה
הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.
הורדוס והטעמה · הטעמה ויוסף בן מתתיהו ·
הגליל
ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.
הגליל והורדוס · הגליל ויוסף בן מתתיהו ·
הוצאת מסדה
#הפניה מסדה (הוצאת ספרים).
הוצאת מסדה והורדוס · הוצאת מסדה ויוסף בן מתתיהו ·
הוצאת שטיבל
סמל ההוצאה סמל ההוצאה באמריקה בסוף שנות השלושים הוצאת א.
הוצאת שטיבל והורדוס · הוצאת שטיבל ויוסף בן מתתיהו ·
הוצאת כרמל
הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.
הוצאת כרמל והורדוס · הוצאת כרמל ויוסף בן מתתיהו ·
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
הורדוס והיסטוריון · היסטוריון ויוסף בן מתתיהו ·
היפודרום
הריסות ההיפודרום בעיר הרומית אפרודיסיאס, כיום בטורקיה. היפודרום (מיוונית: ἵππος, היפוס - סוס ו-δρόμος, דרומוס - מסלול, מרוץ) הוא מסלול מרוצי סוסים ומרכבות, שהיה בשימוש מהתקופה הארכאית ביוון ועד התקופה הביזנטית.
הורדוס והיפודרום · היפודרום ויוסף בן מתתיהו ·
ורד נעם
ורד נעם (נולדה ב-11 באוקטובר 1960) היא פילולוגית, חוקרת תלמוד, פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב.
הורדוס וורד נעם · ורד נעם ויוסף בן מתתיהו ·
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
הורדוס וכהן · יוסף בן מתתיהו וכהן ·
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
הורדוס וכהן גדול · יוסף בן מתתיהו וכהן גדול ·
יעקב נפתלי שמחוני
יעקב נפתלי הרץ שמחוני (שמחוביץ) (על פי רוב י. נ. שמחוני; 20 בינואר 1884, כ"ב בטבת תרמ"ד, סלוצק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 21 במאי 1926, ח' בסיוון תרפ"ו) היה משכיל יהודי, היסטוריון ומתרגם, בקי במזרחנות ומדעי היהדות.
הורדוס ויעקב נפתלי שמחוני · יוסף בן מתתיהו ויעקב נפתלי שמחוני ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
הורדוס וירושלים · יוסף בן מתתיהו וירושלים ·
ישראל שצמן
ישראל שצמן (25 בנובמבר 1934 - 24 באוקטובר 2017) היה היסטוריון של העולם הקלאסי וכיהן כפרופסור להיסטוריה עתיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.
הורדוס וישראל שצמן · יוסף בן מתתיהו וישראל שצמן ·
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
הורדוס וישו · יוסף בן מתתיהו וישו ·
יד בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
הורדוס ויד בן צבי · יד בן צבי ויוסף בן מתתיהו ·
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
הורדוס ויד יצחק בן-צבי · יד יצחק בן-צבי ויוסף בן מתתיהו ·
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
הורדוס ויהודים · יהודים ויוסף בן מתתיהו ·
יורם צפריר
יורם צפריר (30 בינואר 1938 – 22 בנובמבר 2015) היה פרופסור במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס א.מ.ת לשנת 2014.
הורדוס ויורם צפריר · יוסף בן מתתיהו ויורם צפריר ·
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה הורדוס ויוסף בן מתתיהו
- מה יש להם במשותף הורדוס ויוסף בן מתתיהו
- דמיון בין הורדוס ויוסף בן מתתיהו
השוואה בין הורדוס ויוסף בן מתתיהו
יש הורדוס 320 יחסים. יש הורדוס 265. כפי שיש להם במשותף 58, מדד הדמיון הוא = 58 / (320 + 265).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין הורדוס ויוסף בן מתתיהו. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
