דמיון בין הלוח העברי וחנוכה
הלוח העברי וחנוכה יש להם 39 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מסכת ראש השנה, מרד בר כוכבא, אנטיוכוס הרביעי, ארץ ישראל, ארבעת המינים, אדם הראשון, ספר עזרא, סוכות, ערב שבת, עובדיה יוסף, פורים, פודקאסט, ציונות, קידוש החודש, ראש חודש, רשב"ם, רבי יהודה הנשיא, שקיעת החמה, תנ"ך, תענית, תקופת בית שני, תלמוד, חז"ל, חגי ישראל ומועדיו, חוץ לארץ, חוקר המקרא, בית המקדש, בית המקדש השני, הממלכה הסלאוקית, המאה ה-1, ..., המאה ה-10, הספרייה הלאומית, הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, ויקיטקסט, כסלו, ירושלים, יהודים, יום העצמאות, יוטיוב. להרחיב מדד (9 יותר) »
מסכת ראש השנה
מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.
הלוח העברי ומסכת ראש השנה · חנוכה ומסכת ראש השנה ·
מרד בר כוכבא
טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.
הלוח העברי ומרד בר כוכבא · חנוכה ומרד בר כוכבא ·
אנטיוכוס הרביעי
אנטיוכוס הרביעי מוזיאון הישן בברלין אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָנֶס) (ביוונית: Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς, "המתגלה"; 215 – 164 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה.
אנטיוכוס הרביעי והלוח העברי · אנטיוכוס הרביעי וחנוכה ·
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
ארץ ישראל והלוח העברי · ארץ ישראל וחנוכה ·
ארבעת המינים
ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.
ארבעת המינים והלוח העברי · ארבעת המינים וחנוכה ·
אדם הראשון
אדם הראשון (ידוע גם כהאדם הראשון, אדם קדמון, אב קדום, האב הקדום או אם קדומה. באנגלית הוא ידוע כ-ancestor או Progenitor) הוא מונח הבא לתאר אחת ממספר אפשרויות: אב השושלת (אחד מהורי הוריו של הצאצא) עד האב הקדום המשותף של כל האנשים החיים על פני כדור הארץ.
אדם הראשון והלוח העברי · אדם הראשון וחנוכה ·
ספר עזרא
ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.
הלוח העברי וספר עזרא · חנוכה וספר עזרא ·
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
הלוח העברי וסוכות · חנוכה וסוכות ·
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.
הלוח העברי וערב שבת · חנוכה וערב שבת ·
עובדיה יוסף
הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.
הלוח העברי ועובדיה יוסף · חנוכה ועובדיה יוסף ·
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
הלוח העברי ופורים · חנוכה ופורים ·
פודקאסט
הקלטת פודקאסט פּוֹדקׇאסְט (באנגלית: Podcast), או הֶסְכֵּת, הוא סדרה של קטעי שמע מוקלטים המועלים לרשת האינטרנט וניתנים להאזנה בסטרימינג או להורדה למכשיר.
הלוח העברי ופודקאסט · חנוכה ופודקאסט ·
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
הלוח העברי וציונות · חנוכה וציונות ·
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
הלוח העברי וקידוש החודש · חנוכה וקידוש החודש ·
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
הלוח העברי וראש חודש · חנוכה וראש חודש ·
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
הלוח העברי ורשב"ם · חנוכה ורשב"ם ·
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
הלוח העברי ורבי יהודה הנשיא · חנוכה ורבי יהודה הנשיא ·
שקיעת החמה
דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.
הלוח העברי ושקיעת החמה · חנוכה ושקיעת החמה ·
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
הלוח העברי ותנ"ך · חנוכה ותנ"ך ·
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
הלוח העברי ותענית · חנוכה ותענית ·
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
הלוח העברי ותקופת בית שני · חנוכה ותקופת בית שני ·
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
הלוח העברי ותלמוד · חנוכה ותלמוד ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
הלוח העברי וחז"ל · חז"ל וחנוכה ·
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
הלוח העברי וחגי ישראל ומועדיו · חגי ישראל ומועדיו וחנוכה ·
חוץ לארץ
חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.
הלוח העברי וחוץ לארץ · חוץ לארץ וחנוכה ·
חוקר המקרא
#הפניה ביקורת המקרא.
הלוח העברי וחוקר המקרא · חוקר המקרא וחנוכה ·
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
בית המקדש והלוח העברי · בית המקדש וחנוכה ·
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
בית המקדש השני והלוח העברי · בית המקדש השני וחנוכה ·
הממלכה הסלאוקית
הממלכה הסלאוקית הייתה מדינה הלניסטית שנוסדה בשנת 312 לפנה"ס על ידי סלאוקוס הראשון ונשלטה על ידי בית סלאוקוס, שבשיא כוחה שלטה על מסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, והמישור האיראני עד נהר האינדוס, ולזמן קצר אף בתראקיה.
הלוח העברי והממלכה הסלאוקית · הממלכה הסלאוקית וחנוכה ·
המאה ה-1
המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.
הלוח העברי והמאה ה-1 · המאה ה-1 וחנוכה ·
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
הלוח העברי והמאה ה-10 · המאה ה-10 וחנוכה ·
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
הלוח העברי והספרייה הלאומית · הספרייה הלאומית וחנוכה ·
הכרונולוגיה המקראית והמסורתית
הכרונולוגיה המקובלת במסורת היהודית מבוססת על התנ"ך ואחריו על ספרים מסורתיים נוספים - בעיקר על מדרשי האגדה, כפי שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם" - ולא על ממצאים ארכאולוגיים או מחקרים היסטוריים.
הכרונולוגיה המקראית והמסורתית והלוח העברי · הכרונולוגיה המקראית והמסורתית וחנוכה ·
ויקיטקסט
פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.
הלוח העברי וויקיטקסט · ויקיטקסט וחנוכה ·
כסלו
בול ישראלי לחודש כסלו כסלו או כסליו (מאכדית: kissilimu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החודש התשיעי במספר לפי המסורת המקראית והשלישי לפי המסורת החז"לית.
הלוח העברי וכסלו · חנוכה וכסלו ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
הלוח העברי וירושלים · חנוכה וירושלים ·
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
הלוח העברי ויהודים · חנוכה ויהודים ·
יום העצמאות
יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.
הלוח העברי ויום העצמאות · חנוכה ויום העצמאות ·
יוטיוב
יוּטְיוּבּ (באנגלית: YouTube LLC) היא חברה אמריקאית המפעילה אתר אינטרנט לאחסון ושיתוף סרטוני וידאו באותו שם.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה הלוח העברי וחנוכה
- מה יש להם במשותף הלוח העברי וחנוכה
- דמיון בין הלוח העברי וחנוכה
השוואה בין הלוח העברי וחנוכה
יש הלוח העברי 516 יחסים. יש הלוח העברי 291. כפי שיש להם במשותף 39, מדד הדמיון הוא = 39 / (516 + 291).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין הלוח העברי וחנוכה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: