גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין הלוח העברי ומשנה תורה
הלוח העברי ומשנה תורה יש להם 32 דברים במשותף (ביוניונפדיה): Chabad.org, מניין לחורבן הבית, מוסד הרב קוק, ארמית, ארבעת המינים, נצרות, סנהדרין, ספירת הנוצרים, עברית, עדות (הלכה), פורים, קורבן פסח, קידוש החודש, רמב"ם, רבי יהודה הנשיא, שנת היובל, שבת, שולחן ערוך, תענית, תלמוד, חנוכה, חז"ל, בית המקדש, גניזת קהיר, דעת (אתר אינטרנט), הספרייה הלאומית, הלכה, ויקיטקסט, יהדות תימן, יהושע הנגיד, ..., יהודים, יום הכיפורים. להרחיב מדד (2 יותר) »
Chabad.org
Chabad.org (חבד אורג וגרסתו בעברית בית חב"ד או: he.chabad.org) הוא האתר הרשמי של הזרם המתון בחסידות חב"ד העומד תחת דוברות חב"ד המרכזית.
Chabad.org והלוח העברי · Chabad.org ומשנה תורה ·
מניין לחורבן הבית
את"תמ"ה לגלותנו בן כ"ג שנים תנצ"בה" מניין לחורבן הבית היא שיטת מניית שנים שהייתה בשימוש יהודי, בעיקר בארץ ישראל וסביבותיה, לאחר חורבן בית המקדש השני ועד התקופה הצלבנית.
הלוח העברי ומניין לחורבן הבית · מניין לחורבן הבית ומשנה תורה ·
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
הלוח העברי ומוסד הרב קוק · מוסד הרב קוק ומשנה תורה ·
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
ארמית והלוח העברי · ארמית ומשנה תורה ·
ארבעת המינים
ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.
ארבעת המינים והלוח העברי · ארבעת המינים ומשנה תורה ·
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
הלוח העברי ונצרות · משנה תורה ונצרות ·
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
הלוח העברי וסנהדרין · משנה תורה וסנהדרין ·
ספירת הנוצרים
ספירת הנוצרים היא השיטה לפיה נמנות שנים יחסית לשנת לידתו המשוערת של ישו.
הלוח העברי וספירת הנוצרים · משנה תורה וספירת הנוצרים ·
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
הלוח העברי ועברית · משנה תורה ועברית ·
עדות (הלכה)
בהלכה, עדות היא הכלי הראייתי החזק ביותר, וכאשר שני עדים מעידים, על בית-הדין לקבל את דבריהם, ובלשון התורה: "על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר".
הלוח העברי ועדות (הלכה) · משנה תורה ועדות (הלכה) ·
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
הלוח העברי ופורים · משנה תורה ופורים ·
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
הלוח העברי וקורבן פסח · משנה תורה וקורבן פסח ·
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
הלוח העברי וקידוש החודש · משנה תורה וקידוש החודש ·
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
הלוח העברי ורמב"ם · משנה תורה ורמב"ם ·
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
הלוח העברי ורבי יהודה הנשיא · משנה תורה ורבי יהודה הנשיא ·
שנת היובל
בול בנושא גאולת קרקע בשנת היובל, עוצב לכבוד יובל שנים לקרן קיימת לישראל שנת היובל בתורה היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לחמישים שנה.
הלוח העברי ושנת היובל · משנה תורה ושנת היובל ·
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
הלוח העברי ושבת · משנה תורה ושבת ·
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
הלוח העברי ושולחן ערוך · משנה תורה ושולחן ערוך ·
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
הלוח העברי ותענית · משנה תורה ותענית ·
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
הלוח העברי ותלמוד · משנה תורה ותלמוד ·
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
הלוח העברי וחנוכה · חנוכה ומשנה תורה ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
הלוח העברי וחז"ל · חז"ל ומשנה תורה ·
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
בית המקדש והלוח העברי · בית המקדש ומשנה תורה ·
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
גניזת קהיר והלוח העברי · גניזת קהיר ומשנה תורה ·
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
דעת (אתר אינטרנט) והלוח העברי · דעת (אתר אינטרנט) ומשנה תורה ·
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
הלוח העברי והספרייה הלאומית · הספרייה הלאומית ומשנה תורה ·
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
הלוח העברי והלכה · הלכה ומשנה תורה ·
ויקיטקסט
פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.
הלוח העברי וויקיטקסט · ויקיטקסט ומשנה תורה ·
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
הלוח העברי ויהדות תימן · יהדות תימן ומשנה תורה ·
יהושע הנגיד
רבי יהושע הנגיד (ה'ע' - ה'קט"ו; 1310–1355) היה נגיד בקהילה היהודית בקהיר, מצרים, דור חמישי לרמב"ם ונכדו של רבי דוד הנגיד.
הלוח העברי ויהושע הנגיד · יהושע הנגיד ומשנה תורה ·
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
הלוח העברי ויהודים · יהודים ומשנה תורה ·
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה הלוח העברי ומשנה תורה
- מה יש להם במשותף הלוח העברי ומשנה תורה
- דמיון בין הלוח העברי ומשנה תורה
השוואה בין הלוח העברי ומשנה תורה
יש הלוח העברי 516 יחסים. יש הלוח העברי 276. כפי שיש להם במשותף 32, מדד הדמיון הוא = 32 / (516 + 276).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין הלוח העברי ומשנה תורה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
