גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין הלוח העברי וספירת העומר
הלוח העברי וספירת העומר יש להם 65 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מנחת העומר, מסורת, מרד בר כוכבא, מגן אברהם, מגילת המקדש, ארמית, ארבעת המינים, אתמול, אביב, אייר, ניסן, סוכות, סיוון, ערב פסח, ערב חג, עברית, פסח, פסחא, פרעות ת"ח ות"ט, פרושים, פרי חדש, צאת הכוכבים, צדוקים, ציונות, קידוש החודש, רמב"ן, רמב"ם, ראש חודש, ראשונים, רבי יוסי, ..., שעורה תרבותית, שבת, שבועות, שביעי של פסח, שולחן ערוך, תקופת בית שני, תלמוד, תורה, לוח השנה במגילות קומראן, ז' בסיוון, חנוכה, חז"ל, חוץ לארץ, חיטה, בבל, בית המקדש, בייתוסים, דוד אבודרהם, ה' בסיוון, הספרייה הלאומית, הלכה, ו' בסיוון, יציאת מצרים, ישראל, ישיבה (אתר אינטרנט), יהדות קראית, יהדות תימן, יהודים, יום ראשון, יום טוב שני של גלויות, יום העצמאות, יום השבת, יום הכיפורים, יום ירושלים, יוון. להרחיב מדד (35 יותר) »
מנחת העומר
מִנְחָת הַעֹמֶר (גם: עֹמֶר הַתְּנוּפָה, מִנְחַת בִּכּוּרִים) היא קורבן מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר, למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח.
הלוח העברי ומנחת העומר · מנחת העומר וספירת העומר ·
מסורת
מסורת היא מערכת תרבותית של מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, ערכים וכללי התנהגות, הנמסרים מדור לדור (גם בעל פה) בקבוצה או בחברה.
הלוח העברי ומסורת · מסורת וספירת העומר ·
מרד בר כוכבא
טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.
הלוח העברי ומרד בר כוכבא · מרד בר כוכבא וספירת העומר ·
מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.
הלוח העברי ומגן אברהם · מגן אברהם וספירת העומר ·
מגילת המקדש
קטע ממגילת המקדש מגילת המקדש היא המגילה הארוכה מבין מגילות מדבר יהודה; אורכה הוא כ-8.15 מטרים.
הלוח העברי ומגילת המקדש · מגילת המקדש וספירת העומר ·
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
ארמית והלוח העברי · ארמית וספירת העומר ·
ארבעת המינים
ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.
ארבעת המינים והלוח העברי · ארבעת המינים וספירת העומר ·
אתמול
אתמול היא היממה שלפני היממה הנוכחית.
אתמול והלוח העברי · אתמול וספירת העומר ·
אביב
חרציות פורח בפארק האגם, ראשון לציון, בחודש מרץ 2007 250x250 פיקסלים האָבִיב הוא אחת מארבע עונות השנה של האקלים הממוזג, ובה חל המעבר מהחורף לקיץ.
אביב והלוח העברי · אביב וספירת העומר ·
אייר
אִיָּר (מאכדית: ayyāru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השני במספר לפי המסורת המקראית והשמיני לפי המסורת החז"לית.
אייר והלוח העברי · אייר וספירת העומר ·
ניסן
ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.
הלוח העברי וניסן · ניסן וספירת העומר ·
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
הלוח העברי וסוכות · סוכות וספירת העומר ·
סיוון
סִיוָן (מאכדית: Simānu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השלישי במספר לפי המסורת המקראית והתשיעי לפי המסורת החז"לית.
הלוח העברי וסיוון · סיוון וספירת העומר ·
ערב פסח
ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.
הלוח העברי וערב פסח · ספירת העומר וערב פסח ·
ערב חג
ערב חג הוא היום שלפני חג מחגי ישראל.
הלוח העברי וערב חג · ספירת העומר וערב חג ·
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
הלוח העברי ועברית · ספירת העומר ועברית ·
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
הלוח העברי ופסח · ספירת העומר ופסח ·
פסחא
הפָּסְחַא (מיוונית: Πάσχα) הוא חג נוצרי המציין את תחייתו של ישו, על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים.
הלוח העברי ופסחא · ספירת העומר ופסחא ·
פרעות ת"ח ות"ט
#הפניה גזרות ת"ח–ת"ט.
הלוח העברי ופרעות ת"ח ות"ט · ספירת העומר ופרעות ת"ח ות"ט ·
פרושים
"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.
הלוח העברי ופרושים · ספירת העומר ופרושים ·
פרי חדש
#הפניה חזקיה די סילוה#ספרו פרי חדש.
הלוח העברי ופרי חדש · ספירת העומר ופרי חדש ·
צאת הכוכבים
הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.
הלוח העברי וצאת הכוכבים · ספירת העומר וצאת הכוכבים ·
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
הלוח העברי וצדוקים · ספירת העומר וצדוקים ·
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
הלוח העברי וציונות · ספירת העומר וציונות ·
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
הלוח העברי וקידוש החודש · ספירת העומר וקידוש החודש ·
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
הלוח העברי ורמב"ן · ספירת העומר ורמב"ן ·
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
הלוח העברי ורמב"ם · ספירת העומר ורמב"ם ·
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
הלוח העברי וראש חודש · ספירת העומר וראש חודש ·
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
הלוח העברי וראשונים · ספירת העומר וראשונים ·
רבי יוסי
הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.
הלוח העברי ורבי יוסי · ספירת העומר ורבי יוסי ·
שעורה תרבותית
שיבולת שעורה. יכולה להופיע גם ללא מלענים שעורה תרבותית (שם מדעי: Hordeum vulgare), המכונה בקיצור שעורה, היא מין תרבותי בסוג שעורה שבמשפחת הדגניים.
הלוח העברי ושעורה תרבותית · ספירת העומר ושעורה תרבותית ·
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
הלוח העברי ושבת · ספירת העומר ושבת ·
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
הלוח העברי ושבועות · ספירת העומר ושבועות ·
שביעי של פסח
שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.
הלוח העברי ושביעי של פסח · ספירת העומר ושביעי של פסח ·
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
הלוח העברי ושולחן ערוך · ספירת העומר ושולחן ערוך ·
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
הלוח העברי ותקופת בית שני · ספירת העומר ותקופת בית שני ·
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
הלוח העברי ותלמוד · ספירת העומר ותלמוד ·
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
הלוח העברי ותורה · ספירת העומר ותורה ·
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
הלוח העברי ולוח השנה במגילות קומראן · לוח השנה במגילות קומראן וספירת העומר ·
ז' בסיוון
אין תיאור.
הלוח העברי וז' בסיוון · ז' בסיוון וספירת העומר ·
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
הלוח העברי וחנוכה · חנוכה וספירת העומר ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
הלוח העברי וחז"ל · חז"ל וספירת העומר ·
חוץ לארץ
חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.
הלוח העברי וחוץ לארץ · חוץ לארץ וספירת העומר ·
חיטה
שדה חיטה בבית לחם הגלילית ערימת גרעיני חיטה מיד לאחר הקציר חיטה (שם מדעי: Triticum) היא סוג במשפחת הדגניים, הכולל מינים תרבותיים חשובים ביותר כמקור מזון לאדם.
הלוח העברי וחיטה · חיטה וספירת העומר ·
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
בבל והלוח העברי · בבל וספירת העומר ·
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
בית המקדש והלוח העברי · בית המקדש וספירת העומר ·
בייתוסים
הבייתוסים היו קבוצת כהנים אריסטוקרטית אשר פעלה במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה.
בייתוסים והלוח העברי · בייתוסים וספירת העומר ·
דוד אבודרהם
רבי דוד אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד.
דוד אבודרהם והלוח העברי · דוד אבודרהם וספירת העומר ·
ה' בסיוון
אין תיאור.
ה' בסיוון והלוח העברי · ה' בסיוון וספירת העומר ·
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
הלוח העברי והספרייה הלאומית · הספרייה הלאומית וספירת העומר ·
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
הלוח העברי והלכה · הלכה וספירת העומר ·
ו' בסיוון
אין תיאור.
הלוח העברי וו' בסיוון · ו' בסיוון וספירת העומר ·
יציאת מצרים
בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.
הלוח העברי ויציאת מצרים · יציאת מצרים וספירת העומר ·
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
הלוח העברי וישראל · ישראל וספירת העומר ·
ישיבה (אתר אינטרנט)
אתר ישיבה הוא אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית, אשר מהווה חלק ממוסדות ישיבת בית אל.
הלוח העברי וישיבה (אתר אינטרנט) · ישיבה (אתר אינטרנט) וספירת העומר ·
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
הלוח העברי ויהדות קראית · יהדות קראית וספירת העומר ·
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
הלוח העברי ויהדות תימן · יהדות תימן וספירת העומר ·
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
הלוח העברי ויהודים · יהודים וספירת העומר ·
יום ראשון
אלוהים מבדיל בין אור וחושך, יום ולילה (ויטראז' בכנסייה בטרואה). יום ראשון הוא היום הראשון בשבוע למניין הימים מן השבת.
הלוח העברי ויום ראשון · יום ראשון וספירת העומר ·
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
הלוח העברי ויום טוב שני של גלויות · יום טוב שני של גלויות וספירת העומר ·
יום העצמאות
יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.
הלוח העברי ויום העצמאות · יום העצמאות וספירת העומר ·
יום השבת
שמואל הירשנברג, "מנוחת השבת", 1894 המילה "שבת" בארצות אירופה יוֹם הַשַׁבָּת הוא היום השביעי בשבוע לפי סיפור בריאת העולם התנ"כי.
הלוח העברי ויום השבת · יום השבת וספירת העומר ·
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
הלוח העברי ויום הכיפורים · יום הכיפורים וספירת העומר ·
יום ירושלים
יום ירושלים הוא יום חג לאומי הנחגג בישראל בכ"ח באייר לציון איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית בכ"ח באייר ה'תשכ"ז, לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים.
הלוח העברי ויום ירושלים · יום ירושלים וספירת העומר ·
יוון
יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה הלוח העברי וספירת העומר
- מה יש להם במשותף הלוח העברי וספירת העומר
- דמיון בין הלוח העברי וספירת העומר
השוואה בין הלוח העברי וספירת העומר
יש הלוח העברי 516 יחסים. יש הלוח העברי 278. כפי שיש להם במשותף 65, מדד הדמיון הוא = 65 / (516 + 278).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין הלוח העברי וספירת העומר. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
