דמיון בין הלכה ומשנה תורה
הלכה ומשנה תורה יש להם 56 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מצה, מצוות תלמוד תורה, מצווה לשמוע דברי חכמים, משנה, משה הלברטל, מזוזה, מדרשי הלכה, אמסטרדם, אבלות (יהדות), איסור עריות, נדר (יהדות), ספר אהבה, ספר קדושה, ספר טהרה, ספר זרעים, ספר הפלאה, סוכה, פורים, ציצית, קריאת שמע, קורבן התמיד, רמב"ם, רא"ש, רבי יהודה הנשיא, רי"ף, שמיטה, שחיטה (הלכה), שבת, שבועה (יהדות), שולחן ערוך, ..., תענית, תפילה (יהדות), תפילין, תרומות ומעשרות, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תורה שבעל פה, חמץ, חנוכה, חז"ל, חופה וקידושין, ברכה, ברית מילה, בתולה (הלכה), בית המקדש, גאונים, דיני ממונות, המאה ה-20, כלאיים, יהדות תימן, יהודים, יום טוב, יום הכיפורים, יוסף קארו, ייבום וחליצה. להרחיב מדד (26 יותר) »
מצה
צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.
מצוות תלמוד תורה
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
הלכה ומצוות תלמוד תורה · מצוות תלמוד תורה ומשנה תורה ·
מצווה לשמוע דברי חכמים
מצווה לשמוע דברי חכמים היא מצוות עשה בתורה, כפי המקובל בפרשנות חז"ל, המחייבת ציות לחכמים בנושאים הלכתיים ("ככל אשר יורוך") ומצוות לא תעשה על המריית פיהם ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך").
הלכה ומצווה לשמוע דברי חכמים · מצווה לשמוע דברי חכמים ומשנה תורה ·
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
הלכה ומשנה · משנה ומשנה תורה ·
משה הלברטל
משה הַלְבֶּרְטל (נולד ב-1958) הוא פרופסור מן המניין בחוגים למחשבת ישראל ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר סגל בית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי הרצליה, ופרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה על שם גרוס בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק.
הלכה ומשה הלברטל · משה הלברטל ומשנה תורה ·
מזוזה
מְזוּזָה היא תשמיש קדושה יהודי הנקבעת בצדו הימני של הכניסה לבתי מגורים ומבנים אחרים ובכניסה לחדרים בתוך הבית.
הלכה ומזוזה · מזוזה ומשנה תורה ·
מדרשי הלכה
מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.
הלכה ומדרשי הלכה · מדרשי הלכה ומשנה תורה ·
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
אמסטרדם והלכה · אמסטרדם ומשנה תורה ·
אבלות (יהדות)
אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.
אבלות (יהדות) והלכה · אבלות (יהדות) ומשנה תורה ·
איסור עריות
ביהדות, איסור גילוי עריות הוא איסור על קיום יחסי מין בין אנשים שאינם רשאים לעשות זאת, כגון קיום יחסי מין בין אב לבתו, בין אם לִבנהּ ובין אח לאחות.
איסור עריות והלכה · איסור עריות ומשנה תורה ·
נדר (יהדות)
ביהדות, נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית.
הלכה ונדר (יהדות) · משנה תורה ונדר (יהדות) ·
ספר אהבה
ספר אהבה הוא הספר השני מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.
הלכה וספר אהבה · משנה תורה וספר אהבה ·
ספר קדושה
ספר קדושה הוא הספר החמישי מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.
הלכה וספר קדושה · משנה תורה וספר קדושה ·
ספר טהרה
ספר טהרה הוא החלק העשירי במשנה תורה, סדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.
הלכה וספר טהרה · משנה תורה וספר טהרה ·
ספר זרעים
ספר זרעים הוא הספר השביעי מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.
הלכה וספר זרעים · משנה תורה וספר זרעים ·
ספר הפלאה
ספר הפלאה הוא הספר השישי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.
הלכה וספר הפלאה · משנה תורה וספר הפלאה ·
סוכה
סוכה היא מבנה ארעי המשמש ביהדות לקיום מצוות ישיבה בסוכה בחג הסוכות.
הלכה וסוכה · משנה תורה וסוכה ·
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
הלכה ופורים · משנה תורה ופורים ·
ציצית
ציצית היא מצוות עשה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.
הלכה וציצית · משנה תורה וציצית ·
קריאת שמע
פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.
הלכה וקריאת שמע · משנה תורה וקריאת שמע ·
קורבן התמיד
קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים.
הלכה וקורבן התמיד · משנה תורה וקורבן התמיד ·
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
הלכה ורמב"ם · משנה תורה ורמב"ם ·
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
הלכה ורא"ש · משנה תורה ורא"ש ·
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
הלכה ורבי יהודה הנשיא · משנה תורה ורבי יהודה הנשיא ·
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
הלכה ורי"ף · משנה תורה ורי"ף ·
שמיטה
קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.
הלכה ושמיטה · משנה תורה ושמיטה ·
שחיטה (הלכה)
שחיטה ביהדות היא מצווה להכשיר בהמה, חיה או עוף טהורים באמצעות המתה על פי ההלכה.
הלכה ושחיטה (הלכה) · משנה תורה ושחיטה (הלכה) ·
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
שבועה (יהדות)
שבועה היא התחייבות טקסית של אדם או אישור ואימות של דבריו.
הלכה ושבועה (יהדות) · משנה תורה ושבועה (יהדות) ·
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
הלכה ושולחן ערוך · משנה תורה ושולחן ערוך ·
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
הלכה ותענית · משנה תורה ותענית ·
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
הלכה ותפילה (יהדות) · משנה תורה ותפילה (יהדות) ·
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
הלכה ותפילין · משנה תורה ותפילין ·
תרומות ומעשרות
תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.
הלכה ותרומות ומעשרות · משנה תורה ותרומות ומעשרות ·
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
הלכה ותלמוד · משנה תורה ותלמוד ·
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
הלכה ותלמוד בבלי · משנה תורה ותלמוד בבלי ·
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
הלכה ותלמוד ירושלמי · משנה תורה ותלמוד ירושלמי ·
תורה שבעל פה
#הפניה תורה שבעל-פה.
הלכה ותורה שבעל פה · משנה תורה ותורה שבעל פה ·
חמץ
עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
הלכה וחנוכה · חנוכה ומשנה תורה ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
הלכה וחז"ל · חז"ל ומשנה תורה ·
חופה וקידושין
חופה יהודית במוסקבה ביהדות, המונח חופה וקידושין מציין את הדרך לקשירת קשר של נישואים ביהדות.
הלכה וחופה וקידושין · חופה וקידושין ומשנה תורה ·
ברכה
ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.
ברכה והלכה · ברכה ומשנה תורה ·
ברית מילה
ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.
ברית מילה והלכה · ברית מילה ומשנה תורה ·
בתולה (הלכה)
כא בתולה לפי הגדרת ההלכה היא אשה שמעולם לא קיימה יחסי אישות ולכן בתוליה עדיין קיימים.
בתולה (הלכה) והלכה · בתולה (הלכה) ומשנה תורה ·
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
בית המקדש והלכה · בית המקדש ומשנה תורה ·
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
גאונים והלכה · גאונים ומשנה תורה ·
דיני ממונות
בהלכה, דיני ממונות הם תחום נרחב של חוקים העוסקים בנושאים שיש להם משמעות כלכלית.
דיני ממונות והלכה · דיני ממונות ומשנה תורה ·
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
הלכה והמאה ה-20 · המאה ה-20 ומשנה תורה ·
כלאיים
איסור כִּלְאַיִם הוא איסור לערב יחדיו מינים שונים (ולעיתים מסוימים).
הלכה וכלאיים · כלאיים ומשנה תורה ·
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
הלכה ויהדות תימן · יהדות תימן ומשנה תורה ·
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
הלכה ויהודים · יהודים ומשנה תורה ·
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
הלכה ויום טוב · יום טוב ומשנה תורה ·
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
הלכה ויום הכיפורים · יום הכיפורים ומשנה תורה ·
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
הלכה ויוסף קארו · יוסף קארו ומשנה תורה ·
ייבום וחליצה
#הפניה ייבום.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה הלכה ומשנה תורה
- מה יש להם במשותף הלכה ומשנה תורה
- דמיון בין הלכה ומשנה תורה
השוואה בין הלכה ומשנה תורה
יש הלכה 295 יחסים. יש הלכה 276. כפי שיש להם במשותף 56, מדד הדמיון הוא = 56 / (295 + 276).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין הלכה ומשנה תורה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: