גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין הלכה ושבת
הלכה ושבת יש להם 49 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מסכת עירובין, מסכת שבת, מצווה, משנה, משנה תורה, משנה ברורה, מחלוקת, מדרש, ארץ ישראל, אשכנזים, אגדה (יהדות), סוכות, פסח, פורים, פיקוח נפש דוחה שבת, צום, קדמוניות היהודים, קורבן (יהדות), רמב"ם, ראש השנה, רב, שמירת שבת כהלכתה, שבועות, שולחן ערוך, תנ"ך, תפילה (יהדות), תקנת חכמים, תשעה באב, תלמוד, תלמוד בבלי, ..., תחום שבת, תורה שבעל פה, תורה שבעל-פה, ל"ט אבות מלאכה, חנוכה, חז"ל, חגי ישראל ומועדיו, בית המקדש השני, גמרא, גוי של שבת, המאה ה-20, הר סיני, יהדות, יהדות אורתודוקסית, יהדות תימן, יום טוב, יום הכיפורים, יום כיפור, יוסף בן מתתיהו. להרחיב מדד (19 יותר) »
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
הלכה ומסכת עירובין · מסכת עירובין ושבת ·
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
הלכה ומסכת שבת · מסכת שבת ושבת ·
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
הלכה ומשנה · משנה ושבת ·
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
הלכה ומשנה תורה · משנה תורה ושבת ·
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
הלכה ומשנה ברורה · משנה ברורה ושבת ·
מחלוקת
מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
הלכה ומדרש · מדרש ושבת ·
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
ארץ ישראל והלכה · ארץ ישראל ושבת ·
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
אשכנזים והלכה · אשכנזים ושבת ·
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
אגדה (יהדות) והלכה · אגדה (יהדות) ושבת ·
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
פיקוח נפש דוחה שבת
#הפניה פיקוח נפש.
הלכה ופיקוח נפש דוחה שבת · פיקוח נפש דוחה שבת ושבת ·
צום
נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
הלכה וקדמוניות היהודים · קדמוניות היהודים ושבת ·
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
הלכה וקורבן (יהדות) · קורבן (יהדות) ושבת ·
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
הלכה וראש השנה · ראש השנה ושבת ·
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
שמירת שבת כהלכתה
שמירת שבת כהלכתה הוא ספר הלכה נפוץ העוסק בהלכות שבת ויום טוב, שכתב הרב יהושע נויבירט.
הלכה ושמירת שבת כהלכתה · שבת ושמירת שבת כהלכתה ·
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
הלכה ושולחן ערוך · שבת ושולחן ערוך ·
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
הלכה ותנ"ך · שבת ותנ"ך ·
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
הלכה ותפילה (יהדות) · שבת ותפילה (יהדות) ·
תקנת חכמים
תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.
הלכה ותקנת חכמים · שבת ותקנת חכמים ·
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
הלכה ותשעה באב · שבת ותשעה באב ·
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
הלכה ותלמוד בבלי · שבת ותלמוד בבלי ·
תחום שבת
תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר ליהודי להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב.
הלכה ותחום שבת · שבת ותחום שבת ·
תורה שבעל פה
#הפניה תורה שבעל-פה.
הלכה ותורה שבעל פה · שבת ותורה שבעל פה ·
תורה שבעל-פה
ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.
הלכה ותורה שבעל-פה · שבת ותורה שבעל-פה ·
ל"ט אבות מלאכה
ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.
הלכה ול"ט אבות מלאכה · ל"ט אבות מלאכה ושבת ·
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
הלכה וחז"ל · חז"ל ושבת ·
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
הלכה וחגי ישראל ומועדיו · חגי ישראל ומועדיו ושבת ·
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
בית המקדש השני והלכה · בית המקדש השני ושבת ·
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
גמרא והלכה · גמרא ושבת ·
גוי של שבת
מכונית בירושלים ועליה שלט "גוי של שבת" גוי של שבת הוא מונח ביהדות, המתייחס לגוי (כל אדם שאינו יהודי) שתפקידו להקל על יהודי בכך שהוא עושה מלאכות האסורות על היהודי בשבת (אחת מל"ט אבות מלאכה, תולדות שלהן, או איסור שבות).
גוי של שבת והלכה · גוי של שבת ושבת ·
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
הלכה והמאה ה-20 · המאה ה-20 ושבת ·
הר סיני
"משה על הר סיני", ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום "מתן תורה", ציור מעשה ידי רמברנדט, משנת 1659 במקרא, הַר סִינָי הוא המקום שבו ניתנה התורה לעם ישראל, באירוע המכונה "מעמד הר סיני".
הלכה והר סיני · הר סיני ושבת ·
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
הלכה ויהדות אורתודוקסית · יהדות אורתודוקסית ושבת ·
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
הלכה ויהדות תימן · יהדות תימן ושבת ·
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
הלכה ויום טוב · יום טוב ושבת ·
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
הלכה ויום הכיפורים · יום הכיפורים ושבת ·
יום כיפור
#הפניה יום הכיפורים.
הלכה ויום כיפור · יום כיפור ושבת ·
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה הלכה ושבת
- מה יש להם במשותף הלכה ושבת
- דמיון בין הלכה ושבת
השוואה בין הלכה ושבת
יש הלכה 295 יחסים. יש הלכה 471. כפי שיש להם במשותף 49, מדד הדמיון הוא = 49 / (295 + 471).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין הלכה ושבת. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
