גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
58 יחסים: מנחם מנדל כשר, מסכת מועד קטן, מסכת נזיקין, מסכת עירובין, מסכת שבת, מסכת ברכות, משנה תורה, מהדורת פקסימיליה, אגמאת, אוניברסיטת קולומביה, אוצר הפוסקים, אוצר החכמה, סדר מועד, סדר נשים, עמרם גאון, ערבית, עזרא שבט, פרשנות התלמוד הבבלי, צפון אפריקה, רמב"ם, ראשונים, רש"י, רב, רב ניסים גאון, רב האי גאון, רבנו חננאל, תרביץ, תש"ע, תשמ"ח, תשס"ה, תשע"ב, תשכ"א, תשכ"ו, תשי"ח, תלמוד בבלי, לונדון, חיים זאב הירשברג, ברוך בן יצחק אבן אלבאליה, בבא מציעא, בבא קמא, בבא בתרא, גאונים, גניזת קהיר, ד'תתק"נ, ד'תתקמ"ט, המאה ה-12, המאה ה-20, המוזיאון הבריטי, הספרייה הבריטית, הר"י מיגש, ..., הלכות רב אלפס, היברובוקס, יצחק אבן גיאת, ישראל מ' תא-שמע, יהדות מרוקו, יהודה אלמדארי, 1189, 1190. להרחיב מדד (8 יותר) »
מנחם מנדל כשר
הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה - 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה".
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ומנחם מנדל כשר · ראה עוד »
מסכת מועד קטן
עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ומסכת מועד קטן · ראה עוד »
מסכת נזיקין
התחלת בבא קמא, החלק הראשון של מסכת נזיקין, עם פירוש המשנה לרמב"ם. דפוס ראשון, נאפולי, 1492 מסכת נזיקין היא מסכת במשנה שפותחת את סדר נזיקין, ועוסקת בכל דיני הממונות.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ומסכת נזיקין · ראה עוד »
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ומסכת עירובין · ראה עוד »
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ומסכת שבת · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ומסכת ברכות · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ומשנה תורה · ראה עוד »
מהדורת פקסימיליה
מיניאטורית איכותית כתביו המקוריים של אדגר אלן פו לסיפור "הרציחות ברחוב מורג" מהדורת פקסימיליה (על פי האקדמיה ללשון העברית: העתק תאום) היא העתק מדויק של יצירה.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ומהדורת פקסימיליה · ראה עוד »
אגמאת
אגמאת (בערבית: اغمات; בברברית: ⵖⵎⴰⵜ; באנגלית: Aghmat, בתעתיק מדויק לעברית: אר'מאת) היא עיר בדרומה של מרוקו, כ-30 ק"מ מהעיר מרקש, ששימשה מרכז סחר חשוב בימי הביניים וכבירה האידריסית של אזור הסוס.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ואגמאת · ראה עוד »
אוניברסיטת קולומביה
אוניברסיטת קולומביה (באנגלית: Columbia University, נהגה "קַלַאמְבִּיָה יוּנִיבֶרְסִיטִי" או בשמה הרשמי: אוניברסיטת קולומביה בעיר ניו יורק; באנגלית: Columbia University in the City of New York) היא אוניברסיטה פרטית בניו יורק.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ואוניברסיטת קולומביה · ראה עוד »
אוצר הפוסקים
אוצר הפוסקים הוא מכון מחקר תורני הפועל בירושלים מאז שנות ה-40, שמרכז פעילותו היא הוצאה לאור של סדרת הספרים "אוצר הפוסקים".
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ואוצר הפוסקים · ראה עוד »
אוצר החכמה
אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל כמאה ועשרים ושמונה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ואוצר החכמה · ראה עוד »
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי וסדר מועד · ראה עוד »
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי וסדר נשים · ראה עוד »
עמרם גאון
#הפניה רב עמרם גאון.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ועמרם גאון · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי וערבית · ראה עוד »
עזרא שבט
ד"ר עזרא דניאל שבט (Ezra Chwat) (נולד ב-2 בספטמבר 1960) הוא חוקר ספרות רבנית, ביבליוגרף ומרצה, בעל הבלוג "גילוי מילתא בעלמא".
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ועזרא שבט · ראה עוד »
פרשנות התלמוד הבבלי
פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »
צפון אפריקה
מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי וצפון אפריקה · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ורמב"ם · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי וראשונים · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ורש"י · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ורב · ראה עוד »
רב ניסים גאון
רב ניסים בר יעקב (סביבות 990 ד'תש"ן –1062 ד'תתכ"ב) כונה "אבן שאהין", "רב ניסים גאון" או "רבינו ניסים", היה ראש ישיבת קירואן.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ורב ניסים גאון · ראה עוד »
רב האי גאון
רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ורב האי גאון · ראה עוד »
רבנו חננאל
רבי חננאל בר חושיאל, מכונה בדרך כלל רבנו חננאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון, וניתן לראות בו חוליית ביניים בין הגאונים לראשונים).
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ורבנו חננאל · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ותרביץ · ראה עוד »
תש"ע
#הפניה ה'תש"ע.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ותש"ע · ראה עוד »
תשמ"ח
#הפניה ה'תשמ"ח.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ותשמ"ח · ראה עוד »
תשס"ה
#הפניה ה'תשס"ה.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ותשס"ה · ראה עוד »
תשע"ב
#הפניה ה'תשע"ב.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ותשע"ב · ראה עוד »
תשכ"א
#הפניה ה'תשכ"א.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ותשכ"א · ראה עוד »
תשכ"ו
#הפניה ה'תשכ"ו.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ותשכ"ו · ראה עוד »
תשי"ח
#הפניה ה'תשי"ח.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ותשי"ח · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ותלמוד בבלי · ראה עוד »
לונדון
לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ולונדון · ראה עוד »
חיים זאב הירשברג
חיים זאב הירשברג (י"א בתשרי תרס"ד, 2 באוקטובר 1903, טרנופול, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – ט' בשבט תשל"ו, 11 בינואר 1976) היה רב, היסטוריון ומזרחן, גדול חוקריה של יהדות צפון אפריקה בדור הראשון שלאחר קום המדינה.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי וחיים זאב הירשברג · ראה עוד »
ברוך בן יצחק אבן אלבאליה
הרב ברוך בן יצחק אִבְּן אלבאליה (ד'תתל"ז, 1077, ספרד – ד'תתפ"ז, 1127, ספרד) היה מגדולי תלמידי החכמים בספרד בדורו, ראש ישיבה, פוסק הלכה, ובעל ידע בפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי וברוך בן יצחק אבן אלבאליה · ראה עוד »
בבא מציעא
מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ובבא מציעא · ראה עוד »
בבא קמא
צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ובבא קמא · ראה עוד »
בבא בתרא
מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ובבא בתרא · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי וגאונים · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי וגניזת קהיר · ראה עוד »
ד'תתק"נ
#הפניה ד'תתק"ן.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי וד'תתק"נ · ראה עוד »
ד'תתקמ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי וד'תתקמ"ט · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי והמאה ה-12 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי והמאה ה-20 · ראה עוד »
המוזיאון הבריטי
חזית המוזיאון הבריטי ובראשו גמלון עם פסלים מאת ריצ'רד ווסטמאקוט המוזיאון הבריטי (באנגלית: British Museum) הוא אחד מהמוזיאונים הגדולים והמפורסמים בעולם.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי והמוזיאון הבריטי · ראה עוד »
הספרייה הבריטית
הספרייה הבריטית (באנגלית: The British Library; בראשי תיבות: BL) היא הספרייה הלאומית של הממלכה המאוחדת, והספרייה העיונית הגדולה בעולם.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי והספרייה הבריטית · ראה עוד »
הר"י מיגש
#הפניה ר"י מיגאש.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי והר"י מיגש · ראה עוד »
הלכות רב אלפס
הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) במרוקו.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי והלכות רב אלפס · ראה עוד »
היברובוקס
היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי והיברובוקס · ראה עוד »
יצחק אבן גיאת
רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג; ד'תשצ"ח, 1038 (בקירוב), לוסנה — ד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, פוסק, ראש ישיבה, פרשן, ומשורר יהודי.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ויצחק אבן גיאת · ראה עוד »
ישראל מ' תא-שמע
ישראל משה תא-שמע (15 בספטמבר 1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי וישראל מ' תא-שמע · ראה עוד »
יהדות מרוקו
יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ויהדות מרוקו · ראה עוד »
יהודה אלמדארי
רבי יהודה בן רבי אלעזר הכהן אלמדארי (או אלמנדרי) הוא חכם יהודי בן המאה ה-13, מהראשונים, שחי בחלב (בתחומי סוריה של ימינו), וחיבר פירושים להלכות הרי"ף.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ויהודה אלמדארי · ראה עוד »
1189
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ו1189 · ראה עוד »
1190
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: זכריה בן יהודה אגמאתי ו1190 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/זכריה_בן_יהודה_אגמאתי
