דמיון בין משנה תורה וקורבן (יהדות)
משנה תורה וקורבן (יהדות) יש להם 34 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מעילה (הלכה), מצה, משנה, מחצית השקל, מוסד הרב קוק, סנהדרין, סוטה (הלכה), פרה אדומה, פיגול, קורבן פסח, קורבן חטאת, קורבן התמיד, רמב"ם, שמיטה, שנת היובל, שבת, שולחן ערוך, תפילה (יהדות), תלמוד, תלמוד בבלי, תוספתא, חז"ל, בכור בהמה טהורה, בית המקדש, גזל (משפט עברי), דעת (אתר אינטרנט), דברים, המאה ה-17, כלאיים, כהן, ..., יום טוב, יום הכיפורים, יום הכיפורים בבית המקדש, יוסף קאפח. להרחיב מדד (4 יותר) »
מעילה (הלכה)
בהלכה, מעילה היא שימוש בחפץ, בהמה או כסף השייך להקדש, שלא לצורך המקדש או הקרבנות.
מעילה (הלכה) ומשנה תורה · מעילה (הלכה) וקורבן (יהדות) ·
מצה
צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.
מצה ומשנה תורה · מצה וקורבן (יהדות) ·
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
משנה ומשנה תורה · משנה וקורבן (יהדות) ·
מחצית השקל
מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל היא מצווה מהתורה על כל איש בישראל לשלם מדי שנה כופר נפש להקדש.
מחצית השקל ומשנה תורה · מחצית השקל וקורבן (יהדות) ·
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
מוסד הרב קוק ומשנה תורה · מוסד הרב קוק וקורבן (יהדות) ·
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
משנה תורה וסנהדרין · סנהדרין וקורבן (יהדות) ·
סוטה (הלכה)
בהלכה, סוטה (בעברית מקראית: שֹוטה) היא אישה נשואה שהתייחדה עם גבר זר לאחר שבעלה התריע בה.
משנה תורה וסוטה (הלכה) · סוטה (הלכה) וקורבן (יהדות) ·
פרה אדומה
פרה אדומה היא פרה שצבע שערה חום-אדמדם ולפי ההלכה היהודית ניתן להשתמש באפרה לטיהור טומאת מת.
משנה תורה ופרה אדומה · פרה אדומה וקורבן (יהדות) ·
פיגול
פיגול הוא מושג הלכתי המלמד על קורבן שנפסל להקרבה או לאכילה, עקב מחשבה לא רצויה של הכהן בשעת ההקרבה.
משנה תורה ופיגול · פיגול וקורבן (יהדות) ·
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
משנה תורה וקורבן פסח · קורבן (יהדות) וקורבן פסח ·
קורבן חטאת
כבשה, כשירה לקרבן חטאת קורבן חַטָּאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש.
משנה תורה וקורבן חטאת · קורבן (יהדות) וקורבן חטאת ·
קורבן התמיד
קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים.
משנה תורה וקורבן התמיד · קורבן (יהדות) וקורבן התמיד ·
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
משנה תורה ורמב"ם · קורבן (יהדות) ורמב"ם ·
שמיטה
קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.
משנה תורה ושמיטה · קורבן (יהדות) ושמיטה ·
שנת היובל
בול בנושא גאולת קרקע בשנת היובל, עוצב לכבוד יובל שנים לקרן קיימת לישראל שנת היובל בתורה היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לחמישים שנה.
משנה תורה ושנת היובל · קורבן (יהדות) ושנת היובל ·
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
משנה תורה ושבת · קורבן (יהדות) ושבת ·
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
משנה תורה ושולחן ערוך · קורבן (יהדות) ושולחן ערוך ·
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
משנה תורה ותפילה (יהדות) · קורבן (יהדות) ותפילה (יהדות) ·
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
משנה תורה ותלמוד · קורבן (יהדות) ותלמוד ·
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
משנה תורה ותלמוד בבלי · קורבן (יהדות) ותלמוד בבלי ·
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
משנה תורה ותוספתא · קורבן (יהדות) ותוספתא ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חז"ל ומשנה תורה · חז"ל וקורבן (יהדות) ·
בכור בהמה טהורה
מצות בכור בהמה טהורה היא מצווה בתורה, להפריש את הולד הראשון של בהמה טהורה ולתת אותו לכהן.
בכור בהמה טהורה ומשנה תורה · בכור בהמה טהורה וקורבן (יהדות) ·
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
בית המקדש ומשנה תורה · בית המקדש וקורבן (יהדות) ·
גזל (משפט עברי)
גזל הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיו אסור לקחת חפץ מבעליו בכוח ובלי רשותו.
גזל (משפט עברי) ומשנה תורה · גזל (משפט עברי) וקורבן (יהדות) ·
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
דעת (אתר אינטרנט) ומשנה תורה · דעת (אתר אינטרנט) וקורבן (יהדות) ·
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
דברים ומשנה תורה · דברים וקורבן (יהדות) ·
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
המאה ה-17 ומשנה תורה · המאה ה-17 וקורבן (יהדות) ·
כלאיים
איסור כִּלְאַיִם הוא איסור לערב יחדיו מינים שונים (ולעיתים מסוימים).
כלאיים ומשנה תורה · כלאיים וקורבן (יהדות) ·
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
כהן ומשנה תורה · כהן וקורבן (יהדות) ·
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
יום טוב ומשנה תורה · יום טוב וקורבן (יהדות) ·
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
יום הכיפורים ומשנה תורה · יום הכיפורים וקורבן (יהדות) ·
יום הכיפורים בבית המקדש
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב עבודת יום הכיפורים בבית המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות.
יום הכיפורים בבית המקדש ומשנה תורה · יום הכיפורים בבית המקדש וקורבן (יהדות) ·
יוסף קאפח
הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 – 21 ביולי 2000) היה פוסק הלכה חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה משנה תורה וקורבן (יהדות)
- מה יש להם במשותף משנה תורה וקורבן (יהדות)
- דמיון בין משנה תורה וקורבן (יהדות)
השוואה בין משנה תורה וקורבן (יהדות)
יש משנה תורה 276 יחסים. יש משנה תורה 288. כפי שיש להם במשותף 34, מדד הדמיון הוא = 34 / (276 + 288).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין משנה תורה וקורבן (יהדות). כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: