סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

חיים אלעזר שפירא וצבי הירש שפירא

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין חיים אלעזר שפירא וצבי הירש שפירא

חיים אלעזר שפירא vs. צבי הירש שפירא

הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 – ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש. רבי צבי הירש שפירא (י"א בתמוז ה'תר"י, 21 ביוני 1850 - ט"ז בתשרי ה'תרע"ד, 17 באוקטובר 1913) היה רבה של מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השני של חסידות מונקאטש.

דמיון בין חיים אלעזר שפירא וצבי הירש שפירא

חיים אלעזר שפירא וצבי הירש שפירא יש להם 19 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מוקצ'בו, אגודת ישראל, אדמו"ר, פולין, ציונות, שאלות ותשובות, שלמה שפירא (מונקאטש), שולחן ערוך, תרע"ד, תיקוני הזוהר, ט"ז בתשרי, חסידות מעליץ, חסידות מונקאטש, חיים הלברשטאם, בתי מונקאטש, ה'תרנ"ג, הגדה של פסח, הונגרית, ירושלים.

מוקצ'בו

בית העירייה טירת מונקאץ טירת מונקאץ אנדרטה לזכר יהודי מונקאץ' שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון מוקצ'בו (באוקראינית: Мукачево; בסלובקית: Mukačevo; בהונגרית: Munkács, מונקאץ'; בגרמנית: Munkatsch; ביידיש: מונקאטש, קרי "מוּנקאץ'") היא עיר הבירה של נפת מוקצ'בו במחוז זקרפטיה שבאוקראינה.

חיים אלעזר שפירא ומוקצ'בו · מוקצ'בו וצבי הירש שפירא · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

אגודת ישראל וחיים אלעזר שפירא · אגודת ישראל וצבי הירש שפירא · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

אדמו"ר וחיים אלעזר שפירא · אדמו"ר וצבי הירש שפירא · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חיים אלעזר שפירא ופולין · פולין וצבי הירש שפירא · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חיים אלעזר שפירא וציונות · צבי הירש שפירא וציונות · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חיים אלעזר שפירא ושאלות ותשובות · צבי הירש שפירא ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שלמה שפירא (מונקאטש)

רבי שלמה שפירא בעל ה"שם שלמה", (12 בנובמבר 1831 (ז' בכסלו ה'תקצ"ב) - 5 ביוני 1893 (כ"א בסיון ה'תרנ"ג)) היה האדמו"ר הראשון ממונקאטש.

חיים אלעזר שפירא ושלמה שפירא (מונקאטש) · צבי הירש שפירא ושלמה שפירא (מונקאטש) · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חיים אלעזר שפירא ושולחן ערוך · צבי הירש שפירא ושולחן ערוך · ראה עוד »

תרע"ד

#הפניה ה'תרע"ד.

חיים אלעזר שפירא ותרע"ד · צבי הירש שפירא ותרע"ד · ראה עוד »

תיקוני הזוהר

שער מהדורה חדשה של ספר תיקוני הזוהר תיקוני הזוהר (מימין) כחלק ממהדורת הזוהר המנוקדת עם פירוש מתוק מדבש תיקוני הזוהר, הוא חיבור קבלי המהווה חלק נפרד מספר הזוהר ומשתייך לזרם המרכזי של הקבלה.

חיים אלעזר שפירא ותיקוני הזוהר · צבי הירש שפירא ותיקוני הזוהר · ראה עוד »

ט"ז בתשרי

אין תיאור.

חיים אלעזר שפירא וט"ז בתשרי · ט"ז בתשרי וצבי הירש שפירא · ראה עוד »

חסידות מעליץ

חסידות מעליץ הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות רופשיץ.

חיים אלעזר שפירא וחסידות מעליץ · חסידות מעליץ וצבי הירש שפירא · ראה עוד »

חסידות מונקאטש

כולל חסידי מונקאטש בשנת ה'תרצ"ג השלט על הבניין הראשון בבתי מונקאטש בנין התלמוד תורה מונקאטש בבני ברק חסידות מונקאטש היא חצר חסידית שנוסדה בעיר מונקאץ' (בעבר בהונגריה, נכון ל-2023 באוקראינה) בסוף המאה ה-19, על ידי הרב שלמה שפירא, נכדו של הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב (ה"בני יששכר").

חיים אלעזר שפירא וחסידות מונקאטש · חסידות מונקאטש וצבי הירש שפירא · ראה עוד »

חיים הלברשטאם

רבי חיים הלברשטאם מצאנז (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו; ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ה בניסן ה'תרל"ו, 19 באפריל 1876), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז.

חיים אלעזר שפירא וחיים הלברשטאם · חיים הלברשטאם וצבי הירש שפירא · ראה עוד »

בתי מונקאטש

שלט על אחד מבתי השכונה בית המדרש בשנת תרצ"ג בתי מונקאטש (מונקאץ') היא שכונה חרדית זעירה בירושלים, הניצבת בשכנות לבתי ראנד ומהווה חלק מגוש הנחלאות.

בתי מונקאטש וחיים אלעזר שפירא · בתי מונקאטש וצבי הירש שפירא · ראה עוד »

ה'תרנ"ג

אין תיאור.

ה'תרנ"ג וחיים אלעזר שפירא · ה'תרנ"ג וצבי הירש שפירא · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

הגדה של פסח וחיים אלעזר שפירא · הגדה של פסח וצבי הירש שפירא · ראה עוד »

הונגרית

קודקס מינכן - ביבליה בהונגרית הונגרית (magyar) היא שפה השייכת למשפחת השפות הפינו-אוגריות במשפחת השפות האורליות הגדולה יותר.

הונגרית וחיים אלעזר שפירא · הונגרית וצבי הירש שפירא · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חיים אלעזר שפירא וירושלים · ירושלים וצבי הירש שפירא · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין חיים אלעזר שפירא וצבי הירש שפירא

יש חיים אלעזר שפירא 164 יחסים. יש חיים אלעזר שפירא 40. כפי שיש להם במשותף 19, מדד הדמיון הוא = 19 / (164 + 40).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין חיים אלעזר שפירא וצבי הירש שפירא. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »