גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין מדקדקי העברית בימי הביניים ותקופת הביניים של העברית
מדקדקי העברית בימי הביניים ותקופת הביניים של העברית יש להם 36 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מנחם בן סרוק, מסורה, מחברת מנחם, מילון עברי, אליהו בחור, אברהם אבן עזרא, אוצר מילים, נתן מרומי, ניקוד, ערבית, עברית, עברית מקראית, פיוט, רס"ג, רש"י, רבנו תם, רד"ק, שורש (שפות שמיות), שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, שירה, תנ"ך, תלמוד, תור הזהב של יהדות ספרד, לשון חז"ל, לשון הקודש, טעמי המקרא, בעלי המסורה, דקדוק, דקדוק עברי, דונש בן לברט, ..., המאה ה-10, המאה ה-8, הקוראן, יהדות קראית, יהודה חיוג', יונה אבן ג'נאח. להרחיב מדד (6 יותר) »
מנחם בן סרוק
מנחם בן סרוק (920 עד 970 או 980 בערך), היה בלשן ופילולוג יהודי בספרד של תור הזהב.
מדקדקי העברית בימי הביניים ומנחם בן סרוק · מנחם בן סרוק ותקופת הביניים של העברית ·
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
מדקדקי העברית בימי הביניים ומסורה · מסורה ותקופת הביניים של העברית ·
מחברת מנחם
#הפניה מחברת מנחם בן סרוק.
מדקדקי העברית בימי הביניים ומחברת מנחם · מחברת מנחם ותקופת הביניים של העברית ·
מילון עברי
מילונים עבריים "האוצר", מילון השפה העברית, 1903 דף מתוך מילון בן יהודה מילון עברי או מילון עברי-עברי או מילון עברי-בעברית הוא מילון המכיל מילים בעברית ופירושיהן.
מדקדקי העברית בימי הביניים ומילון עברי · מילון עברי ותקופת הביניים של העברית ·
אליהו בחור
עמוד מתוך "שמות דברים", מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא אליהו בחור, איזני 1542. לחצו להגדלה. רבי אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי, המכונה רבי אליהו בחור או הבחור (באיטלקית: Elia Levita; י"ב באדר ה'רכ"ט 1469 – ו' בשבט ה'ש"ט, 1549), היה בלשן עברי וחוקר המסורה בתקופת הרנסאנס, ממדקדקי העברית בימי הביניים ומראשוני הכותבים ספרות ביידיש.
אליהו בחור ומדקדקי העברית בימי הביניים · אליהו בחור ותקופת הביניים של העברית ·
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
אברהם אבן עזרא ומדקדקי העברית בימי הביניים · אברהם אבן עזרא ותקופת הביניים של העברית ·
אוצר מילים
דף ממילון בן יהודה, 1908. מילונים מאגדים אוצר מילים, למשל של שפה או תחום מקצועי למושג אוצר מילים שתי משמעויות סמוכות.
אוצר מילים ומדקדקי העברית בימי הביניים · אוצר מילים ותקופת הביניים של העברית ·
נתן מרומי
רבי נתן בר יחיאל מרומי (המאה ה-11, איטליה) היה תלמיד חכם ויוצר חשוב בתקופת הראשונים, בן למשפחת חכמים ומנהיגי ציבור ברומא, פוסק ומחבר ספר "הערוך", מספרי היסוד בפרשנות התלמוד.
מדקדקי העברית בימי הביניים ונתן מרומי · נתן מרומי ותקופת הביניים של העברית ·
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
מדקדקי העברית בימי הביניים וניקוד · ניקוד ותקופת הביניים של העברית ·
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
מדקדקי העברית בימי הביניים וערבית · ערבית ותקופת הביניים של העברית ·
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
מדקדקי העברית בימי הביניים ועברית · עברית ותקופת הביניים של העברית ·
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
מדקדקי העברית בימי הביניים ועברית מקראית · עברית מקראית ותקופת הביניים של העברית ·
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
מדקדקי העברית בימי הביניים ופיוט · פיוט ותקופת הביניים של העברית ·
רס"ג
#הפניה רב סעדיה גאון.
מדקדקי העברית בימי הביניים ורס"ג · רס"ג ותקופת הביניים של העברית ·
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
מדקדקי העברית בימי הביניים ורש"י · רש"י ותקופת הביניים של העברית ·
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
מדקדקי העברית בימי הביניים ורבנו תם · רבנו תם ותקופת הביניים של העברית ·
רד"ק
רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.
מדקדקי העברית בימי הביניים ורד"ק · רד"ק ותקופת הביניים של העברית ·
שורש (שפות שמיות)
בדקדוק של שפות שמיות, בהן עברית, מקובל להתייחס לישות מורפולוגית המכונה שורש.
מדקדקי העברית בימי הביניים ושורש (שפות שמיות) · שורש (שפות שמיות) ותקופת הביניים של העברית ·
שירת ימי הביניים של יהדות ספרד
שירת ימי הביניים של יהדות ספרד היא שירה שנכתבה בעברית על ידי יהודים מספרד המוסלמית – אל-אנדלוס – בתקופת ח'ליפות קורדובה, בסביבות השנים 950 עד 1492.
מדקדקי העברית בימי הביניים ושירת ימי הביניים של יהדות ספרד · שירת ימי הביניים של יהדות ספרד ותקופת הביניים של העברית ·
שירה
אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.
מדקדקי העברית בימי הביניים ושירה · שירה ותקופת הביניים של העברית ·
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
מדקדקי העברית בימי הביניים ותנ"ך · תנ"ך ותקופת הביניים של העברית ·
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
מדקדקי העברית בימי הביניים ותלמוד · תלמוד ותקופת הביניים של העברית ·
תור הזהב של יהדות ספרד
#הפניה תור הזהב של יהודי ספרד.
מדקדקי העברית בימי הביניים ותור הזהב של יהדות ספרד · תור הזהב של יהדות ספרד ותקופת הביניים של העברית ·
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
לשון חז"ל ומדקדקי העברית בימי הביניים · לשון חז"ל ותקופת הביניים של העברית ·
לשון הקודש
קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.
לשון הקודש ומדקדקי העברית בימי הביניים · לשון הקודש ותקופת הביניים של העברית ·
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
טעמי המקרא ומדקדקי העברית בימי הביניים · טעמי המקרא ותקופת הביניים של העברית ·
בעלי המסורה
בעלי המסורה הם קבוצה של חכמים יהודים שהעלו על הכתב, ככל הנראה מן המאה השמינית ועד המאה העשירית, את אופן הקריאה של המקרא כפי שהשתמר בידם במסורת.
בעלי המסורה ומדקדקי העברית בימי הביניים · בעלי המסורה ותקופת הביניים של העברית ·
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
דקדוק ומדקדקי העברית בימי הביניים · דקדוק ותקופת הביניים של העברית ·
דקדוק עברי
שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד. דקדוק עברי הוא אנליטי למחצה, בבטאו יְחָסוֹת כגון מושא עקיף ומושא ישיר באמצעות מילות יחס ולא באמצעות הטיות מורפולוגיות.
דקדוק עברי ומדקדקי העברית בימי הביניים · דקדוק עברי ותקופת הביניים של העברית ·
דונש בן לברט
דונש הלוי בן לברט או בשמו העברי אדונים הלוי (920 - סביבות 990) היה פרשן, משורר ומדקדק יהודי-ספרדי בתור הזהב של יהדות ספרד.
דונש בן לברט ומדקדקי העברית בימי הביניים · דונש בן לברט ותקופת הביניים של העברית ·
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
המאה ה-10 ומדקדקי העברית בימי הביניים · המאה ה-10 ותקופת הביניים של העברית ·
המאה ה-8
המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.
המאה ה-8 ומדקדקי העברית בימי הביניים · המאה ה-8 ותקופת הביניים של העברית ·
הקוראן
כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.
הקוראן ומדקדקי העברית בימי הביניים · הקוראן ותקופת הביניים של העברית ·
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
יהדות קראית ומדקדקי העברית בימי הביניים · יהדות קראית ותקופת הביניים של העברית ·
יהודה חיוג'
רבי יהודה בן דוד המכונה חיוג' (945–1012 לערך) היה ממדקדקי העברית והפרשנים הפילולוגיים למקרא בספרד המוסלמית.
יהודה חיוג' ומדקדקי העברית בימי הביניים · יהודה חיוג' ותקופת הביניים של העברית ·
יונה אבן ג'נאח
שער ספרו של ר' יונה בן ג'נאח - ספר השרשים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו רבי יונה אבן ג'נאח (בקיצור: ריב"ג), בשמו הערבי אַבּוּ אלְוַלִיד מַרְוַאן בן ג'נאח (כוּנה רבי מרינוס על ידי ראב"ע), היה בלשן, פילולוג ורופא.
יונה אבן ג'נאח ומדקדקי העברית בימי הביניים · יונה אבן ג'נאח ותקופת הביניים של העברית ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה מדקדקי העברית בימי הביניים ותקופת הביניים של העברית
- מה יש להם במשותף מדקדקי העברית בימי הביניים ותקופת הביניים של העברית
- דמיון בין מדקדקי העברית בימי הביניים ותקופת הביניים של העברית
השוואה בין מדקדקי העברית בימי הביניים ותקופת הביניים של העברית
יש מדקדקי העברית בימי הביניים 55 יחסים. יש מדקדקי העברית בימי הביניים 168. כפי שיש להם במשותף 36, מדד הדמיון הוא = 36 / (55 + 168).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין מדקדקי העברית בימי הביניים ותקופת הביניים של העברית. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
