גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
14 יחסים: משה נחום צובל, מלכויות זכרונות ושופרות, מגילת תענית, מור קרמן, אבא (תואר כבוד), אדולף נויבאואר, סנהדרין, ציפורי (יישוב עתיק), תנאים, בית הספר ללימודי יהדות של לונדון, גדליה אלון, הקהילה היהודית וינה, יעקב מאן, ישראל אלדד.
משה נחום צובל
ד"ר משה (מוריץ) נחום צובל (כ"ח בטבת ה'תרל"ח, 3 בינואר 1878 – כ"ז באדר א' ה'תשכ"ב, מרץ 1962) היה היסטוריון וחוקר יהדות, עורך העיתונים די וועלט ו"אלגעמיינע יידישע צייטונג", עורך אנציקלופדיה יודאיקה.
חָדָשׁ!!: אברהם ביכלר ומשה נחום צובל · ראה עוד »
מלכויות זכרונות ושופרות
תקיעה בשופר, 1934. מאוסף ספריית הקונגרס. מלכויות, זכרונות ושופרות הן שלוש ברכות תפילה המתווספות לעמידה של תפילת מוסף בראש השנה (ובעבר אף במועדים נוספים).
חָדָשׁ!!: אברהם ביכלר ומלכויות זכרונות ושופרות · ראה עוד »
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: אברהם ביכלר ומגילת תענית · ראה עוד »
מור קרמן
מור קרמן (במקור קליינמן; בהונגרית: Kármán Mór; 25 בדצמבר 1843, סגד – 14 באוקטובר 1915, בודפשט) היה מורה הונגרי-יהודי, מחנך, פרופסור באוניברסיטה, מומחה למדיניות חינוך ציבורית.
חָדָשׁ!!: אברהם ביכלר ומור קרמן · ראה עוד »
אבא (תואר כבוד)
אַבָּא היה תואר כבוד שניתן לחכמים יהודים בתקופת התנאים והאמוראים.
חָדָשׁ!!: אברהם ביכלר ואבא (תואר כבוד) · ראה עוד »
אדולף נויבאואר
אדולף (אברהם) נוֹיבָּאוּאֶר (נכתב גם נויבואר, נויבאוור, ובהשפעת היידיש: נוֹיבּוֹיֶר, נוֹיבּוֹיֶיר (נויבויער); בלועזית: Adolf Neubauer; כ"ו באדר תקצ"א, 11 במרץ 1831 – כ"ב בניסן תרס"ז, 6 באפריל 1907) היה מזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי אוסטרו-הונגרי, שפעל בעיקר בצרפת ובבריטניה.
חָדָשׁ!!: אברהם ביכלר ואדולף נויבאואר · ראה עוד »
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
חָדָשׁ!!: אברהם ביכלר וסנהדרין · ראה עוד »
ציפורי (יישוב עתיק)
"והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל", פרק 9: רומא בירושלים, הערוץ הראשון מבט אווירי צִפּוֹרִי הייתה עיר עתיקה במרכז הגליל התחתון, חמישה קילומטרים מצפון־מערב לנצרת.
חָדָשׁ!!: אברהם ביכלר וציפורי (יישוב עתיק) · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: אברהם ביכלר ותנאים · ראה עוד »
בית הספר ללימודי יהדות של לונדון
בית הספר ללימודי יהדות של לונדון (באנגלית: London School of Jewish Studies, ידוע בקיצור LSJS) הוא מוסד להשכלה גבוהה ליהודים העוסק בלימודי יהדות הממוקם בלונדון.
חָדָשׁ!!: אברהם ביכלר ובית הספר ללימודי יהדות של לונדון · ראה עוד »
גדליה אלון
גדליה אלון (רוֹגוֹזניצקי) (4 בפברואר 1901 – 17 במרץ 1950) היה היסטוריון ישראלי, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ג (1953) לאחר מותו.
חָדָשׁ!!: אברהם ביכלר וגדליה אלון · ראה עוד »
הקהילה היהודית וינה
בית הכנסת הגדול ובית הקהילה היהודית בווינה בסימטת זייטנשטט הקהילה היהודית וינה (בגרמנית: Israelitische Kultusgemeinde Wien או בקיצור: IKG – לפי הנוסח במקור הגרמני – "הקהילה הדתית של בני ישראל בווינה") הוא הגוף המייצג את הקהילה היהודית המרכזית בווינה ומספק לחברים בו מגוון שירותים בתחומי הדת, החינוך והרווחה.
חָדָשׁ!!: אברהם ביכלר והקהילה היהודית וינה · ראה עוד »
יעקב מאן
יעקב מאן (או מן, ולעיתים מאנן, בלועזית: Jacob Mann or Mannen; י"ט באלול תרמ"ח, 26 באוגוסט 1888, פשמישל, גליציה – כ"א בתשרי תש"א, 23 באוקטובר 1940, סינסינטי, אוהיו, ארצות הברית) היה רב, מורה והיסטוריון; מהדור הראשון של חוקרי הגניזה הקהירית, ומחברם של שניים ממחקרי הגניזה החשובים ביותר: "The Jews in Egypt and in Palestine under the Fatimid Caliphs" ו- "Texts and studies".
חָדָשׁ!!: אברהם ביכלר ויעקב מאן · ראה עוד »
ישראל אלדד
ישראל אלדד בסוף שנות ה-40 ישראל אלדד (שייב) (ט' בחשוון ה'תרע"א, 11 בנובמבר 1910, פודבולוצ'יסק, גליציה – א' בשבט ה'תשנ"ו, 22 בינואר 1996, ירושלים) היה ממנהיגי הלח"י, סופר, משורר, מורה, עיתונאי, פובליציסט, מתרגם ודוקטור לפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: אברהם ביכלר וישראל אלדד · ראה עוד »
