גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
41 יחסים: מניין לחורבן הבית, מעמד האישה ביהדות, משפט עברי, מורה הנבוכים, אנציקלופדיה אוצר ישראל, אליעזר שביד, אליהו גוטמכר, אוצר זכרונותי, נאמני תורה ועבודה, נסים בכר, נחמה אדלרבלום, ציונות דתית, שפה ברורה, שלמה דוד פוזנר, שלום אלחנן יפה, תנאים, תרגום אונקלוס, תורת ארץ ישראל, לוגיקה תלמודית, זאב וילהלם הרצברג, חצר גליציה, חצר הירשנזון, חליבה בשבת, חבש פאר, חיים פישל אפשטיין, חיים קלמי, בן קטין, ברוך ראובן שלמה יונגרייז, בית הדין לערעורים, דוד די סולה פול, דוד ילין, הספרייה הלאומית, הצבי, הקרע ביהדות הונגריה, היישוב הישן, ועד הלשון העברית, כתב עת תורני, כוח דהיתרא עדיף, יעקב מאיר, יצחק ד'ארבלה, יוסף חזנוביץ.
מניין לחורבן הבית
את"תמ"ה לגלותנו בן כ"ג שנים תנצ"בה" מניין לחורבן הבית היא שיטת מניית שנים שהייתה בשימוש יהודי, בעיקר בארץ ישראל וסביבותיה, לאחר חורבן בית המקדש השני ועד התקופה הצלבנית.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ומניין לחורבן הבית · ראה עוד »
מעמד האישה ביהדות
מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ומעמד האישה ביהדות · ראה עוד »
משפט עברי
בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפט עברי הוא מונח מודרני המשמש להגדרת מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה היהודית ובמקורות עבריים בכלל, החל ממתן תורה.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ומשפט עברי · ראה עוד »
מורה הנבוכים
הספר "מורה הנבוכים" (נקרא גם: "מורה נבוכים") הוא ספר פילוסופיה שחיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12 כדי לתת מענה לספקות ותהיות שמתעוררות לאדם המאמין שהוא גם אדם רציונלי.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ומורה הנבוכים · ראה עוד »
אנציקלופדיה אוצר ישראל
אנציקלופדיה אוצר ישראל (בשמה המלא: אוצר ישראל, אנציקלופדיה לכל מקצועות תורת ישראל, ספרותו ודברי ימיו) היא אנציקלופדיה למדעי היהדות בשפה העברית הכוללת עשרה כרכים.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ואנציקלופדיה אוצר ישראל · ראה עוד »
אליעזר שביד
אליעזר שביד (ב' באלול תרפ"ט (7 בספטמבר 1929) – ט"ז בשבט תשפ"ב (18 בינואר 2022)) היה פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ואליעזר שביד · ראה עוד »
אליהו גוטמכר
הרב אליהו גוטמכר (י"א באב ה'תקנ"ו, 1796 - כ"ד בתשרי ה'תרל"ה, 1874) היה רב, מקובל והוגה דעות, ממבשרי הציונות, ומראשוני הקוראים להתיישבות חקלאית בארץ ישראל במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ואליהו גוטמכר · ראה עוד »
אוצר זכרונותי
אוצר זכרונותי הוא חיבור היסטורי על קורות יהודי ארצות הברית אשר כתב יהודה דוד אייזנשטיין.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ואוצר זכרונותי · ראה עוד »
נאמני תורה ועבודה
נאמני תורה ועבודה היא תנועה אורתודוקסית-מודרנית ציונית שמטרתה המוצהרת היא קידום תפיסת "תורה ועבודה" וערכי יהדות ליברלית, ציונית ומוסרית בציבור הדתי ובחברה הישראלית.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ונאמני תורה ועבודה · ראה עוד »
נסים בכר
נסים בכר (תר"ח, 21 בפברואר 1848 – י"ד בטבת ה'תרצ"א, 1 בינואר 1931) היה מורה ואיש חינוך יהודי מארץ ישראל, עסקן בולט מנכבדי העדה הספרדית ונשיא הוועד שלה בירושלים, פעיל כל ישראל חברים בסוריה, בולגריה, טורקיה וירושלים, ואחרי 1901 בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ונסים בכר · ראה עוד »
נחמה אדלרבלום
נחמה "נימה" אדלרבלום (באנגלית: Nima Adlerblum; 4 באוגוסט 1881 – 25 ביולי 1974) הייתה פילוסופית יהודייה, מחנכת, סופרת, ופעילה ציונית; בתו של הרב חיים הירשנזון, ותלמידה-עמיתה של ג'ון דיואי.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ונחמה אדלרבלום · ראה עוד »
ציונות דתית
דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון וציונות דתית · ראה עוד »
שפה ברורה
תקנות וכרוז החברה בעיתון "הצפירה" ב-25 בספטמבר 1889תמונה להחלפה "שפה ברורה" הייתה חברה שייסד אליעזר בן-יהודה בירושלים בספטמבר 1889 בשיתוף עם חבריו מ"תחיית ישראל", הרב יעקב מאיר, חיים הירשנזון וחיים קלמי.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ושפה ברורה · ראה עוד »
שלמה דוד פוזנר
הרב שלמה דוד פוזנרהרב שלמה דוד פוזנר (בז'שקובסקי) (ח' בכסלו ה'תרי"ב - ט"ז באב ה'תרצ"ה, 1851–1935) היה רב פולני־אמריקאי, מרבני העיר ולוצלאווק ורב בג'רזי סיטי, ניו ג'רזי.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ושלמה דוד פוזנר · ראה עוד »
שלום אלחנן יפה
שלום אלחנן הלוי יפה (באנגלית: Shalom Elchanan Yaffe; ב' בסיוון ה'תרי"ח, 15 במאי 1858 - ז' בכסלו ה'תרפ"ד, 15 בנובמבר 1923) היה ראש ישיבה, רב ופוסק הלכה ליטאי-אמריקאי.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ושלום אלחנן יפה · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ותנאים · ראה עוד »
תרגום אונקלוס
תרגום אונקלוס הוא תרגום יהודי לשפה הארמית לחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ותרגום אונקלוס · ראה עוד »
תורת ארץ ישראל
תורת ארץ ישראל הוא מונח המתאר את התורה הנלמדת בארץ ישראל ומשמש בהשאלה לתיאור העיסוק בסוגיות ובהלכות המצוות התלויות בארץ.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ותורת ארץ ישראל · ראה עוד »
לוגיקה תלמודית
לוגיקה תלמודית הוא ענף של הלוגיקה שקושר בין המחקר בלוגיקה לחקר התלמוד.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ולוגיקה תלמודית · ראה עוד »
זאב וילהלם הרצברג
ד"ר זאב וילהלם הֶרצבֶּרג (בעברית לעיתים בנימין זאב הרצברג; בגרמנית: Wilhelm Herzberg; 30 בנובמבר 1827, שטטין, פרוסיה המערבית – 21 באפריל 1897, בריסל) היה סופר ומחנך יהודי פרוסי יליד שטטין, ממייסדי בית היתומים העברי הראשון בירושלים ובית הספרים "מדרש אברבנאל וגנזי יוסף" (לימים הספרייה הלאומית).
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון וזאב וילהלם הרצברג · ראה עוד »
חצר גליציה
חצר גליציה בלילה מפת האזור בית הכנסת בחצר חצר גליציה היא מתחם של מספר בתים וישיבה הנמצא על גגות השוק ברובע המוסלמי בעיר העתיקה, סמוך לרובע היהודי מעל הרחוב בית הבד ומערבית לחצר רייסין.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון וחצר גליציה · ראה עוד »
חצר הירשנזון
מפת האזור חצר הירשנזון הייתה מתחם מגורים יהודי ברובע המוסלמי בעיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון וחצר הירשנזון · ראה עוד »
חליבה בשבת
חליבה ידנית חליבה היא פעולה האסורה בשבת, מכיוון שהיא מוגדרת כתולדה של מלאכת מפרק.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון וחליבה בשבת · ראה עוד »
חבש פאר
חֵבֶשׁ פְּאֵר הוא חיבור הלכתי והגותי של הראי"ה קוק, שעוסק בחשיבות מצוות הנחת תפילין, ובעיקר חובת הנחתן במקומן הנכון והמדויק.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון וחבש פאר · ראה עוד »
חיים פישל אפשטיין
הרב חיים פישל אפשטיין (ביידיש: עפשטיין; כ"א אייר תרל"ד, 1874 - כ' תמוז תש"ב, 1942) היה רב, פוסק, ומחבר תורני.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון וחיים פישל אפשטיין · ראה עוד »
חיים קלמי
חיים קַלְמִי (1853 – 1933) היה איש ציבור, מפעילי ועד העדה הספרדית בירושלים, מחנך ומורה נודע לעברית ולצרפתית בירושלים, ביפו, בטורקיה ובמצרים, ואחד מארבעת מייסדי אגודת "שפה ברורה".
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון וחיים קלמי · ראה עוד »
בן קטין
בן קטין היה יהודי ארץ ישראלי שחי ופעל בתקופת הבית השני.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ובן קטין · ראה עוד »
ברוך ראובן שלמה יונגרייז
הרב ברוך ראובן שלמה הלוי יונגרייז (בערך ה'תרכ"ח – ד' בניסן ה'תרצ"ד) היה המזכיר הראשי הראשון של ועד העיר האשכנזי בירושלים, ובהמשך מראשי ומייסדי העדה החרדית בעיר.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון וברוך ראובן שלמה יונגרייז · ראה עוד »
בית הדין לערעורים
בית הדין לערעורים הוקם בתקופת המנדט הבריטי כחלק ממשרד הרבנות לעדת ישראל בירושלים, על ידי רבנים של היישוב הישן בירושלים במטרה לאפשר ערעור על פסקי הדין של בתי הדין הרבניים.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ובית הדין לערעורים · ראה עוד »
דוד די סולה פול
דוד די סולה פול (1885–1970) היה הרב הספרדי המוביל במאה ה-20 בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ודוד די סולה פול · ראה עוד »
דוד ילין
אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ודוד ילין · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הצבי
כותרת "הצבי" בעריכת בן יהודה כותרת "האור" תרנ"ג גיליון הצבי, השנה החמש עשרה "הצבי" היה עיתון שנוסד על ידי אליעזר בן-יהודה בשנת 1884 בירושלים והופיע מאז בגלגולים שונים עד ימי מלחמת העולם הראשונה (1915).
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון והצבי · ראה עוד »
הקרע ביהדות הונגריה
הקרע ביהדות הונגריה, או חלוקת הקהילות (הונגרית: ortodox–neológ szakadás, "הקרע האורתודוקסי-נאולוגי"; יידיש: די טיילונג אין אונגארן, "החלוקה בהונגריה") היה הפיצול הממסדי שחל בציבור היהודי בממלכת הונגריה בשנים 1869 עד 1871, בין קהילות האורתודוקסים, הנאולוגים, והסטטוס קוו.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון והקרע ביהדות הונגריה · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון והיישוב הישן · ראה עוד »
ועד הלשון העברית
חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון וועד הלשון העברית · ראה עוד »
כתב עת תורני
כתב עת תורני (מכונה גם מאסף תורני או קובץ תורני) - הוא מקבץ של מסות ומאמרים בעלי גישה אורתודוקסית העוסקים בנושאים הקשורים לתורת ישראל על כל חלקיה: הפשט, הרמז, הדרש והסוד.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון וכתב עת תורני · ראה עוד »
כוח דהיתרא עדיף
כוח דְהֶתֵּירָא עדיף (בעברית: כוחו של ההיתר חזק יותר), בשימושו הרווח, הוא כינוי מושאל לגישה מקילה בפסיקת הלכה.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון וכוח דהיתרא עדיף · ראה עוד »
יעקב מאיר
הרב מאיר בשנת 1936 לערך מודעת ברכה לרגל היבחרו לרב ראשי, 1906 תמונתו של רבי יעקב מאיר על גבי בול ישראלי לווייתו של הרב הראשי יעקב מאיר במורד רחוב יפו, ירושלים, מאי 1939 שלט רחוב יעקב מאיר בשכונת מקור ברוך בירושלים. הרב יעקב מאיר (ז' באייר ה'תרט"ז, 12 במאי 1856 – ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 26 במאי 1939), היה הראשון לציון, והרב הספרדי הראשי הראשון של ארץ ישראל במסגרת הרבנות הראשית.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ויעקב מאיר · ראה עוד »
יצחק ד'ארבלה
יצחק (גרגורי) דַ'ארְבֶּלֶה (אמציסלבסקי) (20 באוגוסט 1847– 24 ביוני 1911) היה רופא, איש העלייה הראשונה, שבעשור האחרון של המאה ה-19 שימש מנהל בית החולים רוטשילד בירושלים.
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ויצחק ד'ארבלה · ראה עוד »
יוסף חזנוביץ
יוסף חזנוביץ (22 באוקטובר 1844 הורדנה, בלארוס – 21 בדצמבר 1919 יקטרינוסלב, אוקראינה) היה רופא יהודי-ציוני וביבליופיל, ממייסדי "מדרש אברבנאל" (כיום הספרייה הלאומית של ישראל).
חָדָשׁ!!: חיים הירשנזון ויוסף חזנוביץ · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חיים_הירשנזון
