תִקשׁוֹרֶת

418 יחסים: Dance Me to the End of Love, J-nerations, Studies in Contemporary Jewry, מאורע ברנר, מאורעות אוקטובר 1933, מאיר הכהן, מנחם פרידמן, מנדל סודרסקי, מנדל פייקאז', מניין לחורבן הבית, מעשה בלביבות, מפלגת העם הגרמנית, מצע קולומבוס, מצה בריי, מקראה, מרטין ריזנבורגר, מרטין בובר, מרדכי אהרן גינצבורג, מרדכי זלקין, מרדכי יהודה רוזנק, משרד הרייך לתעמולה ולהשכלת העם, משה מנדלסון, משה מישקינסקי, משה אליהו לוי, משה ריישר, משה ברנשטיין, מלכיאל צבי טננבוים, מטרונים, מזרח אירופה, מזרחי, מזרחים, מזל טוב, מבשרי הציונות, מגנוס קרינסקי, מגזרת נייר, מגזרת נייר יהודית, מגילת העצמאות, מוריס הירש, מולי פיקון, מוזיקה קלאסית בתקופה המודרנית, מוזיקה קלאסית ישראלית, מוזיקה יהודית, מכתבו של מנחם מנדל, מכון שפתי צדיקים, מיכאל בייזר, אמנם כן, אנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה, אסף (פירושונים), אפרים ושיץ, אפרים כהן-רייס, ..., ארנסט בופל, ארתור מנחם הנטקה, ארתור קרלוש דה בארוש באשטו, ארבעס, אריה מרזר, אריה פרידמן-לבוב, אריה לייב צינץ, אשר זאב ורנר, אשכנז (פירושונים), אשכנזים (פירושונים), אתניות יהודית, אל נקמות (מחזה), אל שווימר, אלתר דרויאנוב, אלון גל (גולדברג), אלי אליעזרי, אליעזר צ'ריקובר, אליקום צונזר, אליהו צ'ריקובר, אחיאסף, אב"א אחימאיר, אברהם קרוכמל, אברהם רוזנטל (רופא), אברהם שטאל, אברהם גולדפאדן, אברהם דוד לבוט, אברהם יערי, אברהם ישעיהו קרליץ, אבי בקר, אביגדור צ'ריקובר, אדוארד השמיני, מלך הממלכה המאוחדת, אדולף לנדאו, אהרן ליב ביסקו, אהרן האלה-וולפסון, אהרונוביץ', אוסטרובסקי, אוסטיידישה צייטונג, אוטואמנציפציה!, אויפן פריפעטשיק, איציק פפר, אירווינג קריסטול, איש חסיד היה, איטה קאליש, איגרת שנה טובה, איינזצגרופן, אייכמן בירושלים, נאו-אורתודוקסיה (יהדות), נעם שריף, נשר (עיר), נתן וסרמן, נתנאל דויטש, נתיב (לשכת הקשר), נח פניאל, נח בשבע שגיאות, נחמן קרוכמל, נוסח הספרדים, נורדיה (שכונה), נובוסיבירסק, נובי סונץ', ניטל, סמי מיכאל, סנדק (יהדות), ספר הזוהר, ספרות השואה, ספרי יזכור, ספיבק, סרניק, סלוצקי, סטיבן אשהיים, סדר תפילות יום הכיפורים, סדר ליל ראש השנה, סוניה ריקייל, סולם פריגיש, עמנואל אטקס, עמנואל קרליבך, עם ככל העמים, עקרה (שיר), עזרא מנדלסון, עברית, עגלון, עדת ישורון (ציריך), עונת המלפפונים, עוזי קלכהיים, עיתונות עברית, עיירתי בלז, פסח בורשטיין (שחקן), פרנקים (כינוי), פרשת וישלח, פרווה, פליקס ורבורג, פטרונים, פולינה ונגרוב, פיש אנד צ'יפס, פייבל והחלום האמריקאי, צ'ריקובר, צמח פלדשטיין, צנטרל, צבי מגדל, צבי גרץ, צבי הירש לוין, ציוני ציון, קרל הראשון, קיסר אוסטריה, קריית משה, קריית גת, קלמן שולמן, קבלה, קדימה (מושבה), קהילת יהודי מיינץ, קהילת יהודי זלצבורג, קהילת יהודי ברודי, קונה (פירושונים), קופל גורבין, קוזאקים, קוגן, רמת עמידר, ראשית חכמה, רסיפה, רפורטז'ה של בחור "ישיבה", רש"ר הירש, רגל קרושה, רגינה יונאס, רומן וישניאק, רות רובין, רות וייס, רישאר דמבו, שמ"ר, שמעון רדליך, שמעון שוואב, שמעון דובנוב, שמעון יהודה סטניסלבסקי, שמלת השבת של חנה'לה, שמואל פיינר, שמואל ליב ציטרון, שאול אביגור, שאול גינזבורג, שפריץ, שרל'ה (ריקוד), שרה סטרומזה, שרה סוניה דיסקין, שרה קרנסון, שלמה גזית, שלום אש, שלום עליכם, שלום חולבסקי, שטעטל, שטריימל, שטיסל, שטייגר, שבת, שבחי הבעש"ט, שבות (פירושונים), שבות (כתב עת), שורשי החילון, שיקגו, שיחות עם קפקא, תאודור זלוציסטי, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה היהודית, תנועות הנוער היהודיות הציוניות, תענית כ' בסיוון, תפילת נעילה, תקנות הקהילה, תקופת התחייה, תרבות (רשת חינוך), תל נורדאו, תיאטרון יידיש, לאון קס, לנדס, לנדסמנשאפט, לשנה הבאה בירושלים, לבנט, לביא תעשיות רהיטים, לוקה וקס, ליליאן לוקס, ליטאי (פירושונים), לייב שרה'ס, טרוטה, טבק הרחה, טביליסי, ז'יל ברנהיים, זאב וולף לייטר, זרמים בציונות, זלמן אפשטיין, זלמן שובל, זלמנוביץ, זליג שכנוביץ, זישה לנדוי, זיגפריד להמן, חמצה, חמשתם, חנא שמרוק, חנה'לה התבלבלה, חסידות חב"ד, חצר שטרויס, חרדים ספרדים, חטאת נעורים, חזנוב, חברת מרבי השכלה, חגורת הבורשט, חילוניות בישראל, חילוניות יהודית, חיים משה פרס, חיים אתר, חיים ז'יטלובסקי, חייקין, בן אביגדור, בן שנקמן, בנו צור, בני דת משה, בנימין זאב פון וייזל, בעל שם, בר יוחאי (פיוט), ברוך משקלוב, ברוך צ'מרינסקי, ברוך קימרלינג, בריגדת הנייר, בליני (מאכל), בבא תמא, בדחן, בולטימור, בית מדרש, בית לייוויק, בית חנניה, בית המדרש הגבוה למדעי היהדות, בית המדרש הגדול, בית הכנסת ברחוב אלדרידג', בית הילדים היהודי בקובנה, בית כנסת הכוראלי (מינסק), ביתא ישראל, ביילין, ג'פרי שנדלר, ג'ייסון אייזקס, געפילטע פיש, גרשון שופמן, גרשון בקון, גלות (פירושונים), גולם במעגל (ספר), גוטהולד סלומון, גידולו של גדול, דן מכמן, דניאל בלטמן, דניאל גולדשמידט, דפוס מ"ץ, דרך ארץ קדמה לתורה, דב-בר קרלר, דור הולך ודור בא, דורה דיאמנט, דוד אסף, דוד סוזנה, דוד צמח, דוד צבי הופמן, דימיטרי שומסקי, דינה אברמוביץ', דייוויד גפן, ה'תקכ"ח, ה'תרמ"ב, ה'תרכ"א, המנורה (הוצאת ספרים), המעדנייה של כץ, המרכז לספרי יידיש, המטבח הישראלי, המגיד, האנציקלופדיה היהודית, האגודה היהודית להגנת נערות ונשים, האינטלקטואלים של ניו יורק, הנרי כהן (רב), הסנדלר היהודי, קובנו, העלייה השנייה, העיירה בוערת, הפגישה בלשכת הקאנצלר, הקהילה היהודית ברקסינגן, הקונגרס הציוני העולמי ה-21, הקונגרס הציוני העולמי השישי, הקונגרס היהודי האמריקאי, הרמן שטרוק, הרשות הלאומית לתרבות היידיש, הרי צבי בנק, השחר, התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה, התריתל, התלוש בספרות העברית, התחדשות יהודית (ישראל), הלל קוק, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, החלוץ (כתב עת), החברה למוזיקה עממית יהודית, הבעל שם טוב, הבונים דרור, הגאון מווילנה, הגימנסיה העברית ע"ש שוובה בקובנה, הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה, ההתיישבות היהודית החקלאית בדרום אוקראינה, הוצאת תושיה, הוועד האודסאי, הכפלת "שמ-", היסטוריה של עם ישראל, הילדה דוליצקיה, היישוב, ועידת וילנה, כפר ילדים, כתובה, כל נדרי, כליזמר (מסורת מוזיקלית), כוגן, כינוי גנאי, כיכר המלך אלברט, י"ל פרץ, ימי החנוכה, ינוקא, יעקב איינשטיין, יעקב רוזנהיים, יעקב שור, יעקב לידסקי, יעקב ויגודסקי, יצחק מאיר וייסנברג, יצחק משה אלבוגן, יצחק אייזיק מטירנא, יצחק אייזיק הלוי, יצחק ענתבי סקה, יצחק עברי, יצחק זוסמן, יקה, ישעיה ברדקי, ישעיהו פונדק, ישראל אפרת (פרופסור), ישראל ברטל, ישראל היילפרין, יחס החרדים לציונות, יחזקאל בראון, יברייסקיה אנציקלופדיה, יהדות מולדובה, יהדות מינסק, יהדות אסטוריאס, יהדות ארצות הברית, יהדות אשכנז, יהדות אוקראינה, יהדות פולין, יהדות צ'ילה, יהדות רפורמית, יהדות לפי מדינה, יהדות בריטניה, יהדות גליציה, יהדות השרירים, יהדות וילנה, יהדות ישראל, יהודה ארז, יהודה פרידלנדר, יהודה לייב פינסקר, יהודה לייב גורדון, יהודה לייב כהן, יהודה בן מאיר הכהן, יהודה יערי, יהודי המזרח, יהודים-ערבים, יואב קרני, יום-טוב לוינסקי, יוסף שלמון, יוסף לוגאסי, יוסף זוסמן, יולי גסן, יוליוס ברוצקוס, יובל נח הררי, יוכבד טראוב, יישר כוח, יידיש, יידישע פיראטן, יידישקייט, יידישיזם. להרחיב מדד (368 יותר) » « הפסיכולוג מדד

Dance Me to the End of Love

Dance Me to the End of Love (בעברית: "הרקידי אותי עד קץ האהבה") הוא שיר של לאונרד כהן משנת 1984, אחד משיריו המפורסמים ביותר.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וDance Me to the End of Love · ראה עוד »

J-nerations

לוגו העמותה עמותת J-nerations "דור לדור" היא עמותה העוסקת בשימור זיכרון השואה על ידי מאבק במכחישי שואה וכן גילוי אתרים יהודים בפולין, בדגש על בתי קברות שנהרסו על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה או על ידי הרשויות הפולניות לאחר המלחמה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וJ-nerations · ראה עוד »

Studies in Contemporary Jewry

כריכתו של הגיליון ה-17, משנת 2001 Studies in Contemporary Jewry הוא כתב עת היוצא מטעם המכון ליהדות זמננו שבאוניברסיטה העברית בירושלים ועוסק בעולם היהודי בעת החדשה, כתב העת יוצא בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד בעיר ניו יורק.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וStudies in Contemporary Jewry · ראה עוד »

מאורע ברנר

יוסף חיים ברנר ב-1910 "מאורע ברנר" הוא כינוי לפולמוס חריף, שהתנהל בעולם היהודי בשנים 1910–1911, בעקבות מאמר של יוסף חיים ברנר.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומאורע ברנר · ראה עוד »

מאורעות אוקטובר 1933

הפגנה פלסטינית בכיכר השעון ביפו, 27 באוקטובר 1933 הפגנה ערבית בכיכר השעון ביפו, 29/10/1933. שוטרים בריטים מתכוננים לפזרה. שוטר ערבי מזהיר את המפגינים לאחר פיזור ההפגנה הערבית ביפו, 29/10/1933 מאורעות אוקטובר 1933 (המכונים גם מאורעות תרצ"ד) החלו על ידי ערביי ארץ ישראל באוקטובר 1933, עם תחילתה של העלייה החמישית, עלייתם של יהודי גרמניה בעקבות עלייתו של היטלר לשלטון.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומאורעות אוקטובר 1933 · ראה עוד »

מאיר הכהן

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומאיר הכהן · ראה עוד »

מנחם פרידמן

מנחם פרידמן (י"ט בכסלו תרצ"ז – כ' באדר ה'תש"פ, 2 בדצמבר 1936 – 16 במרץ 2020) היה פרופסור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומנחם פרידמן · ראה עוד »

מנדל סודרסקי

ד"ר מֶנדֶל סוּדַרסקי (בליטאית: Mendelis Sudarskis, באנגלית: Mendel Sudarski; 14 בדצמבר 1885 – 1951) היה רופא, סופר, ממנהיגי הקהילה היהודית בקובנה, הקדיש את אונו ועתותיו לעסקנות ציבורית ולעבודת עזרה לציבור היהודי, ממייסדי "אורט" ומוסדות חינוך אחרים בליטא, השתתף בהקמת אוניברסיטה יהודית עממית וסטודיו תיאטרוני יהודי כמו גם בהוצאת "האנציקלופדיה האידית" בפריז ובהחברה ההיסטורית אתנוגרפית יהודית בליטא.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומנדל סודרסקי · ראה עוד »

מנדל פייקאז'

מֶנדֶל פְּייֶקַאז' (Piekarz; 1922 – 21 באוגוסט 2011) היה היסטוריון ישראלי, חוקר החסידות והשואה, שאת מרבית עבודתו ביצע כחוקר במוסד "יד ושם".

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומנדל פייקאז' · ראה עוד »

מניין לחורבן הבית

את"תמ"ה לגלותנו בן כ"ג שנים תנצ"בה" מניין לחורבן הבית היא שיטת מניית שנים שהייתה בשימוש יהודי, בעיקר בארץ ישראל וסביבותיה, לאחר חורבן בית המקדש השני ועד התקופה הצלבנית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומניין לחורבן הבית · ראה עוד »

מעשה בלביבות

מַעֲשֶׂה בִּלְבִיבוֹת (או: הוי, חנה זֶלדָה) היא בלדה ישראלית לחג החנוכה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומעשה בלביבות · ראה עוד »

מפלגת העם הגרמנית

כרזת בחירות של המפלגה מבוואריה, 1919 מפלגת העם הגרמנית (בגרמנית: Deutsche Volkspartei, DVP) הייתה מפלגה לאומית-ליברלית ברפובליקת ויימאר.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומפלגת העם הגרמנית · ראה עוד »

מצע קולומבוס

מצע קולומבוס (באנגלית: Columbus Platform), או בשמו המלא: העקרונות המנחים של היהדות הרפורמית (באנגלית: The Guiding Principles of Reform Judaism), היה מסמך שנתקבל על ידי רבנים והוגים משפיעים ביהדות הרפורמית בארצות הברית בשנת 1937 והחליף את מצע פיטסבורג אשר נראה כמיושן.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומצע קולומבוס · ראה עוד »

מצה בריי

מצה בריי משברים גדולים של מצה, טבולים קלות בביצה מצה בריַי (מיידיש: מצה מעוכה או מצה מבושלת) היא מאכל אשכנזי מטוגן האופייני לחג הפסח.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומצה בריי · ראה עוד »

מקראה

מִקראה (בלועזית: כְרֶסְטוֹמַתיָה, מיוונית), בדומה לאנתולוגיה, היא חיבור של יצירות ספרותיות שונות למכלול אחד, אולם מטרתה הייחודית היא איסוף של טקסטים או מאמרים חינוכיים במטרה ללמד שפה או נושא מסוים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומקראה · ראה עוד »

מרטין ריזנבורגר

בית האבות של הקהילה היהודית מרטין ריזנבורגר (בגרמנית: Martin Riesenburger; 14 במאי 1896, ברלין – 14 באפריל 1965) היה רב גרמני.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומרטין ריזנבורגר · ראה עוד »

מרטין בובר

מרטין (מרדכי) הלוי בּוּבֶּר (Martin Buber; 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה – 13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי-אוסטרי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומרטין בובר · ראה עוד »

מרדכי אהרן גינצבורג

מרדכי אהרן גִינְצְבּוּרְג רמא"ג; (ברוסית: Мордехай Аарон Гинцбург; בלטבית: Mordechajus Aronas Gincburgas; כ"א בכסלו תקנ"ו, 3 בדצמבר 1795 – ט"ז בחשוון תר"ז, 5 בנובמבר 1846), היה מראשי המשכילים בווילנה, תרגם לעברית וחיבר ספרי השכלה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומרדכי אהרן גינצבורג · ראה עוד »

מרדכי זלקין

מרדכי (מוטי) זַלקין (נולד ב-17 בנובמבר 1952 (כ"ט בחשוון ה'תשי"ג) בירושלים) הוא היסטוריון ישראלי שמחקריו עוסקים בהיסטוריה החברתית של יהודי מזרח אירופה ובתולדות החינוך היהודי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומרדכי זלקין · ראה עוד »

מרדכי יהודה רוזנק

הרב ד"ר מרדכי יהודה (לאופולד) רוזנק (בגרמנית: Leopold Rosenak; 11 בספטמבר 1868, אלול תרכ"ח – 15 באוגוסט 1923, ג' באלול תרפ"ג) היה רבה של העיר ברמן שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומרדכי יהודה רוזנק · ראה עוד »

משרד הרייך לתעמולה ולהשכלת העם

תערוכת "היהודי הנצחי" במוזיאון במינכן, 1937 הריסות בניין הלשכה, 1945 משרד הרייך לתעמולה ולהשכלת העם (בגרמנית: PROMI,Reichsministerium für Volksaufklärung und Propaganda), היה גוף ממשלתי בתקופת גרמניה הנאצית אשר הופקד על התעמולה והתרבות.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומשרד הרייך לתעמולה ולהשכלת העם · ראה עוד »

משה מנדלסון

משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומשה מנדלסון · ראה עוד »

משה מישקינסקי

משה מישקינסקי (Mishkinsky; 12 ביוני 1917 – 25 באוגוסט 1998) היה היסטוריון ישראלי, חוקר תנועת הפועלים היהודית במזרח אירופה, פרופסור להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומשה מישקינסקי · ראה עוד »

משה אליהו לוי

משה אליהו לוי (באנגלית: Moses Elias Levy; 1782, אסואירה, מרוקו - 7 בספטמבר 1854, וירג'יניה) היה איש עסקים ורפורמיסט יהודי-מרוקאי-אמריקאי, תומך התנועה לביטול העבדות.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומשה אליהו לוי · ראה עוד »

משה ריישר

משה ריישר (1840-1880 ת"ר-תר"ם) היה שד"ר רב, סופר וחוקר ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומשה ריישר · ראה עוד »

משה ברנשטיין

משה ברנשטיין בזמן עבודתו, 1967. משה ברנשטיין משה (מוישל'ה) ברנשטיין (15 באוגוסט 1920 – 8 בדצמבר 2006) היה צייר, מאייר ומשורר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומשה ברנשטיין · ראה עוד »

מלכיאל צבי טננבוים

הרב מלכיאל צבי הלוי טננבוים (תר"ז, 1847 – ה' בניסן תר"ע, אפריל 1910) היה רבה של העיר לומז'ה, ומגדולי הרבנים "המשיבים" בדורו.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומלכיאל צבי טננבוים · ראה עוד »

מטרונים

מטרונים הוא שם משפחה המבוסס על השם הפרטי של האם, הסבתא או אשה מאמהות המשפחה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומטרונים · ראה עוד »

מזרח אירופה

מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומזרח אירופה · ראה עוד »

מזרחי

קטגוריה:שמות משפחה ביהדות ספרד ופורטוגל.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומזרחי · ראה עוד »

מזרחים

מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומזרחים · ראה עוד »

מזל טוב

עוגה עם הכיתוב מזל טוב "מזל טוב" היא ברכה בעברית המקובלת אצל יהודים כדי להביע איחולים לאירוע משמח ומשמעותי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומזל טוב · ראה עוד »

מבשרי הציונות

הרב יהודה אלקלעי הרב צבי הירש קלישר הרב אליהו גוטמכר משה הס משה מונטיפיורי מְבַשְׂרֵי הציונות הוא מושג בהיסטוריוגרפיה המתאר שורה של הוגי דעות יהודים שפעלו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 והציגו בכתביהם תפישות ותוכניות מוקדמות שכיוונו כולן להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, עוד בטרם ייסוד תנועת חובבי ציון ב-1881 ותחילת הציונות המדינית ב-1896.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומבשרי הציונות · ראה עוד »

מגנוס קרינסקי

אברהם אוֹסטשֶגה מַגנוּס (מָנוּס) (יעקב מאיר) קְרִינסקי; 1863 – 18 באוקטובר 1916) היה פדגוג ומחנך, מו"ל ומדפיס, סופר ועורך עברי ויידי בפולין הרוסית. מייסד דפוס "האור" והוצאות הספרים העברית "האור" והיידית "ביכער פֿאַר אַלע" ('ספרים לכול') בוורשה, מחבר ספרי לימוד עבריים פופולריים, מייסד הגימנסיה היהודית הראשונה בוורשה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומגנוס קרינסקי · ראה עוד »

מגזרת נייר

גרמנית סינית מגזרות נייר היוצרות "פרול" מהפיליפינים מגזרת נייר היא אמנות עיצוב וחיתוך נייר שהתפתחה באופן ייחודי ברחבי העולם ואימצה סגנונות תרבותיים שונים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומגזרת נייר · ראה עוד »

מגזרת נייר יהודית

מגזרת נייר יהודית, המציגה מגן דוד מוקף בגלגל המזלות מגזרת נייר יהודית היא סוג של אמנות יהודית עממית, מסורתית מסוג מגזרת נייר שהייתה נפוצה בקהילות יהודיות באירופה, בצפון אפריקה וברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומגזרת נייר יהודית · ראה עוד »

מגילת העצמאות

מגילת העצמאות היא המסמך המכריז על הקמתה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומגילת העצמאות · ראה עוד »

מוריס הירש

הברון הירש בצעירותו שלט אצולה של הברון הירש הברון מוריס דה הירש אאוּף גֶרוֹיט (משה הירש; בגרמנית: Moritz Freiherr von Hirsch auf Gereuth) (9 בדצמבר 1831 – 21 באפריל 1896) היה איל הון ונדבן יהודי-גרמני שחי בצרפת, באנגליה ובאימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומוריס הירש · ראה עוד »

מולי פיקון

מולי פיקון בהופעה בפני חיילים בשנת 1945 מוֹלִי פִּיקוֹן (ההטעמה בהברה האחרונה: פיקון; בכתיב יידי: מאָלי פּיקאָן; בכתיב אנגלי: Molly Picon; 28 בפברואר 1898 – 5 באפריל 1992, לנקסטר, פנסילבניה) הייתה שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה יהודייה-אמריקאית, ופזמונאית פורה ביידיש.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומולי פיקון · ראה עוד »

מוזיקה קלאסית בתקופה המודרנית

שאנקר, "כלים מוזיקליים", 1932 מוזיקה קלאסית בתקופה המודרנית היא מוזיקה קלאסית, שחוברה משלהי המאה ה-19 עד ימינו.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומוזיקה קלאסית בתקופה המודרנית · ראה עוד »

מוזיקה קלאסית ישראלית

נגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם המנצח זובין מהטה ביום השנה ה-70 להיווסדה, 2006 האורקסטרה של ראשון לציון, לפני 1899 תלמידי פסנתר בקונסרבטוריון כפר סבא בשנות ה-30 של המאה ה-20 מוזיקה לילדי מעברה בישראל שנת 50–1949 שיעור נגינה קבוצתי, נתיבות, שנות ה-70' מקהלת כפר ורבורג, 1973 הרביעייה הישראלית החדשה. משמאל: אלכסנדר טלמוזיקה קלאסית ישראלית החלה להתפתח בארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומוזיקה קלאסית ישראלית · ראה עוד »

מוזיקה יהודית

לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומוזיקה יהודית · ראה עוד »

מכתבו של מנחם מנדל

מכתבו של מנחם מֶנְדֶל הוא שיר של נתן אלתרמן, בו מתייחס המשורר למאורעות השואה באירופה, ופורסם במסגרת "הטור השביעי" בעיתון "דבר" ב-9 במרץ 1945.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומכתבו של מנחם מנדל · ראה עוד »

מכון שפתי צדיקים

הלוגו של מכון שפתי צדיקים מכון שפתי צדיקים הוא מרכז לתורת ותולדות החסידות.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומכון שפתי צדיקים · ראה עוד »

מיכאל בייזר

הספר "יהודי סנט-פטרבורג" בהוצאה עצמית (סאמיזדט) מאת מיכאל בייזר מיכאל בייזר (ברוסית: Михаэль (Михаил) Бейзер, נולד ב-8 באפריל 1950) הוא היסטוריון ישראלי המתמחה בהיסטוריה של יהודי רוסיה וברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ומיכאל בייזר · ראה עוד »

אמנם כן

אָמְנָם כֵּן יֶצֶר סוכֵן בָּנוּ הוא פיוט סליחה, המיוחס לרבי יום טוב בן יצחק מיואני.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואמנם כן · ראה עוד »

אנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה

אנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה (באנגלית: The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe; ביידיש: ייִוואָ-ענציקלאָפּעדיע פֿון די יִידן אין מיזרח-אייראָפּע) היא אנציקלופדיה העוסקת בתולדות יהדות מזרח אירופה ותרבותה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה · ראה עוד »

אסף (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואסף (פירושונים) · ראה עוד »

אפרים ושיץ

אפרים ושיץ אפרים (פישל) ושיץ (וואשיץ) (Ephraim Fischel Waschitz; תרל"ט, 2 במרץ 1879 י"ד בשבט תש"ה, 31 בינואר 1945) היה משפטן, פעיל ציוני ואיש ציבור ביישוב, חבר הוועד הלאומי ויושב ראש מרכז המפלגה הרוויזיוניסטית, הצה"ר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואפרים ושיץ · ראה עוד »

אפרים כהן-רייס

ממוזער אפרים כהן-רייס (בלועזית: Ephraim Cohen-Reiss; 14 במאי 1863, ירושלים – 1 בינואר 1943, צרפת) היה מראשוני המייסדים של חינוך מודרני בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואפרים כהן-רייס · ראה עוד »

ארנסט בופל

ארנסט בופל (בגרמנית: Ernst Boepple; 30 בנובמבר 1887 - 15 בדצמבר 1950) היה מוציא לאור, פוליטיקאי ולאומן גרמני שכיהן במהלך מלחמת העולם השנייה כמזכיר ממשלת בוואריה כמו גם בתפקידים מנהליים נוספים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וארנסט בופל · ראה עוד »

ארתור מנחם הנטקה

ארתור (מנחם) הַנְטְקֶה (בגרמנית: Arthur Hantke; 5 במרץ 1874 – 9 באוקטובר 1955, כ"ג בתשרי תשט"ז, ירושלים) היה משפטן, עורך דין וכלכלן, מראשי הציונות בגרמניה, מראשי "קרן היסוד".

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וארתור מנחם הנטקה · ראה עוד »

ארתור קרלוש דה בארוש באשטו

ארתור קרלוש דה בארוש באשטו - אברהם ישראל בן-ראש ארתור קרלוש דה בארוש באשטו (בפורטוגזית: Artur Carlos de Barros Basto) ובשמו העברי אברהם ישראל בן-ראש Abraham Israel Ben-Rosh (18 בדצמבר 1887 - 8 במרץ 1961) היה קצין בדרגת קפיטאו (מקביל לדרגת סרן בצה"ל) בצבא פורטוגל, ממוצא של יהודים אנוסים, גיבור מהפכת 1910 ומלחמת העולם הראשונה, ומנהיג של צאצאי אנוסים שחזרו ליהדותם.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וארתור קרלוש דה בארוש באשטו · ראה עוד »

ארבעס

אַרְבֶּעס (או שלום-זכר בּאָנדלעך; במקור היידי גם: עֶרְבְּס) הם כינוי עממי אשכנזי (ממקור יידי) לגרגרי חמצה מבושלים הנאכלים כחטיף, וגם לגרגרי חמצה מבושלים המופיעים כמרכיב של מאכלים מסוימים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וארבעס · ראה עוד »

אריה מרזר

לוחית זיכרון על ביתו של אריה מרזר ברח' בירנבוים 3 בתל אביב אריה מֶרְזֶר (בכתיב יידי: מערזער; בלועזית: Merzer; 1905 – 17 באפריל 1966) היה אמן ריקועי נחושת ישראלי ממוצא פולני.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואריה מרזר · ראה עוד »

אריה פרידמן-לבוב

אריה פרידמן-לְבוֹב (7 בפברואר 1884, שבט תרמ"ד, ויטבסק – 6 בפברואר 1955, י"ד בשבט תשט"ו, חיפה) היה זמר, מחנך ועסקן ישראלי, זמר טנור, זמר אופרה ברוסיה, מחלוצי הזמרה העממית היהודית ברוסיה, מראשוני הזמרים בעלי רמה אמנותית אירופית בארץ ישראל, מחלוצי הזמרה העברית העממית והשירה בציבור בארץ, מורה לזמרה ומנצח מקהלות בחיפה, ממייסדי המכון למוזיקה בחיפה וחבר הנהלתו.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואריה פרידמן-לבוב · ראה עוד »

אריה לייב צינץ

תמונת קברו הרב אריה לייב צינץ (~ה'תקכ"ח, 1768 – ג' באייר ה'תקצ"ג, ~22 באפריל 1833), הנודע בכינוי מהרא"ל, היה רב, דיין, פוסק, מקובל, ראש ישיבה ומחבר ספרים תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואריה לייב צינץ · ראה עוד »

אשר זאב ורנר

הרב אשר זאב ורנר (כ"ז באלול תרנ"ד, ספטמבר 1894 - ז' בטבת ה'תשי"ח, 30 בדצמבר 1957) כיהן כרב בטבריה לאחר פטירתו של הרב משה קליערס בשנים 1934–1958.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואשר זאב ורנר · ראה עוד »

אשכנז (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואשכנז (פירושונים) · ראה עוד »

אשכנזים (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואשכנזים (פירושונים) · ראה עוד »

אתניות יהודית

מפה של יהדות העולם לפי אתניות האתניות היהודית מחולקת וכוללת קהילות יהודים רבות אך ייחודיות ובעלות מכנה משותף.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואתניות יהודית · ראה עוד »

אל נקמות (מחזה)

אל נקמות (ביידיש: גאט פון נקמה) הוא מחזה מאת שלום אש, שנכתב ביידיש ב-1906 והוצג לראשונה, בגרמנית, ב-1907.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואל נקמות (מחזה) · ראה עוד »

אל שווימר

אדולף ויליאם ("אל") שְוִוימֶר (באנגלית: Adolph William ("Al") Schwimmer; 10 ביוני 1917 – 10 ביוני 2011) היה מהנדס טיסה וטייס יהודי אמריקאי ולימים ישראלי, מחלוצי התעופה במדינת ישראל, מייסד התעשייה האווירית לישראל, חתן פרס ישראל למפעל חיים ותרומה לחברה לשנת 2006.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואל שווימר · ראה עוד »

אלתר דרויאנוב

דרויאנוב (באמצע, שני משמאל) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921, בהנהגת חיים נחמן ביאליק אַלְתֶר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוֹב (ברוסית: А́лтер Друя́нов; 6 ביולי 1870, ז' בתמוז תר"ל, דרויה, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואלתר דרויאנוב · ראה עוד »

אלון גל (גולדברג)

אלון גל (גולדברג) (נולד ב-1934) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה להיסטוריה של עם ישראל, ובמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואלון גל (גולדברג) · ראה עוד »

אלי אליעזרי

אלי אליעזְרי (6 באפריל 1935 – 4 בינואר 2010) היה איש המוסד הישראלי ובהמשך ארגון הג'וינט העולמי, שבמסגרת תפקידיו היה אחראי להצלה ולסיוע הומניטרי לאלפי בני אדם ברחבי העולם, יהודים ולא-יהודים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואלי אליעזרי · ראה עוד »

אליעזר צ'ריקובר

אליעזר צֶ'ריקוֹבֶר (23 בינואר 1868, פולטבה - 8 בינואר 1928, ירושלים) היה פעיל ציוני, מראשי התנועה הציונית ברוסיה, היה מנהל של הקרן הקיימת באימפריה הרוסית, היה המוציא לאור הרשמי של העיתון העברי העם.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואליעזר צ'ריקובר · ראה עוד »

אליקום צונזר

אֶליָקוּם צוּנְזֶר (בכתיב יידי: צונזער; 13 באוקטובר 1836, ב' בחשוון תקצ"ז?, וילנה – 22 בספטמבר 1913, כ' באלול תרע"ג, ניו יורק), שנודע בכינויו אליקום בדחן, היה בדחן ומשורר יידי ידוע במזרח אירופה ובהמשך בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואליקום צונזר · ראה עוד »

אליהו צ'ריקובר

אליהו צ'ריקובר (1881 פולטבה - 1943 ניו יורק) היה היסטוריון יהודי, עסק בתולדות יהדות מזרח אירופה, היה אחד ממקימי מכון ייווא.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואליהו צ'ריקובר · ראה עוד »

אחיאסף

סמליל הוצאת אחיאסף אחיאסף היא הוצאת ספרים ישראלית שהוקמה בשנת 1937 על ידי שכנא צפלוביץ', שעלה לארץ ישראל מליטא בשנת 1924.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואחיאסף · ראה עוד »

אב"א אחימאיר

אַבָּ"א אֲחִימֵאִיר (אַבָּא שָׁאוּל גֶיְסִינוֹבִיץ'; ז' בחשוון תרנ"ח, 2 בנובמבר 1897 – ה' בסיוון תשכ"ב, 6 ביוני 1962) היה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, תנועת הנוער בית"ר וברית הציונים הרוויזיוניסטים, עיתונאי, פובליציסט, היסטוריוסוף ד"ר לפילוסופיה וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואב"א אחימאיר · ראה עוד »

אברהם קרוכמל

"אבן הראשה", וינה תרל"א (1871) אברהם קרוכמל (או קרוכמאל; בכתיב יידי: קראָכמאַל; 1817 בערך – 1888) היה חוקר ופובליציסט, איש תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואברהם קרוכמל · ראה עוד »

אברהם רוזנטל (רופא)

ד"ר אברהם רוזנטל ואחות בודקים מטופל ב"ארזה" בשנות ה-30 אדמונד אלנבי משוחח עם ד"ר אברהם רוזנטל וחיים ארלוזורוב במהלך ביקורו ב"ארזה" המצבה על קברו של ד"ר אברהם רוזנטל בהר הזיתים אברהם רוזנטל (7 באוגוסט 1875, סובאלק, פלך סובאלק, פולין הרוסית (האימפריה הרוסית) – 14 בספטמבר 1938, רמלה) היה רופא, פסיכיאטר ופעיל ציוני, ומאבות הרפואה הממסדית העברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואברהם רוזנטל (רופא) · ראה עוד »

אברהם שטאל

אברהם שְטָאל (10 ביוני 1933 – 9 באפריל 2000) היה איש חינוך ישראלי, מחבר ספרים בתחום החינוך, מורשת ישראל והלשון.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואברהם שטאל · ראה עוד »

אברהם גולדפאדן

אברהם גוֹלדפַאדְן (או גולדפדן; בכתיב יידי: גאָלדפֿאַדען, במקור גאלדענפאדים; 24 ביולי 1840, סטרוקונסטנטינוב (קונסטנטין הישנה), האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 9 בינואר 1908, ניו יורק) היה מחזאי, משורר, מלחין, במאי תיאטרון ושחקן תיאטרון יידישאי ועברי, אבי התיאטרון היהודי המודרני.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואברהם גולדפאדן · ראה עוד »

אברהם דוד לבוט

הרב אברהם דוד לָבוֹט (או: לָבוּט; בכתיב יידי: לאַוואָט או לאוואוט; ברוסית: Лавотъ; תקע"ה, 1815 – י"ח באדר תר"נ, 1890), היה רב, פוסק ומחבר ספרים, מהבולטים ברבני חב"ד במזרח אירופה במאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואברהם דוד לבוט · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואברהם יערי · ראה עוד »

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אבי בקר

אָבִי בֵּקֶר (3 במאי 1951 – 4 ביוני 2015) היה ד"ר ליחסים בינלאומיים ומדע המדינה (אוניברסיטת העיר ניו יורק), המזכיר הכללי של הקונגרס היהודי העולמי, חבר במשלחת ישראל באו"ם ומרצה בכיר ללימודי תואר שני בדיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב ומשפט בינלאומי פומבי בקריה האקדמית אונו.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואבי בקר · ראה עוד »

אביגדור צ'ריקובר

אביגדור (ויקטור) צֶ'ריקוֹבֶר (Victor A. Tcherikover; 15 בספטמבר 1894, תרנ"ד, סנקט פטרבורג – 16 בינואר 1958, כ"ד בטבת תשי"ח, ירושלים) היה היסטוריון ישראלי חוקר תקופת הבית השני.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואביגדור צ'ריקובר · ראה עוד »

אדוארד השמיני, מלך הממלכה המאוחדת

אדוארד השמיני (באנגלית: Edward VIII, שמו המלא: אדוארד אלברט כריסטיאן ג'ורג' אנדרו פטריק דייוויד; 23 ביוני 1894 – 28 במאי 1972) היה מלך הממלכה המאוחדת והדומיניונים של האימפריה הבריטית וקיסר הודו מ־20 בינואר 1936 ועד לוויתורו על כס המלוכה ב־11 בדצמבר באותה השנה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואדוארד השמיני, מלך הממלכה המאוחדת · ראה עוד »

אדולף לנדאו

250px אדולף (אהרן) לנדאו (ברוסית: ЛАНДА́У Адольф Ефимович; 1842 ראסיין פלך קובנה - 1902 ברלין) היה מו"ל, עורך ופובליציסט-יהודי ליטאי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואדולף לנדאו · ראה עוד »

אהרן ליב ביסקו

אהרן ליב בּיסְקוֹ (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ביסקאָ; ברוסית: Л. Бысько; בכתב לטיני: A. L. Bisko; 1859 – 1929) היה סופר, עיתונאי ופדגוג עברי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואהרן ליב ביסקו · ראה עוד »

אהרן האלה-וולפסון

אהרן בן וולף מהאלה (בכתיב שנהג בזמנו: אהרן בן וואָלף מהאללי, מאוחר יותר גורמן לאהרן האללי וואָלפסזאָהן, בגרמנית: Aaron Halle-Wolfssohn; תקי"ד, 1754 – י"ט באדר ה'תקצ"ה, 20 במרץ 1835) היה סופר, מתרגם הוגה ומחזאי יהודי יליד פרוסיה, מחשובי משכילי ברלין בדור שאחרי משה מנדלסון.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואהרן האלה-וולפסון · ראה עוד »

אהרונוביץ'

אהרונוביץ' או אהרונוביץ הוא שם משפחה יהודי מזרח אירופאי ומשמעו "בנו של אהרון".

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואהרונוביץ' · ראה עוד »

אוסטרובסקי

אוסטרובסקי (בכתיב לועזי: Ostrovski ולעיתים Ostrovsky) הוא שם משפחה רוסי, אוקראיני, פולני, בלארוסי, המשמש גם כשם משפחה יהודי מזרח אירופי, שפירושו: "מאוסטרובסקיOstrov), כלומר "מהאי", או מאחד היישובים הקרויים אוסטרוב. קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואוסטרובסקי · ראה עוד »

אוסטיידישה צייטונג

אוסטיודישה צייטונג (בגרמנית: Ostjüdische Zeitung; עיתון יהדות המזרח) היה עיתון יהודי בשפה הגרמנית שהופיע בעיר צ'רנוביץ (אז צ'רנאוץ ברומניה) בשנים 1937-1919, בימי השלטון הרומני בבוקובינה הצפונית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואוסטיידישה צייטונג · ראה עוד »

אוטואמנציפציה!

אוטואמנציפציה! (בסימן קריאה; הלחם של המילה היוונית "אוטו", שפירושה 'עצמי', ושל המילה הלטינית "אמנציפציה", שפירושהּ 'שחרור'; יחד: שחרור עצמי) הוא חיבור מאת ד"ר יהודה לייב פינסקר, לימים מראשי תנועת חובבי ציון, שפורסם בראשית שנת תרמ"ג (1882).

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואוטואמנציפציה! · ראה עוד »

אויפן פריפעטשיק

אויפן פּריפּעטשיק (בתרגום לעברית: "על האח"; מוכר גם כ"אלף בית") הוא שיר יידיש שכתב והלחין המשורר מרק ורשבסקי בסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואויפן פריפעטשיק · ראה עוד »

איציק פפר

איציק (יצחק) פֶפֶר (ביידיש: איציק פֿעפֿער; ברוסית: Ицик Фефер, Исаак Соломонович Фефер; 1900 – 12 באוגוסט 1952) היה משורר יידי ועסקן קומוניסטי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואיציק פפר · ראה עוד »

אירווינג קריסטול

אירווינג קריסטולתמונה להחלפה אירווינג קריסטול (באנגלית: Irving Kristol; 22 בינואר 1920, ברוקלין – 18 בספטמבר 2009, וושינגטון די. סי.) היה בעל טור, עיתונאי וסופר יהודי-אמריקאי, שכונה "הסנדק של הנאו-שמרנות".

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואירווינג קריסטול · ראה עוד »

איש חסיד היה

"איש חסיד היה" הוא מופע ישראלי המבוסס על שירים, סיפורים וניגונים חסידיים שהועלה לראשונה ב-16 באוקטובר 1968.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואיש חסיד היה · ראה עוד »

איטה קאליש

איטה קאליש קמינר (15 באפריל 1897, פולין – 10 בינואר 1994, קיבוץ נען, ישראל) הייתה סופרת ואשת רוח, נכדתו של שמחה בונים קאליש, האדמו"ר מוורקא, בתו של מנחם מנדל קאליש, האדמו"ר מאוטבוצק.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואיטה קאליש · ראה עוד »

איגרת שנה טובה

דוכן לממכר "שנות טובות" בתל אביב (1955) גלוית שנה טובה מתחילת המאה ה-20: דימויי מהגרים יהודים מרוסיה בלבוש מסורתי עם מטלטליהם מן העבר האחד, ומן העבר האחר אזרחי ארצות הברית בלבוש מהודר הקוראים להם להגיע לארצות הברית נשר על כרטיס ברכה שנה טובה, 1954 איגרת שנה טובה (גם: "שנה טובה" או "שנות טובות") היא כרטיס ברכה שנהוג לשלוח ערב ראש השנה. במקרים רבים מופיע על גביו הכיתוב: "לשנה טובה תִּכָּתֵבוּ וְתֵחָתֵמו" (ויש המוסיפים "לאלתר לחיים טובים"). מאות בשנים שאגרות "שנה טובה" בעלות נוסח זה או דומה לזה, נשלחו על ידי היהודים בקהילות היהודיות בכל רחבי תבל בסמוך למועד ראש השנה. המנהג היהודי היה במשך שנים חלק ממנגנון שימור הזיקה לאורחות השנה היהודית, למסורות השונות ולקשר עם ארץ ישראל. המנהג החל בימי הביניים. מסוף המאה ה-19, לאחר המצאת גלויות הדואר, נפוץ מאוד מנהג שליחת כרטיסי ברכה שהוכנו עבור החג. מסוף המאה ה-20 פחת השימוש בכרטיסי נייר, ורבים העדיפו למסור ברכות בטלפון ולימים במשלוח ברכות בדואר אלקטרוני ובמסרונים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואיגרת שנה טובה · ראה עוד »

איינזצגרופן

האַיְינְזַצְגְרוּפֶּן (מגרמנית: Einsatzgruppen – "קבוצות משימה"), או עוצבות המבצע, הוא השם הכולל ל"עוצבות המבצע של האס דה והסיפּ"וֹ (משטרה)", אשר שימשו גורם מרכזי בהשמדת יהודי אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואיינזצגרופן · ראה עוד »

אייכמן בירושלים

אייכמן בירושלים: דו"ח על הבנאליות של הרוע (באנגלית: Eichmann in Jerusalem: A Report on the Banality of Evil) הוא חיבור מאת הפילוסופית היהודיה-גרמניה חנה ארנדט משנת 1963.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ואייכמן בירושלים · ראה עוד »

נאו-אורתודוקסיה (יהדות)

נאו-אורתודוקסיה, או תורה עם דרך ארץ, היא זרם אידאולוגי ביהדות האורתודוקסית שהתפתח בתחילת המאה ה-19 בעיקר בקרב יהדות גרמניה, אך גם בכמה ממדינות מערב אירופה ובחלקים של הונגריה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ונאו-אורתודוקסיה (יהדות) · ראה עוד »

נעם שריף

לוחית הנצחה לנעם ובת שבע שריף בתל אביב נעם שֶׁריף (7 בינואר 1935 – 25 באוגוסט 2018) היה מוזיקאי, מלחין, מנצח, מחנך ומעבד ישראלי, חתן פרס א.מ.ת. לשנת 2003 ופרס ישראל למוזיקה לשנת 2011.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ונעם שריף · ראה עוד »

נשר (עיר)

נֶשֶׁר היא עיר בישראל השוכנת בשיפולים הצפון־מזרחיים של רכס הכרמל, ובדרום־מזרח מישורי מפרץ חיפה, בגבול עמק זבולון והכרמל, כשישה קילומטרים דרומית־מזרחית לחיפה על כביש 752, בסמוך לכביש 75.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ונשר (עיר) · ראה עוד »

נתן וסרמן

נתן וסרמן (נולד ב-9 בספטמבר 1962) הוא אשורולוג ומשורר ישראלי המשמש כראש המדור האשורולוגי בחוג "ארכאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום" באוניברסיטה העברית וכפרופסור מן המניין שם.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ונתן וסרמן · ראה עוד »

נתנאל דויטש

נתנאל דויטש נתנאל דויטש (מאנגלית: Nathaniel Deutsch; נולד ב-7 בספטמבר 1967) הוא סופר, היסטוריון וחוקר דת יהודי-אמריקאי, פרופסור בחוג להיסטוריה באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז, וראש המרכז ללימודי יהדות במוסד.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ונתנאל דויטש · ראה עוד »

נתיב (לשכת הקשר)

סמל נתיב בעבר נתיב (בעבר נתיב – לשכת הקשר) הוא גוף הפועל כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה שתפקידו להגיע אל היהודים בברית המועצות (ולאחר התפרקותה, במדינות ברית המועצות לשעבר) ולעודד את זיקתם ליהדות, לציונות ולישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ונתיב (לשכת הקשר) · ראה עוד »

נח פניאל

נח פְּנִיאֵל (במקור פלנטובסקי; 25 בנובמבר 1905, קרטוז-ברזה, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 2 בנובמבר 1993, חיפה) היה משורר וסופר, מתרגם, מורה ועורך עברי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ונח פניאל · ראה עוד »

נח בשבע שגיאות

"נֹחַ בשבע שגיאות" הוא ביטוי המתאר כתיבה רצופת שגיאות.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ונח בשבע שגיאות · ראה עוד »

נחמן קרוכמל

נחמן קְרוֹכְמַל (רָנָ"ק; נכתב גם קרוכמאל; ז' באדר ה'תקמ"ה, 17 בפברואר 1785 – א' באב ה'ת"ר, 31 ביולי 1840) היה הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי תנועת חכמת ישראל; נאמר עליו שהיה "פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה".

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ונחמן קרוכמל · ראה עוד »

נוסח הספרדים

נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ונוסח הספרדים · ראה עוד »

נורדיה (שכונה)

פועלי בניין בנורדיה, 1935 נוֹרְדִיָּה הייתה שכונה בתל אביב, שהתקיימה משנות ה-20 ועד שנות ה-60 של המאה ה-20, במקום שבו עומד כיום קניון דיזנגוף סנטר ובסביבתו.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ונורדיה (שכונה) · ראה עוד »

נובוסיבירסק

Alexander Nevsky Cathedral, Novosibirsk תיאטרון האופרה והבלט של נובוסיבירסק נוֹבוֹסִיבִּירְסְק (ברוסית: Новосибирск) היא עיר מרכזית בפדרציה הרוסית, בדרום-מערב סיביר, ומרכז מחוז נובוסיבירסק.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ונובוסיבירסק · ראה עוד »

נובי סונץ'

נובי סונץ' (בפולנית: Nowy Sącz, בגרמנית: Neu Sandez, בהונגרית: Újszandec, ביידיש: נײ-סאנץ או צאנז) היא עיר בדרום פולין, בווייוודה פולין קטן (Małopolskie), בחבל גליציה המערבית ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ונובי סונץ' · ראה עוד »

ניטל

נִיטָל או נִיתָּל (נהגה "ניטְל", בשווא נח), וכן ניטל נאַכט (ביידיש: "ליל ניטל") או בלינדע נאַכט (ביידיש: "לילה עיוור"), הוא כינויו של ליל חג המולד בפי יהודים מארצות אשכנז, הנוהגים בין היתר להימנע בו מלימוד תורה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וניטל · ראה עוד »

סמי מיכאל

סָמי מיכאל (נולד ב-15 באוגוסט 1926) הוא סופר, מחזאי, מתרגם ופעיל חברתי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וסמי מיכאל · ראה עוד »

סנדק (יהדות)

ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון משמש כסנדק בברית מילה הרב יעקב אריה אלתר (האדמו"ר השביעי של חסידות גור) משמש כסנדק בברית מילה ביהדות, סַנְדָּק (נקרא גם: בעל ברית) הוא האיש המחזיק על ברכיו את הנימול בעת ביצוע המילה (ובמקרה של נימול בוגר, תומך בו).

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וסנדק (יהדות) · ראה עוד »

ספר הזוהר

ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וספר הזוהר · ראה עוד »

ספרות השואה

ספרות השואה היא כלל היצירות הספרותיות המתארות את השמדת היהודים בידי הנאצים בתקופה השואה ובמיוחד בין השנים 1939–1945.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וספרות השואה · ראה עוד »

ספרי יזכור

חלק ממדפי ספרי היזכור באולם הקריאה בספריית יד ושם ספרי יזכור (ביידיש: יזכור בּיכער, ביחיד: יזכור בּוך; נקראים גם ספרי זיכרון, פנקסים או מגילות) הם קורפוס של כמה מאות ספרי זיכרון, שכל אחד מהם מוקדש לזכר אחת ממאות קהילות יהודיות שחרבו בשואה, בעיקר מיהדות מזרח אירופה, שערב מלחמת העולם השנייה הייתה התפוצה היהודית הגדולה בעולם.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וספרי יזכור · ראה עוד »

ספיבק

שלט משפחת ספיבק ברחוב בירושלים ספיבק הוא שם משפחה יהודי מזרח אירופי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וספיבק · ראה עוד »

סרניק

סֶרניק (ביידיש: סערניק) או סרניקי (באוקראינית: Серники; בפולנית: Serniki; ברוסית: Серники) היא עיירה במחוז רובנו שבמערב אוקראינה, בסמוך לגבול בלארוס.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וסרניק · ראה עוד »

סלוצקי

סלוצקי (פולנית: Słucki, בלארוסית: Слуцкі) שם משפחה יהודי מזרח אירופאי שפירושו מן סלוצק.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וסלוצקי · ראה עוד »

סטיבן אשהיים

סטיבן א' אשהיים (נולד ב-19 במאי 1942) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, מופקד הקתדרה ללימודים אירופיים ע"ש ויג'באני ומנהל המרכז על שם פרנץ רוזנצווייג לחקר הספרות ותולדות התרבות היהודית–גרמנית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וסטיבן אשהיים · ראה עוד »

סדר תפילות יום הכיפורים

במהלך יום הכיפורים מתפללים חמש תפילות, שבהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר וידוי בתוך תפילת העמידה, וסדר העבודה באמצע תפילת מוסף.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וסדר תפילות יום הכיפורים · ראה עוד »

סדר ליל ראש השנה

סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וסדר ליל ראש השנה · ראה עוד »

סוניה ריקייל

סוניה ריקְיֶיל (בצרפתית: Sonia Rykiel; 25 במאי 1930 – 25 באוגוסט 2016) הייתה מעצבת אופנה צרפתייה-יהודייה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וסוניה ריקייל · ראה עוד »

סולם פריגיש

דוגמה לסולם פריגיש סולם פריגיש הוא סולם מוזיקלי פופולרי במוזיקה היהודית, היוונית, הטורקית, הערבית ובפלמנקו.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וסולם פריגיש · ראה עוד »

עמנואל אטקס

עמנואל אֶטְקֶס (Etkes; נולד ב-1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2010.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ועמנואל אטקס · ראה עוד »

עמנואל קרליבך

הרב ד"ר עמנואל שלום מנחם קרליבך (בגרמנית: Emanuel Shalom Menachem Carlebach; 18 בינואר 1874 – 3 בדצמבר 1927) היה רב ומחנך יהודי-גרמני, רבן של ממל וקלן.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ועמנואל קרליבך · ראה עוד »

עם ככל העמים

עם ככל העמים - לקראת הקמתה של רפובליקה ישראלית הוא ספרו הראשון של ד"ר משה ברנט.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ועם ככל העמים · ראה עוד »

עקרה (שיר)

רחל המשוררת שם.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ועקרה (שיר) · ראה עוד »

עזרא מנדלסון

עזרא מנדלסון (1940 – 12 במאי 2015) היה חוקר תולדות ישראל בעת החדשה, פרופסור מן המניין במכון ליהדות זמננו ובחוג ללימודים רוסיים וסלביים באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לשנת 2008.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ועזרא מנדלסון · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ועברית · ראה עוד »

עגלון

עגלון מוביל כרכרה עם שני סוסים בווינה, אוגוסט 2021 עגלון הוא אדם שמקצועו נהיגת עגלה, רכב הנמשך על ידי סוס או פרד המיועד להסעת נוסעים או לנשיאת משא.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ועגלון · ראה עוד »

עדת ישורון (ציריך)

בית הכנסת מבחוץ. עדת ישורון ציריך (בגרמנית: Israelitische Religionsgesellschaft Zürich, או בקיצור IRGZ) היא אחת משתי קהילות יהודיות חרדית-אורתודוקסית בעיר ציריך.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ועדת ישורון (ציריך) · ראה עוד »

עונת המלפפונים

"עונת המלפפונים" הוא ביטוי ציני הקשור לעולם התקשורת, והוא מתאר עונה בה אין אירועים חדשותיים מרעישים, ואנשי התקשורת נאלצים לשוחח על עניינים שוליים וחסרי ערך סנסציוני.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ועונת המלפפונים · ראה עוד »

עוזי קלכהיים

הרב עוזי קלכהיים (17 בפברואר 1935, י"ד באדר א' ה'תרצ"ה - 20 באפריל 1994, ט' באייר ה'תשנ"ד) היה ר"מ אמונה בישיבת מרכז הרב ומחבר ספרים במחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ועוזי קלכהיים · ראה עוד »

עיתונות עברית

דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ועיתונות עברית · ראה עוד »

עיירתי בלז

עיירתי בֶּלז (במקור ביידיש: מיַין שטעטעלע בעלז; בתרגום הפולני: Miasteczko Bełz) הוא פזמון יידי מפורסם משנות ה-30 המבטא יחס נוסטלגי לחיים היהודיים בעיירה בלץ (באלטי) שבבסרביה (לעיתים קרובות מיוחס הפזמון בטעות לעיירה בלז שבאוקראינה) בצורת געגועים כלליים לבית הילדות ולתמימות הנעורים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ועיירתי בלז · ראה עוד »

פסח בורשטיין (שחקן)

פסח (פול) בּוּרשטיין (בכתב יידי: פסחקע בורשטיין; באנגלית: Pesach Burstein; 15 באפריל 1896 – 6 באפריל 1986) היה שחקן, קומיקאי, זמר, במאי ומנהל תיאטרון יידיש אמריקאי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ופסח בורשטיין (שחקן) · ראה עוד »

פרנקים (כינוי)

פרנקים או פרנג'ים, הוא כינוי לאירופאים הנפוץ בשפות, תרבויות ואזורים שונים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ופרנקים (כינוי) · ראה עוד »

פרשת וישלח

המפגש של יעקב ועשו, מאת פרנצ'סקו אייץ, 1844. ארבע נשותיו של יעקב נראות משמאל. בחזית: לאה וששת ילדיה מימין, רחל ויוסף משמאל. מאחוריהן, ישובות על גמלים, בלהה וזלפה וילדיהן. פרשת וַיִּשְׁלַח היא הפרשה השמינית בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ופרשת וישלח · ראה עוד »

פרווה

צילום תקריב של פרווה צילום של חתול בעל פרווה לבנה. השערות הרכות, הדקות והקצרות של בעלי חיים מסוימים, המשמשות להתגוננות מפני הקור. צולם בפארק הירדן, ינואר 2017. פרוותם לביגוד. בתמונה - גור אוצלוט, בעל חיים שהיה בסכנת הכחדה בשל ציד בלתי מבוקר לשם פרוותו. אישה במעיל פרווה, בציור של פרנסיזק צמרקו פרווה הוא המונח המתייחס לעורם וכסות השיער של חלק מחברי מחלקת היונקים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ופרווה · ראה עוד »

פליקס ורבורג

פליקס מוריץ וַרבורג (באנגלית: Felix Moritz Warburg; 14 בינואר 1871, המבורג, הקיסרות הגרמנית – 20 בספטמבר 1937, ניו יורק) היה בנקאי, יו"ר ראשון של הסוכנות היהודית המורחבת ומצנט יהודי גרמני-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ופליקס ורבורג · ראה עוד »

פטרונים

שמות פטרונימיים באיסלנד. שמו הפרטי של האב מסומן בקו תחתי בתוך שמות המשפחה של הבן והבת. שמות המשפחה מורכבים משמו הפרטי של האב עם סיומת "בן" או "בת". פטרונים הוא שם משפחה המבוסס על השם הפרטי של האב, הסב או אדם אחר מאבות המשפחה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ופטרונים · ראה עוד »

פולינה ונגרוב

פעסיל (פולינה) ונגרוב (ברוסית: Полина Юльевна Венгерова; 1833 – 1916) הייתה נדבנית וסופרת יהודיה ילידת רוסיה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ופולינה ונגרוב · ראה עוד »

פיש אנד צ'יפס

פיש אנד צ'יפס (באנגלית: Fish and chips - "דג וטוגנים") הוא מאכל טייק אוויי פופולרי, המזוהה עם המטבח הבריטי וכן פופולרי בניו אינגלנד, קנדה, אירלנד, ניו זילנד, אוסטרליה ודרום אפריקה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ופיש אנד צ'יפס · ראה עוד »

פייבל והחלום האמריקאי

פַייבֶל והחלום האמריקאי (באנגלית: An American Tail – השם הוא לשון נופל על לשון: מילולית "זנב אמריקאי", כמתייחס לגיבור הסרט, שהוא עכבר, אבל נשמע כמו "סיפור אמריקאי") הוא סרט אנימציה מוזיקלי קומי-דרמטי אמריקאי לכל המשפחה משנת 1986 בבימויו של האנימטור והבמאי דון בלות'.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ופייבל והחלום האמריקאי · ראה עוד »

צ'ריקובר

צֶ'ריקוֹבֶר הוא שם משפחה שפירושו 'בן העיירה צ'ריקאו' שבבלארוס, בהגייתה הפולנית צ'ריקוב.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וצ'ריקובר · ראה עוד »

צמח פלדשטיין

ד"ר צמח פֶלדשטיין (Cemach Feldstein; בליטאית: Feldsteinas; 30 בדצמבר 1884 – 29 בדצמבר 1944) היה מחנך ופעיל ציוני ועברי יהודי ליטאי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וצמח פלדשטיין · ראה עוד »

צנטרל

מרדכי קפלן ושלמה שרברק צֶנטרָל–מרכז (בכתיב יידי: צענטראַל; בפולנית: Central) הייתה התאגדות הוצאה לאור יהודית בולטת שפעלה בשנים 1911–1914 ו-1923–1933 ומרכזה היה בעיר ורשה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וצנטרל · ראה עוד »

צבי מגדל

חשודים בהשתייכות לארגון 'צבי מגדל', 1930 צבי מגדל (Zwi Migdal) היה ארגון סרסורים ורועי-זונות ("רופיאנים" בעגה המקומית) יהודים שפעל בין סוף המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20, שמרכזו היה בארגנטינה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וצבי מגדל · ראה עוד »

צבי גרץ

קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וצבי גרץ · ראה עוד »

צבי הירש לוין

רבי צבי הירש לוין תחריט דיוקן הרב צבי הירש לוין משנת 1798 הרב צבי הירש (הירשל) לוין (נקרא גם צבי הירש ברלין; ה'תפ"א, 1721 - ה' באלול ה'תק"ס, 26 באוגוסט 1800), מגדולי רבני אשכנז בדורו, רב הקהילה בברלין בימי צמיחתה של תנועת ההשכלה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וצבי הירש לוין · ראה עוד »

ציוני ציון

ציוני ציון היה זרם בתנועה הציונית שדגל בהתיישבות יהודית בארץ ישראל בלבד ונאבק בשנים 1905-1903 בתוכנית אוגנדה שהתקבלה בקונגרס הציוני השישי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וציוני ציון · ראה עוד »

קרל הראשון, קיסר אוסטריה

קַרְל הראשון, קיסר אוסטריה (בשמו המלא: קַרְל פְרַנְץ יוֹזֶף לוּדְוִויג הוּבֶרט גֵּאוֹרְג אוֹטוֹ מָרִיָּה פוֹן הַבְּסְבּוּרְג-לותְרִינְגֶן, בגרמנית: Karl Franz Joseph Ludwig Hubert Georg Otto Marie von Habsburg-Lothringen, ובהונגרית: Károly Ferenc József; 17 באוגוסט 1887 – 1 באפריל 1922), היה המונרך האחרון מבית הבסבורג והקיסר האחרון של האימפריה האוסטרו-הונגרית בין השנים 1916–1918.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וקרל הראשון, קיסר אוסטריה · ראה עוד »

קריית משה

קריית משה היא שכונה במערב ירושלים, שהוקמה בשנת 1925 בסיועה של קרן "מזכרת משה מונטיפיורי".

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וקריית משה · ראה עוד »

קריית גת

בית העירייה הקודם שנהרס ב-2009 אנדרטה לזכר הנופלים במערכות ישראל מועצת העיר קריית גת יחד עם שגריר ארצות הברית בישראל דניאל שפירו, 2011 טקס הנחת אבן פינה למטוויה ב-1955 במקום שעתיד להיות אזור התעשייה של קריית גת בהשתתפות דוד בן-גוריון כשהנואם הוא המייסד שמואל פלקוביץ קריית גת במבט אווירי ממערב קִרְיַת גַּת היא עיר במחוז הדרום בישראל, שהוכרזה כעיר בשנת 1972 ומשמשת כבירת חבל לכיש.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וקריית גת · ראה עוד »

קלמן שולמן

קַלמַן שוּלמַן (שולמאן; 1819 – 2 בינואר 1899) היה סופר ומתרגם עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בווילנה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וקלמן שולמן · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וקבלה · ראה עוד »

קדימה (מושבה)

קדימה נוסדה כמושבה בשרון, דרומית-מזרחית לנתניה וצפונית לכפר סבא, מזרחית לכביש 4.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וקדימה (מושבה) · ראה עוד »

קהילת יהודי מיינץ

Emmerich Joseph von Breidbach zu Bürresheim לרגל בחירתו לנסיך בוחר ממיינץ ב־5 ביולי 1763. אמריך התיר ליהודים להתגורר מחוץ לרובע היהודי הקהילה היהודית בעיר מיינץ (במקורות יהודיים כונתה מגנצא ולפעמים מינץ) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות ביהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וקהילת יהודי מיינץ · ראה עוד »

קהילת יהודי זלצבורג

בית הכנסת בזלצבורג בעיר זלצבורג (בגרמנית: Salzburg; בבווארית: Soizburg), בירת מדינת זלצבורג באוסטריה, קיימת קהילה יהודית מהגדולות באוסטריה, שראשיתה מימי הביניים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וקהילת יהודי זלצבורג · ראה עוד »

קהילת יהודי ברודי

קהילת יהודי בְּרוֹדִי (ביידיש: בראָד, נהגה "ברוֹד") היא קהילה יהודית אשכנזית, שהתקיימה בעיר ברודי שבגליציה (כיום אוקראינה) לפחות מסוף המאה ה-16 ועד הכחדתה בשואה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וקהילת יהודי ברודי · ראה עוד »

קונה (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וקונה (פירושונים) · ראה עוד »

קופל גורבין

קופל גורבין (28 בדצמבר 1923 - 18 באפריל 1990) היה אמן שטיחי קיר, צייר וגרפיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וקופל גורבין · ראה עוד »

קוזאקים

ממאי הקוזאק צופה בהיידמקים הורגים מלווים-בריבית יהודים. ציור עממי מן המאה ה-19. קוֹזָאקים (ברוסית: казаки; באוקראינית: козаки; בפולנית: Kozacy) הם קבוצת אנשים שהורכבה בעיקרה מסלאבים מזרחיים שחיו בארצות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וקוזאקים · ראה עוד »

קוגן

קוגן הוא שם משפחה יהודי מזרח אירופאי, וריאציה של שם המשפחה "כהן".

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וקוגן · ראה עוד »

רמת עמידר

ישיבת ההסדר "רמת גן" ברמת עמידר רמת עמידר היא שכונה במזרח רמת גן.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ורמת עמידר · ראה עוד »

ראשית חכמה

ראשית חכמה שער, הדפסה משנת תרמ"ד 1884 ווארשא, ביידיש ראשית חָכמה הוא ספר קבלה ומוסר אשר חובר במאה ה-16 על ידי הרב אליהו די וידאש, מתלמידיו של הרב משה קורדובירו, ונמסר לדפוס על ידי אחיינו רבי אלעזר הכהן.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וראשית חכמה · ראה עוד »

רסיפה

רסיפה (נהגה "הסיפי") היא בירת מדינת פרנמבוקו שבצפון-מזרח ברזיל.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ורסיפה · ראה עוד »

רפורטז'ה של בחור "ישיבה"

אב"א אחימאיר, 1932 "הסיעה המקסימליסטית ב-א"י" - מימין לשמאל: יהושע ייבין, אורי צבי גרינברג, אב"א אחימאיר, 25 ביוני 1927הכניסה לבית הסוהר (כיום מוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים) רַפּוֹרְטָזָ'ה של בחור "ישיבה" (יומן בית הסוהר) הוא כותר ספרו של ד"ר אב"א אחימאיר, המבוסס על יומן אשר כתב בתקופת שבתו במאסר בבית הסוהר המרכזי בירושלים בשנים 1933–1935.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ורפורטז'ה של בחור "ישיבה" · ראה עוד »

רש"ר הירש

הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ורש"ר הירש · ראה עוד »

רגל קרושה

רגל קרושה (במקור גאַלע או גאַלער גם כאָלאָדעץ מרוסית: Холодец) היא מאכל יהודי מזרח-אירופי, העשוי מרגל בקר או מרגלי תרנגולות.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ורגל קרושה · ראה עוד »

רגינה יונאס

לוח הנצחה לרגינה יונאס, ברלין, רחוב קראוסניק 6 הרבה רגינה יוֹנַאס (בגרמנית: Regina Jonas; 3 באוגוסט 1902, ברלין – 12 בדצמבר 1944, אושוויץ) הייתה רבה בברלין, אשת אקדמיה ולימים דמות ציבורית ביהדות המתקדמת; הייתה האישה הראשונה בגרמניה ובעולם שהוסמכה לרבנות.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ורגינה יונאס · ראה עוד »

רומן וישניאק

רומן וישניאק (באנגלית: Roman Vishniac; 19 באוגוסט 1897 – 22 בינואר 1990) היה צלם יהודי-אמריקאי ממוצא רוסי שעיקר פרסומו בא לו בזכות שתיעד בצילומיו את התרבות של יהודי מרכז ומזרח אירופה לפני השואה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ורומן וישניאק · ראה עוד »

רות רובין

ד"ר רות רוּבּין (באנגלית: Ruth Rubin; 1 בספטמבר 1906, חוטין, פלך בסרביה, רוסיה (אוקראינה) – 11 ביוני 2000, ממרונק, מדינת ניו יורק, ארצות הברית) הייתה זמרת ומוזיקולוגית, אספנית, משמרת וחוקרת פולקלור יידיש ומשוררת יהודייה-קנדית-אמריקאית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ורות רובין · ראה עוד »

רות וייס

רות וייס (נולדה ב-13 במאי 1936) היא הוגת דעות, סופרת, חוקרת ובלשנית יהודיה-קנדית־אמריקאית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ורות וייס · ראה עוד »

רישאר דמבו

רישאר דמבו (בצרפתית: Richard Dembo; 24 במאי 1948, פריז – 11 בנובמבר 2004, שם) היה תסריטאי, במאי קולנוע ותיאטרון וסופר יהודי-צרפתי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ורישאר דמבו · ראה עוד »

שמ"ר

יעקב אפשטיין משנת 1902 נחום-מאיר שַייקֶביץ' (ביידיש: נחום-מאיר שײַקעוויטש; 18 בדצמבר 1849 ניאסוויז' – 25 בנובמבר 1905, ניו יורק), הידוע גם בשם העט שמ"ר (מבוטא "שוֹמר"), היה סופר מחזאי יידי שחי ברוסיה ובשנותיו האחרונות בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושמ"ר · ראה עוד »

שמעון רדליך

שמעון רדליך (נולד ב-2 באפריל 1935) הוא היסטוריון ישראלי, חוקר תולדות יהודי ברית המועצות, פרופסור אמריטוס להיסטוריה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושמעון רדליך · ראה עוד »

שמעון שוואב

וושינגטון הייטס הרב שמעון שוואב (30 בדצמבר 1908 - 13 בפברואר 1995) היה רב אורתודוקסי ומנהיג קהילה בגרמניה ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושמעון שוואב · ראה עוד »

שמעון דובנוב

שמעון דוּבְּנוֹב (בכתיב יידי: דובנאָוו; ברוסית: Семён Маркович Дубнов; ב' בתשרי ה'תרכ"א, 10 בספטמבר 1860 – 8 בדצמבר 1941) היה סופר והיסטוריון יהודי שפעל במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושמעון דובנוב · ראה עוד »

שמעון יהודה סטניסלבסקי

שמעון יהודה סטניסלַבסקי שמעון יהודה סטניסלַבסקי (בכתיב שנהג בזמנו: סטאניסלאווסקי; 18 בדצמבר 1850 או 1849, ניקופול, פלך יקטרינוסלב, רוסיה – 1921) היה עיתונאי ופובליציסט יהודי רוסי, היסטוריון של יהדות רוסיה, מראשוני המשכילים ביקטרינוסלב.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושמעון יהודה סטניסלבסקי · ראה עוד »

שמלת השבת של חנה'לה

שמלת השבת של חנה'לה (או שמלת השבת של חנה'לה הקטנה) הוא סיפור ילדים קצר ישראלי קלאסי, דמוי סיפור עם יהודי, מאת יצחק דְמיאל (שוַוייגֶר), שפורסם לראשונה ב-4 בפברואר 1937 בשבועון "דבר לילדים".

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושמלת השבת של חנה'לה · ראה עוד »

שמואל פיינר

שמואל פיינר (נולד ב-23 בינואר 1955, בתל אביב, ישראל) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר-אילן, מופקד הקתדרה לתולדות היהודים בגרמניה ויושב ראש החברה ההיסטורית הישראלית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושמואל פיינר · ראה עוד »

שמואל ליב ציטרון

שמואל ליב ציטרון (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ציטראָן; בגרמנית: Schmuel Leib Zitron; 16 במאי 1860 – 8 בנובמבר 1930) היה מהסופרים היהודים-לאומיים הפוריים ביותר בספרות העברית ובספרות היידיש בזמנו, היסטוריון של הציונות, מבקר ספרות ונואם.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושמואל ליב ציטרון · ראה עוד »

שאול אביגור

שאול אֲביגוּר (מאירוֹב) (22 באוקטובר 1899 – 29 באוגוסט 1978) היה ממגיני תל חי, מראשי "ההגנה", מפקד המוסד לעלייה ב' ברוב שנות קיומו, סגן שר הביטחון במלחמת העצמאות וראש ארגון "נתיב" (העוסק בקשר עם קהילות יהודיות בברית המועצות) בשנות החמישים והשישים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושאול אביגור · ראה עוד »

שאול גינזבורג

קברו של שאול גינזבורג בבית הקברות "ניו מאונט כרמל" בקווינס, ניו יורק שאול מויסייביץ' גינזבורג (ברוסית: Саул Моисеевич Гинзбург, או כהגייה העברית: Шаул; באנגלית: Saul M. Ginsburg; כ"א בניסן (שביעי של פסח) תרכ"ו, אפריל 1866, מינסק – ט"ו בחשוון תש"א, 16 בנובמבר 1940, ניו יורק) היה היסטוריון חשוב וחלוצי של יהדות רוסיה לדורותיה, עורך, עיתונאי ומבקר ספרות, עסקן ציבורי ועורך דין יהודי-רוסי במפנה המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושאול גינזבורג · ראה עוד »

שפריץ

שפריץ (Spritz), מוכר גם כאפרול שפריץ, הוא קוקטייל אלכוהולי ששורשיו במחוז ונטו שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושפריץ · ראה עוד »

שרל'ה (ריקוד)

שרל'ה בקיבוץ יגור ריקוד השרל'ה במסיבת כלולות בקיבוץ אילון, 1971. על הבמה - הורי החתן וחבריהם בלבוש מזרח-אירופי אופייני. ריקוד השֶׁר (מיידיש: שער – מספריים), הנקרא גם שֶׁרֶלֶ'ה (שערעלע), הוא ריקוד יהודי מזרח-אירופי בסגנון הכליזמר.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושרל'ה (ריקוד) · ראה עוד »

שרה סטרומזה

שרה סטרוּמזה (בתעתיק לועזי: Sarah Stroumsa; נולדה ב-1950) היא פרופסור אמריטה בחוג לשפה וספרות ערבית ובחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושרה סטרומזה · ראה עוד »

שרה סוניה דיסקין

שרה סוניה דיסקין (תקע"ז, 1816 - כ בתשרי ה'תרס"ז, 10 באוקטובר 1906; הייתה ידועה ומוכרת כ"רבנית מבריסק") הייתה דמות משמעותית בקהילה האשכנזית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושרה סוניה דיסקין · ראה עוד »

שרה קרנסון

שרה קרנסון (17 ביוני 1916 - 30 באוקטובר 2015) הייתה מתאמת עבודה דרום אפריקאית ופעילה נגד אפרטהייד.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושרה קרנסון · ראה עוד »

שלמה גזית

שלמה גזית (22 באוקטובר 1926 – 8 באוקטובר 2020) היה אלוף בצה"ל, כיהן בין היתר כראש אמ"ן (1974–1979), הנשיא השלישי של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (1982–1985) ומנכ"ל הסוכנות היהודית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושלמה גזית · ראה עוד »

שלום אש

שלום אש (1 בנובמבר 1880 – 10 ביולי 1957) היה סופר יידיש יליד פולין, שחי ופעל בעיקר בה ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושלום אש · ראה עוד »

שלום עליכם

שלום בן מנחם נחום רבינוביץ', שנודע בשם העט שלום עליכם (ביידיש: שלום ראַבינאָוויטש, קרי שׁוֹלֶם או שׁוּלֶם; כ"ו באדר א' תרי"ט, 2 במרץ 1859 – י' באייר תרע"ו, 13 במאי 1916) היה סופר יהודי שכתב ביידיש.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושלום עליכם · ראה עוד »

שלום חולבסקי

שלום חוֹלַבְסקי (ביידיש: שלום כאָלאַווסקי; בבלארוסית: Шалом Халяўскі; 26 בספטמבר 1914 – 21 במאי 2011) היה סופר וחוקר תולדות היהודים במזרח אירופה, ובייחוד תולדות תנועות המרי והפרטיזנים היהודיים בזמן מלחמת העולם השנייה, לוחם ומפקד בתנועת המרי היהודית בזמן השואה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושלום חולבסקי · ראה עוד »

שטעטל

"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושטעטל · ראה עוד »

שטריימל

שטריימל, תמונה מאוסף פיליפי אדם חובש שטריימל איש חבוש שטריימל בכותל אדמו"רי רוז'ין. שְׁטרַיימְל (מיידיש לעברית: מִזְנֶבֶת) הוא כובע פרווה שחלקים מהגברים היהודים החרדים נוהגים לחבוש (לאחר הנישואין) בשבתות, חגים ובימי חול המועד.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושטריימל · ראה עוד »

שטיסל

שטיסל היא סדרת דרמה ישראלית, העוסקת בקורותיה של משפחת שטיסל החרדית, המתגוררת בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושטיסל · ראה עוד »

שטייגר

שטייגר בסיסי של "אהבה רבה" שטייגר בסיסי של "מגן אבות" שטייגר בסיסי של "ה' מלך" שטייגר (מיידיש, במקור מ: Steiger; בעברית: נוסח או מנהג או סולם) הם מודוסים שעליהם ביססו חזנים במזרח ובמערב אירופה את נוסח התפילה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושטייגר · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושבת · ראה עוד »

שבחי הבעש"ט

שבחי הבעל שם טוב (בדרך כלל בקיצור: שבחי הבעש"ט, נהגה על דרך ההגייה האשכנזית: "בֶּשְׁט") הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של מניח היסודות לתנועת החסידות במאה ה-18, רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושבחי הבעש"ט · ראה עוד »

שבות (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושבות (פירושונים) · ראה עוד »

שבות (כתב עת)

שבות היה כתב עת שיצא לאור מטעם המרכז לחקר התפוצות שבאוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושבות (כתב עת) · ראה עוד »

שורשי החילון

250 פיקסלים שורשי החילון, מתירנות וספקנות ביהדות המאה ה-18 הוא ספרו של פרופ' שמואל פיינר מאוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושורשי החילון · ראה עוד »

שיקגו

שיקגו (באנגלית: Chicago) היא העיר השלישית בגודלה (בכמות האוכלוסייה) בארצות הברית, והגדולה ביותר במדינת אילינוי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושיקגו · ראה עוד »

שיחות עם קפקא

מהדורה אנגלית מורחבת, 1971, 219 עמודים, הוצאה: New Direction Publications Corporation ניו-יורק שיחות עם קפקא הוא ספר המכיל לקט זיכרונות מאת גוסטב יאנוך המתעדים את פגישותיו ושיחותיו עם פרנץ קפקא.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ושיחות עם קפקא · ראה עוד »

תאודור זלוציסטי

תאודור זְלוֹצִיסְטִי (בגרמנית: Theodor Zlocisti; 17 בפברואר 1874, מערב פרוסיה – 25 בדצמבר 1943, חיפה) היה רופא, סופר ומתרגם יהודי-גרמני, מראשוני הציונות.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ותאודור זלוציסטי · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ותנועת החסידות · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תנועות הנוער היהודיות הציוניות

תנועות הנוער היהודיות הציוניות הן ברובן תנועות נוער עולמיות, הקשורות לתנועת הציונות.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ותנועות הנוער היהודיות הציוניות · ראה עוד »

תענית כ' בסיוון

תענית כ' בסיוון היא תענית ציבור שנקבעה ליום כ' בסיוון על ידי רבנו תם לזכר עלילת הדם בבלואה, ואשר חודשה לאחר פרעות רינדפלייש, ושוב בתקופה מאוחרת על ידי מנהיגי ועד ארבע ארצות בעקבות גזירות ת"ח ות"ט.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ותענית כ' בסיוון · ראה עוד »

תפילת נעילה

תפילת נעילה היא התפילה האחרונה הנאמרת ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ותפילת נעילה · ראה עוד »

תקנות הקהילה

תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ותקנות הקהילה · ראה עוד »

תקופת התחייה

מנדלי מוכר ספרים תקופת התחייה או דור התחייה הוא הכינוי לתקופה בת 60 השנים בספרות העברית – מתום תקופת ההשכלה עם "הסופות בנגב" ב-1881 ועד החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל ב-1947.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ותקופת התחייה · ראה עוד »

תרבות (רשת חינוך)

תַּרְבּוּת הייתה רשת בתי ספר עבריים ציוניים, שפעלה בארצות מזרח אירופה ובייחוד בליטא ובפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ותרבות (רשת חינוך) · ראה עוד »

תל נורדאו

בית הספר תל נורדאו בבנייה תלמידי בית הספר תל נורדאו על רקע הבניין החדש של בית הספר תל נוֹרְדָאוּ (נכתב גם תל נוֹרְדוֹי) היא שכונה במערב תל אביב שנוסדה בשנת 1922.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ותל נורדאו · ראה עוד »

תיאטרון יידיש

התיאטרון בשפת היידיש התפתח והגיע לשיאו בתקופה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ונמשך עד למלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ותיאטרון יידיש · ראה עוד »

לאון קס

לאון ריצ'רד קס (באנגלית: Leon Richard Kass; נולד ב-12 בפברואר 1939) הוא רופא, ביולוג, סופר, פובליציסט ומחנך.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ולאון קס · ראה עוד »

לנדס

לנדס הוא שם משפחה יהודי הקיים בקרב יהודי מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ולנדס · ראה עוד »

לנדסמנשאפט

לַנדְסְמַנְשַאפְט (ביידיש: לאנדסמאנשאפֿט – איגוד יוצאי עיר; ברבים לאנדסמאנשאפֿטן, ומכאן באנגלית: Landsmanshaftn) הוא ארגון סיוע הדדי ונדבנות של מהגרים יהודים יוצאי אותה עיר או אותו אזור.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ולנדסמנשאפט · ראה עוד »

לשנה הבאה בירושלים

"לשנה הבאה בירושלם" מתוך איורים להגדה של פסח מאת יוסף בודקו, 1917, תצריב "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", הגדה של פסח על נייר סטנסיל בהוצאת הבריגדה היהודית, נפולי, 1945 לשנה הבאה בירושלים היא תפילה הנאמרת בקהילות שונות בסוף תפילת יום הכיפורים בבית הכנסת ובסוף ליל הסדר בפסח.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ולשנה הבאה בירושלים · ראה עוד »

לבנט

קו חיצוני.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ולבנט · ראה עוד »

לביא תעשיות רהיטים

לביא - תעשיות רהיטים, הוא מפעל בתחום ריהוט ועיצוב בתי כנסת.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ולביא תעשיות רהיטים · ראה עוד »

לוקה וקס

לוקה (לאה) וקס (כ"ט באדר תרע"ב, 18 במרץ 1912 – כ' בחשוון תשע"ד, 24 באוקטובר 2013) הייתה אשת התנועה הרוויזיוניסטית ולוחמת האצ"ל, ציירת ופסלת ישראלית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ולוקה וקס · ראה עוד »

ליליאן לוקס

ליליאן לוּקס (בורשטיין) (באנגלית: Lillian Lux; 20 ביוני 1918 – 11 ביוני 2005) הייתה שחקנית, תמלילנית וזמרת יידיש אמריקאית-ישראלית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וליליאן לוקס · ראה עוד »

ליטאי (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וליטאי (פירושונים) · ראה עוד »

לייב שרה'ס

רבי יהודה לֵיְבּ בן יוסף מרובנה הידוע בכינויו רבי לֵיְבּ שָׂרָה'ס (י"ז בתמוז ה'ת"ץ, 1730 – ד' באדר ב' תקנ"א, 1791) היה מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ולייב שרה'ס · ראה עוד »

טרוטה

טרוטה חומה טְרוּטָה או שֶׁמֶךְ (ידוע גם כפוֹרֵל מרוסית וגרמנית) הוא שם כולל לכמה מיני דגי מאכל השייכים לסוגים הטקסונומים אלתית, סלמון וSalvelinus מתת-משפחת Salmoninae שבמשפחת הסלמוניים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וטרוטה · ראה עוד »

טבק הרחה

סוגים שונים של טבק הרחה "יהודים מריחים טבק" - ציורו של עמנואל סלומון פרידברג מירובסקי (1829–1908), בן העיר פראג טבק הרחה הוא סוג של טבק הנצרך ללא הבערתו.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וטבק הרחה · ראה עוד »

טביליסי

מרכז טביליסי טְבִּילִיסִי (בתעתיק מדויק מגאורגית לעברית: תְּבִּילִיסִי) היא בירת גאורגיה והגדולה שבעריה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וטביליסי · ראה עוד »

ז'יל ברנהיים

ז'יל אוריאל ברנהיים (בצרפתית: Gilles Uriel Bernheim; נולד ב-1952 ב-אקס-לה-בן, צרפת) הוא רב צרפתי, כיהן מינואר 2009 ועד התפטרותו באפריל 2013 כרב הראשי של צרפת.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וז'יל ברנהיים · ראה עוד »

זאב וולף לייטר

רבי זאב וולף לַייטֶר (בכתיב יידי: לייטער; כ"ג בכסלו ה'תרנ"ב, 21 בדצמבר 1891 – ל' בשבט ה'תשל"ד, 22 בפברואר 1974) היה רב ופוסק הלכה בגליציה ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וזאב וולף לייטר · ראה עוד »

זרמים בציונות

התנועה הציונית שנוסדה באופן רשמי בסוף המאה ה-19 איחדה בתוכה תפיסות שונות וזרמים שונים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וזרמים בציונות · ראה עוד »

זלמן אפשטיין

זלמן אפשטיין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: עפשטיין; כ"ט באלול תר"כ, 16 בספטמבר 1860, ליובאן, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ז' בכסלו תרצ"ז, 21 בנובמבר 1936, רמת גן, ישראל) היה סופר עברי משכיל ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וזלמן אפשטיין · ראה עוד »

זלמן שובל

זלמן שובל (נולד ב-28 באפריל 1930) הוא דיפלומט, פוליטיקאי, איש עסקים ובנקאי ישראלי, חבר הכנסת לשעבר מטעם רפ"י - הרשימה הממלכתית ואחר-כך הליכוד, סגן-אלוף במילואים ושגריר ישראל בארצות הברית בשנים 1990–1993, ו-1998–2000.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וזלמן שובל · ראה עוד »

זלמנוביץ

זלמנוביץ' או זלמנוביץ הוא שם משפחה יהודי מזרח אירופאי ומשמעו "בנו של זלמן".

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וזלמנוביץ · ראה עוד »

זליג שכנוביץ

יהושע זליג שכנוביץ (בגרמנית: Selig Schachnowitz; ה'תרל"ד, 27 במאי 1874 – כ"ח באייר תשי"ב, 23 בינואר 1952) היה סופר יהודי אורתודוקסי בגרמניה, עורך העיתון "דער איזראעליט".

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וזליג שכנוביץ · ראה עוד »

זישה לנדוי

זישה לנדוי (לנדאו) (בכתיב יידי: זישא (זישע) לאַנדוי; בכתיב לועזי: Zisha (Zishe) Landau (Landoy); 1889, פלוצק, פולין - 16 בינואר 1937, ניו יורק) היה סופר, מחזאי, מתרגם ומשורר יידיש אמריקאי יליד פולין.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וזישה לנדוי · ראה עוד »

זיגפריד להמן

קבר זיגפריד להמן בבית העלמין של כפר הנוער בן שמן כיכר על שם ד"ר להמן בכפר הנוער בן שמן זיגפריד להמן (בגרמנית: Siegfried Lehmann; 4 בינואר 1892 – 13 ביוני 1958) היה איש חינוך יהודי-גרמני, מייסד ומנהל כפר הנוער בן שמן.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וזיגפריד להמן · ראה עוד »

חמצה

שדה חמצה בגליל התחתון גרגרי חמצה מונבטים. ''Cicer arietinum noir'' חִמְצָה תרבותית (שם מדעי: Cicer arietinum), המוכרת יותר בשמה הערבי חומוס (תעתיק מדויק: חֻמֻּץ), היא צמח ממשפחת הקטניות.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וחמצה · ראה עוד »

חמשתם

זאב ז'בוטינסקי חֲמִשְׁתָּם (ברוסית: Пятеро; נהגה: Piatiera) הוא אחד משני הרומנים ההיסטוריים שכתב זאב ז'בוטינסקי (השני הוא "שמשון").

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וחמשתם · ראה עוד »

חנא שמרוק

קברו של חנא שמרוק בבית הקברות היהודי בוורשה חָנָא שְׁמֶרוּק (בכתיב יידי: שמערוק; בכתב לטיני: Chone Shmeruk, בפולנית: Szmeruk; 5 בינואר 1921, ורשה – 5 ביולי 1997, שם) היה היסטוריון, בלשן ישראלי יליד פולין, עסק בתחום לשון היידיש וספרותה, מגדולי חוקרי ספרות היידיש של יהודי האימפריה הרוסית וברית המועצות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וראש החוג ליידיש במשך שנים רבות, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים (1996).

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וחנא שמרוק · ראה עוד »

חנה'לה התבלבלה

חנה'לה התבלבלה הוא שיר עברי אשר חובר על ידי נתן אלתרמן בין 1933 ל-1934.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וחנה'לה התבלבלה · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וחסידות חב"ד · ראה עוד »

חצר שטרויס

חצר שטרויס (כיום רח' הע"ח 20), היא מבנן של כ-30 דירות ובית מדרש בלב שכונת מוסררה בירושלים, שהקים הנדבן שמואל שטרויס מקרלסרוהה שבגרמניה, ונקראת על שמו.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וחצר שטרויס · ראה עוד »

חרדים ספרדים

חרדים ספרדים הם תת-ענף בתוך החברה החרדית בישראל, הכולל חרדים יוצאי ארצות האסלאם, חצי האי האברי (ספרד ופורטוגל), הבלקן ושאר דרום אירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וחרדים ספרדים · ראה עוד »

חטאת נעורים

חטאֹת נעורים הוא ספרו האוטוביוגרפי של משה לייב לילינבלום (1843–1910), מחשובי ההוגים היהודים בני הדור השני להשכלה באימפריה הרוסית במחצית השנייה של המאה ה-19, ולימים אחד מראשי חובבי ציון.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וחטאת נעורים · ראה עוד »

חזנוב

חזנוב הוא שם משפחה יהודי מזרח אירופי הנגזר מ"חזן".

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וחזנוב · ראה עוד »

חברת מרבי השכלה

חברת מרבי השכלה (או חברת מפיצי השכלה) בישראל בארץ רוסיה (ראשי התיבות OPE) הייתה אגודה יהודית שפעלה במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וחברת מרבי השכלה · ראה עוד »

חגורת הבורשט

חגורת הבּוֹרְשְׁט (באנגלית: Borscht Belt) הוא כינוי לאזור באפסטייט ניו יורק (האזור במדינת ניו יורק שמצפון לעיר ניו יורק) בארצות הברית, הכולל בדרך כלל את אתרי הנופש בהרי קטסקיל, ובמחוזות סליבן ואלסטר, שהיו מאוד אהודים בקרב יהודי ניו יורק.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וחגורת הבורשט · ראה עוד »

חילוניות בישראל

פרופ' עוזי אורנן, מהפעילים הבולטים למען חילוניות בישראל מאז שנות ה-50. חילוניות בישראל מתייחסת לכל הביטויים של השקפות חילוניות בתולדות מדינת ישראל, על פי רוב בקרב הציבור היהודי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וחילוניות בישראל · ראה עוד »

חילוניות יהודית

אחד העם, מחשובי ההוגים היהודים-החילוניים ומייסדי הציונות חִילוֹניוּת יהודית היא התייחסות חילונית עקרונית למורשת, לזהות, ולהוויה היהודיות והגדרתם במנותק מאמונה דתית כלשהי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וחילוניות יהודית · ראה עוד »

חיים משה פרס

חיים משה פרס במזכרת בתיה, 1948 חיים משה פרס (פרעס), (תר"ד 1844 - כ"ד בכסלו תש"ט 26 בדצמבר 1948), היה הבולט בקבוצת המייסדים של המושבה עקרון, קצב המושבה ושליח בני המושבה ליהדות מזרח אירופה בתקופת מרד השמיטה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וחיים משה פרס · ראה עוד »

חיים אתר

חיים אתר (אַפּתֶקָר) (18 בדצמבר 1902 – 19 באפריל 1953) היה צייר ישראלי, ממייסדי עין חרוד ויוזם המשכן לאמנות עין חרוד, הנקרא על שמו.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וחיים אתר · ראה עוד »

חיים ז'יטלובסקי

ד"ר חיים ז'יטלובסקי (19 באפריל 1865 – 6 במאי 1943) היה סופר, עיתונאי, מהפכן ופוליטיקאי סוציאליסטי יהודי יליד רוסיה, ההוגה המרכזי של היידישיזם הרדיקלי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וחיים ז'יטלובסקי · ראה עוד »

חייקין

חייקין (לעיתים נכתב חיקין; ברוסית: Хайкин, באנגלית: Khaikin) הוא שם משפחה מטרונים יהודי מזרח אירופי הנגזר מהשם "חייה".

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וחייקין · ראה עוד »

בן אביגדור

מרדכי קפלן ושלמה שרברק ולימינו יעקב לידסקי ובנימין שימין בן אביגדור הוא שם העט של אברהם ליב שַלקוביץ (ברוסית: Бен-Авигдор; 1866 – 23 בספטמבר 1921) היה סופר עברי, סופר ילדים, עורך וחלוץ המו"לות העברית המודרנית במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ובן אביגדור · ראה עוד »

בן שנקמן

בנג'מין "בן" שנקמן (באנגלית: Benjamin "Ben" Shenkman; נולד ב-26 בספטמבר 1968) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ובן שנקמן · ראה עוד »

בנו צור

בנו (בנימין) צור (צוקר) (1908–1984) היה המפקד השני של גלי צה"ל, בדרגת רב-סרן, מנובמבר 1952 ועד אוגוסט 1965.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ובנו צור · ראה עוד »

בני דת משה

טקס ההכתרה לרב הראשי לצרפת, ישעיה שוורץ. 1939. בני דת משה או בני דת ישראל (בצרפתית: Français de confession mosaïque, "צרפתים בני דת משה", Israélites; בגרמנית: Deutschen mosaischen Konfession, "גרמנים בני דת משה", Israeliten; בהונגרית: Mózes-hitű magyarok, "הונגרים בני דת משה", Izraeliták) היה מונח נפוץ להגדרה חיצונית והגדרה עצמית של היהודים, שאומץ במרכז ובמערב אירופה בימי האמנציפציה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ובני דת משה · ראה עוד »

בנימין זאב פון וייזל

יד לזכרו בגדרה וולפגנג יוהנס (זאב בנימין) פון וייזל (בגרמנית: Wolfgang Johannes Ritter von Weisl; 27 במרץ 1896 – 24 בפברואר 1974) היה פעיל ציוני, רופא, עיתונאי ומזרחן יליד אוסטריה, מראשוני התנועה הרוויזיוניסטית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ובנימין זאב פון וייזל · ראה עוד »

בעל שם

בעל שֵׁם הוא כינוי ביהדות לאדם שמיוחסת לו הכרה בשמותיו המפורשים של האלוהים, ויכולת להשתמש בכוחם לטוב או לרע.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ובעל שם · ראה עוד »

בר יוחאי (פיוט)

"בר יוחאי" נוסח כורדיסטן, הוקלט בירושלים בשנת 1971. "בר יוחאי" נוסח חלקיס שביוון, הוקלט בחלקיס בשנת 1970. "בר יוחאי", נוסח תוניס, הוקלט בשנת 1966. בַּר יוֹחָאי הוא פיוט העוסק בתנא רבי שמעון בר יוחאי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ובר יוחאי (פיוט) · ראה עוד »

ברוך משקלוב

רבי ברוך שיק משקלוב (ברוסית: Барухиз Шклова, באנגלית: Baruch Schick of Shklov; 1744, תק"ד – 1808, א' באדר תקס"ח) היה רב, מקובל ודיין מן המשכילים המוקדמים, מחבר ומתרגם ספרי מדע ובהם הספר "יסודות" של אוקלידס.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וברוך משקלוב · ראה עוד »

ברוך צ'מרינסקי

ברוך צֶ'מֶרינסקי (ז' באלול תרמ"ט, 3 בספטמבר 1889 – י' בניסן תש"ו, 11 באפריל 1946) היה במאי, שחקן, דרמטורג ומתרגם לתיאטרון.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וברוך צ'מרינסקי · ראה עוד »

ברוך קימרלינג

ברוך קימרלינג (16 באוקטובר 1939 – 20 במאי 2007) היה פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, מאבות המחשבה הביקורתית במדעי החברה בישראל; עסק בסוציולוגיה של החברה בישראל, החברה הפלסטינית והסכסוך הישראלי-ערבי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וברוך קימרלינג · ראה עוד »

בריגדת הנייר

שמרקה קצ'רגינסקי עם ספרים שנצלו בידי בריגדת הנייר בריגדת הנייר (או מחתרת הנייר) הוא הכינוי שקיבלה קבוצה מיושבי גטו וילנה שהסתירה מטמון גדול של פריטי תרבות יהודית מארכיון "ייִוואָ" (המכון למחקר יהודי) והצילה אותם מהשמדה או גניבה בידי גרמניה הנאצית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ובריגדת הנייר · ראה עוד »

בליני (מאכל)

בליני מוגשים עם שמנת חמוצה, ביצי דגים ובצל בליני ממולאים גבינה בְּלִינִי (ברוסית: Блины́ - צורת רבים; וביחיד: בְּלִין - Блин), או בשמם הנפוץ: בְּלִינְצֶ'ס (ביידיש) או חֲבִיתִּיּוֹת (בעברית), הם סוג של פנקייק מהמטבח הרוסי, דקה ועדינה יותר מהפנקייק האמריקאי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ובליני (מאכל) · ראה עוד »

בבא תמא

חזית בית הכנסת, קיץ 1950 בית הכנסת הגדול לעדת הבוכרים - בבא תמא הוא בית כנסת בנוסח יהדות בוכרה, בעבר היה בית הכנסת המרכזי בשכונת הבוכרים בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ובבא תמא · ראה עוד »

בדחן

בַּדְחָן הוא כינוי ושם תואר למי ששימשו כמנחים היתוליים בטקסים יהודיים, חגים וימי מועד אחרים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ובדחן · ראה עוד »

בולטימור

בולטימור (באנגלית: Baltimore) היא העיר הגדולה במדינת מרילנד, ארצות הברית והשלושים בגודלה בארצות הברית כולה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ובולטימור · ראה עוד »

בית מדרש

בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ובית מדרש · ראה עוד »

בית לייוויק

בית לייוויק (ביידיש: לייוויק הויז) השוכן ברחוב דב הוז 30 במרכז תל אביב הוא מרכז לתרבות היידיש, ומקום משכנה של אגודת סופרי ועיתונאי יידיש בישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ובית לייוויק · ראה עוד »

בית חנניה

בֵּית חֲנַנְיָה הוא מושב באזור הצפון השוכן בסמוך לכפר ג'סר א-זרקא ומשתייך למועצה האזורית חוף הכרמל.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ובית חנניה · ראה עוד »

בית המדרש הגבוה למדעי היהדות

בית המדרש הגבוה למדעי היהדות (מתורגם גם כבית המדרש הגבוה לחכמת ישראל, ולעיתים כבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות; בגרמנית: Hochschule für die Wissenschaft des Judentums) היה מוסד גבוה ללימודי יהדות שהחל לפעול בברלין ב-6 במאי 1872, ופעל עד לסגירתו בידי הנאצים בשנת 1942.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ובית המדרש הגבוה למדעי היהדות · ראה עוד »

בית המדרש הגדול

בית המדרש הגדול (באנגלית: Beth Hamedrash Hagodol) הוא שמה ומקום משכנה של קהילה יהודית אורתודוקסית גדולה, שבמשך יותר מ-120 שנה התקיימה בבניינה ההיסטורי ברחוב נורפוק 60–64 בין הרחובות גרנד וברום בלואר איסט סייד של מנהטן, ניו יורק.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ובית המדרש הגדול · ראה עוד »

בית הכנסת ברחוב אלדרידג'

עזרת הנשים בקומה השנייה של ההיכל בית המדרש במרתף בית הכנסת חזית מבנה בית הכנסת בית הכנסת ברחוב אלדרידג' (באנגלית: Eldridge Street Synagogue; נבנה בשנת 1887 בלואר איסט סייד במנהטן על ידי יהודים ממזרח אירופה שהיגרו לניו יורק. כיום בית הכנסת מוכר כאתר היסטורי לאומי וממשיך לתפקד כמקום התפילה של קהילת "קהל עדת ישורון".

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ובית הכנסת ברחוב אלדרידג' · ראה עוד »

בית הילדים היהודי בקובנה

מסיבת פורים בבית הילדים היהודי בקובנה ב-1927 או ב-1928 בית הילדים היהודי בקובנה (בגרמנית: Jüdisches Kinderhaus) היה מוסד חינוכי לילדים יהודים בקובנה שבליטא, מיסודו של המחנך זיגפריד להמן, שפעל בשנים 1921–1928.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ובית הילדים היהודי בקובנה · ראה עוד »

בית כנסת הכוראלי (מינסק)

בית הכנסת הכוראלי היה בית כנסת מרכזי בעיר מינסק שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ובית כנסת הכוראלי (מינסק) · ראה עוד »

ביתא ישראל

ביתא ישראל (בגעז: ቤተ እስራኤል - "בֵּתֶה אְסרָאֵל"; תרגום: "בית ישראל", כלומר "קהילת ישראל") היא קהילה היסטורית יהודית עם קשרים לתרבות ישראל ועדות יהודיות ומכונה גם יהודי אתיופיה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וביתא ישראל · ראה עוד »

ביילין

ביילין הוא שם משפחה הנפוץ בקרב יהודי מזרח אירופה, ופירושו "בנה של בלה".

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וביילין · ראה עוד »

ג'פרי שנדלר

ג'פרי שנדלר (אנגלית: Jeffrey Shandler) הוא חוקר תרבות יהודית ויידיש, ופרופסור חבר במחלקה למדעי היהדות באוניברסיטת ראטגרס.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וג'פרי שנדלר · ראה עוד »

ג'ייסון אייזקס

ג'ייסון אייזקס (באנגלית: Jason Isaacs; נולד ב-6 ביוני 1963) הוא שחקן קולנוע וטלוויזיה יהודי-בריטי, אשר היה מועמד לפרס גלובוס הזהב.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וג'ייסון אייזקס · ראה עוד »

געפילטע פיש

קציצות געפילטע פיש עם גזר צנצנות געפילטע פיש תעשייתי חזרת (חְרֶיין) ציר דגים געפילטע פיש (נהגה "גֶפִילטֶה פִיש"; מיידיש: דג ממולא) הוא מאכל מסורתי מהמטבח היהודי המזרח-אירופי ואשכנזי, העשוי קציצת דג טחון, לרוב קרפיון.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וגעפילטע פיש · ראה עוד »

גרשון שופמן

דניאל פרסקי וגרשון שופמן (משמאל), גראץ, אוגוסט 1930 הסופר גרשון שופמן ורעייתו רות (אנני) גרשון שוֹפְמן (בגרמנית: Schoffmann; נכתב לעיתים גרשֹם שופמן, 28 בפברואר 1880, ט"ז באדר תר"מ– 12 ביוני 1972) היה סופר עברי בן דור התחייה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וגרשון שופמן · ראה עוד »

גרשון בקון

גרשון בקון (נולד ב-17 בדצמבר 1948 בפילדלפיה, ארצות הברית) הוא היסטוריון, חוקר תולדות יהדות מזרח אירופה, פרופסור בדימוס באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וגרשון בקון · ראה עוד »

גלות (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וגלות (פירושונים) · ראה עוד »

גולם במעגל (ספר)

עטיפת הספר בהוצאת כתר עטיפת הספר בהוצאת ידיעות אחרונות גולם במעגל הוא ספר הפרוזה השני פרי עטה של לילי פרי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וגולם במעגל (ספר) · ראה עוד »

גוטהולד סלומון

משמאל לימין: ישראל קליי, שלמה זלמן (גוטהולד) סלומון ונפתלי פרנקפורטר שלמה זלמן בן ליפמן הלוי סלומון (גרמנית: Gotthold Salomon; 1 בנובמבר 1784 – 17 בנובמבר 1862 היה מחלוצי הזרם הרפורמי ביהדות. ממייסדי ההיכל בהמבורג, בית הכנסת הרפורמי הראשון, דרשן ואיש ציבור, מתרגם התנ"ך לגרמנית. חבר האגודה לתרבות ולמדע של היהודים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וגוטהולד סלומון · ראה עוד »

גידולו של גדול

גידולו של גדול: עיון באירועים בחייהם של גדולי תורה (באנגלית: Making of a Godol) הוא ספר ביוגרפי העוסק בתולדות חייהם של כמה מ"גדולי-הדור" מהמאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וגידולו של גדול · ראה עוד »

דן מכמן

דן מכמן (נולד ב-28 ביוני 1947) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתולדות ישראל וראש המכון לחקר השואה ע"ש ארנולד וליאונה פינקלר באוניברסיטת בר-אילן, ומכהן כראש המכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ודן מכמן · ראה עוד »

דניאל בלטמן

דניאל בלטמן (נולד ב-31 בינואר 1953) הוא היסטוריון ישראלי, מלמד בחוג להיסטוריה של עם ישראל ומשמש ראש המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ודניאל בלטמן · ראה עוד »

דניאל גולדשמידט

ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות. חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן. את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בעיר. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים. לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטרו, בשנת 1936, הוא וכל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה (1936) עלה לארץ ישראל, והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז".

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ודניאל גולדשמידט · ראה עוד »

דפוס מ"ץ

דפוס מָ"ץ (לעיתים: מאץ; בכתיב גרמני: Matz; בפולנית: Mac) היה בית דפוס והוצאת ספרים יהודיים שפעלו בעיר וילנה, בהפסקות, משנת תקצ"ד (1833/34) ועד אמצע שנות העשרים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ודפוס מ"ץ · ראה עוד »

דרך ארץ קדמה לתורה

דרך ארץ קדמה לתורה הוא ביטוי שמשמעותו היא שחשיבותה של "דרך ארץ" (שהיא התנהגות במוסר המידות ובנימוס, או יישוב העולם, עיסוק ומסחר) קודמת והכרחית לפני חשיבות התורה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ודרך ארץ קדמה לתורה · ראה עוד »

דב-בר קרלר

דב-בר קרלר (ביידיש: דוב-בער קערלער; באנגלית: Dov-Ber Kerler; נולד ב-1958 במוסקבה) הוא משורר יידי ופרופסור באוניברסיטת אינדיאנה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ודב-בר קרלר · ראה עוד »

דור הולך ודור בא

דור הולך ודור בא: געגענווערטיג און צוקונפטיגע גענאראציאנען (יידיש: דור הולך ודור בא: דור ההווה ודורות העתיד) הוא חיבור היסטורי-הגותי מאת אברהם גולדפדן הדן במצבו העגום של עם ישראל בתחילת המאה ה-20 ומציע דרכים לתיקון.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ודור הולך ודור בא · ראה עוד »

דורה דיאמנט

דורה (דבורה) דיאמנט (בפולנית: Dworja Diament וגם Dymant; 4 במרץ 1898 – 15 באוגוסט 1952) הייתה שחקנית, מורה ופעילה פוליטית יהודיה פולניה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ודורה דיאמנט · ראה עוד »

דוד אסף

דוד אסף בחדר עבודתו, 2018 דוד אסף (נולד ב-14 בפברואר 1956) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ודוד אסף · ראה עוד »

דוד סוזנה

דוד סוזנה (3 ביולי 1946 - 24 בדצמבר 2014) היה אמן ופסל ישראלי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ודוד סוזנה · ראה עוד »

דוד צמח

דוד צמח (תרי"ט-1859 או 10 במרץ 1860-תר"ך – ינואר 1934, טבת תרצ"ד) היה פובליציסט ומתרגם עברי פולני בן תקופת התחייה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ודוד צמח · ראה עוד »

דוד צבי הופמן

רבי דוד צבי (רד"צ) הופמן (בכתיב ארכאי: האפפמאנן; David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ".

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ודוד צבי הופמן · ראה עוד »

דימיטרי שומסקי

דימיטרי שומסקי (נולד ב-1975) הוא היסטוריון ופובליציסט, פרופסור חבר בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ודימיטרי שומסקי · ראה עוד »

דינה אברמוביץ'

דינה אברמוביץ' (אנגלית: Dina Abramowicz רוסית:, 1908, וילנה - 2000 ניו-יורק, ארצות הברית) הייתה ספרנית ממוצא יהודי ביווא ומומחית לשפת היידיש, ניצולת גטו וילנה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ודינה אברמוביץ' · ראה עוד »

דייוויד גפן

דייוויד לורנס גפן (באנגלית: David Lawrence Geffen; נולד ב-21 בפברואר 1943) הוא איש עסקים ונדבן אמריקאי יהודי, מפיק תקליטים, סרטים והצגות במה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ודייוויד גפן · ראה עוד »

ה'תקכ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וה'תקכ"ח · ראה עוד »

ה'תרמ"ב

יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. בשנה זו החלה העלייה הראשונה, רובה מיהדות מזרח אירופה וכללה את עליית אעלה בתמר של יהדות תימן, אשר הושפעו מהפסוק.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וה'תרמ"ב · ראה עוד »

ה'תרכ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וה'תרכ"א · ראה עוד »

המנורה (הוצאת ספרים)

לוגו הוצאת "המנורה" מרדכי זונשיין המנורה (לעיתים: מנורה; ביידיש: פארלאג מנורה/המנורה) הייתה הוצאת ספרים פרטית מיסודו של מרדכי זונשיין, שפעלה בישראל מסוף שנות ה-50 ועד סוף שנות ה-70.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והמנורה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

המעדנייה של כץ

חזית המעדנייה בשעות הערב. פנים המסעדה המעדנייה של כץ (באנגלית: Katz's Delicatessen, "כץ דליקטסן", ובקיצור Katz's Deli, "כץ דלי") היא מעדנייה המגישה אוכל בסגנון המטבח היהודי המזרח-אירופי (אף שהמסעדה אינה כשרה).

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והמעדנייה של כץ · ראה עוד »

המרכז לספרי יידיש

המרכז לספרי יידיש (שפעם נקרא המרכז הלאומי לספרי יידיש - באנגלית: Yiddish Book Center) באמהרסט שבמסצ'וסטס, בארצות הברית, הוא מוסד תרבותי המוקדש לשימור של ספרים ופריטי מולטימדיה ביידיש.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והמרכז לספרי יידיש · ראה עוד »

המטבח הישראלי

סלט הישראלי קרואסונים ומאפים מתוקים ישראלים המטבח הישראלי הוא מונח המתאר מאכלים הנפוצים בישראל או שמקורם בישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והמטבח הישראלי · ראה עוד »

המגיד

אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד" דוד גורדון, עורכו של המגיד "המגיד" היה שבועון עברי, אחד הראשונים בתולדות העיתונות העברית (הראשון היה פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם החל מ-1691).

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והמגיד · ראה עוד »

האנציקלופדיה היהודית

האנציקלופדיה היהודית (באנגלית: Jewish Encyclopedia) היא אנציקלופדיה בשפה האנגלית לנושאי יהדות ועם ישראל שיצאה לאור בשנים 1901–1906 על ידי המו"ל Funk and Wagnalls בניו יורק.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והאנציקלופדיה היהודית · ראה עוד »

האגודה היהודית להגנת נערות ונשים

הלוגו של האגודה היהודית להגנת נערות ונשים נתונים סטטיסטיים מתוך דו"ח הוועדה לשנת 1896 האגודה היהודית להגנת נערות ונשים (באנגלית: Jewish Association for the Protection of Girls and Women) הייתה אגודה יהודית בריטית שהוקמה בשנת 1885 על ידי מספר נשים פעילות, במטרה להילחם בסחר בנשים יהודיות ולסייע בשיקומן של נערות יהודיות מזרח-אירופאיות שעסקו בזנות.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והאגודה היהודית להגנת נערות ונשים · ראה עוד »

האינטלקטואלים של ניו יורק

האינטלקטואלים של ניו יורק (באנגלית: The New York Intellectuals) הוא כינוי לקבוצת סופרים, עיתונאים ומבקרים אמריקאים, ברובם יהודים, אשר ברובם צאצאי יוצאי מזרח אירופה, בני מעמד הפועלים, שגדלו ברובם בניו יורק והתחנכו ב"סיטי קולג' של ניו יורק" בין שנות העשרים לשנות החמישים של המאה העשרים והשפיעו רבות על החשיבה האידאולוגית האמריקאית במהלך כל המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והאינטלקטואלים של ניו יורק · ראה עוד »

הנרי כהן (רב)

הרב הנרי כהן (באנגלית: Henry Cohen; 7 באפריל 1863–12 ביוני 1952) היה רב, פעיל חברתי, חוקר והיסטוריון אשר כיהן בין השנים 1888–1949 כרב קהילת בני ישראל בעיר גלווסטון (Galveston) שבטקסס.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והנרי כהן (רב) · ראה עוד »

הסנדלר היהודי, קובנו

"הסנדלר היהודי, ביאליסטוק" הוא הדפס מאת האמן הרמן שטרוק.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והסנדלר היהודי, קובנו · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והעלייה השנייה · ראה עוד »

העיירה בוערת

המשורר מרדכי גבירטיג קרקוב: צענטראַלע ייִדישע היסטאָרישע קאָמיסיע ביים צ ק. פֿון פּוילישע ייִדן אָפּט, 1946. שואה בבית העלמין בחולון העיירה בוערת (במקור ביידיש: אונדזער שטעטל ברענט!, 'עיירתנו בוערת!'), הידוע גם במילותיו הראשונות: שרפה, אחים, שרפה! (ביידיש: ס'ברענט!, 'שרפה!'), הוא שיר יידי מאת המשורר והמלחין היהודי-פולני מרדכי גבירטיג, איש קרקוב, שנכתב בשנת 1938 כתגובה לאנטישמיות הגוברת בפולין לאחר מות פּילסוּדסקי, שכללה בין היתר פוגרומים; מקובל כי האירוע שהצית את כתיבת השיר היה פוגרום פּשִיטִיק, אשר אירע במרץ 1936.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והעיירה בוערת · ראה עוד »

הפגישה בלשכת הקאנצלר

פנים לשכת הקאנצלר הישנה, בה נערכה הפגישה ועידת הרייכסלייטרים והגאולייטרים של המפלגה הנציונל-סוציאליסטית ב-12 בדצמבר 1941 (בגרמנית: Tagung der Reichs- und Gauleiter der NSDAP, 12. Dezember 1941) הייתה ישיבה בהשתתפות פקידים בכירים וראשי מחוזות ב שנערכה ביום האמור בברלין.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והפגישה בלשכת הקאנצלר · ראה עוד »

הקהילה היהודית ברקסינגן

בית הכנסת לשעבר, המשמש את הכנסייה האוונגלית הקהילה היהודית בעיר רקסינגן (גרמנית: Rexingen) שבווירטמברג, גרמניה התקיימה מאז המאה ה-16, עד לשנת 1942.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והקהילה היהודית ברקסינגן · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי ה-21

הפתיחה החגיגית של הקונגרס הציוני העולמי ה-21 הקונגרס הציוני ה-21 הייתה ועידה אשר התקיימה בין ה-15 ל-16 באוגוסט 1939 בה"גראן תיאטר", בית האופרה של ז'נבה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והקונגרס הציוני העולמי ה-21 · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי השישי

די ולט", ז. ורנר. הרצל עם שני צירים קאוקזיים בקונגרס הציוני השישי, 1903 די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 הקונגרס הציוני השישי התקיים בבזל ב-23–28 באוגוסט 1903.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והקונגרס הציוני העולמי השישי · ראה עוד »

הקונגרס היהודי האמריקאי

הקונגרס היהודי האמריקאי (באנגלית: American Jewish Congress, גם AJCongress או AJC) הוא ארגון שהוקם בשנות מלחמת העולם הראשונה, לאחר שמגעים להקמתו החלו עוד קודם לכן על ידי יהודים אמריקאים כדוגמת לואי ברנדייס, פליקס פרנקפורטר, לואי מרשל, שמואל בלום ואחרים, שהיו פקידי ציבור אמריקאים רמי מעלה (ברנדייס היה שופט שהתפרסם ב-1906 בסכסוך עובדי סדנאות-היזע בניו יורק; הוא ואחרים שימשו בתפקידים בכירים בממשל רוזוולט בשנות השלושים).

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והקונגרס היהודי האמריקאי · ראה עוד »

הרמן שטרוק

הרמן שטרוק בשנת 1922 הרמן שטרוק בסטודיו שלו, תצלום משנת 1938. הרמן (חיים אהרן) שְטְרוּק (בגרמנית: Hermann Struck; נודע גם בשם העט חיים אהרון בן דוד; 6 במרץ 1876, ברלין – 11 בינואר 1944, חיפה) היה צייר ואמן הדפסים יהודי וציוני ונודע כאחד מחשובי האמנים היהודים בגרמניה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והרמן שטרוק · ראה עוד »

הרשות הלאומית לתרבות היידיש

הרשות הלאומית לתרבות היידיש (ביידיש, "די נאַציאָנאַלע אינסטאַנץ פֿאַר ייִדישער קולטור") הוקמה מכוח חוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש, התשנ"ו–1996, ומטרתה העיקרית היא שימור וטיפוח של מורשת היידיש.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והרשות הלאומית לתרבות היידיש · ראה עוד »

הרי צבי בנק

הרי (צבי) בנק (28 ביוני 1924 – 13 בדצמבר 2007) היה רופא פנימאי ישראלי, פרופסור לרפואה פנימית באוניברסיטת תל אביב, מנהל מחלקה פנימית בבית חולים תל-השומר (ביתן 25) ומייסד מרפאת נוגדי קרישה בתל השומר.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והרי צבי בנק · ראה עוד »

השחר

עמוד השער של "השחר", מאי 1879 תערוכת רחוב בנושא תנועת ההשכלה היהודית על חומה בשדרות ההשכלה בתל אביב הַשַּׁחַר היה ירחון עברי שהוציא לאור פרץ סמולנסקין בין השנים 1868–1884 (ה'תרכ"ט–ה'תרמ"ד) בווינה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והשחר · ראה עוד »

התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה

שער הכניסה של בית העלמין היהודי-ספרדי בבוקרשט התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה מנתה בשיאה אלפים בודדים של יהודים שעוד הזדהו כ"ספרדים" ושמרו על נוסח תפילה ומנהגים שונים מיהדות מזרח אירופה, שמנתה אז כמה מאות אלפים (שחלקם ממגורשי אשכנז או שהיו לא-אשכנזים שהתערבבו עמם ושאימצו את נוסח יהדות זו).

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והתפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה · ראה עוד »

התריתל

רחוב הכניסה למלאח לאחר הפרעות התריתל היו סדרת פרעות אנטי-יהודיות בעיר פאס שבמרוקו, שהתרחשו בין 17 ל-19 באפריל 1912 (ל' בניסן - ב' באייר התרע"ב), שבוע לאחר חג פסח וחגיגות המימונה, בעקבות כישלונם של מורדים מוסלמים מתנגדי הסכם פאס, לפגוע בנכסים צרפתיים שונים בעיר.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והתריתל · ראה עוד »

התלוש בספרות העברית

ה"תלוש" הוא סוג של גיבור בספרות העברית של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והתלוש בספרות העברית · ראה עוד »

התחדשות יהודית (ישראל)

התחדשות יהודית הוא מונח בו מכנים המשתתפים בחלק מהתופעות התרבותיות והדתיות שמטרתן המוצהרת היא קשירת המורשת, המסורת והמנהגים של היהדות, עם התרבות והחברה בישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והתחדשות יהודית (ישראל) · ראה עוד »

הלל קוק

הלל קוק (ידוע גם בשם פיטר ברגסון, 24 ביולי 1915 – 18 באוגוסט 2001) היה איש ציבור ישראלי וחבר הכנסת בכנסת הראשונה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והלל קוק · ראה עוד »

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

סמלילו הקודם של הטכניון שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן המכון לחקר הנדסה ימית - במבנה הידראוליקה (צולם בשנות ה-60) הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בחיפה המתמקדת בלימודי הנדסה ובמדעים מדויקים אך מלמדת גם רפואה ואדריכלות.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »

החלוץ (כתב עת)

"החלוץ", גיליון ה'תרי"ג (1853) החלוץ היה כתב עת עברי משכילי בעריכת יהושע השל שור (יה"ש), שיצא לאור בהפסקות בשנים 1852–1889.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והחלוץ (כתב עת) · ראה עוד »

החברה למוזיקה עממית יהודית

החברה למוזיקה עממית יהודית (ברוסית: Общество еврейской народной музыки (תעתיק לטיני: Obshchestvo Evreiskoi Narodnoi Muzyki); ביידיש: געזעלשאֲפֿט פֿאַר אידישע פֿאַלקס-מוזיק אין פּעטערבורג) החלה בשלהי המאה ה-19 ברוסיה, בקבוצה של מלחיני מוזיקה יהודית אמנותית, ששמו להם למטרה לשמר מוזיקה עממית יהודית וליצור סוגה חדשה, יהודית אופיינית, של מוזיקה קלאסית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והחברה למוזיקה עממית יהודית · ראה עוד »

הבעל שם טוב

רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והבעל שם טוב · ראה עוד »

הבונים דרור

סמל התנועה סיכת התנועה – הבונים דרור הבונים דרור היא תנועת נוער יהודית ציונית-סוציאליסטית אשר פועלת ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והבונים דרור · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והגאון מווילנה · ראה עוד »

הגימנסיה העברית ע"ש שוובה בקובנה

הכניסה לגימנסיון העברי לשעבר בקובנה (הבניין החדש של הגימנסיון מ-1927) הגימנסיה העברית ע"ש שוובה בקובנה (בשמה העברי הרשמי: הגימנסיון העברי בקובנה; בליטאית: Kauno žydų gimnazija או Švabės hebrajų gimnazija, ומאוחר יותר – Kauno žydų II gimnazija; ביידיש: שוואבעס גימנאזיע) הייתה הגימנסיה העברית השנייה בגודלה אחרי הגימנסיה הריאלית העברית במערכת החינוך היהודי של העיר קאוּנָס (קובנה), ברפובליקה הליטאית הראשונה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והגימנסיה העברית ע"ש שוובה בקובנה · ראה עוד »

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה (בעבר: הגימנסיון הריאלי העברי בקאוּנָס או הריאל-גימנסיון העברי; בהמשך: הגמנסיון העברי הפרטי הראשון בקאונס; בליטאית: Kauno žydų realinė gimnazija, ומאוחר יותר – Kauno žydų I gimnazija; בשנותיה הראשונות נקראה גימנסיית קרליבך, Carlebach-Gymnasium, על שם מייסדה, וגם גימנסיה ריאלית יהודית,.Jüdisches Realgymnasium I.E בגרמנית) הייתה הגימנסיה העברית הראשונה שפעלה במערכת החינוך היהודית של העיר קובנה (Kaunas) שבליטא.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והגימנסיה הריאלית העברית בקובנה · ראה עוד »

ההתיישבות היהודית החקלאית בדרום אוקראינה

בעידוד השלטונות, הקימו חלוצים יהודים בראשית המאה ה-19 שמונה יישובים חקלאיים במחוז חרסון במערב האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וההתיישבות היהודית החקלאית בדרום אוקראינה · ראה עוד »

הוצאת תושיה

חיים נחמן ביאליק, שירים, בהוצאת תושיה, ורשה תרס"ב (1902) הוצאת תּוּשִׁיָּה הייתה הוצאת ספרים עברית בעיר ורשה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והוצאת תושיה · ראה עוד »

הוועד האודסאי

זאב (ולדימיר) טיומקין (מייליזבתגרד); 48. נח ליפשיץ (מקישינב); 49. חיים פסטרנק (מבוהופול); 50. מיכל מיידנסקי (מייקטרינוסלב); 51. יהושע סירקין (ממינסק); 52. הרב יעקב מזא"ה (ממוסקבה); 53. חיים צ'ריקובר (מפולטבה); 54. א' פרל (מייקטרינוסלב); 55. ג' באזלינסקי (מייליזבתגרד); 56. ש"ב טַרטָקובסקי (צ'רקאסי). לא מופיע בתצלום אבל השתתף באספה: מנחם אוסישקין (ממוסקבה). "הוועד האודסאי" (ברוסית: Одесский комитет; בשמו הרשמי: החברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה וארץ ישראל, Общество вспомоществования евреям земледельцам и ремесленникам в Сирии и Палестине) היה מרכז חובבי ציון במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והוועד האודסאי · ראה עוד »

הכפלת "שמ-"

הכפלת "שְׁמְ-" היא צורה של הכפלה (רֶדוּפּליקציה) שבה מילה מוכפלת כשהמופע השני שלה מתחיל בצירוף הצלילים שְׁמְ (/ʃm/).

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והכפלת "שמ-" · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

הילדה דוליצקיה

דיוקנה מתוך כרזה להופעה, 1941 הילדָה דוליצקָיָה (ביידיש: הילדא דוליצקא, דוליצקאיא; ברוסית: Дулицкая; בגרמנית: Hilda Dulitzkaja; 1892 או 1893 ראדומישל, פלך קייב, רוסיה (אוקראינה) – 26 במאי 1953, תל אביב) הייתה שחקנית תיאטרון יידיש וזמרת עממית במרכז אירופה ובישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והילדה דוליצקיה · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה והיישוב · ראה עוד »

ועידת וילנה

ועידת וילנה הייתה ועידה שלישית של תנועת חובבי ציון ובעצם אחרונה לפני הקמת הוועד האודסאי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וועידת וילנה · ראה עוד »

כפר ילדים

כפר ילדים היה מוסד חינוכי ליתומים יהודים שהובאו ממזרח אירופה, בעיקר יתומי פרעות פטליורה שהתחוללו באוקראינה, שפעל ב"חוות בלפוריה", בשנים 1923-1931.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וכפר ילדים · ראה עוד »

כתובה

כתובה מעוטרת מהמאה ה-18 מרג'ו אמיליה כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וכתובה · ראה עוד »

כל נדרי

תפילת כל נדרי, שנות ה-50 של המאה ה-20, טורונטו 118927775 כָּל נִדְרֵי (פירוש האתחלתה בארמית: "כל הנדרים") היא הכְרזה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים ובה הודעה פומבית על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וכל נדרי · ראה עוד »

כליזמר (מסורת מוזיקלית)

כְּליזְמֶר (הלחם של המילים כלי־זמר) היא מוזיקה יהודית שמקורה ביהדות מזרח אירופה, ושורשיה מצויים גם במסורות מוזיקליות מקומיות.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וכליזמר (מסורת מוזיקלית) · ראה עוד »

כוגן

כוגן הוא שם משפחה יהודי מזרח אירופאי, וריאציה של שם המשפחה "כהן".

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וכוגן · ראה עוד »

כינוי גנאי

כינוי גנאי או שם גנאי הוא שם המומצא לאדם, לקבוצת אנשים, לבעל חיים או לחפץ, נוצר למטרות ביזוי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וכינוי גנאי · ראה עוד »

כיכר המלך אלברט

כיכר המלך אלברט היא מהכיכרות הקטנות ביותר בתל אביב.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וכיכר המלך אלברט · ראה עוד »

י"ל פרץ

מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וי"ל פרץ · ראה עוד »

ימי החנוכה

מחבר השיר המקורי ביידיש, מרדכי ריווסמן מחבר הגרסה העברית, אברהם אברונין ימי החנוכה הוא גירסה עברית לשיר היידי חנוכּה, אוי חנוכּה (חנוכה, הו חנוכה) מאת הסופר, המתרגם והמורה המשכיל היהודי-רוסי מרדכי (מארק) ריוֶוסמן (ריוועסמאַן).

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וימי החנוכה · ראה עוד »

ינוקא

ינוקא ("תינוק" בארמית) הוא כינוי שהיה מקובל בקרב חסידי מזרח אירופה לאדמו"רים אשר הוכתרו כשאינם עוד בגיל בר מצווה (בני 13) ולעיתים כונו כך מכיוון שאינם עוד בוגרים או גדולים בתורה כדי להיות אדמ"ורים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וינוקא · ראה עוד »

יעקב איינשטיין

יעקב איינשטיין (30 באפריל 1909 – 18 ביולי 1970) היה שחקן תיאטרון וזמר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויעקב איינשטיין · ראה עוד »

יעקב רוזנהיים

יעקב רוזנהיים (ט"ו בחשוון תרל"א,9 נובמבר 1870 – ח' בחשוון תשכ"ו, 3 בנובמבר 1965) היה ממייסדי אגודת ישראל ומנהיגה הראשון.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויעקב רוזנהיים · ראה עוד »

יעקב שור

הרב יעקב שור (ט"ז באלול ה'תרי"ג, ספטמבר 1853 – כ"ח באב תרפ"ד, אוגוסט 1924) היה אחד מרבני העיר קיטוב, זכה לתואר "הגאון מקיטוב" והיה מרבניה הבולטים של יהדות מזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויעקב שור · ראה עוד »

יעקב לידסקי

יעקב לידְסקי (ברוסית (כתיב שלפני הרפורמה): Яков К. Лидскій; בכתב לטיני: J. Lidski; לעיתים לידסקין, ליצקין, Lidskin; 1868, סלונים, פלך גרודנה, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 1 ביוני 1921, כ"ד באייר תרפ"א, ורשה, פולין) היה מוכר ספרים ומו"ל יהודי ורשאי, מחלוצי המו"לות של ספרות יידיש.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויעקב לידסקי · ראה עוד »

יעקב ויגודסקי

ד"ר יעקב וִיגוֹדְסקי (ביידיש: יעקב וויגאָדסקי; בפולנית: Jakub Wygodzki; 1856, וילנה – 1941, כלא לוקישקס, וילנה) נרצח בכלא הנאצי בעיר) היה רופא גינקולוג, סופר יידיש, ואיש ציבור, שר לענייני יהודים בליטא המרכזית, ציר לסיים של הרפובליקה הפולנית השנייה (1922–1927), ממנהיגי קהילת וילנה ערב חורבנהּ.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויעקב ויגודסקי · ראה עוד »

יצחק מאיר וייסנברג

יצחק (אִיצֶ'ה) מאיר וַיְיסֶנְברג (בכתיב יידי: יצחק (איטשע) מאיר װײַסענבערג; בכתיב לועזי: Itshe Meyer Vaysenberg; נכתב גם Isaac Meir Weissenberg; בכתיב בפולנית: Icchak Majer Weisenberg, גם Wajsenberg; 1878/1881, ז'ליחוב, פולין – 13 באוגוסט 1938, ורשה) היה סופר יידיש יהודי פולני.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויצחק מאיר וייסנברג · ראה עוד »

יצחק משה אלבוגן

הרב יִצְחָק משֶׁה אֶלְבּוֹגֶן (איתמר) (בכתיב שנהג בתקופתו: עלבאָגען; בגרמנית: Ismar Elbogen; י"ט באלול תרל"ד - 1 בספטמבר 1874, שילדברג, גרמניה – כ"ט בתמוז תש"ג, 1 באוגוסט 1943, ניו יורק) היה חוקר תפילה ופיוט, פרשן מקרא, היסטוריון של העם היהודי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויצחק משה אלבוגן · ראה עוד »

יצחק אייזיק מטירנא

רבי יצחק אייזיק מטירנא (? – סביבות ה'קפ"ה, 1425) מגדולי אשכנז בימי הביניים, מחבר "ספר המנהגים" שהשפיע מאוד על נוסח אשכנז המזרחי ועל ארחות יהדות מזרח אירופה לעתיד, כש'מנהגי המהרי"ל', ספר מנהגים לפי מנהגיו של המהרי"ל שהיה חברו של רבי יצחק אייזיק, השפיע על נוסח אשכנז המערבי ואורחות יהדות מערב אירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויצחק אייזיק מטירנא · ראה עוד »

יצחק אייזיק הלוי

הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »

יצחק ענתבי סקה

הרב יצחק ענתבי סקה (בספרדית: Isaac Antebi Sacca; נולד ב-1964) הוא הרב הראשי של העדה הספרדית בבואנוס איירס, מייסד ונשיא ארגון מנורה לנוער יהודי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויצחק ענתבי סקה · ראה עוד »

יצחק עברי

יצחק עברי (מישְקינסקי) (באנגלית: Itzhak (Isaac) Ivry; 12 בנובמבר 1908 – 31 ביולי 1987, ניו יורק) היה עיתונאי, עורך ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויצחק עברי · ראה עוד »

יצחק זוסמן

יצחק זוסמן (תרי"ג, 1853 - כ"ב בטבת תש"י, 11 בינואר 1950), מעולי העלייה השנייה, ממקימי המושבה באר יעקב. נולד בעיירה פאוליץ (פובוליטש) שבמחוז קייב, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). קיבל חינוך יהודי מסורתי בחדר ובישיבות. נשא לאשה את מרים לבית קרצ'מסקי, ולזוג נולדו מספר ילדים: יוסף, שלמה, עדינה (לימים שבח), אסתר, שרה (לימים רודומין) ודב ברל. התגוררו ברומנובקה שבמחוז גליציה. בעירו התפרנס מנגרות והיה בעל נגרייה. היה מראשוני חובבי ציון. בשנת 1905 עלה לארץ ישראל עם משפחתו, והתיישב בראשון לציון. ב-1907 היה מראשוני קוני האדמות באזור באר יעקב; רכש 75 דונם, והיה שותף לייסוד המושבה, יחד עם קבוצה של משפחות ורווקים עולי מזרח אירופה, פרס וארגנטינה, וגרעין חקלאי של יהודים-קווקזים מדאגסטן בהנהגת הרב יעקב. נפטר ב-1950, ונקבר בבאר יעקב.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויצחק זוסמן · ראה עוד »

יקה

יֶקֶה הוא כינוי שמתייחס ליהודי גרמניה, וכן גם ליהודים מן המרחב דובר השפה הגרמנית, שאימצו לכאורה את השפה, את אורח החשיבה, הרגלי החיים והמזג של דוברי גרמנית במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויקה · ראה עוד »

ישעיה ברדקי

רבי ישעיה ברדקי (ה'תק"ן, 1790 - י"ח בחשוון ה'תרכ"ג, 11 בנובמבר 1862) היה מראשי הקהילה האשכנזית הפרושית במאה התשע עשרה בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וישעיה ברדקי · ראה עוד »

ישעיהו פונדק

ישעיהו פונדק כפועל עברי בארץ ישראל, 1938 ישעיהו פונדק (16 בינואר 1912 - 29 במרץ 2000) היה מחנך ומדריך בתנועות נוער ציוניות, מראשי תנועת "החלוץ הצעיר" במזרח אירופה ומראשי תנועת "הנוער העובד" בישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וישעיהו פונדק · ראה עוד »

ישראל אפרת (פרופסור)

הרב פרופ' ישראל יצחק אפרת (באנגלית, על פי ההגייה האשכנזית: Israel Isaac Efros; 28 במאי 1891 (ט' בסיוון תר"ן), אוסטרוה – 4 בינואר 1981, תל אביב) היה משורר, רב ופילוסוף ישראלי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וישראל אפרת (פרופסור) · ראה עוד »

ישראל ברטל

ישראל ברטל (נולד ב-1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר דקאן הפקולטה למדעי הרוח.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וישראל ברטל · ראה עוד »

ישראל היילפרין

ישראל היילפרין (כ"ח בטבת ה'תר"ע, 9 בינואר 1910 – ח' באב ה'תשל"א, 30 ביולי 1971), היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות מזרח אירופה, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה וישראל היילפרין · ראה עוד »

יחס החרדים לציונות

יחס החרדים אל התנועה הציונית ואל מדינת ישראל אינו אחיד.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויחס החרדים לציונות · ראה עוד »

יחזקאל בראון

יחזקאל בּרַאוּן (18 בינואר 1922 – 26 באוגוסט 2014) היה מלחין ישראלי, פרופסור מן המניין בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה של אוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויחזקאל בראון · ראה עוד »

יברייסקיה אנציקלופדיה

יברייסקיה אנציקלופדיה (מרוסית: Еврейская энциклопедия; האנציקלופדיה היהודית) הייתה האנציקלופדיה היהודית הראשונה בשפה הרוסית אשר הוקדשה ל"יהדות ולתרבותהּ, בעבר ובהווה".

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויברייסקיה אנציקלופדיה · ראה עוד »

יהדות מולדובה

כתובה ממולדובה רפובליקת מולדובה הנוכחית הייתה בעבר חלק מנסיכות מולדובה ולאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית סופחה לאימפריה הרוסית ונקראה בשם בסרביה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויהדות מולדובה · ראה עוד »

יהדות מינסק

בית הכנסת הגדול במינסק, 1930 הקהילה היהודית במינסק (בבלארוסית: Мінск, וגם: Менск, ברוסית: Минск, בפולנית: Mińsk) בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, היא חלק מיהדות בלארוס ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויהדות מינסק · ראה עוד »

יהדות אסטוריאס

יהדות אסטוריאס היא תפוצה יהודית-ספרדית, שהתקיימה בין האלף הראשון לספירה עם הגעת היהודים לאסטוריאס שבצפון חצי האי האיברי עד אמצע האלף השני לספירה, עת גורשו יהודים אלה בגירוש ספרד.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויהדות אסטוריאס · ראה עוד »

יהדות ארצות הברית

יהדות ארצות הברית היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בתפוצות.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויהדות ארצות הברית · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות אוקראינה

אנדרטה בהיכל יהדות ווהלין בגבעתיים יהדות אוקראינה היא קהילה יהודית גדולה במזרח אירופה, באזור התואם לגבולותיה הנוכחיים של אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויהדות אוקראינה · ראה עוד »

יהדות פולין

מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויהדות פולין · ראה עוד »

יהדות צ'ילה

יהדות צ'ילה היא אחת הקהילות היהודיות בדרום אמריקה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויהדות צ'ילה · ראה עוד »

יהדות רפורמית

היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויהדות רפורמית · ראה עוד »

יהדות לפי מדינה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויהדות לפי מדינה · ראה עוד »

יהדות בריטניה

בית הכנסת הגדול בלונדון, 1810. בית הכנסת נחרב במהלך הבליץ על לונדון במלחמת העולם השנייה. יהדות בריטניה היא מהחשובות והגדולות ביותר בקהילות היהודיות במערב אירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויהדות בריטניה · ראה עוד »

יהדות גליציה

מצבות בבית העלמין היהודי בבוצ'אץ', (צולם ב-2005) בית הכנסת בברודי, גליציה המזרחית יד ליהדות גליציה בשדרות מוריה בחיפה יהדות גליציה (לעיתים נקראת גאליציה; ביידיש: גאליציע) היא קהילה יהודית אשכנזית ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות באירופה, אשר שכנה באזור גליציה, בשטחים ששייכים כיום לאוקראינה ולפולין.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויהדות גליציה · ראה עוד »

יהדות השרירים

מאמר "יהדות השרירים" במוזיאון מכבי בכפר המכביה ממוזער יהדות השרירים (בגרמנית: Muskeljudentum) היא מושג שטבע מקס נורדאו בנאומו בקונגרס הציוני השני שהתקיים בבזל ב-28 באוגוסט 1898.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויהדות השרירים · ראה עוד »

יהדות וילנה

יהדות וילנה שבליטא הייתה אחת הקהילות החשובות בעולם היהודי במשך מאות שנים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויהדות וילנה · ראה עוד »

יהדות ישראל

יהדות ישראל היא הקהילה היהודית הגדולה בעולם המהווה פחות משלושת־רבעי מכלל אוכלוסיית ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויהדות ישראל · ראה עוד »

יהודה ארז

יהודה ארז (רַזְנִיצֶ'נקוֹ) (1 במאי 1900 – 22 במאי 1983) היה חלוץ, סופר, עורך וחוקר של תנועת העבודה וההתיישבות העובדת בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויהודה ארז · ראה עוד »

יהודה פרידלנדר

יהודה פרידלנדר (נולד ב-19 באוגוסט 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויהודה פרידלנדר · ראה עוד »

יהודה לייב פינסקר

יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер) א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי יליד פולין, מראשי תנועת חיבת ציון ומאבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויהודה לייב פינסקר · ראה עוד »

יהודה לייב גורדון

יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »

יהודה לייב כהן

יהודה לייב כהן (Cahan; 1881, וילנה - 1937, ניו יורק) היה בין גדולי החוקרים של פולקלור היידיש ביהדות מזרח אירופה, ובמיוחד במחקרם של שירי היידיש.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויהודה לייב כהן · ראה עוד »

יהודה בן מאיר הכהן

רבי יהודה בן רבי מאיר הכהן (980 (?) - 1050 (?)), נכדו של רבנו יהודה הכהן ליאונטין, היה רב אשכנזי יליד גרמניה במגנצא בתחילת המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויהודה בן מאיר הכהן · ראה עוד »

יהודה יערי

יהודה יערי (23 בנובמבר 1900 - 6 בנובמבר 1982) היה סופר, מחזאי ומתרגם ישראלי, מאנשי העלייה השלישית.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויהודה יערי · ראה עוד »

יהודי המזרח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויהודי המזרח · ראה עוד »

יהודים-ערבים

"יהודים ערבים" (או "ערבים יהודים") הוא מונח טאבו וכינוי גנאי המשמש כנגד יהודים שמשפחותיהם מגיעות במקור מארצות ערב, כולל ממדינות בעלות שלטון מוסלמי במזרח התיכון אף שאינן-ערביות במוצאן האתני (טורקיה, איראן, כורדיסטן, הקווקז וכו').

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויהודים-ערבים · ראה עוד »

יואב קרני

יואב קַרני (נולד ב־1957) הוא עיתונאי ובלוגר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויואב קרני · ראה עוד »

יום-טוב לוינסקי

יום-טוב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי; ד' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"א באדר ה'תשל"ג, 23 בפברואר 1973) היה מורה וסופר ישראלי, ד"ר להיסטוריה ולתרבות המזרח וחוקר פולקלור יהודי, ממייסדי חברת "ידע עם" לפולקלור יהודי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויום-טוב לוינסקי · ראה עוד »

יוסף שלמון

יוסף שַׂלְמוֹן (נולד ב-1939) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון וכיהן כראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל בבן-גוריון.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויוסף שלמון · ראה עוד »

יוסף לוגאסי

יוסף לוגאסי (1908–1998) היה מראשוני המוציאים לאור במרוקו.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויוסף לוגאסי · ראה עוד »

יוסף זוסמן

יוסף זוסמן יוסף זוסמן (י בניסן תרמ"ב,אפריל 1882 – כ"ב בטבת תשכ"ב, 1962), מעולי העלייה השנייה, ממקימי המושבה באר יעקב.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויוסף זוסמן · ראה עוד »

יולי גסן

יוסף ולירימוביץ' (יולי) גסן (ברוסית:Юлий Исидорович Гессен; בהגייה יידית: הסן; 8 במרץ 1871, אודסה- 22 באוגוסט 1939, לנינגרד) היה היסטוריון יהודי רוסי שעסק בחקר יהדות מזרח אירופה מן המאה ה-15 ועד לסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויולי גסן · ראה עוד »

יוליוס ברוצקוס

יוליוס (יולי) ברוצקוס (בעברית: יהודה ליב בן דוד; ברוסית: Юлий Давидович Бруцкус, יולי דווידוביץ' ברוצקוס; בליטאית: Julius Bruckus; 1 בינואר 1870, פולאנגן, ליטא הרוסית – 27 בינואר 1951, פתח תקווה) היה רופא, מראשי ארגון הבריאות היהודי העולמי, פעיל ציוני, ממייסדי וראשי התנועה הרוויזיוניסטית, פוליטיקאי ליטאי, ציר לסיימאס הראשון ושר בלי תיק לענייני יהודים בממשלת ליטא, מראשי "אורט" ו"אזע" (החברה לשמירת בריאות היהודים), היסטוריון, פובליציסט וחוקר תולדות יהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויוליוס ברוצקוס · ראה עוד »

יובל נח הררי

יובל נח הררי (נולד ב-24 בפברואר 1976) הוא היסטוריון ישראלי ופרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויובל נח הררי · ראה עוד »

יוכבד טראוב

יוכבד טראוב (1937) יוכבד טְרַאוּבּ (לוריא) (1904 – ז' באב תשכ"ד, 16 ביולי 1964) הייתה זמרת מצו-סופרן עממית ישראלית, שפעלה מהמחצית השנייה של שנות ה-30 ועד המחצית הראשונה של שנות ה-50.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויוכבד טראוב · ראה עוד »

יישר כוח

יישר כוח הוא ביטוי של הכרת טובה לאדם על מאמציו ותרומתו, והבעת הערכה להישגיו.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויישר כוח · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויידיש · ראה עוד »

יידישע פיראטן

יִידִישֶע פִּירַאטְן (ביידיש: ייִדישע פּיראַטן – 'פיראטים יהודים', או 'פיראטים יידיים') הוא שיר שנכתב עבור להקת חיל הים ובוצע על ידה במסגרת תוכניתה התשיעית, "רפסודה בכחול", שהועלתה לראשונה בשנת 1969.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויידישע פיראטן · ראה עוד »

יידישקייט

יִידִישְׁקַיְיט (בעברית: "יהדות", כלומר "דרך החיים היהודית"), הוא מושג המתייחס לתמצית ההוויה של יהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויידישקייט · ראה עוד »

יידישיזם

ועידת צ'רנוביץ יידישיזם היא אידאולוגיה השואפת לקידום וטיפוח של השפה היידית ותרבותה.

חָדָשׁ!!: יהדות מזרח אירופה ויידישיזם · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

יהודי מזרח אירופה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהדות_מזרח_אירופה

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס