גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
17 יחסים: מסורה, מצוות זכירת מעשה עמלק, משה קזיס, מכון הרב מצליח, אברהם דבלמש, אביעד שר שלום באזילה, נו"ן הפוכה, פרשני המקרא היהודים, תנ"ך קורן, תיקון סופרים, תיקון קוראים, ברוך ה' יום יום, בוגיד חנינא סעדון, דניאל גולדשמידט, ידידיה שלמה רפאל נורצי, יוסף עופר (חוקר תנ"ך), יוסף טוב עלם.
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
חָדָשׁ!!: מנחת שי ומסורה · ראה עוד »
מצוות זכירת מעשה עמלק
מצוות זכירת מעשה עמלק היא מצווה המתייחסת לחובה לזכור את אשר עשה עמלק לבני ישראל בצאתם ממצרים.
חָדָשׁ!!: מנחת שי ומצוות זכירת מעשה עמלק · ראה עוד »
משה קזיס
הרב משה קזיס (מהר"ם קזיס; בערך 1550 – 2 בספטמבר 1617, כ"ב באב ה'שע"ז) היה מפרשני התלמוד, רב ביהדות מנטובה.
חָדָשׁ!!: מנחת שי ומשה קזיס · ראה עוד »
מכון הרב מצליח
מכון הרב מצליח הוא מכון הוצאה לאור וההדרת ספרי קודש של ישיבת כסא רחמים בבני ברק, הנקרא על שם מייסד הישיבה בתוניס, הרב מצליח מאזוז.
חָדָשׁ!!: מנחת שי ומכון הרב מצליח · ראה עוד »
אברהם דבלמש
שלט רחוב בלצ'ה, פוליה, על שמו של אברהם דבלמש, יליד העיר רבי אברהם בן מאיר דה-בלמש (באיטלקית: Abramo di Balmes; 1440, לצ'ה, ממלכת נאפולי – 1523, ונציה), מכונה לעיתים הבלמשי, היה רופא, סופר מתרגם ומדקדק עברית יהודי-איטלקי יליד ממלכת נאפולי בן המאה ה-16.
חָדָשׁ!!: מנחת שי ואברהם דבלמש · ראה עוד »
אביעד שר שלום באזילה
שער הספר אמונת חכמים, דפוס ווארשא לוח שנה שהודפס בשנת ה'ת"צ על ידי הרב אביעד שר שלום באזילה ממנטובה שבאיטליה רבי אביעד שר שלום באזילה (מכונה השר שלום, ביידיש וגרמנית: Solomon Abi'ad Sar Shalom Basilea; ה'ת"מ, 1680 – ט"ו בתשרי ה'תק"ד, 3 באוקטובר 1743) היה רב וראש ישיבה, מקובל, מהנדס ואסטרונום יהודי-איטלקי.
חָדָשׁ!!: מנחת שי ואביעד שר שלום באזילה · ראה עוד »
נו"ן הפוכה
כתבי היד החשובים ביותר של ספר התנ"ך המצויים כיום (המאה ה-10 לספירה). ניתן לראותם בשולי הגיליון מימין. י 35-36), בספר תורה בן זמננו נו"ן הפוכה (׆) או נו"ן מנוזרת (מובדלת) היא סימן בטקסט המקראי, כמין נ' הפוכה, ככתב ראי, המופיע במהדורות נוסח המסורה של התנ"ך בתשעה מקומות.
חָדָשׁ!!: מנחת שי ונו"ן הפוכה · ראה עוד »
פרשני המקרא היהודים
פרשנות המקרא היהודית שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14.
חָדָשׁ!!: מנחת שי ופרשני המקרא היהודים · ראה עוד »
תנ"ך קורן
תחילתו של ספר בראשית בתנ"ך קורן תנ"ך קורן הוא ספר תנ"ך שהודפס בהוצאת קורן ירושלים בשנת 1962, והיה לפרויקט הדגל של ההוצאה.
חָדָשׁ!!: מנחת שי ותנ"ך קורן · ראה עוד »
תיקון סופרים
תיקון סופרים (או כינה הכתוב) הוא מונח מספרות חז"ל המצביע על שינוי במילים בתנ"ך מפאת כבוד האלוהים וכדומה.
חָדָשׁ!!: מנחת שי ותיקון סופרים · ראה עוד »
תיקון קוראים
דף דוגמה מפרשת וירא בתיקון קוראיםתמונה להחלפה תיקון קוראים (או תיקון סופרים) הוא ספר כרוך ומודפס בו נמצאים טקסטים הנקראים במקור ממגילת קלף או מספר תורה שנכתבו על ידי סופר סת"ם (חמישה חומשי תורה, הפטרות וחמש מגילות).
חָדָשׁ!!: מנחת שי ותיקון קוראים · ראה עוד »
ברוך ה' יום יום
ברוך ה' יום יום הוא זמר לשבת שנתחבר על ידי רבי שמעון בן יצחק ("רבי שמעון הגדול"), מגדולי פייטני אשכנז.
חָדָשׁ!!: מנחת שי וברוך ה' יום יום · ראה עוד »
בוגיד חנינא סעדון
הרב בוגיד חנינא סעדון (י"ג באב ה'תרע"ו, אוגוסט 1916 – כ' בניסן ה'תשס"ו, 18 באפריל 2006) היה הרב הראשי של האי ג'רבה, אב בית הדין וראש ישיבה בג'רבה, רב העדה התוניסאית בפריז וראש ישיבת "תורה ורחמים" בעיר.
חָדָשׁ!!: מנחת שי ובוגיד חנינא סעדון · ראה עוד »
דניאל גולדשמידט
ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות. חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן. את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בעיר. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים. לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטרו, בשנת 1936, הוא וכל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה (1936) עלה לארץ ישראל, והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז".
חָדָשׁ!!: מנחת שי ודניאל גולדשמידט · ראה עוד »
ידידיה שלמה רפאל נורצי
שער ספר "מנחת שי" רבי ידידיה שלמה רפאל נוֹרְצִי (באיטלקית: Norzi; ה'ש"כ 1560, מנטובה, איטליה – אחרי ה'שפ"ו 1626) היה רב, פרשן ומדקדק בעיר הולדתו.
חָדָשׁ!!: מנחת שי וידידיה שלמה רפאל נורצי · ראה עוד »
יוסף עופר (חוקר תנ"ך)
יוסף עופר (נולד ב־15 באוקטובר 1955 כ"ט בתשרי ה'תשט"ז) הוא פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: מנחת שי ויוסף עופר (חוקר תנ"ך) · ראה עוד »
יוסף טוב עלם
הרב יוֹסֵף (ב"ר שמואל) טוּב עֶלֶם (בר"ת: ריט"ע; מכונה לעיתים הגדול; שם משפחתו הוא תרגום מצרפתית: Bon fils; סביבות 980 – 1050 בערך) היה פוסק ופייטן צרפתי בולט, שחי ופעל בתחילת המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: מנחת שי ויוסף טוב עלם · ראה עוד »
