סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מסכת חגיגה

מַדָד מסכת חגיגה

עין יעקב, מסכת חגיגה. דפוס ראם מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים. [1]

106 יחסים: מנחם (זוגות), מנחם יהודה הלוי אושפיזאי, מסכת עדיות, מעשה מסכת חגיגה, מעשה בראשית, מקובל, מרים המגדלית, משנת ארץ ישראל, משנה, משה מאיוורא, משה שטינברג (רב), מטטרון, מגיד (קבלה), מודיעים, מכון משנת רבי אהרן, מכון אורות הירושלמי, מים שאובים, אריה, אריה לייב גינצבורג, אלעזר הלוי, אלחנן בן יצחק, אלוף בצלות ואלוף שום, אלישע בן אבויה, אברהם שושנה, אברהם דב בער פלאם, אדם (דמות מקראית), נתאי הארבלי, סמיכה (קורבן), סנדלפון, ספר יחזקאל, ספרות ההיכלות והמרכבה, ספרי הגר"א, ספרייה תורנית, סלמנדרה (מיתולוגיה), סדר מועד, סדר טהרות, סופר, ערי הלויים, עשרת הרוגי מלכות, עבודת ה', פרנס, פרדס (יהדות), פרדס רימונים, צניעות (יהדות), קבלה, קודם שנברא העולם, קיצוץ בנטיעות, רב אדא בר אהבה, רב האי גאון, רבי יעקב בר אידי, ..., רימון מצוי, ריש לקיש, שמעון בן שטח, שמעיה, שאפור השני, שניאור קוטלר, שלמי חגיגה, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תלמיד חכם שסרח, תוספות, ל"ט אבות מלאכה, לשון סגי נהור, לוואי (פירושונים), טומאת זיבה, טוב ראי, זימון, חרם (מתנות כהונה), חרש, שוטה וקטן, חשמל (ספר יחזקאל), חגי ישראל ומועדיו, חגיגה, חול המועד, חינוך קטן לתפילין, חיים בן עטר, חיים דוב שעוועל, בן עזאי, בן זומא, בני בתירה, בריאת העולם (יהדות), בת קול, בגדי כהונה, בית המקדש, בית הלל ובית שמאי, גמרא סדורה המאיר, דניאל ברק ווינט, דניאל גוטליב, דקדוקי סופרים, דוד דייטש, המחלוקת על הסמיכה ביום טוב, הקהילה היהודית, התרת נדרים, הלכה למשה מסיני, הלכה ברורה ובירור הלכה, הדף היומי, כתבי הראי"ה, כולל אברכים, כוח גברא (נטילת ידיים), יעקב מסקין, יעקב בן ציון מנדלסון, יצחק נוניס ואיס, יצחק ברויאר, ישו (יהדות), ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר), יוסי בן יוחנן, 101 (מספר). להרחיב מדד (56 יותר) »

מנחם (זוגות)

מנחם היה תנא שחי בדור האחרון של תקופת הזוגות.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ומנחם (זוגות) · ראה עוד »

מנחם יהודה הלוי אושפיזאי

הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי (תרס"ה, 1905–ראש חודש חשוון תש"ס, 11 באוקטובר 1999) היה הרב הראשי של רמת גן, יו"ר חבר הרבנים של המפד"ל וחבר מועצת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ומנחם יהודה הלוי אושפיזאי · ראה עוד »

מסכת עדיות

מַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת (נקראת גם 'בחירתא' או 'מסכת בחירתא') היא המסכת השביעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ומסכת עדיות · ראה עוד »

מעשה מסכת חגיגה

מעשה מסכת חגיגה הוא מעשה המספר על אדם שלמד כל ימיו מסכת חגיגה ולאחר פטירתו נגלתה המסכת בדמות אשה וספדה לו.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ומעשה מסכת חגיגה · ראה עוד »

מעשה בראשית

מעשה בראשית הוא כינוי לספרות אזוטרית, הקשורה לתורת הסוד היהודית; כשהיא מתייחסת לדברים שהאל ברא בתחילת העולם, או למהות השמימית או לגורמי הטבע.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ומעשה בראשית · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ומקובל · ראה עוד »

מרים המגדלית

מריה מגדלנה בציור מאת אל גרקו (1585–1590) מרים המגדלית מתפללת, ציור מאת ארי שפר (המאה ה-19) מריה מגדלנה מתוארת בדרך כלל כבעלת שיער אדמוני ארוך, כפי שנראה בציור זה מאת פרדריק סנדיס (בסביבות 1859) Noli me tangere). הציור מאת אלכסנדר איוואנוב (1835) במוזיאון הדואמו מרים המגדלית מאת ג'ובאני לורנצו ברניני בקתדרלת סיינה בברית החדשה, מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית (ביוונית: Μαρία Μαγδαληνή, מָרִיָה מַגְדָלֵנֵה) היא אישה יהודייה המתוארת כתומכת מרכזית בישו, ונודעה כ"שליחת השליחים" (בלטינית: apostolorum apostola).

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ומרים המגדלית · ראה עוד »

משנת ארץ ישראל

25 כרכים בסדרת "משנת ארץ ישראל" משנת ארץ ישראל הוא פירוש בן זמננו למשנה המשלב מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט, בדגש על הרקע הארץ-ישראלי של המשנה.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ומשנת ארץ ישראל · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ומשנה · ראה עוד »

משה מאיוורא

רבי משה מאיוורא (חי במאה ה-13) היה רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא, ונחשב לגדול שבחבורה זו.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ומשה מאיוורא · ראה עוד »

משה שטינברג (רב)

הרב משה הלוי שטיינברג (כ"ב בטבת ה'תרס"ט, 15 בינואר 1909, פשמישל – י' באדר ה'תשנ"ג, 3 במרץ 1993, ירושלים) היה רב בכמה קהילות באירופה, רבה הראשון של קריית ים ואב בית דין לגיור בעיר, שכיהן בתפקידו במשך כשלושים וחמש שנה.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ומשה שטינברג (רב) · ראה עוד »

מטטרון

איסלאמי מהמאה ה-14 מֶטָטְרוֹן (בערבית: ميططرون; נקרא גם שר הפנים) הוא מלאך חשוב המופיע בספרות המיסטית היהודית, והושאל ממנה למיסטיקה הנוצרית והמוסלמית, מהמאות הראשונות לספירה ועד לימינו.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ומטטרון · ראה עוד »

מגיד (קבלה)

מַגִּיד הוא מונח בקבלה היהודית המתאר כוח עליון, מלאך או נשמה של צדיק שנפטר, המתגלים לצדיק חי בחוויה מיסטית, בחלום או בהקיץ, פעמים כתוצאה משימוש מהזמנה פעילה וייחודים ופעמים במפתיע.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ומגיד (קבלה) · ראה עוד »

מודיעים

מודיעים או מודיעין הייתה עיר קדומה בשפלת יהודה, כ-10 קילומטר ממזרח ללוד.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ומודיעים · ראה עוד »

מכון משנת רבי אהרן

מכון משנת רבי אהרן שעל יד ישיבת לייקווד בניו ג'רזי, ארצות הברית עוסק בהוצאה לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ומכון משנת רבי אהרן · ראה עוד »

מכון אורות הירושלמי

מכון אורות הירושלמי הוא מכון מחקר תורני, העוסק במחקר התלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ומכון אורות הירושלמי · ראה עוד »

מים שאובים

מים שאובים בהלכות טומאה וטהרה, מים שאובים הם מים שנשאבו על ידי אדם בכלי שיש לו כלי קיבול.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ומים שאובים · ראה עוד »

אריה

לביאה אריה זכר גדול להקת אריות נחה על עץ בפארק הלאומי המלכה אליזבת באוגנדה לביאה בקניה אריה טורף איילנד ענק בדרום אפריקה. שני אריות אחרי שהרגו ג'ירפה בקרוגר בדרום אפריקה קרב אריות בנמיביה אריה (שם מדעי: Panthera leo) הוא מין של טורף גדול מהסוג פנתר שבמשפחת החתוליים, והוא השני בגודלו בין בני הקבוצה דמויי חתול, אחרי תת-המין הסיבירי של הטיגריס.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ואריה · ראה עוד »

אריה לייב גינצבורג

רבי אריה ליב בר אשר גינצבורג (מכונה השאגת אריה או "הטורי אבן" על שם ספריו; תנ"ה – ט"ו בתמוז או כ"ה בתמוז תקמ"ה, 1695 – 23 ביוני 1785) היה רב, פרשן תלמוד ופוסק מהבולטים שבאחרונים.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ואריה לייב גינצבורג · ראה עוד »

אלעזר הלוי

רבי אלעזר הלוי (?, אלקלעה - ל' בתשרי ה'תר"פ, 1919, מרקש) היה ראש הישיבה הגדולה במרקש.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ואלעזר הלוי · ראה עוד »

אלחנן בן יצחק

רבי אלחנן בן יצחק מדנפייר (Dampierre-Sur-Aube) שבצרפת, היה פרשן מבעלי התוספות ופייטן במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ואלחנן בן יצחק · ראה עוד »

אלוף בצלות ואלוף שום

תחילת הסיפור "אלוף בצלות ואלוף שום", בספר "ויהי היום" מאת חיים נחמן ביאליק, עם איורים מאת נחום גוטמן, הוצאת דביר, תשכ"התמונה להחלפה אלוף בַּצְלוּת ואלוף שוּם היא מקאמה עברית בת 12 פרקים קצרים מאת חיים נחמן ביאליק שראתה אור בשנת 1928 כספר מאויר על ידי נחום גוטמן בהוצאת דביר.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ואלוף בצלות ואלוף שום · ראה עוד »

אלישע בן אבויה

אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה היה אחד מהתנאים ש"שנה ופירש".

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ואלישע בן אבויה · ראה עוד »

אברהם שושנה

הרב אברהם שושנה (באנגלית: Abraham Shoshana) הוא סופר, חוקר ועורך תורני אמריקאי יליד מרוקו.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ואברהם שושנה · ראה עוד »

אברהם דב בער פלאם

אברהם דב בֶּער (דובערוש) פלָאם (פלאהם) (1795–1876) היה יליד ותושב מזריטש, סופר, דרשן ידוע בשעתו, עורך ספרי המגיד מדובנא (ר' יעקב קרנץ) ולמעשה גם מחבר חלקים מהם והביוגרף שלו.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ואברהם דב בער פלאם · ראה עוד »

אדם (דמות מקראית)

אָדָם (מכונה: אדם הראשון; א' בתשרי ב', 26 בספטמבר 3760 לפנה"ס – 2830 לפנה"ס) הוא דמות מקראית והאדם הראשון עלי אדמות, אבי האנושות כולה לפי סיפור בריאת העולם בספר בראשית אדם נברא על ידי אלוהים ביום השישי לבריאת העולם: והושם על ידו בגן עדן, הוא היה בן זוגה של חוה, האישה הראשונה, ואחר חטא עץ הדעת גורש עימה מגן עדן.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ואדם (דמות מקראית) · ראה עוד »

נתאי הארבלי

נתאי הארבלי היה אב בית הדין, לצידו של יהושע בן פרחיה ששימש כנשיא הסנהדרין.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ונתאי הארבלי · ראה עוד »

סמיכה (קורבן)

סמיכה ביהדות, סמיכה על הקורבן היא הנחת ידיו של בעל הקורבן על ראש הקורבן, לפני תחילת הקרבתו, תוך הישענות עליו.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וסמיכה (קורבן) · ראה עוד »

סנדלפון

סַנְדַּלְפוֹן (ביוונית: Σανδαλφών) הוא מלאך במיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וסנדלפון · ראה עוד »

ספר יחזקאל

ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר).

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וספר יחזקאל · ראה עוד »

ספרות ההיכלות והמרכבה

ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים מיסטיים שחוברו כנראה בתקופת התנאים והאמוראים (בין המאה השנייה למאה החמישית לספירה) בארץ ישראל (שהייתה אז פרובינציה של האימפריה הרומית המזרחית).

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וספרות ההיכלות והמרכבה · ראה עוד »

ספרי הגר"א

ציור של רבי אליהו מווילנה (הגאון מווילנה) מהמאה ה-18 תורתו של רבי אליהו מווילנה הידוע בכינויו הגאון מווילנה התפרסמה דרך כתביו.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וספרי הגר"א · ראה עוד »

ספרייה תורנית

ספרייה תורנית (הקרויה לעיתים קרובות אוצר ספרים) היא ספרייה המכילה ספרי קודש יהודיים וספרי עזר אשר נוצרה כדי לאפשר לימוד תורה כמצווה דתית.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וספרייה תורנית · ראה עוד »

סלמנדרה (מיתולוגיה)

דמותה של סלמנדרה מן המאה ה-16 סלמנדרה מופיעה במיתולוגיות השונות כבעל חיים בעל תכונות הקשורות באש.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וסלמנדרה (מיתולוגיה) · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וסדר מועד · ראה עוד »

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וסדר טהרות · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וסופר · ראה עוד »

ערי הלויים

עָרֵי הַלְּוִיִּם הן ארבעים ושמונה ערים בארץ ישראל שעם ישראל נצטווה בתורה להעניק ללויים ולכהנים.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וערי הלויים · ראה עוד »

עשרת הרוגי מלכות

בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ועשרת הרוגי מלכות · ראה עוד »

עבודת ה'

המונח עבודת ה' (נקרא: עבודת השם) מתאר את מכלול הפעולות הדתיות של היהודי, שנעשות בהתאם למצוות היהדות.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ועבודת ה' · ראה עוד »

פרנס

פַּרְנָס (או בכינוי כולל: שבעת טובי העיר; בקהילות הספרדיות – מעמד) הוא מושג רווח בספרות ההלכתית, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית, באי-כוחם של הציבור שהם בעלי סמכות המוכרת על ידי ההלכה על אף שאינם בהכרח תלמידי חכמים.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ופרנס · ראה עוד »

פרדס (יהדות)

בכתבי חז"ל, פרדס (כך, ולא בראשי תיבות) הוא כינויה של תורת הסוד היהודית, העוסקת במה שמכונה "סתרי האלוהות".

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ופרדס (יהדות) · ראה עוד »

פרדס רימונים

פרדס רימונים הוא חיבור קבלי מקיף שחיבר הרב משה קורדובירו.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ופרדס רימונים · ראה עוד »

צניעות (יהדות)

צניעות במשמעה הרחב מייצגת אופן התנהגות מוסרית שעיקרה הימנעות מהתנהגות מוחצנת האמורה להעיד על תכונותיו של האדם.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וצניעות (יהדות) · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וקבלה · ראה עוד »

קודם שנברא העולם

קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הוא מונח בספרות היהודית, המתאר את מצב היקום לפני בריאת העולם.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וקודם שנברא העולם · ראה עוד »

קיצוץ בנטיעות

קיצוץ בנטיעות הוא מונח שגור בתורת הסוד היהודית המתאר כפירה בעיקרי היהדות ובפרט, אמונה בקיום ריבוי רשויות מלבד האל האחד.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וקיצוץ בנטיעות · ראה עוד »

רב אדא בר אהבה

רב אדא בר אהבה היה אמורא בבלי בדור הראשון והשני לאמוראים.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ורב אדא בר אהבה · ראה עוד »

רב האי גאון

רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ורב האי גאון · ראה עוד »

רבי יעקב בר אידי

רבי יעקב בר אידי היה אמורא מהדור השני לחכמי ארץ ישראל, מגדולי דורו, תלמידו של רבי יהושע בן לוי, התגורר בסביבת העיר צור.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ורבי יעקב בר אידי · ראה עוד »

רימון מצוי

רימון מצוי (שם מדעי: Punica granatum) הוא מין עץ תרבות קטן או שיח בעל גזעים אחדים, ענף מאוד, נשיר ונושא פרי ייחודי.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ורימון מצוי · ראה עוד »

ריש לקיש

רבי שמעון בן לקיש המכונה: ריש לקיש או בר לקיש (בראשי תיבות: ר"ל או רשב"ל) היה מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השני.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וריש לקיש · ראה עוד »

שמעון בן שטח

שמעון בן שַטָּח (או בן שֶטָּח) היה מראשי החכמים בתקופת אלכסנדר ינאי.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ושמעון בן שטח · ראה עוד »

שמעיה

שמעיה היה נשיא הסנהדרין בזוג הרביעי בתקופת הזוגות (סוף תקופת החשמונאים), המאה השנייה לפני חורבן בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ושמעיה · ראה עוד »

שאפור השני

מטבע עם דיוקנו של שאפור השני שאפור השני (בפרסית: شاپور دوم; ידוע גם בשם שבור השני) "הגדול" (309–379) היה מלך פרס מהשושלת הסאסאנית לאחר מותו של הורמיזד השני.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ושאפור השני · ראה עוד »

שניאור קוטלר

הרב יוסף חיים שניאור קוטלר (תרע"ח, 1918 - ג' בתמוז תשמ"ב, יוני 1982) היה ראש ישיבת לייקווד בניו ג'רזי וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ושניאור קוטלר · ראה עוד »

שלמי חגיגה

קורבן שלמי חגיגה הוא אחד משלושת הקורבנות שמתחייב בהם כל אדם מישראל בעלייתו לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים – פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ושלמי חגיגה · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תלמיד חכם שסרח

בשיח ההלכתי קיים הבדל ביחס שבין תלמיד חכם שסרח - שעבר עבירה - לבין אדם מן השורה, מכיוון שפרסום הדבר לגבי תלמיד-חכם יוצר חילול השם.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ותלמיד חכם שסרח · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ותוספות · ראה עוד »

ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »

לשון סגי נהור

לְשון סַגִּי נְהור היא צורת שימוש בשפה שמתכוונת להפך ממה שנאמר.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ולשון סגי נהור · ראה עוד »

לוואי (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ולוואי (פירושונים) · ראה עוד »

טומאת זיבה

בהלכות טומאה וטהרה, טומאת זיבה היא שם כולל לטומאה של מספר אנשים שטומאה יוצאת מגופם וטומאתם שוה: טומאת זב - (בזכר) וטומאת זבה (בנקבה) טומאת נידה וטומאת יולדת, שהן טומאות מהתורה, וטומאת גויים שעליהם גזרו חכמים טומאה כזבים.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וטומאת זיבה · ראה עוד »

טוב ראי

טוב ראי היא סדרת ספרי ליקוט על התלמוד בבלי בה הובאו הערות, ביאורים, חידושי תורה והלכה, מכתביו ודבריו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וטוב ראי · ראה עוד »

זימון

זימון בהלכה היהודית היא ברכה מיוחדת שמברכים (לפחות) שלושה סועדים יהודים שאכלו יחדיו לפני ברכת המזון.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וזימון · ראה עוד »

חרם (מתנות כהונה)

חרמים הם קרקעות או מיטלטלין שהוקדשו בלשון חרם, והם ניתנים לכהנים או לבדק הבית.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וחרם (מתנות כהונה) · ראה עוד »

חרש, שוטה וקטן

חרש שוטה וקטן (לעיתים בראשי תיבות: חש"ו) הוא מעמד המופיע פעמים רבות בהלכה, המתאר קבוצה של אנשים שאינם בעלי-דעת, ואינם אחראים למעשיהם.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וחרש, שוטה וקטן · ראה עוד »

חשמל (ספר יחזקאל)

Matthäus Merian the Elder. חַשְׁמַל הוא מונח המוזכר מספר פעמים במעשה המרכבה שבספר יחזקאל.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וחשמל (ספר יחזקאל) · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חגיגה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וחגיגה · ראה עוד »

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וחול המועד · ראה עוד »

חינוך קטן לתפילין

חינוך קטן לתפילין הוא מנהג שמקורו בתלמוד, לפיו קטן חייב במצוות תפילין מדין חינוך.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וחינוך קטן לתפילין · ראה עוד »

חיים בן עטר

רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וחיים בן עטר · ראה עוד »

חיים דוב שעוועל

הרב חיים דוב (צ'ארלס) שעוועל (קרי: שֶוֶול; באנגלית: Charles Ber Chavel), כ"א בתמוז תרס"ו, 14 ביולי 1906 – כ"ט באייר תשמ"ב, 22 במאי 1982) היה רב וחוקר ומהדיר ספרות תורנית. עורך כתב העת התורני "הדרום".

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וחיים דוב שעוועל · ראה עוד »

בן עזאי

"מערת שם ועבר", מקום קבורתו של בן עזאי לפי מסורת משנת 1300 לערך שמעון בן עזאי, המכונה במקורות "בן עזאי" (לעיתים "בן עזיי"), היה התנא בן הדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ובן עזאי · ראה עוד »

בן זומא

שמעון בן זומא, המכונה בפשטות בן זומא (בכתב יד קאופמן ואחרים בן זומה), היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ובן זומא · ראה עוד »

בני בתירה

משפחת בני בתירא, ובתלמוד הירושלמי זקני בתירא, היו חכמים שעמדו תקופה מסוימת בראש ההנהגה הדתית של עם ישראל, סמוך לתקופת חורבן בית שני, בתחילת תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ובני בתירה · ראה עוד »

בריאת העולם (יהדות)

בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »

בת קול

ביהדות, בת קול היא מהות על-טבעית המשמשת להעברת מידע מהאל לבני-אדם; ניתן להבין את המושג גם כתיאור של הצורה שבה עובר המסר האלוהי, כמין הד, ולא תיאור של מהות.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ובת קול · ראה עוד »

בגדי כהונה

כהן גדול בבגדי הכהונה בתיאורי המקרא, בגדי כהונה (ידועים גם בשמות: בגדי שרד או בגדי קודש) הם הבגדים שחייבים הכהנים ללבוש בעת העבודה במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ובגדי כהונה · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ובית המקדש · ראה עוד »

בית הלל ובית שמאי

קבר כלתו המעוברת של שמאי הזקן בנחל מירון מערת הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ובית הלל ובית שמאי · ראה עוד »

גמרא סדורה המאיר

גמרא סדורה גמרא סדורה המאיר היא מהדורה של התלמוד הבבלי המתאפיינת בעימוד על פי פסקאות ופיסוק המשפטים (תוך נטישת צורת הדף המסורתית), ובתיקון של נוסח התלמוד, על פי כתבי יד.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וגמרא סדורה המאיר · ראה עוד »

דניאל ברק ווינט

הרב דניאל ברק ווינט (נולד ב-ט' בטבת תש"ל, 18 בדצמבר 1969) הוא ראש מכון גמרא סדורה, מחבר ספרים, מנהל תלמוד תורה "אור דורות" בעתניאל ומורה לגמרא בבית הספר 'דביר' בעתניאל.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ודניאל ברק ווינט · ראה עוד »

דניאל גוטליב

דניאל גוטליב (1939, בוקסווילר, ריין תחתון, צרפת - 24 בפברואר 2010, ירושלים, ישראל) היה רב צרפתי, צאצא לשושלת ארוכה של רבנים.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ודניאל גוטליב · ראה עוד »

דקדוקי סופרים

דקדוקי סופרים (מכונה גם בראשי תיבות: דק"ס) הוא שמה של סדרת ספרים שכתב והוציא לאור רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, המביאה חילופי גרסאות לתלמוד הבבלי מתוך כתב יד מינכן (שנכתב בשנת 1342, והוא כתב היד היחיד המקיף את כל התלמוד בבלי), ומתוך השוואה לכתבי יד אחרים, דפוסים ישנים וספרות הראשונים.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ודקדוקי סופרים · ראה עוד »

דוד דייטש

הרב דוד דייטש (בהונגרית: Deutsch Dávid ben Menachem Mandel; י"ז בחשוון ה'תקט"ז, אוקטובר 1755 – כ"ב בסיון ה'תקצ"א, יוני 1831) היה ראש ישיבה ורב אורתודוקסי ששימש כאב בית הדין בפראונקירכן – אחת משבע קהילות הידועות בהונגריה (כיום באוסטריה) ורב העיר נובומסטא ('עיר חדש') במדינה זו.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ודוד דייטש · ראה עוד »

המחלוקת על הסמיכה ביום טוב

סמיכה על הקורבן ביום חג, והאם יש בכך משום אסור השתמשות בבעלי חיים מחלוקת אודות הסמיכה בחג היא מחלוקת עתיקה והראשונה המתועדת בין חכמי ישראל אודות היתר סמיכה על הקרבן בחג.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה והמחלוקת על הסמיכה ביום טוב · ראה עוד »

הקהילה היהודית

הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית ב לערך ועד העידן המודרני.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה והקהילה היהודית · ראה עוד »

התרת נדרים

ציור של התרת נדרים בעשרה, הולנד, 1774 הַתָּרַת נְדָרִים או הֶתֵּר נְדָרִים הוא הליך בהלכה, שבו אדם שנדר נדר ומתחרט עליו יכול לבטל את נדרו.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה והתרת נדרים · ראה עוד »

הלכה למשה מסיני

הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר, ע"פ מסורת היהדות, את התגלות הקב"ה לתת תורה לישראל במעמד הר סיני באמצעותו של משה רבנו.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה והלכה למשה מסיני · ראה עוד »

הלכה ברורה ובירור הלכה

סמלילו של מכון הלכה ברורה הלכה ברורה ובירור הלכה היא שיטה ללימוד גמרא שפיתח הרב אברהם יצחק הכהן קוק, במטרה לחדש את הקשר בין התלמוד להלכה, והבנת הדרך בה ההלכה והשתלשלותה, לשיטותיה השונות, נובעות מתוך התלמוד ומפרשיו.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה והלכה ברורה ובירור הלכה · ראה עוד »

הדף היומי

מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה והדף היומי · ראה עוד »

כתבי הראי"ה

חלק מהספרים שכתב הרב קוק המושג כתבי הראי"ה משמש כשם כולל להגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) שעלתה על הכתב.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וכתבי הראי"ה · ראה עוד »

כולל אברכים

כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וכולל אברכים · ראה עוד »

כוח גברא (נטילת ידיים)

בהלכה, כוח גברא הוא אחד התנאים הנדרשים לנטילת ידיים תקינה.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וכוח גברא (נטילת ידיים) · ראה עוד »

יעקב מסקין

הרב יעקב הכהן מסקין (בכתיב יידישאי: מעסקין) (כ"ב בתשרי ה'תרמ"ד – י"ג באדר ה'תשט"ז; 23 באוקטובר 1883 – 24 בפברואר 1956) היה רב ומנהיג תורני ברוסיה, ליטא וארצות הברית, מחבר תורני, וחבר הנהלה באגודת הרבנים של ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ויעקב מסקין · ראה עוד »

יעקב בן ציון מנדלסון

הרב יעקב בן ציון הכהן מנדלסון (ט"ו בתשרי ה'תרל"ו, 14 בנובמבר 1875 – י"ב באב ה'תש"א, 5 באוגוסט 1941) היה רב בריטי-אמריקני שכיהן כרב בלידס, בגייטסהד, בגלאזגו, ובניוארק, מראשי "אגודת הרבנים" ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ויעקב בן ציון מנדלסון · ראה עוד »

יצחק נוניס ואיס

רבי יצחק יוסף נוניס ואיס (נפטר ב' באייר תקכ"ח, 1768) היה רב איטלקי, מרבני ליוורנו ב.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ויצחק נוניס ואיס · ראה עוד »

יצחק ברויאר

הרב ד"ר יצחק ברויאר (בגרמנית: Isaac Breuer; בכתיב יידי: ברייער; י"ז באלול ה'תרמ"ג, 18 בספטמבר 1883 – י"ג באב ה'תש"ו, 10 באוגוסט 1946) היה הוגה דעות, סופר ועסקן ציבור, ממייסדי אגודת ישראל, שהתנגד בחריפות רבה לציונות, והציג כיוון מחשבה שהדגיש את היות עם ישראל "עם התורה" השונה מכל לאום.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ויצחק ברויאר · ראה עוד »

ישו (יהדות)

ביהדות, ישו הוא דמות או כמה דמויות בספרות היהודית - התלמוד הבבלי, המדרשים, וספר תולדות ישו.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וישו (יהדות) · ראה עוד »

ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)

ישיבת כנסת ישראל (נקראת גם: מדרש כנסת ישראל) (1741 – אמצע המאה ה-19), הייתה ישיבה שנוסדה על ידי רבי חיים בן עטר בירושלים, והתקיימה במאות ה-18 וה-19.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה וישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר) · ראה עוד »

יוסי בן יוחנן

יוסי בן יוחנן איש ירושלים היה אב בית הדין הראשון מתקופת הזוגות.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ויוסי בן יוחנן · ראה עוד »

101 (מספר)

101 הוא המספר הטבעי הבא אחרי 100 ולפני 102.

חָדָשׁ!!: מסכת חגיגה ו101 (מספר) · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מסכת_חגיגה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »