סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

רבה בר אבוה

מַדָד רבה בר אבוה

רבה בר אבוה היה אמורא בבלי בדור השני לאמוראי בבל. [1]

18 יחסים: איילונית, עיר של יחיד, רב (אמורא), רב מרי בר רב דימי, רב מובהק, רב נחמן, רב שרירא גאון, רבא, רבה, שמונה עשר דבר, שוכר, שיעור הוצאה, תכשיט (שבת), טבילת כלים, חילול שבת בשוגג, חייא בר רב, כלילא, ילתא.

איילונית

איילונית הוא השם שנתנו חז"ל לאישה שאין ביכולתה להרות, עקב פגם מולד הקיים במערכת הרבייה שלה, עוד מיום לידתה.

חָדָשׁ!!: רבה בר אבוה ואיילונית · ראה עוד »

עיר של יחיד

עיר של יחיד הוא כלל בהלכות עירוב חצרות המבדיל בין עיר של יחיד שאותה ניתן לערב באופן מוחלט, לבין עיר של רבים שיש להותיר בה חלק שאינו מעורב.

חָדָשׁ!!: רבה בר אבוה ועיר של יחיד · ראה עוד »

רב (אמורא)

אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: רבה בר אבוה ורב (אמורא) · ראה עוד »

רב מרי בר רב דימי

רב מרי בר רב דימי (סורגו, לחלק מהגרסות) היה ראש ישיבת פומבדיתא אחרי רב חנן מאישקיא, בתקופה שיש שרואים בה תחילת תקופת הגאונים ויש שמשייכים אותה לתקופת הסבוראים, בסביבות שנת ד'ש"ס (600).

חָדָשׁ!!: רבה בר אבוה ורב מרי בר רב דימי · ראה עוד »

רב מובהק

רב מובהק הוא רבו העיקרי של תלמיד.

חָדָשׁ!!: רבה בר אבוה ורב מובהק · ראה עוד »

רב נחמן

רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320) היה מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: רבה בר אבוה ורב נחמן · ראה עוד »

רב שרירא גאון

רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.

חָדָשׁ!!: רבה בר אבוה ורב שרירא גאון · ראה עוד »

רבא

רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.

חָדָשׁ!!: רבה בר אבוה ורבא · ראה עוד »

רבה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבה בר אבוה ורבה · ראה עוד »

שמונה עשר דבר

שמונה עשר דבר הן שמונה עשרה מחלוקות הלכתיות בין בית שמאי ובית הלל שבהן, שלא כרגיל, גברה ידן של בית שמאי ונפסקה הלכה כמותן.

חָדָשׁ!!: רבה בר אבוה ושמונה עשר דבר · ראה עוד »

שוכר

בהלכה, שוכר הוא אחד מארבעה שומרים, והוא מוזכר בתורה במספר מילים בודדות בלבד: משמעות הפסוק הוא, ששוכר חיובו פחות משואל, היות שהוא משלם שכר על השימוש שלו בחפץ, בשונה משואל שאינו משלם.

חָדָשׁ!!: רבה בר אבוה ושוכר · ראה עוד »

שיעור הוצאה

בהלכות מלאכת הוצאה, קיים כלל המגביל את האיסור רק אם נעשתה הוצאה בשיעור מסוים, שבו המלאכה נחשבת למלאכה חשובה, ולא לפעולה חסרת ערך.

חָדָשׁ!!: רבה בר אבוה ושיעור הוצאה · ראה עוד »

תכשיט (שבת)

בהלכות שבת, תכשיט הוא מונח המשמש כסימן הלכתי וככלל מוביל לעניין הוצאה לרשות הרבים.

חָדָשׁ!!: רבה בר אבוה ותכשיט (שבת) · ראה עוד »

טבילת כלים

מקווה כלים בשכונת קטמון בירושלים מקווה כלים בשכונת בתי ראנד בירושלים טבילת כלי במקווה טהרה מקווה בהרודיון, שלהי תקופת בית המקדש השני. חצי המדריגה הצרה העליונה בצד שמאל שימשה ככל הנראה לטבילת כלים טבילת כלים היא חובה הלכתית על מנת לאפשר ליהודים לאכול ולשתות בכלים שעברו מבעלות של גוי לבעלות יהודי.

חָדָשׁ!!: רבה בר אבוה וטבילת כלים · ראה עוד »

חילול שבת בשוגג

בהלכה, קיימת התייחסות מפורטת להלכות חילול שבת בשוגג הקובעת את דיניו של המחלל שבת בשוגג, אם מפאת ששכח את עיקר השבת, אם מפאת ששכח כי היום שבת, ואם מפאת ששכח את הלכות שבת ולא ידע כי המלאכה אסורה.

חָדָשׁ!!: רבה בר אבוה וחילול שבת בשוגג · ראה עוד »

חייא בר רב

חייא בר רב היה אמורא בדור השלישי לאמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: רבה בר אבוה וחייא בר רב · ראה עוד »

כלילא

כלילא (עטרה) הוא תכשיט שענדו בתקופת המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: רבה בר אבוה וכלילא · ראה עוד »

ילתא

ילתא הייתה אשתו של רב נחמן, אמורא בבלי בן הדור השלישי.

חָדָשׁ!!: רבה בר אבוה וילתא · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רבה_בר_אבוה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »