פתח ב-Google Mapsתוכן עניינים
30 יחסים: מצרים העליונה, מקדש, אבידוס (דרדנלים), אוסיריס, נערמר, נקרופוליס, נחום סלושץ, נום (מצרים העתיקה), נילוס, סת, סתי הראשון, ערבית, עיר, פולחן, פיניקים, פיניקית, קופטית, רעמסס הראשון, רשימת המלכים מאבידוס, רבוס, שנהב, שפות מצריות, התקופה השושלתית הקדומה, הירוגליף המסוק מאבידוס, כרטוש, כרונולוגיה, כתב הירוגליפי, כלי אבידוס, יוון, יוונית.
- מצרים העתיקה: ערים
- מצרים: אתרים ארכאולוגיים
- מצרים: יישובים לשעבר
מצרים העליונה
מפה של מצרים העליונה ומצרים התחתונה הכתר הלבן, סמלה של מצרים העליונה מצרים העליונה, או פתרוס (באכדית: pa-tú-ri-si; בימינו בערבית: صعيد مصر, "צעיד מצר"), היא אזור במצרים המשתרע משני צדי עמק הנילוס בין אסואן בדרום, עד לאזור שבין אל-עיאט ודהשור הנמצאת מדרום לקהיר.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) ומצרים העליונה
מקדש
מקדש הפיסטוס באתונה בהאים והגנים התלויים על הר הכרמל. מקדש הוא מבנה שנבנה למטרות דתיות או לטקסים רוחניים כמקום פולחן.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) ומקדש
אבידוס (דרדנלים)
מפת אבידוס וסביבותיה אבידוס (ביוונית: Άβυδος) הייתה עיר יוונית, שנוסדה בשנת 477 לפנה"ס על ידי מילטוס, על החוף האסייתי במקום הצר ביותר של הדרדנלים.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) ואבידוס (דרדנלים)
אוסיריס
פסל אוסיריס ממוזיאון קהיר אוסיר (במצרית עתיקה: wsjr, בפיניקית: 𐤀𐤎𐤓, אסר), הידוע גם בשמו היווני אוסיריס (ביוונית: Ὄσιρις) הוא אל המוות במיתולוגיה המצרית.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) ואוסיריס
נערמר
שני צדי לוח נערמר נערמר היה מלך מצרים ששלט, ככל הנראה, בסוף המאה ה-32 לפנה"ס.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) ונערמר
נקרופוליס
הנקרופוליס בסאקרה נקרופוליס - עיר מתים, (מיוונית: πόλη "פּוֹלִי".
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) ונקרופוליס
נחום סלושץ
נחום סלושץ (כ"ח בכסלו תרל"ג, 28 בדצמבר 1872, סמורגון, רוסיה – ב' בטבת תשכ"ז, 15 בדצמבר 1966, גדרה) היה סופר, חוקר לשונות המזרח וקדמוניות היהודים בארצות המזרח.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) ונחום סלושץ
נום (מצרים העתיקה)
מפת הנומים במצרים התחתונה מפת הנומים במצרים העליונה נום (מיוונית: Νομός "נוֹמוֹס", "מחוז") היה יחידה גאוגרפית אדמיניסטרטיבית של מצרים העתיקה.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) ונום (מצרים העתיקה)
נילוס
הלבן (משמאל) מתמזגים בסמוך לאי תותי (קצהו הצפוני בתחתית התמונה) שבסודאן נילוס (מיוונית עתיקה: Νεῖλος; בערבית: النيل, אַ-נִּיל; באנגלית וסוואהילי: Nile; בלוגנדה: Kiira, קִירַה; באמהרית: አባይ ወንዝ, אֶבַּיי וֶנְז; בנוביאנית: Áman Dawū; בקופטית: Ⲫⲓⲁⲣⲟ, פִיאַרוֹ; בעברית מקראית: יְאוֹר) הוא נהר הזורם ביבשת אפריקה.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) ונילוס
סת
סת הוא אל עתיק במיתולוגיה המצרית, שבמקור היה אל המדבר.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) וסת
סתי הראשון
ראש המומיה של סתי הראשון ציור של סתי הראשון ממקדשו באבידוס מצבה א). סֶתִי הָרִאשׁוֹן היה פרעה במצרים העתיקה מהשושלת ה-19 בתקופת הממלכה החדשה.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) וסתי הראשון
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) וערבית
עיר
נוף מעל טוקיו, בירת יפן. (ברקע הר פוג'י) עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) ועיר
פולחן
פולחן הינדי בורנסי פדיון הבן פולחן (מהשורש הארמי פל"ח, המקביל לשורש העברי עב"ד; בלועזית: ריטוּאָל) הוא מכלול הפעולות שאנשים מצווים או נוהגים לבצע במהלך טקס דתי או טקס מסורתי כלשהו.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) ופולחן
פיניקים
עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) ופיניקים
פיניקית
פיניקית היא שם כולל למשפחת ניבים כנעניים שדוברו במהלך האלף ה־1 לפנה"ס לאורך אזורי החוף הצפוני של כנען, מארוד שבצפון ועד יפו ודור שבדרום, ובייחוד בערים צור, צידון וגבל, כמו גם באזורים מסוימים בקפריסין ובאנטוליה.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) ופיניקית
קופטית
קופטית הוא שם ניב של השפה המצרית הקדומה.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) וקופטית
רעמסס הראשון
רַעְמְסֵס הָרִאשׁוֹן (בתרגום ממצרית עתיקה: "בנו של רע") היה פרעה (שליט) מצרים העתיקה בשנים 1320–1318 לפנה"ס על פי הכרונולוגיה התיכונה, או 1290-1292 לערך לפנה"ס (כרונולוגיה נמוכה).
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) ורעמסס הראשון
רשימת המלכים מאבידוס
פתח-סקר-אוזיריס רשימת מלכים מאבידוס, הידועה גם בשם לוח אבידוס, היא תבליט המכיל רשימה של 76 מלכי מצרים ממצרים העתיקה.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) ורשימת המלכים מאבידוס
רבוס
רבוס.שהפתרון והסברו בתוכן הערך, מימין. רֶבּוּס (בלטינית: rebus - "באמצעות דברים") הוא חידה שבה צריך לגלות מילה, ביטוי או שם, המורכבים מכמה מילים, על פי תיאור גרפי, הכולל בדרך כלל איורים ואותיות.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) ורבוס
שנהב
חפצי נוי מגולפים משנהב ארמון הישאם, מוצג במוזיאון רוקפלר סינטרה שנהב הוא חומר קשה ואטום בגוון לבן צהבהב שממנו עשויים חטיהם של פילים, היפופוטמים, ניבתנים, ממותות וחיות נוספות.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) ושנהב
שפות מצריות
שפות מצריות הן תת-משפחה של שפות במשפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) ושפות מצריות
התקופה השושלתית הקדומה
התקופה השושלתית הקדומה, התקופה הארכאית או תקופת תין (על שם העיר תין, בירת הממלכה באותה עת) היא תקופה בהיסטוריה של מצרים העתיקה.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) והתקופה השושלתית הקדומה
הירוגליף המסוק מאבידוס
ההירוגליף במקדש באבידוס. ההירוגליף בתמונה שעברה ריטוש כדי להתאים אותו לתיאוריות ניו אייג'. הירוגליף המסוק הוא תבליט בכתב חרטומים שהתגלה על קירות מקדש הקבורה של פרעה סֶתִי הָרִאשׁוֹן בעיר המצרית העתיקה אבידוס ואשר זכה לפרסום רב בתקשורת הבינלאומית בשל הדמיון של חלק מהצורות בהירוגליף לטכנולוגיות מודרניות מתקדמות שונות כמו מסוק, צוללת, ומטוס.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) והירוגליף המסוק מאבידוס
כרטוש
שמו של הפרעה תחותמס השלישי, במקדש המתים בכרנך כרטוש או קרטוש (מצרפתית - cartouche במשמעות כרטיס או חפיסת כרטיסים; במצרית עתיקה: שִׁנוּ) הוא סימן בעל צורה סגלגלה (אובל) בכתב החרטומים המצרי, המקיפה את הכיתוב, ומסמלת בכך שמדובר בשם של מלכות ומלכים או אנשי בית המלוכה.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) וכרטוש
כרונולוגיה
כרונולוגיה (מלטינית chronologia, מיוונית: χρόνος, כרונוס, זמן בתוספת λογία, לוגיה, דיבור או לימוד) היא רשימה או מחקר המתאר רצף של אירועים על פי סדר התרחשותם.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) וכרונולוגיה
כתב הירוגליפי
#הפניה הירוגליף.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) וכתב הירוגליפי
כלי אבידוס
קנקן ממשפחת כלי אבידוס, נמצא בתל בית ירח, תצוגה בית גורדון בקיבוץ דגניה א' כלי אבידוס (באנגלית: Abydos Ware) היא קבוצת כלי קרמיקה ייחודית מתחילת האלף ה-3 לפנה"ס.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) וכלי אבידוס
יוון
יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) ויוון
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
לִרְאוֹת אבידוס (מצרים) ויוונית
ראה גם
מצרים העתיקה: ערים
- אבו סיר
- אבידוס (מצרים)
- אדפו
- אווריס
- און
- אטפיח
- אל-חיבה
- אל-עמארנה
- אסיוט
- דיר אל-בלח
- הרקליאופוליס מגנה
- הרקליון (מצרים)
- טאניס
- טפוסיריס מגנה
- ממפיס (מצרים)
- נחן
- נפאטה
- סאיס
- פר-רעמסס
- קסויס
- ראקוטיס
- תבאי (מצרים)
- תיניס
מצרים: אתרים ארכאולוגיים
- אבו מנה
- אבידוס (מצרים)
- אדפו
- אווריס
- און
- איסנא
- אל-חיבה
- אל-מעאדי
- אסואן
- ברניקי טרוגלודיטיקה
- דחשור
- הנקרופוליס של תבאי
- הספרייה הגדולה של אלכסנדריה
- הרקליאופוליס מגנה
- הרקליון (מצרים)
- ואדי מע'רה
- טפוסיריס מגנה
- יב
- כום א-דיכה
- כונתילת עג'רוד
- לאונטופוליס
- לוקסור
- מזע'ונה
- ממפיס (מצרים)
- מקדשי אבו סימבל
- מתחם הפירמידות בגיזה
- נאוקרטיס
- נח'ל
- נחן
- סאיס
- סהל (מצרים)
- סרביט אל-ח'אדם
- עין קדיס
- עמק המלכים
- פורט סעיד
- פילה (מצרים)
- פיתום ורעמסס
- פלוסיום
- פר-רעמסס
- קהיר האסלאמית
- ראקוטיס
- תבאי (מצרים)
- תחפנחס
- תיניס
- תל חאבוה
מצרים: יישובים לשעבר
- אבו מנה
- אבידוס (מצרים)
- אדפו
- אווריס
- און
- אטריביס (מצרים העליונה)
- איסנא
- אל-חיבה
- אל-מעאדי
- אל-עמארנה
- אסיוט
- ברניקי טרוגלודיטיקה
- דיר אל-מדינה
- הרקליאופוליס מגנה
- הרקליון (מצרים)
- טאניס
- לאונטופוליס
- ממפיס (מצרים)
- נאוקרטיס
- נחן
- סאיס
- סוהאג
- עין קדיס
- פיתום ורעמסס
- פלוסיום
- פר-רעמסס
- קופטוס
- קסויס
- תבאי (מצרים)
- תחפנחס