תוכן עניינים
44 יחסים: מאזנים (כתב עת), מפא"י, מחתרות עבריות בארץ ישראל, א"מ הברמן, אקו"ם, ארכיון, אברהם אבן-שושן, אהרן ראובני, אהל משה, ספרות עברית, סלוניקי, סופר, עברית, עיתונאי, פרס ירושלים, פילוסופיה יהודית, קבלה, רצח ארלוזורוב, ש' שלום, שם עט, תרס"ט, לאריסה (עיר), חיים הזז, בית הספר תחכמוני (ירושלים), גרשון אגרון, דבר (עיתון), דואר היום, האוניברסיטה העברית בירושלים, הספרייה הלאומית, העלייה השנייה, הפועל הצעיר (עיתון), הגימנסיה העברית רחביה, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, ההעפלה, ההגנה, הוצאת ראובן מס, ו בניסן, יקיר ירושלים, ירושלים, יהודה בורלא, יוון, 1912, 2 באוגוסט, 31 במרץ.
מאזנים (כתב עת)
מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני ומאזנים (כתב עת)
מפא"י
מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָּא"י) הייתה מפלגת שמאל ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני ומפא"י
מחתרות עבריות בארץ ישראל
פיצוצו בידי האצ"ל ב-22 ביולי 1946. דגל הממלכה המאוחדת מתנוסס מעל חזית המלון. מתחילת המאה ה-20 ועד זמן מה לאחר הקמת המדינה פעלו בארץ ישראל מחתרות יהודיות-ציוניות, שמטרתן הייתה הגנה על היישוב היהודי מפני ערביי ארץ ישראל והתנגדות לשלטון הזר - תחילה השלטון העות'מאני ואחר כך שלטון המנדט.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני ומחתרות עבריות בארץ ישראל
א"מ הברמן
#הפניה אברהם מאיר הברמן.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני וא"מ הברמן
אקו"ם
אקו"ם (ראשי תיבות: אגודת קומפוזיטורים, ומחברים ומו"לים) היא אגודה הפועלת לשמירת זכויותיהם של היוצרים הישראלים מתחומי המוזיקה, הספרות והמו"לים הישראליים למוזיקה.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני ואקו"ם
ארכיון
מושבה הגרמנית חיפה, הארכיון הוקם ב-1977 למונח ארכיון שלושה מובנים.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני וארכיון
אברהם אבן-שושן
אברהם אבן־שושן (מימין) עם אחיו שלמה אבן שושן אברהם אבן־שושן (רוזנשטיין) (25 בדצמבר 1906, ח' בטבת תרס"ז, מינסק – 8 באוגוסט 1984, י' באב תשמ"ד, ירושלים) היה מילונאי עברית ישראלי מהבולטים בתחומו, מחבר "המילון החדש".
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני ואברהם אבן-שושן
אהרן ראובני
אהרן ראובני (שִימשֶלֶביץ') (י"א באב תרמ"ו, אוגוסט 1886 – 10 בספטמבר 1971) היה סופר עברי ומתרגם מהשפות אנגלית, צרפתית ורוסית.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני ואהרן ראובני
אהל משה
בית כנסת בשכונת אהל משה מפת הנחלאות טקס חנוכת השכונה, תיאור מעיתון החבצלת, ספטמבר 1887 גן הבוסתן הספרדי אהל משה היא אחת מהשכונות הראשונות אשר הוקמו מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני ואהל משה
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני וספרות עברית
סלוניקי
סלוניקי (ביוונית:, בטורקית: Selanik) היא העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני וסלוניקי
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני וסופר
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני ועברית
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני ועיתונאי
פרס ירושלים
יריד הספרים הבינלאומי הרביעי בירושלים, תשכ"ט 1969 ראש עיריית ירושלים טדי קולק, 30 במרץ 1967 פרס ירושלים ניתן על ידי עיריית ירושלים בנושאים שונים.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני ופרס ירושלים
פילוסופיה יהודית
פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני ופילוסופיה יהודית
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני וקבלה
רצח ארלוזורוב
1 רצח חיים ארלוזורוב, ממנהיגי היישוב וראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, אירע ב-16 ביוני 1933 כ"ה בסיוון תרצ"ג, בחוף תל אביב.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני ורצח ארלוזורוב
ש' שלום
#הפניה ש. שלום.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני וש' שלום
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני ושם עט
תרס"ט
#הפניה ה'תרס"ט.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני ותרס"ט
לאריסה (עיר)
לאריסה (ביוונית: Λάρισα) היא עיר בצפון־מזרח יוון, בירת חבל תסליה ומחוז לאריסה ודרכה זורם הנהר פִּינֶיוֹס.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני ולאריסה (עיר)
חיים הזז
חדר העבודה של חיים הזז בדירתו בירושלים חיים הַזַז (כ"ט באלול תרנ"ח, 16 בספטמבר 1898, סידורובִיצ'י, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – כ' באדר ב' תשל"ג, 24 במרץ 1973, ירושלים) היה סופר ומחזאי עברי, איש רוח והגות, מהבולטים בדורו ומנהיג תרבותי.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני וחיים הזז
בית הספר תחכמוני (ירושלים)
בית ספר תחכמוני ברחוב אתיופיה בראשית שנות ה-20 רחוב החבשים בשנת תרפ"ב בית הספר במיקומו החדש בשכונת כרם בשלהי שנות ה-20 המנהל, מרדכי צבי אילן בית הספר "תחכמוני" בירושלים, הוקם בשנת 1909 ברחוב החבשים, ביוזמתם של משכילים דתיים שביקשו להקנות לבניהם "תורה עם דרך ארץ", ערכי מסורת בשילוב מדע מודרני ורעיונות ציוניים.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני ובית הספר תחכמוני (ירושלים)
גרשון אגרון
גרשון אגרון (מימין) במפגש של עיתונאים עם הנציב העליון לורד גורט, מרץ 1945 המצור על ירושלים, 1948 גרשון אַגרוֹן (אגרונסקי) (27 בדצמבר 1893 – 1 בנובמבר 1959) היה עיתונאי ועורך אמריקאי-ישראלי, מייסד העיתון Palestine Post (לימים ה-Jerusalem Post) ועורכו הראשי, ראש שירותי המודיעין (ההסברה) במשרד ראש הממשלה בשנים 1949–1951 וראש עיריית ירושלים מספטמבר 1955 ועד מותו.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני וגרשון אגרון
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני ודבר (עיתון)
דואר היום
ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי. מוכר עיתוני דואר היום בירושלים, שנות ה-20 דואר היום (בכתיב חסר: דֹאר היום באנגלית: Palestine daily mail) היה יומון עברי שהופיע בארץ ישראל בין השנים 1919–1936, בעריכתו של איתמר בן-אב"י.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני ודואר היום
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני והאוניברסיטה העברית בירושלים
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני והספרייה הלאומית
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני והעלייה השנייה
הפועל הצעיר (עיתון)
עמוד השער של "הפועל הצעיר", 12 במרץ 1968 הפועל הצעיר היה עיתון שנוסד על ידי מפלגת הפועל הצעיר בשנת 1907.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני והפועל הצעיר (עיתון)
הגימנסיה העברית רחביה
מבט מכיוון בית האזרחי ממוזער מורי הגימנסיה ערב מלחמת העולם הראשונה. בקצה הימני יושב יצחק יעקבי, מזכיר הגימנסיה. קיר הזיכרון לחללי מערכות ישראל בגימנסיה הגימנסיה העברית בירושלים ע"ש יצחק בן-צבי היא בית ספר תיכון, הראשון שהוקם בירושלים, ושוכן בשכונת רחביה.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני והגימנסיה העברית רחביה
ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל
ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל
ההעפלה
ההעפלה (המכונה גם "עלייה בלתי-לגאלית" ו"עלייה ב'") הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וב-1947 גם בדרך האוויר, אשר אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני וההעפלה
ההגנה
ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני וההגנה
הוצאת ראובן מס
הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני והוצאת ראובן מס
ו בניסן
#הפניה ו' בניסן.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני וו בניסן
יקיר ירושלים
אות יקיר ירושלים הוא עיטור הוקרה יקיר העיר המוענק על ידי ראש עיריית ירושלים לנבחרים מבין ותיקי ירושלים, שעסקו בפעילות ציבורית למען העיר ותושביה במהלך חייהם.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני ויקיר ירושלים
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני וירושלים
יהודה בורלא
קבוצת סופרים ומורים בירושלים, 1922: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון טאגור 8 בתל אביב יהודה בּוּרְלָא (18 בספטמבר 1886 – 7 בנובמבר 1969) היה סופר ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת תשכ"א (1961), ומהסופרים הבולטים ב"כותל המזרח" של הספרות העברית החדשה.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני ויהודה בורלא
יוון
יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני ויוון
1912
הטיטאניק.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני ו1912
2 באוגוסט
2 באוגוסט הוא היום ה-214 בשנה (215 בשנה מעוברת), בשבוע ה-31 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני ו2 באוגוסט
31 במרץ
הגירוש של יהודי ספרד 31 במרץ הוא היום ה־90 בשנה (91 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת אברהם חיים אלחנני ו31 במרץ