גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
72 יחסים: News1, מאורעות תרפ"ט, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת השפות, אליעזר בן-יהודה, אברהם ברתנא, אהרן מאיר מזי"א, אהוד פראוור, אינטגרציה (חינוך), אירה יאן, נפתלי וייץ, עמק המצלבה, עברית, עיריית ירושלים, פרשת גבריאל תירוש, פועלי ציון, פולה בן-גוריון, רחל ינאית בן-צבי, רחביה, רחוב אתיופיה, שמואל מיכאלי, שנות ה-40 של המאה ה-20, שנות ה-60 של המאה ה-20, שנות ה-70 של המאה ה-20, שער שכם, שלמה שילר, שבט מצדה - צופי ירושלים, שבט צופים, שכונת הבוכרים, תרבות, זבולון תוחמן, זיכרון משה, חנה וייץ, חטיבת ביניים בישראל, חברת עזרה של יהודי גרמניה, בנק אנגלו-פלשתינה, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, בוריס שץ, בית ספר תיכון, בית ספר יסודי, בית המוסדות הלאומיים, בית הספר ראשידיה, גרילה, דוד ילין, ה'תשל"ד, האוניברסיטה העברית בירושלים, העלייה השנייה, הצבי, החלוקה, הגימנסיה העברית "הרצליה", ..., היסטוריה של עם ישראל, היישוב הישן, ועד הצירים, יצחק שלו, יצחק בן-צבי, יצחק יעקבי, ירושלים, ירושלים החדשה (אמנים), ידיעת הארץ, יהושע ברזילי, יהודה לייב מטמן-כהן, יוסף מוהליבר, יוסף לוריא, 1909, 1913, 1916, 1929, 1937, 1943, 1965, 1967, 2 בינואר. להרחיב מדד (22 יותר) »
News1
#הפניה News1 מחלקה ראשונה.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה וNews1 · ראה עוד »
מאורעות תרפ"ט
הר-טוב עולה באש במהלך מאורעות תרפ"ט הלוויות ההרוגים שנפלו בהגנת תל אביב (כ' באב ה'תרפ"ט, 26 באוגוסט 1929) קינה על מאורעות תרפ"ט שחיבר הרב נח גד וינטרוב מאורעות תרפ"ט (1929; בפי הערבים: ثورة البراق, תעתיק: תַ'וּרַת אל-בֻּראק, "מהפכת אל-בוראק", כינוי ל, או: אַחְדאת', "מאורעות"; השם הרשמי באנגלית: The Disturbances of August 1929, "מהומות אוגוסט 1929") היו סדרה של פרעות אלימות, מעשי טרור ורצח מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שאירעו בין י"ז - כ"ג באב ה'תרפ"ט, 23 - 29 באוגוסט 1929.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ומאורעות תרפ"ט · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלחמת השפות
ה'''טכניקום''' (הטכניון) במשכנו הראשון בשכונת הדר הכרמל, 1913 (כיום משמש הבניין כמשכנו של המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל) מלחמת השפות הייתה סערה ציבורית שהתרחשה בארץ ישראל ב-1913 סביב מקומה של העברית המתחדשת במערכת החינוך היהודי בארץ.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ומלחמת השפות · ראה עוד »
אליעזר בן-יהודה
אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »
אברהם ברתנא
אברהם ברתנא (גם: בר-תנא; 11 בינואר 1902, ג' בשבט ה'תרס"ב – 16 בנובמבר 1966, ג' בכסלו ה'תשכ"ז) היה מחנך עברי, מנהלה של הגימנסיה העברית רחביה וסמנכ"ל משרד החינוך.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ואברהם ברתנא · ראה עוד »
אהרן מאיר מזי"א
אהרן מאיר מַזְיֶ"א (פלך מוהילב, האימפריה הרוסית, י"א באלול תרי"ח 1858 (כעת בלארוס) - ירושלים, ארץ ישראל המנדטורית, ד' בטבת תר"ץ 1930) היה רופא, בלשן, איש ציבור, רב מוסמך, מהנדס ופרדסן.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ואהרן מאיר מזי"א · ראה עוד »
אהוד פראוור
אהוד (אודי) פראוור (נולד ב-1951) הוא איש חינוך ישראלי, כיהן בתפקידים בכירים במגזר הציבורי, ובהם סגן קצין חינוך ראשי, מנהל הגימנסיה העברית רחביה, ראש האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה וממלא מקום נציב שירות המדינה.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ואהוד פראוור · ראה עוד »
אינטגרציה (חינוך)
בחינוך, אִינְטֶגְרַצְיָה היא מהלך של מיזוג חינוכי בין תלמידים בני קבוצות חברתיות שונות.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ואינטגרציה (חינוך) · ראה עוד »
אירה יאן
ירושלים החדשה, הקומונה הירושלמית שליד בצלאל. אירה יאן יושבת משמאל, בלבן. עוד בתמונה: רחל ינאית בן-צבי (עומדת מימין), בוריס שץ (לידה), יצחק בן-צבי (יושב מימין). ציור של אירה יאן שאבד, הצילום מאוסף רחל ינאית ממוזער אִירָה יאן (ברוסית: И́ра Ян; לעיתים נכתב יַן) הוא שם העט של הציירת והסופרת אסתר יוֹסֶלביץ' סלֶפּיַאן (Эсфи́рь Иосиле́вич Слепя́н; 2 בפברואר 1869 – כ"ה בניסן תרע"ט, 24 באפריל 1919), שנודעה כאהובתו של חיים נחמן ביאליק וכחברה בקומונת האמנים "בצלאל".
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ואירה יאן · ראה עוד »
נפתלי וייץ
נפתלי וייץ בביתו בירושלים, שנות ה-20 בית הרופאים נפתלי וחנה וייץ בירושלים נפתלי וייץ (21 בינואר 1866 – 12 בפברואר 1935) היה רופא ומחלוצי היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת סוף השלטון העות'מאני ותחילת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ונפתלי וייץ · ראה עוד »
עמק המצלבה
עמק המצלבה ומנזר המצלבה סופת שלג בדצמבר 2013 עמק המצלבה (נקרא גם: פארק רחביה או עמק הצבים) הוא עמק בירושלים, הנמצא בין השכונות רחביה, ניות וגבעת רם, וקרוי על שם מנזר המצלבה שבו.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ועמק המצלבה · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ועברית · ראה עוד »
עיריית ירושלים
עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ועיריית ירושלים · ראה עוד »
פרשת גבריאל תירוש
פרשת גבריאל תירוש הוא רומן מאת הסופר והמשורר יצחק שלו, שיצא לאור בשנת 1964 במסגרת "ספריה לעם" של הוצאת "עם עובד".
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ופרשת גבריאל תירוש · ראה עוד »
פועלי ציון
"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ופועלי ציון · ראה עוד »
פולה בן-גוריון
פוֹלָה בֶּן־גּוּרִיּוֹן (פּוֹלָה מוּנְוַייס) (25 באפריל 1892 – 29 בינואר 1968) הייתה אשתו של ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של מדינת ישראל, דוד בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ופולה בן-גוריון · ראה עוד »
רחל ינאית בן-צבי
רחל ינאית בן־צבי (נולדה בשם גולדה לישנסקי; 3 במאי 1886 – 16 בנובמבר 1979) הייתה סופרת ומחנכת, אגרונומית בהשכלתה.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ורחל ינאית בן-צבי · ראה עוד »
רחביה
גן מעלה צ'ארלס קלור רחוב רמב"ן, אחד הרחובות הראשיים בשכונה רחביה בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, מבט מקרית שמואל. בחזית בית קדימה, ומשמאל למטה הפילבוקס בצומת עזה-טשרניחובסקי. ראש רחביה (1937-1936) מאת אלפרד ברנהיים. אוסף מוזיאון ישראל מסמטאות '''רחביה''' (רחוב אלחריזי) מופע רחוב ב'מוזיאון חי' ברחביה, 2008 בית העם. רחביה היא שכונה בירושלים.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ורחביה · ראה עוד »
רחוב אתיופיה
אתיופיה 10 - קִידָאנֵה מִהְרַת - הכנסייה האתיופית אתיופיה 10 - אחד משערי המתחם האתיופי אתיופיה 11 - לוח הקדשה בפתח בית בן יהודה, מאי 2008 אתיופיה 15 - בית ועד העיר ומטה ההגנה בית הספר תחכמוני בראשית שנות ה-20 רחוב אתיופיה (בתקופת המנדט הבריטי ואף לאחר מכן: Abyssinian street רחוב החבשים) הוא רחוב במרכז העיר ירושלים, היוצא מרחוב הנביאים, ומקביל לרחוב בני ברית הסמוך.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ורחוב אתיופיה · ראה עוד »
שמואל מיכאלי
שמואל מיכאלי (1926–2005) מורה, מחנך ומנהל הגימנסיה העברית רחביה שמואל מיכאלי (1926 – 25 בפברואר 2005) היה מורה ומחנך ירושלמי והמנהל השישי של הגימנסיה העברית רחביה.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ושמואל מיכאלי · ראה עוד »
שנות ה-40 של המאה ה-20
ENIAC המחשב האלקטרוני הראשון בעולם אשר נבנה בידי צבא ארצות הברית שנות ה-40 של המאה ה-20 היו העשור החמישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1940 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1949.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ושנות ה-40 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-60 של המאה ה-20
הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח אשר במסגרתה האדם הראשון בתולדות האנושות הילך על אדמת הירח. שנות ה-60 של המאה ה-20 (בקיצור: שנות השישים או באנגלית הסיקסטיז) היו העשור השביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1960 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1969.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ושנות ה-60 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-70 של המאה ה-20
סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ושנות ה-70 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שער שכם
שער שכם (2014) העשור הראשון של המאה העשרים המציגה את שער שכם. מתוך אוסף הגלויות, הספרייה הלאומית שלושת השמות: שער שכם, באב אל-עאמוד ושער דמשק מפת מידבא: שער שכם ועמוד סימון הדרכים ברחבה שמולו בין החומות שער שכם (1900) שער שכם, 1967, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית שער שכם (בערבית: باب العامود, תעתיק: "באב אל-עאמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ושער שכם · ראה עוד »
שלמה שילר
שלמה שִילֶר (15 באוקטובר 1862 – 31 באוקטובר 1925, י"ג בחשוון תרפ"ו) היה מורה, מחנך, איש ציבור והוגה דעות ציוני בגליציה, באימפריה הרוסית ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ושלמה שילר · ראה עוד »
שבט מצדה - צופי ירושלים
בית נועה - משכנם של צופי שבט מצדה בעמק המצלבה שבט מצדה הוא שבט צופים בהנהגת צופי ירושלים הפועל מאז 1936, ושעיקר חניכיו הם תלמידי הגימנסיה העברית רחביה לדורותיהם.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ושבט מצדה - צופי ירושלים · ראה עוד »
שבט צופים
שבט צופי גיברלטר, חלק מארגון הצופים של הממלכה המאוחדת במסגרת תנועת הצופים הבריטים בחו"ל. שבט צופים הוא ארגון מקומי-לוקאלי של תנועת הצופים וצורה זו קיימת ברוב המדינות בהן התנועה פעילה.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ושבט צופים · ראה עוד »
שכונת הבוכרים
בתי פאר וכתובות הקדש בית יהודיוף-חפץ ("הארמון") ב'''שכונת הבוכרים''' מחצרות השכונה מרפסת ססגונית בשכונה בית יוסף דוידוף שכונת הבוכרים היא שכונה בלב ירושלים, שנבנתה בשנת 1894 על ידי יהודי בוכרה.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ושכונת הבוכרים · ראה עוד »
תרבות
תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ותרבות · ראה עוד »
זבולון תוחמן
זבולון תוחמן (טוּכמַן) (1913 – 13 באוגוסט 1971) היה מנהל הגימנסיה העברית בירושלים בשנים 1956–1971 ומחברם של ספרי לימוד רבים במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה וזבולון תוחמן · ראה עוד »
זיכרון משה
זיכרון משה במרחב העירוני, מפה בריטית 1927 זיכרון משה היא שכונה במרכז ירושלים, ישראל.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה וזיכרון משה · ראה עוד »
חנה וייץ
חנה וייץ בצעירותה בית הרופאים נפתלי וחנה וייץ בירושלים חנה וייץ (י"ט בניסן ה'תרכ"ו, 4 באפריל 1866 – ב' בסיוון ה'תש"ט, 30 במאי 1949) הייתה הרופאה הראשונה בארץ ישראל ומחלוצות היישוב היהודי בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותחילת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה וחנה וייץ · ראה עוד »
חטיבת ביניים בישראל
הכניסה לחטיבת הביניים "אורט דפנה" בקריית ביאליק חטיבת ביניים א בעיר נשר. חטיבת ביניים בישראל היא חלק ממערכת החינוך הפורמלי בישראל, שבו לומדים תלמידים בכיתות ז' עד ט' (גילאי 12 עד 15).
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה וחטיבת ביניים בישראל · ראה עוד »
חברת עזרה של יהודי גרמניה
ד"ר פאול נתן, מייסד "עזרה" חברת עזרה של יהודי גרמניה (בגרמנית: Hilfsverein der Deutschen Juden, בקיצור "עזרה") הייתה ארגון יהודי-גרמני לא ציוני, שפעלה בראשית המאה ה-20 לסיוע פילנתרופי ליהודי מזרח אירופה וארץ ישראל ולקידום התרבות הגרמנית בקרב היהודים מחוץ לגרמניה.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה וחברת עזרה של יהודי גרמניה · ראה עוד »
בנק אנגלו-פלשתינה
בנק אנגלו-פלשתינה, 1950 משכנו הראשון של הסניף הראשון של בנק אפ"ק ברחוב עג'מי שהפך לימים לרחוב יפת 18, יפו דלת משרדי הבנק ברחוב יפת 18, יפו. מתוך לוחית זיכרון בראש הדלת: "בבית זה נפתח ב-ב' באב ה'תרס"ג המשרד הראשי של חברת אנגלו-פלשתינא בע"מ (עתה בנק לאומי לישראל בע"מ) חברת בת של אוצר התיישבות היהודים מיסודו של ד"ר תיאודור הרצל". 260px הבניין ההיסטורי של בנק אנגלו פלשתינה בשדרות ירושלים 1 פינת רחוב אפ"ק (אנגלו פלשתינה קומפני) בתכנונו של האדריכל יוסף ברלין (נהרס באוקטובר 2016) סניף בנק אפ"ק בחברון 1907 בנק אנגלו-פלשתינה (עד שנת 1931, בנק אַפַּ"ק) היה המוסד הפיננסי המרכזי של היישוב בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בכל תקופת המנדט הבריטי, ואף בראשית ימי מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ובנק אנגלו-פלשתינה · ראה עוד »
בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
#הפניה בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ובצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים · ראה עוד »
בוריס שץ
בוריס, זהרה, אולגה ובצלאל שץ בוריס (שלמה זלמן-דב ברוך) שץ (ברוסית: Борис Шац; כ"ו בכסלו תרכ"ז, 4 בדצמבר 1866 – ט"ו באדר ב' תרצ"ב, 23 במרץ 1932) היה צייר ופסל יהודי, מייסד בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות בירושלים, ומקימו של בית הנכות בצלאל, לימים מוזיאון ישראל.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ובוריס שץ · ראה עוד »
בית ספר תיכון
כיתה בגימנסיה הרצליה, 1912 בית ספר תיכון (מכונה גם חטיבה עליונה או בראשי תיבות חט"ע) הוא השלב העליון במערכת החינוך הבסיסית הניתנת לילדים ולנוער במדינות רבות בעולם.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ובית ספר תיכון · ראה עוד »
בית ספר יסודי
כיתה בבית ספר יסודי תלמידה בבית ספר יסודי בית ספר יסודי הוא מוסד ידע ומיומנויות בו לומדים הילדים בדרך כלל במשך שש שנים, והוא בדרך כלל מסגרת חובתית לאחר הגן ולפני חטיבת הביניים.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ובית ספר יסודי · ראה עוד »
בית המוסדות הלאומיים
הכיכר במרכז הרחבה וחזית אגף קרן היסוד (משמאל) תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ובית המוסדות הלאומיים · ראה עוד »
בית הספר ראשידיה
בית הספר ראשידיה (בערבית: المدرسة الرشيدية) או "אל-ראשידיה בית ספר תיכון לנערים" (בערבית: المدرسة الرشيدية الثانوية للبنين) הוא בית ספר תיכון עירוני הממוקם במזרח ירושלים, ליד שער הפרחים צמוד למוזיאון רוקפלר.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ובית הספר ראשידיה · ראה עוד »
גרילה
גרילה (בספרדית: Guerrilla, "מלחמה קטנה") היא שיטת לחימה המתבצעת על ידי כוחות קטנים, זריזים וגמישים.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה וגרילה · ראה עוד »
דוד ילין
אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ודוד ילין · ראה עוד »
ה'תשל"ד
אות מלחמת יום הכיפורים, אשר פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד - 6 באוקטובר 1973. מלחמת יום הכיפורים הייתה האירוע הבולט בשנה זו.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה וה'תשל"ד · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה והעלייה השנייה · ראה עוד »
הצבי
כותרת "הצבי" בעריכת בן יהודה כותרת "האור" תרנ"ג גיליון הצבי, השנה החמש עשרה "הצבי" היה עיתון שנוסד על ידי אליעזר בן-יהודה בשנת 1884 בירושלים והופיע מאז בגלגולים שונים עד ימי מלחמת העולם הראשונה (1915).
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה והצבי · ראה עוד »
החלוקה
החלוקה היא מונח שנטבע בתקופת היישוב הישן, המתייחס לחלוקת כספי המגביות שנוהלו בארצות הגולה במטרת איסוף כסף לשם תמיכה בתלמידי-חכמים ובעניים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה והחלוקה · ראה עוד »
הגימנסיה העברית "הרצליה"
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה והיישוב הישן · ראה עוד »
ועד הצירים
חיים ויצמן וועד הצירים, 1918. עוד בתמונה: אדווין סמואל, ויליאם אורמסבי-גור, ישראל משה זיו, אריה (לאון) סימון, ג'יימס דה רוטשילד ויוסף שפרינצק ועד הצירים בחזית רכבת בלוד, בדרך ליפו ולתל אביב, 4 באפריל 1918. משמאל: קפטן אריק וולי, אדם לא מזוהה, זאב גלוסקין, מרדכי הכהן, לאון סימון, סילביין לוי, ישראל זיו, ג'וזף קאואן, חיים ויצמן, ויליאם אורמסבי-גור. על הרכבת: דוד אדר, וולטר מאייר, אהרן אהרנסון, ז'יל רוזנהק. ועד הצירים לארץ ישראל (נודע גם בשמות הוועדה הציונית או הקומיסיה הציונית, וכן "הקומיסיה הציונית לפלשתינה" ו"הוועדה הארצישראלית"), שנודע בקיצור בשם ועד הצירים (באנגלית: Zionist Commission), היה משלחת מנהיגים ציוניים לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה וועד הצירים · ראה עוד »
יצחק שלו
יצחק שלו (5 ביולי 1918, כ"ה בתמוז תרע"ח – 13 ביולי 1992, י"ב בתמוז תשנ"ב) היה משורר, סופר ומסאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ויצחק שלו · ראה עוד »
יצחק בן-צבי
משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ויצחק בן-צבי · ראה עוד »
יצחק יעקבי
יצחק יעקבּי (ינישבסקי) (כ"ט אייר ה'תרל"ד, מאי 1874 – ד' אב תשט"ז, 12 ביולי 1956), פעיל ציוני ממפתחי "החדר המתוקן" ושיטת תלמוד תורה עברית בעברית, ארבע פעמים ציר בקונגרס הציוני, חלוץ העלייה השנייה וממייסדי שכונת בית הכרם בירושלים.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ויצחק יעקבי · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה וירושלים · ראה עוד »
ירושלים החדשה (אמנים)
ירושלים החדשה, הקומונה הירושלמית שליד בצלאל. אירה יאן יושבת משמאל, בלבן. עוד בתמונה: רחל ינאית בן-צבי (עומדת מימין), בוריס שץ (לידה), יצחק בן-צבי (יושב מימין). "ירושלים החדשה" הייתה כינוייה של חבורה שגובשה בירושלים ב-1908 ביוזמתו ובהנהגתו של בוריס שץ, מייסד בית הספר לאמנות בצלאל.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה וירושלים החדשה (אמנים) · ראה עוד »
ידיעת הארץ
#הפניה לימודי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה וידיעת הארץ · ראה עוד »
יהושע ברזילי
יהושע ברזילי (אייזנשטט) (בלארוס, 1855 - שווייץ, 1918), סופר ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ויהושע ברזילי · ראה עוד »
יהודה לייב מטמן-כהן
#הפניה יהודה לייב מטמון-כהן.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ויהודה לייב מטמן-כהן · ראה עוד »
יוסף מוהליבר
הרב ד"ר יוסף מוהליבר (מוהילבר; י"ב בחשוון ה'תרל"ג, 13 בנובמבר 1872, ראדום, האימפריה הרוסית – ו' באדר א' ה'תש"ג, 10 בפברואר 1943, ירושלים, פלשׂתינה-א"י) היה איש חינוך עברי, מנהל הגימנסיה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ויוסף מוהליבר · ראה עוד »
יוסף לוריא
יוסף לוּריא (גם: לוריה; ברוסית: Лурье; ה'תרל"א, 1871, פּוּמפִּיַאן, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – כ"ט בכסלו ה'תרצ"ח, 3 בדצמבר 1937, ירושלים) היה מחנך עברי ופובליציסט, עורך עברי ויידי, עסקן תרבות ופעיל ציוני, מראשוני התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ויוסף לוריא · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ו1909 · ראה עוד »
1913
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ו1913 · ראה עוד »
1916
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ו1916 · ראה עוד »
1929
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ו1929 · ראה עוד »
1937
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ו1937 · ראה עוד »
1943
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ו1943 · ראה עוד »
1965
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ו1965 · ראה עוד »
1967
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ו1967 · ראה עוד »
2 בינואר
2 בינואר הוא היום השני בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: הגימנסיה העברית רחביה ו2 בינואר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הגימנסיה_העברית_רחביה
