גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
61 יחסים: מאוזוליאום, מצדה, מרד בר כוכבא, משכנות שאננים, מלחמת ששת הימים, מבצר קיפרוס, ארמון, ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו, ארכאולוג, ארכאולוגיה, אלי שילר, אדריכלות, אהוד נצר (מהנדס), נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, סרקופג, פסיפס, פרופסור, פועה מנצ'ל, ציפורי (יישוב עתיק), קפריסין, קבורה, קוצ'י, קיסריה, שנות ה-60 של המאה ה-20, תקופת בית שני, תיאטרון, חפירה ארכאולוגית, בניאס (אתר ארכאולוגי), בית כנסת, גבריאל ברקאי, דרום הודו, דוקטורט, המרד הגדול, האוניברסיטה העברית בירושלים, הרובע היהודי, הרודיון, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, הדסה עין כרם, הורדוס, היכל, ימין משה, ירושלים, יריחו, ישראל, יגאל ידין, יוסף בן מתתיהו, 13 במאי, 1934, 1958, 1972, ..., 1978, 1981, 1985, 1990, 1993, 1996, 2007, 2008, 2010, 25 באוקטובר, 28 באוקטובר. להרחיב מדד (11 יותר) »
מאוזוליאום
מאוזוליאום בבית הקברות לה רקולטה, בואנוס איירס קבר נפוליאון בפריז מאוזוליאום מזור מָאוּזוֹלֵאוֹם הוא מבנה קבורה מפואר, המשמש לעיתים כמקום סגידה לנפטר או לנפטרים הקבורים או חנוטים בתוכו.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ומאוזוליאום · ראה עוד »
מצדה
מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ומצדה · ראה עוד »
מרד בר כוכבא
טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ומרד בר כוכבא · ראה עוד »
משכנות שאננים
משכנות שאננים היה אחד ממפעלי הפיתוח הראשונים בעיר החדשה של ירושלים בתקופה העות'מאנית והשכונה היהודית הראשונה שהוקמה בירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ומשכנות שאננים · ראה עוד »
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »
מבצר קיפרוס
מבט ממצפה יריחו לכיוון מזרח קיפרוס (ביוונית: Κύπρον) הוא מבצר מימי הורדוס שנקרא על שם אימו.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ומבצר קיפרוס · ראה עוד »
ארמון
פרידריך השני מלך פרוסיה, כפי שנראה בסביבות שנת 1900 ארמון האפיפיור באויניון. ארמון הוא מקום מגורים גדול ונרחב, המשמש או ששימש בעבר למגורי המלך ואחרים ממשפחת המלוכה, או העומדים בראש השלטון.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וארמון · ראה עוד »
ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו
מראה מיריחו לעבר אפיק נחל פרת וקיפרוס ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו הם מכלול של מבנים מתקופת בית שני שנחשפו במערב בקעת יריחו, סמוך לפתחו של נחל פרת ולדרך הרומית היורדת מירושלים ליריחו.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו · ראה עוד »
ארכאולוג
הארכאולוג בנימין מזר בחפירות בית שערים ארכאולוג הוא אדם העוסק בארכאולוגיה.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וארכאולוג · ראה עוד »
ארכאולוגיה
אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וארכאולוגיה · ראה עוד »
אלי שילר
אלי שילר (1938 - 2 בדצמבר 2018) היה חוקר ירושלים וארץ ישראל, מורה דרך, עורך, מייסד ובעלים של הוצאת אריאל ומחברם של עשרות מאמרים.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ואלי שילר · ראה עוד »
אדריכלות
סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, כיפת המבנה נעשתה על ידי פיליפו ברונלסקי בין השנים 1420–1436. נאו־גותית (1248–1880). מקדש הפייסטוס באתונה, מקדש יווני קלאסי. אַדְרִיכָלוּת (או בלועזית: אַרְכִיטֶקְטוּרָה) היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ואדריכלות · ראה עוד »
אהוד נצר (מהנדס)
אהוד נצר (נולד ב-1954 בערך) הוא מנהל בכיר בתעשייה הביטחונית בישראל, בהכשרתו מהנדס מכונות.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ואהוד נצר (מהנדס) · ראה עוד »
נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל
נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל הוא ירחון היוצא לאור בישראל מאז 1998, ומהווה מהדורה עברית של המגזין האמריקאי "נשיונל ג'יאוגרפיק".
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ונשיונל ג'יאוגרפיק ישראל · ראה עוד »
סרקופג
מצרי מרנפתח סַרקוֹפָג הוא מְכל אבן המשמש כארון קבורה.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וסרקופג · ראה עוד »
פסיפס
קיר פסיפס מארך פְּסֵיפָס (בלעז: מוֹזָאִיקָה) הוא יצירת אמנות שבה מורכבות פיסות שונות לכדי ריצוף משטח – לרוב רצפה או כחלק מעיטור אדריכלי אחר.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ופסיפס · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ופרופסור · ראה עוד »
פועה מנצ'ל
פועה מֶנצֶ'ל (בן-טובים) (1903 – 20 בפברואר 1991) הייתה אשת חינוך ישראלית, מייסדת ומנהלת בית הספר התיכון מקיף א' באר שבע (שקרוי על שמה כיום) בין השנים 1954–1966, ומייסדת החינוך התיכוני המקיף בישראל.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ופועה מנצ'ל · ראה עוד »
ציפורי (יישוב עתיק)
"והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל", פרק 9: רומא בירושלים, הערוץ הראשון מבט אווירי צִפּוֹרִי הייתה עיר עתיקה במרכז הגליל התחתון, חמישה קילומטרים מצפון־מערב לנצרת.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וציפורי (יישוב עתיק) · ראה עוד »
קפריסין
הארכיבישוף מקאריוס השלישי, נשיאה הראשון של קפריסין קפריסין (ביוונית: Κύπρος, בטורקית: Kıbrıs) היא מדינת אי הממוקמת בים התיכון, מדרום לצפון קפריסין ולטורקיה וממערב לסוריה וללבנון.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וקפריסין · ראה עוד »
קבורה
מערת קבורה המכילה סרקופגים בבית שערים אחוזת קבר בבית גוברין - מרשה סרקופגים אנתרופואידים מדיר אל-בלח כוכי קבורה חצובים באבן חול בפטרה (ירדן) קבורת שדה קבורת קומות בבית עלמין גני אסתר שבראשון לציון, 2018 קברים ריקים בבית קברות בהולנד, 2016 קבורה היא הטמנת גופתו של אדם או בעל חיים באדמה.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וקבורה · ראה עוד »
קוצ'י
קוצ'י ב-1635 בית הקברות ההולנדי העתיק בקוצ'י קוצ'י (במלאיאלאם), הידועה גם בשמה הקודם קוצ'ין, היא העיר השנייה בגודלה במדינת קרלה בהודו, ואחת מערי הנמל העיקריות של הודו.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וקוצ'י · ראה עוד »
קיסריה
קיסריה היא עיר נמל שהוקמה בשנים 13–25 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וקיסריה · ראה עוד »
שנות ה-60 של המאה ה-20
הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח אשר במסגרתה האדם הראשון בתולדות האנושות הילך על אדמת הירח. שנות ה-60 של המאה ה-20 (בקיצור: שנות השישים או באנגלית הסיקסטיז) היו העשור השביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1960 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1969.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ושנות ה-60 של המאה ה-20 · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ותקופת בית שני · ראה עוד »
תיאטרון
תיאטרון אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כמו תפאורה או וידאו ארט).
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ותיאטרון · ראה עוד »
חפירה ארכאולוגית
חפירת פסל באתר הארכאולוגי תל חלף בסוריה ב-1912, נחפר בשיטות שאינן מקובלות במחקר המודרני חפירה ארכאולוגית היא חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וחפירה ארכאולוגית · ראה עוד »
בניאס (אתר ארכאולוגי)
הצעת שחזור של האתר המעיין בבניאס שרידי מקדש פאן גומחות בהן הוצבו בעבר פסלי האל פאן שרידי בניאס בציורו של יוהאן מרטין ברנאץ, שביקר במקום ב-1836 שרידי בניאס בציורו של הארי פן, 1880; אוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, ניו יורק בניאס הוא אתר ארכאולוגי בו נמצאים שרידיה של עיר קדומה שהתקיימה בתקופות שונות לאורך ההיסטוריה והגיעה לשיא פריחתה בתקופה הרומית.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ובניאס (אתר ארכאולוגי) · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ובית כנסת · ראה עוד »
גבריאל ברקאי
גבריאל (גבי) ברקאי (נולד ב-20 ביוני 1944, הונגריה) הוא ארכאולוג ישראלי, חתן פרס ירושלים לארכאולוגיה לשנת 1996 ופרס מוסקוביץ' לציונות לשנת 2014.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וגבריאל ברקאי · ראה עוד »
דרום הודו
המיקום של אזור דרום הודו בהודו אזור דרום הודו כולל חמש ממדינות הודו: אנדרה פרדש, קרנאטקה, קראלה, טמיל נאדו וטלנגאנה וכן את שטחי האיחוד לקשאדוויפ ופודוצ'רי המהווים 19.31% משטחה של הודו ואשר בהם חיים כ-20% מכלל האוכלוסייה ההודית.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ודרום הודו · ראה עוד »
דוקטורט
#הפניהדוקטור.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ודוקטורט · ראה עוד »
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר והמרד הגדול · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: אהוד נצר והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
הרובע היהודי
מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר והרובע היהודי · ראה עוד »
הרודיון
הכניסה המקורית לאחד מבורות המים בהר המוביל למערכות תת-קרקעיות נוספות מקווה טהרה בבית המרחץ בהרודיון תחתית מבט על של הרודיון והרודיון תחתית. בצדה השמאלי של התמונה, מתחת לכביש, ניתן להבחין במעין מתחם מרובע ובמרכזו עיגול קטן בהיר. זוהי בריכת הענק המלאכותית והאי שבתוכה, שסביבה נבנה הגן שבטבורה של הרודיון תחתית אחד מבורות המים המרכזיים בהרודיון הרודיון (ביוונית: Ἡρώδειον; בערבית: هيروديون; בלטינית: Herodium), או בשמו האחר הר הורדוס, הוא אתר ארכאולוגי, משלהי תקופת בית שני, כיום גן לאומי בניהול רשות הטבע והגנים, הנמצא כ-12 קילומטרים מדרום לירושלים בספר מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר והרודיון · ראה עוד »
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
סמלילו הקודם של הטכניון שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן המכון לחקר הנדסה ימית - במבנה הידראוליקה (צולם בשנות ה-60) הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בחיפה המתמקדת בלימודי הנדסה ובמדעים מדויקים אך מלמדת גם רפואה ואדריכלות.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »
הדסה עין כרם
#הפניה בית החולים הדסה עין כרם.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר והדסה עין כרם · ראה עוד »
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר והורדוס · ראה עוד »
היכל
ההיכל הכפול בבית מדרש של ישיבת הכותל המשקיף על רחבת הכותל המערבי, 9/07היכל הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי כנסת של הספרדים.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר והיכל · ראה עוד »
ימין משה
מראה כללי של השכונה חותם "כרם משה ויהודית" בית בימין משה מדרגות בשכונה היורדות לגיא בן הינום שלט הרחוב בית ועץ בשכונה ימין משה היא שכונה ותיקה בירושלים בקרבת העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וימין משה · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וירושלים · ראה עוד »
יריחו
קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ויריחו · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וישראל · ראה עוד »
יגאל ידין
יִגָּאֵל ידין (סוקניק) (20 במרץ 1917, כ"ו באדר ה'תרע"ז – 28 ביוני 1984, כ"ח בסיוון ה'תשמ"ד) היה סגן ראש הממשלה, פרופ' לארכאולוגיה, הרמטכ"ל השני של צה"ל והרמטכ"ל בפועל במהלך מלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ויגאל ידין · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
13 במאי
13 במאי הוא היום ה-133 בשנה (134 בשנה מעוברת), בשבוע ה-20 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ו13 במאי · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ו1934 · ראה עוד »
1958
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ו1958 · ראה עוד »
1972
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ו1972 · ראה עוד »
1978
17 בספטמבר - החתימה על הסכמי קמפ דייוויד. מימין לשמאל: נשיא מצריים אנואר סאדאת, נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר וראש ממשלת ישראל מנחם בגין.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ו1978 · ראה עוד »
1981
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ו1981 · ראה עוד »
1985
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ו1985 · ראה עוד »
1990
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ו1990 · ראה עוד »
1993
עם תחילת השנה, ב-1 בינואר, התרחשו שני אירועים משמעותיים.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ו1993 · ראה עוד »
1996
ינואר.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ו1996 · ראה עוד »
2007
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ו2007 · ראה עוד »
2008
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ו2008 · ראה עוד »
2010
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ו2010 · ראה עוד »
25 באוקטובר
25 באוקטובר הוא היום ה-298 בשנה (299 בשנה מעוברת), בשבוע ה-43 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ו25 באוקטובר · ראה עוד »
28 באוקטובר
28 באוקטובר הוא היום ה-301 בשנה, (302 בשנה מעוברת) בשבוע ה-44 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ו28 באוקטובר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אהוד_נצר
