אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין

מַדָד אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין

רבי אֱלֶכְּסַנְדֶּר סֶנְדֶּר יוֹם טוֹב לִּיפָּא אַיְּיכְנְשְׁטֵיין (ה'תקפ"ד – י"א בתשרי ה'תרמ"ד) היה רב ואדמו"ר בדור השלישי בשושלת זידיטשוב. [1]

תוכן עניינים

  1. 29 יחסים: מנחם מנדל אייכנשטיין, אדמו"ר, סמיכה לרבנות, סאנוק, סטרי, רב, שלמה יעקב אייכנשטיין, תר"ח, תר"ב, תר"י, תרמ"ה, תרפ"ג, תרפ"ד, ט' בסיון, זידיטשוב, חסידות אלעסק, חסידות רופשיץ, חסידות זידיטשוב, חסידות גלגוב, ברכת הלבנה, גליציה, י"א בתשרי, י"ט באב, יעקב צבי יאליש, יצחק אייזיק אייכנשטיין, יששכר בעריש אייכנשטיין (דולינה), יהודה צבי הירש אייכנשטיין, יום הכיפורים, יוסף שאול נתנזון.

מנחם מנדל אייכנשטיין

רבי מְנַחֵם מֶנְדֶּל אַיְּיכְנְשְׁטֵיין (ה'ת"ר - י"א באדר ה'תרס"א), היה רב במיקולייב ואדמו"ר בדור השלישי בשושלת זידיטשוב.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין ומנחם מנדל אייכנשטיין

אדמו"ר

טקסט.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין ואדמו"ר

סמיכה לרבנות

תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין וסמיכה לרבנות

סאנוק

סאנוק (בפולנית: Królewskie Wolne Miasto Sanok, העיר החופשית המלכותית סאנוק; באוקראינית: Cянік, סאניק; ביידיש: סאָניק, סוניק) היא עיר במחוז ז'שוב בדרום פולין (בחבל פודקרפצקיה), באזור הידוע כגליציה המערבית.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין וסאנוק

סטרי

סְטְרִי (באוקראינית: Стрий, בפולנית: Stryj) היא עיר על הגדה המערבית של נהר סטרי, במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, למרגלות הרי הקרפטים.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין וסטרי

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין ורב

שלמה יעקב אייכנשטיין

רבי שְׁלֹמֹה יַעֲקֹב אַיְּיכְנְשְׁטֵיין (1830, ה'תק"ץ - 4 בדצמבר 1885, כ"ו בכסלו ה'תרמ"ו) היה אדמו"ר בדור השלישי בשושלת זידיטשוב.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין ושלמה יעקב אייכנשטיין

תר"ח

#הפניה ה'תר"ח.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין ותר"ח

תר"ב

#הפניה ה'תר"ב.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין ותר"ב

תר"י

#הפניה ה'תר"י.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין ותר"י

תרמ"ה

#הפניה ה'תרמ"ה.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין ותרמ"ה

תרפ"ג

#הפניה ה'תרפ"ג.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין ותרפ"ג

תרפ"ד

#הפניה ה'תרפ"ד.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין ותרפ"ד

ט' בסיון

#הפניה ט' בסיוון.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין וט' בסיון

זידיטשוב

#הפניה ז'ידאצ'וב.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין וזידיטשוב

חסידות אלעסק

חסידות אלעסק הייתה חסידות גליציאנית.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין וחסידות אלעסק

חסידות רופשיץ

חסידות רופשיץ הייתה שושלת חסידית גדולה בגליציה.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין וחסידות רופשיץ

חסידות זידיטשוב

רבי שלום אייכינשטיין מזידיטשוב צפת ארצות הברית רבי נפתלי צבי לאבין האדמו"ר מזידיטשוב-ברגסז רבי אלתר כהנא האדמו"ר מזידיטשוב-ספינקא ירושלים חסידות זידיטשוב היא חצר חסידית שקמה באמצע המאה ה-18 בעיר זידיטשוב שבגליציה.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין וחסידות זידיטשוב

חסידות גלגוב

חסידות גלגוב היא חסידות גליציאנית, ענף מחסידות רופשיץ.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין וחסידות גלגוב

ברכת הלבנה

סדר ברכת הלבנה על קיר בית הכנסת במקוה ישראל סדר קידוש לבנה על קיר "השטיבלך" בשכונת שערי חסד בירושלים נבטיםברכת הלבנה (בנוסח אשכנז: קידוש לבנה) היא ברכה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, בשעת ראיית הלבנה ההולכת וגדלה בתקופה זו של החודש.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין וברכת הלבנה

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין וגליציה

י"א בתשרי

בקרב עדות החסידים, מכונה יום זה בשם "שם ה'" (או ביידיש: גאטס נאמען).

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין וי"א בתשרי

י"ט באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט אב היא, ברוב השנים, פרשת עקב.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין וי"ט באב

יעקב צבי יאליש

הרב יעקב צבי יאליש (כתיב ארכאי, קרי: יוֹלֶס; תקל"ח, 1777, פשמישל - ט' בניסן ה'תקפ"ה, 1825, ריישא) היה רב ומקובל פולני, אב בית דין בערים שונות, בהן: דינוב, הוסאקוב, גלוגוב ורישא.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין ויעקב צבי יאליש

יצחק אייזיק אייכנשטיין

רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב (ה'תקס"ה, 1805 - ט' בסיוון ה'תרל"ג, 1873) היה האדמו"ר מזידיטשוב בדור השני של השושלת.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין ויצחק אייזיק אייכנשטיין

יששכר בעריש אייכנשטיין (דולינה)

רבי יששכר בער (בעריש) אייכנשטיין (מכונה: ר' בעריש מדולינא; ה'תקצ"ה – כ"ט בשבט ה'תרמ"ו) היה אדמו"ר חסידי, הראשון בשושלת דולינא.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין ויששכר בעריש אייכנשטיין (דולינה)

יהודה צבי הירש אייכנשטיין

רבי יהודה צבי (הירש) אייכנשטיין (ה'תקנ"א, (1791) - ז' בחשון ה'תר"ח, 17 באוקטובר 1847) היה אדמו"ר חסידי בדור השני בשושלת זידיטשוב.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין ויהודה צבי הירש אייכנשטיין

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין ויום הכיפורים

יוסף שאול נתנזון

רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (ה'תק"ע, 1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, מן הבולטים בקרב המשיבים בעולם היהודי בזמנו.

לִרְאוֹת אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין ויוסף שאול נתנזון

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אלכסנדר_סנדר_יום_טוב_ליפא_אייכנשטיין