גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
41 יחסים: HebrewBooks, מצת מכונה, מצה, מרדכי זאב אורנשטיין, מרדכי זאב איטינגא, מרדכי בנט, משנה, משה סופר, אהרן מסטרשלה, אור המזרח, אורח חיים (שולחן ערוך), סדר הדורות, פסח, רב, שאלות ותשובות, שעון שבת, שבת, שולחן ערוך, תנ"ך, תרי"ח, תלמוד, תלמוד ירושלמי, לבוב, חמץ, חסידות, ברז'אן, בת דוד, בית תמחוי, גליציה, ה'תק"ע, ה'תקפ"ה, ה'תרל"ה, ה'תרי"ז, הסכמה, כ"ז באדר, כ"ז באדר א', ים התלמוד, 1810, 1857, 1875, 3 במרץ.
HebrewBooks
#הפניה היברובוקס.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון וHebrewBooks · ראה עוד »
מצת מכונה
#הפניה אפיית מצות#מצת יד ומצת מכונה.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ומצת מכונה · ראה עוד »
מצה
צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ומצה · ראה עוד »
מרדכי זאב אורנשטיין
מצבת קברו של הרב מרדכי זאב אורנשטיין בלבוב רבי מרדכי זאב ב"ר משה אורנשטיין (~ה'ת"ץ, 1730 – ב' בשבט ה'תקמ"ז, 21 בינואר 1787) היה רב ומקובל גליציאני, אב"ד לבוב ומשנה לרב המדינה של גליציה בגלילות לודמיר וזמושץ'.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ומרדכי זאב אורנשטיין · ראה עוד »
מרדכי זאב איטינגא
הרב מרדכי זאב (סג"ל) איטינגא (נקרא: אטינגר; ה'תקס"ד, 1804 – ב' בתמוז ה'תרכ"ג, 19 ביוני 1863) היה למדן גליציאני, מחבר ספרים פורה ו"נשיא ארץ ישראל" של כולל עסטרייך-גאליציא.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ומרדכי זאב איטינגא · ראה עוד »
מרדכי בנט
קברו של הרב מרדכי בנט (1753–1829) בבית הקברות היהודי במיקולוב רבי מרדכי בן אברהם בָּנֶט, או מהר"ם בנט (בכתיב שנהג אז: מרדכי בנעט, בלועזית: Marcus Benedict, "מרקוס בנדיקט"; ה'תקי"ג 1753 – י"ג באב ה'תקפ"ט 1829) היה אב"ד וראש ישיבת ניקלשבורג, רבה הראשי של מוראביה.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ומרדכי בנט · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ומשנה · ראה עוד »
משה סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ומשה סופר · ראה עוד »
אהרן מסטרשלה
רבי אהרן הלוי הורביץ מסְטַרשֶלֶה (staroszele) (ה'תקכ"ו, 1766 – כ"ב בתשרי ה'תקפ"ט, 1828) היה תלמידו של רבי שניאור זלמן מלאדי, ואחד מממלאי מקומו.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ואהרן מסטרשלה · ראה עוד »
אור המזרח
ממוזער אור המזרח היה רבעון שיצא לאור על ידי הסתדרות המזרחי בארצות הברית ובהמשך שנות פעילותו בשיתוף עם המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה בהסתדרות הציונית העולמית.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ואור המזרח · ראה עוד »
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »
סדר הדורות
סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון וסדר הדורות · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ופסח · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ורב · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שעון שבת
שעון שבת ידני פשוט ללא מחוגים שמתחבר לשקע שעון שבת הקבוע בלוח חשמלי שעון שבת הוא התקן הכולל שעון ומפסק המאפשר לתכנן מראש את זמני ההפעלה של מכשירי חשמל באמצעות שליטה על מעבר זרם חשמלי אליהם.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ושעון שבת · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ושבת · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ושולחן ערוך · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ותנ"ך · ראה עוד »
תרי"ח
#הפניה ה'תרי"ח.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ותרי"ח · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ולבוב · ראה עוד »
חמץ
עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון וחמץ · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון וחסידות · ראה עוד »
ברז'אן
#הפניה בז'ז'ני.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון וברז'אן · ראה עוד »
בת דוד
#הפניה דודן.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ובת דוד · ראה עוד »
בית תמחוי
בית תמחוי במונטריאול, קנדה, 1931 (בתקופת השפל הגדול) בית תמחוי הוא מסעדה המשמשת למתן ארוחות, בחינם או במחיר מזערי, לנזקקים שאין ידם משגת לרכוש מזון לעצמם.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ובית תמחוי · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון וגליציה · ראה עוד »
ה'תק"ע
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון וה'תק"ע · ראה עוד »
ה'תקפ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון וה'תקפ"ה · ראה עוד »
ה'תרל"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון וה'תרל"ה · ראה עוד »
ה'תרי"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון וה'תרי"ז · ראה עוד »
הסכמה
תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון והסכמה · ראה עוד »
כ"ז באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון וכ"ז באדר · ראה עוד »
כ"ז באדר א'
#הפניהכ"ז באדר.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון וכ"ז באדר א' · ראה עוד »
ים התלמוד
#הפניה משה יהושע העשיל אורנשטיין.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון וים התלמוד · ראה עוד »
1810
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ו1810 · ראה עוד »
1857
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ו1857 · ראה עוד »
1875
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ו1875 · ראה עוד »
3 במרץ
3 במרץ הוא היום ה-62 בשנה (63 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יוסף שאול נתנזון ו3 במרץ · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יוסף_שאול_נתנזון
