תוכן עניינים
33 יחסים: HebrewBooks, מצת מכונה, מצה, מרדכי זאב אורנשטיין, מרדכי זאב איטינגא, מרדכי בנט, משנה, משה סופר, אהרן מסטרשלה, אור המזרח, אורח חיים (שולחן ערוך), סדר הדורות, פסח, רב, שאלות ותשובות, שעון שבת, שבת, שולחן ערוך, תנ"ך, תרי"ח, תלמוד, תלמוד ירושלמי, לבוב, חמץ, חסידות, ברז'אן, בת דוד, בית תמחוי, גליציה, הסכמה, כ"ז באדר א', ים התלמוד, 3 במרץ.
HebrewBooks
#הפניה היברובוקס.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון וHebrewBooks
מצת מכונה
#הפניה אפיית מצות#מצת יד ומצת מכונה.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון ומצת מכונה
מצה
צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון ומצה
מרדכי זאב אורנשטיין
מצבת קברו של הרב מרדכי זאב אורנשטיין בלבוב רבי מרדכי זאב ב"ר משה אורנשטיין (~ה'ת"ץ, 1730 – ב' בשבט ה'תקמ"ז, 21 בינואר 1787) היה רב ומקובל גליציאני, אב"ד לבוב ומשנה לרב המדינה של גליציה בגלילות לודמיר וזמושץ'.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון ומרדכי זאב אורנשטיין
מרדכי זאב איטינגא
הרב מרדכי זאב (סג"ל) איטינגא (נקרא: אטינגר; ה'תקס"ד, 1804 – ב' בתמוז ה'תרכ"ג, 19 ביוני 1863) היה למדן גליציאני, מחבר ספרים פורה ו"נשיא ארץ ישראל" של כולל עסטרייך-גאליציא.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון ומרדכי זאב איטינגא
מרדכי בנט
קברו של הרב מרדכי בנט (1753–1829) בבית הקברות היהודי במיקולוב רבי מרדכי בן אברהם בָּנֶט, או מהר"ם בנט (בכתיב שנהג אז: מרדכי בנעט, בלועזית: Marcus Benedict, "מרקוס בנדיקט"; ה'תקי"ג 1753 – י"ג באב ה'תקפ"ט 1829) היה אב"ד וראש ישיבת ניקלשבורג, רבה הראשי של מוראביה.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון ומרדכי בנט
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון ומשנה
משה סופר
#הפניה החתם סופר.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון ומשה סופר
אהרן מסטרשלה
רבי אהרן הלוי הורביץ מסְטַרשֶלֶה (staroszele) (ה'תקכ"ו, 1766 – כ"ב בתשרי ה'תקפ"ט, 1828) היה תלמידו של רבי שניאור זלמן מלאדי, ואחד מממלאי מקומו.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון ואהרן מסטרשלה
אור המזרח
ממוזער אור המזרח היה רבעון שיצא לאור על ידי הסתדרות המזרחי בארצות הברית ובהמשך שנות פעילותו בשיתוף עם המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה בהסתדרות הציונית העולמית.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון ואור המזרח
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון ואורח חיים (שולחן ערוך)
סדר הדורות
סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון וסדר הדורות
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון ופסח
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון ורב
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון ושאלות ותשובות
שעון שבת
שעון שבת ידני פשוט ללא מחוגים שמתחבר לשקע שעון שבת הקבוע בלוח חשמלי שעון שבת הוא התקן הכולל שעון ומפסק המאפשר לתכנן מראש את זמני ההפעלה של מכשירי חשמל באמצעות שליטה על מעבר זרם חשמלי אליהם.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון ושעון שבת
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון ושבת
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון ושולחן ערוך
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון ותנ"ך
תרי"ח
#הפניה ה'תרי"ח.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון ותרי"ח
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון ותלמוד
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון ותלמוד ירושלמי
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון ולבוב
חמץ
עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון וחמץ
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון וחסידות
ברז'אן
#הפניה בז'ז'ני.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון וברז'אן
בת דוד
#הפניה דודן.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון ובת דוד
בית תמחוי
בית תמחוי במונטריאול, קנדה, 1931 (בתקופת השפל הגדול) בית תמחוי הוא מסעדה המשמשת למתן ארוחות, בחינם או במחיר מזערי, לנזקקים שאין ידם משגת לרכוש מזון לעצמם.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון ובית תמחוי
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון וגליציה
הסכמה
תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון והסכמה
כ"ז באדר א'
#הפניהכ"ז באדר.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון וכ"ז באדר א'
ים התלמוד
#הפניה משה יהושע העשיל אורנשטיין.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון וים התלמוד
3 במרץ
3 במרץ הוא היום ה-62 בשנה (63 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת יוסף שאול נתנזון ו3 במרץ