גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
87 יחסים: מס, מסורת (יהדות), מסכת שבת, מעמד חברתי, מעמד הר סיני, מעשר ראשון, מצוות התלויות בארץ, מצווה, מלבי"ם, מחצית השקל, א' בתשרי, אמן (הסכמה), אסכולה, אסיף (כתב עת), אצולה, ארמית, ארתחששתא הראשון, אלישיב בן יהויקים, אחשוורוש, אברהם אבן עזרא, איכר, נחמיה, נישואי תערובת ביהדות, סנבלט, ספר נחמיה, ספר תורה, ספר יהושע, סוכה, סוכות, עזרא הסופר, עזרת נשים (בית המקדש), עד ועד בכלל, פרשנות המקרא, פרשני המקרא היהודים, פחה, קנסו של עזרא, קדושת ארץ ישראל, רמב"ן, ראש השנה, רבא, שמירת שבת, שמיטה, שנת היובל, שערי המקדש, שבט לוי, שבט יהודה, שיבת ציון, תנ"ך, תענית ציבור, תרומות ומעשרות, ..., תורה, תורה שבעל-פה, לוי (יהדות), לינגואה פרנקה, טוביה העמוני, זרובבל, זרובבל בן שאלתיאל, חצות היום (הלכה), חגי ישראל ומועדיו, ברכות התורה, בית המקדש, בית המקדש השני, ביכורים, גשם הערבי, גלות, גלות בבל, גוי, דעת (אתר אינטרנט), דברי הימים, דברים, המצודות, הצדעה, הקהל (מצווה), התקופה הפרסית בארץ ישראל, התבוללות, הגבהה, הכרזת כורש, כ"ד בתשרי, כהן, ירושלים בתקופת בית שני, יחזקאל, יהדות, יהדות בבל, יהושע בן נון, יהודה קיל, יהודים, יום קורבן עצים. להרחיב מדד (37 יותר) »
מס
מַס הוא תשלום הנגבה על פי חוק מתושבים ומאזרחים, למימון פעולות שונות של גופי ציבור.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ומס · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ומסכת שבת · ראה עוד »
מעמד חברתי
פועלים נושאים על גבם את כולם. במדעי החברה, מתאר המונח מעמד קבוצת אנשים החולקים סטטוס חברתי דומה.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ומעמד חברתי · ראה עוד »
מעמד הר סיני
מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ומעמד הר סיני · ראה עוד »
מעשר ראשון
המעשר הראשון הוא עשירית מיבול החקלאי – כולל ירק ופרי אילנות – שנשאר לאחר הפרשת התרומה, ומכאן שמו.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ומעשר ראשון · ראה עוד »
מצוות התלויות בארץ
מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ומצווה · ראה עוד »
מלבי"ם
הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ומלבי"ם · ראה עוד »
מחצית השקל
מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל היא מצווה מהתורה על כל איש בישראל לשלם מדי שנה כופר נפש להקדש.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ומחצית השקל · ראה עוד »
א' בתשרי
במסכת ראש השנה נכתב כי א' בתשרי הוא ראש השנה שלפיו מונים את השנים בלוח השנה הכללי, וכן מונים את השנים לענייני שנת שמיטה, שנת היובל, פירות ערלה ונטע רבעי.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וא' בתשרי · ראה עוד »
אמן (הסכמה)
אָמֵן היא מילה המציינת הסכמה לנאמר קודם לה, במשמעות "אמיתי", "כך יהיה", "לו יהי כך".
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ואמן (הסכמה) · ראה עוד »
אסכולה
אסכולה, או אסכולת חשיבה, היא אסופה או קבוצה של אינדיבידואלים, לרוב אינטלקטואלים, החולקים באופן מובחן מאפיינים משותפים של רעיון, או קונסטרקט פילוסופי, דיסציפלינארי, אמוני, חברתי-תנועתי, כלכלי, תרבותי, או אמנותי.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ואסכולה · ראה עוד »
אסיף (כתב עת)
עטיפת כרך תנ"ך ומחשבה בגיליון ב של אסיף אסיף - שנתון איגוד ישיבות ההסדר הוא כתב עת תורני שיוצא לאור על ידי איגוד ישיבות ההסדר, וייעודו "להיות בית ועד המביא לידי ביטוי את היצירה התורנית הענפה של ישיבות הציונות הדתית, בימה מזמינה ופתוחה לדיונים ומחקרים משמעותיים ויסודיים".
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ואסיף (כתב עת) · ראה עוד »
אצולה
אצולה היא שדרה חברתית שבה תואר האצולה עובר בירושה בהתאם לכללים וחוקים מסוימים.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ואצולה · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וארמית · ראה עוד »
ארתחששתא הראשון
טקסט.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וארתחששתא הראשון · ראה עוד »
אלישיב בן יהויקים
אלישיב בן יהויקים הוא דמות מקראית, כיהן ככהן גדול בימיו של נחמיה.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ואלישיב בן יהויקים · ראה עוד »
אחשוורוש
זעמו של אחשוורוש. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. יאן סטין, 1668 במגילת אסתר, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוא מלך פרס.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ואחשוורוש · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
איכר
פרדריק דה האנן, שנת 1913 בערך. המונח אִיכָּר (Peasant) מתייחס כיום לאדם העובד בחקלאות בחברה לא מתועשת, ובייחוד לאנשים שעסקו בחקלאות בתקופת ימי הביניים תחת משטרים פיאודליים.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ואיכר · ראה עוד »
נחמיה
"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ונחמיה · ראה עוד »
נישואי תערובת ביהדות
נישואים של יהודי עם גויה או של יהודייה עם גוי, המכונים נישואי תערובת, נחשבו במשך הדורות לטאבו בקרב יהודים ונתפסים לרוב כאיום משמעותי בשל החשש מהתבוללות.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ונישואי תערובת ביהדות · ראה עוד »
סנבלט
סַנְבַלַּט או סנבלט החורני (סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי) היה הפחה מטעם ממלכת פרס של פחוות שומרון ומנהיג השומרונים, אשר ישבו בשומרון, בתקופת שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וסנבלט · ראה עוד »
ספר נחמיה
ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וספר נחמיה · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וספר תורה · ראה עוד »
ספר יהושע
סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וספר יהושע · ראה עוד »
סוכה
סוכה היא מבנה ארעי המשמש ביהדות לקיום מצוות ישיבה בסוכה בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וסוכה · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וסוכות · ראה עוד »
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ועזרא הסופר · ראה עוד »
עזרת נשים (בית המקדש)
עזרת הנשים בחזית המקדש. דגם בית המקדש השני מצוי במוזיאון ישראל. מקום עזרת נשים בבית המקדש (בכחול)עזרת נשים – השטח המזרחי של חצר בית המקדש, בין החומה הפנימית לעזרה (השם הכולל לעזרת ישראל ועזרת כהנים).
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ועזרת נשים (בית המקדש) · ראה עוד »
עד ועד בכלל
#הפניה ועד בכלל.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ועד ועד בכלל · ראה עוד »
פרשנות המקרא
#הפניה פרשני המקרא היהודים.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ופרשנות המקרא · ראה עוד »
פרשני המקרא היהודים
פרשנות המקרא היהודית שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ופרשני המקרא היהודים · ראה עוד »
פחה
פֶּחָה (מקור ארמי שמגיע מאכדית) הוא תואר של מושל.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ופחה · ראה עוד »
קנסו של עזרא
קנסו של עזרא הוא קנס שהטיל עזרא הסופר ובית דינו על הלויים למנוע מהם מתנת מעשר ראשון ולתתו לכהנים.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וקנסו של עזרא · ראה עוד »
קדושת ארץ ישראל
קדושת ארץ ישראל מביאה לידי חיוב שביעית על-פי האמונה היהודית, ארץ ישראל קדושה יותר מכל הארצות.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וקדושת ארץ ישראל · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ורמב"ן · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וראש השנה · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ורבא · ראה עוד »
שמירת שבת
מחנה ישראל, 1949 שמירת שבת היא קיום מצוות השבת המתבטאת ביהדות בעיקר על ידי הימנעות מעשיית פעולות ומלאכות האסורות בשבת.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ושמירת שבת · ראה עוד »
שמיטה
קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ושמיטה · ראה עוד »
שנת היובל
בול בנושא גאולת קרקע בשנת היובל, עוצב לכבוד יובל שנים לקרן קיימת לישראל שנת היובל בתורה היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לחמישים שנה.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ושנת היובל · ראה עוד »
שערי המקדש
מתוך דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל על פי תיאורי המקרא והמשנה, שערי המקדש הם השערים שנבנו בכניסה למתחם בית המקדש.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ושערי המקדש · ראה עוד »
שבט לוי
בול המוקדש לשבט לוי שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ושבט לוי · ראה עוד »
שבט יהודה
בול המוקדש לשבט יהודה שבט יהודה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ושבט יהודה · ראה עוד »
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ושיבת ציון · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ותנ"ך · ראה עוד »
תענית ציבור
#הפניה תענית#תעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ותענית ציבור · ראה עוד »
תרומות ומעשרות
תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ותרומות ומעשרות · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ותורה · ראה עוד »
תורה שבעל-פה
ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ותורה שבעל-פה · ראה עוד »
לוי (יהדות)
יש כאלו הנוהגים לציין את קברותיהם של לויים בסמל של נטלה. בתמונה מצבה של "פייפל בן מרדכי הלוי". לוי ביהדות הוא צאצא משבט לוי שאינו מצאצאי אהרן הכהן.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ולוי (יהדות) · ראה עוד »
לינגואה פרנקה
לינגואה פרנקה (מאיטלקית: Lingua franca) היא כינוי לשפה בינלאומית המשמשת לתקשורת בין אנשים שאינם מדברים באותה שפת אם, בעיקר לצורך מסחר בינלאומי, דיפלומטיה או מפגשים בין תרבויות שונות.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ולינגואה פרנקה · ראה עוד »
טוביה העמוני
טוֹבִיָּה הָעַמּוֹנִי מופיע בספר נחמיה בתור אחד מ"צרי יהודה" ואחד המתנגדים העיקריים לנחמיה בתקופת שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וטוביה העמוני · ראה עוד »
זרובבל
#הפניה זרובבל בן שאלתיאל.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וזרובבל · ראה עוד »
זרובבל בן שאלתיאל
זרבבל מציג לכורש את התוכניות לבניין ירושלים. ציור מאת יאקוב ואן לו (van Loo), סביבות 1640–1670 זְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל הוא דמות מקראית אשר היה ראש הגולה, אחד ממנהיגי שיבת ציון שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, אשר בנה את בית המקדש השני בשנת 516 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וזרובבל בן שאלתיאל · ראה עוד »
חצות היום (הלכה)
חצות היום הוא ציון זמן בהלכה לרגע ביום שנמצא בדיוק באמצע בין הנץ החמה לשקיעת החמה, השעות שבין הנץ החמה לשקיעת החמה מחולקות ל-12 שעות זמניות, ובסוף השעה השישית חל חצות היום.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וחצות היום (הלכה) · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
ברכות התורה
ברכות התורה ביהדות, בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה הן ברכות הנאמרות לפני לימוד התורה, ועוסקות בלימוד תורה ובנתינת התורה, ומקובל לברכן בכל בוקר בסמוך לברכות השחר עבור כל לימוד התורה שילמד באותו יום.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וברכות התורה · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ובית המקדש השני · ראה עוד »
ביכורים
זרי פרחים. בין 1940 ו-1950 בִּכּוּרִים הם כינוי לפירות הראשונים של השנה משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וביכורים · ראה עוד »
גשם הערבי
גֶשֶׁם הָעַרְבִי הוא הדמות הערבית היחידה המוזכרת בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וגשם הערבי · ראה עוד »
גלות
גלות (באכדית: Galitu - גירוש, הגליה) היא עקירה, בדרך כלל מאולצת, של אדם או קבוצה ממולדתם.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וגלות · ראה עוד »
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וגלות בבל · ראה עוד »
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וגוי · ראה עוד »
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
דברי הימים
דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ודברי הימים · ראה עוד »
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ודברים · ראה עוד »
המצודות
ה"מצודות" הוא ביאור על כל ספרי הנביאים והכתובים (מלבד המגילות רות, איכה ואסתר).
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה והמצודות · ראה עוד »
הצדעה
רמטכ"לים גבי אשכנזי ובני גנץ מצדיעים הצדעה צבאית הצדעה צופית. הצדעה היא מחווה גופנית, בדרך כלל ביד, המשמשת להבעת כבוד וכסימן ברכה.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה והצדעה · ראה עוד »
הקהל (מצווה)
#הפניה מצוות הקהל.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה והקהל (מצווה) · ראה עוד »
התקופה הפרסית בארץ ישראל
התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה והתקופה הפרסית בארץ ישראל · ראה עוד »
התבוללות
Bridget Loves Bernie עלתה לאוויר ב-1972 ותיארה את חיי הנישואים של איש יהודי ואישה קתולית. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת עקב מחאה מצד הממסד היהודי-אמריקני. התבוללות היא היטמעות יהודים בקרב הגויים, באמצעות הטמעה תרבותית או נישואי תערובת.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה והתבוללות · ראה עוד »
הגבהה
הגבהה של ספר תורה אשכנזי בכותל המערבי. ברקע ניתן לראות יהודי מצביע בזרתו לכיוון הספר, מנהג נפוץ בעת ההגבהה הגבהה של ספר תורה אשכנזי ביום חול ביהדות, הגבהה היא נוהג הנעשית כחלק מקריאת התורה ובמהלכה מרימים לגובה את ספר התורה בעודו פתוח, על מנת שכל הציבור יוכל לראות את מקום הקריאה.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה והגבהה · ראה עוד »
הכרזת כורש
הכרזת כורש היא הכרזתו של המלך כורש, מייסד הממלכה הפרסית, בשנת 538 לפנה"ס, המאפשרת לכל העמים תחת מלכותו לחזור לפולחן אלוהיהם.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה והכרזת כורש · ראה עוד »
כ"ד בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וכ"ד בתשרי · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וכהן · ראה עוד »
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »
יחזקאל
282x282 פיקסלים יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי הכהן (או יחזקאל הנביא) היה נביא בסוף תקופת בית ראשון ולאחר חורבן בית ראשון והיה פעיל בבבל.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ויחזקאל · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ויהדות · ראה עוד »
יהדות בבל
כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ויהדות בבל · ראה עוד »
יהושע בן נון
ירדן עם ארון הברית''', שמן על עץ, 1800 רחוב על שמו בירושלים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (הושע בן נון) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ויהושע בן נון · ראה עוד »
יהודה קיל
יהודה קיל (1916 – 16 ביוני 2011) היה מנהל האגף לחינוך ממלכתי דתי במשרד החינוך והתרבות ויושב ראש מפעל פרשנות המקרא דעת מקרא, עליו זכה בפרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשנ"ב ופרס הרב קוק לשנת תשמ"ד.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ויהודה קיל · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ויהודים · ראה עוד »
יום קורבן עצים
יום קורבן עצים הוא יום שבו היו תורמים עצים ללשכת העצים שממנה לקחו עצים למזבח העולה.
חָדָשׁ!!: אמנת נחמיה ויום קורבן עצים · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אמנת_נחמיה
