תוכן עניינים
169 יחסים: ממלכת אשור, ממלכת ישראל, ממלכת יהודה, מצפה (עיר מקראית), משפחת בית טוביה, מטבע, מונרך, מוסד ביאליק, מכמש, מכתבי יב, מישור החוף, אנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל, אסרחדון, אפרים שטרן, ארמית, ארץ ישראל, ארתחששתא הראשון, ארתחששתא השני, אשקלון (עיר עתיקה), אשדוד (עיר פלשתית), אשדוד-ים, אתונה העתיקה, אל עריש, אלכסנדר הגדול, אחשדרפן, אדום (עם), אוסטרקון, אורונטס, אוריאל רפפורט, אוטונומיה, אכזיב, נחמיה, נחל שורק, נחל גרר, נחל גלים, נחל הירקון, נחלת בנימין, נבטים, נבו (אל), נהר הירדן, נושא גביע, נוב, סנבלט, סנהדרין, ספר מלכים, ספר נחמיה, ספר עזרא, ספר יהודית, סרגון השני, סיני, ... להרחיב מדד (119 יותר) »
ממלכת אשור
#הפניה אשור#ממלכת אשור הקדומה והתיכונה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וממלכת אשור
ממלכת ישראל
ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וממלכת ישראל
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וממלכת יהודה
מצפה (עיר מקראית)
מצפָּה הייתה אחת מערי נחלת שבט בנימין.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ומצפה (עיר מקראית)
משפחת בית טוביה
1.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ומשפחת בית טוביה
מטבע
מדינת ישראל שני הצדדים של מטבע ספרדי מתקופת פרננדו השישי (1756) מַטְבֵּעַ, במשמעותו המקורית, הוא גוש מתכת בעל צורת עיגול או צורה דומה, שעליו הטבעה שנוצרה על ידי ריבון (ומכאן נגזר שמו), ואשר מטרתו לשמש אמצעי תשלום, המקל על פעולות הקנייה, המכירה והתשלום עבור סחורות, עבודה או שירותים.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ומטבע
מונרך
הוקון השביעי, מלך נורווגיה, ורעייתו, הנסיכה מוד מוויילס, בשנת 1906 מונרך הוא ראש המדינה, במדינות בעלות ממשל מונרכי.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ומונרך
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ומוסד ביאליק
מכמש
מִכְמָשׂ (גם: מִכְמָס) הייתה עיר מרכזית בנחלת שבט בנימין בתקופת המקרא ובתקופת בית שני.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ומכמש
מכתבי יב
פפירוס מתעודות יב מכתבי יֵב, הידועים גם כתעודות יב, או הפפירוסים של יב, הם אוסף של מסמכים ותעודות שנכתבו בקהילה היהודית ששכנה באי יב (אלפנטין) שבמצרים במאה ה־5 לפנה"ס, בעיקר בארמית.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ומכתבי יב
מישור החוף
מישור החוף בישראל חלקו הצפוני ביותר של מישור החוף הצפוני, כפי שהוא נראה מראש הנקרה הארץ שפך נחל אלכסנדר חולות ניצנים גבעת כורכר בחוף הרצליה מישור החוף הוא חבל ארץ מישורי בארץ ישראל המשתרע לאורך חוף הים התיכון, מגבול הצפון (מישור החוף הצפוני) בראש הנקרה ועד לגבול מצרים בדרום (מישור החוף הדרומי), ברצועת עזה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ומישור החוף
אנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל
אנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל בעריכת יואל רפל ואוריאל רפפורט עוסקת במאורעות, מונחים ואישים מהתקופה הפרהיסטורית ועד מלחמת העולם הראשונה (1914), הקשורים לתולדות ארץ ישראל.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ואנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל
אסרחדון
שמאל אֵסַרְחַדּוֹן (אֵסַר-חַדֹּן; באשורית: אַשּׁוּר-אַחֶה-אִידִּינָה, Aššur-aḫe-iddina; ביוונית עתיקה: Ασαραδδων; בלטינית: Asor Haddan; פירוש השם: "אשור נתן לי אח") היה מלך האימפריה האשורית החדשה בשנים 681–669 לפנה"ס.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ואסרחדון
אפרים שטרן
אפרים שטרן (15 בינואר 1934 - 23 במרץ 2018) היה מבכירי הארכאולוגים בישראל, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, עורך האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, עורך כתב העת "קדמוניות", ופעיל שנים ארוכות בחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ואפרים שטרן
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וארמית
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וארץ ישראל
ארתחששתא הראשון
טקסט.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וארתחששתא הראשון
ארתחששתא השני
ממוזער אַרְתַּחְשַׁשְֹתְּא השני (ביוונית: Μνήμων, מְנֵמוֹן; 435 או 445 לפנה"ס - 358 לפנה"ס) היה מלך פרס האחמנית.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וארתחששתא השני
אשקלון (עיר עתיקה)
שער העיר הכנענית בתל אשקלון ולימינו הסוללה - מהתקופה הכנענית התיכונה (2000-1550 לפני סה"נ) מטבע כסף עם דמות אלת אשקלון אטרגטיס 1280 לפנה"ס). שברים עם כתובות בעברית ויוונית ומנורה מבית כנסת באשקלון מהמאה ה-5 עד המאה-7 במוזיאון המטרופוליטן לאמנות חורבות אשקלון, צילום מ-1921 קרב אשקלון במסע הצלב הראשון בשנת 1099 המצור על אשקלון (1153) קבר שיח' עואד, מבנה ממלוכי מהמאה ה-13 אשקלון נמנית עם הערים הקדומות ביותר בארץ ישראל העתיקה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ואשקלון (עיר עתיקה)
אשדוד (עיר פלשתית)
#הפניה תל אשדוד.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ואשדוד (עיר פלשתית)
אשדוד-ים
#הפניה אשדוד ים.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ואשדוד-ים
אתונה העתיקה
האקרופוליס; ציור משנת 1846 מעשה ידי לאו פון קלנצה אתונה העתיקה הייתה אחת הפולייס החשובות והמשפיעות ביוון העתיקה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ואתונה העתיקה
אל עריש
#הפניה אל-עריש.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ואל עריש
אלכסנדר הגדול
מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 20 או 21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ואלכסנדר הגדול
אחשדרפן
אֲחַשְׁדַּרְפָּן הוא התואר של מושלי הפרובינציות בפרס ומדי בתקופת הממלכה האחמנית, תחת שלטונם של אלכסנדר הגדול ומלכות בית סלאוקוס ובהמשך בתקופת האימפריה הסאסאנית.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ואחשדרפן
אדום (עם)
באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ואדום (עם)
אוסטרקון
אתונאי אוֹסְטְרָקוֹן (מיוונית: ὄστρακον) הוא שבר של כלי חרס שנמצאה עליו כתובת כלשהי.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ואוסטרקון
אורונטס
אורונטס או ארנת (בלטינית Orontes), בערבית: עאסי (نهر العاصي, תעתיק מדויק: נהר אלעאצי) הוא נהר הזורם בלבנון, בסוריה ובטורקיה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ואורונטס
אוריאל רפפורט
אוריאל רפפורט (1935 – 20 בדצמבר 2019) היה פרופסור לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, שכיהן כרקטור האוניברסיטה, כחבר המועצה להשכלה גבוהה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ואוריאל רפפורט
אוטונומיה
אוֹטוֹנוֹמְיָה (מיוונית: αυτονομία "עצמיות בחוק"; מקור המושג בצירוף המילים αὐτο - עצמי, ו-νόμος - חוק, שמשמעו: 'הקובע חוק לעצמו'), מושג רחב שהוראתו הכללית מציינת מידת ריבונות או יכולת תפקוד בלתי תלויה, בתחום פעילות כלשהו או ביחס לפרמטרים כלשהם.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ואוטונומיה
אכזיב
אַכְזִיב (כזיב במקורות חז"ל) היה יישוב מרכזי קדום לחופי הים התיכון בגליל המערבי, שמיקומו בסמוך מדרום לרכס סולם צור וראש הנקרה וכ-5 קילומטר צפונית לנהריה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ואכזיב
נחמיה
"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ונחמיה
נחל שורק
גשר רפאים שמתחתיו מסילת הרכבת יפו–ירושלים ומעליו כביש 386, בנקודה שבה נחל רפאים נשפך לנחל שורק שפך נחל שורק נחל שורק באזור פלמחים נַחַל שׂוֹרֵק (בערבית ואדי אַ-צְרַאר וואדי רובין או לפני קום המדינה: נהר רובין) הוא אחד הנחלים הארוכים בישראל וגדול הנחלים בהרי ירושלים.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ונחל שורק
נחל גרר
נחל גרר ליד רעים הנחל בקטע החוצה את העיר רהט נַחַל גְּרָר (בערבית: ואדי א-שריעה) הוא יובלו הגדול ביותר של נחל הבשור הנמצא בשטח גרר, חלקו התיכון כלול בשמורת נחל גרר התיכון, וחלקו התחתון כלול בשמורת נחלי בוהו וגרר.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ונחל גרר
נחל גלים
השרפה בכרמל בדצמבר 2010 שמורת נחל גלים תצפית מחניון הצוק לכיוון מערב, במרכז המצוק המערבי, באופק בתי טירת כרמל. בשמורה ניכרים סימני השריפה של דצמבר 2010 אזור שמורת נחל גלים, מבט לכוון צפון.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ונחל גלים
נחל הירקון
ספיקה חודשית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) ספיקה שנתית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) מקורות הירקון ליד ראש העין נופרים מפל קטן בירקון נחל הירקון, ליד רמת גן שילוט של שביל ישראל בנחל הירקון הירקון מתחת לגשר מבצע קדש בדרך ששת הימים בבני ברק, סמוך לאתר עשר טחנות הירקון בעשר טחנות שבע טחנות נחל הירקון חוצה את תל אביב, מבט אווירי מצפון שיט בירקון נַחַל הַיַּרְקוֹן (בערבית: נהר אלעוג׳א نهر العوجا (הפתלתל)) הוא הנחל בעל הספיקה הגבוהה מבין נחלי חוף הים התיכון של ארץ ישראל והשני בספיקתו בארץ ישראל לאחר הירדן.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ונחל הירקון
נחלת בנימין
נחלת בנימין ב-1947 יריד האומנים במדרחוב נחלת בנימין, מבט לכיוון רח' רמב"ם; יוני 2005 שלט ובו שמו של הרחוב "בית בכיכר הרמב"ם במרכזו של המדרחוב". נחלת בנימין הוא שמו של רחוב בתל אביב וכן שמה של שכונה היסטורית שהוקמה לאורכו.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ונחלת בנימין
נבטים
מסלולי הנבטים שרידי יישוב בשבטה בעיר הנבטית פטרה החצובה בסלע הנַבַּטִים (כנראה השבט נַבַּתֻ הארמי) היו שבטים שמקורם בחצי האי ערב; הנבטים הופיעו באזור ארץ ישראל כבר בשלהי התקופה הפרסית ותחילת התקופה ההלניסטית (המאה ה-4 לפנה"ס).
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ונבטים
נבו (אל)
נבו הוא אל החוכמה והכתב הבבלי, בנו של מרדוך.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ונבו (אל)
נהר הירדן
תמונת לוויין של ארץ ישראל. נהר הירדן נראה זורם בין הכנרת וים המלח שפך הירדן לים המלח - אפריל 2005 מראה בירדן ההררי נְהַר הַיַּרְדֵּן (בערבית: نهر الأردن) הוא נהר העובר בשבר הסורי-אפריקני, לאורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום וחוצה אותה לשני חלקים, עבר הירדן המזרחי והצד המערבי של הירדן.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ונהר הירדן
נושא גביע
מתינות", ציור מאת תאודור רומבוץ, סביב 1625–1632 נושא גביע (במקרא מכונה: שר המשקים) היא משרה היסטורית בכירה בחצרות מלכות.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ונושא גביע
נוב
מפל בקרבת היישוב נוב נוֹב הוא מושב ששייך לאיגוד המושבים של תנועת הפועל המזרחי הנמצא בדרום רמת הגולן, בסמוך לחיספין ואבני איתן.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ונוב
סנבלט
סַנְבַלַּט או סנבלט החורני (סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי) היה הפחה מטעם ממלכת פרס של פחוות שומרון ומנהיג השומרונים, אשר ישבו בשומרון, בתקופת שיבת ציון.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וסנבלט
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וסנהדרין
ספר מלכים
ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וספר מלכים
ספר נחמיה
ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וספר נחמיה
ספר עזרא
ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וספר עזרא
ספר יהודית
יהודית עם הראש הכרות של הוֹלוֹפֶרְנֶס (ציור של שארל מלין - 1630) יהודית והולופרנס (ציור של קאראווג'ו. 1598-1599) כשיהודית הגיעה לבתוליה היא הודיעה לעם על מעשיה, הראתה להם את ראשו של הולופרנס והציעה להם לצאת למלחמה (ציור של ז'ולס קלוד זיגלר, 1847) שר צבאו של נבוכדנצר (ציור של קריסטופני אלורי מ -1613) ברקלי) ספר יהודית הוא אחד הספרים החיצוניים לתנ"ך, שעוסק ככל הנראה בתקופת שלטון ממלכת פרס בארץ ישראל (המאות ה-6 עד ה-4 לפנה"ס).
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וספר יהודית
סרגון השני
סַרְגוֹן השני (באכדית: שָרוּ-כּינוּ שמשמעותו המלך החוקי, המלך הלגיטימי) היה מלך האימפריה האשורית החדשה בין השנים 722–705 לפנה"ס.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וסרגון השני
סיני
סיני וישראל - צולם ממעבורת החלל קולומביה בשנת 2002 חצי האי סיני בלילה, צילום מהחלל, ספטמבר 2016 נוף אופייני להר הגבוה בסיני 250x250 פיקסלים אי האלמוגים (ג'זירת פרעון, "אי הפרעונים") מטוס מצרי שהושמד בסיני במלחמת ששת הימים גבול ישראל-מצרים מצפון לאילת תעלת סואץ - גבולו המערבי של חצי האי סיני.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וסיני
עמק בית שאן
חפירות בית שאן עמק בית שאן, המכונה גם בקעת בית שאן, היא בקעה בצפון ארץ ישראל, חלק מבקעת הירדן והיא חלק מהשדרה המזרחית וחלק מהשדרה הכפולה המתוכננת של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ועמק בית שאן
עמק דותן
עמק דותן בשנת 1910 עמק דותן (בערבית: سهل عرّابة, סַהֶל עַרַאבֵּה, "מישור הערבה") הוא עמק בצפון-מערב השומרון והוא העמק הגדול ביותר באזור הרי השומרון.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ועמק דותן
עמק יזרעאל
מוחרקה עמק יזרעאל, כפי שנראה מנוף הגליל. ערפל בעמק מגידו עמק יזרעאל ממצפור טייסת העמק על הכרמל עפולה וגבעת המורה עמק יזרעאל מהגלבוע עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ועמק יזרעאל
ענתות (אתר מקראי)
ענתות (ענאתא), תחריט מאמצע המאה התשע עשרה עֲנָתוֹת היא אתר מקראי, צפונית מירושלים, אשר מזוהה ככפר הכלולה בפרברי העיר נוב.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וענתות (אתר מקראי)
עפרים
עפרים (בעפרית: Qafár, באמהרית: አፋር) הם קבוצה אתנית המתגוררת בעיקר במדבר דנקיל במחוז עפר באתיופיה, במחוז דרום הים האדום באריתריאה ובמדינת ג'יבוטי.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ועפרים
עקרבה
עקרבה (ערבית: عقربا; תעתיק מדויק: עקרבא) היא עיירה פלסטינית בנפת שכם, הממוקמת כ-13 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם, וכ־7 ק"מ ממזרח לצומת תפוח, בשומרון.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ועקרבה
ערד
עֲרָד היא עיר במחוז הדרום בישראל.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וערד
עלו לארץ ישראל
#הפניה עלייה לארץ ישראל.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ועלו לארץ ישראל
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ועזרא הסופר
עזה
עַזָּה (כיום בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רַ'זַּה, גַֿזַּה; בימי קדם: באכדית: ḫa-za-ti או az-za-ti, באשורית: ḫa-az-zu-tu, ביוונית: Γαζα) היא עיר הבירה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 590,481 אנשים (נכון לשנת 2017).
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ועזה
עבר נהרא
#הפניה עבר נהרה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ועבר נהרא
עבר הירדן
תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ועבר הירדן
עודד ליפשיץ (פרופסור)
עודד ליפשיץ (נולד ב-15 במאי 1963) הוא פרופסור מן המניין בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ועודד ליפשיץ (פרופסור)
עכו
עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ועכו
עין גדי (שמורה)
תרשים שמורת עין גדי תצפית ממפל החלון שבקניון היבש לעבר ים המלח נחל ערוגות שְִׁמוּרַת עֵין גֶּדי הוא שמם של מעיין, שמורת טבע ועיר עתיקה השוכנים לחופו המערבי של ים המלח, בתחומי מדבר יהודה, על כביש 90, כקילומטר אחד צפונית לקיבוץ עין גדי.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ועין גדי (שמורה)
עילם
מפת עילם תבליט המתאר את כיבוש שושן בירת עילם בידי אשורבניפל מלך אשור ב-647 לפנה"ס. החיילים האשורים מפילים את החומות ומוציאים ממנה שלל עֵילָם או אֵלָם (בכתב יתדות: 𒉏 – ELAM) הייתה ממלכה קדומה שהתקיימה בדרום-מערב פרס בין האלף השלישי לפנה"ס, ועד לשנת 539 לפנה"ס, אז נכבשה על ידי הממלכה הפרסית ונטמעה בה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ועילם
פרת
נהר פְּרָת (בערבית: الْفُرَات, אל-פֻרַאת; בטורקית: Fırat, פִירַאט; בכורדית: Firat; בארמית: ܦܪܬ, פְּרָת; בארמנית: Եփրատ, יֶפְּ'רַת; במקור כולם מאכדית: 𒀀𒇉𒌓𒄒𒉣, פּוּרַתּוּ, "רחב מאוד") הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ופרת
פלך (גאוגרפיה)
#הפניה מחוז.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ופלך (גאוגרפיה)
פלשתים
שטחים שהיו תחת השפעה פלשתית הפְּלִשְׁתִּים היו עם קדום שישב באזור מישור החוף הדרומי של ארץ כנען, בין המאה ה-12 לפנה"ס עד 604 לפנה"ס, אז הגלה אותם נבוכדנצר למסופוטמיה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ופלשתים
פחה
פֶּחָה (מקור ארמי שמגיע מאכדית) הוא תואר של מושל.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ופחה
פיניקים
עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ופיניקים
צידון
צִידוֹן (בפיניקית: 𐤑𐤃𐤍, צדן; בסורית: ܨܝܕܘܢ, צידון; בערבית صَيْدونْ צַיְדון או صيدﺍ צַיְדָא) היא העיר השלישית בגודלה בלבנון.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וצידון
קעילה
נחלות שבטי ישראל קעילה הייתה עיר ממלכה כנענית, הנזכרת בתעודות מצריות קדומות, ולאחר מכן עיר בנחלת שבט יהודה, הנזכרת רבות בתנ"ך ובספרות חז"ל.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וקעילה
קתדרה (כתב עת)
קתדרה בפורמט הישן ציור של גוסטב באוארנפיינד על גבי שער גיליון בפורמט הישן כתב העת בפורמט החדש לאחר מתיחת הפנים דוגמה לפורמט החופשי יותר, הנהוג החל מ-2007 קָתֶדְרָה לתולדות ארץ ישראל ויישובה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה (רבעון) מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן-צבי.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וקתדרה (כתב עת)
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וקדמוניות היהודים
קיליקיה
רומית שם.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וקיליקיה
רמת הגולן
רמת הגולן (בערבית: هضبة الجولان; בתעתיק מדויק: הצ'בּת אלג'ולאן) היא אזור בצפון-מזרח מדינת ישראל, ממזרח לכנרת ולירדן ההררי.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ורמת הגולן
ששבצר
שֵׁשְׁבַּצַּר הוא דמות מקראית, המופיע בספר עזרא, ומתואר כנשיא (פחה) שבט יהודה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וששבצר
שלמה
שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ושלמה
שומרון
#הפניה השומרון.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ושומרון
שומרון (עיר)
שרידים מיסודות ארמון אחאב - בחלק העליון לאורך שומרון הייתה עיר קדומה בארץ ישראל ששימשה כבירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ושומרון (עיר)
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ושומרונים
שכם
העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ושכם
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ושיבת ציון
תקופת בית ראשון
תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ותקופת בית ראשון
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ותקופת בית שני
תל אשדוד
אשדוד היא אחת מחמש ערי הפלשתים המוזכרות פעמים רבות בתנ"ך.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ותל אשדוד
תל קריית יערים
285x285 פיקסלים מצבת זיכרון של הלגיון העשירי שנמצאה באבו גוש ומשולבת כיום בכנסייה הכנסייה מהתקופה הצלבנית סמל אבו גוש, אשכול הענבים לזכר השם קריית אל ענב המשמר את השם המקראי תל קריית יערים הוא תל ארכאולוגי מערבית לירושלים.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ותל קריית יערים
תל שקמונה
ארגמונים על רקע התל תל שקמונה במבט מערבה משכונת עין הים תל שִׁקְמוֹנָה (בערבית: תל א-סמכ, בתרגום "תל הדגים") הוא תל קדום השוכן על חוף הים במערב העיר חיפה מול שכונת עין הים, ומדרום לשכונת בת גלים וצמוד לפארק הכט.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ותל שקמונה
תל גזר
ממוזער תל גזר הוא אתר ארכאולוגי וגן לאומי בישראל, השוכן לצד הצומת של דרך הים הקדומה ודרך יפו-ירושלים, בתחום מועצה אזורית גזר, בין לטרון לרמלה, ומזוהה עם העיר הכנענית העתיקה גזר.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ותל גזר
תל יבנה
תל יבנה הוא אתר ארכאולוגי במישור החוף הדרומי של ישראל.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ותל יבנה
לוד
חאן חילו בלוד המסגד הגדול, אחד משרידיה האחרונים של לוד הממלוכית מסגד אל-עומרי מסגד אל-עומרי וכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, יוני 2005 לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל ואחת הערים העתיקות בארץ ובעולם.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ולוד
טביעת חותם
אבידוס מימי השושלת השנייה, מציינת את שמו של אחד מפרעוני מצרים. הכתובת על הטביעה היא: "הוא איחד את שתי הארצות לבנו". טביעת חותם היא סימן שנשאר על גבי טין רך אחרי שהוחתם בחותם מגולף.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וטביעת חותם
טובאס
טוּבַּאס (בערבית: طوباس) היא עיר פלסטינית במזרח השומרון, כ- 19 ק"מ דרום מזרחית לג'נין העיר משמשת כמרכז מינהלי של נפת טובאס בגובה ממוצע של כ- 360 מ' מעל פני הים.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וטובאס
טוביה העמוני
טוֹבִיָּה הָעַמּוֹנִי מופיע בספר נחמיה בתור אחד מ"צרי יהודה" ואחד המתנגדים העיקריים לנחמיה בתקופת שיבת ציון.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וטוביה העמוני
זרובבל בן שלתיאל
#הפניה זרובבל בן שאלתיאל.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וזרובבל בן שלתיאל
חשיארש הראשון
חְשְיָארְשָׁ הראשון (מבוטא "חְשַׁיָארְשָׁה") מוכר גם בצורה היוונית של שמו - קסרקסס (Ξέρξης, Xerxes), היה מלך פרס האחמנית בשנים 485–465 לפנה"ס.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וחשיארש הראשון
חדיד
חָדִיד הוא מושב באזור המרכז ליד העיר לוד, השייך למועצה אזורית חבל מודיעין.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וחדיד
חורבן בית ראשון
#הפניה המצור על ירושלים (588 לפנה"ס)#חורבן ירושלים ויהודה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וחורבן בית ראשון
חולות נודדים
סופת חול בדרכה לסטרטפורד טקסס, אפריל 1935 חולות נודדים הם חולות לא יציבים, העשויים מגרגרי קוורץ קשים, קטנים מ-2 מ"מ, בעלי נפח נקבובית גדול, שצבעם זהוב-צהבהב, בלתי תלכידיים בהיעדר הכוח הכימי, סוכן מליטה, או המבנה הפיסי, המאפשר משיכה חשמלית, שיקשור בינם לבין עצמם לבין הקרקע.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וחולות נודדים
חילול שבת
בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וחילול שבת
באר שבע
באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ובאר שבע
בארות
רמות בצפון ירושלים, מעל נחל שמואל, אשר יש המזהים אותה עם בְּאֵרוֹת המקראית שרידים צלבנים בראש ח'רבת אֶל-בּוּרְג'. במרחק מאחורי התל ניתן להבחין באתר נבי סמואל. בְּאֵרוֹת הייתה עיר גבעונית בתקופת המקרא.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ובארות
בעל (אל)
בעל (באלפבית אוגריתי: 𐎁𐎓𐎍, באלפבית כנעני: 𐤁𐤏𐤋) או בעל הַדֻּ הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה, במיתולוגיה הכנענית (והאמורית, הפיניקית והישראלית הקדומה).
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ובעל (אל)
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ובבל
בולה
שושן מתקופת אורוכ הבולה של קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בּוּלַה (מלטינית: bulla, ברבים: bullae) היא סוג של חותמת, עשויה חרס (טין) או מתכת.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ובולה
בית אל
מבט על שכונת האולפנה (לפני הפינוי) בֵּית אֵל היא התנחלות דתית ברכס הרי גופנה שבהרי בנימין, מצפון לרמאללה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ובית אל
בית צדוק
#הפניה הכהנים בני צדוק.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ובית צדוק
בית צור
בֵּית צוּר הייתה עיר עתיקה ביהודה שישבה על הדרך הקדומה מירושלים לחברון, כ-30 ק"מ מדרום לירושלים וכ-6 ק"מ מצפון לחברון, על הגבול בין יהודה לאדום.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ובית צור
בית לחם
The way between Ierusalem and Bethlem 1621 בֵּית לֶחֶם (בערבית: بيت لحمבֵּיתּ לַחְם) היא עיר בהר חברון שבהרי יהודה, כ-10 ק"מ דרומית לירושלים.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ובית לחם
בית דוד
המלכתו של דוד, מתוך ספר תהילים מהמאה ה-10. שלמה המלך בערוב ימיו, תחריט מאת גוסטב דורה. בניו של צדקיהו, המלך האחרון בשושלת, נרצחים לנגד עיניו (מלכים ב', פרק כ"ה), תחריט מאת גוסטב דורה בית דוד הייתה שושלת מלוכה יהודית שתחילתה, על פי המסורת, במלך המקראי דוד.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ובית דוד
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ובית המקדש השני
בית הוצאה כתר
#הפניה כתר ספרים.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ובית הוצאה כתר
גשם הערבי
גֶשֶׁם הָעַרְבִי הוא הדמות הערבית היחידה המוזכרת בתנ"ך.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וגשם הערבי
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וגלות בבל
גבע
גֶּבַע היא קבוצה (צורה של קיבוץ) במועצה אזורית גלבוע, השוכנת בעמק יזרעאל ממזרח לעיר עפולה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וגבע
גבעון
גִּבְעוֹן הייתה, על-פי ספר יהושע אחת מארבע ערי החיווים בכנען: "וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים".
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וגבעון
דרכמה
דרכמה או דרכמא (ברבים דרכמות וביוונית דרכמֶה או דרכמֶס; ביוונית: δραχμή ביחיד, δραχμές או δραχμαί ברבים) היה הילך חוקי בו נעשה שימוש ביוון העתיקה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ודרכמה
דריווש השלישי
דריווש השלישי (בפרסית עתיקה:𐎭𐎠𐎼𐎹𐎺𐎢𐏁, דׇרְיַיוַאוּש; 380 לפנה"ס – יולי 330 לפנה"ס) היה שליט האימפריה הפרסית משנת 336 לפנה"ס עד 330 לפנה"ס.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ודריווש השלישי
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ודוד
הממלכה האחמנית
#הפניה האימפריה הפרסית האחמנית.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והממלכה האחמנית
המאה ה-4 לפנה"ס
המאה ה-4 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 301 לפני הספירה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והמאה ה-4 לפנה"ס
המאה ה-6 לפנה"ס
המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והמאה ה-6 לפנה"ס
המרכז לטכנולוגיה חינוכית
המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מוכר בראשי התיבות "מטח") הוא חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והמרכז לטכנולוגיה חינוכית
האימפריה הנאו-בבלית
#הפניה האימפריה הבבלית החדשה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והאימפריה הנאו-בבלית
האימפריה הפרסית האחמנית
האימפריה הפרסית, הידועה גם על שם מייסדה האימפריה האחמנית (שם השושלת בפרסית: Haxāmanišiyan), הייתה אימפריה מלוכנית ששלטה בחלק גדול של אסיה במשך תקופה של כמאתיים שנה (539–331 לפנה"ס).
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והאימפריה הפרסית האחמנית
הנגב
מפת הנגב מפת ישראל כשהנגב מודגש נחל צין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בתים טיפוסיים בעיר הבדואית רהט הַנֶּגֶב (בערבית: النقب - מעבר ההר, תעתיק: אל-נקבּ, ובהגייה בדואית: "אל-נגב") הוא אזור גאוגרפי המשתרע בחלקה הדרומי של ארץ ישראל.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והנגב
העי
הָעָי היא עיר ששכנה על הדרך בין יריחו לבית אל.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והעי
הרמה
מגוון הרמאי הֵרְמָה (ברבים: הֵרְמָאִי) הוא אבן דרך, עמוד ריבועי או מלבני עשוי אבן, טרקוטה או ברונזה ששימש כסמן גבול בדרכים ובגבולות ביוון העתיקה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והרמה
הרודוטוס
הרודוטוס הֶרוֹדוֹטוֹס (ביוונית: Ἡρόδοτος; 484 לפנה"ס לערך – 425 לפנה"ס) מהליקרנאסוס (היום בודרום בטורקיה) היה היסטוריון יווני המכונה "אבי ההיסטוריה", שתיאר בחיבורו "היסטוריוֹת" את הפלישה הפרסית ליוון בראשית המאה ה-5 לפנה"ס.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והרודוטוס
הרי יהודה
נטף בלב גן לאומי "הרי יהודה" נוף מיושב בהרי יהודה מצוק דרגות; נוף אופייני למדבר הרי יהודה הרי יהודה, הוא האזור ההררי המשתרע מהר בעל חצור בצפון ועד לבקעת באר שבע בדרום, בין השפלה ממערב ומדבר יהודה במזרח.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והרי יהודה
השנים החסרות
http://ivri.org.il/2014/03/in-search-of-lost-time-1 "בעקבות הזמן האבוד" - חלק 1 השנים החסרות הוא מונח המתייחס לפער של כ-169 שנים בין הכרונולוגיה המקראית והמסורתית לבין הכרונולוגיה המקובלת במחקר ההיסטורי המודרני.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והשנים החסרות
השרון
מפת השרון מצוק הכורכר בגן לאומי חוף השרון אלון התבור ברחוב זלמן שזר פינת ויצמן בהוד השרון, כיום הוא חלק מכיכר. השרון, המכונה גם מישור החוף התיכון, הוא חבל ארץ בארץ ישראל.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והשרון
התקופה ההלניסטית
התקופה ההֶלֶנִיסְטִית היא פרק זמן בהיסטוריה האנושית ממותו של אלכסנדר הגדול בשנת 323 לפנה"ס ועד התאבדותה של המלכה ההלניסטית האחרונה, קלאופטרה, בשנת 30 לפנה"ס.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והתקופה ההלניסטית
התקופה ההלניסטית בארץ ישראל
התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל
התרבות ההלניסטית
התרבות ההלניסטית נוצרה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה ההלניסטית.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והתרבות ההלניסטית
החורן
#הפניה חורן.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והחורן
הבשן
כותרת.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והבשן
הגלעד
נוף בגלעד נחל יבוק נחל יבוק הַגִּלְעָד הוא כינויו העברי של חבל ארץ בעבר הירדן, המשתרע מקו הכנרת בצפון ואזור ים המלח בדרום.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והגלעד
הגלבוע
#הפניה הר הגלבוע.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והגלבוע
הגליל
ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והגליל
הוצאת משרד הביטחון
#הפניה משרד הביטחון – ההוצאה לאור.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והוצאת משרד הביטחון
הוצאת עמיחי
#הפניה עמיחי (הוצאת ספרים).
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והוצאת עמיחי
הכפירה
תל כְּפִירָה תל כְּפִירָה, מבט ממערב, מנחל כפירה כְּפִירָה או הַכְּפִירָה היא עיר מקראית המוזכרת בספר יהושע כאחת מערי הגבעונים שהשלימו עם בני ישראל: "וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים".
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והכפירה
הכרמל
ממוזער נשר הַכַּרְמֶל (בערבית: جبل الكرمل (הר הכרמל), בתעתיק: ג'בל אלכרמל) הוא שלוחה צפונית-מערבית של רכס הרי השומרון המשתרעת עד למפרץ חיפה ומתנשאת לגובה מרבי של 546 מטר מעל פני הים ("רום כרמל" ליד עספיא).
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והכרמל
הכרזת כורש
הכרזת כורש היא הכרזתו של המלך כורש, מייסד הממלכה הפרסית, בשנת 538 לפנה"ס, המאפשרת לכל העמים תחת מלכותו לחזור לפולחן אלוהיהם.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והכרזת כורש
היסטוריה של ארץ ישראל
ההיסטוריה של ארץ ישראל היא מהקדומות והעשירות בעולם.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והיסטוריה של ארץ ישראל
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל והיסטוריה של עם ישראל
כמוש
כְּמוֹשׁ (לפי ניקוד המקרא; באבלאית: dkà-mi/me-iš,, באוגריתית: 𐎑𐎑𐎟𐎆𐎟𐎋𐎎𐎘 – טֿטֿ ו כמתֿ, במואבית: 𐤊𐤌𐤔 – כמש) היה האל הלאומי של מואב.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וכמוש
כנסת הגדולה
כנסת הגדולה הייתה המוסד הרוחני העליון של חכמי ישראל, מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונתו של שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף תקופת הנביאים האחרונים (שיבת ציון) לתחילת תקופת הזוגות והתנאים - חכמי תקופת המשנה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וכנסת הגדולה
כסף (אמצעי תשלום)
שטרות כסף בכלכלה, כסף הוא אמצעי-חליפין פיזי או רשומה ממוחשבת שתמורתה ניתן לקבל טובין.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וכסף (אמצעי תשלום)
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וכהן גדול
כורש
כורש השני (מוכר גם בשם כורש הגדול או בקיצור: כורש) היה המלך הראשון של ממלכת פרס האחמנית, בנו של המלך כנבוזי הראשון ממשפחת הרוניאן, מייסד הממלכה האחמנית.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וכורש
כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול
הפלישה לאימפריה הפרסית בשנת 334 לפנה"ס פתחה את מסעי המלחמה של אלכסנדר הגדול ביבשת אסיה.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וכיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול
ימת ברדוויל
ימת ברדוויל (בערבית: بحيرة البردويل, בחירת אל-ברדויל או سبخة البردويل סבחת אל-ברדוויל; מזוהה עם מקום הנקרא "הימה הסירבונית") היא לגונה של הים התיכון, הנמצאת בצפון חצי האי סיני.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל וימת ברדוויל
יעקב שביט
יעקב שביט (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס, בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וסופר.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ויעקב שביט
יעקב ליוור
יעקב ליוור (9 בדצמבר 1923 – 1 במאי 1969) היה פרופסור, חוקר מקרא, ראש החוג למקרא באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ויעקב ליוור
יריחו
קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ויריחו
יב
מוזיאון אסואן באי יב והנילומטר למטה משמאל הנילומטר במקדש סטיס מלון באי תצפית לעבר דרום האי גדת האי המערבית יֵב (מקופטית: Ⲓⲏⲃ או Ⲉⲓⲏⲃ; בערבית: إلفنتين, אִלְפַנְתִין, מיוונית: Ἐλεφαντίνη, אֱלֶפַנְטִינֵה - אי הפילים) הוא אי בנהר הנילוס באזור אסואן בדרומה של מצרים.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ויב
יבנה-ים
מבט מהאוויר על התל יבנה־ים או מינת רובין (בארמית: מחוזא ד'ימנין; בערבית: מאחוז יבנא; פירושם – נמל יבנה) הייתה עיר נמל עתיקה בארץ ישראל.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ויבנה-ים
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ויד יצחק בן-צבי
יהושע בן יהוצדק
יְהוֹשֻׁעַ (יֵשׁוּעַ) בֶּן יְהוֹצָדָק היה כהן גדול, ממייסדי בית המקדש השני.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ויהושע בן יהוצדק
יהוד מדינתא
מטבעות הנושאים את השם "'''יהד'''" (באלפבית עברי עתיק), כשהאות ד' נכתבת כבר באלפבית ארמי מטבע יהֻד מדינתא. צד ימין: דימוי נשר או בז יהֻד או יְהוּד מְדִינְתָּא הוא שמה הארמי של פַּחְוָות יהודה - רשות ממשל עצמי יהודי בחבל יהודה בארץ ישראל בתקופה הפרסית החל מהמאה ה-6 לפנה"ס, שהייתה חלק מהאחשדרפניה (סטראפיה) "עבר נהרה" (עבר הנהר) (שבראשה עמד אחשדרפן).
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ויהוד מדינתא
יהויכין
יְהוֹיָכִין (גם כָּנְיָהוּ, יְכָנְיָה, יוֹיָכִין) היה מלך יהודה שכיהן כמלך ממלכת יהודה למשך שלושה חודשים בשנת 597 לפנה"ס כאשר היה בן 18.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ויהויכין
יואל רפל
יואל רפל (נולד ב-4 באוקטובר 1946) הוא היסטוריון של עם ישראל וארץ ישראל, סופר, עורך ועיתונאי ישראלי.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ויואל רפל
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ויוסף קלוזנר
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ויוסף בן מתתיהו
332 לפנה"ס
#הפניה330-339 לפנה"ס.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ו332 לפנה"ס
586 לפנה"ס
#הפניה 580-589 לפנה"ס.
לִרְאוֹת התקופה הפרסית בארץ ישראל ו586 לפנה"ס