תוכן עניינים
40 יחסים: ממלוכים, ממלכת פרס, משטרה, משה ריישר, מדרסת תנכזיה, מוקרנס, מוזוליאום, מוג'יר א-דין, ארמון, אלי שילר, אבלק, סופיות, סולימאן הראשון, ערבית, עיריית ירושלים, צבא, קסרקטין, רחוב הגיא (העיר העתיקה), שערי ירושלים (ספר), תשנ"ז, חצר פנימית, בית תמחוי, בית הקברות ממילא, בית יתומים, גיור, ד'ו אל-קעדה, המאה ה-19, האסקי סולטאן, העשור הראשון של המאה ה-21, העשור השני של המאה ה-21, הרובע המוסלמי, הלני המלכה, הלוח הגרגוריאני, הורם סולטאן, וקף, ירושלים, ירושלים בתקופת בית שני, ירושלים בתקופה הממלוכית, ירושלים בתקופה העות'מאנית, יד בן צבי.
ממלוכים
מצרי ממלוכי בשריון מלא. חמוש באקדחים, חרב, רומח ומגןהממלוכים (בערבית: ביחיד: مملوك, קרי: ממלוכ, ברבים: مماليك, בתעתיק עברי מדויק: ממאליכ; פירוש המילה: "עבד") היו חיילים עבדים שהופיעו לראשונה בשירותם של הח'ליפים של בית עבאס.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק וממלוכים
ממלכת פרס
ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק וממלכת פרס
משטרה
שוטר גרמני בתפקיד אוסטרלית משטרה היא ארגון שכפוף לרשות המבצעת, האחראי על אכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק ומשטרה
משה ריישר
משה ריישר (1840-1880 ת"ר-תר"ם) היה שד"ר רב, סופר וחוקר ארץ ישראל.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק ומשה ריישר
מדרסת תנכזיה
#הפניה אל-מדרסה א-תנכיזיה.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק ומדרסת תנכזיה
מוקרנס
קמרון גומחת הכניסה של ארמון הגבירה טונשוק. ניתן לראות שימוש באבלק, עיטורי נטיפות (מוקרנס) ועיטורים גאומטריים מוקרנס באלהמברה מֻקָרנָס (בערבית ובפרסית: مقرنس; בטורקית: Mukarnas; בספרדית: mocárabe) - עיטור דמוי נטיפי אבן מדורגים הנקראים בעברית "עיטור נטיפות".
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק ומוקרנס
מוזוליאום
#הפניה מאוזוליאום.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק ומוזוליאום
מוג'יר א-דין
מֻגִ'יר אַ־דִּין אַל־עֻלַיְמִי אל-חנבלי (בערבית: مجير الدين العليمي الحنبلي; 1456-1522) היה היסטוריון, גאוגרף ושופט בממשל הממלוכי.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק ומוג'יר א-דין
ארמון
פרידריך השני מלך פרוסיה, כפי שנראה בסביבות שנת 1900 ארמון האפיפיור באויניון. ארמון הוא מקום מגורים גדול ונרחב, המשמש או ששימש בעבר למגורי המלך ואחרים ממשפחת המלוכה, או העומדים בראש השלטון.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק וארמון
אלי שילר
אלי שילר (1938 - 2 בדצמבר 2018) היה חוקר ירושלים וארץ ישראל, מורה דרך, עורך, מייסד ובעלים של הוצאת אריאל ומחברם של עשרות מאמרים.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק ואלי שילר
אבלק
אבלק "אמיתי" באיסטנבול אבלק "מזויף" בירושלים משחקי אבלק בכנסיית דורמיציון בירושלים אָבְּלַק הוא סגנון בנייה המשלב אבנים לבנות ולבנים אדומות המעניקות לו יציבות מחד וגמישות מאידך.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק ואבלק
סופיות
הסוּפיות או סוּפיזם (בערבית: صوفية; בתעתיק מדויק: צופיה) היא זרם מיסטי באסלאם, השם את הדגש על האהבה והכוונה שבעשייה, יותר מאשר על ההלכה עצמה.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק וסופיות
סולימאן הראשון
Agostino Veneziano סולימאן הראשון (בטורקית: Sultan Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان اول; 6 בנובמבר 1494 (משוער) – 6 בספטמבר 1566), שנקרא סולימאן המפואר באירופה, או "הסולטאן סולימאן המחוקק" (בטורקית: Kanunî Sultan Süleyman; قانونى سلطان سليمان; בערבית: السلطان سليمان القانوني) בפי נתיניו, היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בין 1520–1566.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק וסולימאן הראשון
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק וערבית
עיריית ירושלים
עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק ועיריית ירושלים
צבא
תאריך_וידוא.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק וצבא
קסרקטין
#הפניה בסיס צבאי#מחנה צבאי זמני.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק וקסרקטין
רחוב הגיא (העיר העתיקה)
מפת רחוב הגיא וסביבתו שלט רחוב הגיא בחלקו הפוגש את ויה דולורוזה רחוב הגיא (בערבית: الواد; נהגה: אל וואד; נקרא גם רחוב העמק) הוא רחוב ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק ורחוב הגיא (העיר העתיקה)
שערי ירושלים (ספר)
שערי ירושלים הוא ספרו של משה ריישר שיצא לאור בשנת 1866 בלבוב.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק ושערי ירושלים (ספר)
תשנ"ז
#הפניה ה'תשנ"ז.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק ותשנ"ז
חצר פנימית
חצר פנימית באדינבורו (1929) חצר פנימית בבית אות המוצר הירושלמי חצר פנימית היא אזור מגודר ולעיתים קרובות שטח המוקף במבנה ופתוח אל השמים.חצרות פנימיות שמשו כמקומות מפגש עיקריים באכסניות ומבני ציבור.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק וחצר פנימית
בית תמחוי
בית תמחוי במונטריאול, קנדה, 1931 (בתקופת השפל הגדול) בית תמחוי הוא מסעדה המשמשת למתן ארוחות, בחינם או במחיר מזערי, לנזקקים שאין ידם משגת לרכוש מזון לעצמם.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק ובית תמחוי
בית הקברות ממילא
350x350 פיקסלים בית הקברות בשנת 1854. במרכזו - בריכת ממילא בית הקברות ובריכת ממילא, תחילת המאה העשרים תורבת כובכייה תורבת כובכייה תרשים הכובכייה שנעשה בידי קלרמון גנו הקבר הצלבני ממראות בית הקברות על רקע מרכז העיר בית הקברות ממילא הוא בית קברות מוסלמי מהתקופה הממלוכית, שלו יסודות איובים ואף קדומים יותר.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק ובית הקברות ממילא
בית יתומים
"שעת המשחק בבית היתומים באמסטרדם", ציור מאת מקס ליברמן, 1876 יהודי לשעבר בברלין דיר ראפאת - הכולל בית יתומות במסגרתו בית יתומים הוא מוסד חינוכי המיועד לילדים יתומים, או כאלה שאף אחד מהוריהם או קרוביהם אינו מסוגל לטפל בהם.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק ובית יתומים
גיור
גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק וגיור
ד'ו אל-קעדה
ד'וּ אֶלְ-קַעְדָה (תעתיק מדויק: ד'וּ (א)לְקַעְדָה; בערבית: ذُو ٱلْقَعْدَة) הוא החודש האחד עשר בלוח השנה המוסלמי והראשון בארבעת החודשים הקדושים: ד'ו אל-קעדה, ד'ו אל-חיג'ה, מוחרם ורג'ב.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק וד'ו אל-קעדה
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק והמאה ה-19
האסקי סולטאן
האסקי סולטאן (טורקית עות'מאנית: خاصکي سلطان) היה התואר הקיסרי ששימש את בת זוגו הראשית של הסולטאן העות'מאני.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק והאסקי סולטאן
העשור הראשון של המאה ה-21
רעידת אדמה באזור האוקיינוס ההודי עוררה גלי צונמי אדירים שגבו את חייהם של מעל ל-280 אלף בני אדם. העשור הראשון של המאה העשרים ואחת, המכונה בקיצור שנות האלפיים, החל ב־1 בינואר 2000 והסתיים ב־31 בדצמבר 2009.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק והעשור הראשון של המאה ה-21
העשור השני של המאה ה-21
עולם המערבי. העשור השני של המאה ה-21 היה העשור אשר החל ב-1 בינואר 2010 והסתיים ב-31 בדצמבר 2019.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק והעשור השני של המאה ה-21
הרובע המוסלמי
מפת הרובע מפה סכמטית של העיר העתיקה הרובע המוסלמי (בערבית: الحي الإسلامي) הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, בצד הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, והרובע הארמני והגדול שבהם.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק והרובע המוסלמי
הלני המלכה
קברי המלכים - קברה המשוער של הלני המלכה בירושלים חניון גבעתי ליד עיר דוד הלני המלכה (ביוונית: Ἑλένη; נפטרה בסביבות שנת 56 לספירה) הייתה מלכת חַדְיָב שבאשור (ממלכה הידועה גם כאדיאבנה Adiabene) מצפון לסהר הפורה, במאה הראשונה לספירה.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק והלני המלכה
הלוח הגרגוריאני
תבליט על קברו של האפיפיור גרגוריוס השלושה עשר, המציין את השקת לוח השנה הגרגוריאני. הלוח הגרגוריאני או לוח השנה הגרגוריאני (קרוי גם לוח השנה האזרחי או הלוח הלועזי או הלוח הנוצרי, על מנת להבדילו מהלוח העברי) הוא לוח השנה שהונהג בצו של האפיפיור גרגוריוס ה-13 בשנת 1582, בהתבסס על הלוח היוליאני שהונהג על ידי יוליוס קיסר, קנסור הרפובליקה הרומית.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק והלוח הגרגוריאני
הורם סולטאן
הורם סולטאן (בטורקית: Hürrem Sultan; 1500 – 18 באפריל 1558), הידועה גם בשם רוקסלנה (Roxelana), או אלכסנדרה, הייתה בת זוגו הראשית ואשתו החוקית של הסולטאן העות'מאני סולימאן המפואר.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק והורם סולטאן
וקף
מסגד הגדול ברמלה באסלאם, וקף (בערבית: وقف, חרם/הקדש) הוא הקדשתם של נכסים למטרות דתיות וחברתיות.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק ווקף
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק וירושלים
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק וירושלים בתקופת בית שני
ירושלים בתקופה הממלוכית
250px כתובת הקדשה ממלוכית מסולסלת עיטור גאומטרי ממלוכי אופייני העיר ירושלים הייתה תחת שלטון הממלוכים החל משנת 1260 ועד שנת 1516.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק וירושלים בתקופה הממלוכית
ירושלים בתקופה העות'מאנית
בית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו איור מובלט של ירושלים במפת אזור המזרח התיכון שבשליטת האימפריה העות'מאנית, משנת 1851 שלטונה של האימפריה העות'מאנית בירושלים וסביבתה נמשך, בהפסקות קצרות, 400 שנה - החל משנת 1517 ועד כיבושה בידי בריטניה בשנת 1917.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק וירושלים בתקופה העות'מאנית
יד בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
לִרְאוֹת ארמון הגבירה טונשוק ויד בן צבי