תוכן עניינים
270 יחסים: ממלוכים, ממלכת פרס, מנפטה, מנזר, מנזר המצלבה, מס, מס גולגולת, מס הגולגולת, מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל, מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר), מסעי הצלב, מסגד, מסגד אל-אקצא, מסגד עומר, מסדה (הוצאת ספרים), מסכת מועד קטן, מסכת פרה, מערת המכפלה, מעון רשמי, מצרים, מרטינוס החמישי, מרדכי נאור, מרונים, משמר הגבול, משנה, משרד החינוך והתרבות, משטרה, משיח, מלחה (שכונה), מחניים (כתב עת), מחראב, מגדל דוד, מדרסת אשרפיה, מדרסת תנכזיה, מדרסה, מונגולים, מופתי, מוקרנס, מושל צבאי, מושבת עונשין, מוחמד בן קלאון, מוג'יר א-דין, מכה, מים, מינבר, מישור החוף, אמת מים, אמיר, אנטישמיות בימי המוות השחור, אספקת המים לירושלים, ... להרחיב מדד (220 יותר) »
ממלוכים
מצרי ממלוכי בשריון מלא. חמוש באקדחים, חרב, רומח ומגןהממלוכים (בערבית: ביחיד: مملوك, קרי: ממלוכ, ברבים: مماليك, בתעתיק עברי מדויק: ממאליכ; פירוש המילה: "עבד") היו חיילים עבדים שהופיעו לראשונה בשירותם של הח'ליפים של בית עבאס.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וממלוכים
ממלכת פרס
ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וממלכת פרס
מנפטה
מנפטה עתיקה: ניתן לראות בחלקה הימני מברשות אשר מסרקות את הסיבים ואת השיניים הפולות את הגרעינים מנפטה (באנגלית: Cotton gin, הלחם של כותנה ומנוע) היא כלי חקלאי המשמש לתעשיית הכותנה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומנפטה
מנזר
חצי-האי סיני מנזר מר סבא במדבר יהודה מִנְזר הוא בית משכנם של נזירים – אנשי דת שנטלו על עצמם נדרים של התנזרות.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומנזר
מנזר המצלבה
מבט מכיוון גן סאקר לעבר המנזר מנזר המצלבה ועמק המצלבה בשלג, מבט ממזרח למערב. מעל העמק נראה חלקו הדרומי של מוזיאון ישראל מראה מן האוויר צילום אווירי מבט מצפון המנזר בלילה גאורגי שכתב את הפואמה "עוטה עור הנמר" מנזר המצלבה (בגאורגית ჯვრის მონასტერი - ג'בְרִיס מונאסטֶרִי jvris monast'eri) הוא מנזר מבוצר השוכן בעמק המצלבה בירושלים, בין השכונות גבעת רם, רסקו ורחביה, בגובה 750 מטר מעל פני הים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומנזר המצלבה
מס
מַס הוא תשלום הנגבה על פי חוק מתושבים ומאזרחים, למימון פעולות שונות של גופי ציבור.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומס
מס גולגולת
קבלה על מס גולגולת, קהילת ג'פרסון, לואיזיאנה, 1917. מס גולגולת הוא מס המוטל בסכום אחיד על אדם באופן בלתי-תלוי בהכנסתו, רכושו, או הוצאותיו.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומס גולגולת
מס הגולגולת
#הפניה מס גולגולת.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומס הגולגולת
מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל
מסעותיו על רקע מפה משנת 1470 - נתיב מסעותיו בצבע ורוד מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל בשנת ה'רמ"א (1481) הוא ספר המסעות של הנוסע היהודי מאיטליה משולם בן מנחם מוולטרה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל
מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר)
מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים, מימי הביניים ועד ראשית שיבת ציון הוא קובץ חיבורים על מסעות: יומנים וזיכרונות, של 33 נוסעים יהודים בארץ ישראל, בעריכתו של הביבליוגרף אברהם יערי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר)
מסעי הצלב
אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומסעי הצלב
מסגד
מסגד (ערבית: مسجد, תעתיק: מַסְגִ’ד מקום לסגידה ולפולחן, או جامع תעתיק מדויק: גַ'אמַע מקום התכנסות. "ג'אמע" מתייחס בדרך כלל למסגד ראשי בישוב) הוא בית תפילה של מאמינים מוסלמים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומסגד
מסגד אל-אקצא
מסגד אל אקצא, בקצה הדרומי של רחבת הר הבית מסגד אל אקצא, מבנה חיצוני, מקרוב תפילה במסגד אל־אקצא (צולם כחודש לאחר מלחמת ששת הימים) בתוככי מסגד אל אקצא שער מסגד אל־אקצא; תחריט בסדרת "ארץ ישראל הציורית" (1881) על פי ציור של ג'ון דאגלס וודוורד מסגד אל־אקצא (בערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ'ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אל־מַסְגִ'ד אל־אַקְסָא, משמעות השם: "המסגד הרחוק ביותר" או "המסגד הקיצון") הוא מסגד בהר הבית שבירושלים, הנחשב לשלישי בחשיבותו באסלאם לאחר מסגד אל-חראם במכה ומסגד הנביא באל-מדינה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומסגד אל-אקצא
מסגד עומר
שער הכניסה למסגד - נבנה באמצע המאה ה-19 מסגד עוּמר (בערבית: مسجد عمر, "מסג'ד עמר") הוא מסגד שנמצא ממול לכניסה הראשית (דרומית) לכנסיית הקבר הקדוש ברובע הנוצרי בירושלים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומסגד עומר
מסדה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומסדה (הוצאת ספרים)
מסכת מועד קטן
עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומסכת מועד קטן
מסכת פרה
פרה אדומה מסכת פרה היא המסכת הרביעית בסדר טהרות ואורכה שנים עשר פרקים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומסכת פרה
מערת המכפלה
ציון קבר אברהם צילום מקרוב של מוזאיקה במערה – צולם בין 1920–1933 מערת המכפלה בלילה לוחם מג"ב שומר בתוך מערת המכפלה. בתמונה אולם שרה מהצד הערבי (ניתן להבחין בכיתוב הערבי בשילוט ליד המצבה) מערת המכפלה בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים הכניסה למסגד בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים מערת המכפלה (מכונה בערבית: الحرمالإبراهيمي, תעתיק: אלחרם אלאבראהימי, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) היא מבנה במזרח העיר חברון.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומערת המכפלה
מעון רשמי
הארמון המלכותי של מדריד, הארמון הרשמי של מלך ספרד ארמון בקינגהאם, המעון הרשמי של מלך הממלכה המאוחדת מעון רשמי הוא בית המשמש למגורי ראש מדינה, ראש ממשלה, מושל, מנהיג דתי, מנהיג ארגונים בינלאומיים או אישיות בכירה הזקוקה לבית ייצוגי (כמו שגרירים).
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומעון רשמי
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומצרים
מרטינוס החמישי
שלט האצולה של מרטינוס החמישי, במרכזו סמלה של משפחת קולונה מרטינוס החמישי (בלטינית: Martinus V; 1369 – 20 בפברואר 1431) נולד בשם אוטו קולונה (Otto Colonna) או אודו קולונה (Oddone Colonna) היה אפיפיור בין השנים 1417 ועד מותו.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומרטינוס החמישי
מרדכי נאור
מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר, עיתונאי, עורך, שדרן רדיו וחוקר תולדות ארץ ישראל.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומרדכי נאור
מרונים
המרונים (בארמית סורית: ܡܖ̈ܘܢܝܐ; בערבית: موارنة) הם קבוצה אתנו-דתית דוברת ארמית וערבית, בת הדת הנוצרית החיה ברובה בלבנון.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומרונים
משמר הגבול
משמר הגבול, בראשי תיבות: מג"ב, הוא כוח משמר גבול וז'נדרמריה, הזרוע המבצעית של משטרת ישראל, שמטרתהּ לתת מענה לבעיות בנושאי ביטחון פנים, לוחמה בטרור, לחימה בפשיעה קשה, אבטחת מתקנים רגישים (כולל מעברי גבול), אבטחת האזורים הכפריים ומניעת גנבות חקלאיות, דיכוי הפרות סדר ובמקרה של מלחמה בתוך גבולות המדינה, לקיחת חלק בלחימה ובמעצרים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומשמר הגבול
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומשנה
משרד החינוך והתרבות
#הפניהמשרד החינוך.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומשרד החינוך והתרבות
משטרה
שוטר גרמני בתפקיד אוסטרלית משטרה היא ארגון שכפוף לרשות המבצעת, האחראי על אכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומשטרה
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומשיח
מלחה (שכונה)
אַל-מָאלִחָה בתוך שכונת מלחה המודרנית - 2023 אַל-מָאלִחָה ומסגד הכפר. בעמק עוברת רכבת על מסילת יפו-ירושלים המורדות המזרחיים של שכונת מלחה, ומעליהם שכונות רמת שרת והולילנד הבניה החדשה בשכונת מלחה, על גבעת "אל ראס", מדרום לגרעין הכפר ההיסטורי אורט חט"ב ע"ש בוורלי מינקוף בשכונת מלחה מרכז הטניס מלחה היא שכונה בדרום-מערב ירושלים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומלחה (שכונה)
מחניים (כתב עת)
ממוזער כתב העת מחניים היה במשך שנים רבות ביטאונה של הרבנות הצבאית הראשית.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומחניים (כתב עת)
מחראב
מִחְרַ֫אבּ (מערבית: محراب, רבים: محاريب; תעתיק מדויק מנוקד: מִחְרַ֫אבּ, רבים: מַחַארִ֫יבּ) הוא גומחה בקיר מסגד המצביעה על הקיבלה – כיוון הכעבה אליו צריכים מוסלמים לפנות בעת התפילה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומחראב
מגדל דוד
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. מגדל דוד משתלב בחומות ירושלים חצר מצודת דוד בלילה מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה שראשיתה בימי הבית הראשון (725-698 לפנה"ס).
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומגדל דוד
מדרסת אשרפיה
מדרסת אשרפיה, או מדרסה אל-אשרפיה (בערבית: مدرسة الأشرفية) היא מדרסה אסלאמית בצד המערבי של חראם א-שריף (הר הבית) בירושלים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומדרסת אשרפיה
מדרסת תנכזיה
#הפניה אל-מדרסה א-תנכיזיה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומדרסת תנכזיה
מדרסה
מדרסה במדינת קרנאטקה בהודו מדרסה (בערבית مدرسة) היא המונח הערבי לכל בית ספר, חילוני או דתי (של כל דת).
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומדרסה
מונגולים
המונגולים הם ממרכז וצפון אסיה המונה כ-10 מיליון אנשים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומונגולים
מופתי
מופתי טורקי. איור ספרדי מהמאה ה-17 מוּפתי (בערבית: مفتٍ, תעתיק מדויק: מֻפְתִן, מן השורש הערבי "פ-ת-י" לייעץ בצורה של שו"ת - שאלות ותשובות) הוא.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומופתי
מוקרנס
קמרון גומחת הכניסה של ארמון הגבירה טונשוק. ניתן לראות שימוש באבלק, עיטורי נטיפות (מוקרנס) ועיטורים גאומטריים מוקרנס באלהמברה מֻקָרנָס (בערבית ובפרסית: مقرنس; בטורקית: Mukarnas; בספרדית: mocárabe) - עיטור דמוי נטיפי אבן מדורגים הנקראים בעברית "עיטור נטיפות".
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומוקרנס
מושל צבאי
#הפניה ממשל צבאי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומושל צבאי
מושבת עונשין
מושבת עונשין הוא כינוי של מקום רחוק אליו שלחו נידונים למאסר כדי לרצות את עונשם.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומושבת עונשין
מוחמד בן קלאון
#הפניה מוחמד בן קלאוון.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומוחמד בן קלאון
מוג'יר א-דין
מֻגִ'יר אַ־דִּין אַל־עֻלַיְמִי אל-חנבלי (בערבית: مجير الدين العليمي الحنبلي; 1456-1522) היה היסטוריון, גאוגרף ושופט בממשל הממלוכי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומוג'יר א-דין
מכה
מֶכָּה (בערבית: مَكَّة الْمُكَرَّمَة; בתעתיק מדויק: מַכַּה אלְמֻכַרַּמַה) היא בירת מחוז מכה במערב ערב הסעודית.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומכה
מים
כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומים
מינבר
מינבר במסגד בעמאן מינבר במסגד בטורעאן מסגד הלבן בנצרת מִ֫נְבַּר (בערבית: مِنْبَر) הוא דוכן במסגד שעליו עומד האימאם כדי לשאת דרשה ("חֻ֫'טְבּה").
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומינבר
מישור החוף
מישור החוף בישראל חלקו הצפוני ביותר של מישור החוף הצפוני, כפי שהוא נראה מראש הנקרה הארץ שפך נחל אלכסנדר חולות ניצנים גבעת כורכר בחוף הרצליה מישור החוף הוא חבל ארץ מישורי בארץ ישראל המשתרע לאורך חוף הים התיכון, מגבול הצפון (מישור החוף הצפוני) בראש הנקרה ועד לגבול מצרים בדרום (מישור החוף הדרומי), ברצועת עזה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ומישור החוף
אמת מים
נבטית בפטרה (ירדן) אמת המים ליד יריחו - הובילה מים ממעיינות נערן: עין נועימה, עין דיוק ועין שושה פון דו גאר, דרום צרפת אמת המים של סגוביה, סגוביה, ספרד סולימאן ליד קיבוץ לוחמי הגטאות, מצפון לעכו עותמאנית אַמַּת מַיִם (או אַקְוֶודוּקְט) היא תעלה מלאכותית שתפקידה להעביר מים ממקום אחד למשנהו.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואמת מים
אמיר
בוכרה, 1911, בצילום של סרגיי פרוקודין-גורסקי אֶמִיר או אַמִיר (בערבית: أمير- ובפרסית, בפשטו ובאורדו: مير, מִיר) הוא תואר כבוד או אצולה הרווח בשימושו במדינות אסלאמיות במזרח התיכון, בצפון אפריקה, באסיה הקטנה, במדינות הטורקמניות, ובפקיסטן.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואמיר
אנטישמיות בימי המוות השחור
Gilles Le Muisit, אב המנזר בטורנה. אנטישמיות בימי המגפה השחורה – מגפת הדבר המכונה המוות השחור, אשר התפשטה באירופה באמצע המאה ה-14, קטלה למעלה משליש מאוכלוסיית היבשת.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואנטישמיות בימי המוות השחור
אספקת המים לירושלים
נקבת השילוח בשנת 1900 נקבת השילוח בשנת 2002 אספקת המים לירושלים היוותה אתגר מורכב מאז היווסדה של העיר.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואספקת המים לירושלים
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואסלאם
אסטרטגיה צבאית
מפת מבצעים של קרב ווטרלו אסטרטגיה צבאית היא שם כולל לכל רמות התכנון והביצוע של מלחמה או לוחמה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואסטרטגיה צבאית
אפריקה
אפריקה היא היבשת השנייה בשטחה ובגודל אוכלוסייתה אחרי אסיה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואפריקה
אפגניסטן
ילדה מאפגניסטן האמירות האסלאמית של אפגניסטן (בפשטו:; בדארי:; תעתיק מדויק: אמארת אסלאמי אפע'אנסתאן) היא שמה הנוכחי של אפגניסטן, ארץ ללא מוצא לים, הממוקמת בחלקה הדרום-מרכזי של מרכז אסיה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואפגניסטן
אפיפיור
האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואפיפיור
ארמנים
ארמנים (בארמנית: Հայեր) הם אומה וקבוצה אתנית עתיקה ממוצא הודו-אירופי, שמקורה בשטח שמדרום לים השחור (הקווקז והרמה הארמנית).
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וארמנים
ארמון
פרידריך השני מלך פרוסיה, כפי שנראה בסביבות שנת 1900 ארמון האפיפיור באויניון. ארמון הוא מקום מגורים גדול ונרחב, המשמש או ששימש בעבר למגורי המלך ואחרים ממשפחת המלוכה, או העומדים בראש השלטון.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וארמון
ארמון הגבירה טונשוק
קמרון גומחת הכניסה. ניתן לראות שימוש באבלק, עיטורי נטיפות (מוקרנס) ועיטורים גאומטריים התורבה (מבנה הקבר) של הגבירה טונשוק ארמון הגבירה טונשוק (בערבית, "קצ'ר סית טונשוק"), הנקרא גם "א-תָאכִּיֶה" או "חָאסקי סולטאנה", הוא ארמון מפואר וגדול-ממדים ברובע המוסלמי בירושלים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וארמון הגבירה טונשוק
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וארץ ישראל
ארגון
ארגון הוא מאגד-חברה אנושית הפועלת לשם הגשמת מטרה משותפת.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וארגון
אריאל (כתב עת)
#הפניה אריאל (הוצאת ספרים) קטגוריה:ישראל: כתבי עת להיסטוריה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואריאל (כתב עת)
אשתורי הפרחי
שלט רחוב בירושלים על שם אשתורי הפרחי. רבי אֶשְׁתוֹרִי (יש אומרים שזהו שם ספרותי שמשמעותו "אִיש הַתּוֹרִי" (מגלה ארצות), ושמו הנכון: הרב יצחק הכהן) בן ר' משה הַפַּרְחִי (בספרדית: Ishtori haFarhi; נולד: המחצית השנייה של המאה ה-13.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואשתורי הפרחי
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואשכנזים
אל-מדינה
העיר בתמונה משנת 1926 לערך אל-מַדִינָה אל-מֻנַוַּרַה (בערבית: ٱلْمَدِيْنَة ٱلْمُنَوَّرَة, בתרגום מילולי: "העיר המוארת"; לרוב מכונה בקיצור "אל-מדינה" (المدينة)) היא העיר השנייה בקדושתה למוסלמים (משום ששם נמצא מסגד הנביא) אחרי מכה ובירת מחוז בעל שם זהה במערב ערב הסעודית.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואל-מדינה
אלחנן ריינר
אלחנן ריינר (נולד ב-19 בפברואר 1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב והמנהל האקדמי של הספרייה הלאומית.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואלחנן ריינר
אלי שילר
אלי שילר (1938 - 2 בדצמבר 2018) היה חוקר ירושלים וארץ ישראל, מורה דרך, עורך, מייסד ובעלים של הוצאת אריאל ומחברם של עשרות מאמרים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואלי שילר
אליהו מפרארה
אליהו מפרארה (או אליהו מפררה או אליהו מפירארא) היה יהודי-איטלקי מהעיר פרארה אשר נסע לארץ ישראל בתחילת המאה ה-15.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואליהו מפרארה
אבן השתייה
הסלע המזוהה בדרך כלל עם אבן השתייה, מבט מלמעלה מבט מלמטה, מ"בור הרוחות", על החור העגול באבן השתייה תרשים המציג את מיקום אבן השתייה בתוך כיפת הסלע. אבן השתייה (בערבית: الصخرة المشرفة بمسجد قبة الصخرة "הסלע הקדוש במסגד כיפת הסלע") היא סלע גדול הבולט מקרקע הר הבית, בתוך מבנה כיפת הסלע, הקרוי על שמו.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואבן השתייה
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואברהם אבן עזרא
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואברהם יערי
אבלק
אבלק "אמיתי" באיסטנבול אבלק "מזויף" בירושלים משחקי אבלק בכנסיית דורמיציון בירושלים אָבְּלַק הוא סגנון בנייה המשלב אבנים לבנות ולבנים אדומות המעניקות לו יציבות מחד וגמישות מאידך.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואבלק
אבלות על החורבן
אבלות על החורבן היא אוסף של הלכות ומנהגים, שמטרתם שימור זיכרון חורבן בית המקדש הראשון ובית המקדש השני, והציפייה לבניין בית המקדש השלישי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואבלות על החורבן
אגרות ארץ ישראל
עטיפת מגן של כריכת הספר. עיצוב: מ. ארנוןתמונה להחלפה אגרות ארץ ישראל, שכתבו היהודים היושבים בארץ לאחיהם שבגולה מימי גלות בבל ועד שיבת ציון שבימינו הוא קובץ של איגרות יומנים של 83 איגרות של אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל אל תפוצות ישראל, מאז העת העתיקה ועד העת החדשה, בעריכתו ועם ביאוריו של הביבליוגרף אברהם יערי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואגרות ארץ ישראל
אדריכל
נורווגי משנת 1893 אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואדריכל
אדריכלות
סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, כיפת המבנה נעשתה על ידי פיליפו ברונלסקי בין השנים 1420–1436. נאו־גותית (1248–1880). מקדש הפייסטוס באתונה, מקדש יווני קלאסי. אַדְרִיכָלוּת (או בלועזית: אַרְכִיטֶקְטוּרָה) היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואדריכלות
אדריכלות ממלוכית
עיטור גאומטרי אופייני (תורבת תורכאן ח'טון) האדריכלות הממלוכית היא הסגנון האדריכלי של מבנים מונומנטליים ומבני דת ברחבי הסולטנות הממלוכית, אשר שלטה במרחב המזרח התיכון בין השנים 1250–1517.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואדריכלות ממלוכית
אוניברסיטת אל-קודס
אוניברסיטת אל-קודס (בערבית: جامعة القدس, תעתיק מדויק: ג'אמעת אלקדס) היא אוניברסיטה פלסטינית שבסיסה במזרח ירושלים, עם 12 קמפוסים בירושלים, אבו דיס ואל-בירה, שאוחדו תחת קורת גג אחת בין השנים 1995-1984.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואוניברסיטת אל-קודס
אוזבקיסטן
רפובליקת אוזבקיסטן (באוזבקית: Oʻzbekiston Respublikasi, ברוסית: Республика Узбекистан) היא מדינה השוכנת במרכז אסיה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואוזבקיסטן
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואירופה
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואיטליה
איוון פרידמן
איוון פרידמן (Yvonne Friedman, נולדה ב-8 באוקטובר 1946) היא היסטוריונית העוסקת בתולדות ארץ ישראל בתקופת מסעי הצלב ובשנאת ישראל בימי הביניים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ואיוון פרידמן
נפה (פרובינציה)
#הפניה נפה (יחידה שלטונית).
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ונפה (פרובינציה)
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ונצרות
נצרות קופטית
קתדרלת מרקוס הקדוש באלכסנדריה, מושב האפיפיור הקופטי. הכנסייה הקופטית-אורתודוקסית (קופטית: Ϯⲉⲕ̀ⲕⲗⲏⲥⲓⲁ ⲛⲣⲉⲙ̀ⲛⲭⲏⲙⲓ ⲛⲟⲣⲑⲟⲇⲟⲝⲟⲥ, "טיקְלֶסִיַה נְרֶמנכֶמִי נוֹרתוֹדוֹכּסוֹס") היא כנסייה עצמאית המשתייכת לנצרות האוריינטלית שבסיסה במצרים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ונצרות קופטית
נצרות יוונית-אורתודוקסית
כנסית יוחנן המטביל - הכנסייה האורתודוקסית החדשה בחיפה מנזר המצלבה, ירושלים נצרות יוונית-אורתודוקסית (ביוונית: Ἑλληνορθόδοξη Ἑκκλησία, "הכנסייה היוונית-אורתודוקסית") מונה את כל הכנסיות בתוך הנצרות האורתודוקסית ששפת התפילה שלהן או לפחות אחת מהמשמשות בהן היא יוונית-קוינה ושסדריהן שואבים מהנהוג במורשת הביזנטית.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ונצרות יוונית-אורתודוקסית
נתן שור
נתן שוּר (19 באוגוסט 1923 - 12 באפריל 2012) היה היסטוריון ישראלי, שחקר – בין היתר – את ספרות הנוסעים לארץ ישראל.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ונתן שור
נחל איילון
נחל איילון דרומית מערבית לנמל התעופה בן-גוריון (מימין למטה) נחל איילון זורם בשטח פארק אריאל שרון במבואות תל אביב 1.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ונחל איילון
סמל
סמלים של דתות שונות סמל הוא ייצוג של מושג כלשהו, כמו רעיון, חפץ, איכות ועוד.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וסמל
ספר דניאל
ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וספר דניאל
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וספרד
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וספרות
סרצנים
"סָרָצֶנִים" או "סָרָקֶנִים" (ביוונית: Σαρακηνοί, בלטינית: Saraceni) היה הכינוי שנתנו הרומאים העתיקים לכל השבטים "הפראיים" שממזרח לאימפריה שלהם.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וסרצנים
סלע
גריוואקה סילורית אנכית בת 425 מיליון שנה בסיקר פוינטדוגמת יד של סלע סלע בגאולוגיה הוא החומר המוצק הבונה את קליפת כדור הארץ (קרום כדור הארץ), והוא בנוי מצירוף טבעי של מינרלים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וסלע
סלים הראשון
הסולטאן סלים הראשון המכונה "הנחוש" או "הבלתי מתפשר" (טורקית Yavuz Sultan Selim; טורקית עות'מאנית سليماول, 10 באוקטובר 1465 – 22 בספטמבר 1520) היה סולטאן עות'מאני, מרחיב גבולה הגדול וכובש הממלכה הממלוכית המצרית ב-1517.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וסלים הראשון
סטואה
שחזור "הסטואה של אטאלוס" באתונה סטואה (ביוונית: στοά), באדריכלות יוון העתיקה היא סוג של מבנה, הכולל מעבר מקורה (אכסדרה) עם עמודים בצידו האחד הפתוח אל החוץ.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וסטואה
סביל
סביל אבו נבוט, פארק אבו נבוט, תל אביב-יפו "סביל סולימאן" בחזית הדרומית של מסגד המחמודייה ביפו סביל בפתח תקווה שהוקם על ידי אברהם שפירא (זקן השומרים) לזכר אימו ראש עיריית תל אביב חיים לבנון.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וסביל
סוף ימי הביניים
#הפניה שלהי ימי הביניים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וסוף ימי הביניים
סופיות
הסוּפיות או סוּפיזם (בערבית: صوفية; בתעתיק מדויק: צופיה) היא זרם מיסטי באסלאם, השם את הדגש על האהבה והכוונה שבעשייה, יותר מאשר על ההלכה עצמה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וסופיות
סורגים
#הפניה שבכה#סורגים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וסורגים
סולטאן
סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וסולטאן
סוחר
פסל של סוחר בסינגפור סוחר הוא אדם העוסק בהחלפת סחורות בסחורות - במקרה של סחר חליפין או סחורות בכסף בשוק מודרני, מבלי שחל שינוי פיזי, ייזום, בסחורה אשר ברשותו.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וסוחר
סילביה שיין
סילביה שיין (1947–2004) הייתה היסטוריונית ישראלית, חוקרת ממלכת ירושלים והצלבנים בארץ ישראל.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וסילביה שיין
עמק יהושפט
עמק יהושפט בסוף המאה ה-19. מימין לשמאל: קבר זכריה, קבר בני חזיר, יד אבשלום. עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט הוא עמק קטן בירושלים בין הר הזיתים לעיר דוד שנוצר כתוצאה ממפגש בין שני יובלים של נחל קדרון.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ועמק יהושפט
ענף כלכלי
ענף כלכלי הוא הקבוצה הכללית של העסקים המפיקים מוצרים או שירותים המשתייכים לשרשרת האספקה של משפחת מוצרים או שירותים מסויימת.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וענף כלכלי
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וערבית
ערבית יהודית
דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת אתנולקטים, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בספרד ובארצות ערב.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וערבית יהודית
עלאא' א-דין
קברו של עלאא' א-דין בירושלים "בשם אללה הרחמן והרחום. זה אשר הקדיש האמיר עלא א-דין אידע'דה אלרכני, הקדיש כל אשר בפנים השער הזה, הכפות והחצר, לעניים הבאים לביקור בירושלים האצילה, והקדישה לנצח בשנת שש וששים ושש מאות".
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ועלאא' א-דין
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ועלייה לארץ ישראל
עלייה לרגל
עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ועלייה לרגל
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ועזרא הסופר
עזה
עַזָּה (כיום בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רַ'זַּה, גַֿזַּה; בימי קדם: באכדית: ḫa-za-ti או az-za-ti, באשורית: ḫa-az-zu-tu, ביוונית: Γαζα) היא עיר הבירה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 590,481 אנשים (נכון לשנת 2017).
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ועזה
עבדות
שוק העבדים", ציור מאת גוסטב בולאנז'ה עבדות היא בעלות של אדם על אדם אחר.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ועבדות
עונש מוות
קיים באופן חוקי: 53 מדינות עונש מוות (או עונש מיתה) הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ועונש מוות
עופר רגב
טקסט.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ועופר רגב
עובדיה מברטנורא
תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ועובדיה מברטנורא
פסחא
הפָּסְחַא (מיוונית: Πάσχα) הוא חג נוצרי המציין את תחייתו של ישו, על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ופסחא
פסולת
פסולת בריגה, לטביה פסולת בג'קרטה שרפת פסולת בגאנה פסולת, אשפה או זבל הם חומרים ומוצרים בלתי רצויים או בלתי שימושיים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ופסולת
פרנציסקנים
#הפניה המסדר הפרנציסקני.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ופרנציסקנים
פרה אדומה
פרה אדומה היא פרה שצבע שערה חום-אדמדם ולפי ההלכה היהודית ניתן להשתמש באפרה לטיהור טומאת מת.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ופרה אדומה
פליקס פברי
מסלול מסעו השני של פברי פליקס פברי (Felix Fabri; ציריך, 1441 או 1442 - אולם, 1502) היה נזיר דומיניקני, צליין וכותב ספרי מסעות.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ופליקס פברי
פוליטיקה
מדיניות (פּוֹלִיטִיקָה) היא מכלול הסוגיות במרחב פרט – חברה – ריבון.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ופוליטיקה
פירנצה
הגשרים של פירנצה בעת השקיעה מרכז העיר פונטה וקיו ה"גשר הישן" מעל נהר הארנו פורום של העיר העיר פירנצה מושלגת פִירֶנְצֶה (באיטלקית:; בכתיב מיושן: פירינצי) היא עיר במרכז איטליה צפונית לרומא, המשמשת כבירת חבל טוסקנה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ופירנצה
צמר
צמר חודש יולי בשעת גז הצמר. אחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע בספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" הצמר הוא סיב המופק משיער של בעלי חיים מבויתים, בדרך כלל כבשים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וצמר
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וצפת
צפון אפריקה
מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וצפון אפריקה
צריח (מסגד)
#הפניה מינרט.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וצריח (מסגד)
צלאח א-דין
צלאח א-דין (ערבית: صلاح الدين يوسف طجير بن ايوب, תעתיק מדויק: צלאח אלדין יוסף טג'יר בן איוב, תרגום: "צדקת האמונה"; בכורדית: سهلاحهدین ئهیوبی, Selah'edînê Eyubî; בספרות המערב מוכר בשם "סלדין" (Saladin); 1137/8 – 4 במרץ 1193) ייסד את השושלת האיובית במצרים ובסוריה, שהייתה כורדית במוצאה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וצלאח א-דין
צוענים
מאהל צוענים מצפון לשער שכם צוענים או בני רומה הם אחד המיעוטים האתניים הגדולים באירופה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וצוענים
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וציון (כתב עת)
קאיתבאי
#הפניה אל-אשרף סיף אל-דין קאיתבאי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וקאיתבאי
קרב מרג' דאבק
קרב מרג' דאבק (בערבית: معركة مرج دابق, קרב אחו (אזור המרעה) דאבִק; בטורקית: Mercidabık Muharebesi) הוא קרב שנערך ב-24 באוגוסט 1516 בסוריה, צפונית לחלב של ימינו, ובו הכו כוחות האימפריה העות'מאנית את צבא הסולטנות הממלוכית.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וקרב מרג' דאבק
קרב עין ג'אלות
קרב עין ג'אלוּת היה קרב מכריע בתולדות ארץ ישראל, שנערך ביום שישי, 3 בספטמבר 1260 בשטח ארץ ישראל, סמוך למעין חרוד, בעמק יזרעאל המזרחי, בין הצבא הממלוכי לבין כוח צבאי מונגולי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וקרב עין ג'אלות
קשת וילסון
קשת וילסון - מבט מדרום קשת וילסון - מבט מצפון קשת וילסון היא מבנה קשת קדום עשוי אבנים, הממוקם בצד הצפוני של רחבת הכותל המערבי בעיר העתיקה של ירושלים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וקשת וילסון
קבר זכריה
קבר זכריה מימין וקבר בני חזיר משמאל מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים בני היישוב הישן מתפללים בסמוך לקבר זכריה גרפיטי של עולי רגל יהודים על הנפש קבר זכריה הוא שמה של מצבה מונוליטית משלהי התקופה ההלניסטית בארץ ישראל המהווה חלק מקבוצת מבני קבורה מפוארים הניצבים בנחל קדרון, למזרחה של העיר העתיקה והר הבית ולמרגלות הר הזיתים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וקבר זכריה
קבר דוד
#הפניה קבר דוד המלך.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וקבר דוד
קהיר
קָהִיר (בערבית מצרית: القاهره; תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה; בתרגום מילולי לעברית: "המנצחת") היא בירת מצרים והעיר הגדולה בה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וקהיר
קוסמופוליטיות
קוסמופוליטיות (או קוסמופוליטניזם) היא גישה פילוסופית, התומכת בהתעלות מעל להבדלים הלאומיים בין בני האדם.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וקוסמופוליטיות
קוטוז
אל מלִכ אל-מזפר סיף א-דין קֻטֻז (בערבית: الملك المظفر سيف الدين قطز; מת ב-24 באוקטובר 1260) היה הסולטאן השלישי משושלת הממלוכים הבחריים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וקוטוז
קובי כהן-הטב
קובי כהן-הטב (נולד ב-25 ביוני 1965) הוא גאוגרף-היסטורי ומכהן כפרופסור חבר לגאוגרפיה-היסטורית של ארץ-ישראל בעת החדשה וכראש המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וקובי כהן-הטב
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ורמב"ן
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ורמב"ם
רשות העתיקות
סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ורשות העתיקות
רחוב
שדרות 9 ביולי בבואנוס איירס, ארגנטינה זהו הרחוב הרחב ביותר בעולם רחוב יאנג, קנדה זהו הרחוב הכי ארוך בעולם רחוב הוא חלק ציבורי של מקום יישוב שלצידו ישנם בתים או בניינים ובו מתאפשר מעבר של הולכי רגל ולרוב של כלי רכב.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ורחוב
רחוב השלשלת
שלט רחוב שער השלשלת מפת העיר העתיקה כתב יד מצויר מהמאה ה-13 רחוב השלשלת, או רחוב שער השלשלת (בערבית: شارع باب السلسلة; נהגה "שארע באב א-סילסילה"), בעיר העתיקה בירושלים, עובר בתוואי נחל צולב.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ורחוב השלשלת
רבאט אל-מנצורי
הרבאט מבפנים - מועדון חברתי לנוער מהקהילה האפריקאית מפת הרובע המוסלמי רבאט אל-מנצורי הוא מבנה גדול ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ורבאט אל-מנצורי
רומא העתיקה
רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ורומא העתיקה
ש"ד גויטיין
#הפניה שלמה דב גויטיין.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וש"ד גויטיין
שמיני עצרת
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ושמיני עצרת
שנות ה-90 של המאה ה-13
שנות ה-90 של המאה ה-13 היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה-13, החלו ב־1 בינואר 1290 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1299.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ושנות ה-90 של המאה ה-13
שער האריות
שער האריות, סוף המאה ה-19 שער האריות במבט מהר הזיתים "האריות" בשער האריות לוח אבן לזכרו של מוטה גור המציין כי הרחוב היוצא משער האריות קרוי על שמו שער האריות - מבט ממזרח שער האריות (בערבית: باب الأسباط,: "באב אלאסבאט" - "שער השבטים") הוא אחד משערי חומת העיר העתיקה של ירושלים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ושער האריות
שער הרחמים
תקריב של שער הרחמים (2012) מפת הר הבית פנורמה של שער הרחמים מכיוון מזרח שער הרחמים בציורו של דייוויד רוברטס (ליתוגרפיה של הצייר לואי האג), 1842 שער הרחמים (בערבית: בּאבּ אלרחמה باب الرحمة) הוא אחד משערי ירושלים, הנמצא בצדה המזרחי של חומת ירושלים, בחלק החומה המהווה גם את החומה המזרחית של הר הבית.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ושער הרחמים
שער השלשלת
שער השלשלת (צולם ב-2007) כתב יד מצויר מהמאה ה-13 שער השלשלת (בערבית: باب السلسلة, נהגה: באב א-סִלסִלה) נמצא בכותל הערבי של הר הבית, בין שער המוגרבים ושער הטהרה, ומורכב משני שערים - "שער השלשלת" ו"שער השכינה".
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ושער השלשלת
שוק הכתנים
שוק הכתנים ובסופו השער להר הבית, ינואר 2008 הכוס, סמלו של תנכיז. על גבי הכניסה לח'אן בשוק הכתנים מפת הרובע המוסלמי שוק הכתנים, "שוק מוכרי הכותנה", "שוק עושי הכותנה", או "שוק מנפצי הכותנה" (ערבית: سوق القطانين סוק אל-קטאנין), כיום "רחוב החנויות", הוא שוק מקורה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, המוביל אל אחד משערי הר הבית הקרוי על שמו, שער מוכרי הכותנה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ושוק הכתנים
שוחד
250px שוחד הוא טובת הנאה, בכסף או בשווה כסף, הניתנת בחשאי לנושא תפקיד על מנת שיפעל באופן הנוגד את מטרות תפקידו.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ושוחד
שכר
שכר הוא תשלום בעבור עבודה, בכסף או בשווה כסף.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ושכר
תנאי עומר
תנאי עומר (או חוזה עומר, בערבית: شروط عمر או عهد عمر או عقد عمر) וכן חוקי עומר, או "אמנת עמר", הוא טקסט קנוני מוסלמי המנוסח כמכתב שמיוחס לח'ליף עומר השני (יש חוקרים הסוברים שהייחוס הוא לח'ליף ישר הדרך עומר) ובו נקבעו חוקים שונים לגבי תושבים שאינם מוסלמים (נוצרים, זורואסטראים, יהודים, שומרונים ואף פגאנים), אשר היו תחת שלטונה של האימפריה המוסלמית.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ותנאי עומר
תנכיז
הכוס, סמלו של תנכיז. על גבי הכניסה לח'אן בשוק הכתנים. סיף א-דין תנכִּז א-נאסרי (בערבית: سيف الدين ﺗﻧﻜﺰ ﺍﻟناصري; 1279? – 1340) היה אמיר ממלוכי, מושל סוריה וארץ ישראל בין השנים 1312–1340.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ותנכיז
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ותשעה באב
תחרה
כתונת לילה עשויה תחרה. אישה הלובשת שמלה בעלת עיטורי תחרה לבנה באימרת השרוולים והצווארון, ציור משנת 1773 תחרה היא אריג, סריג עדין, או רשת כלשהי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ותחרה
תחיית המתים
הציור "תחיית המתים" (1499) מאת לוקה סיניורלי תְּחִיַּת הַמֵּתִים הוא מושג הקיים בדתות ובאמונות שונות, ומבטא אמונה בכך שבעתיד יקומו בני האדם המתים לתחייה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ותחיית המתים
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ותהילים
טטרים
טטרים (בטטרית: татарлар; ברוסית: татары), שמוצאם בין השאר במונגוליה, מהווים כיום אומה טורקית-מוסלמית המונה כשבעה מיליון בני אדם, החיה בעיקר ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר, בין השאר ברפובליקה הרוסית טטרסטן, שבירתה היא קאזאן.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וטטרים
טימור לנג
טימור או תימור-י לנג (במקור מטורקית צ'אגאטאי: Temür פירוש השם "ברזל"; 1336, שאהר-י סאבז – 17 או 18 בפברואר 1405. נקרא גם בשם "טמרליין") היה שליט וכובש מונגולי-טורקי, מגדולי הכובשים בכל הדורות, מייסדה של האימפריה הטימורית.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וטימור לנג
זאווייה
זַאוִיַה (מערבית: زاوية, מילולית: פינה, זווית) היא תא תפילה והתבודדות לדרווישים צופים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וזאווייה
זהר עמר
זֹהר עמר הלוי (נולד ב-1 בינואר 1960) הוא פרופסור מן המניין במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אשר תחומי התמחותו הם: תולדות הטבע בעת העתיקה, זיהוי הצומח והחי של ארץ ישראל בהתאם לתיאורים במקורות ישראל; תרבות חומרית, ריאליה וחיי יום-יום בתקופת ימי הביניים כפי שבאה לידי ביטוי בחקלאות ובמסחר; תולדות הרפואה ואתנופרמקולוגיה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וזהר עמר
זיארה
זיארה (בערבית: زِيارة; באופן מילולי: "ביקור", "מקום פגישה") היא ביקור באתרים מקודשים לשם תפילה או לצורך עבודה פולחנית אחרת.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וזיארה
חאן אל-סולטאן
חצר החאן הסמטה המוליכה אל החאן. ברקע נראה שער הכניסה ורחוב השלשלת חאן אל-סולטאן הוא החאן השוכן ברובע המוסלמי, בדיוק במרכזה של העיר העתיקה בירושלים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וחאן אל-סולטאן
חרם (אסלאם)
תצפית על צליין במסגד אל-חרם במכה, ערב הסעודית. חַרַם (בערבית: حرم) הוא "מקום קדוש" או "אתר קדוש" לאסלאם.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וחרם (אסלאם)
חלב (עיר)
חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וחלב (עיר)
חזקיהו
מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וחזקיהו
חברון
חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וחברון
חישוב הקץ (יהדות)
#הפניה חישוב הקץ.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וחישוב הקץ (יהדות)
חיל מצב
חֵיל מַצָּב הוא מונח כללי לתיאור יחידת חיילים שמוצבים במקום מסוים על פי הוראת הריבון בו.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וחיל מצב
חיים דוב שעוועל
הרב חיים דוב (צ'ארלס) שעוועל (קרי: שֶוֶול; באנגלית: Charles Ber Chavel), כ"א בתמוז תרס"ו, 14 ביולי 1906 – כ"ט באייר תשמ"ב, 22 במאי 1982) היה רב וחוקר ומהדיר ספרות תורנית. עורך כתב העת התורני "הדרום".
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וחיים דוב שעוועל
בנימין זאב קדר
בנימין זאב קדר (נולד ב-2 בספטמבר 1938) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה באוניברסיטה העברית, זוכה פרס ישראל לחקר ההיסטוריה הכללית לשנת 2020, זוכה פרס א.מ.ת בהיסטוריה לשנת 2019, כיהן כסגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (2010–2015) וכיו"ר מועצת רשות העתיקות (2000–2012).
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ובנימין זאב קדר
בניין הדואר המרכזי (ירושלים)
#הפניה בית הדואר המרכזי (ירושלים).
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ובניין הדואר המרכזי (ירושלים)
בנייה בלתי חוקית
בנייה בלתי חוקית היא ביצוע בנייה או הרחבת דירה ללא היתר בנייה, או בחריגה מהתנאים שנקבעו בהיתר הבנייה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ובנייה בלתי חוקית
בצלאל לנדוי
מצבת קברו של בצלאל לנדוי ב"חלקת גליציה" בבית הקברות בהר הזיתים. בתחתיתה הכיתוב: '''ע"פ צוואתו לא נכתב עליו שום תוארים''' בצלאל לנדוי (י"ד בטבת תרפ"ד, 22 בדצמבר 1923 - ט"ז באייר תשנ"ו, 5 במאי 1996) היה סופר והיסטוריוגרף חרדי ירושלמי פורה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ובצלאל לנדוי
ברנרד פון בריידנבאך
#הפניה ברנהרד פון בריידנבאך.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וברנרד פון בריידנבאך
ברקוק
מסגד ברקוק בקהיר; ציור של אלברטו פאסיני מ-1870 המדרסה והח'אנקה של ברקוק בקהיר אל-מלכּ א-ט'אהר סיְף א-דין בַּרקוּק (בערבית: المالك الظاهر سيف الدين برقوق) היה הסולטאן הממלוכי הראשון בשושלת הבורג'ית, שלט במשך השנים 1382–1389 ו-1390–1399.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וברקוק
ברדלס
סרטונים ריצת ברדלס בוגר - וידאו ברדלס בקניה בַּרְדְּלָס ערבות (או צִ'יטָה, או בקיצור ברדלס; שם מדעי: Acinonyx jubatus) הוא מין בסוג ברדלס שבמשפחת החתוליים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וברדלס
בריכת הסולטאן
#הפניה בריכת הסולטן.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ובריכת הסולטאן
בריכות שלמה
בריכות שלמה הן שלוש בריכות אגירה צמודות זו לזו, השוכנות כ-4 קילומטרים דרומית לבית לחם, בדרום הכפר אל-ח'דר בואכה גוש עציון.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ובריכות שלמה
בדואים
חמולה בדואית בעומאן בדואים (או בֶּדְוִים; בערבית: بَدْو, לעיתים נעשה שימוש גם בכתיב המלא: בדווים) היא קבוצה אתנית של ערבים נוודים או נוודים־למחצה, רובם המכריע מוסלמי, אם כי קיים מיעוט בדואי נוצרי בירדן.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ובדואים
בוכרה
בּוּכָרָה (באוזבקית: Бухоро/Buxoro; ברוסית: Бухара; בפרסית: بُخارا, תעתיק מדויק: בֹּח'ארא) היא אחת הערים הגדולות באוזבקיסטן ובירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מרכז המדינה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ובוכרה
בישוף
פרבוסלביים, פרסקו מאת ויקטור וסנצוב בקתדרלת ולדימיר הקדוש שבקייב, אוקראינה בִּישׁוֹף (ביוונית: Επίσκοπος אֶפִּיסְקוֹפּוֹס – משגיח) או הֶגְמוֹן היא אחת הדרגות הגבוהות בהיררכיה של הכנסייה הנוצרית.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ובישוף
בית קברות
מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ובית קברות
בית הספר אל עומריה (ירושלים)
#הפניה ויה דולורוזה (רחוב)#מהמאה ה-19.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ובית הספר אל עומריה (ירושלים)
בית הקברות ממילא
350x350 פיקסלים בית הקברות בשנת 1854. במרכזו - בריכת ממילא בית הקברות ובריכת ממילא, תחילת המאה העשרים תורבת כובכייה תורבת כובכייה תרשים הכובכייה שנעשה בידי קלרמון גנו הקבר הצלבני ממראות בית הקברות על רקע מרכז העיר בית הקברות ממילא הוא בית קברות מוסלמי מהתקופה הממלוכית, שלו יסודות איובים ואף קדומים יותר.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ובית הקברות ממילא
בית הכנסת החורבה
בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ובית הכנסת החורבה
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ובית כנסת
ביטחון אישי
ביטחון אישי היא מזכויות האדם הבסיסיות, המובטחת בהכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם, אשר אומצה על ידי האו"ם בשנת 1948.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וביטחון אישי
ביברס
מסגד ביברס בקהיר אל־מלכ א־זאהר רוכן א־דין ביברס אל־בונדוקדארי (בערבית: الملك الظاهر ركن الدين بيبرس البندقداري, תעתיק מדויק: אלמלכ אלט'אהר רכן אלדין ביברס אלבנדקדארי; סביבות שנת 1228–1 ביולי 1277), הידוע בשם בַּיְבַּרְס (מכונה "המלך המנצח"), היה סולטאן ממלוכי של מצרים וסוריה משנת 1260 ועד מותו.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וביברס
גאורגים
הגאורגים (בגאורגית: ქართველები, בתעתיק מדויק: כַּרתבֶלֶבּי) הם אומה וקבוצה אתנית קווקזית, שמקורה בקווקז, ויושבים ברובם ברפובליקה של גאורגיה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וגאורגים
גאולה
גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וגאולה
גשר
גשר שער הזהב בסן פרנסיסקו גשר בסנטרל פארק בניו יורק גשר המיתרים בירושלים הוא גשר מעוגן כבלים שעליו עובר קו רכבת קלה גשר הרכבת מעל עמק הארזים הגשר הגבוה ביותר במדינת ישראל: 90 מטר גשר עכברה מדרום לצפת; לשעבר, הגשר הגבוה ביותר במדינת ישראל: 80 מטר גשר הוא מבנה הנדסי שמטרתו לאפשר מעבר בטוח של הולכי רגל, כלי רכב או רכבות מעל מכשולים פיזיים, כגון: דרכים אחרות, מסילות רכבת, נהר, ערוץ וכדומה, או כדי לאפשר נסיעה ישרה מעל עמקים, אנכית ככל האפשר לכח הכבידה של הארץ, בעיקר עבור רכבות מהירות.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וגשר
גלות
גלות (באכדית: Galitu - גירוש, הגליה) היא עקירה, בדרך כלל מאולצת, של אדם או קבוצה ממולדתם.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וגלות
גזירת הים
גזירת הים הייתה איסור בצו אפיפיורי על העברת יהודים ואולי גם סחורות של סוחרים יהודים במזרח הים התיכון מאירופה (בעיקר מערי המסחר של איטליה כונציה וג'נובה) לארץ ישראל במאה ה-15, בעקבות סכסוך על המקומות הקדושים בירושלים והמצב הגאופוליטי במזרח הים התיכון.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וגזירת הים
גזירות קנ"א
הטבח ביהודי ברצלונה ב-1391 (צויר בסביבות 1910) גזירות קנ"א הן כינוי לפרעות שביצעו נוצרים קתולים נגד יהודים בספרד בשנת ה'קנ"א (1391).
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וגזירות קנ"א
גומחה (אדריכלות)
פסל מוצב בתוך גומחה בארמון האינווליד, פריז באדריכלות, גומחה (נישה, בלעז) היא חלק ממבנה או אלמנט בפני עצמו, המגדיר מרחב צר באופן ברור.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וגומחה (אדריכלות)
גירוש ספרד
צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וגירוש ספרד
ד'ימי
דִ'ימִי (ערבית: ذمي, תעתיק מדויק: דִ'מִּי, רבים: أهل الذمة, תעתיק מדויק: אַהְל אלדִ'מָּה) הוא הכינוי לנתין לא מוסלמי של מדינה הנשלטת על פי חוקי האסלאם, השריעה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וד'ימי
דן בהט
דן בהט (נולד ב-1938 בפולין) הוא ארכאולוג ישראלי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ודן בהט
דמשק
דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ודמשק
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ודעת (אתר אינטרנט)
דפנה אפרת
דפנה אפרת (נולדה ב-9 בפברואר 1955) היא היסטוריונית של האסלאם, פרופסור מן המניין במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ודפנה אפרת
דפוס
מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ודפוס
דרך הדואר
ח'אן ממלוכי על הדרך - ג'וב יוסף דרך הדואר (בערבית: درب البريد – "דַּּרבּ אלבּריד") הייתה הדרך הראשית של האימפריה הממלוכית, בין בירתה קהיר לבירת הצפון, דמשק.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ודרך הדואר
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ודת
דורמיציון
#הפניה כנסיית הדורמיציון.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ודורמיציון
דורון בר
דורון בָּר (נולד ב-6 ביולי 1965) הוא גאוגרף היסטורי ישראלי, כיהן כנשיא מכון שכטר למדעי היהדות.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ודורון בר
דוד קרויאנקר
דוד קרויאנקר (Kroyanker; נולד ב-1939) הוא אדריכל וחוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות שפרסם ספרים רבים על האדריכלות בירושלים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ודוד קרויאנקר
דוכסות בורגונדיה
שלט אצולה של דוכסות בורגונדיה פיליפ השני דוכס בורגונדיה דוכסות בורגונדיה (בצרפתית: Duché de Bourgogne) היא דוכסות היסטורית שנוסדה ב-888, כאשר אודו מלך צרפת הסמיך את רישאר רוזן אוטן לאחד את רוזנויות סנס, אוסר וטרואה תחת שלטונו.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ודוכסות בורגונדיה
המאה ה-14
המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והמאה ה-14
המאה ה-15
המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והמאה ה-15
המוות השחור
"המוות השחור" או המגפה השחורה הייתה מגפה שהכתה באסיה, בצפון אפריקה ובאירופה בכמה גלים במשך כארבע שנים (1347–1351) וקטלה, לפי הערכות שונות, בין 75 ל-200 מיליון בני אדם באירופה ובאסיה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והמוות השחור
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והאוניברסיטה הפתוחה
האימפריה המונגולית
האימפריה המונגולית הייתה האימפריה השנייה בשטחה בתולדות האנושות (אחרי האימפריה הבריטית), והגדולה ביותר מבחינת שטח יבשתי רציף, כשהיא מתפרשת בשיאה (בשנת 1268) על פני כ-33 מיליון קמ"ר - מדרום-מזרח אסיה ועד למזרח אירופה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והאימפריה המונגולית
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והאימפריה העות'מאנית
הסעודה האחרונה
תיאור הסעודה האחרונה ב"בשורת רוזאנו", מן המאה ה-6. "הסעודה האחרונה" (1439-1443) מאת פרה אנג'ליקו, פרסקו בכנסיית סן מרקו בפירנצה. הסעודה האחרונה" (1494–1497) מאת לאונרדו דה וינצ'י.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והסעודה האחרונה
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והעיר העתיקה
הקיבוץ המאוחד
בני נוער צועדים בעצרת בני הקיבוץ המאוחד עם דגלים בצבעי כחול-לבן ואדום, 1951 מיצג בתערוכה "עשור לקיבוץ המאוחד", 1938 הקיבוץ המאוחד היה ארגון ארצי של קיבוצים, שנוסד בשנת 1927 והתקיים כארגון כזה עד לשנת 1980, אז התאחד עם איחוד הקבוצות והקיבוצים להקמת התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"ם).
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והקיבוץ המאוחד
הר ציון
הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והר ציון
הר הזיתים
האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והר הזיתים
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והר הבית
הרובע היהודי
מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והרובע היהודי
השכינה
#הפניה שכינה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והשכינה
התקופה הממלוכית בארץ ישראל
התקופה הממלוכית בארץ ישראל היא התקופה שבין השנים 1260–1517 בה שלטו הממלוכים בארץ ישראל.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והתקופה הממלוכית בארץ ישראל
הוצאת אריאל
#הפניה אריאל (הוצאת ספרים).
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והוצאת אריאל
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והוצאת דביר
הוצאת כרטא
הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והוצאת כרטא
הוצאת יד יצחק בן-צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והוצאת יד יצחק בן-צבי
הושענות
אמירת הושענות בבית כנסת בעפרה. אחד המתפללים מחזיק ספר תורה ליד הבימה ושאר המתפללים מקיפים את הבימה עם לולביהם תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת 2014) הושענות הוא כינוי למצווה שנהגה בבית המקדש בחג הסוכות, ובה היו סובבים את מזבח העולה וזוקפים ערבות בצדיו.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והושענות
הודו
רפובליקת הוֹדוּ (בהינדי: भारत गणराज्य, נהגה: בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת-היבשת ההודית.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והודו
הכנסייה האשורית
הכנסייה האשורית סט. מארי במוסקבה הכנסייה האשורית המזרחית (בארמית סורית: ܥܕܬܐ ܕܡܕܢܚܐ ܕܐܬܘܖ̈ܝܐ, בערבית: كنيسة المشرق الآشورية), פלג בנצרות, אשר התפלג משאר הכנסייה במאה ה-5 בעקבות המינות הנסטוריאנית.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והכנסייה האשורית
הכנסייה האתיופית האורתודוקסית
#הפניה הכנסייה האורתודוקסית האתיופית.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והכנסייה האתיופית האורתודוקסית
הכנסייה הקתולית
הכנסייה הקתולית היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בעולם.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והכנסייה הקתולית
הכעבה
הכַּעְבָּה (בערבית: الكعبة, "אל-כעבה" – מילולית: הקובייה, נקראת גם الكعبة المشرفة "אל-כעבה אלמֻשַׁ֫רַּפַה" – הקובייה המבורכת) היא מבנה קדוש למוסלמים הנמצא במכה שבערב הסעודית.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והכעבה
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והכותל המערבי
היסטוריה של ירושלים
ההיסטוריה של העיר ירושלים מקיפה כשבעת אלפי שנות התיישבות, שראשיתן בסביבות 5,000 לפנה"ס, בשלהי תקופת האבן החדשה (נאוליתית קרמית).
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית והיסטוריה של ירושלים
ונציה
ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וונציה
וקף
מסגד הגדול ברמלה באסלאם, וקף (בערבית: وقف, חרם/הקדש) הוא הקדשתם של נכסים למטרות דתיות וחברתיות.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ווקף
כנסיית העלייה
כנסיית העלייה כנסיית העלייה כיפת הכנסייה סלע העלייה כנסיית העלייה, כיפת העלייה או מסגד העלייה הם שמות שונים לכנסייה על הר הזיתים המשמרת את זיכרון עליית ישו השמימה ארבעים יום לאחר תחייתו.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וכנסיית העלייה
כנסיית הקבר
פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וכנסיית הקבר
כנסייה
קתולי בנאנטלי, פינלנד כנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפלה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וכנסייה
כפתור ופרח
שער הספר, וונציה 1548 כפתור ופרח הוא חיבור הלכתי של רבי אשתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על המצוות התלויות בארץ.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וכפתור ופרח
כתר ספרים
כתר ספרים היא חברת בת של כתר הוצאה לאור המנהלת את פעילות ההוצאה לאור שלה, והיא מהגדולות שבהוצאות הספרים בישראל.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וכתר ספרים
כורדיסטן
מיפוי אזורי כורדיסטן על ידי ה-CIA, כ1992 מזרח התיכון, במרכז אסיה ובאסיה הקטנה בשנת 1986 כורדיסטן (בכורדית: کوردستان) הוא חבל ארץ הררי במערב אסיה, המכיל חלקים גדולים מהרי הזגרוס והרי הטאורוס, צפונית וצפון-מזרחית למסופוטמיה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וכורדיסטן
כותנה
שיח כותנה שלושה שלבי הבשלה של פירות הכותנה כותנה היא סיב רך הצומח סביב זרעי צמח הכותנה (Gossypium) שבמשפחת החלמיתיים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וכותנה
כיסוי ראש
כיסוי ראש הוא מושג שכולל סוגים של תסרוקות ופריטים של לבוש על ראש האדם.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וכיסוי ראש
כיפת הסלע
כיפת הסלע במבט מרחבת מסגד אל-אקצא מפת הר הבית כיפת הסלע (בערבית: قبة الصخرة, תעתיק: קבת אל-צח'רה, הגייה: קוּבַּת אַ-סַחְ'רַה), נודעת גם ככיפת הזהב, היא מבנה מוסלמי אשר נבנה בשנת 691 לספירה בפסגתו של הר הבית שבירושלים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וכיפת הסלע
יצחק חילו
יצחק בן יוסף חילו היה יהודי ספרדי ונוסע לארץ ישראל מהמאה ה-14 לספירה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ויצחק חילו
יצחק הלוי מבילשטיין
#הפניה יצחק מבילשטיין.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ויצחק הלוי מבילשטיין
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וירושלים
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וישו
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וישיבה
יד בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ויד בן צבי
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ויד יצחק בן-צבי
ידיעות ספרים
ידיעות ספרים הוא המותג שבו ידועה הוצאת הספרים "משכל - הוצאה לאור", שהוקמה בשנת 1995 על ידי ידיעות אחרונות וספרי חמד, והיא מהוצאות הספרים הגדולות בישראל.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית וידיעות ספרים
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ויהדות אשכנז
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ויהדות ספרד
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ויהודים
יום שישי
בריאת האדם ובעלי החיים היבשתיים בציורו של אנדריאס הרליין, 1817 יום שישי הוא היום השישי מצאת השבת שלפניו, והוא ערב השבת שאחריו.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ויום שישי
יום שישי הטוב
נשיאת הצלב ביום שישי הטוב בירושלים, 2006 תהלוכה מסורתית לכבוד החג, המשחזרת את הצליבה. יום שישי הטוב (באנגלית: Good Friday) או יום שישי הגדול (ביוונית: Μεγάλη Παρασκευή), יום הפסיון של האדון (בלטינית: Dies Passionis Domini) או יום שישי הקדוש (בצרפתית: Saint Vendredi) הוא חג נוצרי המציין את צליבת ישו, ביום שישי האחרון בשבוע הקדוש שלפני חג הפסחא.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ויום שישי הטוב
יוסף טוב עלם (השני)
#הפניה יוסף טוב עלם הספרדי.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ויוסף טוב עלם (השני)
יוסף דרורי
יוסף דרורי (נולד ב-3 במרץ 1945) הוא פרופסור בדימוס במחלקה ללימודי ארץ ישראל וערבית באוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ויוסף דרורי
יין
משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ויין
1266
ללא תאריך מדויק.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ו1266
1492
שחזור מודרני של ספינתו של כריסטופר קולומבוס, הסנטה-מריה.
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ו1492
3 בספטמבר
3 בספטמבר הוא היום ה-246 בשנה בלוח הגריגוריאני (247 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת ירושלים בתקופה הממלוכית ו3 בספטמבר