גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
44 יחסים: YouTube, מצבת יגיד עליו רעו, מצבה, ארבעה טורים, אלמוני, אליעזר אשכנזי, נתן נטע שפירא, סיפור עם, עלייה לרגל, פולין, פולין במלחמת העולם השנייה, קרקוב, קז'ימייז', קבצן, קבורה, רמ"א, שנות ה-40 של המאה ה-20, שנות ה-50 של המאה ה-20, תפילה, לובלין, חפירה ארכאולוגית, חברה קדישא, בית התפוצות, בית כנסת הרמ"א, גרמניה הנאצית, גדול הדור, דוב בער מייזלס, המאה ה-17, המאה ה-20, המלחמה הצפונית הגדולה, השיל מקראקא, ורוצלב, יצחק סג"ל לנדא, יהושע העשיל (מגיני שלמה), יהודים, יואל סירקיש, יום-טוב ליפמן הלר, יוסל'ה קמצן קדוש, 1535, 1552, 1553, 1704, 1800, 1845.
YouTube
#הפניה יוטיוב.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב וYouTube · ראה עוד »
מצבת יגיד עליו רעו
מצבת "יגיד עליו רעו" בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב תמונת המצבה לפני מלחמת העולם השנייה תקריב של המצבה בסמיכות למצבת רבי נתן נטע שפירא, טרום מלחמת העולם השנייה. בתמונה מזוהה בבירור הכיתוב שעל גבי המצבות מצבת יגיד עליו רעו היא מצבת קבר שהייתה סמוכה לקברו של רבי נתן נטע שפירא בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, אשר צוינה לבנו - יצחק שפירא, אך במהלך השנים יוחסה לדמות אגדית שנקברה באורח פלאי על ידו.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ומצבת יגיד עליו רעו · ראה עוד »
מצבה
"מילותיו האחרונות: לא עוד מלחמות עבורי" – כיתוב על מצבה בבית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים, בהר הצופים מצבות טוקאי, הונגריה מצבה היא לוח אבן, עץ או מתכת המשמש לשתי מטרות.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ומצבה · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב וארבעה טורים · ראה עוד »
אלמוני
#הפניה פלוני.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ואלמוני · ראה עוד »
אליעזר אשכנזי
מצבת הרב אליעזר אשכנזי. בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב הרב אליעזר אשכנזי בן רבי אליה הרופא (ה'רע"ג, 1513 – כ"ב בכסלו ה'שמ"ו, 1586) היה רב, פרשן מקרא, פייטן ופילוסוף יהודי מפורסם באירופה ובמזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ואליעזר אשכנזי · ראה עוד »
נתן נטע שפירא
רבי נָתָן נָטָע שַׁפִּירָא מקרקוב (ה'שמ"ה, ~ 1584 – 20 ביולי 1633, י"ג באב ה'שצ"ג) היה מרבני פולין ומחשובי המקובלים בתקופתו, מכונה על שם ספרו מגלה עמוקות.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ונתן נטע שפירא · ראה עוד »
סיפור עם
אנכרוניסטית של ימי הביניים. סיפורי עם או אגדות, הם סיפורי פולקלור נפוצים, אשר דרך הפצתם היא לרוב מפה לאוזן.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב וסיפור עם · ראה עוד »
עלייה לרגל
עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ועלייה לרגל · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ופולין · ראה עוד »
פולין במלחמת העולם השנייה
ב-1 בספטמבר 1939, ללא כל הכרזת מלחמה, פלשה גרמניה הנאצית לפולין ותוך חמישה שבועות חולקה המדינה בין גרמניה הנאצית לברית המועצות שפלשה לפולין ב-17 בספטמבר.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ופולין במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
קרקוב
קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב וקרקוב · ראה עוד »
קז'ימייז'
קז'ימייז' (בפולנית: Kazimierz, נהגה "קַזִ'ימְיֶישׁ"; ביידיש: קזימיר, קוזימיר או קוזמיר; בלטינית: Casimiria) הוא רובע היסטורי חשוב של קרקוב, ולשעבר עיר עצמאית ליד קרקוב.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב וקז'ימייז' · ראה עוד »
קבצן
#הפניה קבצנות.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב וקבצן · ראה עוד »
קבורה
מערת קבורה המכילה סרקופגים בבית שערים אחוזת קבר בבית גוברין - מרשה סרקופגים אנתרופואידים מדיר אל-בלח כוכי קבורה חצובים באבן חול בפטרה (ירדן) קבורת שדה קבורת קומות בבית עלמין גני אסתר שבראשון לציון, 2018 קברים ריקים בבית קברות בהולנד, 2016 קבורה היא הטמנת גופתו של אדם או בעל חיים באדמה.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב וקבורה · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ורמ"א · ראה עוד »
שנות ה-40 של המאה ה-20
ENIAC המחשב האלקטרוני הראשון בעולם אשר נבנה בידי צבא ארצות הברית שנות ה-40 של המאה ה-20 היו העשור החמישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1940 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1949.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ושנות ה-40 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-50 של המאה ה-20
'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ותפילה · ראה עוד »
לובלין
לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ולובלין · ראה עוד »
חפירה ארכאולוגית
חפירת פסל באתר הארכאולוגי תל חלף בסוריה ב-1912, נחפר בשיטות שאינן מקובלות במחקר המודרני חפירה ארכאולוגית היא חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב וחפירה ארכאולוגית · ראה עוד »
חברה קדישא
400px חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת (גחש"א), או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב וחברה קדישא · ראה עוד »
בית התפוצות
#הפניה אנו – מוזיאון העם היהודי.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ובית התפוצות · ראה עוד »
בית כנסת הרמ"א
בית הכנסת הרמ"א (בפולנית: Synagoga Remuh; ביידיש: רמ"א שוהל) הוא בית כנסת בקרקוב, פולין, שהוקם ב־1557 ונקרא על שם רבי משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ובית כנסת הרמ"א · ראה עוד »
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב וגרמניה הנאצית · ראה עוד »
גדול הדור
גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב וגדול הדור · ראה עוד »
דוב בער מייזלס
#הפניה דב בר מייזלש.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ודוב בער מייזלס · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב והמאה ה-17 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב והמאה ה-20 · ראה עוד »
המלחמה הצפונית הגדולה
המלחמה הצפונית הגדולה התנהלה בין קואליציה שכללה את רוסיה הצארית, דנמרק-נורווגיה וסקסוניה-האיחוד הפולני-ליטאי (והחל מ-1715 גם את פרוסיה והנובר) נגד שוודיה בין השנים 1700–1721.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב והמלחמה הצפונית הגדולה · ראה עוד »
השיל מקראקא
רבי אברהם יהושע השיל מקראקא (בקצרה: רבי העשיל מקראקא; נודע יותר בשם: הרבי רבי העשיל; ~ה'שנ"ה, 1595 - כ' בתשרי ה'תכ"ד, 21 באוקטובר 1663) היה רב פולני ותלמיד חכם בולט.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב והשיל מקראקא · ראה עוד »
ורוצלב
חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב וורוצלב · ראה עוד »
יצחק סג"ל לנדא
קברו של רבי יצחק סג"ל לנדא בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב רבי יצחק סג"ל לנדא (ה'תמ"ט, 1689 – כ"ג בתשרי ה'תקכ"ח, 16 באוקטובר 1767) היה רב מגדולי יהדות אשכנז במחצית הראשונה של המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ויצחק סג"ל לנדא · ראה עוד »
יהושע העשיל (מגיני שלמה)
#הפניה יהושע השיל (מגיני שלמה).
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ויהושע העשיל (מגיני שלמה) · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ויהודים · ראה עוד »
יואל סירקיש
בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ויואל סירקיש · ראה עוד »
יום-טוב ליפמן הלר
רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ויום-טוב ליפמן הלר · ראה עוד »
יוסל'ה קמצן קדוש
מצבת הקבר המיוחס ליוסל'ה הקמצן הקדוש בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב סיפורו של יוסל'ה קמצן קדוש (בגרסאות אחרות ישראל גוי קדוש) היא אגדה יהודית מפורסמת.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ויוסל'ה קמצן קדוש · ראה עוד »
1535
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ו1535 · ראה עוד »
1552
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ו1552 · ראה עוד »
1553
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ו1553 · ראה עוד »
1704
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ו1704 · ראה עוד »
1800
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ו1800 · ראה עוד »
1845
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ו1845 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בית_הקברות_היהודי_העתיק_בקרקוב
