תוכן עניינים
71 יחסים: מנחם מנדל קרוכמל, מסכת, מרדכי יפה, משה קורדובירו, מתמטיקה, מז'יבוז', מגילת רות, מוסד הרב קוק, ארבעה טורים, אריה לייב גינצבורג, אחרונים, אב בית דין, אבן העזר, אדמו"ר, אוניברסיטת בר-אילן, אורח חיים (שולחן ערוך), נשיא מדינת ישראל, סלוניקי, עוז והדר, פראג, פרדס רימונים, פשיטא, פולין, פוזנה, פינטשוב, צמח צדק, צבי כץ, קרקוב, רמ"א, רמת גן, רא"ש, ראש ישיבה, ראשונים, רש"י, רי"ף, שמואל קלמן מירסקי, שאלות ותשובות, שאגת אריה, שני לוחות הברית (ספר), שע"ט, שע"ה, שפה, שולחן ערוך, תנ"ך, תערובת (הלכה), תשנ"ז, תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד בבלי, לבוב, ... להרחיב מדד (21 יותר) »
- ילידי 1561
- לובלין: רבנים
- נפטרים ב-1640
מנחם מנדל קרוכמל
הרב מנחם מנדל קרוכמל (נולד בערך בשנת ה'ש"ס, 1600 - ב' בשבט ה'תכ"א, 1661) היה רב ומנהיג בולט במזרח ומרכז אירופה.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ומנחם מנדל קרוכמל
מסכת
מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ומסכת
מרדכי יפה
שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ומרדכי יפה
משה קורדובירו
רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (רמ"ק; ה'רפ"ב, 1522 - כ"ג בתמוז ה'ש"ל, 1570), מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, מחבר ספרי קבלה שהשפיעו על תורתו של האר"י הקדוש.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ומשה קורדובירו
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ומתמטיקה
מז'יבוז'
מז'יבוז' (באוקראינית: Меджибіж (מֶדְז'יבּיז'); בפולנית: Międzybóż (מְיֶנְדְזִ'יבּוּז'); ביידיש: מעזשביזש) היא עיירה (בעבר שטעטל) במחוז משנה לטיצ'ב שבמחוז חמלניצקי באוקראינה.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ומז'יבוז'
מגילת רות
מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ומגילת רות
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ומוסד הרב קוק
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
לִרְאוֹת יואל סירקיש וארבעה טורים
אריה לייב גינצבורג
רבי אריה ליב בר אשר גינצבורג (מכונה השאגת אריה או "הטורי אבן" על שם ספריו; תנ"ה – ט"ו בתמוז או כ"ה בתמוז תקמ"ה, 1695 – 23 ביוני 1785) היה רב, פרשן תלמוד ופוסק מהבולטים שבאחרונים.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ואריה לייב גינצבורג
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ואחרונים
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ואב בית דין
אבן העזר
אבן העזר (בראשי תיבות: אה"ע או אבה"ע) הוא החלק השלישי בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ואבן העזר
אדמו"ר
טקסט.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ואדמו"ר
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
לִרְאוֹת יואל סירקיש ואוניברסיטת בר-אילן
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ואורח חיים (שולחן ערוך)
נשיא מדינת ישראל
נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ונשיא מדינת ישראל
סלוניקי
סלוניקי (ביוונית:, בטורקית: Selanik) היא העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה.
לִרְאוֹת יואל סירקיש וסלוניקי
עוז והדר
סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ועוז והדר
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ופראג
פרדס רימונים
פרדס רימונים הוא חיבור קבלי מקיף שחיבר הרב משה קורדובירו.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ופרדס רימונים
פשיטא
פשיטא (מארמית: פשוט הדבר) הוא מונח בלוגיקה תלמודית לפיו היגד של תנא או אמורא המובא במשנה בברייתא או כמימרה, ועל פניו אין בו חידוש רעיוני או הלכתי, עולה קושיה, מדוע נצרך לאומרו.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ופשיטא
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ופולין
פוזנה
#הפניה פוזנן.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ופוזנה
פינטשוב
#הפניה פינצ'וב.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ופינטשוב
צמח צדק
#הפניה מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק).
לִרְאוֹת יואל סירקיש וצמח צדק
צבי כץ
הרב צבי כץ (זסלב, ווהלין; אחרי ה'ש"ן, 1590 – ?), רב באירופה במאה ה-17, מחבר פירושים על השולחן ערוך.
לִרְאוֹת יואל סירקיש וצבי כץ
קרקוב
קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.
לִרְאוֹת יואל סירקיש וקרקוב
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ורמ"א
רמת גן
רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ורמת גן
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ורא"ש
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
לִרְאוֹת יואל סירקיש וראש ישיבה
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
לִרְאוֹת יואל סירקיש וראשונים
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ורש"י
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ורי"ף
שמואל קלמן מירסקי
הרב פרופ' שמואל קלמן מירסקי (Samuel Kalman Mirsky; ב' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"ו באלול תשכ"ז, אוקטובר 1967) היה רב וחוקר ספרות חז"ל, הגאונים והראשונים, מאנשי הציונות הדתית.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ושמואל קלמן מירסקי
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ושאלות ותשובות
שאגת אריה
#הפניה אריה לייב גינצבורג.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ושאגת אריה
שני לוחות הברית (ספר)
שני לוחות הברית הוא ספר של הרב ישעיה הלוי הורוביץ שנכתב כצוואה לבני משפחתו, ונתפרסם לאחר מותו על ידי בנו הרב שבתאי שפטיל הורוויץ.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ושני לוחות הברית (ספר)
שע"ט
#הפניה ה'שע"ט.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ושע"ט
שע"ה
#הפניה ה'שע"ה.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ושע"ה
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ושפה
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
לִרְאוֹת יואל סירקיש ושולחן ערוך
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ותנ"ך
תערובת (הלכה)
ביעור חמץ במסגרת דיני הכשרות שבהלכה, תערובת היא דבר אסור ודבר מותר שהתערבבו, כגון מזון כשר עם מזון טרף או כלי כשר עם כלי טרף.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ותערובת (הלכה)
תשנ"ז
#הפניה ה'תשנ"ז.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ותשנ"ז
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ותל אביב-יפו
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ותלמוד
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ותלמוד בבלי
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ולבוב
לובלין
לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ולובלין
לובומל
לובומל (ברוסית ובאוקראינית: Лю́бомль - ליובומל, בגרמנית ובפולנית - Luboml, ביידיש: לובאמל או ליבעוונע, בספרות התורנית לובמלא או לומבלא, וכן במקורות נוספים לובמלה, ליבוונה) היא עיירה במערב אוקראינה, בסמוך לגבול פולין.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ולובומל
ט"ז
#הפניה דוד הלוי סגל#טורי זהב.
לִרְאוֹת יואל סירקיש וט"ז
זלמן שזר
שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.
לִרְאוֹת יואל סירקיש וזלמן שזר
חנטשין
חנטשין במבט מצפון "מבצר חנטשין" (בפולנית: Zamek w Chęcinach). מבצר סמוך לעיירה הממוקם בגבעה הצופה אליה חנטשין (חנצ'יני) היא עיירה בחבל קיילצה שבפולין, על שפת נהר סילניצה, כ-15 ק"מ מקיילצה ושימשה בעבר מקור לאבן גיר לצורך ייצור סיד.
לִרְאוֹת יואל סירקיש וחנטשין
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
לִרְאוֹת יואל סירקיש וחסידות חב"ד
בן-ציון כ"ץ
כריכה אחורית של הספר '''על עיתונים ואנשים''' בן ציון כ"ץ (18 בדצמבר 1875 – 2 בפברואר 1958) היה עיתונאי, סופר והיסטוריון, זוכה פרס סוקולוב.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ובן-ציון כ"ץ
בעלז
#הפניה בלז.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ובעלז
ברסט ליטובסק
#הפניה ברסט (בלארוס).
לִרְאוֹת יואל סירקיש וברסט ליטובסק
בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב
מצבת רבי מרדכי מרגליות בבית הקברות בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, המוכר גם בשם בית העלמין הרמ"א (על שם הרמ"א הקבור בו), הוא בית קברות שנוסד בפרבר קז'ימייז' של קרקוב שבפולין בשנת 1535.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ובית הקברות היהודי העתיק בקרקוב
בית יוסף
בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ובית יוסף
גרשון אשכנזי
שער לשו"ת עבודת הגרשוני רבי גרשון אשכנזי (ה'שע"ה – י' באדר ב' ה'תנ"ג, מרץ 1693) היה רבן של פרוסטיץ, הענא, ניקלשבורג, וינה ומץ במאה ה-17.
לִרְאוֹת יואל סירקיש וגרשון אשכנזי
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ודקדוק
דוד הלוי סגל
הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586, ה'שמ"ו – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ודוד הלוי סגל
דיבור המתחיל
דיבור המתחיל (בראשי תיבות: ד"ה) הוא ביטוי המשמש כאמצעי הפניה, הנפוץ בספרות הפרשנות היהודית למקרא, למשנה, למדרש, לתלמוד, ועוד.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ודיבור המתחיל
ה'שכ"א
לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.
לִרְאוֹת יואל סירקיש וה'שכ"א
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת יואל סירקיש והלכה
הגהה
הגהה בכתב יד על טקסט מודפס הגהה ממוחשבת הגהה היא שלב של עריכת טקסט, לרוב לאחר שהוא גמור.
לִרְאוֹת יואל סירקיש והגהה
ועד ארבע ארצות
שני צידיו של דף מ'''ספר הפרוטוקולים''' של ועד ארבע ארצות, שהיה בבעלותו של שמעון דובנוב בית התפוצות בתל אביב ועד ארבע ארצות (בפולנית: Sejm Czterech Ziem) הוא שמו של גוף מנהלתי אשר שימש במשך כ-200 שנה, בין השנים 1520 או 1580 ל-1764, כמוסד המרכזי העליון של יהדות פולין.
לִרְאוֹת יואל סירקיש וועד ארבע ארצות
יעקב שפיגל
יעקב שמואל שפיגל (נולד ב-11 במאי 1941, י"ד באייר ה'תש"א) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, מומחה בעל שם בספרות תורנית, ובפרט בההדרת כתבי יד.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ויעקב שפיגל
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת יואל סירקיש ויורה דעה
ראה גם
ילידי 1561
- ויליאם סטנלי, רוזן דרבי השישי
- טוביאס ורהאכט
- יאקופו פרי
- יואל סירקיש
- מרי סידני, רוזנת פמברוק
- פרנסיס בייקון
- תומאס פינקה
לובלין: רבנים
- אריה צבי פרומר
- יואל סירקיש
- מאיר מלובלין
- שניאור זלמן פרדקין
נפטרים ב-1640
- אוריאל אקוסטה
- אליזבת מלוויל
- גאורג וילהלם, הנסיך הבוחר מברנדנבורג
- הזארפן אהמט צ'לבי
- היינריך מתיאס פון תורן
- היינריך קזימיר הראשון, רוזן נסאו-דיאץ
- ז'אן פרנסואה רז'י
- יואל סירקיש
- מולא סדרא
- מוראט הרביעי
- פטר פאול רובנס
- פייטרו טאקה
- רוברט ברטון
אזכור
ידוע גם בשם ב"ח, בית חדש, הב"ח.