תוכן עניינים
60 יחסים: מסכת שביעית, מוסד ביאליק, מוקדסי, אנציקלופדיה מקראית, ארכלאיס, אבות הכנסייה, אגריפס השני, אונומסטיקון (אוסביוס), אוסביוס, אוגוסטוס קיסר, נחלת שבט גד, נהר הירדן, נירון קיסר, ספר יהושע, סוכות (עבר הירדן), סיחון, ערוער (מואב), עבר הירדן, פצאליס, פראיה (חבל ארץ), פלשתינה פרימה, פליניוס הזקן, צפון (עיר מקראית), קדמוניות היהודים, רמה (מקרא), רומא העתיקה, שמואל קליין, שבט גד, תנ"ך, תקופת בית שני, תל, תלמי (אסטרונום), תוספתא, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, תולדות הטבע, ליוויה, טטררכיה, חז"ל, במדבר, בלקא, בית נמרה, דיבון, המאה ה-4, המרד הגדול, השושלת היוליו-קלאודית, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, התקופה הכלקוליתית, הטעמה, הוצאת צ'צ'יק, הורדוס, ... להרחיב מדד (10 יותר) »
מסכת שביעית
פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו מצוטטים חלקים מהתלמוד הירושלמי למסכת מַסֶּכֶת שְֹבִיעִית היא המסכת החמישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת בית הרם ומסכת שביעית
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
לִרְאוֹת בית הרם ומוסד ביאליק
מוקדסי
מוחמד בן אחמד שמס א-דין אל-מוקדסי (תעתיק מדויק: אלמֻקדסי, בערבית: محمد بن أحمد شمس الدين المقدسي, ירושלים, כנראה 945–1000), גאוגרף מוסלמי.
לִרְאוֹת בית הרם ומוקדסי
אנציקלופדיה מקראית
אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.
לִרְאוֹת בית הרם ואנציקלופדיה מקראית
ארכלאיס
אַרְכֶלַאִיס (ביוונית: Άρχελαίς) הייתה עיר בבקעת הירדן, בפרובינקיה הרומית פלשתינה פרימה.
לִרְאוֹת בית הרם וארכלאיס
אבות הכנסייה
אֲבוֹת הַכנסייה, הידועים בנצרות גם בתור הָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, היו ראשוני התאולוגים והמחברים בדת הנוצרית.
לִרְאוֹת בית הרם ואבות הכנסייה
אגריפס השני
אגריפס השני (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; נולד בשנת 27 לספירה ומת בתחילת שנות ה-90 או בשנת 100) היה בנו של המלך אגריפס הראשון ונינו של הורדוס, כיהן כמלך מטעמם של הרומאים ובחסותם על אזורים בצפון ארץ ישראל, כלקיס, הגולן, וממונה על בית המקדש.
לִרְאוֹת בית הרם ואגריפס השני
אונומסטיקון (אוסביוס)
האונומסטיקון (Onomasticon) שחיבר אוסביוס מקיסריה (ביוונית: Περὶ τῶν τοπικῶν ὀνομάτων τῶν ἐν τῇ Θείᾳ Γραφῇ, "על שמות המקומות בכתבי הקודש") הוא מדריך של שמות מקומות, או "גאזטיר", מקור ראשוני המספק לגאוגרפים היסטוריים ידע על ארץ ישראל ועבר הירדן בתחילת המאה ה-4.
לִרְאוֹת בית הרם ואונומסטיקון (אוסביוס)
אוסביוס
#הפניה אוסביוס מקיסריה.
לִרְאוֹת בית הרם ואוסביוס
אוגוסטוס קיסר
אוגוסטוס במוזיאון הארכאולוגיה בכרתים "ארה פקיס" - "מזבח השלום" של אוגוסטוס אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס (בלטינית: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS; 23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא, ולדעת היסטוריונים רבים - גם החשוב שבהם.
לִרְאוֹת בית הרם ואוגוסטוס קיסר
נחלת שבט גד
נחלות שבטי ישראל. המידע אודות התנחלות שבט גד מופיע ב.
לִרְאוֹת בית הרם ונחלת שבט גד
נהר הירדן
תמונת לוויין של ארץ ישראל. נהר הירדן נראה זורם בין הכנרת וים המלח שפך הירדן לים המלח - אפריל 2005 מראה בירדן ההררי נְהַר הַיַּרְדֵּן (בערבית: نهر الأردن) הוא נהר העובר בשבר הסורי-אפריקני, לאורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום וחוצה אותה לשני חלקים, עבר הירדן המזרחי והצד המערבי של הירדן.
לִרְאוֹת בית הרם ונהר הירדן
נירון קיסר
נירון מאת פרנצ'סקו קביאנקה בגן הקיץ נֵירוֹן קְלַאוּדִיוּס קֵיסָר אוֹגוּסְטוּס גֶרְמָנִיקוּס (בלטינית: Nero Claudius Caesar Augustus Germanicus; 15 בדצמבר 37 – 9 ביוני 68) היה קיסר רומאי, החמישי והאחרון מהשושלת היוליו-קלאודית.
לִרְאוֹת בית הרם ונירון קיסר
ספר יהושע
סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.
לִרְאוֹת בית הרם וספר יהושע
סוכות (עבר הירדן)
250px סֻכּוֹת הייתה עיר מקראית בנחלת שבט גד בעבר הירדן, בסמוך לנחל יבוק ולמעבר הירדן, ועל יד הערים צרתן ואדם.
לִרְאוֹת בית הרם וסוכות (עבר הירדן)
סיחון
סיחון מוזכר במקרא כמלך העם האמורי, אשר שלט על השטח שבין נחל ארנון לנחל יבוק.
לִרְאוֹת בית הרם וסיחון
ערוער (מואב)
ערוער על גדתו הצפונית של נחל ארנון ערוער הייתה עיר עתיקה ששכנה על גדתו הצפונית של נחל ארנון בעבר הירדן המזרחי.
לִרְאוֹת בית הרם וערוער (מואב)
עבר הירדן
תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.
לִרְאוֹת בית הרם ועבר הירדן
פצאליס
פַֿצָאֵלִיס (ביוונית: Φασαηλίς, Phasaelis) הייתה עיר בבקעת הירדן, שהוקמה בסוף המאה ה-1 לפנה"ס על ידי הורדוס, מלך יהודה.
לִרְאוֹת בית הרם ופצאליס
פראיה (חבל ארץ)
במאה הראשונה לספירה פראיה (ביוונית: Περαία, פּרָאיָה או פֶּרַיְאָה; לטינית: Peraea, פֶּרֵיאָה; תרגום: "הארץ אשר ממול") הוא שמו, במקורות היווניים, של חבל ארץ מיושב יהודים בעברו המזרחי של נהר הירדן בתקופה החשמונאית ובתקופה הרומית.
לִרְאוֹת בית הרם ופראיה (חבל ארץ)
פלשתינה פרימה
פלשתינה פרימה (מלטינית: Palaestina Prima או Palaestina I, מילולית: "פלשתינה הראשונה") הייתה ישות מנהלית ביזנטית שבירתה קיסריה וראשיתה סמוך לשנת 409, עת פרסם הקיסר תיאודוסיוס השני צו לחלוקה וארגון מחדש של כל הפרובינקיות במזרח האימפריה הביזנטית.
לִרְאוֹת בית הרם ופלשתינה פרימה
פליניוס הזקן
גאיוס פליניוס סקונדוס (בלטינית: Gaius Plinius Secundus; שנת 23 לספירה – 25 באוגוסט 79), המוכר בשם פליניוס הזקן, היה סופר, חוקר טבע ומפקד צבא וצי רומאי.
לִרְאוֹת בית הרם ופליניוס הזקן
צפון (עיר מקראית)
נחלות שבטי ישראל צָפוֹן הייתה עיר מקראית בעמק סוכות שבעבר הירדן, בנחלת שבט גד.
לִרְאוֹת בית הרם וצפון (עיר מקראית)
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
לִרְאוֹת בית הרם וקדמוניות היהודים
רמה (מקרא)
מפת ארץ ישראל בתקופת הישראלית (להגדלה אנא לחצו על התמונה) רמה או הרמה, הוא כינוי או שם נלווה של אתרים, שחלקם היו ערים פרק זמן, בארץ ישראל בתקופה הישראלית, המוזכרים בתנ"ך.
לִרְאוֹת בית הרם ורמה (מקרא)
רומא העתיקה
רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.
לִרְאוֹת בית הרם ורומא העתיקה
שמואל קליין
שמואל קליין (17 בנובמבר 1886, תרמ"ז – 21 באפריל 1940, י"ד בניסן ת"ש) היה רב, היסטוריון וחוקר הגאוגרפיה של ארץ ישראל.
לִרְאוֹת בית הרם ושמואל קליין
שבט גד
בול המוקדש לשבט גד תבליט של שבט גד בבית הכנסת ברחובות שֵׁבֶט גָּד הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
לִרְאוֹת בית הרם ושבט גד
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת בית הרם ותנ"ך
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת בית הרם ותקופת בית שני
תל
בקצה התמונה נראה תל בית שאן. תֵּל (ברבים: תִּלִּים) הוא שטח קרקע מוגבה, אשר נוצר כתוצאה מבניית יישובים באותו מקום במשך דורות רבים, כשכל שכבה נבנתה מעל חורבותיו של יישוב הקודם.
לִרְאוֹת בית הרם ותל
תלמי (אסטרונום)
מפת ארץ ישראל והסהר הפורה של תלמי, בהוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית מפת הודו של תלמי, בהוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית קְלָאוֹדִיוּס פְּתוֹלֶמָאיוֹס (ביוונית: Κλαύδιος Πτολεμαῖος; 100 לערך – 168 לספירה), המוכר בקצרה בשם תֹּלְמִי, היה מתמטיקאי, גאוגרף, אסטרונום ואסטרולוג יווני.
לִרְאוֹת בית הרם ותלמי (אסטרונום)
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
לִרְאוֹת בית הרם ותוספתא
תולדות מלחמת היהודים ברומאים
#הפניה מלחמת היהודים.
לִרְאוֹת בית הרם ותולדות מלחמת היהודים ברומאים
תולדות הטבע
פליניוס הזקן - דיוקן דמיוני מהמאה ה-19 תולדות הטבע (בלטינית: Naturalis Historia) היא אנציקלופדיה בת 37 כרכים שכתב הסופר, חוקר הטבע ואיש הצבא והצי הרומי פליניוס הזקן ושיצאה לאור החל משנת 77 לספירה.
לִרְאוֹת בית הרם ותולדות הטבע
ליוויה
ליוויה דרוסילה (ידועה גם כיוליה אוגוסטה) (30 בינואר 58 או 59 לפנה"ס – 29 לספירה).
לִרְאוֹת בית הרם וליוויה
טטררכיה
מפה המתארת את חלוקת השטחים בטטררכיה הראשונה הקיסר דיוקלטיאנוס, מכונן הטטררכיה הראשונה וונציה; עשוי מאבן פורפיר, מתוארך לסביבות שנת 300 ומקורו באוצרות קונסטנטינופול שנבזזו במסע הצלב הרביעי (1204); מחוות החיבוק נועדה לסמֵל את היחסים ההרמוניים בין השליטים טטררכיה - מיוונית טטרא (ארבע) + ארכה (שלטון) - "שלטון הארבעה".
לִרְאוֹת בית הרם וטטררכיה
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
לִרְאוֹת בית הרם וחז"ל
במדבר
ספר בְּמִדְבַּר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.
לִרְאוֹת בית הרם ובמדבר
בלקא
מחוז בלקא (בערבית: محافظة البلقاء) הוא אחד משנים עשר מחוזות ירדן.
לִרְאוֹת בית הרם ובלקא
בית נמרה
נחלות שבטי ישראל בֵּית נִמְרָה (גם: נִמְרָה) הייתה עיר מקראית בעבר הירדן, בנחלת שבט גד.
לִרְאוֹת בית הרם ובית נמרה
דיבון
חורבות דיבון, ברקע העיירה ד'יבאן שטחי מואב דִּיבוֹן (במואבית: 𐤃𐤉𐤁𐤍) היתה עיר מואבית־ישראלית בעבר הירדן, בקרבת נחל ארנון.
לִרְאוֹת בית הרם ודיבון
המאה ה-4
המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.
לִרְאוֹת בית הרם והמאה ה-4
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת בית הרם והמרד הגדול
השושלת היוליו-קלאודית
השושלת היוליו-קלאודית היא השושלת הראשונה של קיסרים ששלטו באימפריה הרומית משנת 27 לפנה"ס עד שנת 68 לספירה.
לִרְאוֹת בית הרם והשושלת היוליו-קלאודית
התקופה הביזנטית בארץ ישראל
קווי המתאר של ירושלים הביזנטית במפת מדבא פסיון מרצפת הכנסייה התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.
לִרְאוֹת בית הרם והתקופה הביזנטית בארץ ישראל
התקופה הכלקוליתית
מערת נחל משמר התקופה הכַלְקוֹליתית (מיוונית: χαλκός, כלקוס.
לִרְאוֹת בית הרם והתקופה הכלקוליתית
הטעמה
הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.
לִרְאוֹת בית הרם והטעמה
הוצאת צ'צ'יק
#הפניה יהושע צ'צ'יק.
לִרְאוֹת בית הרם והוצאת צ'צ'יק
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
לִרְאוֹת בית הרם והורדוס
הורדוס אנטיפס
מטבע של הורדוס אנטיפס הורדוס אנטיפס (ביוונית: Ηρώδης Αντίπας) היה נסיך יהודי מבית הורדוס, בנו של הורדוס מלך יהודה.
לִרְאוֹת בית הרם והורדוס אנטיפס
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
לִרְאוֹת בית הרם והיסטוריה
יאקות אל-חמאווי
יַאקוּ֫ת בן עבדאללה א-רוּמִי אל-חַמַוִי (1179–1229; מערבית: ياقوت الحَمَوي الرومي, תעתיק מדויק: יאקות אלחַמַוי אלרומי) היה ביוגרף וגאוגרף ערבי מוסלמי, ככל הנראה ממוצא יווני.
לִרְאוֹת בית הרם ויאקות אל-חמאווי
יעזר
נחלות שבטי ישראל יַעְזֵר הייתה עיר מקראית בעבר הירדן, אשר שימשה כעיר לויים בנחלת שבט גד.
לִרְאוֹת בית הרם ויעזר
יריחו
קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.
לִרְאוֹת בית הרם ויריחו
ישעיהו פרס
ישעיהו פְּרֵס (2 במרץ 1874, ז' באדר ה'תרל"ד – 11 ביוני 1955, כ"א בסיוון ה'תשט"ו) היה מחנך וחוקר ארץ ישראל.
לִרְאוֹת בית הרם וישעיהו פרס
יגבהה
נחלות שבטי ישראל יָגְבְּהָה הייתה עיר מקראית בעבר הירדן, בנחלת שבט גד.
לִרְאוֹת בית הרם ויגבהה
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
לִרְאוֹת בית הרם ויהודים
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
לִרְאוֹת בית הרם ויוסף בן מתתיהו
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
לִרְאוֹת בית הרם ויוונית