תוכן עניינים
75 יחסים: מסכת, מסכת מידות, מסכת אבות, מסכת קינים, מסכת תמיד, מסכת זבחים, מסכת חולין, משנה, משנה תורה, משה שמואל צוקרמנדל, מהדורה מדעית, מוסר, מכללת ליפשיץ, ארץ ישראל, אברהם גולדברג (חוקר תלמוד), אגדה (יהדות), אוניברסיטת בר-אילן, נכס צאן ברזל, ספריא, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סדר קדשים, סדר טהרות, סדר זרעים, עריכה, עזרא ציון מלמד, קאנוניזציה (של כתבים), ר"ש משאנץ, ר' אושעיא, רמב"ם, ראשונים, רב שרירא גאון, רבי אושעיא, רבי עקיבא, רבי חייא, רבי יהודה הנשיא, ש"ס וילנא, שמשון משאנץ, שמואל אביגדור תוספאה, שאול ליברמן, תנאים, תקופת התנאים, תרצ"ז, תשס"ט, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא כפשוטה, חנוך אלבק, ... להרחיב מדד (25 יותר) »
- ספרות בעברית
מסכת
מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.
לִרְאוֹת תוספתא ומסכת
מסכת מידות
ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת מידות פרק ב' משנה ה', דפוס וילנה, 1880 מַסֶּכֶת מִדּוֹת היא המסכת העשירית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה, ויש בה חמישה פרקים.
לִרְאוֹת תוספתא ומסכת מידות
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
לִרְאוֹת תוספתא ומסכת אבות
מסכת קינים
מסכת קינין עם פרוש ותוספות מַסֶּכֶת קִנִּים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
לִרְאוֹת תוספתא ומסכת קינים
מסכת תמיד
מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.
לִרְאוֹת תוספתא ומסכת תמיד
מסכת זבחים
מסכת זְבָחִים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים – הוא הסדר החמישי שבמשנה.
לִרְאוֹת תוספתא ומסכת זבחים
מסכת חולין
תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.
לִרְאוֹת תוספתא ומסכת חולין
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
לִרְאוֹת תוספתא ומשנה
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט.
לִרְאוֹת תוספתא ומשנה תורה
משה שמואל צוקרמנדל
רבי משה שמואל צוקרמנדל (בגרמנית: Moses Samuel Zuckermandel, לעיתים Zuckermandl; 24 באפריל 1836/תקצ"ו – 27 בינואר 1917/ ד' בשבט תרע"ח) היה רב, תאולוג וחוקר תלמוד צ'כי-גרמני, שעסק בחקר התוספתא, והראשון שהוציא מהדורה מדעית שלה.
לִרְאוֹת תוספתא ומשה שמואל צוקרמנדל
מהדורה מדעית
היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח.
לִרְאוֹת תוספתא ומהדורה מדעית
מוסר
מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
לִרְאוֹת תוספתא ומוסר
מכללת ליפשיץ
ממוזער ממוזער מכללת ליפשיץ היא מכללה אקדמית דתית לחינוך.
לִרְאוֹת תוספתא ומכללת ליפשיץ
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
לִרְאוֹת תוספתא וארץ ישראל
אברהם גולדברג (חוקר תלמוד)
אברהם גולדברג (22 בינואר 1913 — 13 באפריל 2012) היה פרופסור לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, חוקר ספרות התנאים והאמוראים.
לִרְאוֹת תוספתא ואברהם גולדברג (חוקר תלמוד)
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
לִרְאוֹת תוספתא ואגדה (יהדות)
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
לִרְאוֹת תוספתא ואוניברסיטת בר-אילן
נכס צאן ברזל
נכס צאן ברזל (או: צאן ברזל) הוא מושג הלכתי-משפטי המהווה כינוי לעסקת הלוואה-פיקדון, שמטרתה להבטיח את הקרן של בעל הנכסים המופקדים ביד השומר, שמצידו מרוויח את השימוש בנכסים ואף את הרווחים העשויים או העתידים לצאת מהם.
לִרְאוֹת תוספתא ונכס צאן ברזל
ספריא
ספריא (באנגלית: Sefaria) הוא מלכ"ר המפעיל אתר אינטרנט המשמש כספרייה דיגיטלית מקוונת של טקסטים יהודיים חופשיים ובקוד פתוח.
לִרְאוֹת תוספתא וספריא
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
לִרְאוֹת תוספתא וסדר מועד
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת תוספתא וסדר נשים
סדר נזיקין
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.
לִרְאוֹת תוספתא וסדר נזיקין
סדר קדשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.
לִרְאוֹת תוספתא וסדר קדשים
סדר טהרות
בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.
לִרְאוֹת תוספתא וסדר טהרות
סדר זרעים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.
לִרְאוֹת תוספתא וסדר זרעים
עריכה
עריכה היא שלב בתהליך ההכנה של יצירה כתובה, חזותית, או קולית, שבו היא עוברת סוגים אחדים של ליטוש, במטרה לשפר אותה ולעשותה ראויה לפרסום.
לִרְאוֹת תוספתא ועריכה
עזרא ציון מלמד
הרב פרופ' עזרא ציון מלמד-כהן (ב' בכסלו ה'תרס"ד, 20 בנובמבר 1903 - כ"ו באדר ה'תשנ"ד, 9 במרץ 1994) היה פילולוג וחוקר מקרא והתלמוד, ספרדי ירושלמי ממוצא פרסי.
לִרְאוֹת תוספתא ועזרא ציון מלמד
קאנוניזציה (של כתבים)
#הפניה קאנוניזציה של כתבים.
לִרְאוֹת תוספתא וקאנוניזציה (של כתבים)
ר"ש משאנץ
#הפניה שמשון משאנץ.
לִרְאוֹת תוספתא ור"ש משאנץ
ר' אושעיא
#הפניה רבי אושעיא.
לִרְאוֹת תוספתא ור' אושעיא
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
לִרְאוֹת תוספתא ורמב"ם
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
לִרְאוֹת תוספתא וראשונים
רב שרירא גאון
רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.
לִרְאוֹת תוספתא ורב שרירא גאון
רבי אושעיא
רבי אושעיא (בתלמוד הירושלמי: רבי הושעיה רבה או רבי אושעיה בר חמה) היה כהן, מגדולי הדור הראשון של האמוראים בארץ ישראל.
לִרְאוֹת תוספתא ורבי אושעיא
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך.
לִרְאוֹת תוספתא ורבי עקיבא
רבי חייא
רבי חייא (נקרא גם רבי חייא הגדול או חייא רובא) היה חכם מפורסם, שחי בדור המעבר בין התנאים לאמוראים, בסוף המאה השנייה לספירה.
לִרְאוֹת תוספתא ורבי חייא
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
לִרְאוֹת תוספתא ורבי יהודה הנשיא
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת תוספתא וש"ס וילנא
שמשון משאנץ
רבי שמשון בן אברהם משאנץ (בערך 1150 − 1214), הר"ש משאנץ (מכונה לפעמים גם הרשב"א), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, מחבר תוספות שאנץ ופירוש הר"ש למשנה, ומראשי "עליית בעלי התוספות".
לִרְאוֹת תוספתא ושמשון משאנץ
שמואל אביגדור תוספאה
רבי שמואל אביגדור תּוֹסְפָאָה (רבינוביץ) (תקס"ו, 1806, סלונים – י"ט בניסן תרכ"ו, 4 באפריל 1866, קרלין) היה רב ליטאי, רבן של קרלין וערים נוספות, שנקרא על שם חיבורו הגדול תנא תוספאה על התוספתא, שחלקו, מנחת ביכורים, נדפס במהדורת התוספתא של ש"ס וילנא.
לִרְאוֹת תוספתא ושמואל אביגדור תוספאה
שאול ליברמן
הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התוספתא וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.
לִרְאוֹת תוספתא ושאול ליברמן
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
לִרְאוֹת תוספתא ותנאים
תקופת התנאים
#הפניהתנאים.
לִרְאוֹת תוספתא ותקופת התנאים
תרצ"ז
#הפניה ה'תרצ"ז.
לִרְאוֹת תוספתא ותרצ"ז
תשס"ט
#הפניה ה'תשס"ט.
לִרְאוֹת תוספתא ותשס"ט
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת תוספתא ותלמוד
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת תוספתא ותלמוד בבלי
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
לִרְאוֹת תוספתא ותלמוד ירושלמי
תוספתא כפשוטה
תוספתא כפשוטה הוא פירוש מחקרי-מדעי לתוספתא שכתב פרופ' שאול ליברמן.
לִרְאוֹת תוספתא ותוספתא כפשוטה
חנוך אלבק
חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 - 9 בינואר 1972) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.
לִרְאוֹת תוספתא וחנוך אלבק
חיים פריימן
הרב חיים פריימן (ט"ו בסיון תרצ"ב, 19 ביוני 1932, פרנקפורט דמיין - ליל כ"ח בתשרי תשע"ה, 21 באוקטובר 2014, בני ברק) היה רב ישראלי, מחבר מדריכים הלכתיים פופולריים, ומהדיר ספרות חז"ל.
לִרְאוֹת תוספתא וחיים פריימן
בר קפרא
בר קפרא היה חכם בדור המעבר שבין התנאים והאמוראים.
לִרְאוֹת תוספתא ובר קפרא
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
לִרְאוֹת תוספתא וברייתא
בבא מציעא
מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.
לִרְאוֹת תוספתא ובבא מציעא
בבא קמא
צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי.
לִרְאוֹת תוספתא ובבא קמא
בבא בתרא
מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.
לִרְאוֹת תוספתא ובבא בתרא
בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
#הפניה הספרייה הלאומית#בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.
לִרְאוֹת תוספתא ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
לִרְאוֹת תוספתא וגניזת קהיר
דניאל בומברג
דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.
לִרְאוֹת תוספתא ודניאל בומברג
דוד פרדו
#הפניה דוד פארדו.
לִרְאוֹת תוספתא ודוד פרדו
המאה ה-12
טקסט.
לִרְאוֹת תוספתא והמאה ה-12
המאה ה-14
המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).
לִרְאוֹת תוספתא והמאה ה-14
המאה ה-15
המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).
לִרְאוֹת תוספתא והמאה ה-15
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
לִרְאוֹת תוספתא והאקדמיה ללשון העברית
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
לִרְאוֹת תוספתא והאוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
לִרְאוֹת תוספתא והאוניברסיטה הפתוחה
הלכות רב אלפס
הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) במרוקו.
לִרְאוֹת תוספתא והלכות רב אלפס
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
לִרְאוֹת תוספתא והגאון מווילנה
ונציה
ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.
לִרְאוֹת תוספתא וונציה
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
לִרְאוֹת תוספתא וכתב יד (העתק)
כתב יד ארפורט
מאימתי קורין את שמע...) כתב יד אֶרְפוּרְט (בכתיב ארכאי: ערפורט) הוא כתב היד הקדום ביותר הקיים כיום של נוסח התוספתא, והוא מתוארך למאה ה-12 לספירה.
לִרְאוֹת תוספתא וכתב יד ארפורט
כתבי יד אבודים בתולדות ישראל
בהיסטוריה של עם ישראל מצויים כתבי יד אבודים.
לִרְאוֹת תוספתא וכתבי יד אבודים בתולדות ישראל
יעקב נחום אפשטיין
יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 20 בנובמבר 1878, בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ".
לִרְאוֹת תוספתא ויעקב נחום אפשטיין
ירחמיאל ברודי
ירחמיאל (רוברט) ברודי (נולד ב-1955) הוא פילולוג, פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, הנחשב לאחד מראשי החוקרים בתחום ספרות הגאונים, ובשנים האחרונות עוסק גם בחקר המשנה, התוספתא והתלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת תוספתא וירחמיאל ברודי
יחזקאל אברמסקי
שלט רחוב על שם הרב אברמסקי בירושלים. הרב יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' ה'תרמ"ו, 11 בפברואר 1886 – כ"ד באלול ה'תשל"ו, 19 בספטמבר 1976) היה ראש בית דין בלונדון, פרשן התוספתא, מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
לִרְאוֹת תוספתא ויחזקאל אברמסקי
ראה גם
ספרות בעברית
- אבות דרבי נתן
- אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל
- אותיות דרבי עקיבא
- אלפא ביתא דבן סירא
- בחנותו של מר לובלין
- בעיר ההרגה
- ברייתא דל"ב מידות
- גדר חיה (ספר)
- דרור יקרא
- הכנסת כלה (ספר)
- זכריה אלצ'אהרי
- זכריה הרופא
- יוסיפון (ספר)
- ילקוט המכירי
- ילקוט שמעוני
- לכה דודי
- מדרש הגדול
- מדרש רבה
- מדרש תדשא
- מדרש תהילים
- מדרש תנחומא
- מכון גנזים
- מכילתא דרבי ישמעאל
- מכילתא דרשב"י
- משנה
- משנה תורה
- משנת המידות
- סדר עולם
- ספר הישר (אגדה)
- ספרא
- ספרות ישראלית
- ספרות עברית
- ספרות תורנית
- ספרי
- ספרי זוטא במדבר
- ערס פואטיקה
- פסיקתא דרב כהנא
- פסיקתא רבתי
- פרקי דרבי אליעזר
- שבוע הספר העברי
- שלום עליכם (פיוט)
- תוספתא
- תחיית הלשון העברית
- תלמוד ירושלמי
- תמול שלשום
- תנ"ך כתר ירושלים
- תנא דבי אליהו
- תרגום הברית החדשה והתנ"ך לעברית
- תרגומי הקוראן לעברית