גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
124 יחסים: מסדה (הוצאת ספרים), מפא"י, מרדכי בר-און, משרד החינוך, משרד החינוך והתרבות, משה שרת, מלחמת העולם הראשונה, מדעי היהדות, מהפכת אוקטובר, מוסד ביאליק, מיכאיל רוסטובצף, אנוסים, אריה טרטקובר, אליעזר גורדון, אברהם מאפו, אוניברסיטת סנקט פטרבורג, אוניברסיטת ברן, אוניברסיטת ברלין, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, אוקראינה, אוטוביוגרפיה, אויגן טויבלר, איישישוק, סמיכה לרבנות, ספר תולדות ההגנה, עלייה לארץ ישראל, פרס ישראל, פרופסור, פולטבה, פולטבה (מחוז), צבי צמרת, ציון (כתב עת), ציונות, קרמנצ'וג, קורסון, רמב"ם, ראש ממשלת ישראל, ראש ישיבה, שמעון שקופ, שאול אביגור, שר החינוך, שיטת הזרמים בחינוך, תנועת ההשכלה היהודית, תרס"ב, תזה, תחום המושב, לובביץ', זלמן ארן, זכות היסטורית, ח' בתמוז, ..., חנה רובינא, חסידות חב"ד, חבר הכנסת, חדר מתוקן, חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, חוק חינוך ממלכתי, חורול, ג' בטבת, גרשון ריבלין, דביר (הוצאת ספרים), דוקטור, דוד קלעי, דוד בן-גוריון, ה'תרמ"ד, ה'תשל"ג, ה'תשי"ג, המוות השחור, המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה הרומית, האימפריה הרוסית, הספרייה הלאומית, העת העתיקה, העלייה השלישית, הציונות (כתב עת), הר המנוחות, החברה ההיסטורית הישראלית, הומל, הכנסת הראשונה, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריון, וילנה, כ"ו באייר, כתב עת, יצחק בער, יקיר ירושלים, ירושלים, ישראל, ישיבת תומכי תמימים בלובביץ', ישיבת טלז, ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה), ישיבה, יד ושם, יד יצחק בן-צבי, יהדות, 12 במאי, 14 בפברואר, 1884, 1896, 1898, 1900, 1902, 1910, 1911, 1921, 1935, 1936, 1938, 1949, 1951, 1953, 1955, 1958, 1959, 1967, 1968, 1973, 2 בינואר, 20 באוגוסט, 3 בנובמבר, 8 באוקטובר, 8 ביולי. להרחיב מדד (74 יותר) »
מסדה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מפא"י
מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָּא"י) הייתה מפלגת שמאל ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ומפא"י · ראה עוד »
מרדכי בר-און
קצין חינוך ראשי אל"ם מרדכי בראון, רס"ן אורי ירום (בידיים שלובות) וראש אכ"א האלוף שמואל איל בחזית הדרום במלחמת ששת הימים, יוני 1967 מרדכי (מורל'ה) בר-און (26 בדצמבר 1928 – 7 במרץ 2021) היה היסטוריון ישראלי.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ומרדכי בר-און · ראה עוד »
משרד החינוך
משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ומשרד החינוך · ראה עוד »
משרד החינוך והתרבות
#הפניהמשרד החינוך.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ומשרד החינוך והתרבות · ראה עוד »
משה שרת
עומדים בימין התמונה למעלה: משה שרתוק בן יעקב, ויצחק בן-צבי, אברהם אלמליח עומד שני משמאל, בפגישה של ראשי הסוכנות עם נכבדים ערבים במלון המלך דוד בירושלים, 1933 (עוד בתצלום: יישובים במרכז: חיים ארלוזורוב ומשמאלו חיים ויצמן) ועדה האנגלו אמריקאית, 1946 משה שרת חותם על מגילת העצמאות, 14 במאי 1948 שרת מבקר בעיר לוד משה שרת מבקר בעיר לוד ומכובד בסנדקאות בברית מילה משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (ברוסית: Моисей Черток; 15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ומשה שרת · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מדעי היהדות
מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ומדעי היהדות · ראה עוד »
מהפכת אוקטובר
"הבולשביק", ציורו של בוריס קוסטודייב, 1920 מהפכת אוקטובר (ברוסית: Октябрьская революция), הידועה גם כמהפכה הבולשביקית, היא מהפכה שהתחוללה ברוסיה בין 24 ל-25 באוקטובר 1917 (על פי הלוח היוליאני שהיה בשימוש ברוסיה באותה עת; 7 בנובמבר על פי הלוח הגרגוריאני הנוכחי).
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ומהפכת אוקטובר · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מיכאיל רוסטובצף
מיכאיל איוואנוביץ' רוסטובצף (ברוסית: Михаи́л Ива́нович Росто́вцев; 10 בנובמבר 1870 - 20 באוקטובר 1952) היה היסטוריון רוסי-אמריקאי של העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ומיכאיל רוסטובצף · ראה עוד »
אנוסים
"מראנוס", צילום שחור-לבן של ציור מאת משה מימון, 1898. האנוסים היו יהודים, שאולצו להמיר את דתם ולקבל על עצמם את דת המדינה השולטת אך המשיכו לשמור בסתר על זיקתם לדת ולעם היהודי.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ואנוסים · ראה עוד »
אריה טרטקובר
אריה טַרְטָקוֹבר (Tartakower; 28 בספטמבר 1897, תרנ"ז – 20 בנובמבר 1982, תשמ"ג) היה סוציולוג של עם ישראל ומנהיג ציוני.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ואריה טרטקובר · ראה עוד »
אליעזר גורדון
אליעזר גוֹרְדוֹן מטלז (תר"א, 1841 – ד' באדר א' תר"ע, 1910) היה ראש ישיבת טלז ורב העיר טלז.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ואליעזר גורדון · ראה עוד »
אברהם מאפו
אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ואברהם מאפו · ראה עוד »
אוניברסיטת סנקט פטרבורג
אוניברסיטת סנקט פטרבורג, רשמית האוניברסיטה הממלכתית של סנקט פטרבורג (ברוסית: Санкт-Петербургский государственный университет, СПбГУ), או בשמה בתקופה הסובייטית אוניברסיטת לנינגרד, היא אחת מהמוסדות להשכלה הגבוהה ברוסיה, מהמובילות, המפורסמות והיוקרתיות ביותר ברוסיה.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ואוניברסיטת סנקט פטרבורג · ראה עוד »
אוניברסיטת ברן
אוניברסיטת ברן (בגרמנית: Universität Bern; בצרפתית: Université de Berne; בלטינית: Universitas Bernensis) היא אוניברסיטה בעיר ברן שבשווייץ, הממומנת ונמצאת בפיקוחה של ממשלת הקנטון של ברן.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ואוניברסיטת ברן · ראה עוד »
אוניברסיטת ברלין
#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ואוניברסיטת ברלין · ראה עוד »
אוניברסיטת הומבולדט של ברלין
פסלו של מייסד האוניברסיטה, וילהלם פון הומבולדט בשדרות אונטר דן לינדן אוניברסיטת הומבולדט של ברלין (בגרמנית: Humboldt-Universität zu Berlin) היא האוניברסיטה העתיקה ביותר של ברלין.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ואוניברסיטת הומבולדט של ברלין · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ואוקראינה · ראה עוד »
אוטוביוגרפיה
אוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אוטו-עצמי, ביו-חיים, גרפיה-כתיבה) היא ביוגרפיה שכותב אדם על עצמו, על חייו, על מאורעות שהשפיעו עליו ועל סביבתו, מנקודת מבט אישית.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ואוטוביוגרפיה · ראה עוד »
אויגן טויבלר
אויגן טויבלר (שני משמאל), בין חברי "אגודה לאומית" בבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות, 1902 אוֹיְגֶן טוֹיְבְּלֶר (בגרמנית: Eugen Täubler; 10 באוקטובר 1879, גוסטין, פרוסיה, הקיסרות הגרמנית – 14 באוגוסט 1953, סינסינטי, אוהיו) היה חוקר חשוב של התקופה הקלאסית והיסטוריון של העם היהודי.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ואויגן טויבלר · ראה עוד »
איישישוק
איישישוֹק (או לעיתים אישישוק, כך ביידיש איישישאָק; בליטאית: Eišiškės, בפולנית: Ejszyszki, ברוסית: Эйшишки) היא עיר ברשות מקומית שלצ'ינינקאי שבמחוז וילנה בליטא (כ-60 ק"מ דרום-דרום-מערבית לווילנה), על גבול בלארוס.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ואיישישוק · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
ספר תולדות ההגנה
עטיפת '''ספר תולדות ההגנה''' ספר תולדות ההגנה הוא גוף ידע מקיף שראה אור בשלושה חלקים (ובשמונה כרכים), בהוצאת "מערכות" של צה"ל והוצאות נוספות כגון דבר, בשנות החמישים והשבעים של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וספר תולדות ההגנה · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
פרס ישראל
אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ופרס ישראל · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ופרופסור · ראה עוד »
פולטבה
פולטבה (באוקראינית: Полтава) היא עיר באוקראינה המזרחית, מרכז מחוז פולטבה.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ופולטבה · ראה עוד »
פולטבה (מחוז)
מחוז פולטבה (באוקראינית: Полтавська область) הוא אחד ממחוזות אוקראינה, שוכן במרכז המדינה, ובירתו העיר פולטבה.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ופולטבה (מחוז) · ראה עוד »
צבי צמרת
צבי צמרת (18 בפברואר 1945 – 29 בינואר 2023) היה היסטוריון, איש חינוך ופעיל ציבורי ישראלי.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וצבי צמרת · ראה עוד »
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וציון (כתב עת) · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וציונות · ראה עוד »
קרמנצ'וג
קרמנצ'וג (באוקראינית: Кременчук; ברוסית: Кременчуг; ביידיש: קרמנטשוק) היא עיר תעשייתית גדולה, השוכנת לגדת נהר הדנייפר שבאוקראינה.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וקרמנצ'וג · ראה עוד »
קורסון
#הפניה קורסון-שבצ'נקיבסקי.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וקורסון · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ורמב"ם · ראה עוד »
ראש ממשלת ישראל
ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וראש ממשלת ישראל · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וראש ישיבה · ראה עוד »
שמעון שקופ
הרב שקופ (משמאל) עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תשרי תר"כ – ט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ושמעון שקופ · ראה עוד »
שאול אביגור
שאול אֲביגוּר (מאירוֹב) (22 באוקטובר 1899 – 29 באוגוסט 1978) היה ממגיני תל חי, מראשי "ההגנה", מפקד המוסד לעלייה ב' ברוב שנות קיומו, סגן שר הביטחון במלחמת העצמאות וראש ארגון "נתיב" (העוסק בקשר עם קהילות יהודיות בברית המועצות) בשנות החמישים והשישים.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ושאול אביגור · ראה עוד »
שר החינוך
#הפניה משרד החינוך#שרי החינוך וסגניהם.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ושר החינוך · ראה עוד »
שיטת הזרמים בחינוך
שיטת הזרמים בחינוך היא חלוקה של החינוך לזרמים אידאולוגיים מפלגתיים.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ושיטת הזרמים בחינוך · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תרס"ב
#הפניה ה'תרס"ב.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ותרס"ב · ראה עוד »
תזה
תֶּזָה (מיוונית: θέσις) היא רעיון שאדם מציג, תוך שהוא בוחן את מאפייניו ומשמעותו.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ותזה · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ותחום המושב · ראה עוד »
לובביץ'
הכפר לוּבַּבִיץ' (ברוסית: Люба́вич; ביידיש: ליובאוויטש; בפולנית: Lubawicze) הוא כפר קטן ברוסיה במחוז סמולנסק סמוך לגבול עם בלארוס.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ולובביץ' · ראה עוד »
זלמן ארן
זלמן (זיאמה) ארן (לשעבר אהרונוביץ') (1 במרץ 1899, י"ח באדר תרנ"ט, יוזובקה, פלך יקטרינוסלב, האימפריה הרוסית – 6 בספטמבר 1970, ה' באלול תש"ל) היה מנהיג ציוני סוציאל-דמוקרטי, פוליטיקאי ומחנך ישראלי יליד אוקראינה, חבר הכנסת מטעם מפא"י.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וזלמן ארן · ראה עוד »
זכות היסטורית
זכות היסטורית היא זכות, בדרך כלל לטריטוריה, הנובעת מההיסטוריה של הטריטוריה או של הטוענים לזכות עליה.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וזכות היסטורית · ראה עוד »
ח' בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וח' בתמוז · ראה עוד »
חנה רובינא
חנה רובינא בחברת המפיק האמריקאי הידוע סול יורוק, 1954 פריטים של חנה רובינא המוצגים ב'משכן חנה רובינא', באכסדרת אולם תיאטרון הבימה רובינא ב"הדיבוק", 1922 לוחית זיכרון ליד ביתה של חנה רובינא בתל אביב חנה רוֹבִינָא (15 בספטמבר 1888, י' בתשרי תרמ"ט – 3 בפברואר 1980, ט"ז בשבט תש"ם) הייתה שחקנית תיאטרון ישראלית וממייסדיי "תיאטרון הבימה".
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וחנה רובינא · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חבר הכנסת
מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת (בראשי תיבות: ח"כ) הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וחבר הכנסת · ראה עוד »
חדר מתוקן
תלמידי ומורי החדר המתוקן בטרקאי, ליטא 1911/1912. בין התלמידים ישראל קלויזנר, רביעי משמאל חדר מתוקן היה חדר (תלמוד תורה) שנוסד במזרח אירופה על ידי התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וחדר מתוקן · ראה עוד »
חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם
חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, התשי"ג-1953, הסדיר את פעולת "יד ושם" - המוסד הרשמי האחראי להנצחת זיכרון השואה והגבורה.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וחוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם · ראה עוד »
חוק חינוך ממלכתי
חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953 הוא חוק שאושר בכנסת ב-12 באוגוסט 1953, ואשר נועד לבטל את שיטת הזרמים בחינוך ולעבור לחינוך ממלכתי.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וחוק חינוך ממלכתי · ראה עוד »
חורול
חוֹרוֹל (באוקראינית: Хорол; ביידיש: חאראל) היא עיר במחוז פולטבה באוקראינה.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וחורול · ראה עוד »
ג' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש אבל אם בר המצוה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת מקץ.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וג' בטבת · ראה עוד »
גרשון ריבלין
גרשון ריבלין (20 באפריל 1914 - 27 במאי 1994) היה העורך הראשי של הוצאת "מערכות" בשנים 1967–1973, לאחר שבמשך שנים רבות היה סגן העורך הראשי.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וגרשון ריבלין · ראה עוד »
דביר (הוצאת ספרים)
דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ודוקטור · ראה עוד »
דוד קלעי
דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ודוד קלעי · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
ה'תרמ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וה'תרמ"ד · ראה עוד »
ה'תשל"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וה'תשל"ג · ראה עוד »
ה'תשי"ג
לדעת רוב הראשונים שנה זו היא שנת היובל.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וה'תשי"ג · ראה עוד »
המוות השחור
"המוות השחור" או המגפה השחורה הייתה מגפה שהכתה באסיה, בצפון אפריקה ובאירופה בכמה גלים במשך כארבע שנים (1347–1351) וקטלה, לפי הערכות שונות, בין 75 ל-200 מיליון בני אדם באירופה ובאסיה.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור והמוות השחור · ראה עוד »
המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין
#הפניה המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור והמכללה לחינוך ע"ש דוד ילין · ראה עוד »
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
פסל אלברט איינשטיין בגן האקדמיה נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם נשיאי האקדמיה למדעים לשעבר (עומדים) לקראת חילופי תפקידים, יושבות נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים היוצאת, פרופ' רות ארנון (מימין לנשיא) ומחליפתה פרופ' נילי כהן מדע בישראל. בתמונה: מימין פרופ' דן שכטמן, התלמידה ליזה ריסיץ מבית הספר "און" לחינוך מיוחד בתל אביב, נשיא המדינה, פרופ' מונא חורי-כסאברי, נחמה ריבלין, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים פרופ' נילי כהן והתלמידה הידאיה זיאדנה מבית ספר למצוינות במדעים בחורה, מרץ 2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא תאגיד סטטוטורי ישראלי הפועל לקידום המחקר והפעילות המדעית בישראל.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים · ראה עוד »
הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי
הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי בקמפוס גבעת רם, האוניברסיטה העברית, ירושלים. הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי (חל"צ) הוא ארכיון כללי לתולדות עם ישראל ששכן עד 2023 בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים (במבנים בהם שכנו בעבר מעונות "שיכוני האלף").
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור והארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האימפריה הרומית
האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור והאימפריה הרומית · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור והספרייה הלאומית · ראה עוד »
העת העתיקה
חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור והעת העתיקה · ראה עוד »
העלייה השלישית
חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 רחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור והעלייה השלישית · ראה עוד »
הציונות (כתב עת)
כריכת כרך ו' של "הציונות", 1981 הציונות: מאסף לתולדות התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ-ישראל היה כתב עת בעברית שיצא בשנים 2001-1970 בהוצאת "המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים ויצמן" של הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור והציונות (כתב עת) · ראה עוד »
הר המנוחות
קברים בהר המנוחות מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של יהודה לייב הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם" הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה־20.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור והר המנוחות · ראה עוד »
החברה ההיסטורית הישראלית
החברה ההיסטורית ישראלית היא עמותה ישראלית, המאגדת תחתיה חוקרים במגוון תחומי המחקר ההיסטורי, מחקר העולם העתיק ועד להיסטוריה עולמית עכשווית.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור והחברה ההיסטורית הישראלית · ראה עוד »
הומל
הומל (בבלארוסית: Гомель; בהיגוי רוסי: גומל; במקורות עבריים גם הומיל) היא העיר השנייה בגודלה בבלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מזרח המדינה.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור והומל · ראה עוד »
הכנסת הראשונה
הכנסת הראשונה (נקראה בתחילה האספה המכוננת) הייתה הגוף הנבחר הראשון במדינת ישראל, שתפקידה היה לכונן את חוקת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור והכנסת הראשונה · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור והיסטוריון · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ווילנה · ראה עוד »
כ"ו באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וכ"ו באייר · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וכתב עת · ראה עוד »
יצחק בער
יצחק פְריץ בער (קרי: בֶּר; בגרמנית: Baer) (ט"ז בטבת ה'תרמ"ט, 20 בדצמבר 1888 – ד' בשבט תש"ם, 22 בינואר 1980) היה היסטוריון יהודי גרמני וישראלי, מגדולי החוקרים של היהודים בספרד הנוצרית בימי הביניים, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לשנת תשי"ח.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ויצחק בער · ראה עוד »
יקיר ירושלים
אות יקיר ירושלים הוא עיטור הוקרה יקיר העיר המוענק על ידי ראש עיריית ירושלים לנבחרים מבין ותיקי ירושלים, שעסקו בפעילות ציבורית למען העיר ותושביה במהלך חייהם.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ויקיר ירושלים · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וישראל · ראה עוד »
ישיבת תומכי תמימים בלובביץ'
רבי שלום דובער שניאורסון מייסד הישיבה ישיבת תומכי תמימים הייתה הישיבה החסידית הראשונה ואם רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש הקרויות על שמה.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וישיבת תומכי תמימים בלובביץ' · ראה עוד »
ישיבת טלז
ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וישיבת טלז · ראה עוד »
ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה)
ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה), הייתה ישיבה מוסרית בעיירה סלובודקה (כיום שכונה בעיר קובנה שבליטא).
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וישיבת כנסת ישראל (סלבודקה) · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור וישיבה · ראה עוד »
יד ושם
מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ויד ושם · ראה עוד »
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ויהדות · ראה עוד »
12 במאי
12 במאי הוא היום ה-132 בשנה (133 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו12 במאי · ראה עוד »
14 בפברואר
14 בפברואר הוא היום ה-45 בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו14 בפברואר · ראה עוד »
1884
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו1884 · ראה עוד »
1896
האולימפיאדה המודרנית הראשונה.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו1896 · ראה עוד »
1898
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו1898 · ראה עוד »
1900
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו1900 · ראה עוד »
1902
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו1902 · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו1910 · ראה עוד »
1911
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו1911 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו1921 · ראה עוד »
1935
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו1935 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו1936 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו1938 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו1949 · ראה עוד »
1951
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו1951 · ראה עוד »
1953
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו1953 · ראה עוד »
1955
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו1955 · ראה עוד »
1958
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו1958 · ראה עוד »
1959
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו1959 · ראה עוד »
1967
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו1967 · ראה עוד »
1968
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו1968 · ראה עוד »
1973
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו1973 · ראה עוד »
2 בינואר
2 בינואר הוא היום השני בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו2 בינואר · ראה עוד »
20 באוגוסט
20 באוגוסט הוא היום ה-232 בשנה בלוח הגרגוריאני (233 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו20 באוגוסט · ראה עוד »
3 בנובמבר
3 בנובמבר הוא היום ה-307 בשנה בלוח הגרגוריאני (308 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו3 בנובמבר · ראה עוד »
8 באוקטובר
8 באוקטובר הוא היום ה-281 בשנה (282 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו8 באוקטובר · ראה עוד »
8 ביולי
8 ביולי הוא היום ה-189 בשנה (190 בשנה מעוברת), בשבוע ה-27 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: בן-ציון דינור ו8 ביולי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בן-ציון_דינור
