סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ציונות

מַדָד ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. [1]

429 יחסים: ממשלת ישראל, מנחם אוסישקין, מנחם פיש, מניה שוחט, מסע וילהלם השני לארץ ישראל, מערב אירופה, מערכות, מפ"ם, מפא"י, מפלגת פועלים השומר הצעיר, מפלגת השומר הצעיר, מקס נורדאו, מרצ, מרקסיזם, מרטין בובר, מרכז אירופה, מרכז שזר, מרכז זלמן שזר, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, משפט דרייפוס, משה לייב לילינבלום, משה לייב ליליינבלום, משה הס, משיח, משיח (דתות), מלחמת האזרחים ברוסיה, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מזרח אירופה, מזרחים, מחסור, מחתרות עבריות בארץ ישראל, מבשרי הציונות, מדרש אגדה, מדינת לאום, מדינת היהודים, מדינת ישראל, מדינה, מדינה דו-לאומית, מדינה יהודית ודמוקרטית, מהפכת 1905, מוקי צור, מודרניזם, מכס נורדאו, מימון, מינהל מקרקעי ישראל, א. ב. יהושע, א.ד. גורדון, אמנציפציה, ..., אמנציפציה ליהודים, אמנון רובינשטיין, אמריקה, אמריקה הדרומית, אנרכיזם, אנטי דת, אנטי-ציונות, אנטישמיות, אנטישמיות בעולם הערבי, אנגליה, אניטה שפירא, אסלאמיזם, אסלאם, אסיה, אפליה, ארץ ישראל, ארצות ערב, ארצות הברית, ארתור רופין, ארגנטינה, אריאל הורוביץ (עיתונאי), אריה מורגנשטרן, אריה ספוזניק, אשר צבי גינצברג, אתחלתא דגאולה, אלפרד דרייפוס, אליטה, אליהו גוטמכר, אזרחות, אחד העם, אחדות העבודה, אברהם לוינסון, אבי בראלי, אביעזר רביצקי, אביב העמים, אגודת ישראל, אדמו"ר, אהוד לוז, אהוד בן עזר, אומה, אוניברסליזם, אוניברסיטת תל אביב, אוסטרליה, אור לגויים, אורד צ'ארלס וינגייט, אוטו ורבורג, אוטונומיסטים, אוטונומיה לאומית פרסונלית, אוגנדה, אוונגליזם, אירופה, איטלקים, אידאולוגיה, נסיכות מולדובה, נצרות, נשיא מדינת ישראל, נתן בירנבוים, נטורי קרתא, נחמן סירקין, נחום סוקולוב, נהלל, ספר תולדות ההגנה, סוציאליזם, סורינאם, סולל בונה, סובלנות, עמק יזרעאל, עם עובד, עקיבא, עלו לארץ ישראל, עלייה לארץ ישראל, עזרא (תנועת נוער), עברית, עינת רמון, עיתונאי, פנחס גינוסר, פרעות קישינב, פתרון שתי המדינות, פתרון המדינה האחת, פליטים יהודים לאחר מלחמת העולם השנייה, פוסט ציונות, פוסט-ציונות, פועלי אגודת ישראל, פועלי ציון, פועלי ציון שמאל, פולנים, פולין, פוליטיקה, פוגרום, פודקאסט, פייר ון פאסן, צפון אפריקה, צרפת, צרפתים, צבי גרץ, צבי הירש קלישר, ציון (ירושלים), ציונות, ציונות מעשית, ציונות מדינית, ציונות נוצרית, ציונות סוציאליסטית, ציונות סינתטית, ציונות רוחנית, ציונות רוויזיוניסטית, ציונות דתית, ציוני ציון, קנדה, קניה, קרן היסוד, קבוצה אתנית, קומוניזם, קונגרס פוקשאן, קולוניאליזם, קיר הברזל, קיבוץ גלויות, ראש פינה, ראשון לציון, רומנטיציזם, רומנטיקה, רומניה, רוסיה, ריבונות, שמעון דובנוב, שמרנים, שמריהו לוין, שמואל אלמוג, שנות ה-20 של המאה ה-20, שנות ה-30 של המאה ה-20, שנות ה-70 של המאה ה-19, שפה, שלמה אבינרי, שלוש השבועות, שכל ישר (ספר), שיבת ציון, תנ"ך, תנועת המזרחי, תנועת הנאורות, תנועת הנוער, תנועת ההשכלה היהודית, תקשורת, תחבורה, תחדיש, תחיית הלשון העברית, תושב, תוכנית אוגנדה, תוכנית בזל, תוכנית בילטמור, תוכנית החלוקה, לאומיות, לוי אשכול, ליאו מוצקין, ט"ו באב, טריטוריאליזם יהודי, זאב ז'בוטינסקי, זכרון יעקב, זכריה פרנקל, חן מלך מרחביה, חסידות סאטמר, חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות בעלז, חסידות גור, חסידות ויז'ניץ, חלוציות, חבר הלאומים, חומה ומגדל, חוק, חוק ההגירה של 1924, חוקה, חובבי ציון, חילון, חיים ארלוזורוב, חיים ויצמן, בן-ציון דינור, באר שבע, בני עקיבא, בני דת משה, בנימין זאב הרצל, בנייתן של אומות: התנ"ך והיווצרות מדינות הלאום, ברל כצנלסון, ברכת קיבוץ גלויות, ברית שלום, ברית המועצות, ברית הציונים הרוויזיוניסטים, בזל, בונדיסט, בורגנות, בודפשט, בין מלחמות העולם, בית ספר, בית לאומי לעם היהודי, בית"ר, ביל"ו, גן ילדים, גמרא, גאלאץ, גאולה, גרמניה, גרמניה הנאצית, גליציה, גזע (אדם), גזענות, גדעון שמעוני, גישות למאפייניה של מדינת ישראל, דן שיפטן, דמוקרטיה, דאר אל-אסלאם, דניאל גוטוויין, דרום אפריקה, דרור (תנועה), דת, דחיקת הקץ, דב בר בורוכוב, דגל ישראל, דה-קולוניזציה של אפריקה, דוד בן-גוריון, דוד וולפסון, דוד ויטל, ה'תרמ"ב, הממלכה המאוחדת, המאה ה-17, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה ה-20, המאה ה-21, המנדט הבריטי, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, המשרד הארצישראלי, המשביר לצרכן, המזרח התיכון, המחנות העולים, המכון לאסטרטגיה ציונית, המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן, האומות המאוחדות, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הרוסית, האימפריה הבריטית, הנוער העובד והלומד, הנוער הציוני, הנוער הלאומי, הספר הלבן הראשון, הספרייה הלאומית, הסהר הפורה, הסופות בנגב, הסוכנות היהודית, הסכם העברה, הסכסוך הישראלי-ערבי, העפלה, העצרת הכללית של האומות המאוחדות, העלייה הראשונה, העלייה הרביעית, העלייה השנייה, העלייה השלישית, העלייה החמישית, העלייה ההמונית, העדה החרדית, העובד הציוני, הפועל המזרחי, הפועל הצעיר, הצהרת בלפור, הצופים העבריים, הציונים הכלליים, הקרן הקיימת לישראל, הקונגרס הציוני, הקונגרס הציוני הראשון, הקונגרס הציוני השני, הקונגרס הציוני השישי, הרב קוק, השומר הצעיר, השואה, השילוח (כתב עת ישראלי), התנועה לאחדות העבודה, התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון, התנועה הלאומית הערבית, התנועה הלאומית הפלסטינית, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, התקווה, התיישבות, הזמן הזה, החלטה 4686 של העצרת הכללית של האו"ם, החלוץ, הבעיה היהודית, הבלתי מפלגתיים, הבונד, הגירה, הגירה המונית, ההסתדרות הציונית העולמית, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, ההעפלה, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, הומניזם, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', הוצאת שוקן, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, הולנד, הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה, הכנסת, הכנענים, הכרזת העצמאות, היסטוריה, היישוב, ועד חלוצי יסוד המעלה, ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, ועידת סן רמו, ועידת קטוביץ, ולאכיה, וינה, וילנה, וילהלם השני, קיסר גרמניה, כתב המנדט, יפו, יצחק קונפורטי, יצחק טבנקין, יצחק בן-צבי, יצחק יעקב ריינס, ירושלים, ישראל, ישראל קולת, ישראל שוחט, ישראל זנגוויל, יחיאל צ'לנוב, יד יצחק בן-צבי, יהדות, יהדות ארצות האסלאם, יהדות אירופה, יהדות חרדית, יהושע קניאל, יהודה ריינהרץ, יהודה לייב פינסקר, יהודה בן שלמה חי אלקלעי, יהודה ביבאס, יהודים, יומני כרמל, יואל רפל, יואל טייטלבוים, יוסף שלמון, יוסף חיים ברנר, יוסי כץ (גאוגרף היסטורי), יוונים, יידיש, יידישיזם, 10 בנובמבר, 11 בינואר, 16 בדצמבר, 1881, 1882, 1890, 1894, 1896, 1897, 1903, 1905, 1908, 1913, 1914, 1917, 1920, 1924, 1925, 1929, 1932, 1933, 1939, 1942, 1944, 1945, 1946, 1947, 1948, 1949, 1975, 1991, 2 בנובמבר, 25 באוגוסט, 29 באוגוסט, 29 בנובמבר, 31 ביולי. להרחיב מדד (379 יותר) »

ממשלת ישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות וממשלת ישראל · ראה עוד »

מנחם אוסישקין

אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ומנחם אוסישקין · ראה עוד »

מנחם פיש

מנחם פיש (נולד ב-30 ביולי 1948) הוא פרופסור אמריטוס ומופקד הקתדרה להיסטוריה ופילוסופיה של המדע ע"ש יוסף וסיל מייזר במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב, עמית מחקר בכיר במכון ללימודים מתקדמים במדעי הרוח של אוניברסיטת גתה, פרנקפורט בבאד הומבורג, ומנהל מטעם אוניברסיטת תל אביב את מרכז פרנקפורט-ת"א לחקר הדינמיקה הבין-דתית.

חָדָשׁ!!: ציונות ומנחם פיש · ראה עוד »

מניה שוחט

מַניָה (וִילבּוּשֶביץ) שוֹחַט (11 באוקטובר 1878 – 17 בפברואר 1961) הייתה מנהיגה ומהפכנית ברוסיה הצארית, מנהיגה ציונית בתנועת העבודה בארץ ישראל, מראשי הארגונים "בר גיורא", "השומר" ו"הקיבוץ החשאי", גדוד העבודה וקיבוץ כפר גלעדי ואחרים.

חָדָשׁ!!: ציונות ומניה שוחט · ראה עוד »

מסע וילהלם השני לארץ ישראל

פמליית הקיסר במוריסטן, ברקע - מגדל כנסיית הגואל אותה חנך הקיסר מסעו של קיסר גרמניה וילהלם השני לארץ ישראל בחודשים אוקטובר-נובמבר 1898 היה נקודת ציון בולטת בתולדות ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ובתולדות הציונות.

חָדָשׁ!!: ציונות ומסע וילהלם השני לארץ ישראל · ראה עוד »

מערב אירופה

מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.

חָדָשׁ!!: ציונות ומערב אירופה · ראה עוד »

מערכות

מערכות הוא בית ההוצאה לאור של צה"ל.

חָדָשׁ!!: ציונות ומערכות · ראה עוד »

מפ"ם

מַפָּ"ם (ראשי תיבות: מפלגת הפועלים המאוחדת) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית ישראלית, אשר הוקמה בינואר 1948 כאיחוד בין "מפלגת פועלים השומר הצעיר" ובין "התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון".

חָדָשׁ!!: ציונות ומפ"ם · ראה עוד »

מפא"י

מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָּא"י) הייתה מפלגת שמאל ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.

חָדָשׁ!!: ציונות ומפא"י · ראה עוד »

מפלגת פועלים השומר הצעיר

מפלגת פועלים השומר הצעיר בארץ ישראל הייתה מפלגת פועלים ציונית מרקסיסטית ביישוב שהוקמה בפברואר 1946 כאיחוד בין מפלגת השומר הצעיר לבין מפלגת הלוויין שלה הליגה הסוציאליסטית.

חָדָשׁ!!: ציונות ומפלגת פועלים השומר הצעיר · ראה עוד »

מפלגת השומר הצעיר

מפלגת השומר הצעיר הייתה מפלגת פועלים ציונית מרקסיסטית ביישוב בהנהגת מאיר יערי ויעקב חזן, שפעלה במסגרת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ובשיתוף מלא עם תנועת השומר הצעיר.

חָדָשׁ!!: ציונות ומפלגת השומר הצעיר · ראה עוד »

מקס נורדאו

מקס נוֹרְדַאוּ (Max Nordau, לעיתים נהגה על דרך היידיש: נוֹרְדוֹי (נאָרדוי); 29 ביולי 1849, בודפשט – 23 בינואר 1923, פריז) היה הוגה דעות, נואם וסופר, רופא, יהודי יליד הונגריה, ממייסדי התנועה הציונית, הוגה חזון "יהדות השרירים".

חָדָשׁ!!: ציונות ומקס נורדאו · ראה עוד »

מרצ

מֶרֶצ היא מפלגת שמאל סוציאל-דמוקרטית ציונית ישראלית.

חָדָשׁ!!: ציונות ומרצ · ראה עוד »

מרקסיזם

טקסט.

חָדָשׁ!!: ציונות ומרקסיזם · ראה עוד »

מרטין בובר

מרטין (מרדכי) הלוי בּוּבֶּר (Martin Buber; 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה – 13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי-אוסטרי.

חָדָשׁ!!: ציונות ומרטין בובר · ראה עוד »

מרכז אירופה

אזורי אירופה מרכז אירופה הוא כינוי קיבוצי לקבוצת מדינות באירופה, השוכנות בין מזרח אירופה למערב אירופה.

חָדָשׁ!!: ציונות ומרכז אירופה · ראה עוד »

מרכז שזר

#הפניה מרכז זלמן שזר.

חָדָשׁ!!: ציונות ומרכז שזר · ראה עוד »

מרכז זלמן שזר

שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.

חָדָשׁ!!: ציונות ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »

מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל

#הפניה מרכז זלמן שזר.

חָדָשׁ!!: ציונות ומרכז זלמן שזר לתולדות ישראל · ראה עוד »

משפט דרייפוס

#הפניה פרשת דרייפוס.

חָדָשׁ!!: ציונות ומשפט דרייפוס · ראה עוד »

משה לייב לילינבלום

#הפניה משה לייב ליליינבלום.

חָדָשׁ!!: ציונות ומשה לייב לילינבלום · ראה עוד »

משה לייב ליליינבלום

משה יהודה לייב לִילְיֶינְבְּלוּם (בראשי תיבות: מל"ל; בכתיב יידי: ליליענבלום; ברוסית: Мойше Лейб (Моисей Лев) Гиршевич Лилиенблюм; כ"ט בתשרי תר"ד, 22 באוקטובר 1843, קיידאן, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – ג' באדר א' תר"ע, 12 בפברואר 1910, אודסה, פלך חרסון, האימפריה הרוסית) היה משכיל וסופר שכתב בעברית, ברוסית וביידיש, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה.

חָדָשׁ!!: ציונות ומשה לייב ליליינבלום · ראה עוד »

משה הס

דיוקן של משה הס בצעירותו, 1846 משה הֶס (בגרמנית: Moses Hess; 21 ביוני 1812, בון – 6 באפריל 1875, פריז) היה סופר והוגה דעות סוציאליסט יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: ציונות ומשה הס · ראה עוד »

משיח

המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.

חָדָשׁ!!: ציונות ומשיח · ראה עוד »

משיח (דתות)

הנדל, "הללויה" מתוך "המשיח" משיח הוא כינוי לאדם שקיבל לפי האמונה שליחות מיוחדת מאלוהים.

חָדָשׁ!!: ציונות ומשיח (דתות) · ראה עוד »

מלחמת האזרחים ברוסיה

מלחמת האזרחים ברוסיה פרצה מיד לאחר מהפכת אוקטובר ב-1917 – בה השתלטו הבולשביקים והפילו את הממשלה הזמנית הדמוקרטית, שהוקמה מיד לאחר התמוטטות משטר הצאר במהפכת פברואר, וויתור הצאר ניקולאי השני על כיסאו.

חָדָשׁ!!: ציונות ומלחמת האזרחים ברוסיה · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: ציונות ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: ציונות ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

חָדָשׁ!!: ציונות ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מזרח אירופה

מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.

חָדָשׁ!!: ציונות ומזרח אירופה · ראה עוד »

מזרחים

מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.

חָדָשׁ!!: ציונות ומזרחים · ראה עוד »

מחסור

מדפי ירקות ריקים בסניף "שופרסל" מחסור הוא עובדה בסיסית של החיים, על פיה קיימת רק כמות סופית של משאבים, שאינם מספיקים בהכרח לכל יישום נדרש.

חָדָשׁ!!: ציונות ומחסור · ראה עוד »

מחתרות עבריות בארץ ישראל

פיצוצו בידי האצ"ל ב-22 ביולי 1946. דגל הממלכה המאוחדת מתנוסס מעל חזית המלון. מתחילת המאה ה-20 ועד זמן מה לאחר הקמת המדינה פעלו בארץ ישראל מחתרות יהודיות-ציוניות, שמטרתן הייתה הגנה על היישוב היהודי מפני ערביי ארץ ישראל והתנגדות לשלטון הזר - תחילה השלטון העות'מאני ואחר כך שלטון המנדט.

חָדָשׁ!!: ציונות ומחתרות עבריות בארץ ישראל · ראה עוד »

מבשרי הציונות

הרב יהודה אלקלעי הרב צבי הירש קלישר הרב אליהו גוטמכר משה הס משה מונטיפיורי מְבַשְׂרֵי הציונות הוא מושג בהיסטוריוגרפיה המתאר שורה של הוגי דעות יהודים שפעלו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 והציגו בכתביהם תפישות ותוכניות מוקדמות שכיוונו כולן להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, עוד בטרם ייסוד תנועת חובבי ציון ב-1881 ותחילת הציונות המדינית ב-1896.

חָדָשׁ!!: ציונות ומבשרי הציונות · ראה עוד »

מדרש אגדה

#הפניה אגדה (יהדות).

חָדָשׁ!!: ציונות ומדרש אגדה · ראה עוד »

מדינת לאום

מדינת לאום היא מדינה שתפקידה לממש ולקיים את ריבונותו של לאום מסוים בטריטוריה מסוימת, לרוב במולדתו ההיסטורית.

חָדָשׁ!!: ציונות ומדינת לאום · ראה עוד »

מדינת היהודים

כריכת הספר במהדורה העברית כריכת מהדורת תשל"ח 1978, בעיצוב: יצחק נופך מוזס מדינת היהודים (בגרמנית: Der Judenstaat) הוא ספר מאת בנימין זאב הרצל, בו הוא משרטט את חזונו למדינת יהודים יצרנית.

חָדָשׁ!!: ציונות ומדינת היהודים · ראה עוד »

מדינת ישראל

#הפניה ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ומדינת ישראל · ראה עוד »

מדינה

מְדִינָה היא ארגון פוליטי ליישום אינטרסים אזרחיים בשטח גאוגרפי ספציפי.

חָדָשׁ!!: ציונות ומדינה · ראה עוד »

מדינה דו-לאומית

סכסוך הישראלי-פלסטיני מדינה דו-לאומית (באנגלית: Bi-national state) היא מדינה שאוכלוסייתה כוללת שני לאומים עיקריים בגודלם – להם יש נציגות במוסדות השלטון על פי חוק ובאופן יחסי לגודלם (כגון בלגיה).

חָדָשׁ!!: ציונות ומדינה דו-לאומית · ראה עוד »

מדינה יהודית ודמוקרטית

מדינה יהודית ודמוקרטית היא הגדרה לאופייה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ומדינה יהודית ודמוקרטית · ראה עוד »

מהפכת 1905

מהפכת 1905 הייתה ניסיון כושל של סוציאליסטים וליברלים להפיל את שלטון הצאר הרוסי, ניקולאי השני.

חָדָשׁ!!: ציונות ומהפכת 1905 · ראה עוד »

מוקי צור

מוקי (שמואל) צור (נולד ב-ז' באדר ב' תרצ"ח, 10 במרץ 1938) הוא היסטוריון, סופר, עורך ומורה ישראלי.

חָדָשׁ!!: ציונות ומוקי צור · ראה עוד »

מודרניזם

מודרניזם במובן התרבותי וההיסטורי מוגדר, בדרך כלל, כסגנונות האמנותיים והספרותיים החדשים שהתפתחו בעשורים שלפני מלחמת העולם הראשונה, כאשר אמנים התמרדו כנגד הנורמות של סוף המאה ה־19 בתחומים אלה, בניסיון להציג את מה שהם חשבו כתמונה אמיתית יותר מבחינה רגשית של מה שאנשים באמת חושבים ומרגישים.

חָדָשׁ!!: ציונות ומודרניזם · ראה עוד »

מכס נורדאו

#הפניה מקס נורדאו.

חָדָשׁ!!: ציונות ומכס נורדאו · ראה עוד »

מימון

מימון הוא שם כולל לתחומים התאורטיים והיישומיים העוסקים בגיוס כספים, ניהול השקעות, תקצוב, ניהול פרויקטים וניהול סיכונים פיננסיים.

חָדָשׁ!!: ציונות ומימון · ראה עוד »

מינהל מקרקעי ישראל

מינהל מקרקעי ישראל הוא הגוף שניהל את קרקעות המדינה בישראל עד סוף פברואר 2013, מכוח חוק מינהל מקרקעי ישראל, תש"ך-1960.

חָדָשׁ!!: ציונות ומינהל מקרקעי ישראל · ראה עוד »

א. ב. יהושע

#הפניה אברהם ב. יהושע.

חָדָשׁ!!: ציונות וא. ב. יהושע · ראה עוד »

א.ד. גורדון

#הפניהאהרן דוד גורדון.

חָדָשׁ!!: ציונות וא.ד. גורדון · ראה עוד »

אמנציפציה

ההודעה על ביטול האריסות באימפריה הרוסית. סיר'נר'י, קאחתי, מלכות המשנה של הקווקז. 1864 אֵמַנְצִיפַּצְיָה (באנגלית: Emancipation) או שִחרור היא מתן שוויון זכויות אזרחיות, חברתיות ומדיניות, לציבור או לעם שלא נהנה מיתרונות ומזכויות אלה קודם לכן.

חָדָשׁ!!: ציונות ואמנציפציה · ראה עוד »

אמנציפציה ליהודים

האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) היא תהליך, אשר כדברי כריסטיאן וילהלם פון דוהם נועד 'לשפר את מצבם של היהודים', בתמורה להפקת תועלת מכישוריהם.

חָדָשׁ!!: ציונות ואמנציפציה ליהודים · ראה עוד »

אמנון רובינשטיין

רובינשטיין (משמאל), 1969 אמנון רובינשטיין (נולד ב-5 בספטמבר 1931) הוא משפטן, פובליציסט, סופר, ופוליטיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: ציונות ואמנון רובינשטיין · ראה עוד »

אמריקה

מיקומה של אמריקה על פני הגלובוס מפת אמריקה השפות המדוברות באמריקה אמריקה היא יבשת-על המשתרעת לכל אורך כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: ציונות ואמריקה · ראה עוד »

אמריקה הדרומית

תמונת לווין של אמריקה הדרומית מפה מדינית של אמריקה הדרומית בארילוצ'ה שבארגנטינה אמריקה הדרומית (מכונה לעיתים בטעות דרום אמריקה) היא יבשת הנמצאת מדרום ליבשת אמריקה הצפונית בחצי הכדור המערבי.

חָדָשׁ!!: ציונות ואמריקה הדרומית · ראה עוד »

אנרכיזם

אָנַרְכִיזְם או אַל-מִשְׁטְרָנוּת הוא מושג כללי המתייחס למגוון פילוסופיות פוליטיות התומכות ביצירת חברה המבוססת על מוסדות התנדבותיים, בביטול מוסד המדינה ולעיתים גם בביטול כלל המבנים ההיררכיים בחברה.

חָדָשׁ!!: ציונות ואנרכיזם · ראה עוד »

אנטי דת

#הפניה אנטי-דת.

חָדָשׁ!!: ציונות ואנטי דת · ראה עוד »

אנטי-ציונות

מפגינים ערבים כנגד התנועה הציונית בארץ ישראל ליד שער שכם בירושלים, במאורעות תר"ף 1920 אנטי-ציונות הוא מונח מורכב ורב-פנים, שמשמעותו התנגדות לתנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: ציונות ואנטי-ציונות · ראה עוד »

אנטישמיות

איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.

חָדָשׁ!!: ציונות ואנטישמיות · ראה עוד »

אנטישמיות בעולם הערבי

אנטישמיות בעולם הערבי מתייחסת לאפליה, וחינוך לשנאה, דעות קדומות ושנאה נגד יהודים במדינות ערב, ויהודים בכלל.

חָדָשׁ!!: ציונות ואנטישמיות בעולם הערבי · ראה עוד »

אנגליה

אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

חָדָשׁ!!: ציונות ואנגליה · ראה עוד »

אניטה שפירא

אניטה שפירא (נולדה ב-25 במרץ 1940) היא פרופסור אמריטה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב; כלת פרס ישראל לשנת תשס"ח (2008) בחקר ההיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ואניטה שפירא · ראה עוד »

אסלאמיזם

אסלאמיזם, הידוע גם כאסלאם פוליטי, הוא תנועה פוליטית המבוססת הפונדמנטליזם האסלאמי המנהלת מאבק בשליטים מקומיים מוסלמים מתונים ובגורמי חוץ המזוהים עם המערב.

חָדָשׁ!!: ציונות ואסלאמיזם · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

חָדָשׁ!!: ציונות ואסלאם · ראה עוד »

אסיה

אסיה (למעלה) במפת אורביס טרארום של גינתר ציינר (Günther Zainer) משנת 1472 מפה מדינית של אסיה שילוב תמונות לוויין של יבשת אסיה אסיה היא היבשת הגדולה ביותר בכדור הארץ מבחינת אוכלוסייה ומבחינת שטח, ומהווה 8.6% משטחו הכולל וכ-29.6% משטחו היבשתי.

חָדָשׁ!!: ציונות ואסיה · ראה עוד »

אפליה

החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, בין החוקים הראשונים בגרמניה הנאצית שאפשרו אפליה, כפי שפורסם בספר החוקים הגרמני. החוק במהותו אוסר על כל מי שאינו בן הגזע הארי או על מתנגדי המשטר הנאצי לעסוק בתפקיד ציבורי אפליה (מכונה גם אפליה פסולה) היא מונח סוציולוגי המציין הבדלה בין קבוצות חברתיות שונות, קטגוריות חברתיות או פרטים שונים, הבדלה המעניקה לקבוצה, קטגוריה או פרט מסוימים יתרונות או חסרונות יחסיים בהתייחסות אליהם, מבלי שתהיה הצדקה עניינית לכך.

חָדָשׁ!!: ציונות ואפליה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: ציונות וארץ ישראל · ראה עוד »

ארצות ערב

אזורים עם מיעוט ערבי ארצות עֲרָב הן מדינות במזרח התיכון ובצפון אפריקה אשר רוב תושביהן ערבים שמוצאם האתני הוא מחצי האי ערב והשפה הערבית היא שפתן הרשמית.

חָדָשׁ!!: ציונות וארצות ערב · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

חָדָשׁ!!: ציונות וארצות הברית · ראה עוד »

ארתור רופין

ארתור (שמעון) רוּפִּין (Arthur Ruppin; 1 במרץ 1876 – 1 בינואר 1943) היה מנהיג ציוני, כלכלן וסוציולוג, מנהל המשרד הארצישראלי ביפו, ממעצבי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות וארתור רופין · ראה עוד »

ארגנטינה

הרפובליקה הארגנטינאית (בספרדית: República Argentina), הנודעת גם בשם ארגנטינה, היא מדינה השוכנת בחלק הדרום-מזרחי של היבשת אמריקה הדרומית, בין הרי האנדים לאוקיינוס האטלנטי.

חָדָשׁ!!: ציונות וארגנטינה · ראה עוד »

אריאל הורוביץ (עיתונאי)

#הפניה אריאל הורוביץ (סופר).

חָדָשׁ!!: ציונות ואריאל הורוביץ (עיתונאי) · ראה עוד »

אריה מורגנשטרן

ד"ר אריה מורגנשטרן (נולד בשנת 1937) הוא היסטוריון של תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בעת החדשה, במיוחד של העליות וצמיחת היישוב הישן, במאות ה-18 עד ה-20.

חָדָשׁ!!: ציונות ואריה מורגנשטרן · ראה עוד »

אריה ספוזניק

אריה ספוזניק (נולד ב-14 ביוני 1966) הוא פרופסור חבר במסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחבר סגל במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות.

חָדָשׁ!!: ציונות ואריה ספוזניק · ראה עוד »

אשר צבי גינצברג

#הפניה אחד העם.

חָדָשׁ!!: ציונות ואשר צבי גינצברג · ראה עוד »

אתחלתא דגאולה

ישראל, '''בתחילה קמעא קמעא''', ככל שהיא הזריחה וכמוה הגאולה מתקדמת היא גדלה והולכת (ירושלמי ברכות א א). אתחלתא דגאולה (מארמית: התחלת הגאולה) הוא מושג המופיע בתלמוד הבבלי ומתאר את התקופה המקדימה את הגאולה ומכינה את ביאת המשיח.

חָדָשׁ!!: ציונות ואתחלתא דגאולה · ראה עוד »

אלפרד דרייפוס

כלאו של דרייפוס באי השדים דרגות של אלפרד דרייפוס, 5 בינואר 1895. Hommage au capitaine Dreyfus ברחוב אחד העם בתל אביב אלפרד דרייפוס (בצרפתית: Alfred Dreyfus; 9 באוקטובר 1859 – 12 ביולי 1935) היה קצין יהודי-צרפתי בצבא צרפת, שהואשם בבגידה ובריגול על לא עוול בכפו, בפרשה שזכתה לשם "פרשת דרייפוס".

חָדָשׁ!!: ציונות ואלפרד דרייפוס · ראה עוד »

אליטה

אֵלִיטָה (מצרפתית: élite (במלרע), נבחרים. על פי האקדמיה ללשון העברית: עִלִּית) הוא מונח בסוציולוגיה המתאר קבוצת אנשים מצומצמת בחברה, אשר זוכה ליחס מועדף על פני יתר הקבוצות בחברה, מחזיקה בעוצמה חברתית המאפשרת לה שליטה או השפעה מכריעה על החברה או על חלקים ממנה.

חָדָשׁ!!: ציונות ואליטה · ראה עוד »

אליהו גוטמכר

הרב אליהו גוטמכר (י"א באב ה'תקנ"ו, 1796 - כ"ד בתשרי ה'תרל"ה, 1874) היה רב, מקובל והוגה דעות, ממבשרי הציונות, ומראשוני הקוראים להתיישבות חקלאית בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ציונות ואליהו גוטמכר · ראה עוד »

אזרחות

בלגית (דוגמה) אזרחות היא חברות בקהילה פוליטית, בדרך כלל במדינה.

חָדָשׁ!!: ציונות ואזרחות · ראה עוד »

אחד העם

אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

חָדָשׁ!!: ציונות ואחד העם · ראה עוד »

אחדות העבודה

אחדות העבודה (אחה"ע) (1919–1930) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית.

חָדָשׁ!!: ציונות ואחדות העבודה · ראה עוד »

אברהם לוינסון

אברהם לוינסון (בכתיב יידי: לעווינסאָן) (י' באב תרנ"ב, 13 באוגוסט 1891, לודז' – 19 ביולי 1955, כ"ט בתמוז תשט"ו, תל אביב) היה סופר עברי שכתב גם ביידיש, עורך דין ופעיל ציוני, מתרגם ועורך יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: ציונות ואברהם לוינסון · ראה עוד »

אבי בראלי

אבי בראלי (נולד ב- 22 ביולי 1957) הוא היסטוריון ישראלי, פרופ' חוקר ועורך העומד בראש מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: ציונות ואבי בראלי · ראה עוד »

אביעזר רביצקי

אביעזר (אבי) רביצקי (נולד ב-13 ביוני 1945) הוא הוגה דעות ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר מדעי היהדות, ממקימי ומראשי תנועת מימד, וחתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל לשנת תשס"א.

חָדָשׁ!!: ציונות ואביעזר רביצקי · ראה עוד »

אביב העמים

אביב העמים הוא שם כולל לגל של התקוממויות ומהפכות לאומיות באירופה בשנים 1848–1849.

חָדָשׁ!!: ציונות ואביב העמים · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

חָדָשׁ!!: ציונות ואגודת ישראל · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

חָדָשׁ!!: ציונות ואדמו"ר · ראה עוד »

אהוד לוז

אהוד לוּז (2 בספטמבר 1936 – 19 בדצמבר 2023) היה פרופסור בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה ובסמינר אורנים.

חָדָשׁ!!: ציונות ואהוד לוז · ראה עוד »

אהוד בן עזר

אהוד בן עזר (נולד ב-2 באפריל 1936, בפתח תקווה) הוא סופר, מחזאי, משורר, עורך, פובליציסט וביוגרף ישראלי.

חָדָשׁ!!: ציונות ואהוד בן עזר · ראה עוד »

אומה

אומה או לאום היא קבוצה אנושית בעלת זהות לאומית משותפת ששואפת או שזכתה להגדרה עצמית ולמדינה ריבונית בטריטוריה מסוימת.

חָדָשׁ!!: ציונות ואומה · ראה עוד »

אוניברסליזם

אוניברסליזם (באנגלית: Universalism; באופן מילולי: עוֹלָמִיּוּת, כלליוּת) הוא זרם בפילוסופיה מתחום תורת המוסר, שלו אחיזה משמעותית במרבית ענפי מדעי החברה ובמיוחד בחינוך ובמחשבה המדינית-חברתית המודרנית וכן בתאולוגיה.

חָדָשׁ!!: ציונות ואוניברסליזם · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוסטרליה

מדינות אוסטרליה אוסטרליה (באנגלית: Australia), או הקהילייה של אוסטרליה (באנגלית: Commonwealth of Australia) היא פדרציה המאגדת בתוכה שש מדינות ועוד עשר טריטוריות, ששלוש מהן הן חלק מהיבשת עצמה.

חָדָשׁ!!: ציונות ואוסטרליה · ראה עוד »

אור לגויים

1.

חָדָשׁ!!: ציונות ואור לגויים · ראה עוד »

אורד צ'ארלס וינגייט

אורד צ'ארלס וינגייט (באנגלית: Orde Charles Wingate; 26 בפברואר 1903 – 24 במרץ 1944) היה קצין בצבא הבריטי, שהתמחה בלוחמה זעירה (גרילה) וציוני נלהב.

חָדָשׁ!!: ציונות ואורד צ'ארלס וינגייט · ראה עוד »

אוטו ורבורג

אוֹטוֹ וַרְבּוּרְג (בגרמנית: Otto Warburg; 20 ביולי 1859, המבורג – 10 בינואר 1938, ברלין) היה בוטנאי יהודי-גרמני בעל שם עולמי, שהיה אחד מעמודי התווך של הציונות בגרמניה ויושב ראש ההסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: ציונות ואוטו ורבורג · ראה עוד »

אוטונומיסטים

#הפניה אוטונומיזם יהודי.

חָדָשׁ!!: ציונות ואוטונומיסטים · ראה עוד »

אוטונומיה לאומית פרסונלית

אוטונומיה לאומית פרסונלית היא סוג תאורטי של אוטונומיה מדינית שיכולה להינתן למיעוטים לאומיים ללא קשר למסגרת טריטוריאלית אלא על יסוד השתייכות אישית של פרט לאותו מיעוט.

חָדָשׁ!!: ציונות ואוטונומיה לאומית פרסונלית · ראה עוד »

אוגנדה

יוורי מוסווני, נשיא אוגנדה הָרֶפּוּבְּלִיקָה שֶׁל אוּגַנְדָה (באנגלית: Republic of Uganda; בסוואהילי: Jamhuri ya Uganda) היא מדינה משוונית במזרח אפריקה השוכנת לחופו של אגם ויקטוריה.

חָדָשׁ!!: ציונות ואוגנדה · ראה עוד »

אוונגליזם

אוונגליזם (באנגלית:evangelicalism) היא תנועה בתוך הדת הנוצרית הפרוטסטנטית, שצמחה באירופה דוברת הגרמנית והאנגלית בתקופת המאה ה-18, והתפתחה בקרב כמה זרמים פרוטסטנטיים ונאו-פרוטסטנטיים – בעיקר בקרב חלק מהמתודיסטים, הבפטיסטים, האנגליקנים, הלותרנים והקלוויניסטים (רפורמים ופרסביטריאנים), וכן בקרב הפנטקוסטלים, האחים מפלימות', ואחרים.

חָדָשׁ!!: ציונות ואוונגליזם · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: ציונות ואירופה · ראה עוד »

איטלקים

איטלקים (באיטלקית: Italiani), הם עם וקבוצה אתנית לטינית שמוצאה בדרום אירופה, מחצי האי האיטלקי וסביבתו; מרוכזים כיום בעיקר באיטליה, אם כי נפוצו במידה רבה גם לשאר מדינות מערב אירופה, דרום אמריקה וצפונה.

חָדָשׁ!!: ציונות ואיטלקים · ראה עוד »

אידאולוגיה

פטיש ומגל, סמל הקומוניזם האות A, סמל האנרכיזם אִידֵאוֹלוֹגְיָה (מיוונית: Ιδεολογία) היא אסופה של רעיונות ותפיסות חיים ערכיות, המהווים יחדיו משנה רעיונית בתחום מסוים.

חָדָשׁ!!: ציונות ואידאולוגיה · ראה עוד »

נסיכות מולדובה

נסיכות מולדובה (ברומנית) הייתה נסיכות רומנית אשר נוסדה בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ציונות ונסיכות מולדובה · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ונצרות · ראה עוד »

נשיא מדינת ישראל

נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ונשיא מדינת ישראל · ראה עוד »

נתן בירנבוים

נתן בירנבוים (לעיתים: בירנבאום; בגרמנית: Nathan Birnbaum; י' באייר ה'תרכ"ד, 16 במאי 1864 – כ"א בניסן ה'תרצ"ז, 2 באפריל 1937), שנודע, בין היתר, בשם העט מתתיהו אחר, היה הוגה דעות יהודי.

חָדָשׁ!!: ציונות ונתן בירנבוים · ראה עוד »

נטורי קרתא

הפגנה של נטורי קרתא בריטים בכיכר טרפלגר שבלונדון, אנגליה כיתוב באנגלית המציג את העמדה "הציונות היא שואה" פשקווילים המודיעים על כינוס נטורי קרתא השנתי בית המדרש "תורה ויראה" נטורי קרתא בניין בית המדרש "תורה ויראה" פשקוויל המבזה את ההולכים לאיראן ביהמ"ד בית בערגער של נטורי קרתא נְטוּרֵי קַרְתָּא (מארמית: שומרי העיר) היא תת-קבוצה חרדית בישראל, שחבריה סבורים שאין להקים מדינה יהודית טרם בוא המשיח, ולכן מתנגדים למדינת ישראל ולציונות.

חָדָשׁ!!: ציונות ונטורי קרתא · ראה עוד »

נחמן סירקין

מצבת קברו בבית הקברות כנרת נחמן סירקין (ברוסית: Нахман Сыркин; י"ח בשבט ה'תרכ"ח, 11 בפברואר 1868 (לפי הלוח היוליאני) – ז' באלול ה'תרפ"ד, 6 בספטמבר 1924) היה הוגה דעות ואחד מאבות הציונות הסוציאליסטית.

חָדָשׁ!!: ציונות ונחמן סירקין · ראה עוד »

נחום סוקולוב

נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.

חָדָשׁ!!: ציונות ונחום סוקולוב · ראה עוד »

נהלל

תלמידים על רקע בית הספר בנהלל בשנות ה-20 של המאה ה-20 נהלל, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937 ילדים בעבודות גן בנהלל, 1925 -1937 "https://emeknews.co.il/בעמק-יזרעאל-מחזירים-עטרה-לישנה/ בעמק יזרעאל מחזירים עטרה לישנה, עמקניוז, 6 באוגוסט 2023 נַהֲלָל הוא מושב העובדים הראשון בארץ ישראל, נמצא בצפון הארץ בעמק יזרעאל, משתייך לתנועת המושבים, ונמצא בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: ציונות ונהלל · ראה עוד »

ספר תולדות ההגנה

עטיפת '''ספר תולדות ההגנה''' ספר תולדות ההגנה הוא גוף ידע מקיף שראה אור בשלושה חלקים (ובשמונה כרכים), בהוצאת "מערכות" של צה"ל והוצאות נוספות כגון דבר, בשנות החמישים והשבעים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ציונות וספר תולדות ההגנה · ראה עוד »

סוציאליזם

הדגל אדום הוא סמל הסוציאליזם מזה מאות שנים סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.

חָדָשׁ!!: ציונות וסוציאליזם · ראה עוד »

סורינאם

מפת סורינאם. נוף נהר בסורינאם. רפובליקת סורינאם (בהולנדית: Republiek Suriname) היא מדינה השוכנת בחלק הצפוני של אמריקה הדרומית.

חָדָשׁ!!: ציונות וסורינאם · ראה עוד »

סולל בונה

לוגו סולל בונה לשעבר סולל בונה היא מחברות הבנייה הגדולות בישראל, והוותיקה שבהן.

חָדָשׁ!!: ציונות וסולל בונה · ראה עוד »

סובלנות

צלב אנדרטת זיכרון יחד עם חנוכייה באוקספורד, אנגליה סוֹבְלָנוּת היא ערך מוסרי.

חָדָשׁ!!: ציונות וסובלנות · ראה עוד »

עמק יזרעאל

מוחרקה עמק יזרעאל, כפי שנראה מנוף הגליל. ערפל בעמק מגידו עמק יזרעאל ממצפור טייסת העמק על הכרמל עפולה וגבעת המורה עמק יזרעאל מהגלבוע עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן.

חָדָשׁ!!: ציונות ועמק יזרעאל · ראה עוד »

עם עובד

ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: ציונות ועם עובד · ראה עוד »

עקיבא

#הפניה רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: ציונות ועקיבא · ראה עוד »

עלו לארץ ישראל

#הפניה עלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ועלו לארץ ישראל · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עזרא (תנועת נוער)

חניכי תנועת עזרא בוירצבורג, גרמניה, 1923 עזרא - תנועת הנוער התורני לאומי בארץ ישראל היא תנועת נוער דתית לאומית, הרביעית בגודלה מבין תנועות הנוער הציוניות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ועזרא (תנועת נוער) · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: ציונות ועברית · ראה עוד »

עינת רמון

עינת רמון (נולדה ב-1959) היא הישראלית הראשונה שהוסמכה לרבנות, והראשונה שעמדה בראש בית מדרש קונסרבטיבי לרבנים - בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר בירושלים, שם שימשה דיקנית בין השנים 2005–2009.

חָדָשׁ!!: ציונות ועינת רמון · ראה עוד »

עיתונאי

ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.

חָדָשׁ!!: ציונות ועיתונאי · ראה עוד »

פנחס גינוסר

פנחס גִינוֹסָר (גוֹלְדְפַרְבּ) (13 באפריל 1924, תל אביב - מרץ 2008, ירושלים) היה מלוחמי מחתרות האצ"ל והלח"י, פעיל במפלגה הקומוניסטית הישראלית כחלק מהפלג שתמך בציונות ב-1965, חוקר במדרשת בן-גוריון ועורך ספרים בנושא תולדות הציונות.

חָדָשׁ!!: ציונות ופנחס גינוסר · ראה עוד »

פרעות קישינב

ראשי יהדות קישינב בהלווית ספרי התורה שנשרפו באירועי פרעות קישנב פרעות קישינב (ביידיש: קישינעווער שחיטה או קישנעווער פאגראם) היו פרעות נגד יהודי קישינב בעיר זו שבבסרביה (אז חלק מהאימפריה הרוסית, כיום במולדובה) שהתרחשו בפסחא 1903 בסוף חג הפסח ה'תרס"ג ונמשכו שלשה ימים.

חָדָשׁ!!: ציונות ופרעות קישינב · ראה עוד »

פתרון שתי המדינות

מפה המציגה את אזור הגדה המערבית ורצועת עזה נכון לשנת 2007. "פתרון שתי המדינות" (באנגלית: Two-state solution) הוא מונח כולל למגוון הצעות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני שבסופו תוקם מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ופתרון שתי המדינות · ראה עוד »

פתרון המדינה האחת

מפת ארץ ישראל המערבית המציגה את השטח השנוי במחלוקת "פתרון המדינה האחת" (באנגלית: One-state solution), כשלעיתים נעשה השימוש במונח "מדינה דו-לאומית" (Bi-national state), הוא שם כולל למגוון עמדות ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני, שלפיהן יש להקים מדינה אחת בין הירדן לים.

חָדָשׁ!!: ציונות ופתרון המדינה האחת · ראה עוד »

פליטים יהודים לאחר מלחמת העולם השנייה

#הפניה שארית הפליטה.

חָדָשׁ!!: ציונות ופליטים יהודים לאחר מלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

פוסט ציונות

#הפניה פוסט-ציונות.

חָדָשׁ!!: ציונות ופוסט ציונות · ראה עוד »

פוסט-ציונות

פּוֹסְט-ציונות היא תפיסת עולם לפיה האידאולוגיה הציונית הגשימה כבר את מטרתה, ושמטילה ספק בחשיבותה ובצורתה היום.

חָדָשׁ!!: ציונות ופוסט-ציונות · ראה עוד »

פועלי אגודת ישראל

פועלי אגודת ישראל, או בראשי תיבות פא"י וכן פאג"י, היא תנועת פועלים חרדית אשר פעלה תחילה במסגרת אגודת ישראל ומאוחר יותר מחוצה לה, והייתה קשורה בהסכם עם ההסתדרות הכללית.

חָדָשׁ!!: ציונות ופועלי אגודת ישראל · ראה עוד »

פועלי ציון

"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ציונות ופועלי ציון · ראה עוד »

פועלי ציון שמאל

פועלי ציון שמאל הייתה מפלגת שמאל יהודי מהפכנית, מרקסיסטית וציונית, שפעלה כמפלגה עצמאית ביישוב (וגם בחוץ לארץ) משנת 1920 ועד שנת 1946.

חָדָשׁ!!: ציונות ופועלי ציון שמאל · ראה עוד »

פולנים

פולנים (בפולנית: Polacy – שם ברבים: פולאצי, ביחיד זכר: Polak, ביחיד נקבה: Polka) הם עם וקבוצה אתנית סלאבית מערבית (לפי שפתה) שמולדתה היא פולין.

חָדָשׁ!!: ציונות ופולנים · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: ציונות ופולין · ראה עוד »

פוליטיקה

מדיניות (פּוֹלִיטִיקָה) היא מכלול הסוגיות במרחב פרט – חברה – ריבון.

חָדָשׁ!!: ציונות ופוליטיקה · ראה עוד »

פוגרום

פוגרום (ברוסית: Погром, מילולית: השמדה, הרס, בעברית: פרעות) הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד מיעוט אתני או דתי מובלת בידי ההמון הזועם (ולעיתים אף בעידוד השלטונות), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש או ברכוש של הקבוצה הנפגעת ולגרום למנוסתם.

חָדָשׁ!!: ציונות ופוגרום · ראה עוד »

פודקאסט

הקלטת פודקאסט פּוֹדקׇאסְט (באנגלית: Podcast), או הֶסְכֵּת, הוא סדרה של קטעי שמע מוקלטים המועלים לרשת האינטרנט וניתנים להאזנה בסטרימינג או להורדה למכשיר.

חָדָשׁ!!: ציונות ופודקאסט · ראה עוד »

פייר ון פאסן

פייר ון פאסן (בהולנדית: Pierre van Paassen; 7 בפברואר 1895 – 8 בינואר 1968) היה עיתונאי, סופר וכומר יוניטרי ממוצא הולנדי שפעל בקנדה ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: ציונות ופייר ון פאסן · ראה עוד »

צפון אפריקה

מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ציונות וצפון אפריקה · ראה עוד »

צרפת

צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: ציונות וצרפת · ראה עוד »

צרפתים

צרפתים, או העם הצרפתי (בצרפתית Français), הוא מונח המתייחס לאזרחי צרפת (מדינה באירופה) או לאנשים שמוצאם מצרפת.

חָדָשׁ!!: ציונות וצרפתים · ראה עוד »

צבי גרץ

קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות וצבי גרץ · ראה עוד »

צבי הירש קלישר

הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה, 1795 – ה' בחשוון תרל"ה, 16 באוקטובר 1874), היה רב שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה.

חָדָשׁ!!: ציונות וצבי הירש קלישר · ראה עוד »

ציון (ירושלים)

אפרים משה ליליין, '''ציון''', 1903 צִיּוֹן, הוא אחד משבעים שמותיה של ירושלים, ובמקרא הוא הכינוי השני לירושלים אחר השם "ירושלים".

חָדָשׁ!!: ציונות וציון (ירושלים) · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות וציונות · ראה עוד »

ציונות מעשית

מבנה משוחזר של חומה ומגדל בקיבוץ נגבה הציונות המעשית היא גישה בציונות התומכת במגוון פעילויות המתמקדות בעלייה לארץ ישראל, בקניית אדמות בארץ ישראל ובהקמת יישובים ומפעלים.

חָדָשׁ!!: ציונות וציונות מעשית · ראה עוד »

ציונות מדינית

תמונתו של בנימין זאב הרצל הציונות המדינית הייתה זרם בתנועה הציונית בשלהי המאה ה-19, אשר דגל בפעולה מדינית דיפלומטית לפני פעולות התיישבות בקנה מידה רחב בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות וציונות מדינית · ראה עוד »

ציונות נוצרית

ציונות נוצרית (נקראת גם לעיתים ציונות מקראית) היא תופעה דתית הנפוצה בחלקים שונים של העולם הנוצרי, בפרט בקרב נוצרים פרוטסטנטים ואוונגליסטים.

חָדָשׁ!!: ציונות וציונות נוצרית · ראה עוד »

ציונות סוציאליסטית

מצעד אחד במאי של הנוער העובד והלומד, 2011 בסימן 90 שנה להסתדרות העובדים הכללית. ציונות סוציאליסטית הוא זרם בתנועה הציונית שביקש לשלב את הציונות עם ערכי הסוציאליזם ולהקים בארץ ישראל חברה יהודית לאומית המבוססת על עקרונות הצדק והשוויון החברתיים.

חָדָשׁ!!: ציונות וציונות סוציאליסטית · ראה עוד »

ציונות סינתטית

הציונות הסינתטית (סינתטי פירושו משולב, כלומר, במקרה זה שילוב בין הציונות המדינית לציונות המעשית) היא זרם בציונות, שהתגבש בעקבות ביטול תוכנית אוגנדה והתגברות חילוקי הדעות בין תומכי הציונות המעשית לבין תומכי הציונות המדינית.

חָדָשׁ!!: ציונות וציונות סינתטית · ראה עוד »

ציונות רוחנית

ציונות רוחנית היא זרם בתנועה הציונית, שגרס את התגשמות התחיה הלאומית של עם ישראל על ידי יצירת מרכז רוחני בארץ ישראל, שיהיה מרכז מחנך לתפוצות העם וישמש חוצץ מול סכנת ההתבוללות המאיימת על קיום העם היהודי.

חָדָשׁ!!: ציונות וציונות רוחנית · ראה עוד »

ציונות רוויזיוניסטית

מצע הבחירות הראשון של המפלגה הציונית רוויזיוניסטית מייסד התנועה הרוויזיוניסטית, זאב ז'בוטינסקי ציונות רוויזיוניסטית הייתה אחד מן הזרמים בתנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: ציונות וציונות רוויזיוניסטית · ראה עוד »

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

חָדָשׁ!!: ציונות וציונות דתית · ראה עוד »

ציוני ציון

ציוני ציון היה זרם בתנועה הציונית שדגל בהתיישבות יהודית בארץ ישראל בלבד ונאבק בשנים 1905-1903 בתוכנית אוגנדה שהתקבלה בקונגרס הציוני השישי.

חָדָשׁ!!: ציונות וציוני ציון · ראה עוד »

קנדה

קנדה (באנגלית ובצרפתית: Canada) היא מדינה בצפון אמריקה והצפונית ביותר בה.

חָדָשׁ!!: ציונות וקנדה · ראה עוד »

קניה

קֶניה (רשמית רפובליקת קניה, באנגלית: Republic of Kenya, בסוואהילי: Jamhuri ya Kenya) היא מדינה במזרח אפריקה, הגובלת באתיופיה, בסומליה, בדרום סודאן, בטנזניה, באוגנדה ובאוקיינוס ההודי.

חָדָשׁ!!: ציונות וקניה · ראה עוד »

קרן היסוד

סמל 'קרן היסוד', מתוך חוברת בהוצאתהּ (1926) קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל היא המוסד הכספי המרכזי לפעולותיה של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, מרכזת את כל המגביות בחו"ל (למעט ארצות הברית) לאיסוף תרומות לבניין הארץ.

חָדָשׁ!!: ציונות וקרן היסוד · ראה עוד »

קבוצה אתנית

#הפניה אתניות#קבוצה אתנית *.

חָדָשׁ!!: ציונות וקבוצה אתנית · ראה עוד »

קומוניזם

לנין, פרידריך אנגלס וקרל מרקס הפטיש והמגל, הוא סמל אוניברסלי של ארגונים קומוניסטים. בדגל ברית המועצות הופיע תחת כוכב אדום שסימל את המפלגה הקומוניסטית קוֹמוּנִיזְם (לפי האקדמיה ללשון: שֻׁתְּפָנוּת) הוא קבוצה של שיטות כלכליות-חברתיות בהן כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת של החברה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי.

חָדָשׁ!!: ציונות וקומוניזם · ראה עוד »

קונגרס פוקשאן

הקונגרס הציוני בפוֹקְשָׁאן (ברומנית: Congresul Sionist de la Focșani) היה הקונגרס הראשון של תנועת "חובבי ציון" באירופה.

חָדָשׁ!!: ציונות וקונגרס פוקשאן · ראה עוד »

קולוניאליזם

האימפריה האיטלקית קוֹלוֹנְיָאלִיזְם (בעברית: מוֹשְׁבָנוּת) היא תופעה של השתלטות מעצמות על טריטוריות מעבר לים – בעיקר באסיה, באפריקה ובאמריקה, אך גם באוקיאניה ואיי האוקיינוס השקט בעזרת הקמת מערכת שלטונית (קולוניות), ולרוב גם התיישבותית תוך נישול האוכלוסייה המקומית וניצול משאביה הטבעיים והאנושיים לצורכי המעצמה.

חָדָשׁ!!: ציונות וקולוניאליזם · ראה עוד »

קיר הברזל

#הפניה על קיר הברזל.

חָדָשׁ!!: ציונות וקיר הברזל · ראה עוד »

קיבוץ גלויות

קיבוץ גלויות הוא מושג תנכ"י המנבא את שיבת עם ישראל לארץ ישראל לאחר שגלו ממנה.

חָדָשׁ!!: ציונות וקיבוץ גלויות · ראה עוד »

ראש פינה

ראש פינה (בכתיב מנוקד: רֹאשׁ פִּנָּה) היא מועצה מקומית במורדות הגליל העליון למרגלות הר כנען והעיר צפת, ובסמיכות למועצה המקומית חצור הגלילית.

חָדָשׁ!!: ציונות וראש פינה · ראה עוד »

ראשון לציון

מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות וראשון לציון · ראה עוד »

רומנטיציזם

#הפניה התנועה הרומנטית.

חָדָשׁ!!: ציונות ורומנטיציזם · ראה עוד »

רומנטיקה

#הפניה התנועה הרומנטית.

חָדָשׁ!!: ציונות ורומנטיקה · ראה עוד »

רומניה

רומניה (ברומנית) היא רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ציונות ורומניה · ראה עוד »

רוסיה

מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.

חָדָשׁ!!: ציונות ורוסיה · ראה עוד »

ריבונות

ריבונות היא הזכות הבלעדית להפעיל סמכות עליונה על אזור גאוגרפי או קבוצת אנשים כדוגמת מדינה או שבט (לפי ניסוחו של מקס ובר).

חָדָשׁ!!: ציונות וריבונות · ראה עוד »

שמעון דובנוב

שמעון דוּבְּנוֹב (בכתיב יידי: דובנאָוו; ברוסית: Семён Маркович Дубнов; ב' בתשרי ה'תרכ"א, 10 בספטמבר 1860 – 8 בדצמבר 1941) היה סופר והיסטוריון יהודי שפעל במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ציונות ושמעון דובנוב · ראה עוד »

שמרנים

#הפניה שמרנות.

חָדָשׁ!!: ציונות ושמרנים · ראה עוד »

שמריהו לוין

שמריהו לוין (על חלק ממכתביו הוא חתם בשם: שמריה הלוי; בכתיב יידי: לעווין; בכתיב רוסי: Шмарьяху Левин).

חָדָשׁ!!: ציונות ושמריהו לוין · ראה עוד »

שמואל אלמוג

פרופסור שמואל אלמוג מנכ"ל רשות השידור לשעבר שמואל אלמוג (שלישי מימין) בתוכנית שלושה בסירה אחת שמואל אלמוג (שם קודם: שמואל דיסטלר) (3 ביוני 1926 – 4 באפריל 2008) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, איש תקשורת, מנכ"ל רשות השידור.

חָדָשׁ!!: ציונות ושמואל אלמוג · ראה עוד »

שנות ה-20 של המאה ה-20

סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.

חָדָשׁ!!: ציונות ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-20

מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

חָדָשׁ!!: ציונות ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-70 של המאה ה-19

ל"קיסרית הודו"; כוחות של אמירות אפגניסטן מתגוננים נגד פולשי של הראג' הבריטי במהלך המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה; לוחמי האימפריה הבריטית וממלכת הזולו נלחמים זה בזה במהלך מלחמת הזולו. שנות ה-70 של המאה ה-19 היו העשור השמיני של המאה ה-19, החלו ב-1 בינואר 1870 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1879.

חָדָשׁ!!: ציונות ושנות ה-70 של המאה ה-19 · ראה עוד »

שפה

פאנונית תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: ציונות ושפה · ראה עוד »

שלמה אבינרי

שלמה אבינרי בפורום האליפקס לביטחון בינלאומי. נובמבר 2014 שלמה אבינרי (20 באוגוסט 1933 – 30 בנובמבר 2023) היה חוקר בתחום מדעי המדינה והיסטוריון של הפילוסופיה הפוליטית, במיוחד של הסוציאליזם ושל הציונות, פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל בחקר מדע המדינה לשנת 1996, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ומנכ"ל משרד החוץ בממשלת רבין הראשונה.

חָדָשׁ!!: ציונות ושלמה אבינרי · ראה עוד »

שלוש השבועות

שלוש השְׁבוּעוֹת הוא כינוי מקובל לדברי חז"ל בתלמוד הבבלי ועוד, הנדרשים על פסוקים בשיר השירים העוסקים בשבועות שהשביעה הרעיה את בנות ירושלים בצביים ואיילות השדה, שעל פי הנמשל מיוחסות לשבועות שהשביע ה' את ישראל ואת אומות העולם.

חָדָשׁ!!: ציונות ושלוש השבועות · ראה עוד »

שכל ישר (ספר)

שכל ישר (באנגלית: Common Sense) הוא מנשר פוליטי שפורסם לראשונה באופן אנונימי ב-10 בינואר 1776 בעת המהפכה האמריקאית.

חָדָשׁ!!: ציונות ושכל ישר (ספר) · ראה עוד »

שיבת ציון

הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ציונות ושיבת ציון · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: ציונות ותנ"ך · ראה עוד »

תנועת המזרחי

תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: ציונות ותנועת המזרחי · ראה עוד »

תנועת הנאורות

#הפניה עידן הנאורות.

חָדָשׁ!!: ציונות ותנועת הנאורות · ראה עוד »

תנועת הנוער

#הפניה תנועת נוער.

חָדָשׁ!!: ציונות ותנועת הנוער · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: ציונות ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תקשורת

תקשורת היא תהליך בו מועבר מידע בין שני גורמים או יותר, היכולים להיות בני אדם, בעלי חיים ואף מחשבים.

חָדָשׁ!!: ציונות ותקשורת · ראה עוד »

תחבורה

לגשרים חשיבות מכרעת בתשתית התחבורתית תחבורה היא העברה של אנשים וסחורה ממקום אחד למקום אחר על ידי אמצעי תחבורה.

חָדָשׁ!!: ציונות ותחבורה · ראה עוד »

תחדיש

תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.

חָדָשׁ!!: ציונות ותחדיש · ראה עוד »

תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

חָדָשׁ!!: ציונות ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »

תושב

תושב הוא אדם המתגורר במקום מסוים: במדינה, ברשות מקומית, בשכונה וכדומה.

חָדָשׁ!!: ציונות ותושב · ראה עוד »

תוכנית אוגנדה

די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 תוכנית אוגנדה הייתה הצעה בריטית להקמת התיישבות יהודית במזרח אפריקה הבריטית סביבה התפתח פולמוס ומאבק פוליטי בפוליטיקה הציונית בשנים 1903–1905.

חָדָשׁ!!: ציונות ותוכנית אוגנדה · ראה עוד »

תוכנית בזל

המצע שהוצג לאישור תוכנית בזל בקונגרס הציוני הראשון, לפני השינויים, 1897 (מקור, בגרמנית) תוכנית בזל היא מצעה של התנועה הציונית, שגובש בעת הקונגרס הציוני הראשון בבזל, (שווייץ, 1897) ונוסח על ידי מקס נורדאו.

חָדָשׁ!!: ציונות ותוכנית בזל · ראה עוד »

תוכנית בילטמור

אבא הלל סילבר מלון בילטמור (גלויה) שלט רחוב בילטמור בפתח תקווה תוכנית בילטמור היא תוכנית שהתקבלה בוועידה של הארגונים הציוניים, אשר נקראה על שם מלון בילטמור בניו יורק, שבו התכנסה במאי 1942.

חָדָשׁ!!: ציונות ותוכנית בילטמור · ראה עוד »

תוכנית החלוקה

תוכנית החלוקה היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי.

חָדָשׁ!!: ציונות ותוכנית החלוקה · ראה עוד »

לאומיות

דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.

חָדָשׁ!!: ציונות ולאומיות · ראה עוד »

לוי אשכול

לֵוִי אֶשְׁכּוֹל (שְׁקוֹלְניק; 25 באוקטובר 1895, ז' בחשוון ה'תרנ"ו – 26 בפברואר 1969, ח' באדר ה'תשכ"ט) היה פוליטיקאי ישראלי שכיהן כראש ממשלת ישראל השלישי, החל משנת 1963 ועד מותו בשנת 1969.

חָדָשׁ!!: ציונות ולוי אשכול · ראה עוד »

ליאו מוצקין

ליאו (יהודה/אריה לייב) מוֹצקין (ברוסית: Лео (Арье Лейб) Моцкин; 6 בדצמבר 1867, ברובארי, אוקראינה - 6 בנובמבר 1933, פריז) היה איש פוליטי יהודי, יליד אוקראינה (האימפריה הרוסית), לוחם למען הזכויות הלאומיות של היהודים, מאבות הציונות ומיוזמי הקונגרס הציוני, יושב הראש השני של הוועד הפועל הציוני.

חָדָשׁ!!: ציונות וליאו מוצקין · ראה עוד »

ט"ו באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות וט"ו באב · ראה עוד »

טריטוריאליזם יהודי

ההסתדרות הטריטוריאליסטית לאחר הפרישה מההסתדרות הציונית. ישראל זנגוויל ורעייתו במרכז. יהודה חיים חזן בשורה השנייה, השמיני מימין. (מתוך ארכיון השומר הצעיר, יד יערי) טריטוריאליזם יהודי (באנגלית: Jewish Territorialism), או בקיצור טריטוריאליזם היה שמה של גישה מקבילה לציונות ששאפה להשיג טריטוריה ליהודים, לאו דווקא בארץ ישראל, ובה יתקיימו חיים אוטונומיים לאומיים.

חָדָשׁ!!: ציונות וטריטוריאליזם יהודי · ראה עוד »

זאב ז'בוטינסקי

זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי) (כונה: החייל הראשון ליהודה) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: ציונות וזאב ז'בוטינסקי · ראה עוד »

זכרון יעקב

זִכְרוֹן יַעֲקֹב - מבט אל חוף הים זִכְרוֹן יַעֲקֹב היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות וזכרון יעקב · ראה עוד »

זכריה פרנקל

הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: ציונות וזכריה פרנקל · ראה עוד »

חן מלך מרחביה

חֵן מֶלֶךְ מֶרְחַבְיָה (כ"ה בסיון ה'תר"ע, 2 ביולי 1910 – י"ג בתמוז תשס"ג, 13 ביולי 2003) היה מחנך, הוגה דעות, מסאי, מתרגם, עורך ספרותי, חוקר ההגות היהודית בימי הביניים והיסטוריון התנועה הרוויזיוניסטית ותנועת הנוער בית"ר.

חָדָשׁ!!: ציונות וחן מלך מרחביה · ראה עוד »

חסידות סאטמר

חסידות סאטמָר (באיות המקובל בחסידות: סאטמאר) היא חצר חסידית שהוקמה על ידי הרב יואל טייטלבוים ב-1905 (תרס"ה), בעיר סאטו מארה שבטרנסילבניה (כיום ברומניה).

חָדָשׁ!!: ציונות וחסידות סאטמר · ראה עוד »

חסידות צאנז-קלויזנבורג

חסידות צאנז-קלויזנבורג היא חצר חסידית משושלת צאנז, שהוקמה לאחר השואה על ידי האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, שכיהן לפני המלחמה כרב בעיר קלויזנבורג.

חָדָשׁ!!: ציונות וחסידות צאנז-קלויזנבורג · ראה עוד »

חסידות בעלז

חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).

חָדָשׁ!!: ציונות וחסידות בעלז · ראה עוד »

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות וחסידות גור · ראה עוד »

חסידות ויז'ניץ

בית המדרש בעיירה ויז'ניציה תמונה צבעונית של בית המדרש חסידות ויז'ניץ (בכתיב יידי: וויזשניץ) היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניציה בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית (כיום באוקראינה) באמצע המאה ה-19, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר.

חָדָשׁ!!: ציונות וחסידות ויז'ניץ · ראה עוד »

חלוציות

חלוציות היא מעשה ראשוני של אדם או קבוצה.

חָדָשׁ!!: ציונות וחלוציות · ראה עוד »

חבר הלאומים

חֶבֶר הלאומים (בצרפתית: La Société des Nations; בראשי תיבות: SDN או SdN; באנגלית: The League of Nations, LoN) היה ארגון בינלאומי אשר הוקם ב-10 בינואר 1920, לאחר מלחמת העולם הראשונה, על פי החלטה של ועידת השלום בפריז, שהתקבלה ביוזמתו של נשיא ארצות הברית וודרו וילסון.

חָדָשׁ!!: ציונות וחבר הלאומים · ראה עוד »

חומה ומגדל

חומה ומגדל הוא כינוי למבצע הקמה של סדרת יישובים חקלאיים יהודיים מבוצרים בארץ ישראל בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936–1939) שנועד לייצר רצף יישובים בנקודות בעלות חשיבות אסטרטגית ולהרחיב את גבולות ההתיישבות העברית - המדינה היהודית העתידית.

חָדָשׁ!!: ציונות וחומה ומגדל · ראה עוד »

חוק

חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה) הוא הוראה רשמית מחייבת, המנוסחת בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייבת את כלל התושבים וניתנת לאכיפה.

חָדָשׁ!!: ציונות וחוק · ראה עוד »

חוק ההגירה של 1924

חוק ההגירה של 1924 בארצות הברית היה חוק פדרלי שהגביל את ההגירה לארצות הברית בימי נשיאותו של קלווין קולידג', בתקופת הבדלנות.

חָדָשׁ!!: ציונות וחוק ההגירה של 1924 · ראה עוד »

חוקה

חוקת ארצות הברית, אחת מן החוקות המפורסמות ביותר בעולם, והבסיס לחוקות רבות אחרות ברחבי העולם. חוקה היא מכלול של עקרונות יסוד או תקדימים מבוססים המהווים בסיס משפטי ומנהלי של המשטר במדינה, ארגון או סוג אחר של ישות.

חָדָשׁ!!: ציונות וחוקה · ראה עוד »

חובבי ציון

חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות וחובבי ציון · ראה עוד »

חילון

חילוּן (באנגלית: Secularization) הוא מעבר של חברה מזהות, זיקה, ערכים או מוסדות דתיים, לכיוון זהות, ערכים ומוסדות חילוניים.

חָדָשׁ!!: ציונות וחילון · ראה עוד »

חיים ארלוזורוב

ארלוזורוב (במרכז) עם חיים ויצמן (לימינו), משה שרתוק ויצחק בן-צבי (בימין התמונה למעלה) בפגישה עם מנהיגים ערבים במלון המלך דוד, ירושלים, 1933 חיים (ויקטור) אַרלוֹזוֹרוֹב (23 בפברואר 1899 – 16 ביוני 1933) היה מדינאי וכלכלן, מראשי תנועת העבודה בתקופת טרום המדינה וכיהן כראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית.

חָדָשׁ!!: ציונות וחיים ארלוזורוב · ראה עוד »

חיים ויצמן

חיים־עזריאל ויצמן (בכתיב המקורי: ווייצמן; 27 בנובמבר 1874, י"ח בכסלו ה'תרל"ה – 9 בנובמבר 1952, כ"א בחשוון ה'תשי"ג) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות.

חָדָשׁ!!: ציונות וחיים ויצמן · ראה עוד »

בן-ציון דינור

דינור (באמצע, השמאלי ביותר) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921 בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: ציונות ובן-ציון דינור · ראה עוד »

באר שבע

באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").

חָדָשׁ!!: ציונות ובאר שבע · ראה עוד »

בני עקיבא

בני עקיבא היא תנועת נוער ציונית-דתית בין-לאומית, הדוגלת בערכי תורה ועבודה.

חָדָשׁ!!: ציונות ובני עקיבא · ראה עוד »

בני דת משה

טקס ההכתרה לרב הראשי לצרפת, ישעיה שוורץ. 1939. בני דת משה או בני דת ישראל (בצרפתית: Français de confession mosaïque, "צרפתים בני דת משה", Israélites; בגרמנית: Deutschen mosaischen Konfession, "גרמנים בני דת משה", Israeliten; בהונגרית: Mózes-hitű magyarok, "הונגרים בני דת משה", Izraeliták) היה מונח נפוץ להגדרה חיצונית והגדרה עצמית של היהודים, שאומץ במרכז ובמערב אירופה בימי האמנציפציה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ציונות ובני דת משה · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: ציונות ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בנייתן של אומות: התנ"ך והיווצרות מדינות הלאום

בנייתן של אומות: התנ"ך והיווצרות מדינות הלאום הוא שם ספרו של פרופסור אדריאן הייסטינגס העוסק במקורותיה של הלאומיות.

חָדָשׁ!!: ציונות ובנייתן של אומות: התנ"ך והיווצרות מדינות הלאום · ראה עוד »

ברל כצנלסון

בֶּרל (בּאֵרי) כַּצנֶלסוֹן (כ"ט בטבת תרמ"ז, 25 בינואר 1887, בוברויסק – כ"ד באב תש"ד, 12 באוגוסט 1944, ירושלים) היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: ציונות וברל כצנלסון · ראה עוד »

ברכת קיבוץ גלויות

ברכת קיבוץ גלויות היא הברכה העשירית בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והראשונה מבין סדרת הבקשות הנוגעות לנושאים לאומיים (יחד עם ברכת המשפט, ברכת ירושלים וברכת מצמיח קרן ישועה).

חָדָשׁ!!: ציונות וברכת קיבוץ גלויות · ראה עוד »

ברית שלום

ברית שלום הייתה תנועה יהודית, שהוקמה בשנת 1925 על ידי קבוצת אינטלקטואלים יהודים, ודגלה בהקמת אוטונומיה דו-לאומית שבה יהנו הערבים והיהודים משוויון זכויות מלא תחת המנדט הבריטי, במטרה להביא להקמת מדינה דו-לאומית עצמאית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות וברית שלום · ראה עוד »

ברית המועצות

ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: ציונות וברית המועצות · ראה עוד »

ברית הציונים הרוויזיוניסטים

ברית הציונים הרוויזיוניסטים (ראשי תיבות: הצה"ר, קרי: הצוהר), הייתה תנועה ומפלגה ציונית עולמית שנוסדה על ידי זאב ז'בוטינסקי.

חָדָשׁ!!: ציונות וברית הציונים הרוויזיוניסטים · ראה עוד »

בזל

בזל (בגרמנית: Basel; בצרפתית: Bâle; באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ.

חָדָשׁ!!: ציונות ובזל · ראה עוד »

בונדיסט

#הפניה הבונד.

חָדָשׁ!!: ציונות ובונדיסט · ראה עוד »

בורגנות

'הבורגנות', ציורו של Pintura de R. Cortés, כ1855 בורגנות הוא מושג נפוץ בתחומי המחקר הסוציולוגי, ההיסטורי, והכלכלי, המתאר מעמד חברתי המתגורר בערים שאינו עוסק בעבודות כפיים.

חָדָשׁ!!: ציונות ובורגנות · ראה עוד »

בודפשט

בּוּדַפֶּשְׁט (בהונגרית) היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי של הונגריה.

חָדָשׁ!!: ציונות ובודפשט · ראה עוד »

בין מלחמות העולם

#הפניה בין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: ציונות ובין מלחמות העולם · ראה עוד »

בית ספר

בית-ספר באזור כפרי בצפון לאוס, 2007 תלמידים בבית ספר אליאנס, 1963 בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחום דעת אחד או רבים.

חָדָשׁ!!: ציונות ובית ספר · ראה עוד »

בית לאומי לעם היהודי

בית לאומי לעם היהודי הוא מושג מפתח בתולדות התנועה הציונית והקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ובית לאומי לעם היהודי · ראה עוד »

בית"ר

זאב ז'בוטינסקי, "ראש בית"ר". מנהיג ומעצב רעיון התנועה ברית הנוער העברי על שם יוסף תרומפלדור, הידועה בראשי התיבות בית"ר, היא תנועת הנוער ציונית.

חָדָשׁ!!: ציונות ובית"ר · ראה עוד »

ביל"ו

כתב יד בצרפתית, שחובר בקושטא ב-1882 סמל ביל"ו בבית הכנסת בגדרה צריף העץ של אנשי ביל"ו, כנראה היחיד שנותר, ברחוב הראשי בגדרה רחוב על שם הארגון בשכונת קטמון בירושלים בול שהונפק בשנת 1952 לציון 70 שנה לעליית ביל"ו תנועת בִּיל"וּ הייתה ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם בא' בשבט ה'תרמ"ב, 21 בינואר 1882 בעיר חרקוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: ציונות וביל"ו · ראה עוד »

גן ילדים

חצר גן ילדים בירושלים שולחן יום הולדת לתאומים בגן ילדים בישראל גַּן יְלָדִים הוא מסגרת חינוכית פורמלית יומית עבור ילדים, אשר מקדימה את בית הספר.

חָדָשׁ!!: ציונות וגן ילדים · ראה עוד »

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: ציונות וגמרא · ראה עוד »

גאלאץ

גאלאץ (ברומנית: Galaţi, אלפבית פונטי בינלאומי) היא עיר נמל בדרום חבל מולדובה, במזרח רומניה, בקרבת מפגש הגבולות עם רפובליקת מולדובה ועם אוקראינה.

חָדָשׁ!!: ציונות וגאלאץ · ראה עוד »

גאולה

גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד.

חָדָשׁ!!: ציונות וגאולה · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: ציונות וגרמניה · ראה עוד »

גרמניה הנאצית

גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.

חָדָשׁ!!: ציונות וגרמניה הנאצית · ראה עוד »

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

חָדָשׁ!!: ציונות וגליציה · ראה עוד »

גזע (אדם)

המונח גזע, כאשר הוא מיוחס לבני אדם, הוא מונח מסַווג שנעשה בו שימוש לחלוקת האנושות לקבוצות בעלות זיקה של מוצא משותף, על בסיס תפיסה שמקורה בהבניה חברתית ללא בסיס מדעי.

חָדָשׁ!!: ציונות וגזע (אדם) · ראה עוד »

גזענות

גִּזְעָנוּת היא עמדה שלפיה בקרב בני אדם מתקיים קשר הדוק בין מוצאם לבין תכונות אופי מסוימות, או לעיתים גם כישורים שכליים או לעיתים סגנונות תנועה והליכה, כך שהיחיד אינו נשפט בעיקר על פי ייחודו האישי אלא על פי השתייכותו לקבוצה.

חָדָשׁ!!: ציונות וגזענות · ראה עוד »

גדעון שמעוני

פרופ' גדעון שמעוני גדעון שמעוני (נולד ב-27 באפריל 1937) הוא פרופסור אמריטוס במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: ציונות וגדעון שמעוני · ראה עוד »

גישות למאפייניה של מדינת ישראל

לאופייה והגדרתה של מדינת ישראל הוצגו מספר הגדרות המבוססות על גישות שונות ולעיתים מנוגדות.

חָדָשׁ!!: ציונות וגישות למאפייניה של מדינת ישראל · ראה עוד »

דן שיפטן

דן שיפטן (נולד ב-1950) הוא ראש המרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, ומרצה בכיר במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה.

חָדָשׁ!!: ציונות ודן שיפטן · ראה עוד »

דמוקרטיה

מדד הדמוקרטיה לשנת 2022. דֵּמוֹקְרַטְיָה (ביוונית:, שלטון העם) היא שיטת משטר שבה רצונם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה.

חָדָשׁ!!: ציונות ודמוקרטיה · ראה עוד »

דאר אל-אסלאם

#הפניה חלוקת העולם על פי האסלאם#דאר אל-אסלאם.

חָדָשׁ!!: ציונות ודאר אל-אסלאם · ראה עוד »

דניאל גוטוויין

#הפניהדני גוטוויין.

חָדָשׁ!!: ציונות ודניאל גוטוויין · ראה עוד »

דרום אפריקה

רפובליקת דרום אפריקה (באפריקאנס: Republiek van Suid-Afrika; בזולו: IRiphabliki yaseNingizimu Afrika; באנגלית: Republic of South Africa) היא מדינה הנמצאת בקצה הדרומי של יבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: ציונות ודרום אפריקה · ראה עוד »

דרור (תנועה)

סמל תנועת דרור תנועת דרור הייתה תנועה ציונית סוציאליסטית שפעלה בגולה.

חָדָשׁ!!: ציונות ודרור (תנועה) · ראה עוד »

דת

כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: ציונות ודת · ראה עוד »

דחיקת הקץ

#הפניה שלוש השבועות.

חָדָשׁ!!: ציונות ודחיקת הקץ · ראה עוד »

דב בר בורוכוב

קאנט, פולטבה 1900. תמונה זו הייתה השראה לפסל מרדכי כפרי פסל בורוכוב מאת מרדכי כפרי בחזית בית התרבות של קיבוץ משמר הנגב, הנקרא בית בורוכוב גרפיטי של דב בר בורוכוב ברחוב בורוכוב בשכונת בורוכוב, בגבעתיים דב בר בורוכוב (3 ביולי 1881 – 17 בדצמבר 1917), היה מאבות הציונות הסוציאליסטית, ממייסדי מפלגת פועלי ציון שהייתה הציר המרכזי של תנועה זו וההוגה הבולט שלה.

חָדָשׁ!!: ציונות ודב בר בורוכוב · ראה עוד »

דגל ישראל

דגל מדינת ישראל הוא דגלה הרשמי והלאומי של מדינת ישראל, אשר מייצג את המדינה, ריבונותה, מוסדותיה ואזרחיה, הן בישראל והן בעולם.

חָדָשׁ!!: ציונות ודגל ישראל · ראה עוד »

דה-קולוניזציה של אפריקה

עצמאות מדינות אפריקה לאורך ציר הזמן הדה-קולוניזציה של אפריקה היה תהליך לאחר מלחמת העולם השנייה בו חדלו להתקיים הקולוניות האירופאיות באפריקה, ועל חורבותיהן קמו שורה של מדינות עצמאיות.

חָדָשׁ!!: ציונות ודה-קולוניזציה של אפריקה · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דוד וולפסון

המשלחת הציונית לירושלים, 1898. מימין לשמאל: יוסף זיידנר, משה שנירר, בנימין זאב הרצל, דוד וולפסון, מקס בודנהיימר. דוד וולפסון (בכתיב יידי: וואָלפסאָן; 9 באוקטובר 1856, דורביאני, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – 15 בספטמבר 1914, באד הומבורג, הקיסרות הגרמנית) היה איש עסקים, מנהיג ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: ציונות ודוד וולפסון · ראה עוד »

דוד ויטל

ספרו של דוד ויטל: המהפכה הציונית, כר' א' מתוך שלושה דוד ויטל (10 באפריל 1927 – ינואר 2023) היה פרופסור להיסטוריה ולמדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: ציונות ודוד ויטל · ראה עוד »

ה'תרמ"ב

יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. בשנה זו החלה העלייה הראשונה, רובה מיהדות מזרח אירופה וכללה את עליית אעלה בתמר של יהדות תימן, אשר הושפעו מהפסוק.

חָדָשׁ!!: ציונות וה'תרמ"ב · ראה עוד »

הממלכה המאוחדת

הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה וצפון אירלנד (באנגלית בריטית: The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), המוכרת לרוב כממלכה המאוחדת (UK - United Kingdom) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת.

חָדָשׁ!!: ציונות והממלכה המאוחדת · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: ציונות והמאה ה-17 · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: ציונות והמאה ה-18 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: ציונות והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: ציונות והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה ה-21

המאה ה-21 היא המאה הנוכחית, לפי מניין השנים המקובל בלוח המלכים המבוסס על ספירת השנים הנוצרית.

חָדָשׁ!!: ציונות והמאה ה-21 · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: ציונות והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המרכז לטכנולוגיה חינוכית

המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מוכר בראשי התיבות "מטח") הוא חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.

חָדָשׁ!!: ציונות והמרכז לטכנולוגיה חינוכית · ראה עוד »

המשרד הארצישראלי

המשרד הארצישראלי ביפו, 1908: ד"ר ארתור רופין (בשמאל התמונה) וד"ר יעקב טהון פקידי המשרד הארצישראלי, 1919 המשרד הארצישראלי שכן ברחוב רזיאל 17 ביפו ונהרס ברובו, במבנה לידו בבית מספר 15 שכנו משרדים נוספים המשרד הארצישראלי היה הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל שתפקידו העיקרי היה קידום, מימון וניהול פעילות ההתיישבות בארץ.

חָדָשׁ!!: ציונות והמשרד הארצישראלי · ראה עוד »

המשביר לצרכן

#הפניה MASHBIR.

חָדָשׁ!!: ציונות והמשביר לצרכן · ראה עוד »

המזרח התיכון

המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון מפת דרום הלבנט: מדינת ישראל, ולידה מדינות ערב שוכנות כגון לבנון, ירדן, מצרים ועודהמזרח התיכון (באנגלית: The Middle East) הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי בדרום-מערב אסיה הכולל בתוכו את חצי האי ערב, הסהר הפורה, פרס, ואסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: ציונות והמזרח התיכון · ראה עוד »

המחנות העולים

סמל התנועה חברי "החוג הזקן" (מימין לשמאל), עומדים: גרשון מרינבך, שבתי פינשריבר, ד"ר ברוך בן-יהודה, ימימה אבידר-טשרנוביץ, מאיר מוזס, אפרתיה מרגלית, כתריאל כ"ץ; יושבים: יונה בן-יעקב, יהודית פודולית, שמריה צמרת, ברוריה בן-יעקב, יצחק כפכפי, רבקה יפה, תל אביב המחצית השנייה של שנות ה-20 של המאה ה-20 המחנות העולים היא תנועת נוער חלוצית־ציונית־סוציאליסטית המצהירה על חתירה לבניית חברה יהודית צודקת, שוויונית החיה בשלום עם שכניה. התנועה פועלת בכ-45 מחנות (סניפים) ובה כ-7,000 חניכים.

חָדָשׁ!!: ציונות והמחנות העולים · ראה עוד »

המכון לאסטרטגיה ציונית

#הפניה מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית.

חָדָשׁ!!: ציונות והמכון לאסטרטגיה ציונית · ראה עוד »

המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן

המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן הוא מכון מחקר ולימודים מתקדמים במסגרת הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: ציונות והמכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן · ראה עוד »

האומות המאוחדות

האומות המאוחדות (או בראשי תיבות, האוּ"ם) הוא ארגון בין-לאומי שמטרותיו המוצהרות הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבין-לאומי, הביטחון הבין-לאומי, לקדם התפתחות כלכלית וחברתית, ולפעול למען זכויות אדם בעולם ולהשגת שלום עולמי.

חָדָשׁ!!: ציונות והאומות המאוחדות · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: ציונות והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

האימפריה האוסטרו-הונגרית

אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.

חָדָשׁ!!: ציונות והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: ציונות והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: ציונות והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

האימפריה הבריטית

האימפריה הבריטית (באנגלית: British Empire) הוא השם שניתן לבריטניה ולמושבות, לדומיניונים, למדינות החסות, למנדטים, ולשטחים השונים שהיו תחת שליטתה וניהולה של בריטניה לאורך ההיסטוריה.

חָדָשׁ!!: ציונות והאימפריה הבריטית · ראה עוד »

הנוער העובד והלומד

חג המעלות ברקפת 6 באוקטובר 2021 תנועת הנוער העובד והלומד (הידועה גם בראשי התיבות של שמה, הנוע"ל) (בערבית: الشبيبة العاملة والمتعلمة) היא תנועת נוער ארץ ישראלית שמושתתת על ערכי הציונות העובדת.

חָדָשׁ!!: ציונות והנוער העובד והלומד · ראה עוד »

הנוער הציוני

סמל התנועה הנוער הציוני היא תנועת נוער יהודית-ציונית.

חָדָשׁ!!: ציונות והנוער הציוני · ראה עוד »

הנוער הלאומי

#הפניה הנוער הלאומי בית"ר.

חָדָשׁ!!: ציונות והנוער הלאומי · ראה עוד »

הספר הלבן הראשון

#הפניה הספר הלבן (1922).

חָדָשׁ!!: ציונות והספר הלבן הראשון · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: ציונות והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הסהר הפורה

אזור הסהר הפורה ומצרים תלמי. הוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית הסהר הפורה (באנגלית: Fertile Crescent) הוא אזור במזרח התיכון, המצוי כיום בשטחי המדינות הבאות: ישראל, קפריסין, לבנון, ממלכת ירדן, סוריה, עיראק, דרום מזרח טורקיה ומצרים.

חָדָשׁ!!: ציונות והסהר הפורה · ראה עוד »

הסופות בנגב

הסופות בנגב (או הפרעות בנגב) הוא כינוי ל'''פוגרומים''' שנערכו החל באפריל 1881 ועד מאי 1882 נגד יהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (בעיקר בחבלי הארץ של אוקראינה של ימינו).

חָדָשׁ!!: ציונות והסופות בנגב · ראה עוד »

הסוכנות היהודית

שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות והסוכנות היהודית · ראה עוד »

הסכם העברה

הסכם העברה ("טרנספר") היה הסכם שנחתם ב-25 באוגוסט 1933 בין השלטונות הנאציים לבין הסוכנות היהודית.

חָדָשׁ!!: ציונות והסכם העברה · ראה עוד »

הסכסוך הישראלי-ערבי

הסכסוך הישראלי–ערבי הוא סכסוך בין היהודים שהתגוררו בארץ ישראל וכיום מתגוררים במדינת ישראל, לבין ערבים-מוסלמים יושבי הארץ.

חָדָשׁ!!: ציונות והסכסוך הישראלי-ערבי · ראה עוד »

העפלה

#הפניה ההעפלה.

חָדָשׁ!!: ציונות והעפלה · ראה עוד »

העצרת הכללית של האומות המאוחדות

העצרת הכללית של האומות המאוחדות היא אחד מחמשת הגופים העיקריים של ארגון האומות המאוחדות.

חָדָשׁ!!: ציונות והעצרת הכללית של האומות המאוחדות · ראה עוד »

העלייה הראשונה

העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).

חָדָשׁ!!: ציונות והעלייה הראשונה · ראה עוד »

העלייה הרביעית

בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות והעלייה הרביעית · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: ציונות והעלייה השנייה · ראה עוד »

העלייה השלישית

חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 רחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: ציונות והעלייה השלישית · ראה עוד »

העלייה החמישית

היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.

חָדָשׁ!!: ציונות והעלייה החמישית · ראה עוד »

העלייה ההמונית

העלייה ההמונית היא העלייה שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות והעלייה ההמונית · ראה עוד »

העדה החרדית

העדה החרדית היא קבוצה המורכבת ממספר קהילות חרדיות הכפופות לבית הדין של העדה החרדית, ומקבלות את מרותו.

חָדָשׁ!!: ציונות והעדה החרדית · ראה עוד »

העובד הציוני

העובד הציוני היא תנועת התיישבות שנוסדה בארץ ישראל ככל הנראה כבר בשלהי 1932 שכן כבר בינואר שנת 1933 היא התמודדה כסיעה בבחירות לוועידת ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: ציונות והעובד הציוני · ראה עוד »

הפועל המזרחי

הפועל המזרחי (או בראשי תיבות: הפועמ"ז; המזרח"י – פירושו "מרכז רוחני") הייתה תנועה פוליטית שהתקיימה החל מ-1922, עשרים שנה אחרי ייסוד המזרחי, ועד התאחדותה עם תנועת המזרחי ב-1956 לשם הקמת המפד"ל.

חָדָשׁ!!: ציונות והפועל המזרחי · ראה עוד »

הפועל הצעיר

הפועל הצעיר (בראשי תיבות: הפוה"צ) הייתה מפלגת פועלים ציונית בארץ ישראל, שמטרותיה היו הגשמת הציונות ויצירת חברה עברית עובדת ואשר ראתה מתפקידה לפעול למען כיבוש העבודה במושבות ובערים ולהחייאת התרבות העברית.

חָדָשׁ!!: ציונות והפועל הצעיר · ראה עוד »

הצהרת בלפור

ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות והצהרת בלפור · ראה עוד »

הצופים העבריים

תנועת הצופים העבריים בישראל (בקיצור הצופים) היא תנועת נוער בלתי-מפלגתית וחלק מ"התאחדות הצופים והצופות בישראל", "ארגון הצופים העולמי" ו"אגודת המדריכות והצופות העולמית".

חָדָשׁ!!: ציונות והצופים העבריים · ראה עוד »

הציונים הכלליים

הציונים הכלליים הייתה מפלגה ציונית בתפוצות אירופה, בארץ ישראל ובמדינת ישראל בעלת תפיסה אידאולוגית מרכזית ליברלית.

חָדָשׁ!!: ציונות והציונים הכלליים · ראה עוד »

הקרן הקיימת לישראל

#הפניה קרן קיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות והקרן הקיימת לישראל · ראה עוד »

הקונגרס הציוני

#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.

חָדָשׁ!!: ציונות והקונגרס הציוני · ראה עוד »

הקונגרס הציוני הראשון

#הפניה הקונגרס הציוני העולמי הראשון.

חָדָשׁ!!: ציונות והקונגרס הציוני הראשון · ראה עוד »

הקונגרס הציוני השני

#הפניה הקונגרס הציוני העולמי השני.

חָדָשׁ!!: ציונות והקונגרס הציוני השני · ראה עוד »

הקונגרס הציוני השישי

#הפניה הקונגרס הציוני העולמי השישי.

חָדָשׁ!!: ציונות והקונגרס הציוני השישי · ראה עוד »

הרב קוק

#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: ציונות והרב קוק · ראה עוד »

השומר הצעיר

השומר הצעיר היא תנועת הנוער הציונית הראשונה.

חָדָשׁ!!: ציונות והשומר הצעיר · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: ציונות והשואה · ראה עוד »

השילוח (כתב עת ישראלי)

השילוח - כתב עת ישראלי להגות ומדיניות הוא כתב עת מודפס היוצא לאור בירושלים בחסות קרן תקווה.

חָדָשׁ!!: ציונות והשילוח (כתב עת ישראלי) · ראה עוד »

התנועה לאחדות העבודה

התנועה לאחדות העבודה הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית ביישוב, שנוסדה על ידי "סיעה ב'" שפרשה ממפא"י והשתתפה לראשונה כמפלגה עצמאית בבחירות להסתדרות בשנת 1944.

חָדָשׁ!!: ציונות והתנועה לאחדות העבודה · ראה עוד »

התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון

התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון (או המפלגה לאחדות העבודה פועלי ציון) הייתה מפלגה שנוסדה בשנת 1946 כאשר התנועה לאחדות העבודה התאחדה עם המפלגה הקטנה פועלי ציון שמאל.

חָדָשׁ!!: ציונות והתנועה לאחדות העבודה פועלי ציון · ראה עוד »

התנועה הלאומית הערבית

#הפניה פאן-ערביות.

חָדָשׁ!!: ציונות והתנועה הלאומית הערבית · ראה עוד »

התנועה הלאומית הפלסטינית

התנועה הלאומית הפלסטינית היא שם כולל לזרמים וארגונים הפועלים למען הגדרה עצמית לערבים הפלסטינים על-בסיס רעיון הלאומיות והשאיפה למדינה פלסטינית ריבונית.

חָדָשׁ!!: ציונות והתנועה הלאומית הפלסטינית · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל

חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: ציונות והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקווה

"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה הייתה המנונה של התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: ציונות והתקווה · ראה עוד »

התיישבות

התיישבות טיפוסית של חומה ומגדל: טירת צבי, 2007 התיישבות היא פעולה, שמהותה.

חָדָשׁ!!: ציונות והתיישבות · ראה עוד »

הזמן הזה

הזמן הזה הוא כתב עת למחשבה פוליטית, תרבות ומדע הרואה אור בהוצאת מכון ון ליר בירושלים.

חָדָשׁ!!: ציונות והזמן הזה · ראה עוד »

החלטה 4686 של העצרת הכללית של האו"ם

החלטה 4686 של העצרת הכללית של האו"ם באה להפוך החלטה קודמת, החלטה 3379, שכללה את הציונות בין מופעיה של הגזענות.

חָדָשׁ!!: ציונות והחלטה 4686 של העצרת הכללית של האו"ם · ראה עוד »

החלוץ

סמל הארגון הֶחָלוּץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים, שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות והחלוץ · ראה עוד »

הבעיה היהודית

#הפניה השאלה היהודית.

חָדָשׁ!!: ציונות והבעיה היהודית · ראה עוד »

הבלתי מפלגתיים

הבלתי מפלגתיים הייתה תנועה עממית של פועלים בארץ ישראל בראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ציונות והבלתי מפלגתיים · ראה עוד »

הבונד

כרזת בחירות בונדיסטית, קייב, 1918. בונדיסטים יהודים באודסה עם גופות חבריהם שנהרגו במהפכת 1905 אנדרטת הבונד בבית הקברות היהודי בוורשהבּוּנְד - האיגוד הכללי של הפועלים היהודיים בליטא, פולין ורוסיה (ביידיש: אַלגעמײנער ייִדישער אַרבעטער בונד אין ליטע, פּוילן און רוסלאַנד; בקיצור הבונד, "האיגוד") הייתה מפלגה יהודית סוציאליסטית ואוטונומיסטית שנוסדה באימפריה הרוסית ב-1897.

חָדָשׁ!!: ציונות והבונד · ראה עוד »

הגירה

ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.

חָדָשׁ!!: ציונות והגירה · ראה עוד »

הגירה המונית

מהגרים סינים על סיפונה של ספינת קיטור, בדרכם לסן פרנסיסקו, איור משנת 1876. הגירה המונית היא תופעה בה קבוצות גדולות של אנשים מהגרים מאזור גאוגרפי אחד למשנהו.

חָדָשׁ!!: ציונות והגירה המונית · ראה עוד »

ההסתדרות הציונית העולמית

בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: ציונות וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »

ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל

ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".

חָדָשׁ!!: ציונות וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל · ראה עוד »

ההעפלה

ההעפלה (המכונה גם "עלייה בלתי-לגאלית" ו"עלייה ב'") הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וב-1947 גם בדרך האוויר, אשר אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948.

חָדָשׁ!!: ציונות וההעפלה · ראה עוד »

ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב

ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב על שם חיים רובין היא הוצאת ספרים של אוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: ציונות וההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

הומניזם

הומניזם (או אֱנוֹשָׁנוּת) היא גישה פילוסופית מוסרית מרכזית ומרובת ענפים, המבוססת על הרצון החופשי של האדם ומדגישה את היותו סוכן מרכזי, המשפיע על הסביבה שלו כאדם יחיד וכקבוצה אנושית.

חָדָשׁ!!: ציונות והומניזם · ראה עוד »

הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'

הוצאת אוניברסיטת קיימברידג' (באנגלית: Cambridge University Press) הוא בית הוצאה לאור שפועל מכוח צו מלכותי של הנרי השמיני, מלך אנגליה מ-1534.

חָדָשׁ!!: ציונות והוצאת אוניברסיטת קיימברידג' · ראה עוד »

הוצאת שוקן

הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.

חָדָשׁ!!: ציונות והוצאת שוקן · ראה עוד »

הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס

#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.

חָדָשׁ!!: ציונות והוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »

הולנד

הוֹלַנְד (בהולנדית: Nederland) היא מדינה בצפון מערב אירופה, הגובלת במערב ובצפון בים הצפוני, במזרח בגרמניה ובדרום בבלגיה.

חָדָשׁ!!: ציונות והולנד · ראה עוד »

הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה

הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה (על ידי עבודת אדמה) היה הגוף הביצועי שנבחר בקונגרס פוקשאן, ב-11 בינואר 1882, לשם ארגון העלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות והוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה · ראה עוד »

הכנסת

הכנסת וסביבתה מליאת הכנסת הַכְּנֶסֶת (המכונה גם "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל") היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות והכנסת · ראה עוד »

הכנענים

נמרוד'''" (1939), מאת יצחק דנציגר "הכנענים" (העברים הצעירים) הייתה תנועה אידאולוגית-תרבותית, שדגלה בזיקה בין העמים שחיו בארץ ישראל (כנען) ב, ובין העם העברי בארץ ישראל מני אז ועד כיום במאה העשרים, תוך ניסיון ליצור תרבות חדשה-ישנה ולהתנתק מהמסורת היהודית-גלותית.

חָדָשׁ!!: ציונות והכנענים · ראה עוד »

הכרזת העצמאות

מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

חָדָשׁ!!: ציונות והכרזת העצמאות · ראה עוד »

היסטוריה

"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.

חָדָשׁ!!: ציונות והיסטוריה · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות והיישוב · ראה עוד »

ועד חלוצי יסוד המעלה

סמל ועד חלוצי יסוד המעלה ועד חלוצי יסוד המעלה (בצרפתית: Avant-garde comité pour la colonisation de la palestine) הוקם ביפו בכ"ח באדר תרמ"ב - 9 במרץ 1882, על ידי זלמן דוד ליבונטין, במטרה לרכוש קרקעות בארץ ישראל, לקיים התיישבות חקלאית של יהודים ולייסד מושבה ליוצאי רוסיה.

חָדָשׁ!!: ציונות וועד חלוצי יסוד המעלה · ראה עוד »

ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל

דוד בן-גוריון מעיד בפני הוועדה יהודה לייב מאגנס ומרטין בובר מעידים בפני הוועדה ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל (באנגלית: Anglo-American Committee of Inquiry on Jewish Problems in Palestine and Europe) הייתה ועדה שהוטל עליה להציע פתרון לשאלת ארץ ישראל ובעיית היהודים העקורים באירופה.

חָדָשׁ!!: ציונות וועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל · ראה עוד »

ועידת סן רמו

צירים לוועידה המזרח התיכון על פי המפה המקורית של הסכם סייקס–פיקוועידת סן רמו הייתה ועידה בין-לאומית שנערכה בסן רמו שבאיטליה מ-19 עד 26 באפריל 1920 בהשתתפות מדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה, ודנה בחלוקת האימפריה העות'מאנית לשעבר בין המעצמות האירופיות המנצחות.

חָדָשׁ!!: ציונות וועידת סן רמו · ראה עוד »

ועידת קטוביץ

הזמנה לוועידה (עברית) הזמנה לוועידה (גרמנית) שלט המציין את מקום ועידת קטוביץ ועידת קטוביץ הייתה ועידה שהתכנסה ב-6 בנובמבר 1884 בעיר קטוביץ שבחבל שלזיה בגרמניה (כיום בפולין), ביוזמתם של הד"ר יהודה לייב פינסקר והרב שמואל מוהליבר.

חָדָשׁ!!: ציונות וועידת קטוביץ · ראה עוד »

ולאכיה

ולאכיה בסביבות שנת 1390 וְלאכיה או ואלאכיה (ברומנית: Ţara Românească, "הארץ הרומנית"; בטורקית: Eflak; בהונגרית: Havasalföld; בגרמנית: Walachei) הוא אזור היסטורי וגאוגרפי בדרום רומניה.

חָדָשׁ!!: ציונות וולאכיה · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: ציונות ווינה · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: ציונות ווילנה · ראה עוד »

וילהלם השני, קיסר גרמניה

פְרִידְרִיךְ וִילְהֶלְם וִיקְטוֹר אַלְבֶּרְט מִפְּרוּסְיָה (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Viktor Albert von Preußen; 27 בינואר 1859 – 4 ביוני 1941), הידוע בשמו המלכותי וִילְהֶלְם השני, היה אחרון השליטים מבית הוהנצולרן ששימשו כקיסר גרמניה ומלך פרוסיה.

חָדָשׁ!!: ציונות ווילהלם השני, קיסר גרמניה · ראה עוד »

כתב המנדט

העמוד הראשון של המנדט על ארץ ישראל ועבר הירדן, שהוצג בפני הפרלמנט הבריטי בדצמבר 1922, לפני כניסתו לתוקף בשנת 1923. כתב המנדט (באנגלית: The Mandate for Palestine) הוא אמנה בינלאומית, שאושרה על ידי מועצת חבר הלאומים ב-24 ביולי 1922, הקובעת את מעמדה של הממלכה המאוחדת כמעצמה השלטת בשטחי ארץ ישראל, לשם "ביצוע ההכרזה שניתנה במקור בשני לנובמבר 1917 על-ידי ממשלת הוד-מעלתו הבריטי, ואושררה על ידי יתר מעצמות הברית לצורך הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה" - הצהרת בלפור.

חָדָשׁ!!: ציונות וכתב המנדט · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ציונות ויפו · ראה עוד »

יצחק קונפורטי

קונפורטי בפברואר 2020‏ יצחק קונפורטי (נולד בנובמבר 1961) הוא היסטוריון ומחנך ישראלי, פרופסור במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: ציונות ויצחק קונפורטי · ראה עוד »

יצחק טבנקין

יצחק טַבֶּנְקִין (בכתיב יידי: טאַבענקין; 8 בינואר 1887 – 6 ביולי 1971) היה מנהיג ציוני, סוציאליסט, מאבות התנועה הקיבוצית, המנהיג הדומיננטי של הקיבוץ המאוחד וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: ציונות ויצחק טבנקין · ראה עוד »

יצחק בן-צבי

משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ויצחק בן-צבי · ראה עוד »

יצחק יעקב ריינס

הרב יצחק יעקב ריינס (ט' בחשוון ת"ר, 1839 – י' באלול תרע"ה, 1915) היה רב ליטאי.

חָדָשׁ!!: ציונות ויצחק יעקב ריינס · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: ציונות וירושלים · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ציונות וישראל · ראה עוד »

ישראל קולת

ישראל קוֹלָת (קופילוביץ) (Israel Kolatt; 20 בספטמבר 1927 – 29 במרץ 2007) היה היסטוריון ישראלי, חוקר הציונות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ציונות וישראל קולת · ראה עוד »

ישראל שוחט

שלט רחוב על שמם של מניה וישראל שוחט, שכונת רמת אביב, תל אביב ישראל שוחט (30 בינואר 1886, ליסקובו, חבל גרודנה, כיום בבלארוס – 7 ביולי 1961) היה מחלוצי העלייה השנייה, ממקימי ארגון בר גיורא והמנהיג המקובל על חברי אגודת השומר עד לפירוקה, חבר בגדוד העבודה, ממנהיגי הארגון החשאי "הקיבוץ" ופעיל בתנועת העבודה הישראלית.

חָדָשׁ!!: ציונות וישראל שוחט · ראה עוד »

ישראל זנגוויל

כריכת התוכנייה למחזה '''כור ההיתוך''', 1916 ישראל זַנְגְוִויל (באנגלית: Israel Zangwill; 21 בינואר 1864 – 1 באוגוסט 1926) היה סופר יהודי-בריטי ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: ציונות וישראל זנגוויל · ראה עוד »

יחיאל צ'לנוב

ד"ר צ'לנוב, סוף 1916 יחיאל יפים ולדימירוביץ' צְ'לֶנוֹב (נכתב גם צ'לינוב, טשלנוב, טשלינוב; בכתיב יידי: טשלענאָוו; בכתיב רוסי: Иехиэль (Ефим Владимирович) Членов; בכתיב לטיני: Efim Wladimirovich (Yehiel) Tschlenow, או Chlenov; ט"ו בתשרי תרכ"ד, ספטמבר 1863, קרמנצ'וג, פלך פולטבה, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – י"ט בשבט תרע"ח, 31 בינואר 1918, לונדון, בריטניה) היה רופא ומנהיג ציוני, אשר שימש במשך שנים רבות יושב ראש הקונגרסים של ציוני רוסיה.

חָדָשׁ!!: ציונות ויחיאל צ'לנוב · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: ציונות ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: ציונות ויהדות · ראה עוד »

יהדות ארצות האסלאם

יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.

חָדָשׁ!!: ציונות ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »

יהדות אירופה

ההיסטוריה של יהודים באירופה מתוארכת בין תקופות שונות ורבות.

חָדָשׁ!!: ציונות ויהדות אירופה · ראה עוד »

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: ציונות ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהושע קניאל

יהושע קָניאל (20 באוגוסט 1939 – כ"ח בסיוון תשנ"ח, 1998) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: ציונות ויהושע קניאל · ראה עוד »

יהודה ריינהרץ

יהודה ריינהרץ (באנגלית: Jehuda Reinharz; נולד ב-1 באוגוסט 1944) הוא היסטוריון יהודי אמריקאי, יליד ישראל, פרופסור להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת ברנדייס ונשיאה לשעבר של האוניברסיטה בשנים 2010-1994.

חָדָשׁ!!: ציונות ויהודה ריינהרץ · ראה עוד »

יהודה לייב פינסקר

יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер) א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי יליד פולין, מראשי תנועת חיבת ציון ומאבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".

חָדָשׁ!!: ציונות ויהודה לייב פינסקר · ראה עוד »

יהודה בן שלמה חי אלקלעי

#הפניה יהודה אלקלעי.

חָדָשׁ!!: ציונות ויהודה בן שלמה חי אלקלעי · ראה עוד »

יהודה ביבאס

הרב יהודה אריה ליאון ביבאס (בסביבות ה'תק"מ 1780 - י"ב בניסן תרי"ב 1852), היה מרבני גיברלטר, רבה של קהילת קורפו, ממבשרי הציונות, פוסק ומקובל, בעל תואר אקדמי והשכלה כללית רחבה, נוסע ומעורה בהוויות העולם.

חָדָשׁ!!: ציונות ויהודה ביבאס · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ציונות ויהודים · ראה עוד »

יומני כרמל

לוגו יומן כרמל הרצליה שהופיע בתחילת כל יומן יומני כרמל (לאחר קום המדינה הפך היומן ל"יומן כרמל - הרצליה") היו יומני קולנוע באורך 7–12 דקות שצולמו בשחור לבן, מייסודו של נתן אקסלרוד בשנת 1935.

חָדָשׁ!!: ציונות ויומני כרמל · ראה עוד »

יואל רפל

יואל רפל (נולד ב-4 באוקטובר 1946) הוא היסטוריון של עם ישראל וארץ ישראל, סופר, עורך ועיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: ציונות ויואל רפל · ראה עוד »

יואל טייטלבוים

הרב יואל טייטלבוים (כונה "ר' יואליש", הונגרית: Teitelbaum "Jajlis" Joel; י"ז בטבת תרמ"ז, 13 בינואר 1887 – כ"ו באב תשל"ט, 19 באוגוסט 1979) היה האדמו"ר המייסד של חסידות סאטמר.

חָדָשׁ!!: ציונות ויואל טייטלבוים · ראה עוד »

יוסף שלמון

יוסף שַׂלְמוֹן (נולד ב-1939) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון וכיהן כראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל בבן-גוריון.

חָדָשׁ!!: ציונות ויוסף שלמון · ראה עוד »

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

חָדָשׁ!!: ציונות ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »

יוסי כץ (גאוגרף היסטורי)

יוסי כץ (נולד ב-2 ביוני 1953) הוא היסטוריון וגאוגרף ישראלי, חתן פרס ישראל בתחום חקר הגאוגרפיה, חקר הארכאולוגיה וחקר ידע ארץ ישראל, פרופסור מן המניין במחלקה לגאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: ציונות ויוסי כץ (גאוגרף היסטורי) · ראה עוד »

יוונים

היוונים או כמו שהם מכנים את עצמם ה"הלנים" (ביוונית: Έλληνες) הם עם וקבוצה אתנית, אשר מרוכז בעיקר ביוון ובקפריסין, אך ישנם ריכוזים משמעותיים שלהם גם באמריקה הצפונית, בבריטניה, בגרמניה ובאלבניה. עוד מזמנים קדומים היו קהילות יווניות רבות בכל אזור הים התיכון, אך לרוב היו היוונים מרוכזים סביב הים האגאי, והיוונית היא השפה המדוברת בפי רובם מימי העת העתיקה. כיום דתם היא בעיקר הנצרות היוונית-אורתודוקסית. ביוון ישנם (נכון ליולי 2014) מעל ל-10 מיליון יוונים, ומעריכים שמספרם בשאר העולם הוא כ-6 מיליון. מושבות וקהילות יווניות הוקמו לאורך ההיסטוריה לחופי הים התיכון והים השחור, אך היוונים היו מרוכזים מאז ומעולם לחופי הים האגאי והים היוֹנִי, היכן שהשפה היוונית מדוברת מתקופת הברונזה. עד תחילת המאה ה-20, היוונים היו מפוזרים בין חצי האי היווני, החוף המערבי של אסיה הקטנה, חוף הים השחור, קפדוקיה, מצרים, חבל הבלקן וקונסטנטינופול. רצח העם היווני-פונטי וחילופי האוכלוסין בין יוון לטורקיה כמעט הביאו לקיצה של הנוכחות היוונית בת 3,000 השנים באסיה הקטנה, וכיום בטורקיה ישנם כ-4,000 יוונים בלבד. רוב היוונים האתניים גרים כיום בגבולות יוון וקפריסין המודרניות. קהילות יווניות ותיקות קיימות גם בדרום איטליה, בקווקז, בדרום רוסיה ובאוקראינה, וכן בתפוצה היוונית ברחבי העולם. היוונים נחשבים למי שתרמו תרומה אדירה לתרבות המערבית והעולמית. הישגיהם בתחומי האמנות, המדע, התיאטרון, הספרות, הפילוסופיה, האתיקה, הפוליטיקה, המוזיקה, האדריכלות, המתמטיקה, הרפואה, הטכנולוגיה, הסחר, המטבח והספורט עיצבו במידה רבה את ההיסטוריה והתרבות האנושית עד ימינו אלה. מקורו של השם "יוונים" בשפה העברית הוא מהתרבות האיונית.

חָדָשׁ!!: ציונות ויוונים · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: ציונות ויידיש · ראה עוד »

יידישיזם

ועידת צ'רנוביץ יידישיזם היא אידאולוגיה השואפת לקידום וטיפוח של השפה היידית ותרבותה.

חָדָשׁ!!: ציונות ויידישיזם · ראה עוד »

10 בנובמבר

10 בנובמבר הוא היום ה-314 בשנה, (315 בשנה מעוברת), בשבוע ה-45 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: ציונות ו10 בנובמבר · ראה עוד »

11 בינואר

11 בינואר הוא היום ה-11 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ציונות ו11 בינואר · ראה עוד »

16 בדצמבר

16 בדצמבר הוא היום ה־350 בשנה (351 בשנה מעוברת), בשבוע ה־49 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ציונות ו16 בדצמבר · ראה עוד »

1881

1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1881 · ראה עוד »

1882

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1882 · ראה עוד »

1890

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1890 · ראה עוד »

1894

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1894 · ראה עוד »

1896

האולימפיאדה המודרנית הראשונה.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1896 · ראה עוד »

1897

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1897 · ראה עוד »

1903

הטיסה הראשונה של האחים רייט.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1903 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1905 · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1908 · ראה עוד »

1913

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1913 · ראה עוד »

1914

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1914 · ראה עוד »

1917

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1917 · ראה עוד »

1920

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1920 · ראה עוד »

1924

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1924 · ראה עוד »

1925

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1925 · ראה עוד »

1929

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1929 · ראה עוד »

1932

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1932 · ראה עוד »

1933

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1933 · ראה עוד »

1939

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1939 · ראה עוד »

1942

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1942 · ראה עוד »

1944

פלישת בעלות הברית לנורמנדי.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1944 · ראה עוד »

1945

אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1945 · ראה עוד »

1946

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1946 · ראה עוד »

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1947 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1948 · ראה עוד »

1949

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1949 · ראה עוד »

1975

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1975 · ראה עוד »

1991

1991 היא שנה פלינדרומית, האחרונה באלף השני.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1991 · ראה עוד »

2 בנובמבר

2 בנובמבר הוא היום ה-306 בשנה (307 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ציונות ו2 בנובמבר · ראה עוד »

25 באוגוסט

25 באוגוסט הוא היום ה-237 בשנה בלוח הגרגוריאני (238 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: ציונות ו25 באוגוסט · ראה עוד »

29 באוגוסט

29 באוגוסט הוא היום ה-241 בשנה בלוח הגרגוריאני (242 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: ציונות ו29 באוגוסט · ראה עוד »

29 בנובמבר

29 בנובמבר הוא היום ה-333 בשנה (334 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ציונות ו29 בנובמבר · ראה עוד »

31 ביולי

31 ביולי הוא היום ה-212 בשנה (213 בשנה מעוברת), בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ציונות ו31 ביולי · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

התנועה הציונית.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ציונות

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »