גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
137 יחסים: מאסר על תנאי, מאיר גרוסמן, מנחם בגין, מפלגת המדינה העברית, משפטים, משורר, מלחמת המעמדות, מלחמת העולם השנייה, מגילת העצמאות, מדינת ישראל, מהפכת אוקטובר, מהפכת פברואר, מוסקבה, מועצת המדינה הזמנית, מכון ז'בוטינסקי, אנטי-ציונות, אספת הנבחרים, אצ"ל, ארץ ישראל, ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל, אריה אלטמן, אריה שנארי, אליעזר שוסטק, אגודת העיתונאים בתל אביב, אהרן צבי פרופס, אוסטריה, אודסה, אייזיק רמבה, נהריה, נובוסיבירסק, עם עובד, עלייה לארץ ישראל, עברית, עיתון מיוחד, עיתונאי, פראג, פוגרום, פודוליה, צעירי ציון, צה"ר, ציריך, ציונות, ציונות רוויזיוניסטית, קייב, ראזסוויט, ראובן הכט, רוסית, רוסיה הסובייטית, רוברט שטריקר, ריכרד ליכטהיים, ..., שמשון יוניצ'מן, שלמה יעקבי, תנועת החרות, תרנ"ט, תל אביב-יפו, תוכנית החלוקה, לקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799-1948, לונדון, לוצרן, טחנת קמח, ז'נבה, זאב ז'בוטינסקי, זליג סוסקין, חרקוב, חזית העם, חיים נחמן ביאליק, חיים באר, באלטה, ברית המועצות, ברית הציונים הרוויזיוניסטים, בזל, גאורג קארסקי, גרמניה, גה פה או, דואר היום, המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, המשקיף, האימפריה הרוסית, הסתדרות ציונית חדשה, העם (עיתון ארצישראלי), העולם, הפועל הצעיר, הציונים הכלליים, הקונגרס הציוני, הקונגרס הציוני העולמי, הרצל רוזנבלום, השואה, התקווה, הלורד פיל, הבוקר, ההסתדרות הציונית העולמית, הוצאת דבר, הוועד הפועל הציוני, הוועד הלאומי, הכנסת, היישוב, ו' בתשרי, ולדימיר, וינה, יעקב שביט, יעקב גולדשטיין, יעקב כהן (משורר), יצחק דוד בוקשפן, ירושלים, ירי, ישראל, יבסקציה, ידיעות אחרונות, יהודים, 11 באוגוסט, 12 באפריל, 1898, 1907, 1917, 1918, 1922, 1923, 1924, 1925, 1927, 1931, 1932, 1933, 1935, 1937, 1946, 1948, 1982, 21 בינואר, 25 בספטמבר, 26 באוגוסט, 28 באוגוסט, 29 ביוני, 30 באפריל, 4 באפריל, 7 ביולי, 9 בינואר. להרחיב מדד (87 יותר) »
מאסר על תנאי
#הפניה מאסר על-תנאי.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ומאסר על תנאי · ראה עוד »
מאיר גרוסמן
אוהל שם בתל אביב בשנת 1949 (לשמאלו של הנואם: מנחם בגין). מאיר גרוסמן (בכתיב יידי: גראָסמאן; 1888 – 27 ביוני 1964, ט"ז בתמוז תשכ"ד) היה עיתונאי וממנהיגי הציונות הרוויזיוניסטית באירופה ובישראל.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ומאיר גרוסמן · ראה עוד »
מנחם בגין
מנחם בגין (16 באוגוסט 1913, י"ג באב ה'תרע"ג – 9 במרץ 1992, ד' באדר ב' ה'תשנ"ב) היה פוליטיקאי, מדינאי ואיש צבא ישראלי, שכיהן כראש ממשלת ישראל השישי.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ומנחם בגין · ראה עוד »
מפלגת המדינה העברית
מפלגת המדינה העברית הייתה מפלגה ציונית שפרשה מברית הציונים הרוויזיוניסטים (הצה"ר) בשנת 1933 והתקיימה כמפלגה עצמאית עד לשנת 1946 כאשר הצטרפה מחדש לצה"ר.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ומפלגת המדינה העברית · ראה עוד »
משפטים
הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ומשפטים · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ומשורר · ראה עוד »
מלחמת המעמדות
#הפניה מלחמת מעמדות.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ומלחמת המעמדות · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מגילת העצמאות
מגילת העצמאות היא המסמך המכריז על הקמתה של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ומגילת העצמאות · ראה עוד »
מדינת ישראל
#הפניה ישראל.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ומדינת ישראל · ראה עוד »
מהפכת אוקטובר
"הבולשביק", ציורו של בוריס קוסטודייב, 1920 מהפכת אוקטובר (ברוסית: Октябрьская революция), הידועה גם כמהפכה הבולשביקית, היא מהפכה שהתחוללה ברוסיה בין 24 ל-25 באוקטובר 1917 (על פי הלוח היוליאני שהיה בשימוש ברוסיה באותה עת; 7 בנובמבר על פי הלוח הגרגוריאני הנוכחי).
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ומהפכת אוקטובר · ראה עוד »
מהפכת פברואר
מהפכת פברואר של 1917 באימפריה הרוסית הייתה השלב הראשון במהפכה הרוסית.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ומהפכת פברואר · ראה עוד »
מוסקבה
מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ומוסקבה · ראה עוד »
מועצת המדינה הזמנית
טקסט.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ומועצת המדינה הזמנית · ראה עוד »
מכון ז'בוטינסקי
מכון ז'בוטינסקי בישראל הוא מכון העוסק בשימור מורשתה והסברתה של תנועת ז'בוטינסקי, אנשיה, מוסדותיה, ארגוניה ותולדותיה, ויוזם פעולות חינוכיות, מחקריות ותרבותיות להפצת המורשת הזאת.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ומכון ז'בוטינסקי · ראה עוד »
אנטי-ציונות
מפגינים ערבים כנגד התנועה הציונית בארץ ישראל ליד שער שכם בירושלים, במאורעות תר"ף 1920 אנטי-ציונות הוא מונח מורכב ורב-פנים, שמשמעותו התנגדות לתנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ואנטי-ציונות · ראה עוד »
אספת הנבחרים
יצחק בן-צבי פותח בנאומו את אספת הנבחרים הרביעית, ספטמבר 1944 ההגעה לאספת הנבחרים הרביעית צירי אספת הנבחרים השנייה ליהודי א"י אספת הנבחרים הייתה אחד משלושת המוסדות הלאומיים שהוקמו בארץ ישראל בשנות ה-20, יחד עם הוועד הלאומי וכנסת ישראל.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ואספת הנבחרים · ראה עוד »
אצ"ל
#הפניה ארגון צבאי לאומי.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ואצ"ל · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וארץ ישראל · ראה עוד »
ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל
ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל שוכן במכון ז'בוטינסקי ברחוב המלך ג'ורג' 38, בתל אביב.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל · ראה עוד »
אריה אלטמן
אריה אלטמן יושב בראש ישיבת ועדת השירותים הציבוריים בכנסת אריה אלטמן (6 בינואר 1902, בַּאלטָה, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 21 באוגוסט 1982) היה איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ואריה אלטמן · ראה עוד »
אריה שנארי
אריה שנארי (שנידרמן) (1899, דניפרופטרובסק, האימפריה הרוסית (אוקראינה) - 1977) היה פעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ואריה שנארי · ראה עוד »
אליעזר שוסטק
נחום לוין, חיים כהן-מגורי ואליעזר שוסטק (ראשון משמאל), חברי כנסת מטעם תנועת החרות שבאופוזיציה, מצביעים נגד ממשלת ישראל האחת עשרה אשר הציג ראש הממשלה לוי אשכול בפני מליאת הכנסת, 26 ביוני 1963 כיכר על שם אליעזר שוסטק ברמת גן אליעזר שוסטק (16 בדצמבר 1911 – 20 באוגוסט 2001) היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ואליעזר שוסטק · ראה עוד »
אגודת העיתונאים בתל אביב
אגודת העיתונאים בתל אביב הוא ארגון המאגד עיתונאים רבים בישראל, ומטרתו לגבש אג'נדות כלליות לציבור העיתונאים, לקדם השגת מטרות משותפות, ולספק פלטפורמה לשיח בין-תחומי בין עיתונאים ממגוון רחב של עיתונים ובעלי מומחיות שונים.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ואגודת העיתונאים בתל אביב · ראה עוד »
אהרן צבי פרופס
תל אביב, לימינו מאיר גרוסמן ולשמאלו מנחם בגין, מאי 1949 אהרן צבי פְּרוֹפֶּס ("גרישה") (בכתיב יידי: פּראָפּעס; י"א בסיוון תרס"ד, 25 במאי 1904 – כ"ה בטבת תשל"ח, 4 בינואר 1978), הידוע גם כ"הבית"רי הראשון", היה איש תנועת בית"ר ומייסד מפעלי מוזיקה בישראל.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ואהרן צבי פרופס · ראה עוד »
אוסטריה
רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ואוסטריה · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ואודסה · ראה עוד »
אייזיק רמבה
אייזיק רֶמְבָּה (בכתיב יידי: רעמבאַ; י"ח בטבת תרס"ח 23 בדצמבר 1907 – י"ח באב תשכ"ט 1 באוגוסט 1969) היה עיתונאי ופובליציסט בתקופות היישוב והמדינה, עורך העיתונים "המשקיף" ו"חרות".
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ואייזיק רמבה · ראה עוד »
נהריה
מגדל המים ההיסטורי של נהריה בניין עיריית נהריה בשדרות הגעתון קיר מאוייר על בניין עיריית נהריה ינואר 2022 תמרור אזהרה ומילוט מצונאמי בטיילת חוף נהריה הטיילת בנהריה נחל געתון בנהריה (1946) נחל הגעתון העובר בעיר, דצמבר 2005 בית ליברמן - המוזיאון העירוני לתולדות נהריה אנדרטת ההעפלה בחוף נהריה נַהֲרִיָּה (נהרייה בכתיב ללא ניקוד) היא עיר בגליל המערבי שבמחוז הצפון בישראל והעיר הצפונית ביותר במישור החוף.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ונהריה · ראה עוד »
נובוסיבירסק
Alexander Nevsky Cathedral, Novosibirsk תיאטרון האופרה והבלט של נובוסיבירסק נוֹבוֹסִיבִּירְסְק (ברוסית: Новосибирск) היא עיר מרכזית בפדרציה הרוסית, בדרום-מערב סיביר, ומרכז מחוז נובוסיבירסק.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ונובוסיבירסק · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ועם עובד · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ועברית · ראה עוד »
עיתון מיוחד
שער "עיתון מיוחד" בכ"ב בכסלו, שבוע לאחר כ"ט בנובמבר שער גיליון השבועון, 24 בספטמבר 1948 עיתון מיוחד הוא שבועון שיצא לאור בין השנים 1933—1952 על ידי המו"ל והעורך אלכסנדר זאובר.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ועיתון מיוחד · ראה עוד »
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ועיתונאי · ראה עוד »
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ופראג · ראה עוד »
פוגרום
פוגרום (ברוסית: Погром, מילולית: השמדה, הרס, בעברית: פרעות) הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד מיעוט אתני או דתי מובלת בידי ההמון הזועם (ולעיתים אף בעידוד השלטונות), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש או ברכוש של הקבוצה הנפגעת ולגרום למנוסתם.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ופוגרום · ראה עוד »
פודוליה
מיקומה של פודוליה בגבולות אוקראינה של ימינו (מפת מזרח אירופה) פודוליה (באוקראינית: Поділля; ברוסית: Подолье; בפולנית: Podole) היא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ופודוליה · ראה עוד »
צעירי ציון
חברי הוועד של צעירי ציון פינסק, 1916 צעירי ציון הייתה תנועה עממית של יהודים ציונים צעירים שהדגישה ציונות מעשית של עלייה, חלוציות ועבריות.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וצעירי ציון · ראה עוד »
צה"ר
#הפניה ברית הציונים הרוויזיוניסטים.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וצה"ר · ראה עוד »
ציריך
ציריך (בגרמנית: Zürich,; בצרפתית: Zurich; באיטלקית: Zurigo) היא העיר הגדולה ביותר בשווייץ והבירה של קנטון ציריך.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וציריך · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וציונות · ראה עוד »
ציונות רוויזיוניסטית
מצע הבחירות הראשון של המפלגה הציונית רוויזיוניסטית מייסד התנועה הרוויזיוניסטית, זאב ז'בוטינסקי ציונות רוויזיוניסטית הייתה אחד מן הזרמים בתנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וציונות רוויזיוניסטית · ראה עוד »
קייב
קייב (באוקראינית: Київ - IPA) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וקייב · ראה עוד »
ראזסוויט
#הפניה ראזסווייט.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וראזסוויט · ראה עוד »
ראובן הכט
עמוד הכניסה לפארק הכט, על חוף ימה של חיפה ראובן רודולף הֵכְט (15 באוגוסט 1909, אנטוורפן – 14 באפריל 1993, חיפה) היה ציוני-רוויזיוניסט, תעשיין וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ח (1988) על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וראובן הכט · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ורוסית · ראה עוד »
רוסיה הסובייטית
#הפניה הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ורוסיה הסובייטית · ראה עוד »
רוברט שטריקר
רוברט שטריקר (בגרמנית: Robert Stricker; 16 באוגוסט 1879, ברנו, מוראביה – 1944, אושוויץ) היה מהנדס, עיתונאי, חבר פרלמנט ופעיל ציוני באוסטריה.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ורוברט שטריקר · ראה עוד »
ריכרד ליכטהיים
ריכרד ליכטהיים (בגרמנית: Richard Lichtheim; 16 בפברואר 1885 – 1 באפריל 1963) היה ממנהיגי התנועה הציונית בגרמניה ונציג הסוכנות היהודית בז'נבה בעת מלחמת העולם השנייה שפעל למען הצלת יהודים בשואה.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וריכרד ליכטהיים · ראה עוד »
שמשון יוניצ'מן
שמשון יוניצ'מן ויוסף כרוסט במדי בית"ר (במרכז) וחברי בית"ר מגדוד ההכשרה של בית"ר, קוסטופול (והלין) ד"ר שמשון יוּניצ'מן (13 בפברואר 1907 – 21 במרץ 1961) היה ממנהיגי תנועת בית"ר וחבר הכנסת מטעם חרות.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ושמשון יוניצ'מן · ראה עוד »
שלמה יעקבי
שלמה יעקבי שלמה יעקבי (סלומון ינקלביץ; 1897 - ה' בכסלו ת"ש 17 בנובמבר 1939) היה מהנדס במקצועו, מנהיג ציוני בתנועה הרוויזיוניסטית, מבכירי התנועה בשנות ה-30 של המאה ה-20 ושימש מזכיר כללי של המפלגה הרוויזיוניסטית בהסתדרות הציונית.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ושלמה יעקבי · ראה עוד »
תנועת החרות
תנועת החֵרוּת (ובקיצור חֵרוּת) הייתה מפלגת ימין ליברלית, שפעלה בישראל מתחילת ימי המדינה, ואשר נוסדה על ידי יוצאי הארגון הצבאי הלאומי בראשות מנחם בגין.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ותנועת החרות · ראה עוד »
תרנ"ט
#הפניה ה'תרנ"ט.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ותרנ"ט · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תוכנית החלוקה
תוכנית החלוקה היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ותוכנית החלוקה · ראה עוד »
לקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799-1948
#הפניה לקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799–1948.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ולקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799-1948 · ראה עוד »
לונדון
לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ולונדון · ראה עוד »
לוצרן
הכנסייה שנתנה את שמה לגשר הקפלה (Kapellbrucke) לוצרן (בגרמנית: Luzern,; בצרפתית: Lucerne; באיטלקית: Lucerna) היא עיר הבירה של קנטון לוצרן במרכז שווייץ.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ולוצרן · ראה עוד »
טחנת קמח
אמת מים (בצד שמאל במרכז), אשר הובילה את מי נחל שכם (לאורך התמונה באמצע - הצמחייה הירוקה), אל בור (בקצה אמת המים). כאשר המים נופלים לבור, מופעלים גלגלים, אשר תנועתם מביאה לטחינת קמח - "טחנת קמח" נוספת בקצה התמונה משמאל - מבט מכביש 57, העובר בנתיב נחל שכם טחנת קמח היא מבנה או מנגנון אשר מיועד להפיק קמח על ידי טחינת דגנים.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וטחנת קמח · ראה עוד »
ז'נבה
ז'נבה בשנת 1858 מראה העיר בצילום מהאוויר (השטח הבנוי במרכז התמונה, בסמוך לאגם ז'נבה) זֵ'נֵבָה ((על פי כללי התעתיק של האקדמיה ללשון יש לכתוב: זֵ'נֵוָה); בצרפתית: Genève, בגרמנית: Genf, באיטלקית: Ginevra, ברומאנש: Genevra) היא עיר הבירה של קנטון ז'נבה בדרום־מערב שווייץ.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וז'נבה · ראה עוד »
זאב ז'בוטינסקי
זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי) (כונה: החייל הראשון ליהודה) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וזאב ז'בוטינסקי · ראה עוד »
זליג סוסקין
מצבת קברו של זליג סוסקין בבית העלמין בנהריה זליג אויגן סוּסקין (25 במרץ 1873, קרים – 26 בפברואר 1959, תל אביב) היה מראשוני התנועה הציונית ואגרונום שפעל כאיש מקצוע בפיתוח ההתיישבות החקלאית.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וזליג סוסקין · ראה עוד »
חרקוב
חַרְקוֹב (באוקראינית: Харків – חַרְקִיב; ברוסית: Харьков – חרקוב; ביידיש: חארקאוו) היא העיר השנייה בגודלה באוקראינה, אחרי קייב, הבירה.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וחרקוב · ראה עוד »
חזית העם
מוכר עיתונים מציג את הדף הראשון של חזית העם מ-8 בינואר 1934 "חזית העם" היה שבועון של התנועה הרוויזיוניסטית שהופיע במחצית הראשונה של שנות ה-30 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וחזית העם · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
חיים באר
נשיא המדינה ראובן ריבלין ומוטי שוורץ, מנכ"ל משכנות שאננים חיים באר (רכלבסקי; נולד ב־9 בפברואר 1945) הוא סופר ומשורר ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וחיים באר · ראה עוד »
באלטה
באלטה (באוקראינית: Балта; ברומנית: Balta) היא עיר במחוז אודסה שבאוקראינה, בסמוך לנהר דניסטר ולגבול מולדובה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ובאלטה · ראה עוד »
ברית המועצות
ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וברית המועצות · ראה עוד »
ברית הציונים הרוויזיוניסטים
ברית הציונים הרוויזיוניסטים (ראשי תיבות: הצה"ר, קרי: הצוהר), הייתה תנועה ומפלגה ציונית עולמית שנוסדה על ידי זאב ז'בוטינסקי.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וברית הציונים הרוויזיוניסטים · ראה עוד »
בזל
בזל (בגרמנית: Basel; בצרפתית: Bâle; באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ובזל · ראה עוד »
גאורג קארסקי
גֵאורג גדליהו קָארֶסְקי (Georg Kareski; 21 באוקטובר 1878 – 2 באוגוסט 1947) היה ממנהיגי הציונות בגרמניה בתקופה שלפני עליית הנאצים לשלטון ובשנות שלטונם הראשונות.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וגאורג קארסקי · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וגרמניה · ראה עוד »
גה פה או
#הפניה ג.פ.או.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וגה פה או · ראה עוד »
דואר היום
ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי. מוכר עיתוני דואר היום בירושלים, שנות ה-20 דואר היום (בכתיב חסר: דֹאר היום באנגלית: Palestine daily mail) היה יומון עברי שהופיע בארץ ישראל בין השנים 1919–1936, בעריכתו של איתמר בן-אב"י.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ודואר היום · ראה עוד »
המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (ברוסית: Коммунистическая Партия Советского Союза, בראשי תיבות: КПСС; בקיצור בעברית: מקב"מ), הידועה גם בתור מפלגת הבולשביקים ("אנשי הרוב"), החלה כזרם בתוך מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית, אחר כך הפכה למפלגה הסוציאל-דמוקרטית של הפועלים הרוסים (בולשביקים), ולאחר המהפכה הפכה למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (בולשביקים).
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין והמפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות · ראה עוד »
המשקיף
עיתון המשקיף 29 בדצמבר 1947 המשקיף היה עיתון יומי עברי בתקופת היישוב, ביטאונה של המפלגה הרוויזיוניסטית, הצה"ר.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין והמשקיף · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הסתדרות ציונית חדשה
סמל הצ"ח הסתדרות ציונית חדשה (בראשי תיבות: הצ"ח) היא הסתדרות ציונית שהוקמה על ידי הציונים הרוויזיוניסטים ופעלה בין השנים 1935–1946.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין והסתדרות ציונית חדשה · ראה עוד »
העם (עיתון ארצישראלי)
#הפניה העם (עיתון ארץ ישראלי).
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין והעם (עיתון ארצישראלי) · ראה עוד »
העולם
"הגולה הכחולה", תצלום לווין מפורסם של כדור הארץ שצולם ב-7 בדצמבר 1972 על ידי הצוות של חללית אפולו 17 שטס לכיוון הירח. הָעוֹלָם הוא שם לתיאור הציוויליזציה האנושית, וספציפית — ההתנסויות, המצב וההיסטוריה של בני האדם על פני כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין והעולם · ראה עוד »
הפועל הצעיר
הפועל הצעיר (בראשי תיבות: הפוה"צ) הייתה מפלגת פועלים ציונית בארץ ישראל, שמטרותיה היו הגשמת הציונות ויצירת חברה עברית עובדת ואשר ראתה מתפקידה לפעול למען כיבוש העבודה במושבות ובערים ולהחייאת התרבות העברית.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין והפועל הצעיר · ראה עוד »
הציונים הכלליים
הציונים הכלליים הייתה מפלגה ציונית בתפוצות אירופה, בארץ ישראל ובמדינת ישראל בעלת תפיסה אידאולוגית מרכזית ליברלית.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין והציונים הכלליים · ראה עוד »
הקונגרס הציוני
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין והקונגרס הציוני · ראה עוד »
הקונגרס הציוני העולמי
קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »
הרצל רוזנבלום
נפתלי הרצל רוזנבלום (14 באוגוסט 1903 – 1 בפברואר 1991) היה עיתונאי ופובליציסט ישראלי, פעיל בתנועה הרוויזיניסטית ולאחר מכן במפלגת המדינה העברית ומחותמי מגילת העצמאות, עורך "ידיעות אחרונות" במשך 38 שנה, עד 1986.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין והרצל רוזנבלום · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין והשואה · ראה עוד »
התקווה
"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה הייתה המנונה של התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין והתקווה · ראה עוד »
הלורד פיל
#הפניה ויליאם רוברט פיל.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין והלורד פיל · ראה עוד »
הבוקר
#הפניה הבקר.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין והבוקר · ראה עוד »
ההסתדרות הציונית העולמית
בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »
הוצאת דבר
הוצאת דבר הייתה הוצאת ספרים עברית ישראלית.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין והוצאת דבר · ראה עוד »
הוועד הפועל הציוני
המוסדות הציוניים הוועד הפועל הציוני, 1935 הוועד הפועל הציוני הוא המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין והוועד הפועל הציוני · ראה עוד »
הוועד הלאומי
הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך".
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין והוועד הלאומי · ראה עוד »
הכנסת
הכנסת וסביבתה מליאת הכנסת הַכְּנֶסֶת (המכונה גם "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל") היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין והכנסת · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין והיישוב · ראה עוד »
ו' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וו' בתשרי · ראה עוד »
ולדימיר
הקתדרלה של דמטריוס הקדוש ידועה בזכות העיצוב המיוחד המציג את סיפורו של דוד המלך קתדרלת עלייתה השמיימה של מרים, אם ישו שער הזהב, 1164 ולדימיר (ברוסית: Владимир) היא אחת הערים העתיקות ברוסיה, ומשמשת כיום כבירת מחוז ולדימיר.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וולדימיר · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ווינה · ראה עוד »
יעקב שביט
יעקב שביט (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס, בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וסופר.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ויעקב שביט · ראה עוד »
יעקב גולדשטיין
יעקב גולדשטיין (נולד ב-24 בפברואר 1933) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס להיסטוריה, מייסד וראש החוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ויעקב גולדשטיין · ראה עוד »
יעקב כהן (משורר)
"אנו עולים ושרים" מאת יעקב כהן יעקב כָהָן (כהאן) (26 ביוני 1881 סלוצק – 20 בנובמבר 1960 תל אביב) היה משורר ישראלי, מחזאי, מתרגם, סופר ובלשן עברי, פעמיים חתן פרס ישראל.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ויעקב כהן (משורר) · ראה עוד »
יצחק דוד בוקשפן
מימין לשמאל: ד"ר אריה אלטמן וד"ר יצחק דוד בוקשפן, 1949 ד"ר יצחק דוד בוקשפן (י"ד בתשרי תרס"ה, 22 בספטמבר 1904 – כ' באב תשל"ב, 31 ביולי 1972) היה משפטן, מראשי התנועה הרוויזיוניסטית (הצה"ר) וחבר ההנהגה העולמית שלה, ציר בקונגרסים הציוניים, חבר נשיאות הוועד הפועל הציוני ואיש ציבור.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ויצחק דוד בוקשפן · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וירושלים · ראה עוד »
ירי
#הפניה כלי ירייה.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וירי · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וישראל · ראה עוד »
יבסקציה
היֶבְסֶקְצְיָה (מרוסית: ЕвСекция, קיצור של Еврейская секция) הייתה המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, שהוקמה כמתחרה למפלגות הציוניות ולבונד, במטרה לדכא הדת ו"הלאומנות הבורגנית", להחליף את היהדות המסורתית ב"תרבות פרולטרית" ובמטרה להנחיל את רעיונות הדיקטטורה של הפרולטריון למעמד הפועלים היהודי.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ויבסקציה · ראה עוד »
ידיעות אחרונות
בית ידיעות אחרונות החדש בראשון לציון ידיעות אחרונות הוא עיתון היוצא לאור בישראל החל מ-11 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין וידיעות אחרונות · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ויהודים · ראה עוד »
11 באוגוסט
11 באוגוסט הוא היום ה-223 בשנה (224 בשנה מעוברת) בשבוע ה־33 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו11 באוגוסט · ראה עוד »
12 באפריל
12 באפריל הוא היום ה-102 בשנה (103 בשנה מעוברת), בשבוע ה-15 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו12 באפריל · ראה עוד »
1898
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו1898 · ראה עוד »
1907
רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו1907 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו1917 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו1918 · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו1922 · ראה עוד »
1923
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו1923 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו1924 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו1925 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו1927 · ראה עוד »
1931
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו1931 · ראה עוד »
1932
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו1932 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו1933 · ראה עוד »
1935
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו1935 · ראה עוד »
1937
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו1937 · ראה עוד »
1946
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו1946 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו1948 · ראה עוד »
1982
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו1982 · ראה עוד »
21 בינואר
21 בינואר הוא היום ה-21 בשנה בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו21 בינואר · ראה עוד »
25 בספטמבר
25 בספטמבר הוא היום ה-268 בשנה (269 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו25 בספטמבר · ראה עוד »
26 באוגוסט
26 באוגוסט הוא היום ה-238 בשנה בלוח הגרגוריאני (239 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו26 באוגוסט · ראה עוד »
28 באוגוסט
28 באוגוסט הוא היום ה-240 בשנה בלוח הגרגוריאני (241 בשנה מעוברת) עד לסיום השנה נשארו עוד 125 ימים.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו28 באוגוסט · ראה עוד »
29 ביוני
29 ביוני הוא היום ה-180 בשנה, (181 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו29 ביוני · ראה עוד »
30 באפריל
30 באפריל הוא היום ה-120 בשנה (121 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו30 באפריל · ראה עוד »
4 באפריל
4 באפריל הוא היום ה-94 בשנה (95 בשנה מעוברת), בשבוע ה-14 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו4 באפריל · ראה עוד »
7 ביולי
7 ביולי הוא היום ה-188 בשנה (189 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו7 ביולי · ראה עוד »
9 בינואר
9 בינואר הוא היום התשיעי בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ברוך ויינשטיין ו9 בינואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ברוך_ויינשטיין
